י ע ק ב
ר ו ט ש י ל ד
י ר ו ש ל י ם
/
עבודה שבלב ותפילת קבע
)מחזור
שיחות
עם
1
נוער (
בני
)א(
מהותה
אם
מקיימים
ביותר
מ ק ר ב ת א ו ת נ ו א ל ה׳ ,ה ר י ה ת פ י ל ה — ה י א ה א מ צ ע י ה ע ד י ן ו ה ר ו ח נ י
ל ק ר ב ה זו מ ש א ר ה מ צ ו ו ת ה מ ע ש י ו ת .ה ת פ י ל ה ה י א ש י ח ה ב י ן ה א ד ם ו ב י ן
אלוהיו!
כאשר
של
ע ב ו ד ת ה׳
היא
להתקרב
אל
הבורא!
ואם
כל
מצוה
שאנו
ה ב ה נ ב ר ר מ ת ו ך א י ל ו מ נ י ע י ם מ ת פ ת ח ת פ נ י י ה זו ?
האדם זקוק למשהי ,כשהוא נתון בצרה .וכאשר הוא רוצה להודות על ט ו ב ה
שבאה לו מ א ת הי.
יש עוד מניעים ? —
כ א ש ר הוא רוצה להלל ו ל ש ב ח את ה׳ על גדולתו ,ולהביע אושרו מ ה ר ג ש ת הגדלות.
תפילה
בלב
נובעת ,איפוא ,מ ת ו ך ה ר ג ש ת מצוקה עמוקה או מ ת ו ך אושר שופע
המאמין.
ה ת פ י ל ה שאנו מ ת פ ל ל י ם יום יום היא ת פ י ל ה כזאת ?
האם
לא .תפילה כ ז א ת צריכה להיות חופשית ,כי היא באה מ ת ו ך רצונו הספונטאני של המתפלל.
ואילו תפילתנו ק ב ו ע ה ב נ ו ס ח ת ה ו ב ז מ נ ה ; מצוה ל ה ת פ ל ל ! כ ל ו ם אפשר לצוות על ר ג ש ו ת
ועל מצבי נפש שתיארנו כמניעים לתפילה.
נודה
אנו
ע ל ה א מ ת :זאת היא הבעיה ה מ ט ר י ד ה אותנו לא פעם .ב כ ל יום ויום
מ ת פ ל ל י ם אותה התפילה ,אותן המלים ,באותם הזמנים :ל ע ת י ם אין ה ל ב
פנוי
לכד ,א י ן
מ צ ב ־ ר ו ח רצוי,
המחשבות
נתונות
לעניינים
אחרים — ובכל
זאת אנו ע ו מ ד י ם ל ה ת פ ל ל מ ת ו ך הרגל .ולא פ ע ם נ ש א ל ת ה ש א ל ה :ה א ם ת פ י ל ה
הנובעת
והאם
מ ת ו ך ל ב ש ב ו ר ורצוץ או מ ת ו ך ש פ ע של אושר — אינה רצויה י ו ת ר !
י ש ב ת פ י ל ה ה י ו מ י ו מ י ת ע ר ד ד ת י ? ב ר צ ו נ י ל ש ו ח ח א ת כ ם ע ל ש א ל ה זו
ששמעחיה
תחילה
מפי אחדים מביניכם פעמים רבות.
עלינו
לברר אם
התפילה
היא מצווה מן
התורה ושייכת
לתרי״ג
המצוות.
1
דברי ה מ ו ר ה
מודפסים
באות
גדולה
ודברי התלמידים
מודפסים באות פטיט.
][294
www.daat.ac.il
ש נ ס ת כ מ ו לפי
תשובותיהם
אתר דעת -מכללת הרצוג
עבודה
ותפילת
שבלב
295
קבע
כן .כ ת ו ב בקריאת ש מ ע :״ ו ב ש כ ב ך ובקומך״.
ק ר י א ת שמע אינה שייכת הנה .היא אינה תפילה ,אלא באה ללמד כמה מ ת ו ר ו ת היסוד
ש ל היהדות — ק ב ל ת עול מ ל כ ו ת ש מ י ם ; ק ב ל ת עול מ צ ו ו ת ; זכר ליציאת מצרים — היא
בעצם ״ ל י מ ו ד ״ — ולכן היא מצריכה כ מ ו ב ן זמן ו נ ו ס ח קבועים.
ומה
כתוב
בנוגע לתפילה ?
״ולעבדו ב כ ל ל ב ב כ ם • — ועל זה א מ ר ו ח ז ״ ל :״איזו עבודה ש ב ל ב — הוי א ו מ ר
2
זו ת פ י ל ה ״ .
וכך
פוסק הרמב״ם:
״מצות
מפי
עשה
להתפלל
השמועה למדנו
ב כ ל יום,
שנאמר:
׳ ו ע ב ד ת ם א ת ה׳ אלהיכם׳.
בכל
ש ע ב ו ד ה זו ה י א ת פ י ל ה ,ש נ א מ ר :׳ ו ל ע ב ד ו
ג
ל ב ב כ ם ׳ .א מ ר ו ח כ מ י ם :איזו ה י א ע ב ו ד ה א ש ר ב ל ב ,זו ת פ י ל ה ״ .
יחר
את
הרמב״ם שצירף
הפוסקים חולקים על הרמב״ם ,והרמב״ן משיג על
מ צ ו ת ה ת פ י ל ה ל ח ר י ״ ג ה מ צ ו ו ת ב ס פ ר ה מ צ ו ו ת )מצוד ,ה( ש ל ו ,ו א ו מ ר :
ו ד א י כ ל עגיין ה ת פ י ל ה איגו ח ו ב ה כ ל ל ,א ב ל ה ו א מ מ י ד ת ח ס ד
״אלא
הבורא
יתברך
שדרשו
ב ס פ ר י :׳ ל ע ב ד ו . . .׳ — זו ת פ י ל ה ,א ס מ כ ת א ה י א ,ש נ ת פ ל ל א ל י ו
בעת
הצרות
הם
עלינו
ותהיינה
והיא
בתפילה
ששומע
עינינו
מצוה
על
ועונה
ולבנו
צרה
בכל
אליו
שתבוא
קוראנו אליו
כעיני
על
ומה
עבדים
הציבור
אל
אדוני
לפניו
ולזעוק
ובתרועה״.
ואף ל פ י ה ר מ ב ״ ם ״אין מניין ה ת פ י ל ו ת מ ן ה ת ו ר ה ,ואין מ ש נ ה ה ת פ י ל ה
ה ז א ת מן ה ה ו ר ה ,ואין ל א פ י ל ה זמן ק ב ו ע מן התורה״.
מצאנו,
הרמב״ם
השאלה
איפוא,
רוב
שלפי
הדעות אין
התפילה אלא מצוה
מדרבנן,
ואף
ס ב ו ר כ ך ל ג ב י נ ו ס ח ת ה וזמנה .ה א ם ע ו ב ד ה זו מ ש פ י ע ה ע ל ה ע מ ד ת
ששאלגו ב ד ב ר הגיגוד בין ה ת פ י ל ה החופשית לבין ת פ י ל ת ה ק ב ע י
כן .מ ע ת ה אין לנסח א ת ה ש א ל ה :מדוע ק ב ע ה ה ת ו ר ה את התפילה כמצווה ,הרי מ ס ב ע ה
היא עניין של צורך פ נ י מ י :א ל א :מה הניע את החכמים ל ק ב ו ע את זמנה ואת נ ו ס ח ת ה של
ה ת פ י ל ה ולא ל ה ס ת פ ק ב ת פ י ל ה החופשית שהיתה נהוגה עד אז ?
הזוכרים
שלפני
אתם
כמה
דוגמאות
של
תפילות
״חופשיוח״
קביעת התפילה?
ת פ י ל ת חנה ,ת פ י ל ת יונה ,כל ס פ ר תהלים ,איכה
האם
ישנן גם ת פ י ל ו ת ק ב ע ב ת ו ך ס פ ר י התנ״ך ?
כן .יש כמה .למשל — ב ר כ ת כוהנים ,וידוי ביכורים ,וידוי מעשר.
י
3
תענית ב ,ע״א.
ה ל כ ו ת תפילה א ,א.
www.daat.ac.il
כאלה
מן
הזמנים
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב
296
רוטשילד
ובכן מדוע נקבעה התפילה על ידי החכמים ז
היא באה החל ב ג ל ו ת בבל ב מ ק ו ם ה ק ר ב נ ו ת שבטלו עם ח ו ר ב ן בית המקדש.
היא נקבעה ,מפני שהעם חדל לדבר ע ב ר י ת ו ש פ ת הדיבור היתה הארמית ,והחכמים ביקשו
ש ש פ ת ה ת פ י ל ה תהיה דווקה עברית ,לשון הקודש.
לאט לכם! האם ידוע לכם ,מ ת י התחילה ת פ י ל ת הקבע ומי ייסד א ו ח ה ?
אנשי כ נ ס ת הגדולה.
ובכן ,תפילת הקבע התחילה בזמן ש ב י ת המקדש היה חרב או בנוי על תלו ?
ב ת ח י ל ת ה ת ק ו פ ה של ה ב י ת השני.
ובכן ,לא כחחליף לעבודת הקרבנות .אקרא לפניכם דברי הגמרא בעניין
ז ה :״מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות
על הסדר״ * .מה זה מלמדנו על מחברי התפילה ז
נביאים
השתתפו בחיבור תפילת
ש מ ו ג ה ־ ע ש ר ה — אלה היו בוודאי חגי זכריה ומלאכי,
אחרוני הנביאים ומאנשי כ נ ס ת הגדולה הראשונים .אחרוני הנביאים הניחו ,איפוא ,א ת
היסודות ל ת פ י ל ת הקבע.
ש י מ ו לב שבלשון חז״ל ״תפילה״ זהה עם ״שמונה־עשרה״ .ה י א התפילה
הראשונה שנקבעה כ ת פ י ל ח קבע .ואשר לדעה השנייה שהושמעה על י ד י כ ם :
אנשי כנסת הגדולה קבעו את נוסח התפילה ,מ פ נ י שרצו לשמור על תפילה
סדורה בעברית ,אביא לפניכם את דברי ה ר מ ב ״ ם :
״כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע ,נתערבו בפרס ויוון ושאר
האומות וגולדו להם בגים בארצות הגויים ,ואותם הבגים נתבלבלה
שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה ,וכיון שהיה
מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון א ח ת אלא בשיבוש ,ש נ א מ ד :
׳ובניהם ח צ י מ ד ב ר אשדודית וגומר׳ ,ואינם מכירים לדבר יהודית
ובלשון עם ועם ומפני זה כשהיה א ח ד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול
חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקודש ע ד שיערבבו
עמה לשונוח א ח ר ו ת :וכיון שראה עזרא ובית דינו כך ,עמדו ותיקנו
להם שמונה־עשרה ברכות על הסדר״».
אמנם לפי ההלכה מותר להתפלל גם בלועזית:
״
תפילה
״אלו נאמרין בכל לשון:
והגמרא מ נ מ ק ת :
״רחמי היא .כל היכי ד ב ע י מ צ ל י ״ י :והשו״ע פ ו ס ק :״יכול להתפלל
בכל לשון שירצה -ל.
5
ה ל כ ו ת תפילה א ,ד.
4
ב ר כ ו ת כח ,ע י ב ! מגילה יז ,ע«ב.
6
7
ס ו ס ה לב ,ע׳׳ב ז שם לג ,ע״א.
שו׳׳ע או״ח קא ,ד :אם נ ו ס ח התפילה ב ע ב ר י ת נעשה מאז ת ק ו פ ת התיקונים ב ד ת ל ס ל ע
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עבודה
שבלב ותפילת קבע
297
חז״ל רצו ,איפוא ,ל ת ת לאדם את האפשרות לשפוך שיחו לפני ה׳ בלשון
אשר בה הוא חי וחושב .ואם אנשי כנסת הגדולה קבעו את התפילה האחידה
והקבועה בלשון הקודש — לא מ ט ע מ י ם לאומיים עשו זאת ,אלא מתוך צרכים
דתיים ,אשר לגלות אותם אנו טורחים עתה .נצטרך ,כנראה ,להבינם מתוך
המצב הרוחני בתקופת אנשי כנסת הגדולה.
)P
בסוף שיחתנו הראשונה הגענו למסקנה ,שעלינו לחפש א ח הסיבה לקביעת
נוסח התפילה וזמנה ב מ צ ב הדתי־הרוחני של תקופת אנשי כנסת הגדולה.
לפני שנעשה זאת ,נ ע מ י ד לדיון תפיסה אחרת של מהות התפילה • ,ונראה אם
לגבי ת פ י ס ה זאת תתעוררנה אותן השאלות ששאלתם בהתחלת ש י ח ת נ ו :
מדוע התפילה קבועה כמצוה ,בזמנה ובנוסחתה ן הרי ק ט ע מתוך ספרו של
ר׳ ש .ר .הירש ,״ ח ו ר ב :מסות על מצות י ש ר א ל ״ :
״המלה ׳ ל ה ת פ ל ל ׳ — אשר מ מ נ ה גזורה ׳חפילה׳ — הוראחה לשפוט,
לדון את ע צ מ י — ,לשאוף ל מ ש פ ט אמת על עצמי ,פירושה ,איפוא,
פרישתי מחיי המעשה וחתירה לקראת מ ש פ ט א מ ת על עצמי ,על ה׳אני׳
שלי ,דהיינו על כל יחסי אל הי ,אל העולם ,ויחסי ה׳ ,יחסי העולם
אלי .על י ד י ה ח ד ר ת כוח ה מ ש פ ט הזה בלבי ובנפשי הנני חוזר לחיי
*.
המעשה צרוף ,מרומם ומחוסן
אם אבדו לך במערבולת החיים רעיון ורגש קל אחר א ש ד
״
ואשר לבדו הוא נותן לד חיים ואשר
על ידו הכל נעשה
ואם הנך רואה
לעבודתו ,לבדו ,אתה איש ישראל נקראת
בעולם רק המון בני אדם החיים להנאתם והמקריבים גם את זולתם
ומשום כך איגך רואה גם בעצמך את בנו ,את
להגאתם הם
עליך להשתחרר בתפילה משגעון רוח
יצורו ,את עבדו של ה׳
ותעתועי נפש אלה ולהחדיר לעצמד שוב את רעיון אחדות ה׳
ושהכל מסביבך בית ה׳ ,מקהלת ע ב ד י ה׳ ,שהם כולם נתונים לעבודתו
ולמטרות חכמתו ,שהם כולם אחיך אשר אותם עליך לכבד ולאהוב
״.8
כאחים וכבני ה׳
מה מ ט ר ת התפילה לפי דברי הירש ?
האדם ,אשר אבדה ל ו ה ש ק פ ת עולם יהודית ,לומד בתפילה מחדש א ת מ ח ש ב ו ת היסוד
של היהדות.
8
מ ח ל ו ק ת בין חרדים למתקנים — הרי לא כ ל כ ך מסעמי הלכה אלא כיון שראו ב״תיקון״
זה אמצעי ל ה ת ב ו ל ל ו ת ד ת י ת ולאומית גם יחד.
פ ר ק .620 ,618 §§ 98
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב
298
רוטשילד
מ ה לא הוטעם אצל ד ׳ ש .ר .הירש ?
ה ש ת פ כ ו ת הנפש.
בצורה אחרת ,פחות חריפה וחד־צדדית נמצאת תפיסה זו גם בכוזרי :
״ותהיה העת ההיא )עת החפילה( לב זמנו ופריו ,ויהיו שאר עתותיו
כדרכים המגיעים אל ה ע ת ההיא ,יתאוה קרבתו שבו מ ת ד מ ה ברוחניים
ויתרחק מהבהמיים ,ויהיה פרי יומו ולילו השלוש עתות ההם של
תפילה ופרי השבזע יום השבת ,מפני שהוא מ ע ו מ ד להידבק בעניין
והסדר הזה מ ה נ פ ש כסדר המזון מהגוף ,מ ת פ ל ל לנפשו
האלוהי
ו מ ו ן לגופו ,ו מ ת מ ד ת עליו ברכת התפילה ע ד עת תפילה אחרת כ ה ת מ ד ת
כוח סעודת היום ע ד ש י ס ע ד בלילה ,וכל אשר תרחק ע ת התפילה
מהגפש היא הולכת וקודרת ב מ ה שפוגע אותה מעסקי העולם כל שכן
אם יביאהו הצורך לחברת נערים וגשים ורעים ,וישמע מה שיעכיר
זכות נפשו ,מ ד ב ר י ם כעורים וניגונים ש ת ט ה נפשו אליהם ולא יוכל
למשול בה ,ובעת התפילה מ ט ה ר נפשו מכל מ ה שקדם ,ויתקנה לע
ת י ד ״ ».
גם כאן תפקיד ה ת פ י ל ה הוא לחנך א ת היהודי ל ה ש ק פ ת עולם יהודית ל ז כ ך א ת נפשו,
שקדרה בעסקי העולם.
מהו ההבדל היסודי בין ש ת י תפיסות ה ת פ י ל ה ) :א( כהשתפכות הנפש!
)ב( כאמצעי לחינוך האדם להשקפת עולם יהודית.
ל פ י ה ת פ י ס ה השנייה אין ה ת פ י ל ה דבר ש מ ת ר ח ש בין האדם לבין הי ,אלא תהליך בפנים
האדם ,מין שיעור שהאדם נ ו ת ן לעצמו.
ומה בדבר השאלות ששאלתם על קביעות התפילה בזמן ובנוסח ?
ל פ י ה ס ב ר ה זו של ה ת פ י ל ה אין כ מ ו ב ן מ ק ו ם לכל ה ש א ל ו ת האלה .אם התפילה היא כעין
ישמור
ביהדותי ,הרי מ ו ב ן שהשיעור צריך להתקיים כלימוד חובה ,בזמנים קבועים
ו ב נ ו ס ח קבוע ,כיאה לכל ס פ ר לימוד ה מ ו ס ר תכנים קבועים ואובייקסיביים.
— אמרנו שהתפילה היא פעולה בפנים האדם ,שיפוט עצמי ,החדרת אמיתות
היהדות ללבו של האדם .לפי דעה זו ,מ ד ב ר האדם בתפילתו יותר ע ל ה ׳
מאשר א ל הי ,והיו התפילות יכולות בעצם להיכתב בגוף נסתר ולא בנוכח.
יש ע ו ד עגיין העומד בסתירה לתפיסה זו של ה ת פ י ל ה .מ ה ד ר ש ו ח ז ״ ל מ ן
האדם המתפלל ?
שיתכוון ב ת פ י ל ת ו .
והרי מקורות המראים ע ד
הקבע:
9
היכן
דרישת
מ א מ ר נ ,ה.
www.daat.ac.il
הכוונה
מגעת
אפילו
בתפילת
אתר דעת -מכללת הרצוג
עבודה
שבלב
״המתפלל
ותפילת
קבע
299
צ ר י ך שיכוון א ת לבו ל ש מ י ם ״ ״ :
״לעולם ימוד א ד ם א ת עצמו ,א ם יכול לכוין א ת לבו ,י ת פ ל ל ,ואם לאו,
יתפלל״״.
אל
ועוד ה ר מ ב ״ ם פ ו ס ק .
״מצא ד ע ת ו מ ש ו ב ש ת ולבו טרוד ,אסור לו ל ה ת פ ל ל ע ד ש ת ת י י ש ב עליו
אמרו חכמים,
דעתו.
ואחר
ב״שולחן
ישהה שלושה
ימים
ותתקרר
עד שינוח
דעתו,
כך יתפלל״
ערוך״ אנו
מוצאים
החיוב
את
להחפלל
על
פנים,
כל
גם
בלי
כוונה מ ל א ה :
״לא י ת פ ל ל ב מ ק ו ם שיש ד ב ר ש מ ב ט ל א ת כוונתו ,ולא ב ש ע ה ה מ ב ט ל ת
כוונתו ,ועכשיו אין אנו נ ז ה ר י ן ב כ ל זה מ פ נ י שאין אנו מ כ ו ו נ י ם כ ל כ ך
בתפילה״ ״ .
לפי ה ש ק פ ה זו הרי דווקה בשעה שלבו של האדם טרוד הוא צריך להתפלל ,כי מ ט ר ת
התפילה היא להביאו לידי כוזנה אל הי.
באמת
מ ו ק ד ם
קשה להבין א ת ההדגשה החזקה של הכוונה כתנאי
לת־
פ י ל ה .א ם מ ט ר ת ה ת פ י ל ה ה ק ב ו ע ה ה י א ל ה ב י א א ח ה א ד ם ל י ד י מ ח ש ב ה ע ל הי.
)ג(
אמרנו
והנה
שאנשי
כדי
המצב
כ נ ס ת הגדולה ראו צורך לחייב א ת היהודי
להבין אח
המעשה שעשו אנשי כנסת
בתפילה קבועה.
הגדולה ,עלינו להבין א ת
ה ד ת י ו ה ר ו ח נ י ש ל ה ע ם ב ת ק ו פ ת ם ** .מ צ א נ ו כ ב ר ק ו א ו פ י י נ י ל ת ק ו פ ה :
ב ת ק ו פ ת אנשי כ נ ס ת הגדולה חל ס ו ף הנבואה.
אולי
תוכלו
למצא
סיבה
משותפת
לשתי
התופעות
האלה:
סוף
הנבואה
ותיקון ת פ י ל ת ה ק ב ע ?
נדמה לי שהתפילה ה ח ו פ ש י ת נבעה מ א ו ת ו הרצון העז לשוות א ת ה׳ לנגדם תמיד ,ו מ א ו ת ו
הרגש הדתי ה ח ז ק ל ר א ו ת א ת עצמם תלויים בה׳ בכל רגע ,שהיה נ ח ל ת אבותינו ב ת ק ו פ ת
ה ב י ת הראשון ואשר נביאינו היו מחוננים בו במידה ח ז ק ה שכזו ,שה׳ השרה א ת ר ו ח ו
עליהם וענה לפנייתם .ואז לא היד• כל צורך לקבוע להם את ת פ י ל ת ם בזמן ו ב נ ו ס ח — היא
שפעה אצלם מ ע ו מ ק הלב ב ש ע ת ה ת ר ו מ מ ו ת ודכאון.
חז״ל
ממנו
הרגישו יפה
בדמיון בין ה מ צ ב הנפשי
שהתפילה
החופשית נובעת
לבין ה ה ש ר א ה הנבואית .השוו א ת ש ת י ה ב ר י י ת ו ת ! :
10ב ר כ ו ת לא ,ע״א.
12הל׳ תפילה ד ,סו.
11
שם ל ,ע״ב.
13או״ח צח ,ב.
14חלק זה של השיחה עובד לפי רעיון של הרב ק ו ק זצ״ל במאמרו ״הרמב״ם״ ,בקובץ
״רבנו משה בן מימון״ ,הוצאת המרכז העולמי של המזרחי ,ירושלים ,תרצ׳׳ה ,עמ׳ א -ו .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב
300
רוטשילד
)א( ״אין עומדיז להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך
שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה
של מצוד.״ ״ ,כלומר ,מחוך התרוממות.
)ב( ״אין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק
ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מ ת ו ד דברים בטלים אלא מתוך
דבר ש מ ח ה של מצוד״ ש נ א מ ר :׳ועתה קחו לי מגגן ,והיה כנגן לפניו המנגן
ותהי עליו י ד ה׳ ׳ ״ ״ .אם כן מ ד ו ע קבעו אנשי כנסת הגדולה את החפילה ?
מפני
שאותו ה כ ש ר ו ן ל ה ת ר ו מ ם א ל הי ,להרגיש א ת מציאותו ו א ת ק ר ב ת ו פ ס ק כ ש ם
ש פ ס ק ה הנבואה ,ואז היתה ה ס כ נ ה גדולה שיהודים ישכחו ל ה ת פ ל ל — לא ידעו שקיימת
א פ ש ר ו ת של שיחה עם ה׳ ,של ה ש ת פ כ ו ת נפש לפני ה׳.
ובשעות מכריעות של יגון או של אושר ,של יאוש או של שמחה — לא
היה מוצא ביטוי לרגשותיו! היה נאלם ונחגק בשעת סבלו ,וגם לחדות החיים
היה חסר הביטוי הכולל והשלם.
מי מאתנו היה מ ג י ע מעצמו לאותה התפילה הספונטאנית הגובעת מעמקי
החוויה הדתית ,לולא החפילה הקבועה והמנוסחת של חז״ל ? אכן חסד גדול
עשו עמנו אנשי כנסת הגדולה שקבעו נוסח של ת פ י ל ה ! הם לימדו אוחנו
ש ק י י מ ת אפשרות של פ נ י י ה אל ה׳ בתפילה .בוודאי ש מ ת ם לב לכך ,שדווקה
התפילות העתיקות שלנו — ובייחוד ת פ י ל ת ״שמונה־עשרה״ — הן פשוטות
כל כ ד בתוכנן וכלשונן ,שבנקל הן עשויות להיות ביטוי אישי של כל א ח ד
מאתנו.
אכן ק ו ר ה לפעמים שפיסקה מ ת ו ך הסידור ,שאנו רגילים לאומרה מ ת ו ך שיגרד .מ ת מ ל א ת
פ ת א ו ם ת ו כ ן ממשי ,מ פ נ י שאנו מרגישים א ת הצורך ל ב ק ש סליחה או ר פ ו א ה או גאולה,
ואז נדמה לנו שתפילה זו ח ו ב ר ה בשבילנו ל א ו ת ה ההזדמנות ה מ י ו ח ד ת ש ל היום.
ת פ י ל ת קבע רוצה ,איפוא ,לחנד אותנו לתפילה הספונטאנית החופשית,
אשר היחד .גם שאיפת חז״ל ,אבל אליה לא היינו אנחגו מ ג י ע י ם מעצמנו.
אמרנו שתפילתנו היא כ ל ל י ח בחוכנה ופשוטה בלשוגה .באיזו עברית היא
כתובה ז
ב ע ב ר י ת ש ל התנ׳׳ך.
האם אין זה מפליא אחכם ,שאנשי כנסת הגדולה חיברו את התפילה
בעברית של התג״ך ,של הנביאים ,בתקופה ש ע ב ר י ת זאת חדלה להיות שפה
מדוברח ,ש ה ד י העם ה ח ח י ל לדבר ארמית או עברית ״חדשה״ של המשנה ?
אולי היתה בזאת כוונה ,לשמור על רוח הנבואה בתפילה .אילי ק ש ר ו ב ז א ת א ת ה ת ק ו ה
15ב ר כ ו ת לא ,ע״א.
16מלכים ב׳ ג ,ס ו ש ב ת ל ,ע ״ ב ! פ ס ח י ם קז ,עיא.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עבודה
ותפילת
שבלב
קבע
301
שלשון ה ת פ י ל ה תסייע להביא א ת ה מ ת פ ל ל לידי א ו ת ו מ צ ב הנפש של כמיהה וכיסופים
ל ה ת ק ר ב ו ת אל ה׳ ,שהיתר .אופיינית לנביאים.
אמרנו
של
שאנשי כ נ ס ת הגדולה וחז״ל שבאו א ח ר י ה ם הדגישו א ת ח ש י ב ו ת ה
התפילה החופשית.
דבר זה מ ו כ ח גם מן ההדגשה המיוחדת של הכוונה .לפי ה ג מ ר א — פ ט ו ר מ ן ה ת פ י ל ה מי
שאינו יכול לכוון ,ו כ ך פ ו ס ק י ם ה ר מ ב ״ ם ו ה ס ו ר ו ר ק ה״שולחן ערוך״ פ ו ס ק שיש ל ה ת פ ל ל
ב כ ל אופן.
אוסיף עוד מאמרי חז״ל לחיזוק ד ב ר י ך :
ר׳ א ל י ע ז ר :העושה ת פ י ל ת ו קבע ,אין ת פ י ל ת ו תחנונים — .מאי
״אמר
קבע ? א״ר יעקב ב ר אידי א מ ד רבי אושעיא :כל שתפילתו דומה עליו
כמשוי.
ורבנן א מ ד י :כל מי שאינו אומרה ב ל ש ת תחנונים .ר ב ה ור׳
יוסף דאמרי תרוייהו:
כל
ש א י נ ו
י כ ו ל
ל ח ד ש
ד ב ר ״ ״ .
בה
נ ם מ ת ו ל ד ו ת הסידור אפשר ללמוד זאת .כ ב ר בשיחה הראשונה א מ ר ת לנו ש״תפילה״
בלשון ח ז ״ ל — היא ת פ י ל ת ״שמונה־עשרה״ ,ו כ ך ק ב ע ו ה אנשי כ נ ס ת הגדולה.
הוסיפו
ממה
לתפילת
את
״שמונה־עשרה״
ברכות
קריאת־שמע,
שהיו
קצרות
שהן היום ,והרי ל כ ם ה מ ס ג ר ת ש ל ת פ י ל ת ה ק ב ע ב ת ק ו פ ת המשנה ,וגם
זו נ ק ב ע ה ב ע י ק ר כ ת פ י ל ת צ י ב ו ר ו ל א כ ת פ י ל ת י ח י ד .
מ ש ו ם כך היא נ כ ת ב ה בלשון רבים.
כן,
היחיד
תחום
יחיד
אחרי
בבדידותו .ויש לגו ב ג מ ר א דוגמאות ש ל ת פ י ל ו ת יחיד כ א ל ה שאמרו
אמוראים
ברכות
רחב
נשאר
גם
קביעת
התפילה
לתפילה
החופשית
של
אחרי
טז,
לחלק
סיום
תפילת
)שמונה־עשרה(:
הקבע
ע ״ ב — יז ,ע ״ א .ח ל ק י מ ה ן
מתפילת
הקבע שלנו.
הנה
הפד
בינתיים
תפילת
הן
רשומות
במסכת
מהפילה
חופשית של
נצור
מרע״
״אלוהי
לשוני
) ב ל ש ו ן יחיד( ה י ת ה מ ע י ק ר ה ת פ י ל ת ו ה פ ר ט י ת ש ל מ ר בריר ,ד ר ב י נ א .ו״אלוהי
ע ד שלא נוצרתי איני כדאי* היחה ת פ י ל ת ו ש ל ר ב א בכל יום ושל ר ב המנונא
זוטא
וכר״
ביום
הכיפורים.
תפילתו של
צורפה לברכות השחר,
ר ב י * :יהי
רצון
שתצילני—מאדם
רע
ו ת פ י ל ת ו ש ל רב ,״יהי רצון ש ת ת ן לנו חיים
ארוכים״ — ל ב ר כ ת החודש.
במה
אפשר להסביר את התופעה הזאת ?
הכשרון ל ה ת פ ל ל ת פ י ל ה ח ו פ ש י ת פ ח ת והלך ,ומשום כך ה ת ר ח ב ת ח ו מ ה של ת פ י ל ת הקבע
ודחק את ת ח ו מ ה של ה ת פ י ל ה הספונסאנית .וכן חלק ממזמורי התהלים שהיו בראשונה
ת פ י ל ו ת פ ר ט י ו ת חד־פעמיות של דוד ה מ ל ך נ ק ב ע ו תפיייית ק ב ע — ,פ ס ו ק י דזמרה קבועים.
האם א פ ש ר לומר שלתפילתנו — ת פ י ל ת הקבע יש ת פ ק י ד חינוכי י
כן ,היא רוצה לחנך א ו ת נ ו לתפילה הספונטאנית ,שנשארה האידיאל גם אחרי קביעתה.
17ב ר כ ו ת כט ,ע״א.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב
302
איפוא,
יש,
החח
רוטשילד
ב ה פ י ל ה לא ר ק פנייה מ פ נ י ם ה נ פ ש חוצה ,א ל א גם
ד ר ך מן
פנימה .במה — לדעתכם — כוחה של תפילת קבע לחנך לתפילה אמי־
תיחז
על עניין אחד הרי כ ב ר ע מ ד נ ו :נוסח התפילה הוא עתיק — לשון הנביאים ,לשון ה ז י ל
בחלקיה המאוחרים יותר .נ ו ס ח עתיק זה מ ע ו ר ר אותנו להזדהות עם ה מ ת פ ל ל י ם הגדולים
של ע מ נ ו — ה נ ב י א י ם והחכמים.
ר צ י פ ו ת הדורות כלפי נוסח ה ת פ י ל ה העיר מלומד יהודי )פרופ .ב ר ־
על
אנו פוחחים את
לינר(:
״אלהינו
תפילתנו
העיקרית
את
ה״שמונה
עשרה״
בפנייה:
ואלהי אבותינו״ ,פנייה החוזרת פ ע מ י ם ר ב ו ת גם ב ת פ י ל ו ת אחרות.
מי ב כ ל אומות העולם יכול לפנות במלים אלו לאלוהיו ? הרי כולם המירו א ת
עזבו א ת אלילי הכסף והזהב של אבותיהם ,רק אנו מ ת פ ל ל י ם מאז ועד
דתם,
״אלהינו ואלהי אבותינו״.
היום:
ויחד עם ע ת י ק ו ת ו של נוסח התפילה הוא פשוט ולבבי כל כך .כ ב ר העיר אחד החברים,
שלפעמים ,כשאנו חשים בצורך פנימי אישי ,ה ו פ ך ק ס ע מסויים של ת פ י ל ת הקבע בפינו
ו ב ל ב ב נ ו ל ת פ י ל ה אישית מ מ ש — כאילו זה עכשיו ניסחנוהו בעצמנו לצרכנו המיוחד.
רק על השפעתו החינוכית ש ל נוסח חפילח הקבע .האם יש בתפילה
דברתם
עוד גורמים העוזרים בכיוון החינוך ל ת פ י ל ת ה ל ב ?
אני חושב ,ש ה ח ו ב ה לקבוע זמן לתפילה ,ש ב ה נ פ ס ק ת כל פעילות אחרת ,היא עשויה
לעזור ל מ ת פ ל ל ל ה ת ר ו מ ם ולהגיע ל ת פ י ל ת הלב.
להדגיש גם את
יש
הדרת
בשעות
פעת
בליל
ההשפעה המחגכח של
החפילה
בציבור— ״ברב עם
מלד״ .ל כ ל א ח ד מ א ח נ ו יש זכרוגוח חיים על ה ה ת ר ג ש ו ת שאחזה אותו
החפילה בציבור בימים הגוראים .גם ברגעי שמחה הרגשנו את הש־
התפילה
פסח,
בציבור על כוונת תפילתנו האישית — חשבו נא על ה״הלל״
בחג
העצמאוח,
ובדמדומי
הבוקר
של חג
השבועות,
כאשר כל
העייפות ש ל שעות ה״תיקון״ פגה ל פ ת ע — ורק ההתלהבות הגדולה נשארח.
ה נ ו ס ח ה ק ב ו ע ו ה ח ו ב ה ל ה ת פ ל ל צריכים לעורר בלבנו את הדחיפה לתפילה חופשית.
הגענו
הנה
לחפילה
ב ח ב ר ה — .אנו ח ו ת ר י ם
לתנאי
הפילה כאלה שיביאו
אותנו לעבודה שבלב .נסכם איפוא:
בין
ה ת פ י ל ה ה ח ו פ ש י ת ל ב י ן ת פ י ל ת ה ק ב ע א י ן א י פ ו א נ י ג ו ד מ ו ח ל ט ,א י ן זו
האחרונה רוצה לדחות א ת הראשונה ולבוא במקומה ,היא אמצעי למטרה ,דרך
חינוכית
להחזירנו אל האידיאל — אל ״העבודה שבלב״.
www.daat.ac.il