חוזרי
מפמ"ר
הסטוריה ממ"ד

מידע על תוכנית הלימודים ומבנה המבחנים בהיסטוריה ממ"ד

מתוך חוזרי מפמ"ר תשס"ג – תשס"ד – תשס"ה

התוכן:

מתוך
חוזרי
מפמ"ר
תשס"ג
–
תשס"ד
–
תשס"ה

יחידה י'
סמל שאלון 29106:
נושאי הבחירה ותוכנית הלימודים האינטנסיבית והאכסטנסיבית.

נושאי הבחירה עולים חדשים

פרק החובה

מבנה הבחינה ביחידה י'
מתכונת חדשה סמל שאלון 029106:

מבנה שאלון יחידה י'
מתכונת חדשה לעולה חדש סמל שאלון 029108

חלק 2:
נושאים נבחרים בתולדות עם ישראל בין מלחמות העולם (תרע"ח–
תרצ"ט,
1939-1918)

חלק 3:
אירופה המזרח התיכון וצפון אפריקה,
והיהודים בין שתי מלחמות העולם (תרע"ח–תרצ"ט 1918
– 1939)

חלק 4:
השואה–
מעליית הנאצים לשלטון עד סוף המלחמה (תרצ"ג –תש"ה 1933
– 1945)

חלק 5:
הישוב בא"י והתנועה הציונית מתקופת מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה,
(תרצ"ט–תש"ח 1939
– 1948)

חלק 6:
העולם ומדינת ישראל לאחר מלחמת העולם השניה (תש"ה–
תש"ל,
1945 – 1970)

חלק 7
– בעיות יסוד במדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה

הוראות
מתוך
חוזרי
מפמ"ר
להסטוריה,
תשס"ד
–
תשס"ה

יחידות הגבר בהיסטוריה – יחידה שלישית סמל שאלון 22104.

יחידה רביעית וחמישית סמל שאלון 22209

חוזרי
מפמ"ר
תשס"ה
חוזר
מס'
1

יחידה י'
סמל שאלון 29106

נושאי הבחירה ותוכנית הלימודים האינטנסיבית והאכסטנסיבית.

נושאי
הבחירה:

1.
החברה
היהודית בימי בית שני,
ע"פ
הספר בהוצאת מכון שון.

2.
הקהילה
היהודית בימי הביניים.ע"פ
הספר בהוצאת מרכז שז"ר
ובר אילן.

3.
החסידות
–
גלות הכלל וגאולת הפרט בהוצאת מכון שון.

החומר
האינטסיבי והאכסטניסבי של יחידות בחירה.

החברה היהודית בימי הבית השני.

הקהילה היהודית בימי הביניים

החסידות.

נושאי הבחירה עולים חדשים

בית שני

הקהילה היהודית בימי הביניים.

חסידות.

פרק החובה

חלק 1 : נושאים נבחרים בתולדות ישראל והעמים בדורות האחרונים,
תר"כ–תרע"ח,
1918-1860

מבוא
כללי:
תמונת
מצב של העולם היהודי במאה ה–
19, ריכוז
היהודים,
השפעות
המודרנה על אופי החיים היהודיים.

פרק
א':
הישוב
היהודי בארץ ישראל ("הישוב
הישן")
– אורח
חיים ותמורות

1. הכמיהה
   לציון:
   ביטויי
   הכמיהה,
   העליות
   לארץ במאה ה–
   19 ומניעיהן.
   

2. הרכב
   הישוב לגווניו,
   המעמד
   המשפטי,
   ארגון
   קהילות האשכנזים (כוללים)
   והספרדים
   ,
   "החכם
   באשי",
   הקיום
   הכלכלי,
   החלוקה
   ומשמעותה,
   פעילות
   השד"רים.

3. תמורות
   במחצית השניה של המאה ה–
   19 בתחום
   החינוך (בי"ס
   למל מקווה ישראל)
   ובתעסוקה,
   ביוזמה
   עצמית וביוזמת נדבנים (מונטיפיורי
   ורוטשילד).

4. בתחום
   ההתיישבות:
   "היציאה
   מן החומות",
   הרחבת
   הישוב היהודי בערי הקודש ובערי החוף,
   נסיונות
   בהתיישבות חקלאית (מוצא,
   פתח
   תקווה וגיא אוני).

פרק
ב':
מעמד
היהודים במדינות השונות במחצית השניה
של המאה ה–
19

1. השתלבות
   היהודים בארצות האמנציפציה במערב אירופה,
   התגובות
   השונות לאמנציפציה,
   אורתודוכסיה,
   ניאו–אורתודוכסיה,
   הרפורמים.
   המרת
   דת והתבוללות.

2. הגורמים
   והמאפיינים של האנטישמיות המודרנית,
   (בהשוואה
   לשנאת ישראל בעבר),
   תורת
   הגזע,
   דרויניזים
   חברתי.
   
   ביטוייה
   של האנטישמיות:
   במערב
   אירופה ובמרכזה.
   הגורמים
   לאנטישמיות ברוסיה,
   פרעות
   "הסופות
   הנגב",
   פרעות
   קישינב,
   עלילת
   הדם של ביליס,
   הפרוטוקולים
   של זקני ציון.
   
   ההשוואה
   בין האנטישמיות במערב אירופה ובמרכזה
   לבין האנטישמיות ברוסיה.

3. היחס
   ליהודים בארצות האיסלם השונות,
   לפני
   מעורבות המעצמות מעמדם המשפטי הכלכלי
   והחברתי,
   ארגון
   הקהילות,
   החינוך.
   התמורות
   שחלו אחרי מעורבות המעצמות (באימפריה
   עותומאנית,
   בתימן,
   באירן
   ועירק,
   בארצות
   צפון אפריקה –
   לבחור
   2
   מדינות).
   ביטוי
   אנטישמיות:
   עלילת
   הדם בדמשק –
   סוריה,
   ביטוי
   אנטישמיות בארצות הקולוניאליות (אלג'יריה).
   

4. ההגירה
   הגדולה:
   גורמיה,
   אופייה
   וכיווניה.

5. הקליטה
   של המהגרים היהודים בארצות הברית:
   קשיים
   כלכליים וחברתיים,
   ארגונים
   מסייעים:
   (הג'וינט
   הייאס,
   לנדסמאנשפטים
   ובני ברית).

פרק
ג':
עלית
הלאומיות בעמים ובישראל

1. שורשי
   הלאומיות באירופה וביטוייה בארצות הבלקן,
   באיטליה
   ובגרמניה–
   לבחור
   שתי מדינות.

2. קרל
   מרכס והסוציאליזם:
   מלחמת
   המעמדות,
   אחדות
   פועלי העולם (אינטרנציונאל).

3. רעיונותיהם
   ותכניותיהם של הרב קלישר והרב אלקלעי
   ומשה הס,
   על
   רקע תקופתם,
   מבשרי
   הציונות.

4. תנועת
   חיבת ציון:
   התהוות
   התנועה התפתחותה,
   קשייה
   והישגיה.

5. מנהיגי
   תנועת חיבת ציון:
   פינסקר,
   החוברת
   "אוטואמנציפציה",
   לילינבלום,
   הרב
   מוהליבר,
   הנצי"ב.

6. העליה
   הראשונה (תרמ"ב–
   תרס"ג,
   1904-1881) מניעי
   העלייה,
   הרכב
   העולים מהמזרח ומהמערב,
   עליית
   "אעלה
   בתמ"ר",
   המושבות
   הראשונות,
   הקשיים,
   הברון
   רוטשילד ושיטת האפוטרופסות,
   עימותים
   בין "ישוב
   הישן"
   לבין
   "הישוב
   החדש",
   פולמוס
   השמיטה ופולמוס גדרה כמשקפים מאבק על
   אופי החיים

המתהווים
בארץ.

העליה
הראשונה,
האם
ראשונה?

7. הרצל
   –
   רעיונותיו:
   במדינת
   היהודים,
   אלטנוילנד.

   פעולותיו:
   כינוס
   הקונגרס הציוני,
   הקמת
   התנועה הציונית.

   פעילותו
   המדינית להשגת הצירטר.

   הישגים:
   תוכנית
   באזל,
   אוצר
   התיישבות היהודים,
   קרן
   קיימת לישראל.
   
   פולמוס
   אוגנדה.
   

8. זרמים
   בתנועה הציונית:
   ציונות
   מדינית,
   ציונות
   מעשית,
   ציונות
   סינטתית,
   ציונות
   סוציאליסטית,
   ציונות
   רוחנית.
   

ציונות
דתית:
הרקע
להקמת תנועת המזרח"י:
"הקול
הקורא",
הרב
ריינס

מנהיג
המזרחי וגישתו לציונות,
עמדת
המזרחי בפולמוס אוגנדה.

9. המתנגדים
   לתנועה הציונית:
   הטריטוריליסטים,
   החרדים,
   הבונדיסטים,
   האוטונומיסטים,
   הרפורמים.

10. התפשטות
    הרעיון הציוני בארצות האסלאם ובתפוצה
    הספרדית,
    (ארצות
    הבלקן),
    עד
    הצהרת בלפור:
    קשיים
    ודרכים.
    פעולתו
    הציונית של מרקו ברוך.

11. העלייה
    השניה (תרס"ד
    –תרע"ד,
    1914 – 1904) – מניעי
    העלייה,
    מאפייני
    העולים והשקפותיהם,
    עליית
    התימנים (יבנאלי),
    דת
    העבודה (א.ד.
    גורדון),
    הקשיים
    בארץ,
    דרכי
    התמודדות,
    כיבוש
    העבודה,
    כיבוש
    השמירה,
    החייאת
    השפה העברית (ריב
    הלשונות),
    הקמת
    הקבוצה,
    ייסוד
    "אחוזת
    בית"
    (תל
    אביב),
    הרב
    יצחק הכהן קוק –
    רבם
    של יפו והמושבות–ומסע
    הרבנים.
    

פרק
ד':
מלחמת
העולם הראשונה והישוב היהודי בארץ ישראל
(תרע"ד–
תרע"ח,
1918-1914)

1. הגורמים
   למלחמת העולם הראשונה:
   גורמי
   רקע וגורמים ישירים.
   (האימפריאליזם
   המודרני,
   חוזים
   ובריתות,
   מדינות
   המרכז ומדינות ההסכמה,
   מירוץ
   החימוש).
   

2. שלבים
   עיקריים במהלך המלחמה.

3. מעורבות
   ארה"ב
   במלחמה,
   14 הנקודות
   של הנשיא ווילסון.

4. יציאת
   רוסיה מהמלחמה,
   הסכם
   ברסט –
   ליטובסק
   המהפכה הבולשביקית.

5. המדיניות
   הבריטית במזרח התיכון בזמן המלחמה (מכתבי
   מק הון,
   הסכם
   סייקס פיקו,
   הצהרת
   בלפור).

6. קשיים
   כלכליים מדיניים וביטחוניים בא"י
   בתקופת המלחמה,
   התמודדות
   הישוב היהודי.

7. התלבטות
   הישוב והתנועה הציונית בשאלת הנאמנות
   בתקופת המלחמה,
   התעתמנות,
   גיוס
   לצבא הטורכי,
   הקמת
   הגדודים העבריים,
   הקמת
   ניל"י.

8. הצהרת
   בלפור,
   תוכנה
   ומשמעותה לציבורים שונים (בריטים,
   ציונים,
   מתנגדי
   הציונות,
   הערבים).

9. תוצאות
   המלחמה :
   חוזה
   ורסאי,
   הקמת
   חבר הלאומים,
   מפת
   אירופה אחרי המלחמה,
   המשטרים
   במדינות החדשות,
   הקמת
   חבר הלאומים.

הפרקים
האינטנסיבים הם:
פרק
ב',
ג'.

הפרקים
האכסטניסיבים הם:
פרק
א',
ד'.

המושגים,
האישים
או האירועים לפרק א':
ארבע
הרי הקודש,
חכם
באשי,
כולל,
שדרים,
חלוקה,
קפיטולציות,
משה
מונטיפיורי,
היציאה
מן החומות,
פתח
תקווה,
מקווה
ישראל.

המושגים,
האישים
או האירועים לפרק ד':
אימפריליזם,
מרוץ
החימוש,
מערכת
הבריתות,
ארבע
עשרה הנקודות של וילסון,
חוזה
ורסאי,
הסכם
סייקס – פיקו,
נילי,
הגדודים
העבריים,
הצהרת
בלפור,
הועד
להקלת המשבר.

מבנה הבחינה ביחידה י'
מתכונת חדשה סמל שאלון 029106:

שאלון
מותאם
ליחידה
י'
–
מתכונת
חדשה

התלמיד
הזכאי לשאלון מותאם יענה על 8
שאלות.
כל
שאלה 12.5
נקודות,
סה"כ
100
נקודות.

לצורך
חישוב מספר השאלות במבחן נחשבת שאלה בת
2
סעיפים
ל–
2 שאלות.
(לכל
סעיף משקל של שאלה).

על
פי זה,
בשני
פרקי המבחן הראשונים (פרק
הבחירה ופרק החובה)
ישנם
14
שאלות.
6 בפרק
הבחירה,
ו–
8 בפרק
החובה.

בפרק
השלישי 7
מושגים.
התלמיד
הזכאי לשאלון מותאם רשאי לבחור 4
מושגים
מתוך ה–
7.
2
מושגים
יחשבו לו כשאלה.
(אם
יענה על 4
מושגים
יחשבו לו ל–
2 שאלות).
סך
הכל,
כאמור
לעיל,
עליו
לענות על 8
שאלות
על פי בחירתו מתוך שלושת חלקי המבחן.

על
המורה להדריך את התלמיד הזכאי לשאלון
מותאם מבעוד מועד לפני יום המבחן.

מבנה שאלון יחידה י'
מתכונת חדשה לעולה חדש

סמל שאלון 029108

שאלון מותאם לעולה חדשה ביחידה י'
מתכונת חדשה.

התלמיד
יענה על 4
שאלות
מתוך 3-
חלקי
המבחן על פי בחירתו.
2 מושגים
יחשבו לו כשאלה.
כל
שאלה 25
נקודות.

חלק
2:
נושאים
נבחרים
בתולדות
עם
ישראל
בין
מלחמות
העולם

(תרע"ח–
תרצ"ט,

1939-1918)

פרק
א:
הישוב
היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית

1. המשטר
   הצבאי הבריטי ויחסו לישוב.
   ועד
   הצירים.
   הסכם
   ויצמן–
   פייסל.
   פרשת
   תל–חי.

2. אישור
   המנדט הבריטי על ארץ ישראל ופעולות
   הנציבים הבריטים הראשונים בארץ.
   

3. ארגון
   הישוב ומוסדותיו:
   כנסת
   ישראל,
   אסיפת
   הנבחרים,
   הועד
   הלאומי,
   הרבנות
   הראשית,
   הסתדרות
   העובדים,
   ההגנה,
   הסוכנות
   היהודית.

4. הגושים
   הפוליטים בישוב,
   השקפות
   אידיאולוגיות ומוסדות,
   הגוש
   הפועלי והגוש האזרחי,
   הגוש
   הדתי הציוני והלא ציוני,
   הגוש
   העדתי.

5. ז'בוטינסקי
   והקמת ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח).

פרק
ב:
עליה
והתיישבות בארץ ישראל

1. העליה
   א.
   מניעים
   לעליות,
   הרכב
   העולים מן המזרח והמערב,
   בתקופת
   העלייה שלישית,
   רביעית
   וחמישית.
   ב.
   קשיים
   והתמודדות.

2. ההתיישבות
   
   א.
   מניעים
   אידיאולוגיים,
   פריסה
   גיאוגרפית.
   ב.
   דפוסי
   התיישבות:
   הקיבוץ,
   מושב
   עובדים ,
   התיישבות
   עירונית.
   ג.
   התרומה
   הכלכלית והתרבותית.

3. התיישבות
   המחנה הדתי
   א.
   תנועת
   הפועל המזרחי והרקע להקמתה,
   המרד
   הקדוש.
   ב.
   האידיאולוגיה
   של הפועל המזרחי "תורה
   ועבודה"
   ומימושה
   בהתיישבות:
   המושב
   הדתי,
   הקיבוץ
   הדתי.
   ג.
   מנהיגי
   הפועל המזרחי:
   שח"ל
   (שמואל
   חיים לנדאו),
   והאדמו"ר
   החלוץ (רבי
   ישעיהו שפירא)
   ד .
   ההתיישבות
   בכפר חסידים ובבני ברק,
   התיישבות
   פועלי אגודת ישראל.
   
   

פרק
ג':
יחסי
ערבים יהודים בריטים בא"י
בין מלחמות העולם

1. ההתעוררות
   הלאומית של הערבים בארץ ישראל וגורמיה.

2. מאורעות
   תר"פ–תרפ"א
   (1921-1920).
   ועדת
   היקרפט,
   הספר
   הלבן של צ'רצ'יל
   ומשמעותו.

3. מאורעות
   תרפ"ט,
   ועדת
   שאו,
   ועדת
   סימפסון,
   הספר
   הלבן של פאספילד ומשמעותו,
   אגרת
   מקדונלד.

4. מאורעות
   תרצ"ו–
   תרצ"ט
   (1936
   – 1939), המרד
   הערבי,
   ועדת
   פיל,
   מסקנות
   והמלצות,
   הצעת
   החלוקה,
   ועדת
   וודהד,
   ועידת
   השולחן העגול,
   הספר
   הלבן של מקדונלד ומשמעותו.

5. תגובות
   היהודים למאורעות:
   הויכוח
   הבלגה מול תגובה:
   
   1. בטחון–הקמת
   ההגנה,
   התפתחות
   כוחות מגן לגליים ובלתי לגליים,
   תרומתו
   של אורד וינגיט,
   הקמת
   האצ"ל.
   2.
   התיישבות–
   מניעים
   אסטרטגיים,
   חומה
   ומגדל.
   3.
   ראשית
   ההעפלה.
   

חלק 3:
אירופה המזרח התיכון וצפון אפריקה,
והיהודים בין שתי מלחמות העולם (תרע"ח–תרצ"ט 1918
– 1939)

פרק
א':
המשטרים
הטוטליטריים:

1.
מאפייני
המשטר הטוטליטארי.

2.
הרקע
לצמיחת המשטרים:
האידיאולוגיה
והתנאים המדיניים,
הקומוניזם
ברוסיה,
הפשיזם
באיטליה,
הנאציזם
בגרמניה.

פרק
ב':
מעמד
היהודים באירופה וגורלם באירופה

1. גורל
   היהודים בברית המועצות הקומוניסטית.

2. מעמד
   היהודים בגרמניה ברפובליקה של ויימר.

3. מעמד
   היהודים בפולין.

פרק
ג':
מדינות
המזרח התיכון וצפון אפריקה בין המלחמות

1.
מעמד
היהודים בארצות האיסלם,
בתחום
המשפטי,
באירגון
הקהילה,
בחינוך
ובכלכלה.
(דוגמא
משתי מדינות ).

2.
הפעילות
הציונית בארצות האיסלאם.
(דוגמא
משתי מדינות).

חלק
4:
השואה–
מעליית
הנאצים
לשלטון
עד
סוף
המלחמה
(תרצ"ג
–תש"ה
1933
– 1945)

פרק
א':
המדיניות
הנאצית בגרמניה (תרצ"ג–
תרצ"ט
1939-1933)

1.
האידיאולוגיה
הנאצית,
יסודותיה
האנטישמיים:

1. השוואה
   לאנטישמיות המסורתית בימי–הביניים
   ולאנטישמיות המודרנית.

2. האידיאולוגיה
   הנאצית נגד היהודים ונגד היהדות.

2.
התבססות
המשטר הנאצי בגרמניה.

3.
מדיניות
הנאצים נגד יהודי גרמניה.

4.
שנת
1938
שנת
מפנה.

5.
תגובות
יהודי גרמניה למדיניות הנאצים לשלביה.

6.
תגובות
מדינות אירופה למדיניות הנאצים עד מלחמת
העולם השניה.

7.
תגובת
הישוב היהודי ותגובת יהודי העולם למדיניות
הנאצית.

פרק
ב': שלבים
במלחמת–העולם
השנייה ובמדיניות הנאצים כלפי היהודים
(תרצ"ט–תש"ה
1945-1939)

1.
1941-1939.

1. מהלך
   מלחמת–העולם
   השנייה עד לפלישה לברית–המועצות.

2. מדיניות
   הנאצים כלפי יהודי אירופה:
   אגרת
   הבזק,
   תכניות
   לריכוז היהודים (לובלין,
   מדגסקר),
   הקמת
   הגטאות,
   הקמת
   מחנות עבודה.

2.
1945-1941 .

1. מהלך
   מלחמת–העולם
   השנייה מהפלישה לברית–המועצות
   עד לסיום המלחמה.

2. שלבים
   בפתרון הסופי:
   פעולות
   אינזצגרופן,
   בעיקר
   בשטחי בריה"מ
   בבי יאר ופונאר,
   ועידת
   ואנזה,
   מחנות
   השמדה,
   חיסול
   גטאות,
   מצעדי
   המוות.

3.
גורל
יהודי מזרח אירופה ומערבה,
ארצות
הבלקן וארצות צפון אפריקה.

פרק
ג': העמידה
היהודית

1. חיי
   יום–יום
   בגטאות–
   הקשיים
   וההתמודדות עם התנאים הפיזיים והרוחנים:

פעולות
עזרה וסעד,
חינוך
ותרבות (דמותו
של יאנוש קורצ'אק),
לימוד
תורה וקיום מצוות,
תיעוד,
תנועות
הנוער ופעילותן.
דוגמא
מגטו ורשה,
ומגיטו
נוסף (
טרזין,
לודז',
וילנה,
סלוניקי).

2.
גילויי
אמונה:
קידוש
השם וקידוש החיים.

3.
ההנהגה
היהודית

א.
היודנראטים:
הרכבם,
תפקידיהם,
פעולותיהם
והדילמות שעמדו בפניהם בתקופה שלפני

השילוחים
למחנות ההשמדה ולאחריהם.
דוגמאות
מראשי היודנראטים:
צ'רניאקוב,

רומקובסקי,
ד"ר
אלקס ו/או
אחרים.

ב.
ההנהגה
הרבנית,
שו"ת
בגטאות,
דרשות
הרבי מפיאסצ'נה,
הרב
קרליבך.

4.
התנגדות
מזוינת בגטאות,
במחנות
הפרטיזנים,
במחנות
השמדה.

5.
הצלת
יהודים:
ניסיונות
הצלה של יהודים ע"י
יהודים וע"י
גויים,
תכנית
אירופה ("משאיות
תמורת דם").

פרק
ד': מדינות
ועמים (קבוצות
ויחידים)
לנוכח
השואה

1. המדינות
   הכבושות,
   המדינות
   הגרורות.

2. בנות
   הברית.

3. העולם
   החופשי.

4. מוסדות
   וארגונים בין–לאומיים.
   הכנסייה
   והצלב האדום.

5. חסידי
   אומות העולם.
   

פרק
ה':
היישוב
בארץ–ישראל
לנוכח השואה.

1. מידע
   ומודעות לגורל יהודי אירופה שנת המפנה
   –
   1942.

2. פעולות
   עזרה וניסיונות הצלה של היישוב היהודי
   בארץ ישראל.

פרק
ו':
לאחר
שואה

1. שארית
   הפליטה:
   ניסיונות
   שיקום,
   שיבה
   לארצות המוצא,
   תנועת
   "הבריחה",
   מחנות
   העקורים והקשר עם שליחי ארץ–ישראל.

2. העם
   היהודי לאחר השואה:
   שינויים
   דמוגרפיים,
   העברת
   מרכז הכובד מאירופה לארצות–הברית
   ולארץ–ישראל.

חלק 5:
הישוב בא"י והתנועה הציונית מתקופת מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה,
(תרצ"ט–תש"ח 1939
– 1948)

פרק
א':
הישוב
היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית בתקופת
המלחמה

1. שתוף
   פעולה עם הבריטים תוך מאבק בהם.

1. שיתוף:
   גיוס
   לצבא הבריטי,
   הקמת
   הבריגדה,
   הצנחנים,
   כ"ג
   יורדי הסירה.

2. מאבק:
   1. עליה
   בלתי לגלית (העפלה),
   מאירופה
   ומארצות האיסלם.

2.
התיישבות
גוש עציון.

3.
מחתרות–
עמדותיהם
ופעילותם במלחמה,
ניסיונות
התיישבות

בנגב.

2. פעילות
   ציונית בארצות האיסלם והמערב:

1. תכנית
   בילטמור (1942)
   ועידת
   פריס (1946).

2. הפעילות
   הציונית בארצות האיסלם.
   

פרק
ב':
המאבק
להקמת המדינה (תש"ה–תש"ז
1947-1945
)

1. מדיניות
   ממשלת בריטניה לאחר המלחמה,
   גורמיה
   וביטוייה.
   הקמת
   הליגה הערבית.

2. תגובת
   הישוב נוכח האכזבה ממדיניות בריטניה:
   תנועת
   המרי פעולותיה ופירוקה,
   המשך
   פעולות המחתרת,
   העפלה
   מאירופה ומארצות האיסלם,
   התיישבות:
   הקמת
   11
   הנקודות
   בנגב,
   העליה
   לביריה.

3. א"י
   בזירה הבינלאומית–
   ועדת
   מוריסון – גריידי,
   ועדת
   החקירה האנגלו האמריקאית מסקנותיה
   והצעותיה.
   העברת
   שאלת א"י
   לאו"ם,
   ועדת
   אונסקופ',
   הצבעה
   בעצרת האו"ם
   29
   (כ"ט)
   בנובמבר
   1947
   , תגובת
   הישוב היהודי ותגובת הערבים.

פרק
ג':
מלחמת
העצמאות

1. התקופה
   הראשונה:
   המלחמה
   מ–
   30 לנובמבר
   1947
   ועד
   ה–
   14 במאי
   1948
   (י"ז
   כסלו תש"ח–
   עד
   ה'
   אייר
   תש"ח).
   הכוחות
   הנלחמים,
   המלחמה
   בדרכים ובערים המעורבות,
   המצור
   על ירושלים,
   תוכנית
   ד',
   מבצע
   נחשון,
   נפילת
   גוש עציון.
   

2. הכרזת
   המדינה–
   הקמת
   צה"ל
   ופירוק המחתרות.

3. התקופה
   השנייה:
   פלישת
   מדינות ערב ובלימתם,
   המערכה
   על ירושלים,
   נפילת
   הרובע היהודי,
   המבצעים
   העיקריים עד להפוגה הראשונה.
   החזית
   הירדנית,
   החזית
   המצרית,
   קרבות
   עשרת הימים הפוגה שנייה ותוכנית ברנדוט,
   מבצעים
   אחרונים.

4. הסכמי
   שביתת הנשק.

חלק
6:
העולם
ומדינת
ישראל
לאחר
מלחמת
העולם
השניה
(תש"ה–
תש"ל,
1945 – 1970)

פרק
א':
המלחמה
הקרה

1. מסך
   הברזל,
   דוקטרינת
   טרומן,
   תוכנית
   מרשל.

2. ברית
   נאט"ו,
   ברית
   ורשה,
   הקומקון,
   השוק
   האירופי המשותף.

פרק
ב':
מדינות
ערב והיהודים בשנות ה–
50 וה–
60

1. מגמות
   פיצול ואחדות בעולם הערבי.

2. בעיית
   הפליטים הערבים.

3. השלכות
   מלחמת העצמאות על מצב היהודים בארצות
   האיסלם.

חלק 7
– בעיות יסוד במדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה

פרק
א':

1. קיבוץ
   גלויות –
   העלייה
   הגדולה,
   מדיניות
   ובעיות עלייה וקליטה.

2. מאורעות
   שהסעירו את מדינת ישראל:

1. פרשת
   השילומים מגרמניה,
   פרשת
   קסטנה,
   משפט
   אייכמן.

2. אירועי
   ואדי סאליב.

פרק
ב':
בעיות
ביטחון במדינת ישראל:
א.
החרם
הערבי,
המסתננים,
פעולות
תגמול,
הרקע
למלחמת סיני,
המלחמה
ותוצאותיה.
ב.
הקמת
אש"ף
הרקע למלחמת ששת הימים,
המלחמה
ותוצאותיה.

פרק
ג':

1. התפתחות
   כלכלית במדינת ישראל בעשורים הראשונים
   למדינה.

2. התיישבות
   בעשורים הראשונים למדינה.

הוראות מתוך חוזרי מפמ"ר מ"ד להסטוריה

תשס"ד
–
תשס"ה

1.
הפרקים האכסטנסיביים ביחידה ו'
+ ט'
המעודכנת הם:

חלק
3
פרקים
א,
ב'.

חלק
6
פרקים
א,
ב'.

2.
המושגים,
הנושאים או האישים המחייבים לבחינה מתוך הפרקים האכסטנסיביים הם:

מחלק
3
פרקים
א,ב': 1.
משטר
טוטליטרי (3
מאפיינים
לפחות).

2.
בולשביקים.
3.
דידקטטורה
של סטלין.

4.
תוכנית
נא"פ',
תוכנית
חומש.

5.
ייבסקציה.

6.
פאשיזם.

7.
מוסוליני
"המצעד
לרומא".

8.
הסכם
המיעוטים (בפולין).

9.
מפלגות
יהודיות בפולין.

10.
יהדות
ותרבות יהודית בפולין.

מחלק
6
פרקים
א,
ב': 1.
מלחמה
קרה .

2.
מסך
הברזל.

3.
דוקטרינת
טרומן.

4.
תוכנית
מרשל.

5.
ברית
נאט"ו.

6.
ברית
ורשה.

7.
קומקון
(לעומת
קומינטרן).

8.
השוק
האירופי המשותף.

9.קע"ם.

10.
פליטים
ערביים.

3.
להלן מבנה המבחן ביחידה ו'
+ ט'
המעודכנת.

במבחן
4
פרקים.

פרק
א'
–
40 נקודות.
תקופת
המנדט עד הקמת המדינה (כולל
מלחמת העצמאות).

התלמיד
יענה על 2
שאלות
מתוך 4
בכל
שאלה 2
חלקים;
א'
ו–
ב'.

פרק
ב'
–
20 נקודות
–
שואה.

התלמיד
יענה על שאלה אחת מתוך שלוש.
בשאלה
2
חלקים;
א'
ו
–
ב'.

פרק
ג'
–
20 נקודות.

התלמיד
יענה על 2
שאלות
מתוך 4.

2
שאלות
יהיו מפרק 7
(מדינת
ישראל עשורים ראשונים)

1
שאלה
מתקופת המנדט עד הקמת המדינה.

1
שאלה
מתקופת השואה.

פרק
ד'

4
מושגים,
נושאים
או אישים מתוך 7
(מרשימת
המושגים)

4.
השאלון המותאם ליחידה ו'
+ט'
המעודכנת.

תלמיד
הזכאי לשאלון המותאם יענה על 8
שאלות
על פי בחירתו.
כל
סעיף (א,ב')
של
שאלה בפרק הראשון והשני של המבחן יחשב
כשאלה.

2
מושגים,
נושאים
או אישים –
מפרק
ד'
יחשבו
לו כשאלה אחת.

כל
שאלה 12.5
נקודות.

5.
מבנה הבחינה לעולים חדשים ביחידה ו'
+ ט'
המעודכנת.

(תוכנית
הלימודים של העולים החדשים לא יכללו את
החלק השלישי והחלק השישי של הסילבוס.)

פרק
א'
–
60 נקודות.
תקופת
המנדט עד הקמת המדינה (כולל
מלחמת העצמאות).

התלמיד
יענה על 4
שאלות
מתוך 7.
(15X4)

פרק
ב'
–
26 נקודות.
שואה.

התלמיד
יענה על 2
שאלות
מתוך 4.
(13X2)

פרק
ג'
–
14 נקודות.
מדינת
ישראל העשור הראשון והשני.

התלמיד
יענה על שאלה אחת מתוך 2
שאלות.

סמלי
השאלונים יפורסמו ע"י
אגף הבחינות בקובץ שאלונים תשס"ה.

6.
שאלון
מותאם
לעולים
חדשים
ביחידה
ו'
+ט'
המעודכנת.
התלמיד
יענה על 5
שאלות
לפי בחירתו.
כל
שאלה 20
נקודות.

יחידות
הגבר
בהיסטוריה
–
יחידה
שלישית

סמל שאלון 22104.

המורים
הבוחרים ללמד יחידה שלישית בהיסטוריה –
כתיבת עבודת חקר יבחרו נושא מרכזי,
תקופה
בה הם רוצים להעמיק או קהילה או קהילות
לתפוצותיהן אותן יחקרו (הרחבת
עבודת שורשים).

את
הנושא המרכזי
יחלקו לתת נושאים כשכל תת נושא מהווה נושא
לעבודה.

העבודה
תתבסס על 1-2
ספרים
ו-2
מאמרי
מחקר.
היקף
העבודה 10-15
עמודים
מודפסים.
העבודות
תכתבנה במסגרת סדנת לימוד לכתיבת עבודות.

בסדנא
יציג המורה את הנושא או התקופה בכללותה,
על
היבטיה השונים וכן יציע את נושאי העבודות.

המורה
יבהיר לתלמידים את כללי כתיבת עבודת חקר
בהיסטוריה.

בהמשך
השנה יציגו התלמידים את מהלך עבודתם, את
מוקד הבעיה או השאלה איתה הם מתמודדים.

העבודות
תוגשנה במועד שייקבע ע"י
המורה,
לפני
סיום שנת הלימודים.
העבודות
תבדקנה ע"י
המורה והציונים יוגשו לאגף הבחינות על
גבי
טופס 9540
באותה
שנה.
עותק
הציונים יישלח לפיקוח.
העבודות
תשארנה בבית הספר לבדיקה מדגמית.
לכל
עבודה יצורף דף ההערכה של המורה.

קריטריונים להערכת עבודות

30
נקודות–
שיטת העבודה.

• כתיבת
  מבוא בהיר המציג את נושא העבודה.
  מטרת
  העבודה,
  ודרך
  פיתוחה.

• הצגת
  שאלת המחקר באופן ממוקד וברור.
  פיתוח
  הנושא ע"י
  ראשי פרקים המקיפים היבטים שונים.

• שמירת
  רצף פנימי במהלך הכתיבה.
  הבהרת
  הקשר בין ראשי הפרקים השונים.

• סיכום
  ברור העונה על שאלת המחקר איתה מתמודד
  התלמיד.

30
נקודות –
תוכן העבודה.

• דיוק
  בהצגת העובדות עד כמה שניתן.

• הבחנה
  בין העובדות שהובאו לבין השקפות ועמדות
  של החוקר/ים
  שעליהם מתבססת העבודה.

• הצגת
  גישות מחקריות שונות.
  או/ו
  היקף הנושא מזוויות שונות ומהיבטים
  מחקרים שונים.
  

• הבנת
  המושגים הקשורים לנושא.

• הבעת
  דעה או מסקנות של התלמיד–
  מנומקים
  ומבוססים.

25
נקודות –
תהליך הכתיבה.

• התלמיד
  עומד בלוח זמנים.

• התלמיד
  מבין ומקבל את הערות המורה ומתקן כנדרש.

• התלמיד
  מאתר פריטי ביבליוגרפיה באופן עצמאי.

• התלמיד
  שואל שאלות מהותיות לפיתוח הנושא.

• התלמיד
  מציג את העבודה בפני המורה/והכיתה
  בצורה בהירה וממוקדת.
  

15
נקודות – צורה ותוכן.

–
קריאות
העבודה:
ניסוח
תקין,
בהירות
הסגנון,
ציון:
עימודים,
ציטוטים
והערות שוליים.
כתיבת
ביבליוגרפיה
על פי הכללים המקובלים.

אפשר
להמיר כתיבת עבודה בנושא בית ספרי לבחינה
בהערכה בית ספרית.
יש
לפנות לפיקוח לאישור הנושא הן
לגבי הבחינה והן לגבי נושא העבודות.

אפשר
להיעזר גם באתר האינטרנט של הפיקוח על
עבודות הגמר:

http://www.education.gov.il/avodot-gemer

http://www.education.gov.il.avodot-gemer/avodotheker.htm

יחידה רביעית וחמישית –
סמל שאלון 22209

ביחידות
ההגבר הרביעית והחמישית יערך מבחן חיצוני
אחד,
על
שני נושאים מבין הנושאים הבאים,
כל
נושא –
יחידת לימוד:

1. חירות
   ושיוויון –
   על פי הספר בהוצאת מעלות בעריכת קלינברגר
   רות.
   

2. תולדות
   ארצות הברית,
   על
   פי הספר של קלינברגר רות,
   בהוצאת
   מעלות ועל פי נווה איל – "האתוס
   הליברלי בחברה האמריקנית",
   האוניבריסטה
   המשודרת 1997.
   

3. יפן
   המודרנית:
   על
   פי:
   שילוני
   בן עמי,
   יפן
   המודרנית תרבות והיסטוריה,
   הוצאת
   שוקן תל אביב 1997,
   תתי
   נושאים נבחרים מפרקים 3
   –
   9:
   פרק
   3:
   החזרת
   השלטון הקיסרי ושבועת חמשת הסעיפים.
   פרק
   4:
   הצבא
   החדש.
   פרק
   5:
   "השאיפה
   ללמד מן המערב",
   כשלון
   הנצרות ופיתוח השינטו.
   פרק
   6:
   חינוך
   חובה וביה"ס
   היסודי,
   חינוך
   גבוה.
   פרק
   7:
   התיעוש
   כמטרה לאומית,
   בנית
   תשתית מודרנית,
   מהנדסים
   ופועלים,
   יזמים
   ראשונים והופעות הקונצרנים.
   פרק
   8:
   תסיסת
   הסמוראים ומשבר קוריאה,
   התפשטות
   טריטוריאלית ופתיחת קוריאה,
   הדרישה
   לדמוקרטיה.
   פרק
   9:
   חיבור
   החוקה (חסרונות
   ויתרונות החוקה)
   הפרקים
   10
   –
   11, 13 –
   22 ילמדו
   במלואם.
   

4. הפעילות
   הציונית בארצות האיסלאם בימי מלחמת העולם
   השניה.
   על
   פי:
   א.
   א'
   מאיר
   אסתר,
   התנועה
   הציונית ויהודי עיראק,
   1941 –
   1950.
   ב.
   סעדון
   חיים רפל יואל (עורכים)
   "במחתרת
   מארצות האיסאלם פרשיות העפלה והגנה"
   –
   מכון
   בן צבי ומשרד החינוך,
   מנהל
   חברה ונוער ירושלים,
   תשנ"ז.
   

5. מלחמת
   העצמאות.
   
   על
   פי:
   א.גולני
   מוטי –
   ציון בציונות,
   המדיניות
   הציונית בשאלת ירושלים 1937
   –
   1949,
   האוניברסיטה
   המשודרת 1992
   ב.
   פעיל
   מאיר –
   עצמאות תש"ח
   –
   תש"ט,
   האוניברסיטה
   המשודרת 1990.
   ג.
   צחור
   זאב –
   החזון והחשבון:
   בן
   גוריון בין אידיאולוגיה לפוליטיקה,
   ספריית
   הפועלים
   
   1993, הפרק
   –
   ההכרעה על הקמת המדינה,
   עמודים
   183
   –
   194.
   

6. קהילת
   יהודי קרקוב מתקופת השואה.
   ביבליוגרפיה:
   קראי
   פליציה –
   פנים רבות לגבורה.
   קהילת
   קרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי.
   הוצאת
   בית הספר המרכזי להוראת השואה יד ושם
   2002.
   

7. סין
   המודרנית
   ביבליוגרפיה:
   אהרן
   שי –
   ממלחמת האופיום עד יורשי מאו,
   זמורה
   ביתן תל אביב 1990.
   

8. העליות
   הגדולות מארצות האיסלם בשנים 1948
   –
   1967:
   ביבליוגרפיה:
   א.
   סעדון
   חיים (עורך)
   בגלוי
   ובסתר העליות הגדולות מארצות האיסלאם
   
   1948 –
   1967, מכון
   בן צבי ומשרד החינוך,
   מינהל
   חברה ונוער ,
   ירושלים
   תש"ס.
   ב.
   מאיר
   אסתר,
   התנועה
   הציונית ויהודי עיראק.
   1941 -1950, ספריית
   העפלה.
   עם
   
   עובד
   תל אביב 1993.
   עמ'
   217 –
   255.
   ג.
   צור
   ירון–
   העליה
   מארצות האיסלאם.
   צבי
   צמרת וחנה יבלינקה (עורכים).
   העשור
   הראשון,
   תש"ח
   –
   תשי"ח,
   יד
   בן צבי,
   ירושלים,
   1997. עמ'
   57 –
   82.
   

חוזרי מפמ"ר הסטוריה ממ"ד תשס"ה

חוזר מס'
1

בס"ד,
04 אוגוסט
2004,

י"ז
אב תשס"ד.

למנהל
ביה"ס,
לרכזי
מקצוע ולמורים להיסטוריה –
שלום
רב,

אני
מקווה שאתם מנצלים את ימי החופשה למנוחה
ולהחלפת כוח ובכוחות מחודשים נחזור כולנו
אי"ה
לבתי הספר עם תחילת שנת הלימודים תשס"ה.

בחוזר
זה:

1. הפרקים
   האכסטנסיביים ביחידה ו'
   + ט'
   המעודכנת.

2. רשימת
   המושגים והעניינים מתוך הפרקים האכסטנסיביים
   המחייבים לבחינה.

3. מבנה
   המבחן ביחידה ו'
   + ט'
   המעודכנת.

4. תוכנית
   הלימודים ומבנה המבחן לעולים חדשים
   ביחידה ו'
   + ט'
   המעודכנת.

5. מבנה
   השאלון המותאם ביחידה ו'
   + ט'
   המעודכנת.

6. אתר
   "zachor" באינטרנט.

7. אתר
   "Daat".

8. הדרכה
   והשתלמויות בשנת תשס"ה.

1.
הפרקים האכסטנסיביים ביחידה ו'
+ ט'
המעודכנת הם:

חלק
3
פרקים
א,
ב'.

חלק
6
פרקים
א,
ב'.

2.
המושגים,
הנושאים או האישים המחייבים לבחינה מתוך הפרקים האכסטנסיביים הם:

מחלק
3
פרקים
א,ב': 1.
משטר
טוטליטרי (3
מאפיינים
לפחות).

2.
בולשביקים.
3.
דידקטטורה
של סטלין.

4.
תוכנית
נא"פ',
תוכנית
חומש.

5.
ייבסקציה.

6.
פאשיזם.

7.
מוסוליני
"המצעד
לרומא".

8.
הסכם
המיעוטים (בפולין).

9.
מפלגות
יהודיות בפולין.

10.
יהדות
ותרבות יהודית בפולין.

מחלק
6
פרקים
א,
ב': 1.
מלחמה
קרה .

2.
מסך
הברזל.

3.
דוקטרינת
טרומן.

4.
תוכנית
מרשל.

5.
ברית
נאט"ו.

6.
ברית
ורשה.

7.
קומקון
(לעומת
קומינטרן).

8.
השוק
האירופי המשותף.

9.קע"ם.

10.
פליטים
ערביים.

3.
להלן מבנה המבחן ביחידה ו'
+ ט'
המעודכנת.

במבחן
4
פרקים.

פרק
א'
–
40 נקודות.
תקופת
המנדט עד הקמת המדינה (כולל
מלחמת העצמאות).

התלמיד
יענה על 2
שאלות
מתוך 4
בכל
שאלה 2
חלקים;
א'
ו–
ב'.

פרק
ב'
–
20 נקודות
–
שואה.

התלמיד
יענה על שאלה אחת מתוך שלוש.
בשאלה
2
חלקים;
א'
ו
–
ב'.

פרק
ג'
–
20 נקודות.

התלמיד
יענה על 2
שאלות
מתוך 4.

2
שאלות
יהיו מפרק 7
(מדינת
ישראל עשורים ראשונים)

1
שאלה
מתקופת המנדט עד הקמת המדינה.

1
שאלה
מתקופת השואה.

פרק
ד'

4
מושגים,
נושאים
או אישים מתוך 7
(מרשימת
המושגים)

4.
מבנה הבחינה לעולים חדשים ביחידה ו'
+ ט'
המעודכנת.

(תוכנית
הלימודים של העולים החדשים לא יכללו את
החלק השלישי והחלק השישי של הסילבוס.)

פרק
א'
–
60 נקודות.
תקופת
המנדט עד הקמת המדינה (כולל
מלחמת העצמאות).

התלמיד
יענה על 4
שאלות
מתוך 7.
(15X4)

פרק
ב'
–
26 נקודות.
שואה.

התלמיד
יענה על 2
שאלות
מתוך 4.
(13X2)

פרק
ג'
–
14 נקודות.
מדינת
ישראל העשור הראשון והשני.

התלמיד
יענה על שאלה אחת מתוך 2
שאלות.

סמלי
השאלונים יפורסמו ע"י
אגף הבחינות בקובץ שאלונים תשס"ה.

5.
השאלון המותאם ליחידה ו'
+ט'
המעודכנת.

תלמיד
הזכאי לשאלון המותאם יענה על 8
שאלות
על פי בחירתו.
כל
סעיף (א,ב')
של
שאלה בפרק הראשון והשני של המבחן יחשב
כשאלה.

2
מושגים,
נושאים
או אישים –
מפרק
ד'
יחשבו
לו כשאלה אחת.

כל
שאלה 12.5
נקודות.

שאלון
מותאם לעולים חדשים ביחידה ו'
+ט'
המעודכנת.
התלמיד
יענה על 5
שאלות
לפי בחירתו.
כל
שאלה 20
נקודות.

6.
אתר
zachor

באתר
האינטרנט של המרכז להוראת השואה של מכללת
ירושלים לבנות,
תוכלו
למצוא חומר רב בנושאים הקשורים באמונה
והלכה בימי השואה.
השנה
נפתח גם פורום
למורים בו תוכלו לשאול שאלות ולהביע דעות
בנושאים שונים הקשורים לתולדות השואה
ולהוראתה.
אתם
מוזמנים להיכנס לאתר ולהיעזר בו.
הכתובת:
www.zachor.org.il

7.
אתר
Daat

באתר
www.daat.ac.il המנהל
הדתי,
היסטוריה.
תוכלו
למצוא חומר השלמה לתוכנית הלימודים וכן
הודעות מפמ"ר
וחוזרי מפמ"ר.
ייתכן
וזו תהיה הדרך היחידה להפצת חוזרי מפמ"ר
בשנת הלימודים הבאה.

8.
הדרכה והשתלמויות בשנת תשס"ה

בשנת
תשס"ה
יהיו אי"ה
מדריכים בכל מחוז שיעמדו לרשות המורים.
שמות
המדריכים וכתובתם יתפרסמו באתר daat בראשית
השנה.
השנה
יתקיימו בכל מחוז השתלמויות בנושאי העשרה,
דידקטיקה
ומבחנים בהיסטוריה.

ההשתלמויות
יהיו נפרדות לחטיבה עליונה ולחטיבת ביניים
(כיתות
ו'
– ט')
בכל
השתלמות 4
מפגשים.
ההשתלמויות
יתקיימו במרכזי הפסגות במחוזות השונים.
פרטים
מדוייקים יתפרסמו בהתחלת שנת הלימודים
באתר המפמ"ר
להיסטוריה daat

דרך
התקשרות איתי במשרד 02/5604141
פלאפון
056/282085
בין
השעות 8:00
–
17:00.

בברכה,

שרה
וידר

מפמ"ר
היסטוריה ואזרחות בחמ"ד.

העתקים:

הרב
שמעון אדלר–
ראש
מינהל החינוך הדתי.

מר
שמואל בורקש–
מפ"א
עי"ס.

מחמדים.

מפקחים
כוללים.