יהודה ליווא בן בצלאל; מהר"ל מפראג
פוזנא
ופראג1609 – 1515 ,
קישורים לכתבי מהר"ל מפראג באתר דעת:
הערך מהר"ל מפראג באנציקלופדיה יהודית דעת
תפארת ישראל למהר"ל מפראג ,בספריה וירטואלית דעת
באר הגולה למהר"ל מפראג ,בספריה וירטואלית דעת
נר מצווה למהר"ל מפראג ,בספריה וירטואלית דעת
מדור ספרי יסוד במחשבת ישראל באתר דעת
מהדורה מעוצבת
אתר דעת
תשע"ח
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
הקדמה 4 ……………………………………………………………………………….
פרק א 5 …………………………………………………………………………………
פרק ב 9 …………………………………………………………………………………
פרק ג 14 ……………………………………………………………………………….
פרק ד 20 ……………………………………………………………………………….
פרק ה26 ……………………………………………………………………………….
פרק ו 50 ………………………………………………………………………………..
פרק ז 56 ……………………………………………………………………………….
פרק ח69 ……………………………………………………………………………….
פרק ט 77 ……………………………………………………………………………….
פרק י 83 ………………………………………………………………………………..
פרק יא 90 ………………………………………………………………………………
פרק יב 104 …………………………………………………………………………….
פרק יג 106 …………………………………………………………………………….
פרק יד 114 …………………………………………………………………………….
פרק טו 121 …………………………………………………………………………….
פרק טז 126 ……………………………………………………………………………
פרק יז 130 …………………………………………………………………………….
פרק יח 137 …………………………………………………………………………….
פרק יט 142 …………………………………………………………………………….
פרק כ 148 ……………………………………………………………………………..
פרק כא 151 ……………………………………………………………………………
פרק כב 155 ……………………………………………………………………………
פרק כג 164 …………………………………………………………………………….
פרק כד 173 ……………………………………………………………………………
פרק כה 178 ……………………………………………………………………………
פרק כו 186 …………………………………………………………………………….
פרק כז 192 …………………………………………………………………………….
פרק כח 194 ……………………………………………………………………………
פרק כט 198 ……………………………………………………………………………
פרק ל 201 ……………………………………………………………………………..
פרק לא 204 ……………………………………………………………………………
פרק לב 211 ……………………………………………………………………………
פרק לג 219 …………………………………………………………………………….
פרק לד 222 ……………………………………………………………………………
פרק לה 227 ……………………………………………………………………………
פרק לו 231 …………………………………………………………………………….
פרק לז 235 …………………………………………………………………………….
פרק לח 237 ……………………………………………………………………………
פרק לט 239 ……………………………………………………………………………
פרק מ242 ……………………………………………………………………………..
פרק מא247 ……………………………………………………………………………
פרק מב 248 ……………………………………………………………………………
פרק מג 253 ……………………………………………………………………………
פרק מד 256 ……………………………………………………………………………
פרק מה 259 …………………………………………………………………………..
פרק מו 262 …………………………………………………………………………….
פרק מז 268 ……………………………………………………………………………
פרק מח 271 …………………………………………………………………………..
פרק מט 274 …………………………………………………………………………..
2
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
פרק נ 277 ……………………………………………………………………………..
פרק נא 280 ……………………………………………………………………………
פרק נב 283 ……………………………………………………………………………
פרק נג 286 …………………………………………………………………………….
פרק נד 288 …………………………………………………………………………….
פרק נה 291 ……………………………………………………………………………
פרק נו295 ……………………………………………………………………………..
פרק נז 299 …………………………………………………………………………….
פרק נח 306 ……………………………………………………………………………
פרק נט 309 ……………………………………………………………………………
פרק ס 316 ……………………………………………………………………………..
פרק סא 320 ……………………………………………………………………………
פרק סב 322 ……………………………………………………………………………
פרק סג 327 ……………………………………………………………………………
3
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
4
הקדמה
הנה ימים באים ולא יאמר חי ה' אשר העלה את ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר
העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שמה
(ירמיה כג ,ז ,ח).
בפרק קמא דברכות (יב ב)
אמר להם בן זומא לחכמים :וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח ,והלא כתיב הנה
ימים באים וגו'.
אמרו לו :לא שתעקר יציאת מצרים ,אלא שתהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים
טפל לה .כיוצא בו :לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ,לא שיעקר שם
יעקב ממקומו ,אלא שיהיה שם ישראל עיקר ויעקב טפל .וכן הוא אומר :אל תזכרו
ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו .אל תזכרו ראשונות זו שעבוד מלכויות ,וקדמוניות
אל תתבוננו זו יציאת מצרים .הנני עושה חדשה עתה תצמח ,תני רב יוסף זו מלחמת
גוג ומגוג.
משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה בדרך מהלך ופגע בו זאב ,וניצול ממנו ,והיה
מהלך ומספר מעשה זאב .פגע בו ארי ,וניצול ממנו ,היה הולך ומספר מעשה ארי.
פגע בו נחש וניצול ממנו ,שכח מעשה שניהם ,והיה מהלך ומספר מעשה נחש .כך
ישראל ,צרות אחרונות משכחות הראשונות ,עד כאן.
במה שכל סבה ראוי שתמצא עם המסובב ,ואם לא כן לא היה סבה באמת .ואם אתה רואה
סבה והוא אינו נמצא עם המסובב ,אינה סבה באמת .המשל ,כאשר אתה רואה שהבונה,
הוא הנגר ,והוא סבה אל הבית ,והוא מת והבית נשאר ,או אם אתה רואה האב ,שהוא סבה
אל הבן ,והאב מת והבן נשאר ,אין עליך לומר שהבנאי הוא סבה גמורה לבית ,או האב סבה
גמורה אל הבן ,אל תאמר כך ,שהסבה הוא שצריך שיהיה נשאר עם המסובב ,שאם הוא
סבה אליו להיות נמצא -גם הוא צריך לקיומו .וכאשר נשאר הבית עומד אחר שמת הבנאי,
זהו בשביל שלא היה הבנאי סבה לעמידת הבית ולקיום שלו .כי לא היה הבנאי סבה רק אל
התקרבות העצים זה לזה ,ולהניח זה על זה ,וכאשר אין הסבה -לא ימצא התקרבות העצים.
אבל קיום הבית הוא לעצמו ,כי הארץ הוא נושא אליו .אם כן הסובב לעמידת הבית הוא
הארץ .ובודאי זאת הסבה היא נשארת עם המסובב ,ולא יתכן הסרת הסבה הזאת ויישאר
המסובב .וכן אין האב סבה אל הבן ,אבל האב סבה אל זריעת הזרע ,וזאת הסבה נשארת ,כי
אם אין האב אין כאן זריעת זרע .אבל הסבה המקיים הבן הוא הטבע שנתן השם יתברך אליו.
כי איך יתכן שייתן הסבה יותר ממה שנמצא בעצמו בו ,ואם היה האב סבה לקיום הבן -אם כן
תמצא שהאב ייתן לבן יותר ממה שיש בו ,כי ייתן קיום לבן אף אחר שמת האב בעצמו ,ולבנו
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
5
יש לו חיות אחר מיתת האב ,ודבר זה אי אפשר שייתן דבר מה שלא נמצא בו .אבל סבת
קיומו מסבה אחרת ,הוא השם יתברך ,אשר הוא סבת הכל ,ואין סבה זולתו.
ולפיכך סבירי להו לחכמים שיש זכר ליציאת מצרים אף לימות המשיח ,כי איך לא יהיה זכר
לסבה עם המסובב ,כי מן המדרגה שקנו ישראל כשיצאו ממצרים [י]קנו עוד מדרגה יותר
עליונה ,ואם לא שהוציאנו ממצרים ,ולקח ישראל לו לעם ,לא זכו לאותה מעלה עליונה שיקנו
לעתיד ,כי יציאת מצרים הוא סבה בעצם אל הגאולה העתידה .ולפיכך כשהשיב בן זומא על
דברי חכמים וכי מז כירין יציאת מצרים לעתיד ,והלא כתיב הנה ימים באים וגו' ,שמזה יש
להוכיח שלא יהיה נזכר יציאת מצרים לעתיד .ועל זה השיבו חכמים לא שתהא יציאת מצרים
עיקר ,אלא שיהיה שעבוד מלכויות עיקר ,ויציאת מצרים טפל לה .וכל זה מפני שאי אפשר
שיהיה המסובב בלא הסבה ,ולכך ראוי שיהיה עם שעבוד מלכויות זכר אל דבר שהוא סבה
אליו ,והוא יציאת מצרים .ולפיכך מביא לראיה שם יעקב וישראל ,שלא נעקר שם יעקב ,כי שם
יעקב גם כן הוא סבה לשם ישראל ,כי שם יעקב נקרא מלשון שהיה יעקב מקטין עצמו כמו
עקב ,ואין דבר יותר שפל מן העקב ,ודבר זה הסבה שיהיה השם יתברך מגביה אותו עד
שיקרא ישראל ,על שם שרית עם אלוהים ועם אנשים (בראשית לב ,כח) ,שכל המשפיל עצמו
הקדוש ברוך הוא מגביה אותו (עירובין יג ב) .ומפני כך ישראל גם כן נקראו בשתי שמות אלו,
כי בשביל שהם מקטינים עצמם הקדוש ברוך הוא מגביה אותם .ומפני כך ,אלו שתי הגאולות
הם מתחברים ביחד כאילו הם גאולה אחת.
ומפני שבארנו בחבור גבורות השם עניין גאולת מצרים ,יש לחבר עם זה גאולה אחרונה.
וחבור הזה יקרא בשמו נצח ישראל ,והטעם מבואר למעלה בתחילה חבור גבורות ה' (סוף
הקדמה שלישית) ,כי בחבור הזה יתבאר כי השם יתברך נתן לישראל הנצחיות ,ואינם כלים
חס ושלום בגלותם הקשה הכבד .גם כן יתבאר כי יש אל השם יתברך הנצח ,שיהיה מנצח
מלכות הרביעית שיש לה הממשלה ,וכדכתיב (עובדיה א ,כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט
את הר עשו והייתה לה' המלוכה אחד.
אמן כן יהי רצון במהרה בימינו.
פרק א
כאשר הדבר הטוב נודע מהפכו ידיעה אמתית ,וכן כל הדברים נקנה הידיעה בהם מן ההפך,
כי מן מראה השחור יכול לדעת מראה הלבן שהוא הפכו ,וכן כל ההפכים ,מן האחד נקנה
הידיעה בהפך שלו .ומוסכם הוא כי ידיעת ההפכים הוא אחד .ובשביל זה אמרו בערבי פסחים
(פסחים קטז א) בהגדה מתחיל בגנות ומסיים בשבח .ולמה מתחיל בגנות? רק שמפני שאין
לשבח הכרה אמתית רק מן ההפך .ולכן אין לפרש עניין הגאולה האחרונה ,אם לא שנבאר
עניין הגלות והחורבן .שבזה יודע הטוב והתשועה שאנו מקווין .וכאשר אנו באים לבאר עניין
הגלות ידיעה אמתית ,צריך לבאר קודם הסבה לגלות .והדברים השייכים אל הגלות.
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
6
ועוד שיש לבאר עניין הגלות תחילה ,כי הגלות בעצמו הוא ראיה והוכחה ברורה על הגאולה.
וזה כי אין ספק כי הגלות הוא שינוי ויציאה מן הסדר ,שהשם יתברך סדר כל אומה במקומה
הראוי לה ,וסדר את ישראל במקום הראוי להם ,שהוא ארץ ישראל .והגלות מן מקומם הוא
שינוי ויציאה לגמרי .וכל הדברים כאשר הם יוצאים ממקום הטבעי ,והם חוץ למקומם ,אין
להם עמידה במקום הבלתי טבעי להם ,רק הם חוזרים למקומם הטבעי .כי אם היו נשארים
במקומם הבלתי טבעי להם ,היה הבלתי טבעי נעשה טבעי ,ודבר זה אי אפשר שיהיה הבלתי
טבעי נעשה טבעי .משל זה ,אם אתה מכריח את חלק האש שיהיה עומד בארץ ,שמקומו
הטבעי שלו הוא למעלה ,ואתה מכריח אותו חוץ למקום הטבעי להיות עומד למטה .וכן הארץ,
מקומה הטבעי למטה ,ואם אתה מכריח את חלק ממנו לעמוד למעלה ,אם היה נשאר עומד
שלא במקום הטבעי ,כבר היה הבלתי טבעי נעשה טבעי.
וכן ישראל בעצמם ,אם היו עומדים בגלות לעולם ,שאין זה מקומם הראוי להם ,כי מקומם
הראוי להם לפי סדר המציאות להיותם בארץ ישראל ברשות עצמם ,ולא ברשות אחר .כמו כל
דבר ודבר מן הנמצאים הטבעיים יש להם לכל אחד מקום בפני עצמו ,כמו שגזרו חז"ל (אבות
פד) אין לך דבר שאין לו מקום ,וכל דבר הוא ברשות עצמו .ואם היו נשארים בגלותם לעולם,
היה הדבר הזה -שהוא העמידה חוץ למקומם ,שהוא בלתי טבעי -נעשה טבעי .שאין עומד
בתמידות רק הדברים הטבעיים ,כי הטבע שנתן השם יתברך לכל דבר ודבר מקיים אותו עד
שהוא מקויים עומד תמיד .ואם הדבר הבלתי הטבעי קיים תמיד גם כן ,אף כי אינו כסדר
וכטבע המציאות ,היה הטבע ההוא דבר מותר ובטל לגמרי ללא צורך ,ודבר זה לא יתכן.
וכמו כן הפיזור אינו דבר טבעי ,וכמו שחוזר כל דבר ודבר אל מקומו ,כך חוזרים החלקים
המפוזרים והנפרדים להיותם כלל אחד .ודבר זה מבואר לכל אדם אשר הוא בן דעת ,כי כל
החלקים עניין אחד להם .ואם כן למה יהיה חלוק ביניהם ,ולא יתאחדו ,מאחר שהם דבר
אחד .ולכך כל פיזור עומד להתכנס יחד .ולפיכך פיזור ישראל בין האומות הוא דבר יוצא מן
הטבע ,שמאחר שהם אומה אחת ,ראוי שיהיו עומדים יחד להיות אחד ,כמו שתמצא כל
הדברים הטבעיים אינם מחולקים לשנים ,רק הם מתקבצים ביחד ,וכן כל הנחלים הולכים אל
הים (קהלת א ,ז) להיות מתקבצים ,ואין דבר אחד מתחלק .ומאשר האומה הישראלית אומה
אחת בלתי מחולקת ומופרדת יותר מכל האומות ,ראוי שיהיו מקובצין יחד .ומזה נראה כי
הפיזור להם בפרט אינו טבעי כלל .ואי אפשר לומר שדבר זה הוא בשביל חטא ועוון ,סוף סוף
דבר זה הוא בלתי טבעי ,דהיינו הפיזור לישראל ,ויהיה הבלתי טבעי נעשה טבעי אם היה זה
לעולם.
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
7
ועוד ,כי לפי סדר המציאות אין ראוי שתהיה אומה משעבדת באחרת להכביד עול עליה ,כי
השם יתברך ברא כל אומה ואומה לעצמה .רק מה שראוי שיהיו ישראל עליון על גויי הארץ
(דברים כח ,א) כאשר עושים רצון המקום -דבר זה עניין אחר ,כי כך ראוי לפי סדר המציאות
בשביל מעלתן ומדרגתן .אבל שאר האומות ,לפי סדר המציאות ,ראוי שכל אומה ואומה מצד
שנבראת לעצמה ,שלא תהא רשות אחרים עליה .ואם היה נשאר דבר זה תמיד ,הוא הגלות
ויד האומות מושלים על ישראל ,היה דבר זה ,שאינו לפי סדר המציאות ,והוא שינוי סדר
העולם ,עומד תמידי ,ודבר זה אי אפשר .ולכך מן הגלות נוכל לעמוד על הגאולה.
ורמזו חכמים דבר זה בחכמתם בבראשית רבה בפרשת לך לך (מב)
ויאמר ה' אל אברם ידוע תדע (בראשית טו ,יג) ,ידוע שאני מפזרן תדע שאני מקבצן.
ידוע שאני ממשכנם תדע שאני פורקן .ידוע שאני משעבדם תדע שאני גואלם ,עד
כאן.
ולא הוצרכו במדרש לבאר כל אלו הדברים ,שהם עניין אחד ,ודי היה לו לומר ידוע שאני
משעבדם תדע שאני גואלם ,שזהו העיקר שמזכיר בכל מקום שיגאל ישראל ,ולמה לו להזכיר
הכינוס והפירוק .רק שרצו לפרש כי בשתי אלו מלות ידוע תדע נרמז הגלות והגאולה .הגלות
בלשון ידוע ,והגאולה בלשון תדע ,שהיא לשון עתיד .ורצה לומר מן הגלות תדע הגאולה
לעתיד ,כמו שפירשו ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן ,כי הפיזור אינו לפי סדר המציאות,
שיהיה דבר אחד כמו ישראל -שהם עם אחד -מפוזר ,כמו שהתבאר ,כי הדברים שהם אחד
הם יחד גם כן.
וכן ידוע שאני ממשכנם ,ונתתי אותם ברשות אחרים ,ואין ראוי לפי סדר המציאות שיהיו
ישראל עומדים ברשות אחר ,כי מה שישראל הם בארץ אחרת יצאו מרשותם ועומדים ברשות
אחר ,כמו המשכון שנכנס לרשות אחר .וכן ישראל אינם ראויים לפי סדר המציאות שיהיו
תחת ממשלת אחרים ,ויהיו אחרים משעבדים בהם ,כי לא על דבר זה הם נבראים .לכך ידוע
שאני משעבדם תדע שאני גואלם ,להוציא אותם מן השעבוד .כי הוא יתברך המסדר
המציאות ,אי אפשר שיבוא מאתו דבר יוצא מן הסדר ,כי אם לפי שעה במקרה החטא ,שאין
זה נקרא יציאה מן סדר המציאות דבר שהוא עונש לשעה אחת מפני החטא .אבל שיהיה
נשאר לעולם -זה אינו ,כי לא תמצא דבר שהוא יוצא מן הסדר שיהיה מקויים .וכן מה שאמר
ידוע שאני משעבדם תדע שאני גואלם ,כי שעבוד אומה באומה אין זה לפי סדר המציאות
אשר ראוי ,כי ראוי שתהיה כל אומה בני חורין ,כמו שהארכנו על זה בחבור גבורות ה' (פרק
לה) אצל (שמות יב ,ב) החדש הזה לכם ראשון וגו' ,עיין שם .הנה התבאר באלו ג' דברים
שמן הגלות יכול לעמוד על הגאולה.
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
8
וכל זה תבין כי לשון גלה וגאל אותיות שניהם שוות ,רק שבלשון גאל נרמז בו שהוא יתברך
גאל אותם מכל ד' רוחות עולם ,ומאחד את הפיזור שלהם .וכל אחדות בעולם הוא באמצע,
שהקצוות הם מחולקים ,והאמצע אחד .ולכך האלף ,שהוא האחדות והקבוץ מן הפיזור ,הוא
באמצע התיבה .אבל גלה הוא בהא ,שהוא פיזור ,והפיזור הוא בד' רוחות בכל הקצוות ,וגם
באמצע .שהדבר שהוא מפוזר -הוא מפוזר בכל השטח ,שהוא כולל ארבע רוחות וגם
באמצע .אף שהאמצעי אינו פיזור ,דבר זה מה שיש בהם האמצעי בא להורות כי נשאר
בישראל כח אחדות וקבוץ ,כמו שיתבאר .ולומר לך ,כי הגלות בעצמו הוא סבה לגאולה לקבץ
הפיזור ולהיות ישראל אח ד .לכך אותיות גלה הם אותיות גאל ,רק שנעשה הפיזור לאחדות,
שהוא נרמז באלף של גאל .ובמה שיש הא במלת גלה ,אשר ההא מורה על שישראל הם
פזורים בכל ד' קצוות ובאמצע ,בשביל זה נשאר בהם אחדות אף בגלותן ,שהרי האחד שהוא
באמצע בתוך הארבע ,הוא מאחד ומקשר פיזור הארבע אליו .כי לעולם האמצעי מאחד
ומקשר הכל .ודבר זה מורה כי עדיין יש כח אחדות בישראל בגלותן ,ולא נחלקו לגמרי,
ובשביל כח אחדות זה שנשאר אצלם יתאחדו עוד .שאם כבר חס ושלום לא נשאר בהם כח
אחדות ,כבר נתחלקו ,ולא היה להם כח להיות חוזרים להתאחד .אבל עתה יתאחדו מכח
אחדות שהוא נשאר אצל ישראל.
ובמדרש (ב"ר פו) מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת? (בראשית לה,
יט) ,אלא צפה שהגליות עתידות לעבור שם ,וקברה שם כדי שתהא מבקשת רחמים
על בניה .הדא הוא דכתיב (ירמיה לא) קול ברמה נשמע נהי וגו' כה אמר ה' מנעי
קולך מבכי ויש תקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם ,עד כאן.
ופירוש עניין זה ,כמו שבארו עוד במדרש (ב"ר עא ,ב):
רחל מבכה על בניה (ירמיה לא ,יד) ,ישראל נקראים על שם רחל ,ולא על שם רחל,
אלא על שם בנה הבן יקיר לי אפרים.
וזה המדרש יש לו טעם מופלג ,כי האשה תקרא בית ,כמו שאמר רבי יוסי (שבת קיח ב)
מעולם לא קראתי לאשתי אשתי ,רק לאשתי ביתי .ומפני כי רחל היא הייתה עקרת הבית של
יעקב ,כמו שאמרו חז"ל (ב"ר עא ,ב) שרחל הייתה עקרת הבית .וכל מי שנקרא בית כולל
ומאחד הכל ,כמו שהבית כולל הכל ומאחד כל אשר בתוכו' .ולפיכך נקראו ישראל על שם
רחל ,מפני שהיא הייתה עקרת הבית של יעקב .וכן נקרא ישראל על שם בנה ,כמו שהיא
הייתה עיקר ,גם כן בנה עיקר ,ודבר זה ידוע מאד .ולפיכך אמר שנקברה רחל בדרך ,שאם
הייתה נקברת רחל במערה ,לא היה אצל ישראל ,שהם בגלות שלהם ,כוח המקבץ והמאחד
את ישראל בגלות שלהם .אבל נשאר בישראל כוח המאחד את ישראל ,רק שאינו בפעל רק
בכח בלבד .ולכך רחל ,שהיא כח המאחד את ישראל ,שהרי כל ישראל נקראו על שמה,
נקברה בדרך .ולכך מבקשת רחמים עד שיהיו ישראל מקובצים בארצם לגמרי .ואם לא
נקברה רחל -שהיא עקרת הבית המקבץ את ישראל -בדרך ,כבר נחלקו ישראל חס ושלום,
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
9
ולא היה אצלם עוד כח מקבץ ומאסף את ישראל .והיינו שהשיב לה הקדוש ברוך הוא מנעי
קולך מבכי ועיניך מדמעה ,כי בזכות רחל -שהיא כוח המקבץ ישראל -ישובו ישראל מגלותם.
וזהו ושבו בנים לגבולם ,כי יש כוח מאחר את ישראל בתוך גלותם ,ובשביל אותו כוח המאחד
ישובו ישראל מגלותם ,וזה מה שרצינו לבאר.
פרק ב
סבת הגלות הוא מבואר בעצמו בכתוב שהוא החטא שגרם כל זה .אך סבת הסבה נעלם
ממנו .כי יש לשאול שאלה גדולה מאד ,שכשאנו חוקרים ומעיינים בחיפוש הנבראים כולם,
תמצא סדר אחד ,לא יצאו מסדרם ,ולא ישנו את חוקם ,שהדומה מוליד את הדומה .כי לא יצא
חמור מסוס ,וסוס מחמור ,ואדם מבהמה ,ובהמה מאדם .וכל הצמחים כולם -מזרע חטים לא
יצא שעורה ,משורש צפע יצא נחש .ואם כן לפי זה היה ראוי גם כן משורש צדק ונטע נאמן,
יהיו תולדותיהן ,בני אברהם יצחק ויעקב ,כיוצא בהם ,ומדבר טוב לא יצא רע .ולכל הפחות
אין ראוי שיהיה בהם נמצא ההפך ,כי ישראל מסוגלים היו לחטא מה שלא תמצא בכל
האומות .ולא היה אצל אברהם יצחק ויעקב כמו שהוא אצל שאר בני אדם ,שפעמים יוליד
צדיק ,ופעמים יוליד רשע .אבל בני אברהם יצחק ויעקב היו תולדות הרעים שבהם יותר מן
הטובים בהרבה זמנים .ומאחר שאברהם יצחק ויעקב היו יסודי האומה הזאת ,איך נמצא דבר
זה להם מה שאינו נמצא אל הבעלי חיים הבלתי מדברים?
ועל זה אמר (ישעיה א ,ג) ידע שור וגו' ,נגד ב' דברים -היראה והאהבה ,שראוי היה שיהיו
נמצאים בישראל .כי יש בעל חי כמו השור ,מכיר ,מי שהוא תחתיו ותחת רשותו ,אשר יכול
לעשות עמו כרצונו ,והוא ירא מפניו .לכך אמר ידע שור קונהו ,כי ידע מי שהוא אדון לו מושל
עליו .ומפני שהשור הוא מלך בבהמות ,ועם כל זה ידע קונהו שהוא אדון לו ,לכך אמר ידע
שור קונהו .ונמצא בעל חי כמו חמור ,שאינו מכירו בעניין זה ,מכל מקום הוא מכיר הטוב שיש
לו אצל בעל שלו ,ונמשך אחר בעליו .ועל זה אמר וחמור אבוס בעליו ,שהוא הבעל חי החומרי
ביותר ואין לו חכמה ,מכל מקום מכיר את בעליו בשביל טובתו ,שמיד הוא רץ אל האבוס
שממנו אכילתו .אבל ישראל לא ידע וגו' ,רוצה לומר שנקראו על שם השררה ,והיה ראוי להם
לדעת שררת וממשלת הקדוש ברוך הוא ,אשר הוא מושל על הכל ,כמו שידע השור -שהוא
מלך -את שהוא אדון לו ,ועם כל זה לא ידעו דבר זה להיות יראים מפניו .ואמר עמי ,כנגד
החמור שזכר ,שנקראו עם על שם שהם אומה בלבד .ומזה הצד היה להם לדעת מי שהוא
מטיב עמו ,שהחמור ידע אבוס בעליו ,אבל עמי לא התבונן הטובות שעשיתי עימהם ,ועוד
אפשר לעשות להם לעתיד ,בשביל כך היה ראוי להיות נמשכים אחר השם יתברך בעבותות
האהבה ,כמו החמור הנמשך אחר אבוס בעליו.
נצח ישראל
*
לרבי יהודה ליווא ,המהר"ל מפראג
*
אתר דעת
10
והיינו דאמרינן במסכת מכות (כג א) מי שנתחייב מלקות היו מלקין אותו ברצועה של עגל על
שם ידע שור קונהו .ולמה לא היה מלקין אותו ברצועה של חמור על שם וחמור אבוס בעליו.
אבל המלקות מפני שעבר הלאו בתורה (מכות טז א) ,ולא היה בו יראה להכיר את מי שציוה
עליו שלא לעשות .והשור מכיר את האדון וירא מפניו ,ולכך ילקה ברצועה של עגל .אבל לא
שייך שאין מכיר הטובה שיש בלא תעשה ,שאין בלא תעשה תשלום שכר טוב ועיקר השכר
הוא על קיום מצות עשה ,כדמוכח בפרק קמא דקידושין (לט ב) על מתניתין העושה מצווה
אחת מטיבין לו וכו' .הרי שהכתוב אומר כי דבר פלא הוא שלא יהיה בישראל הדבר שנמצא
בבעלי חיים הטבעיים ,שבטבעם נמשכים אחר היראה מן האדון ,ולהכיר הטוב.
ובפרק קמא דתענית (ה א)
אמר ליה רב יצחק מהו דכתיב (ירמיה ב ,יג) כי שתים רעות עשה עמי ,תרתין הוא
דהוי ,עשרים ותרתין שבוקו להו? הכי אמר רבי יוחנן ,אחת שהיא שקולה כשתים,
ומאי ניהו? עבודה זרה ,דכתיב
אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות
נשברים ,וכתיב כי עברו וראו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד ההימר גוי
אלוהים והמה לא אלוהים?! ועמי המיר כבודי בלא יועיל.
תנא ,כותיים עובדים לאש ,וקדרים עובדים למים ,ואף על גב שיודעים שהמים מכבין
האש לא המירו אלוהיהם ,ועמי המיר כבוד בלא יועיל ,עד כאן.
וביאור עניין זה ,כי האדם בוחר לו אלוהות אשר ידמה אשר הוא לחלקו .כי יש אומה אשר
חושבת בדעתה שהיא לחלק האש .ולכך כל אומה בחרה לאלוהות כפי אשר במחשבתה אשר
היא לחלקו .ואף כי יודעים כי יש כח יותר חשוב שגובר על הכח אשר הוא לחלק שלו ,וסוף
סוף כאשר במחשבתם שהם לחלק אותו כח ,אין ממירין אותו .וישראל ,שהם לחלק השם
יתברך ,כאשר אמר הכתוב בכמה מקומות ,והוא יתברך מושל על כל ,והמירו את כבודו בלא
יועיל ,אשר הם אינם לחלקן של ישראל .הרי שתים רעות; כי אינם רק לחלק השם יתברך,
והמירו אותו בלא יועיל.
ולפיכך משה רבנו עליו השלום גם כן היה תמה על זה ,ואמר (דברים לב ,ו) הלה תגמלו זאת
עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך .ביאור זה ,כי כל ישראל הם לה ,אם
מצד שהוציאם לפעל ,כמו שהאב הוא סבה שיצא הבן לפעל .והשם יתברך בעצמו היה הסבה
שיצאו לפעל ,וזה היה כאשר