מיכאל
קבוצת
פרלמן /
יבנה
הוראת טעמי המקרא
)הערות
להוראת
טעמי
במסגרת
ה ש י ע ו ר י ם ל ז מ ר ה .אין ה ב ד ל בנידון זה בין ה ת ו כ נ י ת ל ב ת י ה ס פ ר
הממלכהיים
לזמרה
את
המקרא
נקבע
ושיעור לדוגמה(
הלימודים
בתוכנית
הרשמית
רק מקום זעיר
לבין התוכנית לבתי הספר הממ״ד .אי־פה אי־שם מנצל המורה
א ת ה ה ז ד מ נ ו ת — ב ד ר ך כ ל ל ב כ י ת ה ז׳ — כ ד י ל ל מ ד א ת ה ב נ י ם ב ל ב ד
ניגוני הטעמים ל ק ר י א ת ה ה פ ט ר ה ולקריאת התורה.
ברם ,בזמן האחרון הולכת ו מ ת פ ש ט ת ההכרה ב ק ר ב מורים ומחנכים רבים,
שיש לקבוע א ת הוראת טעמי ה מ ק ר א למקצוע עצמאי ,שיש ל ה ק נ ו ת בו ראייה
וידיעת
מקיפה
הסימנים
תפקידיהם של
הטעמים
העתיקים .הקניית
בצורה
מסודרת ושיטתית בעזרת אמצעים דידאקטיים מעולים תסלול את הדרך להבנת
מקצועות
בלימוד
אשר
ר ב י ם אחרים ,אשר בהם הטעמים קשורים ק ש ר הדוק .היא תעזור
ה ת נ ״ ך והלשון ע ל ע נ פ י ה השונים ,ב ה ב נ ת פ ר ק י ה ת פ י ל ה — הן א ל ה
באו כלשונם מן
מ ט ב ע ו ת לשון ,ש ט ב ע ו אותן ח ז ״ ל ; היא
ה מ ק ר א והן
ח ח נ ך את ה ת ל מ י ד לדייק בהיגוי המלים ,לשים ל ב ל מ ת ג י ם ולדגשים למיניהם,
בין השוא הנח ובין השוא הנע ו ל ה פ ר י ד בין ה ד ב ק י ם — כי ל כ ל א ל ה
להבדיל
יש יסוד ושורש בטעמי המקרא.
נוסף
לפנינו
על כל אלה
הטעמים
פוחחים
מ ש מ ש י ם מעין תווי זמרה ,והרי ה ם
את שערי המוסיקה הדתית המקורית של העדות השונות בישראל.
במסגרת
ההוראה
השיטתית
נפנה
תשומת
לב אל
כל
השטחים
א ח ד מן
שציינו לעיל ,נ ד ר ו ש ק ר י א ה מ ת ו ק נ ת ש ל פסוקי ה מ ק ר א בלא נעימה ובנעימה,
נסביר
את כללי
הכתובים
פיסוק
טעמי
המקרא
כ ס ד ר ם ונגיע
ב מ ש ך הזמן
לפרשנות
ב ע ז ר ת הטעמים .נשכיל להבין ,איך פרשנים כרש״י ,ראב״ע ,רמב׳ץ,
רשב״ם ,שד״ל ואחרים ה ש ת מ ש ו ב ט ע מ י ם — בין אם הם אומרים זאת ב מ פ ו ר ש
בין א ם פ י ר ו ש ם מכוון לפי הטעמים.
יוצא
הקריאה
מכאן ,ש י ש ל ש ת ף ב ל י מ ו ד ב נ ו ת כבנים ,כי לא נשים א ת ה ד ג ש ע ל
בנעימה
דווקה.
ו ל א זו,
אלא אף
זאת
יש
לומר,
שאפשר
ואפשר
למסור
א ת ה ו ר א ת המקצוע הזה ל מ ו ר ו ת כמו למורים ,ו ב ל ב ד שהידיעה ת ה י ה
ברורה
ותורת הטעמים סדורה היטב בפי המורה.
][365
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מיכאל
366
פרלמן
הוראת טעמי המקרא חשולב איפוא באחד המקצועות הקרובים להם — לאו
ח ו ק ה בשיעור הזמרה ,אלא בשיעור חניך ,תפילה או לשון — כאשר אין אפש
ל ה ק צ י ב ש ע ת ה ו ר א ה מיוחדת .רצוי ל ד ע ת נ ו ל ה ח ח י ל ב ל י מ ו ד ב כ י ת ה ה׳
רות
ברמה
)ובחו״ל
בהכרח
העקרונוה ,שמוחיהם וסימניהם של הטעמים ,בניחוח פסוקים בעזרת
הטעמים
ובקריאה מוטעמח בלא נעימה ובנעימה של אותה העדה אשר היא
בבית הספר.
השולטת
כספרי
על
המתאימה
ל כ י ת ה זאת( ולקדם
את
הכיתה
שלב אחר
שלב
עזר
אפשר
להשתמש
ב״דפים
ללימוד
טעמי
1
המקרא״ ,
שאושרו
ידי מ ש ר ד החינוך והתרבות .השיעורים מ א פ ש ר י ם לרכוש ידיעה יסודית
בשטחי
ה ט ע מ י ם השוגים .כן ש ו ל ב ו ב ה ם ד ו ג מ א ו ת ו ת ר ג י ל י ם ל ר ו ב ,ה ע ר ו ת
לתפילה
ומדברי פרשני התג״ך.
נ ב י א ה צ ע ה מ פ ו ר ט ת לשיעור הראשון או ל ח ל ק י
להלן
שיעורים אחדים.
בדברי הקדמה קצרים יסביר המורה ,שהטעמים הם סימנים זעירים הרשומים
מ ח ח ח למלים או מעליהן .הם מדריכים א ח הקורא בתורה ובשאר כ ת ב י הקודש
הם מסייעים להבין א ת הפסוק דוגמת סימגי הפיסוק בלשון המודרגית .גדולי
פרשנינו
כעח
השתמשו לעתים קרובות בטעמי המקרא כדי לבאר את הפסוקים.
יחולקו לתלמידים דפי
ס ט נ ס י ל ) ״ ד ף ל ת ל מ י ד ״ מ ס ׳ (1ב ו ר ש ו מ י ם
־
פ ס ו ק י ם ,ב ה ם ב א ו ת 8-6מ ל י ם ב ל ב ד ו כ ו ל ם ב נ י ש ת י צ ל ע ו ת .
16
ציוד ה ת ל מ י ד י ם :ע פ ר ו ן ) ל א עט!( וסרגל.
מורה!
גפחח איפוא בלימוד .בדף שלפגיכם רשום הפסוק הבא:
)כותב על הלוח וקורא( ״האזיגו ה ש מ י ם ו א ד ב ר ה ו ח ש מ ע הארץ אמרי־פי״.
ברוב
באים שני חלקים .נתבונן־גא היכן מסתיים
פסוקי התנ״ך
החלק
הראשון של הפסוק ?
חלמיד:
מ:.
אחרי המלה ״ואדברה״.
נכון ,כי כ א ן מ ס ת י י מ ת הפנייה א ל ה ש מ י ם .ב ח ל ק ה ש נ י ב א ה פנייה א ל
הארץ.
כדי שנראה א ח החלוקה הזאח בצורה ברורה ,נבנה לנו מעין שני בתים
נפרדים
בדרך זאח:
1עד עתה יצאו לאור הכרכים א—ד ,ובהם 40שיעורים .הוצאת מזכירות הקיבוץ הדתי,
רח׳ דובנוב ד ,תל־אביב.
2״דף התלמיד• בהוצאת מזכירות הקיבוץ הדתי .הופיעו ״דפים• ל כ ל שלבי הלימוד.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוראת
המקרא
טעמי
367
)מצייר א ת הקווים(
האזינו השמים ואדברה
|
סמנו
מסמנת(.
נקרא את הפסוק לפי חלוקת ה״בתים״.
)הכיתה
מ:.
|
אותם הקווים ב ד ף ש ל פ נ י כ ם בעזרת ס ר ג ל ועפרון.
)הכיתה
מ:.
|
ותשמע הארץ אמרי־פי
ן
קוראת(.
נעבור כ ע ת לפסוק השני אשר בדף.
וקורא( ״ויחזק ה׳ א ת ־ ל ב פ ר ע ה ו ל א א ב ה ל ש ל ח ם ״ .
)כוחב
היכן מסתיים ב פ ס ו ק הזה ה ח ל ק הראשון ז
ת:.
ב מ ל ה ״פרעה״.
מ:.
נכון .א ך מ ה י ה ס י ב ה ב מ ק ר ה הזה ?
ח:.
א ח ר י כן מ ת ח י ל עניין ח ד ש .
מ:.
מהו העניין ה ח ד ש ? ע ל מי מ ד ו ב ר ב ח ל ק השני ?
ת».
על פרעה.
מ:.
ועל מי היה מדובר בחלק הראשון ?
ח:.
ע ל ה׳.
מ:.
נוכל איפוא לומר,
החלק
נסמן
ה ר א ש ו ן ה ו א ה׳ ,ו א י ל ו נ ו ש א ו ש ל ה ח ל ק ה ש נ י ה ו א פ ר ע ה .
גם ב פ ס ו ק הזה א ת קווי ה ח ל ו ק ה :
)מצייר(
סמנו
ש ב פ ס ו ק הזה
באים שני
נושאים
שונים .נושאו של
|
ויחזק ה׳ א ח ־ ל ב פ ר ע ה
|
|
ולא אבה לשלחם
|
בדפיכם.
)הכיתה מסמנת(.
מ:.
נקרא את הפסוק לפי החלוקה.
)הכיתה
מ!.
קוראת(.
ו ע ת ה נעיין ב פ ס ו ק ה ש ל י ש י .
)כותב
וקורא (:״ויגש ה פ ל ש ת י ה ש כ ם ו ה ע ר ב ו י ת י צ ב א ר ב ע י ם יום״.
היכן מ ת ח ל ק הפסוק הזה י
ת:.
אחרי המלה ״והערב״.
מ!.
נכון .ה א ם ג ם כאן ה ס י ב ה ״שינוי הנושא״ ז
ח:.
לא .בשני ה ח ל ק י ם מ ד ו ב ר על ה פ ל ש ת י .
מ:.
מי הוא זה?
ת:.
גליח.
מ:.
ט ר ם הסברגו א ת הצעת מקום החלוקה אחרי המלה ״הערב״.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
368
ח:.
מיכאל
פרלמן
כי כאן עושה גלית משהו אחר.
מ:.
מהי הפעולה החדשה שהוא עושה י
ת:.
הוא מתיצב.
מ:.
ובחלק הראשון?
ת:.
הוא ניגש.
מ:.
פ ס ו ק זה מ ה ח ל ק א ם כן בין ש נ י פ ע ל י ם .נ ס מ ן א ת קווי ה ח ל ו ק ה גם ב פ ס ו ק
הזה) .מצייר קווים(
ויגש הפלשתי ה ש כ ם והערב
|
)הכיתה
מ:.
ויתיצב א ר ב ע י ם יום
|
מסמנת(.
נסכם
את
ולגבי
כ ל א ח ד ו א ח ד היתד! ס י ב ה א ח ר ת ל ק ב י ע ת מ ק ו ם ה ח ל ו ק ה .ב פ ס ו ק
הראשון:
נושאים
הפסוקים
שלושת
פנייה א ל
עסקנו:
שבהם
מצאנו
ע צ מ י ם ש ו נ י ם ) ש מ י ם — ארץ(.
פסוק
שכל
בפסוק
התחלק,
ה ש נ י :שגי
ש ו נ י ם )ה׳ — פ ר ע ה ( .ב פ ס ו ק ה ש ל י ש י :ש ת י פ ע ו ל ו ת ש ו נ ו ת )וי•
גש — ויתיצב( .מ ע ת ה לא נ ס ת פ ק בתשובה ה כ ל ל י ת ל ק ב י ע ת מקום החלוקה
עניין ח ד ש ״ ,א ל א נ נ ס ה ב כ ל מ ק ר ה ל ת ת ס י ב ה ל ח ל ו ק ה ב צ ו ר ה
״מתחיל
ברורה
נקרא
יותר.
כ ע ת א ת ש ל ו ש ת ה פ ס ו ק י ם ב ה ת א ם לקווי החלוקה ש ס י מ נ ו :
)הכיתה
מ:.
קוראת את שלושת הפסוקים(.
ה ש ת מ ש נ ו ע ד כה ב מ ל ה ״חלק״ .חלקו הראשון ש ל הפסוק וחלקו השני ש ל
הפסוק .א ך ביטוי זה הוא כ ל ל י מדי .ה מ ל ה ה מ ת א י מ ה היא ״צלע״ )כותב
על הלוח ומנקד( .ב ר ו ב פסוקי התנ״ך באות ש ת י צלעות .צלע ראשונה או
T
T
צ ל ע א׳ ו צ ל ע ש נ י י ה או צ ל ע בי.
בספרי
באים
הסימנים הקטנים הנקראים בשם ״טעמי המקרא״ .נחחיל בלימוד
אחדים
ת:.
ה ת נ ״ ך ה מ ו ד פ ס י ם אין אנו מוצאים א ת הקווים שציירנו .ב מ ק ו מ ם
מהם .לאיזו מלה בפסוק הראשון נ צ ר ף א ת ה ט ע ם ב ת ח י ל ה ?
ל מ ל ה ״האזינו״.
מ:.
מדוע ?
ת:.
כי זאת המלה הראשונה של הפסוק.
מ:.
זאת הצעה טובה ,הרי מ ת ח י ל י ם ב ד ר ך כלל מן ההתחלה .א ך ה פ ע ם נעזוב
את
המקובל
האחרונה,
ונלך
כלומר
בדרך
ההפוכה.
ב מ ל ה ״פי״.
נלמד
הסיבה
תחילה את הטעם
ל כ ך היא,
שהטעם
הבא
במלה
הראשון יכול
להיות שונה ב כ ל פסוק ופסוק ,ואילו ה ט ע ם האחרון הוא ת מ י ד א ח ד ויחיד.
כתפקידו
ושתי
כן ש מ ו :סוף פסוק .והנה ס י מ נ ו :קו נ י צ ב קטן מ ת ח ת ל מ ל ה
נקודות ניצבות אחרי המלה .אין פסוק בלי ה ט ע ם סוף פסוק ,כי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טעמי
הוראת
369
המקרא
הרי כל פ ס ו ק מסתיים .יש ל ט ע ם הזה ש ם נוסף והוא ״סילוק״ כי ״ מ ס ת ל
קים״ מן הפסוק.
הראשון ר ש ו ם הקו הקטן מ ת ח ת ל א ו ת פ״א .ב פ ס ו ק השני ב מ ל ה
בפסוק
״לשלחם״
מ ת ח ת לאות חיית ,ובפסוק השלישי ב מ ל ה ״יום״ מ ח ח ת לאות
יו״ד — .בזה ל מ ד נ ו א ת ה ט ע ם ה ב א ב ס ו ף ה פ ס ו ק או ב ג מ ר צ ל ע ב׳.
את הטעם
סמנו
)הכיתה
בשלושת
הראשונים.
הפסוקים
מסמנת(.
מ:.
לאיזו מ ל ה בפסוק הראשון נצרף עתה א ת ה ט ע ם י
ת!.
למלה ״ואדברה״.
מ:.
מדוע?
ת:.
כי כאן מסתיימת הצלע הראשונה.
מ:.
אכן ,אנו
הצלע
מחפשים
ק ט נ ה על ראשה .בני
וכיפה
״אתנח״
ואילו
בנ־ אשכנז
הספרדית קוראים
העדה
מוסיפים
המלים
ארמיים
הן
ארמית.
רוב
שמות
הם
הטעמים
האלה .הסיומת ״תא״ ב א ר מ י ת היא ידועה מאד .מי יודע דוגמ
נוספות ?
ב״קדיש״ אומרים
מ : .כן.
״אתנחתא״
ל ט ע ם הזה
סיומת ״תא״ וקוראים
בשם
״אתנחתא״.
״אתנח״
אות
וגם
הסיום .סימן
הבא
כי כן ד ב ר ו אבותינו ב ש פ ה הזאת בזמן ש ק ב ע ו א ת ה ש מ ו ת ואת
הסימנים
ת:.
תחילה את
הראשונה הוא כך ״
מקומות
הטעם
בסוף
)מצייר את הטעם אתנחתא( ,מעין חצי עיגול
ההטעמה
קשורה
הסימן
״תושבחתא ונחמתא״.
היא
כנראה
תמיד
בסוף
בלשון ״מנוחה״.
ה מ ל ה — .נחזור
כלומר ,אנו
לטעם.
נחים
הצלה
באמצע
״אתנה״
הפסוק.
גם
הזה ב א מ ת ח ת לאות כמו הטעם סוף פסוק .נסמן אותו בשלושת
הפסוקים
בפסוק
הראשונים .בפסוק הראשון במלה ״ואדברה״ מ ת ח ת לאות בי״ת.
השני
״והערב״
)הכיתה
ב מ ל ה '״פרעה״
מתחת
ל א ו ת עי״ן.
בפסוק
השלישי
במיה
מ ת ח ת לאות רי״ש .העתיקו א ת הסימנים.
מעתיקה(.
) א פ ש ר ל ס י י ם כ א ן י ח י ד ת ה ו ר א ה א ח ת .ב מ ק ר ה זה י ט י ל ה מ ו ר ה ע ל ת ל
מידים
מים
גם
מ:.
— כ ש י ע ו ר י ב י ת — ל ס מ ן ״קווי פ י ס ו ק ״ ב פ ס ו ק י ם נ ו ס פ י ם ה ר ש ו
ב״דף ל ת ל מ י ד ״ ולצרף א ת ה ט ע מ י ם סוף פסוק ואתנחתא — .אך יש
א פ ש ר ו ת ל ה מ ש י ך ולעבור ליחידה הבאה(.
בכל צלע נ ו ת ר ו כ ע ת שלוש או א ר ב ע מלים .כלל גדול הוא ב ת ו ר ת טעמי
המקרא,
חישארנה
עוד.
ש א ר ב ע או
אפילו
שלוש
מלים
חוזרות
ומתחלקות,
עד
אשר
לא יותר מ א ש ר ש ת י מלים ,אשר שוב אינן צריכות ל ה ת ח ל ק
ב ה ת א ם ל כ ך נתבונן ב צ ל ע הראשונה של הפסוק הראשון :״האזינו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מיכאל
370
השמים
פרלמן
ואדברה״ בצלע הזאת ישנן שלוש מלים — .קיימות שתי אפשרו
יות של חלוקה:
)א( ה א ז י נ ו — ה ש מ י ם ו א ד ב ר ה
או
)ב(
האזינו השמים — ואדברה
איזו
חלוקה היא הנכונה ?
ח:.
השנייה.
מ:.
כן .ע ל י נ ו א ם כן ל ה פ ס י ק מ ע ט א ח ר י ק ר י א ה ה מ ל ה ״ ה ש מ י ם ״ ו א י ל ו א ח ר י
״ואדברה״
המלה
בעזרת
נא
נפסיק
יותר.
סימון קו נוסף ב ד ר ך ז א ח :
|
החלוקה
האזינו השמים
|
ואדברה
לקרא ב ה ת א ם לקווים את הצלע הראשונה.
)הכיתה
מ:.
קצת
נבטא
את
הנוספת
הזאת
קוראת(.
סמנו א ת הקו הנוסף בדף.
)הכיתה מסמנת(.
מ:.
איך ת ה י ה החלוקה בצלע השנייה ״ותשמע הארץ א מ ר י ־ פ י ״ י
ת:.
א ח ר י ה מ ל ה ״הארץ״.
מ:.
כן .נ ס מ ן א ת ה ק ו ה נ ו ס ף :
)הכיתה
מ:.
ן
ותשמע הארץ ן
אמרי־פי.
מסמנת(.
נקרא א ת הפסוק כולו תוך הקפדה על הפסקה יותר גדולה אחרי המלה
״ואדברה״
)הכיתה
ו ה פ ס ק ו ת ק ט נ ו ת י ו ת ר א ח ר י ה מ ל י ם ״ ה ש מ י ם ״ וכן ״הארץ״.
קוראת(.
האזינו
השמים
ואדברה
ותשמע הארץ
|
אמרי־פי
) ב ד ר ך זו י ש ל ח ל ק ג ם א ת ה צ ל ע ו ת ב ש נ י ה פ ס ו ק י ם ה א ח ר י ם (
מ:.
מצאנו איפוא שגי מקומות חלוקה נוספים.
ת:.
אילו מעמים באים בשני המקומות האלה ?
מ:.
בשני המקומות גם יחד בא אותו הטעם .הנה הסימן)מצייר י (
שמו ש ל ה ט ע ם הזה הוא בפי בני אשכנז ״טפחא״ ובפי בני ס פ ר ד ״טרחא״.
נסמן את הטעם במלים המתאימות בשלושת הפסוקים) .מסמנים על הלוח
והכיתה מעתיקה(.
נסכם
את ה נ ל מ ד :הטעם טפחא )טרחא( מצורף למלה הבאה על יד הקו
שלפני
אתנחתא
בצלע
הראשונה
ועל
השנייה.
www.daat.ac.il
יד הקו
שלפני
סוף
פסוק
בצלע
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוראת
טעמי
371
המקרא
ב ז ה ה כ ר נ ו ש ל ו ש ה ט ע מ י ם (1) :ס ו ף פ ס ו ק ( 2 ) .א ת נ ח ת א ( 3 ) .ט פ ח א .
מהו ההבדל שביניהם ?
ת:.
סוף פסוק
שתי
ואתנחתא באים
בכל פסוק רק
פעם
א ח ת ואילו
טפחא
באה
פעמים ,פעם א ח ת בכל צלע.
מ:.
ה א ם קיים ה ב ד ל נוסף ?
ת:.
אחרי טפחא באות הפסקות קטנות יוחד מאשר אחרי א ח נ ח ת א ואחרי סוף
פסוק.
מ:.
כן .ס ו פ י ה צ ל ע ו ת ד ו ר ש י ם ה פ ס ק ה מ מ ו ש כ ת י ו ת ר מ א ש ר ט פ ח א .
ומהו
הצד השווה ש ל ש ל ו ש ת ה ט ע מ י ם ?
ת:.
יש ל ה פ ס י ק א ת הקריאה בשלושת הטעמים האלה.
מ:.
נכון .לכן כ ו ל ם נ ק ר א י ם ב ש ם ״ מ פ ס י ק י ם ״ ב נ י ג ו ד ל ט ע מ י ם א ח ר י ם ,ש א ח ר י
ק ר י א ת ם אין ל ה ע ס י ק .א ח ר י איזו מ ל ה ב פ ס ו ק הראשון ל א נ פ ס י ק ל מ ש ל י
ח:.
א ח ר י ה מ ל ה ״האזינו״.
מ:.
כן .ד ו ג מ א נ ו ס פ ת ?
ת:.
אחרי המלה ״ותשמע״.
ת:.
נכון .מ ל י ם א ל ה יש ל ק ש ו ר ו ל ח ב ר אותן א ל ה מ ל י ם ה ב א ו ת אחריהן ,כ פ י
שגם
עשינו
ניהם
ושמוחיהם של הטעמים ״המחברים״ האלה.
בשעת
קריאת
הפסוקים.
בשיעור
www.daat.ac.il
הבא
נלמד
את
סימ