ב .ק ו ו י ם ל ש י ע ו ר י ח ז ר ה ב ה ו ר א ת ה ת פ י ל ה
השיעורים הנתונים להלן בקווים כלליים אינם מיועדים אלא לתלמידים שכבר למדו את
סידור התפילה ומכירים אותו .מסרתם היא הזרה — אך חזרה הבאה לדון בחומר מנקודות־
מבט חדשות ,כפי שכל חזרה אמיתית צריכה לעשות — לשם העלאת העיקר מתוך שפע
הפרסים הידועים כבר לתלמיד ולשם הבלסת הכללים והמבנה השיסתי המונחים ביסוד
הסידור .אפילו אם כבר נידונו העניינים המובאים להלן אגב הוראת תפילות מסויימות,
יש טעם— ואף צורך — לחזור ולהביאם בצורה מרוכזת ומסכמת ,כדי להבהיר את תכו
נותיהן ואת מבנן היסודי של התפילות בכללותן על־ידי צירוף הידיעות החלקיות והמקו
טעות לתמונה שלימה .כמו בכל יצירה ספרותית כן גם בתפילה חשובה הבנת ה מ ב נ ה
לשם חדירה עמוקה יותר אל התוכן ה ר ע י ו נ י .איו צריך לומר ,ששיעורי הסיכום
המוצעים כאן יתרמו תרומה חשובה ל ה ת מ צ א ו ת בסידור ,שאינה נקנית על־יז־י הוראת
התפילות השינות בזו אחר זו בלבד אדרבא ,העיסוק הממושך בתפילות רבות — הדומות
זו לזו בהרבה — עשוי אף לבלבל את התלמיד ,עד שאינו מסוגל עוד לראות את היער
מרוב עצים .אף השגרה הנוצרת על־ידי אמירת התפילות יום־יום מונעת במידת־מה הסתכ־
לות של ממש וראייה בהירה .כדי להוציא את התלמיד משגרה זו וכדי לפקוח את עמיו
לראות על בוריים דברים הידועים לו כביכול מכבר ,יש צורך בגישה מחודשת אל החומר
הידוע .החידוש שבגישה המוצעת הוא בכך ,שהיא דורשת הליכה בכיוון הפוך מזה
שהלכנו בו עד כה :אם בהוראת התפילות עצמן יצאנו על־סי רוב מן הפרטים אל הכלל,
באה סדרת שיעורים זו להעמיד כללים ,שמהם נוכל לחזור ולהסתכל בפרטים ולהגיע
לידי סינתיזה של הידיעות הערמייי־ן־ות ולהכרה שיסתית של הסידור כולו.
החומר המוגש כאן יש בו לפחות כדי שיעורים אחדי* שאינם חייבים להיות רצופים.
הדגמנו אפשרויות של ׳׳תרגילים׳ שונים :השוואות ,ניתוחים ועריכת טבלאות .המורה עצמו
יכול ,אם רצינו בכך ,ליצור עוד תרגילים אחרים במתכונתם של אלה.
)א( ה ב ר כ ו ת ו מ ט ב ע ו ת י ה ן
תלמידינו יודעים מזמן ״ברכה״ מ ה היא .כ ע ת נביא אותם לידי התבוננות
בתפקידיה של ברכה זו שתיקנו חז״ל .מה בין הנוסחה :״ברוך אתה ה ׳ ) א ל
ה י ט מלך העולם(״ לבין נוסחות הודיה ושבח אחתות ,כגון ״מודה אני לפניך
ה׳ אלהי״ או ״יתברך שמו של מלך המלכים״ או ״ברוך המקום* וכיוצא ב ה ן ?
הווה אומר ,שבהשתמשו בנוסחה הראשונה אדם ״יוצא ידי חובה״ כשמחוייב
הוא לברך ,ואילו בשאר הנוסחות הנ״ל אינו יוצא )או ,בכל אופן ,אינו עושה
][53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
54
יוסף
היינימן
1
כראוי( -יש כאן הבחנה שרירותית בין נוסחות השוות מבחינת ערכן ועיקר
מ ש מ ע ו ת ן :חכמי התלמוד ,בקובעם את נוסחת ״ברוך אתה ה׳ * כנוסחה בלעדית
לשימוש בתפילוח החובה ובפםלם בכל אופן כל ברכה שאין בה ״שם ומלכות״,
בחרו להם א ח ת מתוך נוסחות השבח הרבות ,ונתנו רק לה גושפנקה של
״ברכה״ ,של ת פ י ל ה ״רשמית* ונורמאטיבית .וזו היתה כנראה עיקר כוונתם:
לייחד נוסחה מ ם ד י מ ת ש ת ש מ ש לתפילות חובה וקבע ,שבה תהיינה אלה
נבדלות מתפילות הרשות של היחיד .מכאן ,ש א י ן ל ך ת פ י ל ת ח ו ב ה
ש א י ן ב ה ב ר כ ה ! ואף ל ה י פ ך :אין לך רשות להשתמש ב״ברכה״ אלא
בתפילות חובה בלבד .רשאי כל א ח ד לחבר לעצמו תפילות ש ב ח ובקשה כמד.
שירצה )למשל ,בלשון ״יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו״( ,ובלבד שלא יברך
״ ב ר כ ה לבטלה״ או ״ ב ר כ ה שאינה צריכה* .ואם מצינו שתלו את איסור
״ברכה לבטלה״ בפסוק ״לא תשא את שם ה׳ אלהיך לשוא״ ,הרי אין זו אלא
אסמכתא ב ע ל מ א :כי גם בתפילות ״יהי רצון״ למשל מזכיר המתפלל א ת השם,
ולא שמענו שיהא איסור באמירתן של תפילות כאלה .אין איפוא פירוש
האיסור אלא ז ה :אסור לנו להשתמש בנוסחת ״הברכה״ במקום שלא תיקנוה
חכמים ,כי נוסחה זו נתייחדה לשימוש הבלעדי בתפילת החובה והפכה סימן
היכר לה ,אך מותר לנו להתפלל ולברך )עם הזכרת השם( כחפצנו בכל נוסחה
אחרת.
2
שתיים הן אבני הבניין של תפילות החובה :ברכות ופרקי מקרא .אך גם
לפרשות מן המקרא ניתנה מסגרת של ברכות ,בשעה שקבעו אותן חובה בת
פילה ורצו להפוך אותן לחלק בלתי־נפרד ממנה .נדרוש מן התלמידים עצמם,
שימנו פרשות כאלה ויצביעו על הברכות שלפניהן ו ל א ח ר י ה ן ) ק ר י א ת שמע,
הלל ,פסוקי דזמרה ,קריאת התורה וההפטרה ,מ ג י ל ת א ס ת ר :שאר המגילות
יוצאות מכלל זה ורק לדעת הגר״א יש גם להן ברכה לפניהן( .וכן ימנו ת פ י
לות ,ואף פרקי מקרא שבסידור )כגון הפרשות שלאחר ברכות השחר ,מזמור
של יום ועוד( ,ש א י ג ן ש ל ח ו ב ה ,בהסתמכן על סימן ההיכר של היעדר
ברכה לפניהם ולאחריהם.
לברכה שלושה ״ מ ט ב ע ו ת ״ :״מטבע קצר פותח ב׳ברוך׳ ואינו חותם ב־
׳ ב ר ו ך ׳ ; מ ט ב ע ארוך פותח ב׳ברוך׳ וחותם ב׳ברוך׳״ ,ויכל הברכות כולן
פותח בהן ב׳ברוך׳ וחותם בהן ב׳ברוך׳ חח מן ברכה הסמוכה לחברתה״*,
וזה הוא הסוג השלישי .נדון בתפקידיהם של מטבעות שונים אלה .ההבדל בין
1תוספתא ברכות ם״ד ,ה :בבלי ברכות מ ,ע׳׳ב :רמבים הלכות ברכות פ״א ,ד.״ד;.
שיע או״ח ,ס׳ קסז ,י.
2ברכות לג ,ע״א.
3בבלי ברכות מו ,ע״א וע״ב :ירו׳ ברכות פ״א ,ה״ח ו תוספתא ברכות פ״.א ,ח.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קויים
לשיעורי חזרה בהוראת התפילה
55
מ ט ב ע אדוד וקצר נעוץ לכאורה ב א ו ר כ ה של ה ב ר כ ה ; שאם קצרה היא,
כגון הברכות שלפני ההנאה או ברכות המצוות ,אין טעם לחזור ולחתום
ב ׳ ב ר י ך .ת פ ק י ד ה מ ט ב ע של ״סמוכה לחברתה״ הוא לשמש בסדרות שלימות
של ברכות ,במקום שרצו מתקני התפילות ליצור תפילה ש ל י מ ה ורצופה )על
התלמידים למצוא דוגמות ,כגון תפילת העמידה ,קריאת ש מ ע וברכותיה,
ברכת המזון ,ברכות ההפטרה( ,שכולה נשעגת על הפתיחה ב׳ברוך׳ ש ב ת
חילתה.
אך אין הדברים פשוטים כל כך .מ צ ד אחד ישנן כמה ברכות ש א י נ ן
סמוכות לברכה אחרת ואין בהן פתיחה ב ׳ ב ד ו ך :מ ל ב ד ה״ברכה שלאחר
קריאת שמע״ ,שאותה מציינים המקורות בפירוש ,שייכות לסוג ז ה :ברכת
״ישתבח״ ,ברכת ״יהללוך״ שלאחר הלל ,״אלהי נשמה״ ,ת פ י ל ת הדרך .לגבי
״ישתבח״ ו״יהללוך״ הסבירו הפוסקים ,שכשם ש״אמת ויציב״ אינה צריכה
פתיחה ב׳ברוך׳ כך אלה אינן צריכות ,או מפני שאין צורך בפתיחה ב״ברכה
שלאחר פסוקים״ או מפני שגם הן סמוכות לחברותיהן )״ישתבח״ ל״ברוך
שאמר״ ,וכן כולן( ואין הפסוקים נחשבים הפסק* )אלא שבברכות אחרות
״שלאחר פסוקים״ בכל זאת מצאנו פתיחה ב ׳ ב ר ו ך :על התלמידים למצוא
דוגמות ,כגון אחרי קריאת התורה ,ההפטרה ומגילת אסתר .ושמא ידעו אף
להציע נימוקים להבחנה בין שני הסוגים ,כגון זה ,שזמירות וההלל הפכו
לחלק של התפילה ממש ,ואילו קריאת התורה וכו׳ הן בכל זאת יחידות נפרדות
בפני עצמן ,וסימן לדבר ,ש א ת אלה ,קוראים בעל־פה או מן הסידור והללו
דווקה מתוך ספר הכתוב כדין( .מכאן יוצא דרך־אגב ,שברכות כגון ״ברוך
שאמר״ ו״ישתבח* הן זוגות ברכות ,זו פתיחה וזו חתימה ,המשלימות זו את זו,
לכן לא ייתכן לומר את השנייה ולדלג על הראשונה ,כמנהגם של רבים ,כשהם
מאחרים לבית־הכנסת ומתחילים ב״ישתבח״ או בשבת ב״נשמת״) .מאידך
רשאי המאחר לדלג על קטעים ,שאין בהם ברכה ,כגון על דוב מזמורי פסוקי
דזמרה ,כדי שיהא מוכן להתפלל עם הציבור מ״ברכו* ואילך( י.
מקרה יוצא מן הכלל היא גם הברכה הרביעית של ברכת המזון .התלמידים
ימצאו בעצמם את התחלותיהן ואת סיומיהן של ארבע הברכות ויגלו את שתי
הסטיות ש ב ר ב י ע י ת :שהיא מתחילה ב׳ברוך ,אף על פי שהיא סמוכה לחבר
תה ,ושאינה מסתיימת ב ׳ ב ר ו ך ,אף על פי שהיא ארוכה ל מ ד י ) ע ד י א ל יחס־
רנו״( .התשובה לשאלה הראשונה היא ה י ס ט ו ר י ת :ברבה זו נ ו ס פ ה לברכת
,
4תוספות בפסחים קד ,ע״ב ד״ה ׳חוץ׳ וגם בברכות מו ,ע״א ד׳׳ה יכל הברכות׳ .על
טעמים שונים ,מדוע אין פותחים ב׳ברוך׳ ב״אלהי נשמה״ ובתפילת הדרך ,עיין למשל
באנציקלופדיה תלמודיה כרך ד ,עמי שסד ,רצז.
5ש״ע או״ח ,ס׳ נב ,א.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
56
יוסף
היינימן
המזון בשלב מאוחר יותר )״ביבנה תיקנוה״(« .ואף ז א ת :מתחילתה לא היה
הנוסח אלא ״בא״י אמ״ה הטוב והמיטיב״ ,וברכה קצרה כזאת אי אפשר לה
שלא תתחיל ב׳ברוך׳ — ומכאן מתיישבת גם השאלה השנייה; אך אפשר גם
להוסיף ,שאף על פי שהיום הברכה היא ארוכה ,בכל זאת אין זה מן הראוי
לחתום בה ב ׳ ב ר ו ך ,כיוון ש מ ב ח י נ ת תוכנה אין בה אלא עניין אחד בלבד
על אף ריבוי המלים .לא קבעו חכמים ״ מ ט ב ע ארוך״ ,אלא במקום שתוכן
הברכה כולל יותר מרעיון פשוט א ח ד .לשם אישור עיקרון זה על התלמידים
לנתח ברכות אחדות במטבע ארוך ,כדי לגלות ש י ש בהן באמת רעיונות שונים
או מורכבים )כגון ברכת ״יוצר אור״ ,קידוש ,״הזן״ שבברכת המזון ,״בורא
נפשות רבות״ — ראה ברכות לז ,ע״א ,תוספות ד״ה ׳בוראי(.
7
מקרה אחר של ברכות הסמוכות לחברותיהן המתחילות בכל זאת ב׳ברוך׳ —
הברכות האחרונות ש ב ש ב ע ברכות לחתנים — אולי קשה יהיה להסבירן ל מ ת
חילים ומוטב לוותר על בך )ועי׳ רש״י בכתובות ז ,ע״ב ודף ח ,ע״א ותוספות
שם ד״ה ׳שהכלי(.
)ב( מ ב נ ן ש ל ה ת פ י ל ו ת
עיקרן של כל התפילות היא ת פ י ל ת ״שמונה־עשרה״)״העמידה״( — ״התפילה״
בה׳ הידיעה בלשון המקורות .כל תפילת חובה — ערבית ,שחרית ,מוסף,
ו כ ו ׳ — אי אפשר לה בלי ע מ י ד ה ! ויש שאין בה אלא העמידה בלבד )אלא
שבזמן מאוחר יותר הוסיפו ק ד י ש שלם אחר כל ע מ י ד ה ו״חצי קדיש״ ל פ נ י ה :
וכן נהגו לפתוח במזמור תהילים ואף להוסיף בסיום עוד תפילות שונות,
שאינן של חובה( .אם רצוננו לעמוד על מבנה התפילות בכלל ,צריכים אנו
קודם כל לעמוד על מבנה העמידה.
ה ע מ י ד ה מורכבת משלושה ח ל ק י ם :שלוש ברכות ראשונות ,שהן של שבח,
שלוש אחרונות ,שהעיקר בהן הודיה )אף על פי שהן כוללות גם ב ק ש ו ת :
ברכת ״עבודה״ וברכת שלום( ,והחלק העיקרי שבאמצע ,שבימות החול הוא
כולו בקשות .חז׳׳ל גם נימקו מבנה ז ה :״לעולם יסדר אדם שבחו של מקום
ואחר כך י ת פ ל ל ״ :״ראשונות — דומה לעבד שמסדר שבח לפני ר ב ו :אמצ
עיות — דומה לעבד שמבקש פרס מרבו! אחרונות — דומה לעבד שקיבל פרס
מרבו ונפטר והולך ל ו ׳ ׳ .שלוש הראשונות והאחרונות אינן משתנות והן
למעשה זהות בכל התפילות )מלבד ״הזכרת הגשמים״ בחורף והתוספות שב
ע ש ר ת ימי התשובה( — ואילו החלק האמצעי ניתן לשינויים .בתפילות החול
8
6ברכות מח ,ע״ב ושם מו ,ע״א.
7השווה רש״י פסחים קה ,ע״א דייה ׳הודאה היא׳.
rעבודה זרה ז ,ע״ב ; ברכות לד ,ע״א ! ספרי שמ״ג; והשווה לעיל הערה .4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קויים
לשיעורי חזרה
57
בהוראת התפילה
שלנו היום כולל הוא שלוש־עשרה בקשות )חלקן הראשון :בקשות אישיות־
כלל־אנושיות :ה ש נ י :בקשות לאומיות־ישראליות( :אך בנוסח ארץ ישראל
ה ק ד ו ם ) ש ב ו היתה ברכת צמח דוד כלוייה בבניין ירושלים( מספרן היה שתים־
עשרה .אולם בימי ת ע נ י ת ציבור מוסיף שליח הציבור ברכת־בקשה נוספת
)״עננו״( ב ת פ י ל ת ו :ואילו בימי המשנה הוסיפו בתעניות שש ברכות בקשה .
מאידך רשאי המתפלל בשעת הדחק לקפל את כל הבקשות בברכה אחת
)״הביננו״( ״ .נמצא שקיימים ההרכבים הבאים של תפילות ח ו ל :
9
ראשונות
של חול )רגילה(:
של תענית בימינו:
של תענית במשנה:
בשעת הדחק:
3
3
3
3
)שבח(
)שבח(
)שבח(
)שבח(
אמצעיות
) (12) 13 +בקשות(
)בקשות(
14 +
)בקשות(
18 +
)בקשות(
1+
אחרונות
+
+
+
+
) 3הודיה
) 3הודיה
) 3הודיה
) 3הודיה
ובקשות(
ובקשות(
ובקשות(
ובקשות(
בשבת וביום טוב אין אומרים כלל בקשות ,כדברי ה מ ד ר ש :״ממצוא
חפצך״ )ישעיה נח ,י ג ( — מכאן שאסור לו לאדם לתבוע צרכיו ב ש ב ת ״ .
במקומן באה באמצע ברכה אחת בלבד ,שעניינה תיאור אופיו המיוחד של
ה י ו ם :״קדושת היום״ )המסתיימת ״בא״י מ ק ד ש השבת״ או ״מקדש ישראל
והזמנים״ וכוי( .תפילות ש ב ת ויו״ט הן איפוא תפילות ש ב ע :וזה מ ב נ ן :
תפילות שבת ויו״ס
) 3שבח(
) 1 +קדושת היום(
) 3 +הודיה ובקשות(
בשעה שהנוסח העיקרי של ברכת קדושת היום שוד! בכל המועדים ואין
משנים בו אלא את הזכרת שם המועד )רק בתפילות המוספים מ ש מ ש נוסח
מורחב הכולל את הזכרת קרבנות היום( ,יש בשבת נוסחים שונים לכל תפילה
)״אתה קדשת״ ,״ישמח משה״ וכוי( :וייתכן שנהגו כך ,כדי לתת ביטוי לבחי
נות שונות של משמעות ה ש ב ת :השבת כזכר למעשה בראשית ,השבת כאות
לבחירת ישראל ועוד ״ .
9
10
11
12
משנת תענית פ״ב ,מ״ב ואילך.
ברכות כט ,ע״א :ש״ע או״ח ,פ׳ קי ,א ,וגם בסידורים רבים.
ויק״ר פ׳ לד )סוף(; תנח׳ וירא א :״אתה מוצא י״ח שמתפללין בכל יום ואינן כולן
לשבחו של הקב״ה ,אלא שלוש ראשונות ושלוש אחרונות :ושתים־עשרר ,ברכות כולן
לצורכו של אדם .ולפיכך אין מתפללין בשבת שמונה־עשרה ,שאם יהיה לו חולה בתוך
ביתו נזכר ב׳רופא חולי עמו ישראל׳ והוא מיצר ,והשבת ניתנה לישראל לקדושה
לעונג ולמנוחה ולא לצער…״.
״ומה שהתקינו בשבת שלושה ענייני תפילות— ׳אתה קדשת׳ ,׳ישמח משהי ,׳אתה
אחדי ,וביום טוב לא תיקנו אלא אחת יאתר .בחרתנו׳! מפני שאלו שלוש תפילות
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
58
יוסף
היינימן
יוצאת מן הכלל עמידה א ח ת של מועד ב ל ב ד :תפילת מוסף של ראש השנה,
שבה י ש שלוש ברכות א מ צ ע י ו ת :קדושת היום עם ״מלכיות׳ ,׳זכרונות״
ו״שופרות״ ,שאף הן נותנות ביטוי לתכנים השונים של מ ו ע ד זה )יום הדין,
יום הזכרון ,יום תרועה( ,ולא עוד אלא שהן מספקות הזדמנות לשלוש ״תקי
עות״ בסוף כל אחת משלוש הברכות האמצעיות ,שכן עיקר מצוות התקיעה
היא על סדר ברכות העמידה ,ולפי דין המשנה אין אנו חייבים לתקוע אלא
שלוש פעמים תקיעה — תרועה — תקיעה ״ .
מ ל ב ד העמידה כוללות תפילות ש ח ר י ת וערבית עוד חלק נ ו ס ף :קריאת שמע
)שהיא מצוה מן התורה( וברכותיה )שתיקנו חכמים( .ברכות אלה הן שלוש
ב מ ס פ ר ן :שתיים לפניה ואחת לאחריה )ובערב הוסיפו עוד א ח ת — ״השכי
בנו״ — ,שאינה אלא בקשה ,שה׳ ישמרנו מכל רע בשעת שנתנו בלילה ״ ( .
שתי הראשונות הן ה ו ד י ו ת :האחת על אור היום ועל חידוש מעשה בראשית
שבכל יום )בבוקר( והשנייה על בחירת עם ישראל ועל מ ת ן תורד -הברכה
שלאחר קריאת ש מ ע ) ה מ ס ת י י מ ת ״ ב א י י גאל ישראלי( היא מ ע י ן הודאה והצה
רה ,שכל הדברים האמורים בפרשות של ש מ ע ) ש ב ה ן ה׳ מ ד ב ר א ל י נ ו ( הם
אמת ושאנחנו מקבלים אותם בלב שלם ומודים שה׳ הוא שגאל אותנו ממצרים.
לפנינו איפוא שלישייה העוסקת בשלושה נושאים המשלימים זה את ז ה :
הבריאה ,ההתגלות והגאולה — צירוף שהוא אופייני מאוד למחשבה היהודית
ונמצא במקומות רבים .ועוד ז א ת :טבעי הוא שבבוקר יפתח המתפלל בהודייה
על אור היום ,שזה עתה נתחדש ן אך לא לאור השמש בלבד זקוק האדם אלא
גם לאור פנימי־רוחני :לאור התורה ,שהיא ״מאירת ע י נ י י ם ״ ) ת ה ל י ם יט ,ט .
ויש סבורים ,שהמזמור הזה ש י מ ש מ מ ש ״דוגמה״ למבנה ברכות קריאת
ש מ ע — על התלמידים למצוא את המקבילות( .וכן מ ש מ ש האור במחשבת
ישראל אף סמל לגאולה )כגון ישעיה ט ,א ! ס ,א( .שלוש ברכות אלה הן
איפוא בחינת ״שלוש שהן אחת״ וכולן י ח ד מביעות נאמגה את ההרגשות
והמחשבות העולות בלב היהודי בראותו את השמש הזורחת בבוקר.
נמצא שתוכניתן של תפילות שחרית וערבית )אם נתחשב גם ב ״ ק ד י ש ״ :
אלא שאין קדיש בין קריאת ש מ ע לעמידה בשחרית ,כיוון שקבעו חובה
״לסמוך גאולה לתפילה״ ״ ( כך ה י א :
תיקנון כנגד שלוש שבתות :׳אתה קדשת׳ כנגד עבת בראשית כמו שמוכיח מתוכו:
*שמח משה׳ כנגד שבת של מתן תירה ,דבשבת ניתנה תורה :ו׳אתה אחד׳ כנגד שבת
של עתיד״) .סור ש״ע או״ח ,ס׳ רצב(.
13משנת ראש השנה פ׳-ד ,מ״כ.
uמשנת ברכות פ״א ,מ-ד.
15ברכות ס ,ע״ב.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קויים
לשיעורי חזרה בהוראת התפילה
59
ק״ש וברכותיה )חצי קדיש( ,עמידה ,קדיש
ושל שאר התפילות )מנחה ,מוסף ,נעילה( :
חצי קדיש ,עמידה ,קדיש.
אלא שבשחרית נוספו במשך הזמן עוד ח ל ק י ם :ה״זמירות״ שלפני קריאת
שמע הפכו למנהג של קבע )שוב על־פי הכלל :לעולם יסדר שבחו של מקום
ואחר כך יתפלל( ואף ברכות השחר שלפניהן ,שהיו מיועדות ליחיד ,נהגו
לבסוף לסדרן בבית־הכנסת .אחרי התפילה קוראים ״הלל״ בראש חודש,
בחנוכה ובמועד — ובימי חול גמורים נהגו לומר ״תחנון״ .בימים מסוימים
נוהגת גם קריאת התורה לאחר תפילת השחר .נמצאת תוכנית תפילת שהרית
כך ה י א :
ברכות השחר ,זמירות ,חצי קדיש ,ק״ש וברכותיה ,ע מ י ד ה ותחנון )או
הלל( ,וחצי קדיש )קריאת התורה וחצי קדיש( ,אשרי ובא לציון ,קדיש.
בסיום שיעורים אלה נטיל על תלמידינו שני ת פ ק י ד י ם ) :א( לרשום לפי
הדוגמות הנ״ל את המבנה של תפילות שונות )כגון של שחרית ומוסף של
יום־טוב()ב( לעקוב אחרי מבנה התפילות של ימים נוראים על־פי הטבלות
הנ״ל ,כשהם מ ד פ ד פ י ם ב מ ח ז ו ר וקובעים בכל מקום איפה מסתיים
שלב אחד ואיפה מתחיל שלב חדש ,תוך תשומת לב מיוחדת להתחלותיהן
וחתימותיהן של ברכות העמידה )שבקול רם( ,שקשה לזהות אותן בתוך שפע
ההרחבות וההוספות המובלעות בהן.
1 0
16וכדי שחצי קדיש שלפני העמידה יהיה בסיומו של פרק תפילה ,קוראים לפני תפילות
אלה ״אשרי יושבי ביתך …תהלה לדוד״ )מזמור קמה( ,שבין כך נוהגים לאמרו שלוש
פעמים ביום )ברכות ד ,ע״ב( ,רק למנחת יום הכיפורים אין מקדימים ״אשרי״ שמשאי
רים אותו לנע־לה ,וה2רק שלפני מנחה הוא קריאת התורה בלבד.
www.daat.ac.il