בנימין
דה־פריס ז״ל
ק ר י א ת שמע ו ב ר כ ו ת י ה )של ש ח ר י ת (
)דוגמה לעיבוד פרק מן התפילה בבית הספר מבחינה אינפורמטיבית •(
)א(
קריאת
שמע — מ צוה
מן
התורה
קריאת שמע מצוה מן התורה היא ,מפורשת בכתוב .וכך הם דברי בעל
ספר
החנוך:
שנצסוינו ל ק ר ו ת ב כ ל יום ערבית ושחרית פ ס ו ק אחד מ ן ה ת ו ר ה שבסדר זד .וזהו
״שמע ישראל ו כ ו ׳ ״ ועל ה פ ס ו ק הזה נאמר • ו ד ב ר ת ב ם ב ש ב ת ך בביתך ו כ ד
ובשכבך ובקומך״ — ובא הפיריש על זה ,בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני
אדם קמים וכוי .מ ש ר ש י ה מ צ ו ד , ,שרצה האל ל ז כ ו ת עמו שיקבלו עליהם עול
מ ל כ ו ת ו וייחודו ב כ ל י ו ם ולילה — כ ל הימים שהם חיים — כי בהיות האדם בעל
ח ו מ ר נ פ ת ה אחרי הבלי העולם ונמשך לתאוותיו *דיך על כ ל פנים זכרון ת מ י ת
ב מ ל כ ו ת שמים לשומרו מ ן החסא .על כן היה מחסדו לזכותנו וציוה לזכרו שני
העתים האלה ב ק ב ע ובכוונה גמורה א ח ת ביום להועיל ל כ ל מעשינו ביום
ויהיה ל ו הודאת הלילה בזה גם כ ן למשמר כ ל הלילה ,ומפני שיסוד המצוה מה
שזכרנו ,חייבונו ז״ל ב ה בכוונת הלב ואמרו רז״ל במס׳ ב ר כ ו ת פ ׳ היה ק ו ר א :
ת״ר שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד — עד כאן צריכה כוונה .והדריכונו להאריך
ב״אחד״ ואמרו שם :עד כ מ ה יהיה אריכות זה Tוהיתד .ה ת ש ו ב ה :עד כדי שהמלי
כוהו בשמים ובארץ ובארבע ר ו ח ו ת העולם ,כ ל שהתכוין שממשלתו ב כ ל היא
ואין דבר נעלם מ מ נ ו ובחפצו קיים כ ל הדברים.
מ ד י נ י ה מ צ ו ד • מ ה שאמרו ז״ל ,שחיוב פ ס ו ק ראשון מן ה פ ר ש ה ה ו א מ ן ה ת ו ר ה
כ מ ו שאמרנו ,אבל חכמים חייבונו ל ק ר ו ת שלוש פ ר ש י ו ת שהן ״שמע״ ״והיה א ם
שמע״ ״ויאמר״ ,ומקדימין ל ק ר ו ת פ ר ש ת שמע שיש בה ציווי על ייחוד השם
י ת ב ר ך ואהבתו ותלמוד ת ו ר ת ו שהיא עיקר גדול שהכל ת ל ו י בו ,ואחריה ״והיה
אם שמוע״ שיש ב ה ציווי על שאר המצוות כולן ,ואחריה פ ר ש ת ציצית ,שגם היא
יש בה ציווי על זכירת כ ל המצוות .ואם כן ב א מ ת בהיות האדם ז ו כ ר כ ל אלד.
בכל יום פעם א ח ת ובכל לילה פעם א ח ת בכוונה ינצל מ ן העבירות — על כ ל פנים
אם יש ב ו דעת .וכן מעניין המצוד .שחייבונו לברך קודם קריאה ואחריה .בשחרית
שתיים ל פ נ י ה :״יוצר• ו י א ה ב ה רבה״ לפניה ,ו א ח ת ל א ח ר י ה :״אמת ו י צ י ב ״ ! ובערב
שתיים ל פ נ י ה :״מעריב ערבים״ ו ״ א ה ב ת עולם״ ,ושתיים ל א ח ר י ה • :א מ ת ואפונה״
ו״השכיבנו״—ועזרא ובית דינו תיקנום ע ם שאר כ ל הברכות ה ע ר ו כ ו ת בפי כ ל ישראל.
קריאת שמע אינה איפוא תפילה במובן המקובל ,אלא מצוה מיוחדת ,א ח ת
• אין הכוונה לחקירה מדעית־היססורית .ל מ ו ר ה ולתלמיד לפעמים ח ש ו ב י ו ת ר מי הרעיתי.
כאן ניתנו ר ק ראשי פ ר ק י ם והמורה י ו כ ל לעבד א ו ת ם כרצונו ולפי ה מ ת כ ו נ ת הנראית לו.
][149
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בנימין דה־פריס
150
המצוות שהן בדיבור ,בדומה למצות תלמוד תורה .ואם תמצא לומר הרי היא
בחינת בניין־אב למצות תלמוד תורה ,שכן היא כוללת א ת עיקרה ,ת מ צ י ת ה
ותכליתה .לפיכך אין להתפלא ש ב י מ י ם קדומים הכילה גם את עשרת הדברות,
אלא שכבר ביטלום מפגי תרעומת המיגים )בבלי ברכות י ב :״שלא יאמרו
שאין שאר התורה א מ ת ״ ! ובירושלמי :״מפני ט י נ ת המינים״ ,דהיינו קנאתם
לפרשה זו( .ואף נבין שכשם שתיקנו ברכות לכל מצוה ,כך תיקגו גם ברכות
למצוד ,זו ,וכשם שכל ברכת מצוד .מכילה ומבטאה א ת עיקר תוכנה של המצוה,
כן גם ברכות ק״ש מכילות את עיקר תוכנה של המצווה ,היינו של הפרשיות.
והרי לפנינו יסודות הפרשיות לעומת יסודות הברכות.
אהבה רבה ,אהבת עולם
יום ולילה ,אור וחשך
תלמוד תורה
גלות
יציאת מצרים
קיום הדברים
ואהבת ,לאהבה
בשכבך ובקומך
ושננתם
ואבדתם
אשר הוצאתי אתכם
אני ה׳
ההבדלים בלשון ובתוכן בין ברכות שחרית לבין ברכות ערבית נובעים מן
התנאים השונים של היום והלילה ומהשתלשלות היסטורית .בדרך כלל נשארו
ברכות ע ר ב י ת בצורתן המקורית כדרך כל הברכות ,קצרות ותמציתיות ,כי לא
חפצו להאריך בערב מפני סכנת הדרכים — בעוד שברכות ק״ש של שחרית
הורחבו ונתוספו בהן דברי פיוט .בברכת ״יוצר״ של שחרית הוכנסה גם
*קדושה״ ,שהיא קשורה קשר אורגאני ליצירת האור וחידוש העולם וצבא
השמים ,בעוד שבערב נוספה עוד ברכת ״השכיבגו״ ,התפילה לשעת שכיבה,
שהרי ארבו סכנות להולכי בית הכנסת בערב והיה זמן שלא התפללו עוד
תפילת ״שמונה עשרה*)עמידה( כתפילת חובה בלילה ולא סמכו גאולה לתפילה.
)ב(
ביאורים
יוצר אור
רעיון זה מובע כבר בכל תוקפו והדרו על ידי ישעיה הנביא המדגיש כי
מ ע ש י בראשית מ ע י ד י ם על גדולתו וקדושתו של ה׳ ואף על כוחו כבורא הכל
בעבר וגם בעתיד ,כיוצר ה ט ב ע ויוצר ההסטוריה .אם כי יש לדברים האלה
בפי ה נ ב י א מ ש מ ע ו ת אקטואלית בפולמוסו עם הגדים ואליליהם ,הרי בפי
מתקני הברכות ,חז״ל ,אין כאן אלא התפלאותו והתפעלותו של האדם מישראל
מחסדיו של היוצר ב ט ב ע בשעה שהוא מתעורר וקם לעבודת הבורא — ולפיכך
״ובורא את הכל״ במקום ״ובורא רע״ ש ב ד ב ר י הנביא.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קריאת
המאיר
ש מ ע ו ב ר כ ו ת י ה )של ש ח ר י ת (
151
לארץ
הרחבח הרעיון ,הכלול בתחילת ״יוצר אור* בלשון פיוטית ,מתובלת
קים כגון :״מה ר ב ו ״ ) ת ה ל י ם קד ,כד( ,ורעיונות מן המקרא .מעשה־בראשית
מ ת ח ד ש בכל יום וזהו טובו וחסדו של הקב״ה עמנו ומשום כך יאה ונאה ל נ ו
לשבחו — ״המלד המרומם ו כ ו ׳ ״ — אך מכאן גם הרשות לבקש רחמים —
״רחם עליגו וכו׳ ״.
בפסו
אל
ברוך
בתוך תפילה ש י ר י ת זו י ש גם מ ס י מ נ י הפיוט ה ק ד ו ם :
גדול דעה״ וכוי ,ביום ה ש ב ת נתרחבו המלים למשפטים ש ל מ י ם :אל אדון ו כ ר
ברוך ומבורך וכו׳ גדלו וטובו וכוי .הכוונה ב ר ו ר ה :ש ב ח ו ה ל ל ל ה ׳ י ו צ ד ה א ו ד
ה א ו ד ,על ש ם ה כ ת ו ב :ו י ד א א ל ה י ט א ת
וצבאות השמים )טוב פירושו:
ט ו ב י ם
האור כי טוב ,וכך יוצא גם מההקבלה־ההרחבה ב ת פ י ל ת ש ב ת :
מאורות( .האור גם כבוד לשמו כי ״כל הגקרא בשמי ולכבודי בדאתיו י צ ר ת י ו
אף ע ש י ח י ו ״ ) י ש ע י ה מב ,ז( ,וכן צבא השמים ,ה ם כידוע מ ס פ ד י ם ת מ י ד כ ב ו ד
אל )תהלים יט(.
אלפא ביתא *אל ב ת ך
תתברך
צורנו
וכאן המעבר מהאור אל המלאכים ואל הקדושה הנשמעת
שמים מפיהם .באימה וברטט מעיזים אנו לספר על מחזה זה של קדושת ה ׳
מפי המלאכים ,הנבראים לפי האגדה בכל י ו ם * :ב כ ל יזם בורא ה ק ב י ה כ ת
של מלאכים חדשים והם אומרים שירה חדשה לפניו* .והם — המלאכים
עצמם — מלאי יראה מפניו.
ב כ ל יום במרומי
קדושה
קדושה זו נ ק ר א ת :קדושה דישיבה ,שכן אין אנו אומרים אותה כמו בחזרת
ה ע מ י ד ה )נקדש — נעריצך וכוי( כדוגמת המלאכים המתוארים ב ד ב ר י י ש ע י ה
ויחזקאל ,אלא בהמשך תיאור תהילתו וסיפור גפלאות צבא השמים הגענו ג ם
לסיפור אמירתם ועגייחם לפגי הקב״ה.
לאל
ברוך
אחרי תיאור צבאות השמים ,אגו מסיימים את ברכת האור ולבסוף מדגישים
אנו ,כי הוא לבדו היוצר והפועל בטבע ובהיסטוריה ,והוא הוא ה מ ח ד ש ב כ ל
יום ח מ י ד מעשה בראשית בהאירו את אורו עלינו .אך לא את האור ה ט ב ע י
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בנימין
152
דה־פריס
בלבד ,אלא גם את האור הרוחני יאיר עלינו ל ע ת י ד לבא )״אור חדש על ציון
תאיר״( ,שכן באחרית ה י מ י ם ״לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולגגה הירח
לא יאיר לך והיה לך ה׳ לאור ע ו ל ם ״ ) י ש ע ׳ ס ,יט( ״ועליך יזרח ה׳ ״ ) ש ם ,ב(.
אהבה
רבד.
א ת מציאות ה׳ ׳ואת נפלאותיו אפשר להכיר מן הטבע ,אך יש עוד מקור
הכרה אחד ,אולי חשוב עוד י ו ת ר :התורה המאירה מכל המאורות .אף דוד
המלך ע״ה שר כך ב מ ז מ ו ר ו ) י ט ( :״השמים מספרים כבוד אל וכוי ,תורת ה׳
ת מ י מ ה ״ )עין בכוזרי ב ,נו( .וזו אף זו .אהובים ,ברורים ,קדושים הם מלאכי
השרת ,אך ״גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת״ )סנהדרין צג ,ע״א( ,״לא
נ י ת נ ה תורה למלאכי ה ש ר ת ״ ) ב ר כ ו ת כה ,ע״ב( :והרי ״עמך כולם צדיקים״.
וכך אמרו חז״ל :״חביבין ישראל לפני הקב״ה יותר ממלאכי השרת ,שישראל
מזכירין את השם אחר ש ת י תיבוח ,שנאמר ישמע ישראל ה׳ ׳ — ומלאכי הש
ר ת אין מזכירין את השם אלא לאחר שלוש תיבות ,כ ד כ ת י ב :׳קדוש ,קדוש,
קדוש ה׳ ׳ ״ ) ח ו ל י ן צא ,ע״ב(.
ובתוך ה כ ר ת טובה על אור חורה זו אנו מבקשים מה׳ שיחננו ויתן בלבנו
לקיים אותה מצות תלמוד תורה הכתובה בפרשת שמע ויכין לבנו שנקבל
עליגו עול מלכות שמים ועול המצוות שהם עיקר קריאת שמע .בגלל חטאינו —
וכבר הזהרתגו התורה על כך ב א מ ר ה :״השמרו לכם פן יפתה לבבכם וכו׳ ״ —
גלינו מארצנו — ״ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה״ — ולפיכך טבעי הדבר
שבקשתנו על הכנת הלבבות קשורה לתפילתנו לקיבוץ גלויותיגו ,שכן בנו
בחד ואותנו קרב להד־סיני ונתן לנו את התורה ואותנו אהב )דברים ז ,ח :
״כי מאהבת ה׳ אתכם״( ,כשם אנו מצווים לאהבה א ו ת ו ) ״ ו א ה ב ת ״ ( !
קריאת
שמע
מאמרי חז״ל :״כל שיש לו חפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו
ומזוזה ב פ ת ח ו — ה כ ל בחיזוק שלא יחטא ,ש נ א מ ר :׳והחוט המשולש לא במהרה
י נ ת ק ׳ ) ק ה ל ת ד ,יב( ואומר )תהלים לד ,ח( :׳חונה מלאך ה׳ סביב ליראיו׳ ״
)מנחות מג ,ע״ב(.
״לפי שהוא אומר ׳ואהבת וכו׳ ׳ איני יודע באיזה צ ד אוהבים את הקב״ה ו
תלמוד לומר ׳והיו הדברים האלה׳ — תן הדברים האלה על לבבך ,שמתוך כך
א ת ה מכיר את הקב״ה ומדבק בדרכיו״ )ספרי ואתחנן ו ,ו(.
״ ב כ ל ל ב ב ך ׳ — בשני יצריך וכר ,בכל מ ד ה וכוי ,שלא יהא לבך חלוק על
המקום! ׳ודברת בם׳ — עשם עיקר ואל ת ע ש ם טפלה ,שלא יהא משאך ומתנך
אלא ע ל י ה ם ״ ) ב ר כ ו ת נד ,ע״א(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קריאת
הבדלים
ש מ ע ו ב ר כ ו ת י ה )של ש ח ר י ת (
בין
י ש מ ע * ל ״ו ה י ה
אם
153
שמון•
בפרשה השנייה חסר ״ובכל מאודך״ ,ובמקום ״והיו הדברים״ כתוב ״ושמתם
א ת דברי א ל ה ״ ; במקום ״ושננתם״ — ״ולמדתם״ והוא מפסיק בין ״וקשרתם״
ל״וכתבתם״ .מהלך העניין כך הוא :אם תקבלו עליכם את עול המצוות בכל
לבבכם ובכל נפשכם אז ״ונתתי מ ט ר ארצכם״ ,כלומר אתן לכם את ״מאדכם״
א ת הונכם ואת עושרכם .אולם אם לאו — ״ואבדתם״ .לפיכך אם אין רצונכם
ב״ואבדתם״ אין לכם ברירה ,אלא ״ושמתם״ — היינו י ד י ע ת ה׳ ואהבתו ת ה א
שומה מ מ ש בלבכם ובנפשכם על ידי הנחת תפלין׳ ולא זו בלבד ,אלא אף
תלמדו את בניכם ותרגילו גם אותם לדבר בם ת מ י ד ! ואם כך יהיה ,הרי ביתך
י ה י ה בית של ק י י מ א :״וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך״.
פרשת
ציצית
״תכלת דומה לים וים לרקיע וכו׳ ״ ) ח ו ל י ן פט ,ע״א(.
״ ׳ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי ע י נ י כ ם ׳ :הלב והעינים סרסורי עבירה״
)ירושלמי ברכות פ״א ,ה(.
ד ר ש ת בן זומא :״כל ימי חייך להביא לימות המשיח .לא שתיעקר יציאת
מצרים ממקומה אלא שתהא מצרים מוסף על ה מ ל כ י ו ת :מלכיות עיקר ומצרים
טפל ל ה ״ ) ת ו ס פ ת א ברכות א ,יב(.
אמת
ויציב
אסור להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב ,כי כן כתוב ״וה׳ אלהים אמת״
)ירמיה ו ,ו( אמת ) א מ ת = א מ נ ם מהשרש ״אמן״( אינה אלא אמן אחת ארוכה
על כל תוכן קריאת שמע.
הוא קים ושמו קים ומלכותו ו כ ו ׳ — אישור פרשה ראשונה ,קבלת עול
מלכות ש מ י ם ; ודבריו חיים וקיימים — כ נ ג ד פרשה שנייה ,קבלת עול מצוות.
מלכנו גואלנו יוצרנו פודנו ו כ ו ׳ — כנגד גאולת מצרים שבפרשה השלישית.
״דאמר רבה בר חנינא סבא משמיה ד ר ב :כל שלא אמר אמת ויציב שחרית
ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו ,שנאמר ׳ ל ה ג י ד בבקר חסדך ואמונחך
בלילות׳ ״ )ברכות יב ,ע״א( .יש בתפילה זו גם משום ה ד ג ש ת החסד שעשה
הקב״ה לנו בהוציאו אותנו ממצרים ,ו ע ו ד :״אמת־חותמו של הקב״ה״ )שבת
נה ,ע״א(.
עזרת
אבותינו
עיקר הברכה האחרוגה הוא רעיון הגאולה ,וכן יוצא מתוך נוסחת הברכה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
154
בנימין
דה־פריס
בערבית .מסדרי התפילות פתחו רעיון זה תוך הזכרת גדולתו של ה׳ )ברום
עולם מושבך( והשגחתו על תבל כוחו של ה׳ מתגלה דווקה מתוך דברי ימינו
ומכאן גם בטחוגגו בגאולה לעחיד.
סמיכת
גאולה
לתפילה
אין להפסיק בין בקשה לגאולה מאת צור ישראל וגואלו לבין שאר התפילות
והבקשות העיקריות .שמהן מורכבת תפילת העמידה.
www.daat.ac.il