מכתבימןהערות והארות
מגרלי רננים וחכמים
קראתיו
מנן אברהם
לשם כבודו של האי סבא .יקראן החכם הנרולן הנודע לתהלהג
ר21יאברהםפרופ'ברלינרהי"ו.
,4~4ך445ח__5
י
ב"היום כ' ז'ך לממ"י ,שנת ברירה יקצר" 1לח"ק ,לונדוה
בימי העומריציל הש"ת מגזרת קל וחוסר את כבוד אהובי חובר חבורים טחוכמיפ
וכו' נמוה' שחקהלוי לאסטנ"י
י הגלימות של הסדר החלה והנכבר
ן
ג
מ
נ
תשואתחןחן למע"נעל אשר שלחל
ע המאירי ז'לו ואפריט נמחי לכבודו על אשר nSPnואשר הביא על מזבח
אבותויבי
הדפוס אתהכ"י הזה אשר עד עתה היה ספון וסטוןמעיניחכמי ישראל ,והרב חיר'א "1ל
משירו בווער לחכמים אות מ' tb'bי"א בשם מהריש הלוי IPfnבתשובה הובאה בפ'
אבקת רוכל למרן דף n$9pע"גי וגם הח' זלמן שפערן בתולדות המאירי וקורות ספריו
נותב :לא נורע לנו א* הוא הפי' על אבות אוענין אחר ,וגם הח' יצחק בריידא באוצר
Jewish 1~ucyclopedisבמאמרו עלהמאירי כותב.:שהס*ר אינו עודבטציאות .ולכןכל
איש ואיש אשו אוהב את ספרתנו ישמחכי הקרה ה' את הכ"י יקר ערך הזה -ע"י
ידידנו החכם הכולל מעה משה גטטר נ"י -לפני כבויו ,ואשריגע ימרח להעתיקו
ולתקנו ולהדפיסו .ודבר שפתים אך למותר לשבח ולפאר את פרשת גדלת המחבר
וחשיבותספרו בית ה בהי רה אשרבלהמעייניםבוראואורגדולבתורההכתובהוהמסורה,
ובאשר שמוקף אניבחבילי טררין בהקפת כל הראשאיןלי פנאי לכתוב הערות על
ם ועל טפר הל' לולב של רבעו
המגן אבות אשר סובב הולך לו על מנהגיםעתיקי
הראב"ד ,ותוכו רצוףענינים מלאיםזיו על קורות בית ישראל בימים ההם.
ועתה הנה באתי בברכתי ,יישר כחו וחילו לאורייתא על שזכה וזיכה את הרגיפ
ובצפייתי אצפה שאחנ"ייהיו בעוזריו ותומכיו להביא הברכה אל בתיהם במטיב כספם.
וה' ישלם פעלו ויוכחו להפיץ מעיונותיו החוצה להגדיל תורה ולהאדירה כנפשו וכנפשו
אוה"נ הדורש"ת
הק'נפרצלי אדלרהכהן.
קם
ג*ה תענית אמתו תרס"ח ,לונדון.
ראיתי הכ"יכלנן אבות מגאון קדמון המפורסם בשם המאירי המדן בחגוריו
היקרים שהניח אחריו ברכה ,שנתגלגל ובאע"י הנב ההכס הכולל מו"ה משה המכונה
דקטר נמטרנ"י שהביאו מנסיעתו בארץ הקדם ,והנה עלינו להחזיק טובה כפולהלידידי
הנודע בטעשיו ,ובהעתקות ספרים קדמונים הוא ניהו הרב כמו"ה יצחק הלוי לאסם נ"י
ושקיבלע"ע המלאכה להעתיק הכ"י היקר'הזה-ולתקנו ולהכינו להו"ל להראות לנו אתיקר
דברי רבותינוהקדמוניםבטו"מ בדנרי הלכה ומנהניםולהוסיףלקהלקחתמוסרנוב וד"א
להראות שדברי חכמים ננחת נשמעים ,ע"כ טןהראויכי נשובדי תודה לבעליו ולהמו'ל
לחזקידוכי יבוא על שכרו בעין טובה הפה,
כיר המרכר למען ע11ה הטוב
ב ווערנער ,הרב דקיק מהזיקי הדת,
אברהם אבא בהר"ףיעק
",י
ג'ה פה קפנהגן ,עש"ק אפךלמב"י.
לכבורידידי הח' הר' יצחק לאפסנ"י,
אחריש .קבלתי את מכתבך ואת העלים מהספר היקר מאר לרבנו המאירי ,וימחול
לי כיה שלא השיבותי ער כה וגם עתה אצטרך לתשובה בקצרה מאפם הפנאי.
לתשובת שאלתועל אודותס' הר אבי"ה ,כן במחשבתה הואלהוצשולאור אבלעד
עתה לא באו אלינו כל כך הברים שנוכל להתחיל דבר גדולכזהי).
י שלאעיינתי ב מגן א ב1ת כראתכי סבבני טרדות
ואתה גם עתה תמחולל
רבות אשר לאיאומןכי יסופר לבןציינתיכי אם מעט בצדיהגליון.
צד 11שורה 12גדולי ההר
ראה גראס .2823
~lontpo,
עl
li1
e1
" 21 " 13ראה גראס r
" 51 ,25 .14י ( 125 .72כבר תקנתי כל אלה בלוח הטעות),
" 89הערה ,1אינוכי אם ר' שלמה בן אברהם בן שמואל מעיר Uontpollier
בעל מלתמתו של הטורה,
וכל אלה דברים קטנים ואם רציתי ליכנס לתוכן הספר צריך ספר אחר (כמו למשל
.ע"ד ל ט1ל או על בענין השמיני),
כל אוהבי מפרותנו 'שמחו בראותם את הסכר היקר הזה שלא נודעצעד! הנה
ומהם גם אני הצעיר הסברך בשוכ"פ
דודבר"יהלוימימאנזן.
בשם ד' יועש"קי"ז לס"ט-מונים תרס"ט ,ליעדם,
ישאו הרים שלום וכט"מ אל כבוד …מו'ה יצחק לאטט ה" 1יושב בשבת
תחכמוני בק"ק רמסגט,
מנחס
אחד"ש באהבה כמשפט ,קבלתי הגליונות מספר כלנן אבות
אשר הכת"יהיקרהזההיה טמוןקרוב לשש מאותשגה,
בר שפסה לבית מאירי
מאפלה לאורה עם ציוני המקומות והערות ,ובעבור זה
וכ"ח זכה להעתיקו ולהוציאו ~ff,
יברכוהו טובי התורה,כי הוא מפר נפלא עד מאד והוא למעלה מכל ספק שמחברו
הוא רבנו ה מאירי ,כי כל הרואה ההקדמה הארוכה לספר הזה והקרמתו לספרו
על מס' נדרים (יצא לאור בשנת כת"ר בהלברשטאם) יראה כי אב אחד להם בטננו
ייבנו
-
-
-
י כברהחילותי במלאכתילהעתיק אתהראגי"המשניהב"י הנמצאים אתי 6ה באוצ
-האני
הרמסגטי .וער נמרו בוצות ר' ,הלא יאספואלינו חברים מקשיביםלקול הקורא להקיץ
וררים.
דרר.
קמא
לשתווביאווי הכתובים על
הגדול.ובית ה בהירה .וכלהמעיין בספר היקר הזה ימצא הדשות ונצורותאחרי
ןבענינים אלו בדברי גדולי הפוסקים,
שיעיי
ה
ת
והנני שולחלכ*ה איזו תקונים והערו
ת
ו
ר
צ
ק
ש
ר
ת
ע
ב
ת
ל
ב
א
,
ם
י
צ
ו
ח
נ
עי י עיינהי
בהפזה בספרהיקר הזהוציינתיסעלגליוני הקונטרסים ,ואף שבאיזהענינים פלפלתי הרבה
בדברי הטחבר ז"ל ,אבל השארתים לעצמי1 .ל 1היה עתותיבידיכי אז עברתי על כלו
ולהעיר על כל מה שנ"ל בזה ,אבל רוב טרדותי בימים הללו מגעוני מלהפיק זממי ,וגם
אנייודע את נפש המוזלכי לא ישא את רוב ההוצאה מהדפוס ,ולע"עיספיק הקיצור,
י גם בעד המעט הזה יברכתי טובים אשריעייט בספר היקר הזה.
ותקותיכ
ר
י
א
ואני תפלהכי יוכהו ר' להעשיר עוד את ספרתינו 'התלמודית ,ולה עיניהוגי
תוה"ק בעור ספרים מאירים כספר הזה ,וזכות המהבר יעמוד לכח כי ישלה לו רפואה
וכלימה מן השמים להאירעיניו כבתחלה ,ויטלא כל משאלותיו לטובה כחפצו וחפץ
אחד .ובפרט הלא לפנינו מזכיר כמה*עטים :חב1רנ1
הטכברו ומוקירו
םדייכעם ,החופ'ק ליעדם,
ישראלחיי
סחבה ספרי "בית וועד לחכמים*" ,נתיבות ירושלמים* על ירושלמי (ב"ק)
"אמרי יושר'" ,ושו"ת פרחי האביב". ,מערכות ישראל"י
הערוהוהארות.
י מנהג יהודה וכו' צ"ל :מנהג יהודה בנליל ערות תורה היא
עמדך ז' שורה זןיכ
אלא מנהג יהודה ביהודה וכו' כמו שהוא בירושלמי ,והסופר דילג מן יהורה
ער יהודה,
עמדךי"ד שדרה ט' מנהג קרום בארצות הללו וכו' דברי המחבר בנה חטין
מפיצים אור בהיר על דברי הטור וב"י ברס"י ס'א ,וע"ש במנ"א סק"ר שכתב:
ובני מ ש טע וכו' וכאן מבואר להדיא ואין מקום לטשמעות,
עמדרי"א
י"ז
"כמו שביארנו במקוטו' עי'ב"י או"ח ס' נ"א ס" 1וס' רטנו
שדרה
שם נ"א .ועי' בשי"ת הר"ממ ס' ו' ועוד בגדולי חאחרתים,
ובביאור הגמיא
והרבה יש להעי,
ר~ffעפ"י דברי רבנו המחבר וכאן קצר המצע מהשתרע.
.8כבר הבשם הבע באו"ח סי' ס"א,
כ' שורה ט"ז בק"ש פונס סוכת שלום וכו' ,עי' בטור או"ח ס' רם"ז במה
שהשיב על מנהג טוליטולה שנוהגין לחתום גם בשבת שומר עמו ישראל לעד
מהא דאיתא כירושלמי להריא :הרא רתימר בחול אבל בשבת אומרים ופרום
עלינו וגו' ע"כ .ובאמת בירושלמי שלפנינו לא נמצא זה רק כפו שהביא רבנו
המחבר ז"ל .וגם הגרזא ז"ל בביאורו שם הביא הירושלמי שכתב הטור ולא ציין
מקומווצ.ע.
עכ)דד כ"א בסזפו "יאשוי המדבר על אוזן שומעת' נפלאת היא בעיני על ולא
הזכיר שהרב ר' אברהם נר יצחק אב"ד בנרבונה (חותנו של הראב"ד)-שרבנו
המחבר מזכירו במפרו זה (עמוד נ"א) ובהקדמתו הגדולה לאבות-פסק בס'
האשכול הלבות ק"ש (עמור ט') שלא יאמר אמ"ב אחר ברכת אהבה רבה קורם
ק"ש ,היפוך דעת רבנו המחגר ,ובן לענין פורס סוכת שלום (עמוד כ') לא זכר
דברי האשכול הלכות תפלה (עמוד )60ע"ש.
כ"ך שךרהי"ב"יאף רבני יעקב יכו'" הוא רבנו תם הובא דבריו בר"ן
פיד רר"ה.
ולמודכ"ו שורה כ"ה תקעיהריע ושר [והריע] ותקע וכו' כצ"ל .כן ה.א גרסת
הרובין במלחמות שם והובא נם בר"ן שם .והרשביא ,הובא בר"ן שם ,יש לוגי'
עמדדי"ס להערה
עמדך
עמדד
.
קפב
אחות בהר תוספתא ע"ש בו"ן ,ורבנו מפרש התוס' כפי' הרמב"ן וע"נ צריך
להגיה בדבריו בגי' הרמשן.
שם הערה ,2כמו שכתוב בפנים כן הוא הנכון ,והפי' הוא כי התקיעה הראשונה
והתרועה הבאה אחריה כבר נפקע [ממנין התקיעות] ,ב חק [כלומן עפ"י הדין]
שהתרועה צריך שתהא וכו' ,והרי יש כאן שתי תרועות וכו' היינו כהגי'
בהתוספתא שהגהנו וכני' הרמב'ן הנ"ל,
בל הרואהדברי רבנו המחבר בזה ודברי הראשונים המובאים
עוווד כ"ז
בב"י או"ח סי' תק'צ שצא חרשות בדברי רבנו נגר הראשונים וע"ש בט"ו סעו.
עמדך כנ"א שורה ד' מלמטה כצ"ל"אין גורסין בה לא יראה בך ערות דבר קרי
ביה ערות דיבור .רק לא יראה בך ערות דבר' ,והוא ,דאי אערום קאי צ"ל לא
יראה בך ער ות דבר ,ואי אשיכור קאי צ"ל ג"כ קרי גיח ערות דיבור ,ודברי
הרב שהוא הרמב"ן שהביא נמצאים בליקוטי הרמב"ן פ,ג רברכות .ושם הובא
הירושלמי בגי' שיכור מהו לנרך וכו' כהגי' שהניא רבנו המהבר ,וא"ב דברי
הרמב"ן צע"ג ,אם לא שנאמר שט"מ חוא ברמב"ן שם ,ולהגיה כמו שהם
אומרי ם המובא כאן ,ועי' הכיאור הגר"א .1ל לאו"ח ס' צ"ט סק'ד שדעתן
כגי הירושלמי כאן ולהלכה כרבנו.
עי' בס' האש כול ה' תפלה (צד )24דנראה מדבריו
עומדך ש"טבפוף
דרק בתפלה הדין כן ולא בק"ש ובדעת הרמב"ן"1ל.
גם בס' האשכול הל' ת"ב (צד )18הביא תשובת הג'
עכמדד .ל'
ף
ו
ס
מ
ב
להלכה דמבדיל בליל ב' מוצאי ת"ב כדעת רבנו המחבר ופלא שלא הזכירו זה
פעם שלישי.
ל"נ שורה כ"ב יתעסקו בו עטמין ,צ"ל יתעסקו גקבורתו וכו',
כק"ן" .ריקא אקבורה וכו'" והוא מדכתב ביו"ט ראשון יתעסקו
בקבורתו וביו.ט שני כתב יתעסקו סתמא ,וכפי' הב"י באו"ח סי' תקכ"ו
כוונת הרמג"ם בזה.
המררתי ,הובא בב"י שם ,אוסרגם הרחיצה ע"י ישראל
ע13וד ל"ה שורה
והח"ה הובא בבא שם חולק עליו וכתב וז"ל :מצאתי תשובה דישראל מטהרין
אותו וכן נמצא כתוב על שם אחד מן הגדולים ע"כ .וקרוב לודאי שהת'ה כיוון
על רבנו הטהבר בזה.
עמודל"ו הערה ו ,אמנם חסרון יש כאן ,ולהבין דבריויעויין בב"י או"ח בסי'
תקכ"ו במ"ש בדגרי הר"ן והרא"ש ע"ש.
העמוד ימקצת זקנים וכו' עי' גתטים דעימ סי' ר"מ מ"ש בזה
עמוד נ"א
הראב'ר "1ל .אמנם כוינת רבנו המחבר הוא על הרג ר' אברהם בר יצחק אכ"ר
בנרבונה שכן מכנהו המאירי פה ובהקדמתו לאנות בשם "גדול שבזקננו' וז"ל
הטאירי שם :ובארץ צרפת היה בה ג"כ גדולי עולם.ונקובי שם ר' משה בר'
יוסף מנרבונה וגדול שבזקנינו הרב ר' אגרהם בר' יצחק אב"ד בנרבונה והרב
ר' משולס בר' יעקב .ולהם כ11ן באמרו :ומקצת ;קנים שהיו שם..ועי' בספר
האשכול בה' תפלת ערבית (צד )60שכתב וז"ל אשתכח בפרקא הקורא קיש
ומתפלל קודם צאה'כ ,אם נתכוון לכך לא יצא ויחזור ויקרא קזש ויתפלל ,לא
אל 'חזור ,אבל ודאי קורא ק"ש ,והא דרב דמתפלל
נתכוון לכך וטעה
התפלי
ק"ש קרא בצאת הכוכבים דחנמים לא פליגי אר"א אלא
ומ
'של שבת בע"ש מ"
מוףהענין
הענין
העניו
עמדד
מוף
י"ב
ביאתם
בסיף זמן ק"ש אבל בהתחלת הזמן משעת צאה"כ לא ttAt~eע"כ .וזהו דלא
כמ"ש רבנו המחבר בשמו .ועי' בט:ש"ע או'.ח מ' רל"ה ובס"; שם סק,ב מה
שהאריך שם בזה.
קפג
עמוד
נ"ב שורה כ"ד אין 11ברכה %בטלה ,'131עי' מס' השלמה ריש ברכות
(נרלין תרי"ג) שכתג נ"ניאין זה ברכה לבטלה ,והוכיח מהא דתנן הקורא מכאן
ואילך לא הפייר בארם שקורא בתורה ,ואמרי' בגמרא מאי %אהפס.י ,הברבות.
ע"ש שכתב ג'ב הטעם רטירחא רמבורא שכחב רבנו המחבר
(צד ג"ג)
ומן התימה שלא הביא הטהבר את דעת בעל ההשלמה בזה אחרי (שבעטור
מ') לעיל מזכירו ג' פעמים11 .ה קצת ראיה להשערתי כי הס' ההשלמה על
י אם מקדמון אחר ואין 6ה המקוס
הברכות הנדהאין זה מר' משולס זה כ
%הין
להאריך בזה.
ע3טוךנ"ג שורה ב' שמקצת זקננו וכו' זה הוא כדעתהראב"י אב"ר בפ' האשכל
שהבאתי לשונולעיל בהערה.
ע3מדו.4נ"1ומדריה ב' 13לממה שאף בזו "אנן" וכו' צ"ל ,יש חולקים*.
ע3טדד נ"2, 1ך41ה א' מלכמה צ"ל הני "סרי" ראתליעו ,אלא" לומר וכו'.
ולהבין דבריו אלה ראה מה שהקשה הרען שם על פי' רש"י בזה והובא
גם בבי יו"ד סי' פ"ר ברש אפילו וכו' ועי' ג"כ בביאור הגר"א ז"ל ס"ק כ'ב,
ע3מדד4נ"ז בנדלףהענין עי' בש"ר שם פ"ק כיב מ"ש בזה ליישב המנהג.
ע ישראל מעט בבישולו [אפי' אינו נאכל כמז
עמוד נ"ר מדף שורה ם,יאםיפיי
שהוא חי] כצ"ל,
ע~3דד "3ח הערה ,2ברי"ף וברא"ש שם הגי' ג"כישרי" כמו שהביא המחבר כאן.
עכמדז 4נ" !3שורהח' בכל ~" atpשלא בשלום" צ"ל "שמא יבשלו אותם".
' משום גזיות בת יומאוכוי ולפי מ"ש הכ"מ שם ,והב"י ביו"ר
נ"מ! שורהי
סי' קג"ב בכה סתם וכו' בדעת הרמב"ם שם אין כאן הוכחת המחבר באן
מדברי הרמב"ם אלה,
עמוד פ'סוף שורה ח' מלמטה מעת בעל האשכול הל' מילה (ס' ליח צד
)1~3הנולד כשהוא מהול צריר להטיף ממנו רם ברית ואין מברכין על הטפת
דוב ,ע"ש שנ"נ שרה"ג ודרגן לרננן קמאי דמתיגתא ,ודגו המחבו לא הכיוו,
עמךד פ"א שורה י"ב שרבינו הומנים חולק בווכו'.עי' מה שהשיב הרמשם בזה
לחכמי לוניל והיא בתשובת הרמב"םסי' ל"ד והובא גם בכ"מ פ"נ מהל' מילה
ה" 1ועי' ג"פ בשו"ת הרשב'א ח"א ס' שכ"ט מ"ש בזה.
ן "החת כנפי השכינה" כ"כ הרמשן במלחמות במס' שבת
2,ם )3ךף שורהי"פ
פי.סי
(אות תצ"ר) והובא נ"ב בר"ן שם ובשו"ת הרשב"א הג'.%
עמךר מ"ב שדרו13 :למטה צ"ל %א היו מוסרים לר'א וכו'.
ערוך!* 3ן"ך שדרהי"ב קא מהדר וגו' זה הוא דעת התוס' בגטין ל' .1בד'.ה מי
איבא וכו' וחולקים על פירש"י שהוא היש מפרשים שהביא רבנו המחבר.
עומדה מ"ז שדרהי"
נ ואף בשם הרמב"ן וכו' טים הוא וצ"ל הראב"ד דה-י
הראג"ד בהשגותיו על הרי"ף מנדפסים סביב האלפסי דפוס ווילנא תרמ'ו) כתב
כדברי רבנו המחבר דהשמטת כספים בזמה"ז אינו רק ממידת חסידות .והרמב"ן
בם' הזכות (הנדפס סביב האלפסי שם) הרבה להשיג על הראב"ד בזה והעלה
דש'כ נוהגת בזה" 1לכל הפחות מדרבנן .ועי' בשו"ת שאגת אריה סי' ט"ו
שהאריך להוכיח הש"כ בזה"ז היא מדאורייתא ,והרבה יש אתי להאריך ואכ'מ.
' אלא בא"יכו'עי' הרא,ש מ"פ חסולי המוקדשין שהביא
י
ע3מךזי מ"ח
דברי הרמב"ן בארוכה להוכיח להלכה דדין בכור נוהג בכ"מ בחו"ל ,וכן להלכה
בטוש"ע '"1ד סי' ש",1
כלל וכלל לא וגו' עי' גשי יו"ד סי' ס"א בסד"ה וכתב
2,מ
הרא"ש וכו' שכהב וז"ל :וראיתי לטי שבחב הע"ב לא אמר הרמב"ם במתנות
נוהגות בחו"ל אלא במצרים ובב%וביוצאבהן שהן סמוכות %א"י,
ותרומהוגועשי
עיבוד
ית'
שויה
מ"כשירהכ"י
קמך
נוהנות בהן ,אבל בשאר חסל וכו'ע"כ .וכלשון הזה כהב הרדב"ז בתשובה
הרב סי' תרנ"ט וכן הזא להלכה בשו"ע שם ס' מא,
קמןך ע' שךרה ט'-י' צ"ל "וכל" שלא ראינוה בכך אין לאוסרה וכו'.
ע"ב שורה ו' אפי' יום אחד שלם וכו'עי' מה שהאריך הבית בביאורו לטור
או"ח ס' תנ"ט בד"ה וכא וכו' ועי' ג"כ במג'א סי' תנ"ו מק"ו
עי' בב"י או"ח ס' קע'ז שהאריך שם בדברי הטורשהביא
עמדךע'צ
בשם אביו הרא"ש ז"ל דמי שקובע סעודתו על הפירות וכו' ,ועי' בטיז ובסג"א
מק"ג מה שהאריכו שם .מראה שאין לסמוך להלכה על דברי רבנו המחבר
עימוד
במדףולענין
בדין זה,
ן הי"ח כששתו של רבינו יעקב ז"ל וכו' בתום' פסחים
,טכ) ע" 3ממחלת העני
ע"ב בדיה טדאורייתא כתיב כן בשם ר"י ,אמנם אחרי שבליקוטי הרמב"ן
לפסחים שם כתב זה בשם ר"ת וב"כ במרדכי שם ,צ"ל שהר"י שבתו '.6הוא
ראשי תיבות רבינו יעקב ולא רבינו יצחק.
קטבן הערה .6אי; צריך להגיהכי הך ,לא" קאי אלהלן ,ופי' :הראני בחי' ההמבין
דענין הביטול הוא לא כשיטת הרב וכו' "ושבהו דבריו" פי' דברי הלמבין
המשיג על הר"ת ,והוא בליקוטי הרטב"ן לממחים שם ע"ש שהאריך בזה.
עומדךע"ך וקובוץ .1לא נמצא במהרי"ק זולת הקושיא מב"מ.
ב הוי הפקר וכו'עי' בשבת ום כתוס' ד"ה דמפקיא וכו' ובב"מ שם
,ןמ שורהי"
בחום' ר"ה ואפקרה שכחבו רמשום אנן מהרי קא אחינן עלה ,וזה הוא גם
בוית רבעו המחבר באה
'1 7ימיך צ"ל נמיר הוא ומפקיר ובו/
עבןךוי ע"1שרי1.
שבן שדו-ה ג"ח "וראי חמיה" צ"ל אינה" תמיה,
"
ב,
שם שורה מלמטהעי' באור זרוע הל' פסח סי' רמת ובפסקי ההר"מ ריקנטי
ס' קנ"ז שפירשו להך ערמה דלא כרבנו המחבר,ועי' מה שהארכת' בזה בתשובתי
הנדפסת מס' ,שרי חמד" (אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה אות כ"ג).
' שראיתי להוב ז"ל וכו' הציון הלז טעות הוא ,כי כוונתו על
עימות פ' שדרהי
הרמב"ן שמכריע כשיטה 11כמו שהאריך במלחמות פיח מסנהדרין ?"ש שהשיג
על בעל המאור,
רברי הרמב"ן במלחמות שם סובב הולך דברי רבינו
הטחגר כאן,
ועי
עמוד פ"א,טדרדץי
'ד "ראיכא" צ"ל ד*כא.
ן עי' בטור 1ש"1עיו"ד ס' קנ"ז דפסקו כדעת האומרים דבשלשה
,טמבמוףהעני
אלו אף כהנאת עצמן יהרג ולא יעבור ,וגם פסקו דבשאר עבירות אם ירצה
להחמיר ע"ע וליהרג רשאי .וא"ב לפ"ז אזיל ראיית הרמב"ן ממעשה רר"כ וכם'ש
רבנו המחבר בטוס טעם במה שחילקביןגוי הבא לאנוס את ישראל ,לישראל
הבא לאנוס את תבירו ,ואשר לחילוק זה לא ירדו הפוסקים הסוגרים כהרמב"ן,
וא"כ יש לפסוק בזה כרבינו המחבר דלהנאת עצמושרי אף בג' עכירות החמורוה.
עכמךזא פ"פן דץערה ,1צ"ל הרב ר' שלמה בר' אברהם מן מונטפלייר שגרם לשרוף
ספרי הרמב"ם המורה והמדעוחילערך מאה שנים קודם הרשב"א .ורבינו המחבר
אף שיוכל היותו) שירע מהרשב"א בן דורו בכ"ז לא נוכל להאמין כי ראה דברי
חידושיו והלכיתיו להביאם בספרוזה .ודעת הר"ש בר אברהם מן מונטפלייר ז"ל
הניא נם הרשב"א בתשובותיו הלק ה' סי' ר"י וכתב עליו :מי הוא אשר יבא
אחר הרב ":ל וכו' ועי' בתשו' הרשב"א ח"ד סי' מ' תשובה לרבי מנחם ואולי
הוא רבינו המחבר .אבל קשה להאמיןכי לא תארהו בתואר "הרב".
—– )1הלא שקלו וטרו בי הרדי ,עי' פתיחה לאבות בסופו.
י'ב"יב
קמה
ר'שימהפן ההר וכו' גם מכאן מוכה שאין זה הרשב"א
צ ,שורה
אמרי שת-שכ"א היה תלמיר של הרסכ"ן.
בקצת חירושין וכו' ,עי ,בהשגות הראב"ד על בעל
עדודך?"ז שדרה כ"א
המאוו ב"סח.ם שם שנרפסו סביב הרי"ף (ווילנא תרמס),
שם שורהכ"ז אין לנו מפני וכו' צ"ל אין לנו לנהוג איסוריז.
עמוד ק"ג שורה ד' "עכ"ל הרב ז"ל" .כשונו ממש בהשגות שהביאולעיל ונרפס
בהמים רעים ס '.רמ"ח דףנ"נ.
יהרבריס ברורים וכו' עי' בפר"ח הל' פכח סי' תסיח שהאריך
שםבמוף
בביאור השט'וו ומה שהעלה להלכה .ובמי' תצ"ו אסף כל הדיעות והמנהגים
לכל דברי הראשונים וגדולי האחרונים ,וכל הרואה דבריהם יראה שאין רעי
רבינו המחבר כזנן ברורים ומתיורים.
שם למטה כתב הראב"ד ז"ל לקנינן בטתניק לולב הגזול וכו' כצ"ל.
,3צ"ל "דוחק הואו .וכל דברי היאב"ד אלה הוכש בתטיפ
ק"ד
דע'ם סי' רכת.
שמ שורוק י"ט בשם שמואל [כל הפסולים אינם .פסולים אלא ביום ראשון בלבד]
וא,הו ית' כצ"ל.
' יהיבש כשר בשאר הימים וכו' להבין כל הרבוים הכתובע
עכמדד .ק"ה שורהז
ר
ת
י
ב
שם
ם
י
ע
ר
ם
י
מ
ת
ב
כאן בקיצור עי'
ביאור.
שם שורה .ביום ראשון"בד" .בת"ד שם כתוב בסוף סי' רל'ג כי הוא חור בו
ביבש רק מכח הקושיא מדברי ר"י שהביא ראיה דיגש כשר אף ביום א' מרבני
כרכין שהיו מורישין לולביהן לבניהם11 ,ה הוא ראיה של הרב ר' מנחם בר
. .
יצחק שהגיא בסמוך .אמנם בהשנות על הרהוז הזכיר מחךירושלמי
2,מדץערוץ .1ה;".ן מכיב האלפכי ר"פ לולב הגזול כתב שם שהראב"ד הביא ראיה
בשם ר' סנ חם בר יצחק כמו שכתוב כאן ,מבואר א"כ ראין כאן טעות סופר.
עכ12ד ק" 1שורה י' אכל אחוג רפויעץ הדר הוא דכת'ב וכו' :suyאנלאתרג רלא
מתפרש בק-א דקסברי אינשי יפריש או רימוןפ-י עץ הדר הוא ,כן לשונו
פתטים רעים שם.
עכ2דזא ק"ז שורהב .מלמטה "כנו נדחית בתוספ'"צ"ל :כברנדחית בגמרא(ל"א).
עמוד
ימיזה
הענין
עיתוד
הערה
י.
.
טתופפתא וכו',
עומדךקי"ב שורהי"ז"יי
כ האתרוג" צ"ל רוב הלולב.
שם שורה ה' כללמטה "אפילו בראשון" ובדבריו אלה אזיל ק:שית התום' סוכהפ'.
ברש ההואיוע.ין בירושלמי שם רפ"ג במה דקאמר תכון בגופו הוא יוצא
ויש להאר.ך בזה הרבה ואב"מ,
כצ"ל כניסח זה :ר"י דיש פריעין הדר אחד כפות
עכ2דד קט"ז שורה
תמרים זיחד וענף עץ עבית ג' וערבי נחל שתים ושתי דליות אחת שאינה
וכוץ
יאשדנה
עמיד
קט:טה וא'.
קי"ז שורהי"ב יאקשיה
בגמיא וכו' :ifls
בגמרא (סוכהליב ):למאן רבעי
בהדס .באסה בת חמשה טפחים השתא עבות שלשה לא משכחינן וכו',
DWשדרה כ"ו כעת הרב ז"ל וכו' כ"ז כתוב בתטים דעים סי' רכזת ובר"ן שם.
עכ2דן 4קנ"2א שורה ב .נקראת דליות .להבין דבריו אלה עי' גר'ן שם שהניא
לשין הרמןין גזה.
DWשורה ד' א"כ היכיוכו' :~flyא"כ חיכי קאטר וכו'.
עכמדז 4קנ"2ג שורול כ"א יאינו מכשר אלא [בחד שאינו קטום] משום דיאטת מגיא
"אחד] :כו' כצ"ל.
"ירבה בשאר מינים" עי' בר"; שם שנם היא כתב על דברי הרמג"'
קטב) שורוק נל"ד
קמו
בזה pawרבויו נראין והם דחוקין והמהפ' ביוושרסי (פ"נ ה"ד) בד"ה ושתי
וכו' העלה כדברי הרמב"ן בזה ,ולפי המהיאר בדגרי רבינו המחבר אין כאן
מקום להברי המהפ' שם,
עט1ד קכיה שורהג'מלטמרו יכשנחתכים …עד סוף הענוד ,כ"ז הוא לשפת
ן נתמים דעים שם סי' רב"ט לשונו בזה.
יתר ושיבוש,ועיי
עמךד קכ' 1שורה ה' יסתור נכר] הוא מפרש וכו' כצ"ל.ן
ט' יקאמר אם [נהלק] אותו הגב וכו' כצ"ל.
,טכ2
שירד;
עמךד קכ"ז שורה נ' מלמטה איאלעהידי גריוה כצ"ל.
י בווגא [בס"ת] כצ"ל,
עמוד קכ"ח שורה א'יחי
מ שורה ד' אלמלא צ"ל אלמא,
,ן
שם
שורה ו; כאיה לדברי הרב [ממה] שאמרו כצ"ל,
א
ל
ו
דבמערבא
]
ב
ק
י
נ
[
פלש
כיד כשאינו מפולש בכאיסר [ובגמוא]
גרסי
מבפנים כשר [הדא] היא דתנינן וכו' .כצ"ל,
12,רדץ כ"ז אפי' מפולש כשר [שהרי הביאו בגסר' הא]התני וכו' כלל,
שורה ה .מלמטה כל שהוא כשר וטרה וכו' והא רקאמ' נקב ולא פלש
מבפנים [כשר הדא] היא דתניק וכו' כצ"ל .וכל הנואה לשונו של הראב"ד
בתזה סי' ר"ל יראה שחסר כאן ~ pwהירושלמי או דהני ב' ת'נות "ותני עלה"
aeשירדו
aw
שם
מייתריןהן.
קכ"ם שורה טי יטלא חסרון [והוא] כנגד תלמוד שלנו [לפי] מה שפירש
בה הרב .ואני תמה [וכי] משכוני נפשא לאקולי בהדר של אתרוג? כצ"ל.
שביארנו וכו'" ,לברר הענין הזה נחוץ להביאדבריהראשונים
לטםבמוףהענין
ולבאר שיטת כ"א ,ודבר אחר ישלי להעיר כי כמבואר בדברי הפוסקים תליא
מחלקותן בגי' המשנה (ל"ד ):מש"י ודעמיה גרסי נקלף נסדק ניקב וחסר כ"ש
פסול ,וי"ג ניקב חסר בלא ואת .ראה בההג"מ פ"ח מהל' לולב ובב"י או"ח סי'
תרמ'ח ,והראב"דגריס במתני' ניקב 1חסר כמבואר כאן בראש העגין .ולדידיה
סיירי רישא דמתני' בנקב שיש בו חסרון ,ואחרי שהוא מפרש דהא רתני עלה
בגמ' ניקב נקב מפולש וכו' קאי ארישא1 ,כ11נתו נראה שהוא מדציין הגמ'(ל"ו),
נסרק ניקב ומביא עלה הא דתני עולא וכו' משמע דאניקב דרישא קאי דלא
תנן במתני' נסדק רק ניקב .וא'כ ע"כ דבל נקב שאין בו חסרון אפי' מפולש
כשר ,וא"כאין כאן קושיא מן הירושלמייען דבגי' המשנה הירושלמי הוא ניקב
נקלף נצדק הסר כ"ש ,ולחך גירסא ע"כ לא קאי חסר אניקב ,וא"כ הא דתנן
בניקב פסול אפי' בלא חסר כלום ,א"כ בנקב מפולשמיירי .ומשויה פי'הירושלמי
עטורי
.ע"י
דהא דפנן ניקב ולא חסר כ"ש כשר,מיירי
בנקב שאינו טפולש ואחרי שהלכה
כהבבל' נגד הירושלמי שפיר צדקו דברי הראב"ד ,אף אם נאסר רשני התלמורין
חולקין .ודוק כי קצרתי מאד וזה היא הערה חדשה בענין זה לפע"ד.
עמךד קל"א שורה מ' מלממכו ~אם על ראש השדרה נמי [קאטר] הלל*מ מה
בין זה לנפרצו עליו[ ,ועוד] דהוה ליה למיסר יבש ראשו [מהו] כצ"ל,
עמוד קל"ב שורהי'
אמרו "והלא"
וטס,טורה כ"א יהאיך צ"ל היכן.
,טמ ,טךרך; כ"כ
ראש השדרה :כו'כצ.ל.
אט בשית לבדה "אף ער וכף מ"ר
עמךד קל"ב 'טורה ה' מלכשאץ ודאי
יא
,יב
אתה [אלא]הלע"נ וכף מ.ג
תו' ע" כרץ Qrש ה ל ח כדעת הראב"ד דסתם
ac'1
לטם במ1ף העמוד
הלב לא משמע אלא שררו וע" ברא"ש שם ובקיה שם אות ר /ולפמ"ש
הרץ אץ כאן השגה הרא"ש על הראכ"ר בזה.
ז נפרצו העטן [בהדם] וערבה כצל.
עלן * נקל"ה-שורוץי"
שם שורהי"ח",ייסב"
קמו
ש לטחוק.
קטם שורהו' מלסמה יעובה
האתרוג" יש למחוק,
ענודקל"ו שורהי"ח כקיימאניו
] כצ"ל.
שם שורה כ"ו בטחצה [*טולל כצ"ל,
שם שלרה ל,
משאר טקומות [דלא] טדמינן [DtpsSIלפי' ובו) כצי(
שם שורה ה' מלממה כגון כפוף כווץ עקום כצ"ל.
' נשוו טקצת עליה כשרה [אלמא] אפי' וכו' כצ"ל.
עמוד קל"ז שורהי
קננ"נ שורה ד'ייקנלו הרננים תשוכתמ וכו' זה הוא מליצה תלמויית
חוליןכ'.
שם שורה כ' הכין והכין חד ב5ומ ,ההולכה אחת וההובאה נאהת] כצ"ל.
ן פעם [אחת] או וכו' כצד,
שםבסוף העמודיהני
עמוד קמ"ד שורה ב ,או דילטא הכין והכין חד וכו' כצ"ל.
ייא
עימוד
ג בסוגיא הירושלמית שלגו וכו' ,הלשון טשובש וכצ"ל :אבל בסוגיא
שם שורהי"
ירושלמית שלנו אין כתוב [על כל דבר ודבר] רקגבי ממנין דשתני במתני' צריך
לנסכם ג' פעמים על כל דבר ודבר ובעי ר"1וכו'1 .כ11נת 1דלגבי נענוע ג"פ לא
כתוב בירושלמי על כל דבר ודבר .וכן' הוא בירושלמי שבידנו .אמנם ברי"ף
ובפי' ר"ח ובתוס' שם בד"ה כדי וכו' ובשיטת הויב'ב (הנדפם טביב הרחף
דהום ווילנא) הובא הירושלמי בגירי זו :תני צריך לנענע ג"פ על כל דבר
ודבר.
מ שדרה כ"ד וכן קבלנו מאבותנו וכו' בפי' ר"ח (הנדפסבשיםווילנא) הגיר' :וכן
,צנ
קטלנו מרננו האי "1ל ,וגן הרשרש שםסי' כ"ג ב,ה"ל :וכ"כ ר"ה בשט רבהאי.
ר מלמעלה אחת והבאה באחתודיו וכו' אוהכיןוהבין חד
עכ2דד קמיה שורהי"
וכו' כצ"ל.
עמוד קמ"מ שורה א' לכסכם ג"פ וכו' צ"ע לדבריו אלה' הן אמת שבירושלמי
שבידינו אין בלולב "על כל דבר ודבר" ,אכל בכרכום הגי' געל כל דוד?
ומוכרח הוא דהא הירושלמי אמר "תמןתנינן" וכו' ובמשנה (נדה ס"א) איתא
ג"פ בכל או"א וצע"ג,
ממיפים וכו' כן היא הגיו' במשנה שביוושלמי אב5
עטור קמ"מ שורה ל'
במשנה שבמשניות וגש"ם דילן הגי' מנענעין ,וג'ל דמשו'ה לא נזכר בבבלי
מהך נענועים ג"פ בכל דבר ודבר רק סחט,וכן ללולב" וכמו שפי' רבנו המחבר
באן בסמוך,יען דגיר' הבבלי במשנה הוא מנענעין' אכל גירושלמי דגריט
יי
לנ
וע בררך אחר וכמו אפי' הטחנת,
במשנה "היו העם מטרפין" משו"ה פי'לחך נענ
ת
ו
א
ס
ר
י
ג
ת
ו
י
נ
ש
מ
ב
והאותכי בהרבה מקומות אין מספר נמצאו שנוי
שביוושלמי
לטשגיות שבש"פדילן .והארכתי בזה בקרי נתיבות ירוש לים על ירושלמי,
ואכ"פ להאויך בזה.
ן ללולב [אין] פירשו שנענוע וכו' כצ"ל,
ק"נ שורה ה'יג
ן המנין אלא משבי ,עי' בירושלמי ע"ז פ"א סוף ח"א
שם שורה אחרונה שיני
בהגהותציון וירושלים שם,
"יי
עמיד
ב"ה י"ד שבט התרס"ט בתוככי ירושלים עיר קדשינו.
מציון וירושלים ברכה וחיים לאהובי הישיש …מו"ה יצחק לאמא נ"י,
שמחתי לקראת מכתבו אשר בו לירושלים מבשר נתןכי הקרה ד' לפניו הס'
ן חנ11ת כת"י לרבינו המאירי ז"ל ומלאתי גיל בקבלי את חגליוגות הנד*טות
היקרכזנ
אשר שלחלי ממנו ,אחזתים ולא ארפתים עד אשר עברתי עליתם בעיון וגשום לב,וחנני
קמח
יניעתי געת הגיתי בם–.יהנהי"
ס ש"5ת1
טעוירביהלפנייכת4ההעריתיס"6אשיעי
מטציאות עור
י לא שסעתי ולא מצאתי בזה ער כה,
מהספר הזה