המדישלי לומרוכן שנראהלי עקר שלא נאמר הנאה עצמן שרי,
אלא במי שראת לחלקנין הנאת עצמו לכוונת העברה סתורתו',והיינו
הבאלאנוסתישראלכיההיא(שם)דקטול אספסתאושדיננהראוקטול אספסתא
הטרי לחיוהא,וכי ההוא דחנן חייטאן דאמרליה חדלניון אכול נבלתהואי
לא קטילנא לך ,וכן ההיא דאסתר אצל אחשורוש ,וכן צלמו של נבובדנצר
וכן ההיא קוקי ורימונקי אבל כל שבישראל אצל חבירו כשהאחד מגזם
לחברו או ישראל בעצמו כשממתכן מחמת החולי אינם בכלל ,שהכל בכלל
העברה הוא ,אחר שהם מצוום על קדושת השם מדכתי' ואהבתוגו' ,וכן
בערוה מקראי דנערה המאורסה ,ושפ"ד מן המבראן ואץ לחלק בהם כ%
בין להנאת עצמםבין לכונת העברה דתו שהרי שניהם בכלל הרת ואין
ן כונה
הענין.בלא כונה העברה ,הא כל שבנוי לישראליש לחלקביניהםבי
העברה להנאה עצמן ,והדברים ברורים אלא שנשארה להרת מעם ראיה
ממעשה דרב כהנא .האמור בראשון של קירושין (מ' ),דהבעתיה ההיא
מטרוניתא וסלק לאיגרא ונפל ומיתם ואמר הרב ז"ל דאיכא למימר דלפנים
משרת החן עמ שאץ ראוי למסור עצטו למיתה לפמשה"ד
יהעושה כן עבירה גדולה בידו דנה" אך אתדמבם לנפשךענם
גף
,
.וכבו הרב במקומו מנחו דבל שבק דוש
אדרחטתר( .בואשית %ה"
השם
עבירה בעשיית לפנים משורה הדיז אע"פ
שאינו מה1ייב בכך ,אדרבה יש לו בכך שבח מרובה,
ובדאיתמר התם עליהו גבורי כח עושי דברו ,וכן בר"ע מצינו שירואין
י תבירי,
גרא) שאמר מוטב שאמות מיתה עצמי ,ולא אעבור על דבר
לכן כמה גרולים וקדושים שמסרו עצמם על קודשה
השם אשריהם ואשרי חלקם
ואף שטרנההרבי"מר ק ,על כל פנים אפשר ,כהיה מתנון
לבר1ח ,וכראמ'להאתיל ואקשםנפשאי(,שם)והיה חצהלצאתדרך ממזדמן
שנפל ,ואף לשון נופל םת מורה כן ,ואף בזו נאמר רקבליה אליהו
נ"ל וזה יורה שנזדמנה לו יציאתו במכנה גדולה אלא שנעשה לו נם,
ונמצאוהראיות הרב ז"ל שבמחילת כבודואין ראיה מהם כללן אלאשהענין
מ"מ מחלוקתביד מפרשיםואיני כמכריע ביניהם ,אלא שאני אומר שאין
למחות בשימת המהירים בכלם להנאתעצמן מכח ראיות אלו כללעל הדרך
ומכתבנו והדברים כרורימי
איי
.
-
-
-
-
-
ובירושלמיי שביעיה פיד ה"ב איתא ר' אנא בר ומנא הוה מחייט גבי ארמאי ברומי
ינו' ע"ש המעשה ולא ידעתי אם לזוביון המחברי"ל.
ושם בגמרא וקגפיל טא.גרא לארעא אתא אליהו קבליה וכו'.