ב נ י מ י ן
תפילה
צ ב י א ל י /י ר ו ש ל י ם
טבעית ותפילה קבועה
)שיחה
לדוגמה(
קוים כלליים לשיחה ח ו פ ש י ת עם תלמידים שקנו ידיעות יסוד בתפילה כפי שהיא מופיעה
בסידור ,בתנ״ך )בעיקר ב ת ו ר ה ובנביאים ראשונים( .בגמרא מ ס כ ת ב ר כ ו ת )בייחוד ב פ ר ק ד(
ו ב ה ל כ ו ת תפילה של הרמב׳׳ם )בייחוד ב פ ר ק א(.
אפשר
להעמיק א ת השיחה או לפשסה ,ל ה ר ח י ב ה או לקצרה בהתאם לגיל התלמידים
ו ל ר מ ת ידיעותיהם הכללית.
בשיחה שלושה פ ר ק י ם :
)(1
התפילה הטבעית של האדם והיקום.
)(2
מן ה ת פ י ל ה הסבעית לתפילה ה מ ס ו ד ר ת הקבועה.
)(3
ח ס ר ו נ ו ת י ה ויתרונותיה של התפילה הקבועה.
מ ו ר ה :
נשוחח הפעם על א ח ד מנושאי התפילה .א פ ת ח במשהו שלכאורה אין
ל ו כ ל ק ש ר ל ת פ י ל ה ,אד ע ל כ ו ו נ ת י ח ע מ ד ו ב ה מ ש ך ה ש י ח ה .
ה נ ה א נ ח נ ו א ו כ ל י ם י ו ם יום ,ש ו ת י ם י ו ם י ו ם וכוי .מ ד ו ע ?
פשוט מאד ,אנו רעבים ,לכן אנו אוכלים .אנו צמאים ,לכן אנו
ת ל מ י ד :
שותים.
מ:
ואם לא נאכל ולא נ ש ת ה ?
ח:
גרגיש רעב ,נסבול ,יחסר לנו משהו.
מ:
פירושו של
דבר?…
ת:
אגו
מ:
ה א ם האיש האוכל מ ר ב ה לחשוב על עצם פעולת האכילה ,על תנועת הלסת,
מ ו כ ר ח י ם
לאכול,
מ ו כ ר ח י ם
ל ש ת ו ת וכוי.
הלשון והשניים ?
ת:
ודאי שלא ,זה נ ע ש ה מאליו.
מ:
ל א מאליו ,ש ה ר י מישהו עושה זאת ,א ל א באופן ב ל ת י רצוני .כ ל ו מ ר אלו
פעולות
ה נ ע ש ו ח על־ידי ה א ד ם והוא אינו חושב עליהן תחילה .כ ך הוא
בפעולות גופניות .האם ידועה חופעה דומה בשטח הרוח ?
][334
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילה
ת:
טבעית
קבועה
ק ש ה לקרוא להן פעולות ,אך הייתי אומר ש כ ל הרגשה גם היא פעולה
בלתי
מ:
ותפילה
335
עצבות…
רצונית :שמחה,
אבל ההרגשות האלה מ ת ב ט א ו ת גם בסימנים חיצוניים
כגון?…
ת:
שמחה — בשירה ,בצחוק ,בריקוד; ע צ ב ו ת — בבכי ,באנחה ,ב כ פ י פ ת קומה.
מ:
ובכן ,אין א ד ם ח ו ש ב על כ ך כ י צ ד הוא צוחק או נ א נ ח או בוכה ,ז א ת פ ע ו ל ה
או ת ג ו ב ה ב ל ת י ר צ ו נ י ת ל ה ר ג ש ה מ ס ו י מ ת .ו ב כ ל זאת ציותה ה ת ו ר ה ״והיית
אך
ת:
מ:
שמח״ ,ויש גם דיני אבלות .כיצד נסביר זאת ?
ה ת ו ר ה ר ו צ ה לכוון א ת ה ה ר ג ש ו ח .
ה ת ג ו ב ו ת
את
הגובה
של
ל ה ר ג ש ו ת .ה י א א י נ ה א ו ס ר ת ש מ ח ה או ע צ ב ו ת או כ ל
א ח ר ת להדגשה טבעית ,אלא מ ר ס נ ת אותה ,מכווגת אותה לטובתו
ה א ד ם ע צ מ ו — .ו מ ה ה ק ש ר ב י ן זה ל ה פ י ל ה ?
ת:
גם התפילה היא הגובה להרגשה.
מ:
למשל?
ת:
יש ח פ י ל ו ח הודיה ושמחה ,ויש ת פ י ל ו ת הבאות מתיר כ א ב וסבל.
מ:
א י ך היינו י כ ו ל י ם ל ה ג ד י ר ת פ י ל ה פ ש ו ט ה כ ז א ת ה ב א ה באופן ב ל ת י ר צ ו נ י ?
ת:
תפילה טבעית ,ספונטאניח.
מ:
תפילה כזאת
לא
בעצם אינה זקוקה
למלים,
ולמעשה אנו יכולים
לומר כי
רק האדם מ ח פ ל ל אלא כל בעל חיים :גם הצפרים בציוצן מתפללות,
גם ה כ ל ב י ם ב נ ב י ח ח ם ל ל א סיבה .ושמא ידוע לכם ,כי ישנה ר ש י מ ה ארוכה
של
פסוקים
נקראה
ת:
המיוחסים
לכל
אחד מבעלי
החיים ומן
הצמחים
והרשימה
בשם ״פרק שירה״.
ידוע לי ה ס י פ ו ר ע ל ט״ו ב ש ב ט ,ש ב ו מ ת א ר ה ס ו פ ר א ת ה ע צ י ם ה מ ת נ ו ע ע י ם
כאילו הם עומדים בתפילה.
מ:
אין ס פ ק שזה רעיון יפה ,והוא גם מ ס ב י ר לנו כ מ ה פ ס ו ק י ם ס ת ו מ י ם ב מ ק
״לך דומיה חהלה״ ,״השמים
רא:
תערוג
מ ס פ ר י ם כ ב ו ד אל״ ,״כאיל ת ע ר ו ג ע ל
אליד אלהים״.
אפיקי
מ י ם כן נפשי
הטבע,
הוא מ ת א ר ו כאילו היה בעל
המשורר כשהוא
מתאר את
חחושות ,כאילו יש בו נ ש מ ה והוא
מ ב י ע — אפילו ש ל א מרצון — א ח הזיקה שבין ה ב ר י א ה ובין בוראה .ובזיקה
זאח אין ה ב ד ל א ם ה א ד ם הוא מאמין או אינו מאמין ,״דתי״ או ״לא דתי״
בלשוננו.
ת:
מ:
בעצם ש מ ח ח ו או בעצם אנחתו הוא מ ב י ע א ת זיקתו לבורא.
א ם כן יוצא ש כ ו ל ם הם דתיים וכולם מ ת פ ל ל י ם .
אם
עצמו
ת ר צ ה לומר ,אין אדם שהוא
באמת
כופר בעיקר ,אפילו יכריז על
שהוא כופר ע ש ר ו ת פעמים .ע צ ם ה ש מ ח ה ועצם הבכייה או האנחה
ה ם גילויי א מ ו נ ה ש ל א מ ד ע ת .
ת:
קשה קצת לתפוס את הדברים.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
336
מ:
צביאלי
בנימין
קשה לתפוס א ת הדברים למי שאינו חושב עליהם ,אבל מי שמנסה לחשוב
באמת — מקבלים
התפילה
אצלו
משמעות
הדברים
אחרת
לגמרי.
כיצד מוגדרת
בפי חז״ל ז איך היא נ ק ר א ת ?
ת:
עבודה שבלב.
מ:
הגה לכם הסבר פשוט לאותה הגדרה ״עבודה שבלב״ .אך מובן שיש גם
א ח ר י ם ואולי עוד גגיע ל כ ך ב ה מ ש ך השיחה .א ח ד מהוגי ה ד ע ו ת
הסברים
ה י ד ו ע י ם ) ו י ל י א ם ג׳יימס( ס י כ ם א ת ה ד ב ר כ ך :א נ ח נ ו מ ת פ ל ל י ם ,פ ש ו ט מ פ ג י
שאיננו יכולים להימנע מתפילה.
א ד ה ש א ל ה ה י א כ י צ ד ה ת ל ב ש ה א ו ת ה זיקה ט ב ע י ת או ת ג ו ב ה ט ב ע י ת — א ו
נקרא לה עכשיו
ט ב ע י ת — במלים ,במשפטים ,בתפילות שלי
ת פ י ל ה
מ ו ת ומנוםחוח .הרי יש לנו סידור מ ו ד פ ס ובו ת פ י ל ו ת מוכנות מ ל ה ב מ ל ה ?
ת:
זה ודאי ב א ב ה ד ר ג ה ,כ ש א ד ם ל מ ד ל ה ח ב ט א הוא א מ ד גם א ת ת פ י ל ו ת י ו
ואת משאלותיו בפיו.
מ:
הרי
ולא
זה
כמו
להתבטא סתם ,אלא
אמצעי
ת:
בדיוק
התפתחות
והספרוח:
השפה
להתבטא יפה
האדם
שואף
ו ב ב ה י רוח וכך הוא
להתבטא,
משכלל את
הביטוי .האם היו זמגים קבועים לתפילה ה ט ב ע י ת הזאת ז
כל פעם שהרגיש צ ו ד ד — התפלל ,כמו כל תגובה להדגשה טבעית ,שאיגה
באה
לעתים קבועות.
מ:
ה א ם זכורות ל כ ם ת פ י ל ו ת ט ב ע י ו ת כ א ל ה ל ל א זמן ק ב ו ע מן ה ת נ ״ ך ?
ת!
ת פ י ל ת א ב ר ה ם על סדום ,ת פ י ל ת אליעזר לפני פגשו את רבקה ,ת פ י ל ת
יעקב
א ב י נ ו כ ש ה י ה ירא א ת עשו ,ת פ י ל ת מ ש ה ע ל מ ר י ם ,ת פ י ל ת חנה,
תפילוח
מ:
דוד ,שלמה ,חזקיהו וכר.
יש תפילות
כנראה
כולו
ומדוע
נקבעו
רבות
במקרא שבאו רק
מתפילות כאלה.
ז מ נ י ם
ת:
בוקר ,צהרים וערב.
מ:
אולי זכור ל כ ם פסוק ז
לעת
מ צ ו א — וספר
נשאלת איפוא
תהלים
השאלה :כיצד
קרה
מורכב
הדבר
לתפילה ? מה הם הזמנים הקבועים ?
ת:
״ ע ר ב ו ב ק ר ו צ ה ר י ם א ש י ח ה ו א ה מ ה ו י ש מ ע ק ו ל י ״ ) ת ה ל י ם נ ה ,יה(.
מ:
אם כן כיצד קרה ה ד ב ר שאדם מישראל מ ת פ ל ל בזמנים אלה דווקהל
ת:
א ל ה ה ם זמגי מ ע ב ר מיום ל ל י ל ה ו מ ל י ל ה ליום ואז מ ר ג י ש ה א ד ם צ ו ר ך
בתפילה.
ב ב ו ק ר הוא
יוצא
לעבודה — היום
מתחיל:
בלילה
הוא
שוכב
לישון — הוא מוסר א ת נפשו בידי הבורא :ו ב מ נ ח ה . . .
מ:
מה השינוי שחל במהלך השמש במנחה ,כלומר בצהרים ז
ת:
השמש נוטה כלפי מערב.
מ:
אין ס פ ק שהאדם החי בחיק ה ט ב ע מרגיש בכך יותר מ א ש ר האדם בעיר,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילה
ת:
מ:
ת:
מ:
ח:
מ:
ת:
מ:
ת:
מ:
ת:
מ:
ת:
טבעית
ותפילה
קבועה
337
המוקף בניינים ותנועת כלי רכב .אף בשעת מנחה יש לו הרגשת צורך
בתפילה .אם כן התפילה עצמה וגם ז מ נ י התפילה מקורם בצורך ט ב ע י
של האדם .האם זכור לכם דבר מ ע י ן זה בתורה ?
למדנו שהאבות התפללו שלוש פעמים ביום אף־על־פי שזה היה לפני
מתן תורה.
אמנם חז״ל במסכת ברכות מזכירים פסוקי תורה ,שמהם אפשר ללמוד
כי האבות תיקנו את שלוש התפילות .מי זוכר א ת הפסוקים ?
אברהם תיקן תפילת שחרית ,ש כ ת ו ב :״וישכם אברהם בבקר אל המקום
אשר ע מ ד שם* :יצחק תיקן תפילת מנחה ,ש נ א מ ר :״ויצא יצחק לשוח
בשדה לפגות ערב* :ויעקב תיקן תפילת ערבית ,ש ג א מ ר :״ויפגע במקום
וילן שם* .מפסוקים אחרים לומדים ,כי כל אלה הביטויים הם לשון תפילה.
אם כן התפילה ק ד מ ה לתודה .והאם עצם התפילה היא מצוד .מן ה ה ו ר ה ?
למדנו ביד החזקה של הרמב״ם שהיא מצוה מן התורה.
נכון ,אך הרמב״ן סבור שתפילה היא מצוה מדרבנן .ומה בנוגע לקריאת
שמע?
היא ודאי מ ן התורה ,שהרי כתוב ״ודברת ב ם . . .בשכבך ובקומך״.
עלינו להבדיל הבדלה ברורה בין קריאת שמע שהיא מצוה מפורשת מן
התורה ובין ח פ י ל ה הנלמדת מפסוק אחר .מאיזה פסוק ?
״לאהבה את ה׳ ולעבדו בכל לבבכם״ — איזו היא עבודה שהיא בלב ? v
חפילה.
במונח ת פ י ל ה אנחנו מתכוונים ל״עמידה״ ,לשמונה־עשרה ,שהיא
עיקר התפילה .ועל מ י ד ת החובה בתפילה זו יש חילוקי דעות בין הרמב״ם
והרמב״ן .נניח שהתפילה היא מן התורה ,מדאורייתא ,האם ציוותה התורה
גם מ ה ל ה ח פ ל ל ?
יש מקרים ש צ י ו ו ת ה :מקרא ביכורים )דברים כו ,ה-י( ,וידוי מעשר )שם,
יג-טו( ,תפילת הזקנים בעגלה ערופה )כא ,ז-ח(.
אבל אוחד .תפילה שדיברנו עליה ,שלוש פעמים ביום ושאבותינו תיקנו
אותה ?
הרמב״ם אומר באותה הלכה שנוסח התפילה ומספר התפילות וזמן התפי־
לות אינם מן התורה — רק עיקר תפילה הוא מן התורה.
מ :הרבה מצוות מן התורה פרטיהן אינם ידועים לנו מן המקרא ב פ י ר ו ש :
התורה מצווה שנלבש ציצית ,אך אינה מפרטת א ח ה מ צ ו ה :שנניח תפילין,
שנשב בסוכה ועוד — אך אינה מתארת את כל המצוות האלה לפרטיהן.
מניין ידועים לנו איפוא הפרטים י
ת :הם נמסרו כנראה במסורת שבעל פה מדור לדור.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
338
מ:
בנימין
נכון ,ד ר ך א ג ב ל מ ד נ ו ע כ ש י ו ד ב ר ח ש ו ב בעניין י ח ס ה ש ל ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ
לתורה
ת:
צביאלי
שבכחב ,מה קודם למה ?
ש ת י ה ן מ א ו ח ו זמן ,ש ה ר י
יחד עם
החורה
שבכתב
נמסרו פירושיה של
התורה שבע״פ.
מ:
כ ך ב ד י ו ק ק ר ה ג ם ב ת פ י ל ה ,א ם נ ח ז י ק ב ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם ש ח פ י ל ה ה י א מצוד!
דאורייתא.
ומה
ת:
ע י ק ר
ה ת פ י ל ה ג א מ ד ב ת ו ר ה א ב ל לא צורחה ,גוסחתה וזמניה.
יהיה פירושם ש ל ד ב ר י חז״ל שהזכרנו ״ ת פ י ל ו ת א ב ו ת תיקנון״?
שהאבות קבעו זמני תפילה ,אך לא א ת נוסחתן ומלותיהן.
מ:
יש ב ג מ ר א גם ד ע ה א ח ר ת ״תפילות כגגד תמידין תיקנון״ .מי יודע ל פ ר ט י
ת:
ח מ י ד ש ל בין הערבים,
ש ח ר י ת — כגגד חמיד של שחר.
מ ג ה ה — כגגד
ו ע ר ב י ת — כ נ ג ד ה א ב ר י ם ש ל א נשרפו בעוד יום על המזבח ו מ ק ר י ב י ם אותם
בלילה.
מ:
ח:
ה א מ נ ם ש ת י ה ד ע ו ת ס ו ת ר ו ת זו א ת ז ו ?
אפשר
עשתה
לומר שגם כשציוותה החורה על
הקרבנות
ב ב ו ק ר ובין
הערבים
זאת מתוך אוחם הטעמים שהזכרנו ביחס ל ת פ י ל ה :היום מתחיל,
ה י ו ם ג ג מ ר וכוי.
מ:
נכון .ו נ ו ס ף לזה ה ל א י ד ו ע ל נ ו ש כ ל ה ק ר ב נ ו ת היו מ ל ו ו י ם ת פ י ל ה .ה א ם י ש
לכך
גם רמז בחורה ?
ת:
הרי פעמים הרבה מצווה התורה ״והתוודה״ כשהיא מ ד ב ר ת על קרבן.
מ:
א ם כ ן ה ת פ י ל ה ו ה ק ר ב ן ה י ו א ח ו ז י ם ו ד ב ו ק י ם זו ב ז ה ו ג ם כ ש ב ט ל ה ק ר ב ן
עם חורבן ב י ת ה מ ק ד ש נשארה התפילה .מי זוכר פסוק מ ת א י ם י
ת:
מ:
״ ו נ ש ל מ ה פ ר י ם ש פ ת י נ ו ״ ) ה ו ש ע י ד ,נ(.
ה י כ ן נ א מ ר פ ס ו ק זה כ ת פ י ל ת י ו ם י ו ם ?
ב ת פ י ל ת ״רבץ העולמים״.
ת:
לפני איזהו מקומן
מ:
מ ן ה ר א ו י ש נ ז כ י ר כאן ,כי ע ל ד נ י א ל ,ד נ י א ל ה י ד ו ע לנו ב ק ש ר ל ג ו ב ה א ר י ו ת ,
נ א מ ר ,כ י ה ת פ ל ל ״ ז מ נ י ן ת ל ת א ב י ו מ א ״ )ו ,י א ( ו ה ר י ה ו א ה י ה ב ב ב ל ל א ח ר
חורבן
בין ראשון .מ כ ל מ ה ש א מ ר נ ו נ ת ב ר ר לנו ,כי זמני
התפילה שהם
״טבעיים״ הלכו ונתגבשו עוד מזמן האבות עד שדניאל התפלל כבד בקבי
עות שלוש פעמים ביום .וכיצד נ ת ג ב ש
נ ו ס ח
ת:
למדנו פעם שאנשי כנסת הגדולה סידרוהו.
מ:
האם יש גם דעה א ח ר ת ?
הפקולי
הסדיר
שמונה־עשרה
ברכות
ה ת פ י ל ה ? מי ס י ד ר אותו ?
לפני
רבן
גמליאל
ביבנה.
ת:
שמעון
מ:
הגמרא שואלת על ה ס ת י ר ה הזאת שבשתי המסורות ועונה ״שכחו־ והדר
סידרוה״ — מרוב צרוח שכחו את נוסח התפילה ורבן גמליאל העמידו על
מכונו ב ת ו ס פ ת ב ר כ ה אחת .איזו היא ?
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילה
ותפילה
טבעית
339
קבועה
ת:
״ולמלשינים אל תהי חקוה״.
מ:
צריך איפוא לשאול כיצד נוצר נוסח ת פ י ל ת העמידה ומדוע דווקה נוסח
זה ז
ח:
יש כאן כל מיני ד ב ר י ם ש א ד ם צריך להם.
מ:
אמנם לא כל ת פ י ל ת העמידה יש בה משום בקשות ושאילה צרכים — יש
בין שלוש ה ב ר כ ו ת הראשונות והאחרונות לבין האמצעיות ,אך לא
הבדל
נ ע מ ו ד ע ח ה ע ל מ ב נ ה ה ת פ י ל ה ש ה ו א עניין נ כ ב ד ב פ נ י עצמו .ר צ ו נ נ ו ל מ צ ו א
את
ת:
מקור הברכות האמצעיות .למי למשל ראוי ל ה ת פ ל ל ב ר כ ת ״רפאנו״?
לאדם חולה.
מ:
ומי י ת פ ל ל על ב ר כ ת האדמה ועל הגשם ?
ת:
עובד האדמה.
מ:
וכך
למצוא
גוכל
בכל
כמעט
ברכה
מברכות
שמישהו
העמידה
מסויים
א מ ר ה ב מ צ ב מ ס ו י י ם מ ל ב ד ה ב ר כ ו ת ה כ ל ל י ו ת ע ל ה ג א ו ל ה ,ע ל ה צ ד י ק י ם וכוי.
מ ה גובל ,איפוא ,ל ו מ ר ע ל ה ר כ ב ה ת פ י ל ה כ ו ל ה ?
ח:
שהיא ליקוט מ ש א ל ו ת שונות ש ל א י ש י ם שונים בזמן צ ר ת ם או בזמן צורכם.
מ:
תפילת
ובכן כשאנשי כ נ ס ת הגדולה או ר ב ן גמליאל דיבנה הסדירו א ת
העמידה לא עשו זאת באופן מלאכותי ,אלא לקחו תפילות שהיו כ ב ר רווחות
בעם וכללו משאלות ש ל ציבורים ושל יחידים והרכיבו מהן ת פ י ל ה שלימה
ומקיפה
אחת .א ב ל כאן נ ש א ל ת ש א ל ה
אחרת לשם מה
סידרו חז״ל א ת
ה ב ר כ ו ת האלה ל ת פ י ל ה שלימה ? האם לא יכלו לסמוך על כל א ד ם מישראל
שיתפלל
ת:
מ:
א ת ה ח פ י ל ה הנחוצה לו
ב א ו פ ן
ט ב ע י ?
לא כל אחד יודע להסדיר א ת תפילתו.
זה נכון,
אדם
ש י ש לו
משאלות
לב
רוצה
להביע אותן
בבהירות
וללא
ג י מ ג ו ם והוא פ ו נ ה ל ע ת י ם ל ע ז ר ת ו ש ל ח ב ר ו .זהו ב ע צ ם ה ר ע י ו ן ה י ס ו ד י ש ל
ש ל י ח צ י ב ו ר ,ש ג ם ה ו א ע נ י י ן נ כ ב ד ב פ נ י ע צ מ ו .חז״ל מ ד מ י ם ב ד ר ך כ ל ל א ת
עמידתו
סדר
של אדם בתפילה לעמידה
לפני המלך .בעצם גם הרמב״ם
מזכיר
מסויים בתפילה.
ת:
מגיד שבחו ש ל הקב״־ ,א ח ר ־ כ ך שואל צרכיו ואחר־כך נותן ש ב ח והודיה.
מ:
ה ס ד ר ב ח פ י ל ה חשוב איפוא מאד ,וגם בסיומה יש משהו הדומה ל ע מ י ד ה
בפני המלך.
ת:
ההליכה אחורנית שלוש פסיעות.
מ:
ברצוני לקרוא לפניכם שורות אחדות מתוך
ספרו של
ר ב נ ו בחיי ״חובות
ה ל ב ב ו ת ״ ה מ ד ב ר על הצורך ב ת פ י ל ה מ ס ו ד ר ת :״ולפי ש ה י ת ה מ ח ש ב ת ה ל ב
מתהפכת
ה ר ב ה ואין ל ה ק י מ ה ל מ ה י ר ו ת ע ב ו ר ה ה ר ה ו ר י ם ע ל הנפש ,היה
T
T
ק ש ה ע ל י ה ל ס ד ר ענייני ה ת פ י ל ה מעצמה ,ת י ק נ ו א ו ת ם חז״ל ב מ ל י ם מ ת ו ק ־
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
340
ת:
מ:
ח!
מ:
ת:
מ:
ת:
מ!
ת:
מ:
ת:
מ:
ת:
מ:
בנימין צכיאלי
נות׳ יסדרם האדם בלשונו ,מפני ש מ ח ש ב ת הנפש הולכת אחר המאמר ונמ
ש כ ת אל ה ד י ב ו ר ״ ) ש ע ר שמיני פרק ג(.
יש לנו איפוא ה ח פ ח ח ו ת מ ע נ י י נ ת :תחילה האדם ה ד ג י ש את התפילה,
אחר־כד מ י ל מ ל אוחה בפיו בלשונו החפשית ,ולבסוף קיבלו משאלותיו
ה ט ב ע י ו ת צורה ק ב ו ע ה שהוטל עליו להביען ב פ י ו בזמנים
ק ב ו ע י ם .איך נוכל לקרוא להפילה מסוג זה ?
ת פ י ל ת קבע.
נכון מאד ,אך מה אמרו חז״ל על תפילה מעין זו ?
״העושה תפילתו קבע אין תפילתו ת ח נ ו נ י ם ״ ) ב ר כ ו ת כה ,ע״ב(; ״אל ת ע ש
תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני ה מ ק ו ם ״ ) א ב ו ת פרק ב ,משנה יג(.
כ י צ ד נסביר מאמרי חז״ל אלו כפשוטם ?
שהתפילה לא ח י ה פ ד בשביל האדם לעול כ ב ד שהוא רוצה להיפטר ממנו
ושלא יאמר אותה ללא רגש וללא כוונה.
והרי חז״ל עצמם תיקנו ת פ י ל ח קבע זו ,אף־על־פי שהיא עלולה ליהפך
לתפילה מאובנת חסרת רגש ,ואפילו לעול כבד .האם אין אנו מרגישים
בקושי הרב ש י ש בדבר זה ? נחזור ונסביר אותו.
מ צ ד אחד רוצים אנו שהתפילה חהיה רחמים ותחנונים מתוך כוונה ורגש,
ומצד שני אין אנו מוותרים על הקביעות וזה כ מ ע ט בלתי אפשרי.
בגמרא ברכות )כט ,ע״ב( יש עוד פירוש למלה ״קבע״ ומתוכו מסתבר,
כי גם חז״ל עצמם הרגישו בקושי הזה שהזכרנו ורצו להתגבר עליו .הפי
רוש הוא ״כל שאינו יכול לחדש בה דבר״ .ואם כן מה המוצא י
ש ב א מ ת נשתדל לחדש משהו בכל תפילה.
במסכת ברכות דף טז ו־יז ישנה שורה ארוכה של תפילות מיוחדוח,
א י ש י ו ת ,שאותן היו מתפללים אמוראים שונים לאחד התפילה ה ק ־
ב ו ע ה .אחדות מן התפילות האישיות הללו הפכו להיות תפילות קבועות
אצלנו .מי יודע מ ה הן ?
למשל בברכת החודש ״שתתן לנו חיים ארוכים ו כ ו ׳ ״ — היא תפילתו
של רב.
ולכן יש נוסחאות המסיימות תפילה זו במלים ״בזכות ת פ י ל ת רב״ .ומה
עוד?
״אלהי ע ד שלא נוצרתי״ שהיא תפילתו של רבא ,״אלהי נצור לשוני מרע״
שהיא תפילתו של מר בנו של רבינא.
ויש עוד רשימה ארוכה של תפילות אישיות של חכמים שהיום אינן מקוב
לות בתפילה .היכן מקומן של אותן תפילות אישיות ?
ת :אחרי תפילת שמונה־עשרה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילה
ותפילה
טבעית
מ:
ה א ם יש להן ש ם מ י ו ח ד ?
ח:
תחנונים.
מ:
א ם כן כ ת ו ם
341
קבועה
אח
ת פ י ל ת העמידה הקבועה חייב כל א ח ד לומר
תפילתו
האישיח כדי לקיים מ א מ ר חז״ל — איזה מ א מ ר ?
ת:
״אלא רחמים והחנונים לפני המקום״.
מ:
היכן עוד יש מקום לתפילה אישית ?
ת:
ב ב ר כ ת רפאנו ,יש ס י ד ו ר י ם ש ב ה ם נ ד פ ס ״יהי רצון״ מיוחד לחולה שמזכי
ר י ם אותו בשמו.
מ:
דיברנו על הקושי שבחפילה הקבועה .האם ידועה לכם תנועה מסויימת
שהרגישה
ת:
בכך וביקשה למצוא פתרון לדבר ?
תנועת החסידות.
מ:
באיזו ד ר ך ביקשה למצוא פ ת ר ו ן ?
ת:
ב ה ת ל ה ב ו ת ב ת פ י ל ה ,ב ה ד ג ש ת הכוונה ,בשידה.
מ:
ה א ם יש לנו רמז ל כ ך כ ב ר א צ ל חז״ל ב מ ש נ ה ?
ח:
ה ר א ש ו נ י ם ה י ו ש ו ה י ן ש ע ה א ח ת ו מ ח פ ל ל י ן ״ ) ב ר כ ו ח ל ,ע״ב(,
״חסידים
ויש ג ם מ א מ ר חז״ל ״ ר ח מ נ א ל י ב א ב ע י ״ ) ס נ ה ד ר י ן קו ,ע״ב(.
מ:
יש ש פ ע ש ל סיפורים על ה ת פ י ל ה ב ח ס י ד ו ת ועל ה ד ג ש ח הכוונה בה.
ח:
הסיפור ב צ ד י ק ה כ פ ר י ביום הכיפורים ,הסיפור ב ר ו ע ה האווזים וכר.
מ:
יש גם סיפור נפלא על המגיד מקוזניץ שהיה אדם חלוש ושכב כל ימיו
במיטה ,א ך כ ש ה י ה מ ג י ע זמן ה ת פ י ל ה היו חסידיו נושאים א ת מ י ט ת ו ל ב י ח
הכנסת ובהגיעה ל ש ם היה קופץ על רגליו ,רץ אל העמוד ו מ ת פ ל ל בהחלה־
בות
עצומה מתוך בריעות והשתחויות .אך ברנע שסיים א ת תפילתו היה
שוב
נופל
חסר
אונים
על
הארץ וחסידיו היו אוספים אותו אל
מיטתו
ונושאים אותו הביחה.
ת:
מ!
כאן ב ע צ ם אין שום חידוש בנוסח ה ת פ י ל ה ר ק
א מ נ ם נכון ,ה ח ס י ד ו ת
ח י ד ש ה
חדשות
ב א ו פ ן
אמירחה.
א ת החפילה הקבועה עצמה ,אך יש גם
שחיברו אדמור״י
החסידות.
למשל
ת פ י ל ת ר׳
תפילוח
מיוחדות
אלימלך
מליז׳נסק ״שנראה כל אחד ואחד מעלת חברו ולא חסרונותיו״,
והאם יש תפילות מיוחדוח מחוץ לחסידוח ?
ת:
יש ת פ י ל ו ת ל נ ש י ם ל פ נ י ה ד ל ק ת נ ר ש ב ת ,ת פ י ל ה ל מ ו צ א י ש ב ת וכו׳ ב א י
דיש ובלאדינו.
מ:
אם כן אנו מחפשים כאילו פתרון לתפילה הקבועה ,מחפשים לה תיקון —
אך
בראשית
שיחתנו אמרנו ,כי
ה י ה ד ו ת ר ו צ ה לכוון א ת
האדם.
ת!
ל פ י זה ,ה י ה ד ו ת ר ו צ ה ל ה ר ג י ל א ח ה א ד ם ל ה ת פ ל ל .
www.daat.ac.il
תגובותיו של
אתר דעת -מכללת הרצוג
342
צביאלי
בנימין
מ:
ו מ ה ה ת ו ע ל ת ב ה ר ג ל זה א ם הוא נ ע ש ה ה ר ג ל מ י כ א נ י י
ת:
יכול להיות ש ה ר ב ה פעמים תהיה התפילה מיכאנית ,אבל הרבה פעמים
יתפלל
מ:
מ ת ו ך כוונה.
הרמב״ם פוסק
ויתפלל
יחזור
לו
נותנת
בהלכות
בכוונה״,
ה ז ד מ נ ו ת
תפילה פרק
כלומר
י :״מי ש ה ת פ ל ל ולא כיון אל ל ב ו
שעצם
זאת
לעשות
העובדה
בכוונה,
שאדם
מה
מתפלל
בקביעות
שאין כן אילו
היתה
התפילה
ר ש ו ת ל פ י צ ר כ י ו ש ל א ד ם כ י א ז אולי ל א היתר .ב א ה כ ל ל ל ע ו ל ם ,
והאדם
היה נטול א ו ת ה חוויה ע מ ו ק ה ש ת פ י ל ה א מ י ת י ת מ ע ו ר ר ת בנפשו.
בעצם אנו נכנסים כאן לתחום אחר במקצת ,השפעת
אפילו
הרי
מעשים
מיכאניים
תודעתו,
לכאורה — על
מ ע ש י ו
על
של אדם —
הרגשתו
הפנימית.
יש סוג ת פ י ל ו ת שאינן לא ש ב ח ולא הודיה ולא ת ח נ ו נ י ם — א ל א . . .
ת:
הכרזה ,הצהרה ,כמו קריאת שמע.
מ:
נכון .ק ר י א ה ש מ ע ה י א ודאי מ צ ו ה מן ה ת ו ר ה ו ל ש ם מה ,א ם מ ו ת ר לגו
לחקור
ת!
נראה שעצם החזרה על אותה הכרזה ,על אותה הצהרה ,מ ע ו ר ר ת את התו
דעה
מ:
בטעמי המצוות ,ציותה התורה לאומרה פעמיים ביום ?
מ ח ד ש ומעמיקה א ת האמונה.
ייתכן שזאת היתה כוונת חכמינו ש ת י ק נ ו א מ י ר ת ק ר י א ת ש מ ע לפני שמונה
עשרה.
האם
הכרזה על אחדות הבורא יסוד אמונתנו — לפני בקשת הצרכים.
יש עוד דוגמה למין הכרזה כזאת ,א מ נ ם לא מן ה ת ו ר ה ואף לא מ ד
ר ב נ ן . . .משהו מן ה ר מ ב ״ ם ?
ת:
י״ג ע י ק ר י ם ה נ ד פ ס י ם ב ס י ד ו ר ב ס ו ף ה ת פ י ל ה ו ב ר א ש ה )״יגדל״(.
מ:
א ם כן ל ש ם מ ה נ א מ ר י ם י״ג ע י ק ר י ם ש א י נ ם א ל א ה כ ר ז ה או ה צ ה ר ה י
ת:
מאותה סיבה ,להעמיק את האמונה בהם.
מ:
זה א ו ל י ע ר כ ם ה כ ל ל י ש ל כ ל ה מ ע ש י ם ה ד ת י י ם ,ש ל כ ל ה מ צ ו ו ת ה מ ע ש י ו ת :
תפילין ,ציצית ,מזוזה ודומיהן .יהודי מוקף מצוות בחיי יום יום ל ל א הפסק.
גם
ה ת פ י ל ה ה י א ח ו ל י ה ב ש ר ש ר ת א מ ו נ ת י ת ז א ת ה מ ק י פ ה א ת חיי היהודי.
נוכל אולי ל ס כ ם א ת אשר אמרנו בשיחתנו על התפילה — התפילה ה ט ב ע י ת
והתפילה
ת:
התפילה
התפתחה
תא.
המסודרת.
בכללה
מקורה
בעצם
טבעו
של
האדם.
מן
התפילה
הטבעית
ה ת פ י ל ה ה מ ס ו ד ר ת והקבועה שלפי ה ר מ ב ״ ם היא מצוה מדאוריי־
נוסח התפילה כולל משאלות של יחידים ושל ציבור בכל התקופות
ובכל המצבים .כדי למנוע א ת ה ת א ב נ ו ת ה ש ל ה ת פ י ל ה הקבועה דרשו חז״ל
את
ח י ד ו ש ה ה מ ת מ י ד ע ל י ד י ת ו ס פ ו ת א י ש י ו ת ,ו ה ח ס י ד ו ת שמר .א ת ה ד ג ש
על
הכוונה .א ך ע צ ם ה ק ב י ע ו ת בתפילה ,גם בזמן וגם בתוכן ,יש לה ע ר ך
רב
ב ה ת ע ו ר ר ו ת ה ד ת י ת בחיי יום יום.
www.daat.ac.il