ה .ע ק ר ו נ ו ת מ ב נ ה ה ת פ י ל ה
בהתפתחות התפילה
כללים
)א( מ ס פ ר ה ת פ י ל ו ת שחייב אדם להתפלל בכל יום אינו מפורש בתורה.
עזרא ובית דינו התקינו שיתפללו ש ת י תפילות בכל יום ,וביום ש י ש קרבן
מוסף — תפילה שלישית .ועוד התקינו שיהא אדם מתפלל תפילה אחת
בלילה .ואין תפילת ערבית חובה בתפילות שחרית ומנחה .ואף על פי כן נהגו
כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ע ר ב י ת וקיבלוה עליהם כתפילת
חובה .וכן התקינו תפילה אחר ת פ י ל ת מנתה ,סמוך לשקיעת החמה ביום
ה ת ע נ י ת בלבד ,וזו היא התפילה הנקראת ת פ י ל ת נעילה ג.
המחלוקת ,אם תפילת ע ר ב י ת חובה או רשות התלקחה ב י מ י רבן גמליאל
דיבנה ,וכעבור מאתיים שגה עוד המשיכו להתווכח בה אביי ורבא .המחלוקת
היתה עיונית בלבד ,כי למעשה קיבל כל הציבור על עצמו תפילה זאת .
)ב( ז מ נ י ה ת פ י ל ו ת .אמנם קיימת הסכמה עקרונית בדבר זמני
התפילה ,אך עדיין קיימים חילוקי דעות ביחס לפרטים שונים ,ואף אחרון
הפוסקים ,בעל ״משנה ברורה״ מ ב ר ר את שאלת עלות עמוד השחר .חילוקי
דעות דומים בדבר פרטי זמני התפילות קיימים במשנה והולכים ונמשכים
עד היום *.
)ג( ס ד ר ח ל ק י ה ת פ י ל ה .הרשאי אדם להתחיל ב ת פ י ל ת עמידה,
להמשיך בפסוקי דזמדא ולסיים בקריאת ש מ ע י המותר להתחיל ב פ ר ש ת
צ י צ י ת ולסיים את קריאת ש מ ע בפרשת ש מ ע ? הרי מן התורה אין הסדר קבוע,
אולם חכמים קבעו גם בדבר זה כ ל ל י ם ) :א( המשנה )ברכות פ״ב ,מ״ב(
מנמקת את סדר קריאת הפרשיות של שמע) .ב( בגמרא )ברכות ל״ב ,ע״א(
מסביר ר׳ שמלאי ,מדוע קדמו ברכות השבח ש ב ת פ י ל ת העמידה לבקשות.
)ג( את פסוקי דזמרא יכול אדם לקרות גם אחרי ת פ י ל ת העמידה .אלא שמקו־
מם הטבעי הוא לפני ברכות קריאת שמע ,והן אינן מצריכות מניין של עשרה.
־
3
1
2
3
4
רמב״ם הל׳ תפילה פ״א.
ברכות כז ,ע״ב.
ש״ע אורח חיים סי׳ פס בביאור הלכה.
ר׳ למשל ,״בין השמשות״ לר׳ י .מ .טיקוצינסקי.
][29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דב דפל
30
)ד( ת ו כ נ ן ש ל ב ר כ ו ת ו ת פ י ל ו ת .בימי המשגה היו ברכות ,אשר
עוד לא נתגבש נוסחן .במקרים אחדים אנו מוצאים שחז״ל קבעו כללים,
הקובעים את עיקר תוכנה של הברכה ,ולא הקפידו בפרטי הנוסח) .א( בברכת
המזון מ צ א נ ו :״תניא רבי אליעזר א ו מ ר :כל שלא אמר א ר ץ ח מ ד ה ט ו ב ה
ו ר ח ב ה בברכת הארץ ,ו מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד ב״בונה ירושלים״ ,לא יצא
ידי חובתו .נחום הזקן א ו מ ר :צריו שיזכור בה ברית .רבי יוסי א ו מ ר :צריך
שיזכור בה תורה .פלימו א ו מ ר :צריו שיקדים ברית ל ת ו ר ה . . .ר׳ אבא אומר)
צריו שיאמר בה הודעה תחילה ו ס ו ף ״ ) ב ר כ ו ת מח ,ע״ב — מט ,ע״א() .ב( גם
במלכיות ,זכרונות ושופרות של ראש השנה מצאנו כללים לעריכת ה ת פ י ל ו ת :
״אין פוחתין מעשרה מלכיות ,מעשרה זכרונות מעשרה ש ו פ ר ו ת . . .אין מזכי־
רין מלכות זכרון ושופר של פורענות .מתחיל בתורה ומשלים בנביא״ )ר״ה
פ״ד ,מ״ו() .ג( גם בהגדה של פסח מצאנו כללים ,הקובעים את המסגרת הכל
לית של הנוסח .״רבן גמליאל א ו מ ר :כל שלא אמר שלושה דברים אלה בפסח
לא יצא ידי חובתו ,ואלה ה ן :פסח ,מצה ומרור״ )פסחים פ״י ,מ״ה( .וכוונת
הדברים ,ש צ ר י ו לפרש טעמם של שלושה דברים אלה ,ולאו דווקה במלים
שנזכרו במשנה.
)ה( ה כ ל ל י ם ב ד ב ר ה נ ו ס ח ש ל כ ל ב ר כ ה ) .א( כלל אמרו
חכמים ״ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוד״ .מ ס י ב ה זאת פותחת
הברכה הראשונה שלפני קריאת ש מ ע — גם בשחרית וגם בערבית — ״בא״י
אמ״ה״ וכן הברכה הראשונה של העמידה פותחת ב״ברוד״ ,אבל הברכה
השנייה אינה פותחת עוד ב״ברוד״ .ומדוע פותחות ברכות השחר בברוד
״ברוד אתה ה ׳ . . .אשר נתן לשכוי בינה״ וכוי ,״בדיד א ת ה ה ׳ . . .פוקח עיו־
רים״ ו כ ר י — מ פ נ י שלא נועדו ברכות אלה להיות נאמרות ברציפות זו אחר
זו )רמב״ם הל׳ תפלה פ״א( .ומדוע אין ברכת גאולה )״אמת ויציב״ ,״אמת
ואמונה״( פותחת בברוד? מפני שפרשיות המקרא אינן נחשבות הפסק) .ב( ועוד
כלל אמרו בברכות ״ברכה ארוכה מסיימת מעין חתימתה״ .מהי ברכה ארוכה ?
זו ה מ ס ת י י מ ת ב״בריד א ת ה ה׳ ״ ,כ ג ץ הברכות של תפילת העמידה והברכות
של ברכת המזון .ל ד ו ג מ א :בברכת המזון
) (1הסיום :ומכין
מזון
ל כ ל בריותיו )אשר ברא(
ה ח ת י מ ה :בא״י ה ז ן א ת ה כ ל
) (2ה ס י ו ם :ע ל ה א ר ץ הטובה אשר נתן לד
ה ח ת י מ ה :ע ל ה א ר ץ ועל המזון
) (3ה ס י ו ם :
ובנה
י ר ו ש ל י ם עיר הקדש
ה ח ת י מ ה :ב ו נ ה )ברחמיו( י ר ו ש ל י ם
מתיר כלל זה יש מערערים על הנוסח של כמה ברכות .ל מ ש ל ) :א( באחת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עקרונות
31
מבנה התפילה
מברכות ההפטרה ,הנוסח הוא ״רחם על ציון ,כי היא בית חיינו ,ולעלובת
נפש תושיע במהרה בימינו ,בא״י משמח ציון בבניה״ .המלה ״שמחה״ נזכרת
בחתימה ,אבל לא בגוף הברכה .על כן יש גורסים ״תושיע ותשמח״ .ואמנם
יש הרבה נוסחאות לברכה זאת ,וקשה לדעת את הנוסח המקורי) .ב( בברכת
המזון ,יש מ ש מ י ט י ם את המלה ״ברחמיו״ ,וגורסים רק ״בונה ירושלים״
מפני שבגוף הברכה נאמר רק ״ובגד .ירושלים״.
מתוך העקרון הכללי ,״אין עושין מצוות חבילות חבילות״ קבעו חכמים
שאין חותמים ברכה אחת בשני דברים ,ולפיכך אין חותמים בברכת המזון
בברכה השלישית ,״מושיע ישראל ובונה י ר ו ש ל י ם ״ ) ב ר כ ו ת מט ,ע״א( .אמנם
נראה לכאורה ,שהרבה ברכות יוצאות מן הכלל הזה ,כגון ״מקדש ישראל
והזמנים״ או ״על הארץ ועל המזון״ .אולם הגמרא )שם( מבארת ,שבכל המק־
רים שבהם נראה כאילו החתימה היא כפולה ,אין כאן אלא פרט וכלל או כפל
לשון או סיבה ותוצאתה.
) 0ה י מ נ ע ו ת מ ה ז כ ר ת ה ׳ .הזכרת שם שמים אינה רשותו החופ־
ש י ת של כל מתפלל .יראת השם מחייבת להימנע מהזכרת שם אם אין לדבר
הצדקה הלכית או מקור מוסמך .על רקע זה נחלקו הנוסחאות) :א( בברכות
השחר מנסח הרמב״ם ״ברוך המקדש שמו ברבים״ ,ולא הזכיר בה שם שמים,
וה״בית חדש״ סבור ,שהרמב״ם לא הזכיר בה שם ,מפני שהברכה לא נזכרה
בתלמוד) .ב( בברכת המזון אנו מוצאים ״על שהוצאתנו ,ה׳ אלהינו ,מארץ
מצרים״ .אולם ברמב״ם ובסידורי הספרדים וכן בטור חסרות המלים ״ה׳
אלהינו״.
כללים בהתפתחות הסידור
)א( מ ג מ ת א ח י ד ו ת — ״ ל א פ ל ו ג ״ .אם נקבעו נוסחאות שונות ל ת פ י
לה אחת או לברכה א ח ת — הכל לפי עניינו של יום — ק י י מ ת מגמה לאחד
את כל הנוסחאות .נטייה זאת ניכרת אצל האשכנזים יותר מאשר אצל הספר
דים) .א( ברכת ההלל אצל האשכנזים היא ת מ י ד ״לקרא את ההלל״! אצל
הספרדים ,בימים שקוראים בהם הלל שלם — ״לגמור את ההלל״) .ב( לתפילת
״ברוך שאמר״ של האשכנזים נוסח אחד ב ל ב ד :של הספרדים — יש בה
תוספות לשבת ויו״ט) .ג( פרשת ״ויבולו״ הנאמרת בליל ש ב ת בקול רם,
הותקנה ליו״ט שחל להיות בשבת ,שמתפללין ״אתה בחרתנו״ ,ואין אומרים
״ויכלו״ בתפילה .ומשבת שחל ביו״ט התקינו לכל השבתות )ש״ע אורח חיים
סי׳ רסח( .מנהג זה מקובל בכל העדות) .ד( ברכה ,אשר מגמת האחידות לא
פגעה בה לכאורה ,היא ברכת השלום בתפילת עמידה ,המצויה בידינו בשתי
נוסחאות ,״שים שלום״ — לשחרית ולמוסף ,ו״שלום רב״ — למנחה ולמעריב.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דב
32
דטל
הסיבה לשתי הנוסחאות — ב״שים שלום״ נאמר ״ברכנו אבינו כלנו כאחד
באור פניך״ — רמז לברכת כוהנים ,ו״נתת לנו תורת חיים — )תודה וחיים(״ —
רמז לקריאת התורה .וכיצד לנהוג בשבת במנחה ,כשקוראים בתורה ואין
ברכת כוהנים ? בידינו אין נוסח ,אבל באשכנז של ימי הכינים היו אומרים
״שים שלום״ ודולגים על ״ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פ נ י ך ״ ) ס פ ר המנה
גים לתלמיד ר׳ מאיר מרוטנבורג ,מהד׳ עלפנביין עמ׳ ,(6ובאויגיון היו אומ
רים ״שלום רב״ תמיד) .ה( בספר הנ״ל נזכר המנהג ,שביום טוב שחל בחול
קוראים תהלים צב בשחרית ,אבל דולגים על המלים ״מזמור שיר ליום הש
בת״ .כיום נוהגים האשכגזים לקרא גם את המלים האלה.
)ב( * נ י מ ד י נ ן ל ת ר ו ו י י ה ו ״ .במקום שקיימים מגהגים שונים,
מתאחדים המנהגים והסידור כולל את כולם) .א( ברכת התורה .בגמרא)ברכות
יא ,ע״ב( נזכרו שלוש ברכות מפי שלושה אמוראים שונים .ואף על פי
שאסור לברך ברכה שאיגה צריכה ,קבעו בגמרא שם ,כנראה מפי ר׳ פפא,
ש י ש לומר שלושתן) .ב( התחנון ״והוא רחום״ .אגדות שוגות )הובאו ב״עבודת
ישראל״ עמ׳ (112מציינות ,שהתחנון מורכב משלוש תפילות של שלושה
מחברים שונים ואע״פ שהן דומות בתוכנן ,נכנסו כולן לסידור התפילות.
)ג( ההגדה של פסח ,כפי שהיא בידינו ,מורכבת מההגדה של רב המתחילה
במלים ״מתחילה עובדי עבודה זרה״ ,ושל שמואל ,המתחילה ב״עבדים היינו״
— *ופסקינן כתרווייהו״ )פסחים קטז ,ע״ב(.
ויש שאותו פרק תפילה קיים בנוסחאות שונות ,ובאו הדורות האחרונים
וצירפו את ש ת י הנוסחאות ולא הרגישו בכפילות ובלשון העלגים שנוצרו
ע״י זה) .א( בברכת ״שמע קולנו״ נוסח ר׳ עמרם גאון והרמב״ם הוא :״כי א ת ה
שומע תפילת כל פה ,בא״י שומע תפיייה״ .נוסח אשכנז הוא :״כי אתה שומע
תפילת עמך ישראל ברחמים ,בא״י שומע תפילה״ .מכאן יצא הצירוף המוזר
של נוסח ס פ ר ד -פ ו ל י ן :״כי אתה שומע ת פ י ל ת כל פה עמך ישראל ברחמים״,
)ב( ברכת השגים .בסידור ר׳ סעדיה גאון נוסח הברכה לימות הגשמים
הוא :״ותן טל ומטר על פני האדמה ושבע את כל העולם מברכות טובך ורוה
פני תבל מעושר מתנות ידך ושמרה והצילה השנה הזאת מכל מיני מ ש ח י ת
ומכל מיני פורענויות וברכה עלינו כשנים הטובות״ .הרמב״ם ,כמאתיים שנה
אחרי דס״ג כתב בסידורו :״ברכנו ה׳ אלהינו מכל מעשי ידינו וברך את
שנותינו ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה ושבע את העולם מברכותיך
ורוה פני תבל״ .בסידורי ת י מ ן שבימינו הגוסח לימות הגשמים הוא צירוף
של הנוסחאות העתיקות .מתחיל בנוסח ה ר מ ב ״ ם :״ברכנו ה׳ אלהינו בכל
מעשי ידינו וברך את שנתנו ,ותן טל ומטר על פני האדמה ,ושבע את העולם
כלו מטובך ודוה פני חבל״ ,וממשיך בנוסח ר ס ״ ג :״מעושר מ ת נ ו ת י ד י ך
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עקרונות
33
מבנה התפילה
ושמרה והצילה״ .כאן נפסק נוסח רס״ג ומתחיל נוסח א ש כ נ ז :״את השנה
הזאת ואת כל מיני תבואתה״ ,ושוב חוזר לנוסח ר ם ״ ג :״מכל מיני מ ש ח י ת
ומכל מיני פורעניות״ ,ומוסיף מ ש ל ו :״ותן לה אחרית ותקוה ושובע ושלום״,
ומסיים בשל ר ס ״ ג :״וברכה כשנים הטובות״ .גם נוסח רס״ג נראה מסורבל
)״ושמרה והצילה ,לשנה הזאת״( ,אבל הנוסח התימני של ימינו מסורבל
שבעתיים) .ג( מ ג מ ת ה ג י ו ו ן .מ ג מ ת הגיוון היא בעלת שלושה פנים .מ צ ד
אחד בא הגיוון כדי שלא יטעה המתפלל בין תפילות דומות) .א( הברכה השנייה
שלפני ק״ש מתחילה במגהג אשכנז בשחרית ב״אהבה רבה״ ובערבית ב״אהבת
עולם״ .האשכנזים ,המצדדים בשתי הצורות ,מודים שרק לנוסח ״אהבת עולם״
יש מקור בכתוב )ירמיה לא ,ג( ,ובכל זאת הם נוטים להבחנה) .ב( הברכה
הראשונה שלאחר ק״ש מתחילה בשחרית ב״אמת ויציב״ ובערבית ב״אמת
ואמונה״ .לנוסח י א מ ת ואמונה״ י ש מקור במקרא )תהלים צב ,ג( ,אבל המלה
״ י צ י ב ״ ) כ מ ו ״רבה״ של ״אהבה רבה״( באה כדי למנוע טעות.
סוג שני של גיוונים — הפיוטים — מאוחר יותר .במנהגים שונים אנו
מוצאים פיוטים לשלושים ש ב ת ו ת בשנה ויותר ואם נוסיף גם את הפיוטים
לשבת שחל בה יו״ט נמצא שכשני שלישים מכל ש ב ת ו ת השנה ה ן מפוייטות.
סוג שלישי של גיוון — האופנים השונים שבהם היו מתפללים אותה תפילה
בהזדמנויות שונות) .א( הפיוט ״האל בתעצומות עוזך״ :בשבועות היה ה ש י ץ
מתחיל ב״האל״ ,בסוכות ושמיני עצרת ״הגדול״ ,בפסח — ״הגבור׳ ,בימים
נוראים — ״המלך״ ובכל שבתות השנה — ״שוכן עד״) .ב( ביום ,שבו נערכת
ברית מילה היה המוהל קורא עם הסנדק חליפות מן ״וכרות עמו הברית* עד
״ה׳ ימלוך לעולם ועד״.
)ד( ה ר ח ב ה מ ת מ ד ת מסדר צנוע של ״ברכות ,תפילות ,קדושות והב
דלות״ אשר יסדו אנשי כנסת הגדולה ,הגענו למערכת ספרים ר ב ת מידות,
הכוללת ,מ ל ב ד סידור התפילות לחול ולשבת ,גם את התפילות והפיוטים
למחזור החגים ,את הסליחות ,ולעת עתה גם את הקינות .התרחבות מ ת מ ד ת
זאת היא פרי גורמי יסוד אחדים.
ה פ ס י כ ו ל ו ג י .היו מן האמוראים אשר הסבירו שהאדם
הגורם
העושה תפילתו קבע שלא כראוי ,הוא זה ,שאיגו יודע לחדש בה דבר .החדש־
נות היא איפוא מסימני ה ת פ י ל ה היוצאת מן הלב .ומכיוץ ש נ י ת נ ה רשות,
לפעמים לא הבחינו בין מותר ואסור) .א( פרקי תהלים צ ה -צ ט והפיוט ״לכה
דודי״ הם מהחידושים המפורסמים והצעירים ביותר ,ומהכשרים והמקובלים
ביותר .הם נוספו לסידור במאה הט״ז וזכו לקבלת פנים חיובית ביותר בכל
העדות) .ב( ״מזמור שיר חנוכת ה ב י ת לדוד״ נכנס לסידורי התפילה של
האשכנזים רק לפני כמאתים שנה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דב רפל
34
הגורם הפסיכולוגי מביא להרחבת התפילות הקיימות ע״י תוספות קצרות.
בדרך כלל תוספות אלה אינן רצויות .בגמרא מצאנו ״ההוא דנחית קמיה דרי
חניגא .א מ ר :האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ
והודאי והנכבד .המתין לו עד שסיים .כי סיים אמר ל י ה :סיימתינהו לכולי שבחי
דמרך י למה לי כולי האי ?״ )ברכות לג ,ע״ב( .רוגזו של ר׳ חנינא לא מ נ ע
אחרים מלכת בדרכו של ״ההוא דנחית״ ,אמנם לא בריבוי תאריו של הקב׳׳ה,
כי אם בפיתוח — יותר לשוני מאשר רעיוני — של התפילות הקיימות .דוגמא
לסוג זה של הרחבות — הוידוי הגדול של יום הכיפורים .בסידור רב עמרם
גאון נמצאים שמונה חרוזים ,בסידור ר ס ״ ג — ארבעה ,ברמב׳׳ם א״ב שלם
)וכן הוא במחזור בני רומא של ימינו( ,ובנוסח אשכנז — א״ב כפול .ויש שה
תוספות הן בניגוד להלכה ,כגון שנוהגים להוסיף בעשרת ימי תשובה בברכה
ראשונה ש ל ע מ י ד ה — ״זכרנו לחיים״ וכו׳ ובברכה ה ש נ י י ה — ״מי כמוך״
וכוי ,אבל בעל ״הלכות גדולות״ ,שלוש מאות שנים לפני הרמב״ם ,ה ע י ר :
״איכא איםירא דרבנן שעושים כן ,מ ד א מ ר :לא ישאל צרכיו בשלוש ראשו
נות״ .וכן גם הפיוטים הנמצאים באמצע קדושה של מוסף בימים נוראים.
דרך אחרת בה מבוצעת ההרחבה — הפיכת תפילות יחיד לתפילות ציבור.
)א( במס׳ ברכות טז ,ע״ב אנו מוצאים את התפילה ,שנוהגים האשכנזים
להתפלל בשבת שמברכים החודש ,בתפילתו הפרטית של רב .שם )יז ,ע״א(
אנו מוצאים את ״אלהי נצור לשוני מרע״ כתפילת מ ר בריה דרבינא) .ב( כיוצא
בזה אנו מוצאים במס׳ יומא )פג ,ע״ב( וידויים פרטיים אחדים ,אשר נכללו
במחזורי התפילה של ימינו) .ג( הפיוט ״לכה דודי״ מקורו במנהגו של ר׳
חנינא שהיה מ ת ע ט ף בערב ש ב ת ואומר ״בואי ונצא לקראת שבת המלכה״
)שבת קיט ,ע״א(.
)ה( ה מ ש ק ע ה ה י ס ט ו ר י .יש שנתחברה תפילה כביטוי לצרכי
השעה ,וקנתה לה זכות אזרח ולא בטלה כשבטל טעמה) .א( תפילת ״יקום
פורקן״ לראשי הקהל בבבל בתקופת הגאונים) .ב( ״אב הרחמים״ לזכר ההרו
גים על קידוש השם בגזירות תתנ״ו ,בימי מסע הצלב הראשון .חיי ישראל
בגולה גרמו לכך ,שהתפילה לא איבדה מאקטואליותה במרוצת הדורות.
אדרבה) .ג( ״מגן אבות״ קבעו ללילי שבתות ,כי בתי הכנסת היו מחוץ
לערים שבהן היתה ע ב ו ד ־ זר־ ,ותיקנו תפילה זאת בשביל המאחרים ,שיסיימו
עם הקהל .ויש בברכה זאת ת מ צ י ת שבע הברכות של תפילת שבת .״מגן אבות״
כנגד ״מגן אברהם״ ,״מחיה מתים״ כנגד ״מחיה המת־ם״ וכוי ,עד ״אדון
השלום״) .ד( הברכה הרביעית שבברכת המזון ״הטוב והמטיב״ הותקנה
ביבנה כשניתנו הרוגי ביתר לקבורה ,ואמרו :״־טוב״ שלא הסריחו ו״המטיב״
שניתנו לקבורה )ברכות מח ,ע״ב(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עקרונות
35
מבנה התפילה
תופעה אופיינית להשפעה היסטורית ,הנעלמת מעין הדורות הבאים ,היא
התפילה לשלום מ ד י נ ת ישראל .בתפילה נזכרים ״ראשיה שריה ויועציה״ של
המדינה .המלה ״יועציה״ באה בעקבות ״מועצת ה מ ד י נ ה הזמנית״ .מכיון
שהתפילה נתייסדה בחודש אלול תש״ח ,סמוך לימים נוראים ,נכללו בה
המלים ״והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך״.
)ו( ה ת ח ש ב ו ת ב צ י ב ו ר .ט ו ר ח ה צ י ב ו ר היה גורם השוב בהת־
פתחות הסידור) .א( הטור כותב ב״אורח חיים״ סי׳ ר פ א :״נוהגין להוסיף
מזמורים בתפילת שחרית בשבת לפי שאין בו ביטול מלאכה״) .ב( במסי
סופרים )פרק יד ,הל׳ יב( נאמר ״שבעת הוצאת ספר תורה אומר העם ״ועל
הכל יתגדל״ וכוי ,והרמ״א מעיר שנוהגים לומר כן בשבת וביו״ט ,והלבוש
מסביר שאין אומרים זאת בחול משום טורח הציבור כדי לא לבטלו ממלאכתו.
)ג( מטעם דומה נהגו שלא לקרוא את פיטום הקטורת בימות החול ,שמא
מתוך חפזון ידלג על אחד מסמניה) .ד( נהגו בימות החול לומר ״ברכו את ה׳
המבורך״ אחרי הקדיש האחרון ,שמא יאחר אדם לבית הכגסת מחמת טרדה
או עייפות .אבל בשבת אין אומרים ״שהכל באים לבית הכנסת קודם ברכו״
)בית יוסף ל״אורח חיים״ סי׳ קלג() .ה( מי שמתפלל מנחה אחרי פלג המנחה,
אין לו להתפלל ערבית עד לאחר צאת הכוכבים .במה דברים אמורים ,ביחיד,
״אבל ציבור שהתפלל מנחה ,וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שגית לתפי־
לת ערב ותתבטל תפילת הציבור לגמרי ,הקלו האחרונים ,שמותר להתפלל
ערבית סמיך למנהה״ ;שלהן ערוך ״אורח היים״ סי׳ ר ל ג :״משנה ברורה״
ם״ק יא(.
ב א ל ה ש א י נ ם ב ק י א י ם ,היא צורה שנייה של
ההתחשבות
התחשבות בציבור) :א( חזרת שליח הציבור על התפילה באה ,כדי להוציא
ידי חוב־ את אלה ,שאינם בקיאים )רמב״ם הל׳ תפילה פ״ט ,הל׳ ג() :ב( ב
ראש השנה מוציא שליח ציבור ידי חובתו הן את היודע להתפלל ,והן את
שאינו יודע .כי רוב היודעים את הברכות ,אינם יודעים לכוון בהן כראוי,
כי ארוכות הן )רמב״ם שם פ״ח ,הל׳ י() .ג( ברכות השחר .כתב ה ר מ ב ״ ם :
״כששומע קול התרנגולים מ ב ר ך :ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם ,הנותן
לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה .וכשלובש בגדיו מ ב ר ך :ברוך אתה
ה׳ אלהינו מלך העולם ,מלביש ער! מים״ .וכך הוא ממשיך לומר ,שכל פעולה
גוררת אחריה ברכה מתאימה .אחר כך מוסיף ה ר מ י ״ ם :״נהגו העם ברוב
ערינו לברך ברכות אלו זו אחר זו בבית הכנסת ,בין נתח־יבו בהן בין לא
נתחייבו בהן ,וטעות הוא ,ואין ראוי לעשות כ ן ״ ) ה ל כ ו ת תפילה פ״ז ,הל׳ ד,
ט( .אבל לפני המצאת הדפוס לא היה סידור תפילה ביד כל אחד ,והמשיכו
לברך את הברכות בבית הכנסת .הרא״ש והטור קיבלו את המנהג והצדיקו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דב
36
רפל
אותו בזה ״שרבים מ ע מ י הארצות אינם יודעים )את הברכות( ,תיקנו שיסדרום
בבית הכנסת״ )טור ״אורח חיים״ מו(.
)ז( ה ש פ ע ת ה ד פ ו ם .ע ד שלא נפוצו בעולם הספרים הנדפסים ,היו
סידורי התפילה שונים אלה מאלה .אמנם היה ש ל ד אחיד בכל הקהילות
מ ת י מ ן ועד ספרד ,אבל פרטי הנוסח והפיוטים היו שונים .במקומות שהיו
קהילות עתיקות ובמקומור .נידחים ורחוקים ממרכזי התורה נשתמרו מנהגים
מקומיים רבים .אנו מוצאים בצרפת מנהגי תפילה נפרדים של ש ת י קהילות
קטנות בדרום הארץ ,קרפאנטראם ואוויניון ,באיטליה שמרו שלוש הקהילות
אסטי ,פוסאנו ,מונקלוו על מנהג ,שנשתכח במקומות אחרים .בדרך כלל,
במרכזים של התיישבות יהודית צפופה היתד ,קיימת אחידות מנהג בכל
הארץ ,אף על פי שנמצאו קהילות עתיקות ,כגון קהילות הריינוס — שפירא,
וורמייזא ומגנצא — ששמרו בגאווה על מנהגיהן הקדומים .גדולי התורה
שבכל דור ובכל ארץ ,השפיעו אף הם על אחידות המנהג בקהילות שבהשפע
תם ,ועל התבדלותן מקהילות אחרות .מ י מ י הגאונים ו ע ד אחרית ימי הכינים,
במשך תקופה של אלף שנים בערך ,נתחברה ספרות עשירה של שאלות
ותשובות אשר הופנו אל גדולי הדורות בעניינים של סידור התפילות .היו
הבדלים ניכרים בין קהל לקהל ,אפילו באותו מ ק ו ם :
)א( במתא מחסיא )בסורא( ,בכל בתי המדרש שבעיר היו אומרים שחרית
וערבית ״אהבת עולם״ ,חוץ מ ב י ת מדרש אחד ,שנהגו בו לומר בשחרית
״אהבה רבה״ ובערבית ״אהבת עולם״ )אוצר הגאונים ,ברכות סי׳ נג(.
)ב( ביחס לקריאת ״אשרי״ ו״יענך ה׳ ביום צרה״ שבסוף התפילה היו
מנהגים ש ו נ י ם :״בקדושא דסדרא״ בשתי הישיבות ״תהלה לדוד״ אומרים,
ובבית רבינו שבבבל ״תהלה לדוד״ אין אומרים .אבל בשאר הכנסיות יש
שאומר ״תהלה לדוד״ ויש שאומר ״יענך ה׳ ביום צ ר ה ״ ) ש ם ,סי׳ טו(.
)ג( בין בני ארץ ישראל ובני בבל היו חילופי מנהגים רבים ,ביניהם
הנוגעים לנוסח התפילה והברכות ,כגון ,שבני א״י היו מזמנים ״נברך על
המזון שאכלנו משלו״ ובני בבל — ״נברך שאכלנו מ ש ל ו ״ ) ש ם ,סי׳ רמ( .בוי
כוחים הרבים שהתעוררו ובשאלות שהופנו לגאונים ,לא הסתמכו השואלים
והמשיבים על נוסחאות שבספריהם ,כי לא הלך המתפלל אחר הסידור ,אלא
סידור התפילות אחרי המתפלל .הטיעון משני הצדדים הוא על יסוד מנהגים
מקובלים בישיבות הגדולות ועל יסוד מנהגי הגאונים.
להדרכת המתפלל נתחברה ספרות שלמה של ספרי מנהגים .מחברים גדולי
תורה הדריכו את הציבור בצורות תפילה בהתאם להלכה .ביניהם יש לציין
את ר׳ יעקב הלוי מולין)המהרי״ל( אשר חי במאה הט״ו סמוך להמצאת הד
פוס ,ואסף מנהגים של קהילות רבות והדריך בדרכי התפילה בהתאם להלכה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עקרונות
37
מבנה התפילה
לא כל מחברי ספרי מנהגים זכו להתקבל בפוסקי הלכה בשאלות של סדרי
תפילה ומנהגי העבודה .ר׳ יוסף יוזפא האן ,אשר חי בראשית המאה הי״ז
בפרנקפורט ,מתאר בספרו ״יוסף אומץ״ את מנהגי קהילתו ,קהילת פפדימ,
בלי לחוות דעה על הנכון והבלתי נכון במנהגים אלה.
הספר ״יוסף אומץ״ הוא אחד האחרונים שבספרות המנהגים .הדפוס אשר
הלך ונפוץ היה גורם קובע את מנהגי המדינות .במקום מנהגי קהילות קמו
מנהגי ארצות .מתחילה נדפסו הסידורים לפי המנהגים ,לבסוף נקבעו ה מ נ
הגים לפי הסידורים .בדרך זאת הביאו הסידורים ברכה רבה .הוכנסה מידה
גדולה של אחידות באחד התחומים החשובים ביותר של החיים היהודיים ,ורק
בין ארץ לארץ ובקהילות עקשניות או מבודדות נשתמרו מנהגים מקומיים
עתיקים.
)ד( מתוך שיקולים כלכליים ,בגלל היוקר היחסי של הנייר ,נהגו ה מ ד פ י
סים למעט בתפילות שנזקקים להן רק לעתים רחוקות .על ידי זה קופח חלק
הפיוטים ההזדמנותיים ,כגון רשות לחתן העולה לתורה )נזכר בס׳ המנהגים
לתלמידי מהר״ם מרוטנבורג ,מהד׳ אלפנביין עמ׳ ,(12אחרים צומצמו ,כגון
הפיוט לברכת המזון לברית מילה ״נודה לשמך בתוך א מ ו נ י ״ ) ה ש ו ו ה ״עבודת
ישראל״ עמ׳ 803ושאר סידורים( או הפיוט ״אומץ)אומן( ישעך בא״ להושענא
רבה ,אשר בנוסח אשכנז יש בו י״א בתים ובנוסח בני רומא — כ״ח בתים.
נזק רציני גרמו המדפיסים על ידי כך ,שבהיותם ברובם חסרים י ד י ע ה
מקיפה בלשון ,בדקדוק ובמקור התפילות וברצותם להגדיל את התפוצה ,לא
הקפידו על נוסח התפילה וגרמו להשתרשותם של שיבושים בנוסח התפילה.
רבים מגדולי התורה והחכמה בדורות האחרונים התריעו על שיבושים אלה,
כגון:
)ה( בשיר ״יגדל״ צריך להיות ״הנו אדון עולם וכל גוצר יורה גדולתו
ו מ ל כ ו ת ו ״ ) ת י ק ו נ ו של ר׳ אברהם ברלינר(.
)ו( בברכת ״אמת ויציב״ צריך להיות ״צור יעקב מגן ישענו לדוד ודוד.
הוא קיים״ ו כ ו ׳ ) ת י ק ו נ ו של ר׳ יעקב מקלנבורג(.
)ז( זכות גדולה ביותר נתגלגלה לר׳ זאב היידנהיים אשר פעל בגרמניה
בסוף המאה הי״ח ובראשית הי״ט ואשר הקים דפוס מיוחד ברדלהיים להדפסת
סידורים וחומשים מוגהים עד תכלית .הוא ותלמידו המחכים את רבו ,ד ׳ יצחק
בן אריה יוסף דב ,המכונה זליגמן בער ,הקדישו את מ ר ב י ת חייהם לבירור
נוסחאות המקרא ולהתקגת נוסח התפילה .ולא רק בשיבושים גסים גלחמו
אלא אפילו בקטנות ,כגון במקום ״נפשי וזמדה בצל ידיך״ בשיר הכבוד,
כמודפס ברוב הסידורים ,תיקנו ל״נפשי ח מ ד ה בצל י ד י ך ״ על פי שיר השי
רים ב ,ג.
www.daat.ac.il