מ א ס ף ל ע נ י נ י חי
והוראה
ח
בעריכת
חיים חמיאל
תפילה
)מהדורה שנייה מתוקנת(
הועתק והוכנס לאינטרנט
www.hebrewbooks.org
עייי חיים תשס״ה
ירושלים ,תשכ״ח
המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה
של ההסתדרות הציונית העולמית
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל המאמרים מתפרסמים על אחריות כותביהם
כל הזכויות שמורות
נדפס בהשגחתה של הוצאת הספרים של הסוכנות
היהודית לאי־ץ־ישראל ,בדפוס אופסס האמנים ,ירושלים
1968
Printed in Israel.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התוכן
מבוא /העורך
הרב ד״ר יוסף דב סולובייצ׳יק /תפילתם של יהודים
דב רפל /על הגישה לתפילה
מקור התפילה
הכוונה
כוחה של תפילה
עקרונות מבנה התפילה
הרב דייר יוסף היינימן /תפילות הקבע בהתהוותן
קווים לשיע<רי חזרה בהוראת התפילה
הרב אלימלך בר־שאול ז״ל /תפילה ולב
הרב ד״ר יששכר יעקבסון /ממסכת הרעיונות של הסידור
עדין שטינזלץ /התפילה שקודם התפילה
ד״ר חיים חמיאל /אהבה רבה
פרופ׳ בנימין דה־פריס ז״ל /קריאת שמע וברכותיה )שחרית(
שמעון בר־חמא /להוראת הפרשה הראשונה של קריאת שמע
דב רפל /תפילת ״גאולה״
אליעזר אלינר /על תפילת שמונה עשרה
הברכות האמצעיות של תפילות שבת
ד״ר יעקב רוסשילד /תפילות שבע של יום השבת
הרב צבי יהודה /ערכים חינוכיים בהוראת מזמורי ה״הלל״
ד״ר מאיר וייס /״ברכי נפשי"
ח .צ .אנוך /על הוראת ״עיון תפילה״
ברכת המזון
זהבה מלכיאל /על הוראת ברכת המזון
ד״ד יעקב רוטשילד /עבודה שבלב ותפילת קבע
ד״ר חיים ליפשיץ /עיונים בסידור התפילה
דיר יהודה מוריאל /חינוך לעבודה שבלב
הרב בנימין צביאלי /תפילה סבעית ותפילה קבועה
אלכסנדר מלכיאל /השירה והנגינה בתפילה
www.daat.ac.il
עמוד
3
9
12
18
21
26
29
38
53
60
65
92
113
149
155
162
170
176
181
198
221
255
263
274
294
303
326
334
343
אתר דעת -מכללת הרצוג
שרה למסקמסקי /הוראת תפילה וברכות בגן הילדים
מ .שולמן /התפילה בבית הספר הדתי
ד״ר יהודה יעקב סלוטקי /הוראת התפילה
מיכאל פרלמן /הוראת סעמי המקרא
י .א .זיידמן ז״ל /לשון סידור התפילה
לשונות תפילה ועברית חיה
דיוקי לשון בעזרת הסידור
אליעזר אלינר /על שינויי הנוסח והסידורים השונים
www.daat.ac.il
351
354
359
365
372
383
388
392
אתר דעת -מכללת הרצוג
מבוא
בפגישותינו עם מורים ומחנכים בימי עיון ובחודשי השתלמות בארץ
ובחוץ־לארץ ביקשונו תכופות לשים לב לנושא התפילה ,כדי להעשיר ולהעמיק
את ה י ד י ע ו ת על מ ב נ ה הסידור ,על מקורות התפילות וניתוח תוכנן ולהדריך
את המורה בדרכי הוראת התפילה.
תפילה לומדים בכל מוסדות החינוך בתפוצות ,לא רק בישיבה ,בתלמוד
תורה ובבית הספר ה י ו מ י — א ל א גם ב ב י ת הספר שלאחרי הצהרים ואף
בביה״ס של יום א׳ .הזמן המינימלי ש נ י ת ן לחינוך יהודי מוקדש כ מ ע ט כולו
לקריאה ולתפילה .המסתפקים בהוראת הקריאה ,מ ל מ ד י ם תפילות בנעימה
ערבה ובלחן מקובל ,כ ד י לשתף א ת ה י ל ד בתפילת הציבור ב ב י ת הכנסת.
ב ב י ת הספר היומי ו ב י ש י ב ה הקטנה מ ג י ע ה י ל ד ל ת פ י ל ה תוך זמן קצר ומוסיף
ללמוד אחרי־כן דיניה ומנהגיה ,ט ע מ י ה ומקורותיה .ויש שהוא מ ש ת ת ף
בתפילה בבית כנסת לבני הנוער ,הפתוח בשבתות ל י ד בית הכנסת לגדולים
או ליד בית הספר ,שבו נערכות תפילות בכל יום.
בית הכנסת הוא מרכז החיים היהודיים בגולה ,דרכו נכנס הילד לחברה
היהודית ועל־ידי הביקור בו הוא לומד להשתלב בחייה .החינוך לתפילה
ולתפילה בציבור — ל י ד י ע ת מנהגי ה ת פ י ל ה והליכות ב י ת הכנסת — הוא
מ מ י ל א גם חינוך להשתלבות בחיי הציבור היהודי .״אין התפילה מצוה אחת
בין הרבה מצות א ח ר ו ת ״ — כותב מ ר שולמן ,מהמפקחים על החינוך הממ־
לכתי־דתי בישראל ,״התפילה צריכה להיות ת מ צ י ת ו ונשמתו של החינוך
הדתי בבית הספר״ .ואם בישראל כך ,שכל היום מדברים בלשון הקודש
וספרי קודש רבים פתוחים לפני התלמידים הרבה שעות ביום — בחוץ לארץ
על־אחת־כמה וכמה.
בית ההורים ,בית הכנסת ובית הספר — הם השותפים הטבעיים בלימוד
התפילה ,בהרגלי תפילה׳ ביצירת אוירה מ ת א י מ ה לתפילה ובהקניית חוויה
של תפילה .אך לצערנו לא בכל מקום קיימת השותפות הזאת ובית הספר
נוטל עליו גם את ת פ ק י ד בית ההורים ולעתים אף את ת פ ק י ד בית הכנסת.
][3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מבוא
4
בו קונה הילד הרגלי תפילה ראשונים ,מנהגי בית הכנסת וסדריו ,י ד י ע ת
התפילות ובקיאות בסידור התפילות ,שמתוכו ילמד אף את הקריאה הרהוטה
כמגהג אבותינו בכל דור .הוראת הקריאה מ ת ו ך ספרי לימוד בלתי מתאימים
גוזלים את מ ע ט הזמן העומד לרשותו של הילד ללימודי קודש ואינם מספיקים
להרהיט קריאתו .ה ט ע נ ה שלימוד הסידור לפני י ד י ע ת העברית אינו רציונאלי,
אינה עומדת בפני הנסיון בביה״ס בגולה.
י ד י ע ת הסידור מקרבת את היהודי לבית הכנסת ,על כן י ת ח נ ו הילד לתפילה
רהוטה ,להתמצאות בנוסח ,לעבור לפני התיבה ,לקרוא בתורה ולהפטיר
בנעימה הנכונה.
סידור התפילה מקרב א ת הילד היהודי להבנת תולדות עמו .סידור ה ת פ י
ל ה — מ צ י י ן רפל במאמרו — הוא ב י ת קיבול לזכרונות השעות הגדולות,
הטובות והרעות ,אשר עברו על עמנו .הזכרת מאורעות ההיסטוריה מ ט ר ת ה
חינוכית ,להזכיר ולהמחיש את כוחו של הקב״ה ואת אהבתו לעמו ישראל,
אשר נתגלו לעין כל בעבר ועתידים להתגלות בעתיד .המאורעות הגדולים
באים להצדיק את השבח ,ההלל והבקשה שהם נושא תפילותינו.
החלק העיוני נפתח במאמרו של ה ג ו י ״ ד ם ו ל ו ב י צ ׳ י ק על צורת
התפילה המקובלת בישראל.
ה ר ב ב ר ־ ש א ו ל כותב ״על תפילה ולב״ ,על התפילה המקרבת את האדם
לבוראו — ״ההתקרבות לה׳ היא עצמה מ ט ר ת ה ת פ י ל ה ואילו חסרון הצרכים
ובקשת מילזאם אינם אלא אמצעים לה .קריאת ה׳ לאדם — בחסרון הצרכים,
והיענות האדם לקריאה — בבקשת מילואם״ .הרב מ צ ב י ע על הברכה והזכות
לאדם בהרגשת הצורך בתפילה ועל הקללה שבהעדר הרגשה זאת.
את השאלה של תפילת הקבע ותפילה שבלב מזכירים ר ו ט ש י ל ד ,
צ ב י א ל י ו ל י פ ש י ץ כל א ח ד הסברו אתו .אם תפקידה של התפילה הוא
לחנך ולזכך א ת הנפש ,הרי היא כשיעור ,שצריך להיות חובה וקבע בזמן
ובנוסח ן הדרישה להתפלל גם כשהאדם טרוד ,באה כדי להפנות לבו ומחשבתו
אל הי .תפילה שנאמרה מתוך שיגרה ,עשויה פתאום להתמלא תוכן ממשי
ולהביא לידי התעוררות והתרוממות — יוצא ש ת פ י ל ת הקבע תחנך לתפילה
הספונטאנית החופשית .רב ערכם החינוכי של הזמן והתפילה בציבור לעורר
תפילה חופשית .לא כל אדם מסוגל להתפלל תפילה טבעית ,לא כל אחד יודע
להסדיר תפילתו .תפילת הקבע מקורה ב ת פ י ל ה ה ט ב ע י ת וגם בה קיימת
הדרישה ל ח י ח ש .אם באופן האמידה או בחיבורי תחינות ובקשות או בכוונה,
אך עצם הקביעות בזמן ובנוסח יש לה ערך רב בהתעוררות ה ד ת י ת בחיי
יום־יום .ליפשיץ דן בקצרה גם במהות התפילה במשנתו של הראי״ה קוק.
על התהוותן של תפילות הקבע כותב ה י י נ מ ן .הוא יוצא מן ההנחה כי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
5
מבוא
המורה לא יוכל למלא תפקידו כראוי בהוראת התפילה אם תחסר לו הפרס
פ ק ט י ב ה ההיסטורית .על המורה ל ד ע ת להבחין בין תפילות קדומות למאוחרות,
בין עיקר ויסוד להוספות והרחבות ,וכן עליו ל ד ע ת כ י צ ד נוצרו הנוסחים
השונים של אותה תפילה — וזאת אעפ״י שאין לעסוק בביה״ס ב״ביקורת
הנוסח* .העיסוק בבחינות מסוימות של תולדות הנוסח ,בהשוואת הנוסחים
ובניתוחם ,יגביר את ההתעניינות בלימוד התפילות .לדעתו תעזור הפרספק
ט י ב ה ההיסטורית להשיב על שאלת הקבע והחופש בתפילה .החכמים שתיקנו
א ת התפילות לא רצו כלל ל ש א ל את האפשרות של הבעה א י ש י ת חופשית מן
ה י ח י ד המתפלל ואף עודדו אותו ״לחדש* בתפילתו .היינמן מ צ י ע קוים
לשיעורי חזרה במטרה להעלות א ת העיקר מ ת ו ך ש פ ע הפרטים הידועים
ל ת ל מ י ד ולשם ה ב ל ט ת הכללים והמבנה ה ש י ט ת י המונחים ביסוד הסידור.
שיעורי הסיכום באים לעזור להתמצאות בסידור .בחזרה הוא דורש הליכה
בכיוון הפוך מבהוראה — לא מן הפרטים אל הכלל ,אלא מ ן הכלל אל ההס
תכלות בפרטים — ולהגיע לידי סינתיזה של ה י ד י ע ו ת הבודדות ולהכרה
ש י ט ת י ת של הסידור.
הדרכה מ ע ש י ת נ י ת נ ת בשיעורים לדוגמה ובניתוחי תפילות — ניתוח ספרו־
תי ,לשוני ,רעיוני ,גילוי מקורות והסברת טיבן ומהותן של התפילות.
א נ ו ד מדבר בזכותה של הוראת ״עיון תפילה״ ,הגורמת ל י ל ד קורת רוח,
כשהוא רואה עצמו כ״מחדש״ .״עיון תפילה״ הוא מ ע ש ה דידאקטי לפיתוח
כושר העיון ,שבאמצעותו יעשיר הילד גם את בקיאותו המטריאלית.
ר פ ל כותב על מבנה התפילה ,כוחה של תפילה ,חקר וגישה לתפילה ועל
מקור התפילה .הוא מ נ ת ח את ת פ י ל ת ״גאולה״ שלפני שמונה־עשדה ,את
נוסחיה ומנהגיה ומצביע על כמה מן היסודות ש ב ס י ד ו ר :ההיסטוריזם שבו,
אופיו העממי ,עולם האמונה המוצא בו א ת ביטויו ועל הרקע המשותף לתפי
לות שהוא אהבת ישראל לה׳ והבטחון באהבת ה׳ לישראל והשגחתו עליהם.
מ ו ר י א ל דן בחינוך להרגל שבתפילה ובדיספוזיציות הנפשיות ,המהוות
מקור לתפילה ,שהיא העבודה שבלב .הוא מונה כמה מן המניעים הנפשיים
בחינוך לתפילה ש ב י ט ר י ם הבקשה ,התודה ,התהילה ,הברכה או ביטוי ה ח ר ט ה
והתשובה בתפילה .יותר מהחינוך המכוון לתפילה משפיעים מצבי החיים —
לכן נודעת חשיבות לאווירת התפילה בבית ההודים ,המחנכת לעבודה שבלב
ולתפילה בציבור בבית הכנסת ,והוא מ צ י ע לייחד ש ג ת ו ת לתחום מיוחד
בעבודה שבלב ולהבליט בהן אחת מן התפילות ה מ ת א י מ ה להן ,כגון מזמור
י ט שבתהלים לשבת בראשית ,מזמור כט לשבת של פרשת נוח ,מזמור צ
לפרשת שמות וכוי.
ניתוחי תפילות המדריכים א ת המודים בשיטות של הוראת התפילה מובאים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מבוא
6
במאמריהם של א ל י נ ר )תפילת שמונה עשרה ,הברכות האמצעיות של
ת פ י ל ת ש ב ת ( :ר ו ט ש י ל ד )תפילות שבע של שבת( הרואה חשיבות בחידוש
שהתלמידים ימצאו בלימוד נושא שאפשר להשוותו לקטעים מקבילים בסידור
ולהראות על המיוחד שבו ,שהרי הברכה ה א מ צ ע י ת של תפילות ה ע מ י ד ה שונה
בכל ארבע התפילות של ש ב ת ; ש ט י נ ז ל ץ )התפילה שקודם התפילה(;
ח מ י א ל )אהבה רבה( ,ה מ ר א ה אפשרויות רבות לגיוון הוראת ה ת פ י ל ה ב ג י
לים שונים וברמות ש ו נ ו ת ; ב ר ־ ח מ א )להוראת הפרשה הראשונה של
ק״ש(; ד ה ־ פ ר י ז )ק״ש וברכותיה( ו י ה ו ד ה )ערכים חינוכיים בהוראת
מזמורי ההלל( .ניתוח םפרותי־רעיוני ופרשני רחב ומעמיק ניתן ע״י ו י י ס
למזמור ״ברכי נפשי״ ,שהוא ללא ספק דוגמה קלאסית לתפילה ,ש י ש בה כדי
לרומם א ת הנפש ולהשליט בה את היפה והנשגב .ריס נוקט בפרשנות הנובעת
מתוך הניתוח הספרותי ,בקריאה המלמדת ל פ ר ש את דברי המזמור מ ת ו ך
המזמור .״לכן אין לראות את ניתוח המזמור — את ההתבוננות המדייקת
והמדקדקת כ ת י ב ו ת י ו ובקשרי תיבותיו ,ב מ ש פ ט י ו ובמבנה משפטיו ,בבתיו
ובסידור בתיו — כהשתעשעות א ס ת י ט י ת ביפי המזמור ,ומכל שכן אין לראותו
כסטייה מעיקרה של תפילה .בניית מזמור מתיבותיה ,מ ש פ ט י ה ומבתיה של
יצירה מזמורית — היא עשיית טכסט של תפילה לתפילה״.
במאמר על הוראת ברכת המזון מ צ י ע ה ה ג ב ׳ מ ל כ י א ל להורות את
הסידור לפי ש י ט ת ״הנושא המרכזי״ .ברכת המזון תיכלל בנושא מרכזי כגון
״סעודתו של אדם״ ,שיכלול סוגי ברכות שונים בחול ובשבת ,כשרות וכו׳;
בבי״ס עברי יורחב הנושא לתחומים נוספים כגיאוגראפיה ,טבע ,ספרות,
ציור ,מלאכת יד ,קישוט וכוי .על ידי זה יושג יחס חיובי למקצועות העבריים
והשפעה מ ע ש י ת על ההתנהגות הדתית .עניין רב ימצא המורה בגולה לא רק
בהכנה ובמהלך השיעור ,אלא גם בהערות בקשר ללשון הלימוד בכיתה.
על לימוד תפילות וברכות בגן הילדים כותבת הגב׳ ל מ ם ק מ ס ק י .אף
לימוד זה יבוסס על הרגל וחוויה :לימוד ״מודה אני״ עם הכניסה לגן ופרקי
תפילה נוספים לאחר מכן בידים נקיות ,בשקט ,בהשמעת מלה אחר מלה,
באמירה ו ב ש י ר ה ; ייחוד תפילה קצרה לשבת ,לראש חודש ,לחג ולמועד .כן
יורגלו הילדים לא לטעום בלי ברכה.
על השירה והנגינה בתפילה כותב א .מ ל כ י א ל ,הרואה את הכוח
האינדיבידואלי בנוסח הקבוע של התפילה ,בעוצמת ההד המצטלצל בנפש
מחוויית התפילה ובאור החוזר הזורח בנשמה מתוך התפילה המעשית .לכל
אדם לחן משלו לתפילה .ה ש י ר ה והנגינה מעמיקות את חורית התפילה ומעו
ררות התפעלות והתרגשות הנפש .הוא מ צ י ע להרבות בשירה על חשבון
האמירה ,כי על ידי כך התפילה חיה ותוססת ,רעננה ומעוררת ,היחיד מ ש ת ת ף
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
7
מבוא
באופן פעיל ומתלכד עם הציבור .אך עם זאת מבקש הוא ליתן א ת ה ד ע ת
בשירה על ה ת א מ ת המלל והזמר ועל ההטעמה הנכונה בתוך הזמר.
הקריאה בתורה היא חלק בלתי נפרד מן התפילה .פ ר ל מ ן ,היוצא מן
ההנחה ,כי י ד י ע ת טעמי המקרא עוזרת להבנת פסוקי המקרא ומחנכת לדיוק
בהיגוי המלים בקריאה בתורה ובתפילה ,מ ד ג י ם במאמרו את ש י ט ת ו בהוראת
הטעמים.
ס ל ו ט ק י מעלה במאמרו קוים לתוכנית של הוראת התפילה בגולה ,כפי
שהיא מבוצעת באזור פעולתו )מנציסטר( .ה ב ע י ה ה ע י ק ר י ת לפניה עומד
המורה היא כ י צ ד להגיע בזמן המועט המוקדש לתפילה — לקריאה שוטפת,
להתמצאות בסידור ולהבנת התפילה.
ז י ד מ ן סוקר במאמרו את העושר הלשוני המצוי בסידור התפילה ,שהוא
אספקלריה נאמנה ללשון העברית לכל תקופותיה .המאמר כולל רשימה של
מטבעות לשון התפילה שנשתרשו ב ע ב ר י ת החיה ,בלשון הספרות ובלשון
הדיבור .המורה ימצא במאמר הנחיות כיצד להיעזר בפרקי תפילה להקניית
עברית מדוייקת.
עושר רב שמור למעיין במאמרו של א ל י נ ר על שינויי הנוסח והסידורים
השונים .במאמר ניתן תיאור המנהגים ומקור שינוייהם וביבליוגראפיה
מאלפת.
כרך ״מעינות״ זה — הוא השמיני בםידרת המאספים לעניני חינוך והוראה,
המשמשים ספרי עזר למחנך היהודי בישראל ובגולה .הקבצים הקודמים —
מהם מגוונים במאמרים על נושאים שונים מתחום ההוראה והחינוך )מאספים
א ,ד ,ה( ומהם שיוחדו לנושא א ח ד )פסח ,שבועות ,סוכות ויום העצמאות(.
המאסף שלפנינו מוקדש כולו לנושא התפילה וכונסו בו מאמריהם של גדולי
תורה והוראה ,המסבירים מ ה ו ת ה וייחודה של תפילת ישראל ,רעיונות התפילה
מקורותיה ודרך הוראתה .במאמרים אחדים גובר החלק העיוני על החלק
המעשי ,אולם מרבית המאמרים — העיון והמעשה החינוכי משתלבים בהם
זה בזה ורבים מהם הובאו להדגמת ההוראה והחינוך.
בעריכת המאסף שותפים עובדי המחלקה ר׳ א .אלינר ומר ש .בורנשטין,
שהשקיעו עמל רב ומחשבה באיסוף המאמרים ,בניפויים ,בעריכתם ובהבאתם
לבית הדפוס .למעשה אין המאסף מתיימר להכיל את המסכת השלימה של
הנושא ,אך אלה שטרחו בהוצאתו מקוים שיש בו תרומה נכבדה להכרת
הנושא מאספקטים שונים.
העורך
www.daat.ac.il