דב רפל /קבוצת יבנה
ת פ י ל ת ״גאולה״
)א( ת ו ל ד ו ת ה נ ו ס ח
ברכת הגאולה המתחילה ב״אמת ויציב״ והמסתיימת ב״גאל ישראל״ היא
מהתפילות העתיקות ,הנזכרות ב מ ש נ ה ,ואשר גוסחה הלך וגשחגה מ ע ת
היווסדה פעמים רבות .כבר בדורות הראשונים היו קיימים ש נ י נוסחאות— ,
האחד ״אמת ויציב״ והשני ״אמת ואמונה״ ,וקבעו את האחד לתפילת שחרית,
והשני — ל ע ר ב י ת .בימי המשנה לא היו כנראה הגוסחאות מגובשים כלל,
וחכמים ציינו רק את עיקרי העניינים ש י ש להזכירם בתפילה זאת * :״הקורא
את ש מ ע בבוקר צריך להזכיר יציאת מצרים ב׳אמת ו י צ י ב ׳ :רבי א ו מ ר :
צריך להזכיר בה מלכות ,אחרים אומרים צריך להזכיר בה קריעת ים סוף
ומכת ב כ ו ר ו ת :ר׳ יהושע בן לוי א ו מ ר :צריך להזכיר את כולן וצריך לומר
צור ישראל וגואלו״״ .עם זה אנו מוצאים ,שאחד האמוראים הראשונים מסדר
את התפילה בלשון קצרה ,שאין בה לא מלכות ולא מ כ ת בכורות :״מודים
אנחנו לך ה׳ אלהינו שהוצאתגו מארץ מצרים ופדיתגו מ ב י ת עבדים ועשית
לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך״ .על י ד הנוסח הקצר הזה היו קיימים
ודאי גם נוסחאות ארוכים יוחר« ,ולא בא הנוסח הזה אלא לציץ א ח המינימום
הדרוש.
1
2
5
קשה מאוד לקבוע מי היו האנשים אשר הוסיפו דברי פיוט לתפילה הזאת.
1
ב ר כ ו ת יא ,ע״א.
2
בדומה ל כ ך ק ב ע ו ת פ י ל ת ״אהבה רבה״ ל ש ח ר י ת ו ״ א ה ב ת עולם״ לערבית ,ת פ י ל ו ת
ה ד ו מ ו ת ב ת ו כ נ ן ו ש ו נ ו ת בלשונן ו ב פ ת י ח ו ת י ה ן .
3
בדומה ל כ ך נ ם ב ב ר כ ת המזון ״כל שלא אמר ארץ חמדה ס ו ב ה ו ר ח ב ה . . .לא יצא ידי
חובתו…צריך
שיזכור
בה
ב ר י ת . . .צ ר י ך שיזכור
בה
תורה…צריך
שיאמר ב ה
הודאה ת ח י ל ה וסוף״ ) ב ר כ ו ת מ ח -מ ס ( .
4
ירושלמי כ ר כ ו ת פ״א ,ה״ס.
5
ב ר כ ו ת יד ,ע״א.
6
בדומה לנוסח ק צ ר של ת פ י ל ת שמונה עשרה ,ב ר כ ת המזון ,ברכה מעין שבע )״מגן
אבות״( ועוד .ו כ ך הבינו בעלי ה ת ו ס פ ו ת א ת דברי המשנה ב ב ר כ ו ת יא ,ע״א ר״ד .״אחת
ארוכה ו א ח ת קצרה״.
][162
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילת
״גאולה״
163
מכל מקום בימי רב סעדיה גאון ורב עמרם גאון מנוסחת ה ת פ י ל ה כ מ ע ט
כלשוגה בימיגו .אך בהיפרד ישראל לגלויותיו הרחוקות ,מתחיל גם הבדל
בפרטי הנוסח .לפעמים ההבדל הוא באותיות בודדות כגון:
״ודבריו חיים וקיימים ,נאמנים ו נ ח מ ד י ם ״ ) א ש כ נ ז (
״ודבריו חיים וקיימים ו נ א מ נ י ם ונחמדים״ )ספרד(
או:
״על אבותינו ועלינו ,על בנינו ועל דורותינו״ )אשכנז(
״על אבותינו ועלינו ו ע ל בנינו ועל ד ו ר ו ת י נ ו ״ ) ס פ ר ד (
לפעמים ההבדל מ ת ב ט א במלה אחת ,כגון:
שמך״)אשכנז(
״מעולם הוא ש מ ך ״ )ספרד( :״מעולם
או:
״אשרי איש ש י ש מ ע למצוותיך״)אשכנז(
״ א מ ת אשרי איש ש י ש מ ע למצוותיך״ ) ס פ ר ד (
לפעמים ישנה תוספת או העדר של מליצה ש ל י מ ה :
״משפיל גאים ע ד י ארץ ומגביה שפלים עדי מ ר ו ם ״ ) ס פ ר ד (
״משפיל גאים ומגביה שפלים״ )אשכנז(
לפעמים עומדות זו מול זו נוסחאות שונות ,כ ג ו ן :
״ממצרים ג א ל ת נ ו ״ ) א ש כ נ ז וספרד(
״במצרים נגלית״ )רב עמרם גאון(
או:
״צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופדה כנאומך יהודה וישראל )עד
כאן רק בנוסח אשכגז ,והספרדים מ ת ח י ל י ם מכאן( גואלנו ה׳ צבאות
קדוש ישראל ברוך אחה ה׳ גאל י ש ר א ל ״ ) ס פ ר ד י ם ואשכנזים(.
אולם בנוסח ארץ־ישראל ישן ובסידור רב סעדיה גאון וכן בנוסח ש ל סיו
מים אחרי פיוט נ א מ ר :
״בגלל אבות תושיע בנים וחביא גאולה לבני בניהם .בא״י גאל ישר
אל״ ,ורב עמרם גאון דילג על הכל ו כ ת ב :״ה׳ ימלוך לעולם ועד,
בא״י גאל י ש ר א ל ״ .
7
8
7
בימי הביניים נפוצו נ ו ס ח א ו ת רבים של כל תפילה כמעט .חכמי הדורות ההם העדיפו
מסעמים שונים נוסח אחד על חברו ,וביקשו להסתייע ב ג י מ ס ר י א ו ת ובמניין מלים .גם
ב ב ר כ ת הגאולה מצאו ,כי מן ״ א מ ת ויציב״ ועד ״זולתך״ ישנן מאה מלים עם המלה
״הוא״ )מעולם הוא שמך( ש ב נ ו ס ח ספרד ,ו מ ת ו ך כך העדיפו את הנוסח הזה .בדומה
לכך ב פ ת י ח ה לקדושת מ ו ס ף של ש ב ת יש עשרים ו א ח ת מלים ,שהן כנגד כ״א מלים
שמתחילת פ׳ האזינו ועד ה ז כ ר ת ה׳ הראשונה ב א ו ת ה פרשה.
8
ח ת י מ ת ב ר כ ת הגאולה מ ע ו ר ר ת שאלה ,הקשורה ב מ ה ו ת ן ש ל ב ר כ ו ת שלפני ואחרי
קריאת שמע .שתי ה ב ר כ ו ת ״ברוך שאמר״ ו״ישתבח״ ה פ ו ת ח ו ת ו מ ס י י מ ו ת א ת פ ס ו ק י
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
164
דב
דםל
)ב( מ נ ה ג י ה ת פ י ל ה
הנוסח הולך ומתעשר .מנהגי התפילה ,הקשורים ב ת פ י ל ת הגאולה ,הולכים
ומתרבים .העתיק שבהם — להסמיך גאולה לתפילה ,היינו שלא להכניס ת פ י
לות בין ח ת י מ ת הברכה ובין התחלת ת פ י ל ת שמונה־עשרה .ונחלקו הפוסקים אם
מותר לעגוח אמן אחרי ״גאל ישראל״ <י .הפייטנים הכניסו פיוטים לבין פרקי
הברכה — ,״ ז ו ל ת ו ת ״ ) א ח ר י ״אין אלהים זולתך״( ו ״ ג א ו ל ו ת ״ ) א ח ר י ״ה׳ ימלוך
לעולם ועד״( .בימים שקראו בהם פיוטי ״זולת״ נהגו באשכנז ובפולין להתפלל
את הפרק הראשון של התפילה בנוסח מקוצר .בימים נוראים גהגו בקהילות
אשכנז ופולין ,שהחזנים היו מתחילים לשיר בקול רם החל מן ״ברום ע ו ל ם ׳ ;
בשבועות — מן ״אשרי א י ש ״ ! בסוכות — מן ״אמת אתה הוא ראשון״ ובפ
ס ח — מ ן ״ממצרים ג א ל ת נ ו ״ ״ .ב״קיבוץ הדתי״ בישראל גוהג החזן לשיר
עם כל הקהל בשבת שירה מן ״על זאת שיבחו אהובים״.
)ג( מ ק ו ר ו ת ה ה ר ח ב ה ו ה ג י ו ו ן
שורש ההתפתחות הבלתי פוסקת של נוסח התפילה נעוץ בעובדה ,שהתפילה
היא חובתו היום יומית של כל אדם .כיוון ש ה י א ת פ י ל ת יום יום ,הריהי
מ ש ת ג ר ת בפי המתפלל ,ואינה מלווה חוויות ורגשות כראוי ל ה — הן מ צ ד
תוכגה והן מ צ ד תפקידה .ומתוך שהיא ח ו ב ה אין היא מספקת א ת אחד
הצרכים היסודיים של האדם הדתי ,הצורך להביא קרבן נ ד ב ה ,להביע את
אהבתו לה׳ על־ידי מתת .התוספת הפיוטית היא גם חידוש המרענן את
הנוסח וגם נדבת־פה.
דזמרה הן ב ר כ ו ת של שבח .ל ע ו מ ת זאת כל ה ב ר כ ו ת שלפני שמונה עשר ושלאחריה,
פ ר ט ל ב ר כ ת הגאולה הן ב ר כ ו ת של בקשה .״אור חדש על ציון תאיר ונזכה כ ו ל נ ו מ ה ר ה
לאורו״ ,״ותן ב ל ב נ ו להבין ולהשכיל
והביאנו לשלום״ ,״אל חי וקים תמיד
ימלוך עלינו״ .הנוסח האשכנזי של ב ר כ ת הגאולה ב ש ח ר י ת יש בו ב ק ש ה — ״קומה
ב ע ז ר ת ישראל ופדה כ נ א ו מ ך יהודה וישראל״ ,אולם בערבית אין בו בקשה כלל .והדבר
תמוה,
ש ב ר כ ה זאת ע ו ס ק ת כ ו ל ה בעבר ואינה מזכירה את הגאולה העתידה .ואין
להשיב ש ב ק ש ת הגאולה כ ל ו ל ה גם בשמונה־עשרה ,כי הרי נ ם ב ק ש ת ה ח כ מ ה וקיבוץ
גלויות ,שאנו מ ב ק ש י ם עליהם ב״אהבה רבה״ ,גם הן נזכרו בשמונה־עשרה ה ב ר כ ו ת .
מ ת מ י ה גם הנוסח של ״גאל ישראל״ בזמן ע ב ר ב מ ק ו ם ״גואל ישראל״ בהווה ,על דרך
״יוצר המאורות״ ,״הבוחר בעמו״ ,״המעריב ערבים״ וכוי .אין גם לטעון שנוסח ח ת י מ ת
ה ב ר כ ה נשתבש ,כי נוסח זה ונימוקו בצידו מצינו גם ב מ ס כ ת פסחים קיז ,ע״ב .אדרבה,
נראה ש ה ב ק ש ו ת ש ה ו כ נ ס ו ל ת פ י ל ה זאת ,הן הנן ת ו ס פ ת זרה ,וצדקו בעלי נוסח ס פ ח •
שאינם מכניסים בקשה ל נ ו ס ח תפילה זאת.
9
שלחן ע ר ו ך להרב שניאור זלמן ם׳ קיא ,א.
10סידור ע ב ו ד ת ישראל עמי .217-216
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילת
״גאולה״
165
)ד( ה י ם ט ו ר י ז מ ו ם ע מ מ י ש ל ש ל ו מ י א מ ו נ ה
תפילת הגאולה מ ד ג י מ ה לנו שלושה דברים שהם מיסודות סידור ת פ י ל ו ת י נ ו :
את ההיסטוריזמום של הסידור ,א ת אופיו העממי ,ואת עולם האמונה המוצאת
בו את ביטויה .סידור התפילות היהודי הוא בית קיבול לזכרונות השעות
הגדולות ,הטובות והרעות ,אשר עברו על עמנו .הזכרת מאורעות ההיסטוריה
איננה באה לשמה ,כ ד י שלא ישכחו מפי העם את המאורעות הגדולים ,כי אם
לשם מ ט ר ה חינוכית ,לשמש דוגמה לכוחו של ה׳ ולאהבתו א ת ישראל ,א ש ד
נתגלו לעין כל במאורעות הגדולים בעבד ,ועתידים להתגלות בעתיד ,אם
ירצה הי .המאורעות הגדולים באים להצדיק א ת השבח ,ההלל והבקשה שהם
נושא תפילותינו .ת פ י ל ת הגאולה מחולקת לשני חלקים ,האחד — מ ת ח י ל ת ה
ועד ״גואל ומושיע״ ,והשני — עד סופה .בראשון בא שבחו של ה׳ כגואל
ישראל .בשבח זה מעורב העבר בהווה )״על א ב ו ת י נ ו ו ע ל י נ ו . . .
א ל ו ה י נ ו ו א ל ו ה י א ב ו ת י נ ו . . .ע ז ר ת א ב ו ת י נ ו . . .ומושיע ל ב
נ י ה ם אחריהם בכל דוד ו ד ו ד . . .״ וכוי( ,בחלק השני באה הדוגמה ההיסטו
רית .אף הדוגמה מעורבת במסקנות כלל־היםטודיות .כשם שבחלק הראשון
היו מעורבים דורות ראשונים באחרונים ,כן בחלק השני ב א ההווה אחרי
העבר) .״ממצרים גאלתנו ]בעבר 1מ ב י ת עבדים פ ד י ת נ ו ]בעבר[״ וכר(.
אופיו העממי של ההיסטוריזמוס מ ת ב ט א בבחירת המאורע ה מ ש מ ש דוגמה
למידותיו של ה׳ וליחסו לעם ישראל .לכאורה ,מ ת ן ת ו ד ה היה צריך לתפוס
בסידור מקום חשוב יותר מאשר י צ י א ת מצרים .התורה ליוותה א ת ישראל
בכל צעדיו ,והיא גכסו הלאומי היקר והחשוב ביותר .ובכל זאת מ ע מ ד הר
סיני לא נזכר כלל בתפילותינו .גדולה מ ז ו :בספר נחמיה נסקרת בקצרה
ההיסטוריה הישראלית מ י מ י אברהם ועד ש י ב ת ציון .בעלי הסידור הכניסו
לסידור את ה ק ט ע המספר ביציאת מצרים ,ולא מצאו לנכון להוסיף שני
פסוקים ולכלול בתפילה גם את מ ע מ ד הד־םיני )נחמיה ט ,ז-יד( מ ד ו ע ז כי
זכר יציאת מצרים ממלא ת פ ק י ד חשוב בחיי ה ע ם היושב בגולה ,כי ה׳ אשר
הוציא את עמו ממצרים ,עוד כוחו עמו ,והוא ע ת י ד להוציאו מהגלות.
אופייני הדבר ומאלף ,שהתיאור השני של יציאת מצרים הנמצא בסידור
תפילותינו ,ש י ר ת הים ,אף הוא מסתיים בדברי תקוה משיחית .אחרי הפסוק
״ה׳ ימלוך לעולם ועד״ באים הפסוקים ״כי לה׳ המלוכה ומושל בגוים״ וכוי.
וכבר תמהו רבים ,מה מקומם של פסוקים אלה כ א ן ? והיו שחשבו ש ט ע ו ת
נפלה כאן ושהפסוקים נשתרבבו מ ת פ י ל ת ״מלכויות* של ראש השנה .אמנם,
הפסוקים גמצאים ב״מלכויות״ ,אולם הם הגיעו לסוף ש י ר ת הים לא בטעות
כי אם בכוחו של ההיסטוריזמום ,הרואה בעבר את האספקלריה של העתיד.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דב
166
רפל
)ה( ה ה ר מ ו נ י ה ה פ א ר א ד ו כ ס א ל י ת
הרגש ה ד ת י מ ת ב ט א בשני אופנים הסותרים זה את זה והמשלימים זה את זה
כאחד ן יש ברגש הדתי מ ן האהבה ויש בו מן היראה .מ צ ד ה א ה ב ה רואה
האדם א ת עצמו קרוב אל הי ,זכאי לפגות אליו במישרין ,מתוך בטחון שה׳
יאזין לדבריו וימלא את מבוקשו .הוא רשאי להשתמש בחארי חיבה וידידות
ולבוא אל ה׳ בטענה ובתביעה .מ צ ד ה י ר א ה רואה האדם את גדולתו
של ה׳ ,את כוחו בטבע ,את הבורא והמושל ,את קיומו שאין לו חחילה וסוף,
ולעומת כל זה — את אפסותו של האדם .ביחסים שבין אדם לחברו אין שני
רגשות אלה יכולים להתאחד .או שהאדם אוהב או שהוא ירא .ואפילו ידאה
חיובית ,לא מתוך פחד ,אינה מתיישבת עם אהבה .זוהי הערצה .וכדאי לציין
כאחד ההבדלים שבין אהבה והערצה ,שהאהבה מצפה להדדיות ,והיא תיתכן
רק בין שווים ,וההערצה היא חד־צדדית ,ועל כן היא מניחה ביסודה אי־שוויון
בין הנערץ והמעריץ ״ .האדם המאמין אינגו מרגיש בסתירה בין אהבה ויראה
ביחסו אל ה׳ .אדרבה ,האחת משלימה את ח ב ר ת ה ,והתפילה היא פרי
ההרמוניה של שני הרגשות .הרמוניה זאת מ ת ב ט א ת הן בעובדה של התפילה
והן בתוכנה.
1 2
השם תפילה ,אשר גיחן לסוג שלם של יצירוח רוח האדם ,מ ע י ד שביסוד
היצירות האלה מוגהת ההישפטות ,בהישפטות זאת הגתבע והדיין הם אחד.
כפילות זאת של תפקידו של ה׳ בתפילה מ ע י ד ה על כפילות הרגשות .בכל
מ ש ע ט הגתבע הוא השווה לגו ,והשופט מורם מעל לתובע ולגתבע .העובדה
של התפילה ,העובדה של מ צ י א ו ת סוג של יצירת הרוח ,בו הנושא הוא
שווה לנו ומורם מאתנו כאחד ,מ ע י ד ה על הרמוניה פאראדוכסאלית .וכן התוכן
מ צ ד אחד — גדולת ה׳ ״אלהי עולם מ ל כ נ ו . . .לדור ודור הוא קיים ושמו קיים,
וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו ל ע ד ק י י מ ת . . .רם וגישא ,גדול ו נ ו ר א . . .״ ומצד
שגי — קרבתו אל ישראל וקרבת ישראל אליו ״ ו ב כ ו ר ך ג א ל ת . . .ו י ד י
ד י ם ה ע ב ר ת . . .שיבחו א ה ו ב י ם . . .ו נ ת ג ו י ד י ד י ם ז מ י ר ו ת ״ ״ .
)ו(
בטחון
דומני ,שיחס נפשי זה ,הוא הנקרא בשפת העם ובשפת המשוררים האלוהיים
בשם בטחון .בטחון זה שונה במהותו מהבטחון בבשר ודם .יש מהמשוררים,
11הערצה האמורה במקרא ,משמעה פחד ,אולם מ ש מ ע ו ת זאת הלכה ונשתנתה במשך
הדורות ,ונעה ונדה בין חיבה גלויה ואימה נ ס ת ר ת ובין היפוכן.
12ראה למשל ר׳ עובדיה מ ב ר ס נ ו ר ה ,פרקי א ב ו ת פ ר ק א ,משנה ג.
13צירוף פאראדוכסאלי זה שכיח בסידור תפילותינו ,הוא נזכר בצירופים כמו ״אבינו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילת
״גאולה״
167
1
אשר ציינו רק את העדיפות של הבטחון בה׳ לעומת הבטחון באדם י .אולם
אחרים הרגישו בצדק שבין שני סוגי הבטחון י ש לא רק הבדל של דרגה,
כי אם הבדל בתוכן! הבטחון בה׳ מקנה הרגשה של אושר ש א י ג ה י ד ו ע ה
כ ל ל לבוטחים ב א ד ם ״ ,כל תפילת הגאולה חדורה רגש הבטחון ,וכנראה
ש מ ל ת ״ א ש ר י ״ — ״אשרי איש ש י ש מ ע למצוותיך ,ותורתך ודברך ישים על
לבו״ רומזת לאותו ר ג ש ״ .
)ז( ת פ י ל ת י ש ר א ל
הזכרנו למעלה א ת ההיסטוריזמום של סידור התפילות .כשאנו באים לדון
באופן כללי באופיו היהודי של סידור התפילות ,עלינו לזכור שחלק גדול
של צרכיו של אדם מישראל הם גם צרכיו של כל אדם בעולם ,ושהביטוי
שנותן אדם מישראל לרגשותיו הדתיים ,איננו שונה מהביטוי של כל אדם
בעל תרבות ד ת י ת גבוהה .יכולים אנו איפוא למצוא בתפילה קווים אנושיים־
כלליים רבים ,וללא קושי .מה שעושה את סידור התפילות לסידור יהודי,
הוא לא רק בפרקים היהודיים המובהקים ,כגון בייחוד מקומה של ירושלים
ושל אבות האומה בסידור התפילה ,כי אם גם בהדגשה יהודית מיוחדת של
בעיות כלליות.
גקח לדוגמה את ת פ י ל ת הגאולה .באמצע התפילה ישנם שני מ ש פ ט י ם
״ברום עולם מושבך ,ומשפטך וצדקתך ע ד אפסי ארץ; אשדי איש ש י ש מ ע
למצוותיך ותורתך ודברך ישים על לבו״ .משפטים אלה ,ובפרט הראשון
שבהם ,בוודאי שהם בעלי אופי אנושי כללי .גם בסופה של התפילה באים
כמה תארים כלליים :״רם ונישא ,גדול ו נ ו ר א . . .ופודה ענוים״ .אלא שמקומם
של המשפטים ושל התארים בתפילה מוכיח ,ש כ ת נ ת המחברים לא היתה
להכריז הכרזות כלל־אנושיות .אילו היתה זאת כוונתם ,היו דברים אלה צ ר י
כים לבוא בהתחלת התפילה ,אחרי ״הדבר הזה עלינו לעולם ועד״ .מ ד ו ע
הכניסו בעלי הסידור את המשפטים האלה א ח ר י א ש ד הזכירו שה׳ הוא
*
עזרת אבותינו
״אלוהינו ואלוהי אבותינו ,מלכנו מלך אבותינו
מלכנו״ ובעיקר ב ת פ י ל ת ו של ר׳ יוחנן הנשגבה ו ר ב ת ה ת ו כ ן :״ ר כ ו ן כ ל העולמים לא
על צדקותינו״.
14תהלים קיח ,ח -ט ; שם קכה ,א -ב .
15שם פד ,ו ,י ג :שם קמו ,ג -ה .
16מ ש פ ם זה רומז לפרשה שנייה של שמע – ,א י ש שישמע למצוותיך -כנגד -א ם שמוע
ת ש מ ע ו אל מצוותי״ ,ו כ ן ״ודברך ישים על לבו״ ,מ ג ו ״ ו ש מ ת ם א ת דברי אלה על
לבבכם״ ,וכל הפרשה השנייה של קריאת שמע ע ו ס ק ת ב ש כ ר ועונש ,הסניף הגשמי
של הבסחון.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
168
דב
רפל
וכד׳ ז הסיבה לכך נעוצה בתפקיד ,ש מ מ ל א ת העובדה שה׳ הוא אלוהי העולם
כולו ,ביחסים שבין ישראל והי .ה ת פ י ל ה מדגישה שני נושאים יהודיים ,בחירת
ישראל ותשועת ישראל .להבנת בחירת ישראל י ש לזכור ,שה׳ הוא אלוהי
בל העולם כולו ,ת ש ו ע ת ישראל אינה באה חלילה מתוך בחירת ישראל
בלבד .וכי משוא פנים י ש לפני הקב״ה ? היא באה לנו בצדק ,מ א ת ה׳ השופט
את כל העולם בצדק וכל־יכול ,הרואה בסבלות עמו ,ומושיעו בכוחו הרב ״ .
)ח( י ש ר א ל ו ק ו ד ש א ב ר י ר ה ו א
האופי היהודי של התפילות הוא י ה ו ד י ־ צ י ב ו ר י ,ולא יהודי א י ש י .
פ ר ט לכמה מברכות השחר ,שאין מקומן בבית הכנסת ,ופרט לתחנונים ,שהם
ביסודם תפילות הפרט ,נאמרות כל התפילות בגוף ראשון של מספר רבים.
התפילות הושמו בפי היחיד ,ל ב ט א בהם את רגשות הרבים וצורכיהם .מ צ ד
שני ,אין התפילות מכוונות לצורכי העולם .בדמיוננו יכולים אנו לדמות א ת
כנסת ישראל ע ו מ ד ת מול הקב״ה אוהבה ואהובה ,והיא שופכת לפניו א ת לבה.
הרבה מרירות גצטברה בלב זה והרבה אהבה .לפעמים מ ת ג ב ר ת המרירות,
ואז היא שופכת א ת לבה בתחינה ובבקשה ,אולם על פי דוב מ ת ג ב ר ת האהבה
ואז היא מרבה בשבחים ובהוריות .ומכיון שהיא ע ו מ ד ת עין בעין בפני הקב״ה
ולא בפני שונאיה ומציקיה ,היא מ מ ע ט ת בתלונה ומרבה בשבח .כאלה הן
ש ת י הברכות ש ל פ נ י קריאת־שמע .כזאת היא ברכת הגאולה ,ואף בתפילת
שמונה־עשרה הננו מסדרים את שבחו של מקום בתחילה ובסוף ,ומסיימים
ב ב ר כ ה ,את כל אחת מבקשותינו.
ברכת הגאולה מצטיינת בשרשראות ארוכות של שבחים .חמישה־עשר
שבחים הננו משבחים לה׳ על ה״דבר הזה״ שהוא אלוהיגו ,וכן בהמשף ה ב ר
כה .אמנם ,לפעמים נראים לנו הדברים בחזרות שאין בהן חידוש ,אולם ה י א
ה נ ו ת נ ת ! ש י ח ת אהבים לפנינו ,ושיחת אהבים אינה מ ב ק ש ת הצדקה לכל
דבריה בחידוש שבכל א ח ד מהם .השיחה היא מ ט ר ה בפני עצמה ,והחזרות
מותרות ״ .
17א ו פ י יהודי זה של ת פ י ל ת הגאולה ,גלוי גס ב ת פ י ל ו ת אחרות.
בתדאי ב ר כ ה ב ע ל ת אופי דתי־כללי .כ ל ד ת ו ד ת היתה יכולה
תפילותיה .פ ר ם ל מ ש פ ס אחד ,המלמד על כולה • ,א ו ר חדש על
ב ת פ י ל ת שמונה־עשרד ,ו ב ב ר כ ו ת ה ש ח ר מ ע ו ר ב י ם היהודי־הלאומי
ב ר כ ת ה מ א ו ר ו ת היא
ל כ ל ו ל א ו ת ה בסידור
ציון תאיר״ וכוי .ו כ ן
והיהודי הכלל־אנושי.
18ח כ מ י ישראל ש ע ס ק ו בעיון תפילה מצאו א ת הקשרים שבין תפילה א ח ת ל ח ב ר ת ה
ו ה נ ר מ ז י ם במלים ובביטויים בודדים ,אחרים גילו א ת דיוקי ההבדלים בין ביטוי אחד
למשנהו .ו ב ת ם אלד .אינם עניין לכאן ,והמעיין ימצאם מפורשים בסידורים.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילת
״גאולה״
169
הערות
דידאקטיות
מ ה יכול מורה למסור לחניכיו מהדברים דלעיל י
)א( נוסח התפילה איננו קבוע .הוא הולך ומשתנה במשך הזמן .בשינויים
נשמרים כמה כ ל ל י ם ( 1 ) :בדרך כלל השינוי הוא בכיוון של ה ר ח ב ה ; ) ( 2בכל
השינויים י ש לשמור על רעיונות יסוד אחדים.
)ב( מ ל ב ד התפתחות הנוסח במשך הדורות ,יש גם הבדלי נוסח כיום בין
עדות יהודיות שונות וגם הבדלי מנהגים בתפילה .האם מן הרצוי לשמור
על ההבדלים כדי לשמור על גיווני התרבות היהודית או האם י ש לברור
נוסח אחד ומנהג אחד ולהקנותו לכל ישראל היושב בארצו ואולי גם בגולה
)נושא לשיחה בכיתה(.
)ג( תפילה ,שהיא בתוכנה שבח על העבר ,ייתכן שתוכנה האמיתי הוא
בקשה על העתיד.
)ד( הניתוח ההגיוני־הטכני מגלה בתפילה סתירות של גישה ויחס נפשי,
סתירות אלה מסתברות מתוך ה ב נ ת ע מ י ד ת ו הנפשית הספציפית של המתפלל.
)ה( גם כשהתפילות מתחלקות לתפילות בקשה ,הודיה ,הלל וכוי ,הרקע
המשותף לכולן הוא אהבת ישראל לה׳ והבטחון באהבת ה׳ לישראל ובהשגחתו
עליהם.
ת פ י ל ת הגאולה איננה הדוגמה היחידה לרעיונות אלה .המורה יכול להשת
מ ש בהקבלות שבמאמר ובתפילות הידועות לו ,כדי להוכיח תוקפם של הכללים
הנ״ל.
לפי תוכנית הלימודים המקובלת בארץ ,נ ל מ ד ת התפילה כמקצוע בכיתות
הנמוכות של ביה״ס היסודי .כל עוד שהדבר לא תוקן ,אפשר ללמד את הת
פילות רק במסגרת השיעורים המוקדשים לספרות או למחשבת ישראל )בכי־
ת ו ת העליונות של ביה״ם התיכון( .נדמה ,כי אי אפשר להביא א ת הדברים
האמורים למעלה ל ת ל מ י ד י ם שאינם בני שלוש־עשרה שנה לפחות.
www.daat.ac.il