מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ד"ר היים חמיאל /ירושלים
תג שבועות בתורה
רגל
זלש דול'ם(וז פחג()2י'(ן) טזזה ! – – -סג_"קריריטבי טעזיד
794מןכע ט?דה - – -
) .
.
(שמית כס'י-ם!)
.
ר
נ)ימפרא :נאמר שלוש-רגלים בשביעית ,שלא)-מתרסו שלוש .רגלים
(1
ממקומן.
פ!כירה ההורה במקום זה אתשיגשהרגיים.
".ספרא" רואההרצגוירידםיבמאורבאעלבאשרויםכוס
ת"במקום אחר בספר שמוח (~שת כי
אףכיענ.ין
כיון n~strntהתזרה את שנת השמיטר .שבה אין זריעות
~בספרים אמרים
תשא)
יאיא
ית
וימיי.
ו הרגלים ,הקשתיים בפבודת השרה
קבירה ושמיפת בביאה ,הבישה גם עייי
להודיענו ,זנם !בשנת השמיטה ,כשאין
וביונות החקיןיות-אביב.יביר
~ישמרו על
יושיב מוידיאנשיהתם.הקשורות בארנב ,קציר ואסיף.,ינהגוכבכי שנהרנייהי
.היגייס
..
רש"י וראב"ע :רגלים-פעמים.
( )2ראב",ע :תזבח.
( )3אונקלוס :קדמי ).(UDi
י תהיה עבד ,שתעבוד שלוש רגלים בשנה ותבוא
ראב"ע :לייבד
לפני כעבד-שיביא דורון לאדונו.
חזקוני :לשמי ,שבשלשתם (הרגלים) אתה שמח.
.
(נושא !ה נתפרש,נפב-מעינית" ג' .)11 /DP
ע קדת יצח ק :לי נאה לעבוד תחת רוב הטובות שקיבלתם ושאתם
אם מיוחדות ואם משותפות .ועלהמין מהמיוחדות אמר "את חג
מקבליםממני
תשמור וכרכ,בויצאת.ממצרים",לכן "לאיראופני סיקס"~,על"מיק
המצות
מהמשותפות אמר "וחג הקצירבכוהי ממעשיך אשר תזרע ,וחגהאסיף באספך
אתימעשיך מן השדה" ,על שלוש אלהראוי שייראה כל זכורך אל פני
תודות וחגיגותכי כן דרכם שלבני אדםבנמנים התם ,אשר
האדון ה' בשלמי
כי
www.daat.ac.il
191
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
היים המיאל
10
תקופת החג
טת סגסטצית "?מר – – -ןסג ס?'4ר(ו) -בכנריט"?'ף ?4ר סןבע
.
פקדה - -
ת סעפהלד(134 )2רי ?'4ר סט'מ.ןסג ?קע
יקפרמם ל9םסיחרת סש9ת)31יינם ח4י94ם 9ת סינ91ה עיתות
יעילתמ1':9ה:ידמיחיתסש9תס?י'י'ת( )4מ99רוסס?יםיוםןסקבימס
~? nvסדקה לה'- – – :וקדאפם 999םסיים ס!ה( )5לודא קדש —
(ויקיא נו ,סו-בא)
עיי
(שפ שם ,סו-סו)
(שם לד,כב)
יבע
בם יגיעום הטובות המשותפות וכו' שתתחייבו להודות ולהלל לאשר עשה
את כל הגדולות והנוראות עמכם ועם כל העולם בכלל.ולפי שהחוב המוטל
על הטובות המיוחדות הוא גדול ממה שיחוייב על המשותפות הזר לומר
"לא תזבח על חמץ דם זבחי" וכו'כי הוא קרבן מיוחד אל הפסח ,הגעשה
בעבורם ומזה הטעם ;ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך" להודות
לסניו שהכל מושפע מאתו זכו/
תקופת החג
( )1יש"י :שהוא זמן הבאת ביכורים.
.,י
רמב" :1בעבור שאמר שלוש רגלים תחוגלי בשנה ,ופירש את חג
המצות תשמור בחודש .האביב ,שתשמור לעשות חג בתהילת
האביב ,חור ואמר :והאחר ת ש מ1ר שיהיה חג הקצירבכורי מעשיךוכו'.
חזקוני:
שמתה כדכתיב" :שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר
.
ז"
'גילו בהלקח שלל
..
מ"
( )2תרגום יונתן :והגא דשבועיא תענד לך בזמן בכורי תצר
.
חינטין.
יום ראשון
( )3ההדוקים פירשו ,ממהרת
משנהימג)ה:רת"ושהש
יו
מימי דג הפסה,בזשנינ ,במסכת מוהןת (פרקי.
ייחוסים)
הב
שה
י אוסרים (
אין קצירת העשר במוצאי יום ס1ב" (איא במוצאי שבת הראשונה שיארר יול
היאשון פסח).אוים רבותינו ,הבמי הפרושים פירשו "ממחרת השבת" -ממחרת
שי
השנת",
השבה
באחד
ב הראשון פסח( .ע" מנהות מה).
יוםסירמב"ם:שי
–הטועים שיצאו מכלל ישראל בבית שני (הצדוקין,
י
ו
מ
ו
א
"1ביתוסין)? ,הן
שזה שנאמר בתורה "ממחרה השבת" היא שבה
בראשית (יום השביעי של שבוע לבריאה) .ומפי השמועה למדו שאינה שבת
(שבת בראשית) ,אלאיום טוב (כלומריזם א' של פסח נקרא "שבת" כדרך
שנוהגת התורה לקרוא למועדות "שבתון") וכן ראו תמידהנביאים והסנהדרין
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
חג שבועות עתויה
11
בכל דור ודור,ועהיו'מני"ין את העומר בשישה עשר בניסן,.בין בחול בין'
בשבת ,והרי נאמר (בפרשת העומר,,יקרא בג,יד) "ולחם 1קלי וכרמל
הזה",
(יהושע ה ,יא)" :ויאכלו
לא תאכלו עד עצם
וקלוימ
היום מצות ,נא
י בעצם היום הזה"
מעבור הארץ ממחרת הפסה
("קלוי" כיעצם היום,הזה"ודאי מכוונים לאיסור התורה בויקרא כג,יד 1אם
כן נראה שספר יהושע עצמו מפרש,את -ממהרת השבת" לבהרתיום א' של
יום טוב) ואם תאמר שאותו הפסח בשבת'אירע כמו.שדמו הטיפשים היאך
בדברשאינו העיקר ולא הסיגה אלא נקרה
תלה הכתוב היתר אכילתם
נקרה .אלא מאחה שתלה הדבר במחרת הפסח ,הדבר ברור שמחרת הפסח
היא העילה המתרת את החדש ואין משגיחיז עלאיזהיום הואמימי השבוע
.
ל
(תמידיז ומוספין ז,יא).
ן :
..
רש"י :ממחרת יום טוב הראשון של פסח ,שאם אתה אומר שבת
בראשית-אי אתה יודע איזהה.
רמב" :מוסיף ומפרשדברירש"י:זוגדולה שבראיות בגמרא (מנהות
טה ע"א)כי מה מעם שיאמר הכתובכי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה
תביאו העומר ממחרת שבת בראשית,כייש כמשמע שבאיזה זמן מן השנה
שנבוא לארץ ונקצור קצירה יניף הכוהן העומר.ממחרת השבת וכו' .והנה
איז לחג השבועות זמן …ועוד על דוך הוה לא נדע בשנים הבאותאחריכן
נחל לספור ,רק מיום החל חרמש בקמה כפי רצוננו ואלה דברי תוהו,
מתי
ל אםיהיה ממחרת השבתיום טובכפי קבלתרבותינויבואהעניין כהוגן,
אב
ציוה הכחוג תחילה שנעשה בחודש הראשון חג המצות שבעת'מיםוביום
כ
יראשון שבת 11וביום השביעי שבתון וכו' ואחר כן אמרכי כאשר נבוא
ה
אל הארץ נביא ממחרת השבת הזאת הנזכרת עומר התנופה ,והיא
.ד..-
השבת הראשונה הנזכרת כאןוכר.
( )4א1נ קל 1ם :עד מבתר שבועתא שסיעתא (עד אחרי השבוע השביעי).
רמב4ן (לפסוק יא) :אבל ("ממחרת השבת השביעית" "1שבע
שבתזת" לא ייתכן לטרש אותם יום טוב,.אבל אמר בו אונקלוס לשון
שבוע ואם כןיהיו שתי לשונות בפסוק אחד .והמפרשים אמרוכי הוא דרך
צחות (לשון נופל על לשוז) כמו (שופטיםי ,ד) "רוכבים על שלשיםעיירים
ושלשיםעיירים להם" ,ובמקום אחרפירש "שבעה שבוע1ת"וכר.
( )5חזקוני :מה שלא פירש .הכתוב באיזה חורש ובכמה בו חג זה כמו
שפירש בשאר מועדים ,היינו טעמא :אם חידש לך 71QTלא היינו מונים
השבעה שבועות .רק'היינוסימנים לעשות החג בזמנו ודבר גדול תלו' במנ-
~נר,וכו' ועכשוו כשאנומוניו השבעה שבועות מזמן קצירת העומר ממילא
יארעיום החמישים בשישה בסיון שהואיום מתן עשרת הדיברותוכו'.
יחדש
,
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
"ייל המיאי
12
הלה'9419עמ'9ם סקךאקדש
91י1ם ם 4כ1די ם ( )6יסקרי;קםסזסהיךז
!ס:ה_
ל9ם - – -
שיזהזיע
סר9ש נש)7("9
תלע~י9ת9רלהל'ןחס
סק
קי
לק
ןזשיס 5ג?
י- – -
שסי
(במובר כה ,גו)
~?ny~f 1b
1ונריססו.ס-י)
'
:nip~f
שמות החג
לסג '4?5ר(4 )1כ1ךי מ8ש'94 4ר ס1נע ב?4ה:
יד,
01ג ?9ית ( )2מץ9הלףיייך'.ז4יר סטים:
ם סוסהחדשה לה.יז9עמי9ם( )4ס?ךא
;1י1ם ס4כ1ךים ()3יסקרייק
(במובר כח ,בו)
קדש ?? n:ל9ם - – -
(יבריב סו,ין
ןזשית סג nis~fלה'חיליו - – -
(שמות בג ,סו)
(שם
בב)
-
( )6ראה הערוה ,2-1מכאן משתמע שהמיה בי וב .היא ד"סרד בשתי "פיסקאות
הקודמות. :וחג הקציר (ביוב) ,בכורי מעשיך. 1.ודג שבועות חישהיך
בכרי קציר חטים".
( )7ר ש "י :משנקצר העומר שהוא ראשית הקציר.
רמב" :1טעמו מההל לכם חרמש בקמה ,כי כבר הזכיר מתי נתחיל
להניף חרמש בקמה בעומר ,שדיא ראשית קצירנו.
רשב".ם :כי העומר נקרא ראשית קצירכם.
ספורנו :בקמת שעורי העומר ,כי השעורה אביב1 ,מ 1האביב עד
הקציר תספור שבעה שבועות חוקותקציר.
(בי~ס)
'
ש"ת ההד
( )1כש"י :הוא חג שבועות.
,.רמב :1-והנה כולם (חג המצות בחודש האביב ,חג הקציר וחג האסיף)
על מעשיו מן השדה לתת בהם הוראה לאלהים ,שהוא שומר חוקות שמים
ומוציא לחם מן הארץ להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מילא טוב.
אברבגאל :כי בעבור שאותו חג (השבועות) הואבימי קצירחיטים,
וא :מביאים ביכורים מתבואת הארץ כמו שאמרו "ממושבותיכם תביאו לחם
תנופה"לכן נקרא "חג הקציר"רביכורי מעשיך" - – -רצהיתברר שבהת-
חלת היאסף התבואות שהם מזון האדם ,שהראשונה מהן היא החיטה ,שבחג
השבועותהיו מתהילים לקצוריעשו חג להודות לנותן לחם לכל בשר–=.
הנך רואה שלא נקרא:ה החג אלא על שם השבועות ולא נצטווהכי אם:מפני
הביכורים לא לזכרון מתן תורה ולזה נאמר בחג השבועות "בעצם היום
י מפני עיצומו של אותו יום.להיותו ביכורי קציר הוטים' נצטווה,
הנה",כ
.
www.daat.ac.il
.,
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
חג שבועות בחויה
3ן
לא מפנ' מה שהיה ממתןתויה~ .מפני זה'זכר בחג הששעיתאשייקייכו
את שתי הלהם-
ואמנם למה לא אמר בתג השבועות "שבתון" ולא "עצרת" סיבתם מבוארת
שהיה חג השבועותיום אהד לבד לא היה ראוי עומר בו "עצרת",
וכו'
לפי
כי aTnשם נאמר על היום השביעי מהחג אם לישיבה בירושלים ואם להיות
נעצר בו גם כן איסור החמץ וחג המצות כשארימי החג .ואמנם שבתון לא
נאמרכי אםבימים שנחו בהם היהודים מנוהת הלב והשקט טרדתו ומחשבו-
תיו כמו שהוא בהג הסוכות ,מפני שכבר אספו כל תבואוהיהם .אבל בחג
השבועות שהיה להם טרוד על תבואותיהם שהם עויין בשדה לא אמר בו
שבתון כמו אמרו נהג הסוכות,כי לזאת הסיבה גם כן לא נאמר בחג הפסה.
( )2אברבנאל :ואחר שזכר המצות (בפסח),שיורה על גאולתם.ממצרים,
זכר עוד שיורו על הארץ אשר באו שמה ,והם חג השבועות והג הסוכות,
כ' שניהםיורו על היותםיושבים בארץ הנבחרת ,ובחג השבועותהיומביאים
העומר שהוא קציר חיטים להודות לה' שנתן להם ארץ היטה ושעורה ,ובחג
הסוכות.היו מביאים ביכורי כל הפירות להודות לפניו על אסיפתם ,כמו
שכתב "באספך מגרנד ומיקבך" .ומפני זה לא בא בחג השבועות זכרון מתן
תורתנו..ולא קרא הג הסוכות בשמוכי אם חג האטיף'לפי שהיא היתה כוונת
החג .הנה אם כן היו המועדים האלה כולם לתת הודאה על'יציאת מצרים
ועל ביאתם לארץ ישראל.
( )3רש"י :חג-השבועות קרו' ביכורי קציר היסים על שם שתי הלחם
שהם ראשונים למנחתחיטים הבאים מן החדש.
חזקוני :על שם שמשם והלאה מביאיו ביכורי אדמה קוראו יום
הביכורים.
ספ1רנ( 1ויקרא כג,יז) :העומרהיהביכורי שעורים ואלההיוביכורי
קציר היטים.ועל שמם נקרא האג יום הניכורים ,כאמרו "וביום הבכורים
. .
בהקריבכם מגחה הדשה".
!'
1
' -
( )4אוגקלוס :בעצרתיכון.
חז ק : 1בשבועותיכם-מתורגם בעצרתיכון .מגאן'אנו קוראים לעג
גי
'.
.
שבשות :עצרת.
-,."עצרת,
י
(ראש השנה מהע"א; בבא בתדא.קמזלע"א מגהות
בתלמוד נקרא החג בשם
'
מה ,ע"בן ירושלמי ראש השנד ד..חי ועודף
ספורנ :1ב שביל שבועות.חוקותויציר ששמרתי לכם (זהופירוש
הבי"ת)..
.
www.daat.ac.il
'4
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
"יין
.
14
המיאי
מקרא קודש ושביתה ממלאכה
ה(ו) סקדא קדש !קלה לקם ?ל ?לאקת".בדה לא
1קךאפם ~44ם מעםס"
סעש 1חקת עלם וקל מ1קבמיום ( )2ללוס?.ם:
) R1p'lבג ,כא)
ה לא מעשו:
ו1'9ם ס134רים – – -מ?דא קדש !!7ה ?ל ?לאלת".בד
:
.. .
(במובר כתי בו)
קרבנות היום
ידם
– -וסקך9טם סוסהמקרא קודש
סדקה(ו) לה':
ושביהד ממיאכה
הער ה :ננשא :ה
.
ממ1שבמי?ם )21טןיאו לסם
.
.
-
נתפרש באריכות נ,מעינות" ג' עמ' .53-51
( )1אברבנאל :ואמר "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש" להגיד
שבכל שנה ושנה חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם באיוו ארץ שיהיו
ואף בגולה יקדשו זההיום בעצ מ ,1כיאיןעניינו חג noDnשהוא בלבד
וכרוןיציאת מצריםכי זההיום מחג השבועות מפני עצ מ 1ת 1יהיה מקרא
קודש בכל שנה ושנהמפניביכוריקצירחיטיםולכן נאמר "בעצםהיוםהזה".
עקדת יצחק :ציוח שהיום ההוא בעצמו ,שנשלם מסדרם ובו
הקריבו שתי הלחם ,יהיה ,להם מקרא קודש,כי בו ירד להם לחם קודש מן
השמים אשריאכל אותו האוםוחי לעולםוהואיוםהשישימסיוןשעליו אמרו
פח,
התנה הקב"ה
תנוא
חז"ל (שבת ע"א)":ויהי ערב תהי בקריום הששי".,
י'.
כו
עם מעשה שמיס וארץ שאס ישראליקבל את התורה מוטב
( )2ספורנו :אף-על-פי שאין קרבים מיני הקרבן במושבות …לא יחדל
עניין הספירהועניין מקרא קודש.
ר מב"ן :והוצרך לומה חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם באיסור
החדש ובשביתת חג השבועות ,מפני שהוא תלוי בהנפת העומר ובמנחה
חדשה .לומר שאסילו אחרי גלותינו נחוצה לארץ שאין עומר ומנחהיצוה
בהם,כי החדש אסור מן התורה בכל מקום.
קרבנות היום
מדוע נקראה המגהה חדשהז
-
'-
"
( )1ספרא :שתהיה חדשה לכל המנחות.
רש"י :היא המנחה הראשיה שהובא מז החדש.
י"
,יש '.היא נקיאת חדשהכי היא מנחת ביכורים"יבאת ממיטה הדשה.
רמב" :1וטעם מנחה חדשה ,שלאיובא בית ה' מנחה עדשיביאוואת.
יפ
' רמשיו היא וקראת הדשה ,משנם שהיא הראשונהיבוא בית ה',ואייו רש-י
' .
לומד דין :ה מןהמיה
(גי' הערה )6
בכורים-www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ד ש ב"ט ':להתיר חדש במקדש ,כ~"וא,מן בישולתנ.אזת'.
גס לפי לשבים להדגשם היא על התרת החדש במקדש.
( אברבנ)ול :רחצה עומר שביום החמישים יביאו קרבו הדש ,כלומר
מחדש על התמיד הנהוג—ולפ' שישראל בצאתם ממצריםהיו כבהמות
מכלי תורה ורעת וכו' צידה יתברך שיקריבו אז עומר .השעורים' ,ובתג
השבועות שקיבלו את התורה ונעשו בעלי שכל ומביני מדע ציוה שיקריבו
מנחה חדשה,כמו.שהיה בהם אז רוח.הדשה ושהמנחה תהיה שתי הלהם
מאכל בני אדם החכמים והנבונים.
ספ1רנ :1ואמר לה',כי בהם הותר החדש לקרבן.
עקדת יצחק I~aP1 :ההידוש .הש קרבן שתי הלחם הבא ט
החיטים שעליהם נאמר "סולתתהיינה ,לפי שכבר באו עם הסית האלהי
הנזכר לכלל שלישתם המיוחס אל החיטים המיוחדים אל מאכל האדם וכו'
וא: ,כו'לובל התורה הוא הלחם אשר גתן ה' לאכלה אשר בה היהסגולה
מכל העמים (קרבן העומר שממחרת הפסח היה מן השעוריםכי"עדיין היו
במדרגת השעורים שהוא מאכל משותף לאדם ולסוסים ולרכש .אמנםעדיין
לא באו לכלל שלימותם המיוחד הנמשללחיטים שהוא מאכל האדםבייסוד").
–סוף דבר קרבןשתי הלחם הוא מהחיטיםביום החמישים הוא המעידהיו המקריבים ביום ההוא ישירים במעלה על מה שהיו 'בתחילת
שהכמבסי
פר .במדרגת יתרון .הקרבן ההוא אל קרבן העומר אשר הקריבו אז
מהשעורים.
'
':
.
התידוש בזה שהמנחהאפייה חמץ ,כאמור(.בויקראבעל *מקרא כפשוטו"..מסביר את
ב',יא)" :כל המנחה אשר תקריבו.לה' לא תעשה חמץ כי כל שאור וגל .דבש לא
תעטירו ממגו אשה לה' .קרבן ראשית תקריבו אותם לה'= .אבלפירושו אינו מסתבר
,
(.
מתוך פשוטו של מקרא כסירוסים "נ"ל
.
( )2ספרא :ולא מחרן לארז..
.
ר מב "ן :וכן שנינו כל קרבנות הציבור והיחיד באין מן הארץ ודוצה
לארץ חוץ מן העומר ושתי הלחם ,ואפילו לדברי האומר עומר בא מחוצה
לארץ ,מודה בשתי הלחם שאינן באין אלא מן הארץ.
אותו מחוץ לארץכדברי המפרשים,
אברבנאל:אינו למעט שלא
אכלעניינו שהעומרהיה הביכורים מראשית קציר השעורים שדיה באביזם
הראשון מחג הפסח כפי.טבע ארץ ישראל ,שהיו התבואות ממהרות לבוא
–החיטים שאין אכילתם כמות שהם כי אם אחר הטחינה והלישהוהאפייהציוה יתברך שבאותו צדואופן שיאכלוהחיטים תבוא המנחה חדשה
לפניה רוצה לומר בלחםאפוי כמושיאכלו אותובני אדם.ומפניזההביכורים
מהפירותהיו נבדלים מהשדה וכו' וכמהעומר ביכוריהשעירים היה כא מן
יביא.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
היים "מיאל
16
מנזקה (() D!OVק;'וקלוים (fl~b )4הקילהמסק ( )5מזיוה 4כוריפ ()6
'?99ם ()8
;9י ?זה ופר 9ן
עלסם ()7
לה' :ןסונ9מם
יל
סייסים
שסית
9קרשסדוטילםזזים !קי 1עקה לה' וסלסלם ן?מויסם אזה מיםויחם לה':
?לסים:
למשאתוזני '999ם ??n
נעשיסם יפיר-זןים()9
ןסניף 5לסז אסם על לסם 45ךרים ( )10מנ91ה לא' ה' על ז;' 99שים
יני יזח
יסד
השדה ,לכן הוצרך לומר שביכורי קצירחיטים לאיהיה כן,כי לאיבדילום
מן השדה אבל "ממ~שבותיכט" יביאו ,לא חיטים כמו שנולדו,כי אם לחם
תנופה'היושני הלחםגדוליםויפים משני עשרונים ושניהם מקמח סולתולכן
ציוחשיהיו המץ לפי שככה יאכלובני ישראל את לחמם ולהיותם ביכורים
היו באים בדרך אכילתם.
כפירושו לבמדבר כח ,טז .קרוב אברבנאל יותר לפירושי אחרים בביאור "מנחה
חדשה" .וז"ל :ואמר "ובהקריבכם מנחה חדשה לה'" ,שהם שתי הלחם שהיו מקריבים
מהחדש באותו יום.
( )3ר ש"י :לחם תרומה המורם לשםגבוה.וזוהיא המנחה החדשה האמורה
למעלה.
( )4ספרא :שנהיו שוות (התורה והמצוה :מה שאמר שיהיו שוות למד
תואר (שם תואר לשתי הלחם) "תנופה" בלשוןיחיד).
ממה
אמ
בי"ן :ציוה הכתוב שתהיינה חמץ ,לפי שהם תודה לשם,כי חוקות
שמ
( )5ר
קציר שמר לנו וקרבן התודה יבוא על לחם חמץ.
ספ1רנ :1ובהיות זהכעניין הודאה על שבועות חוקות הקציר ,שבהם
היתה סכנת התבואה,היו שתי הלחם חמץ קרבות עםכבשי שלמים כמושהיה
העניין בשלמי תורה על חלות לחם חמץ.
( )6ר ש"י :ראשונה לכל המנחות אף למנחת קנאות הבאה מן שעורים
לא תקיכ TDהחדש קודם לשתי הלהם (עי' הערה ו).
אב רב נאל :רוצה לומר ששתי הלחם הנזכרים היו ביכורי קציר
חיטים שהיו מביאימ לפני ה' כמו שבני אדם אוכלים את החיטים.
( )7ספרא :חובה ללחם.
רש"י :בגלל הלחם ,בחובה ללחם.
אערב גאל :שיקריבו בעבור שמחח הלחם שהוא קצירחיטים המנחה
החדשה ההיא לה' לשבחולהודות לשמועל אשר לא נטסדה תבואתהחיטה.
( )8יבפרשת המוספין שליוםהביכוריט (במרבה כח ,בו) כתוב" :והקרבתם
עולה לריחניחח לה' פ.רים בני.
שניט איל יחר שבפה
כבשים בני שנה".
.ראב"ע :וייתכן ששינה הכתוב בשנה הראשונה שהיאתחילת ההתחלה
ביר
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
חג שבועדת בתורה
17
(ידוש:שאמרפה ופר בן בקר אהד ואילים שמם ובפרשת
פינחס פרים שנים ואיל אחד .ורז"ל פירשו :שאלו קרבת
לעצמן ואלרקרכע לעצמן 1אלה באים בגלל הלחם ואלה למוספיט)'
בתלמודנסבהוויכוחגם על שבעת הכבשים אם הם אותם הכבשיםהנזכרים
בפרשת פינחס וז-ל הגמרא (מנחות מה ,ע"ב)" :שבעת כבשים תמימים" ,אף
עלפישאיו לחם ,אם כן מה ת"ל "על הלחם"ז מלמד שלאנתחייבו בכבשים
קודם שנתחייבו בלחם (רש"' :כל זמן שהיו במדבר) -דברי ר' טרפון.
רבי עקיבא אומר':כזל זק"ן כנשים האמוריםכא,ה,הו כבשיםהאסויים
בחומש הפקודים 1אמרת :כשאתה מגיע אצלפריםואיליםאינן הן (דבתורת
כוהנים-ויקרא בג-כתיב :פר ושני אילים ובחומש הפקודים-במדבר
כח-כתיב :פריםבני בקר שנים ואזל אחד) ,אלא הללו באין בגלל עצמן
והללובאין בגלל לחם (רש"י :אלא אלו דחומש הפקורים באין בגלל עצמן
דמוספיןהןואינןטעוניו לחם) נמצא מה שאמר בחומש הפקודים קרב במדבר
ומה שאמר בתורת כוהנים לא קרב במדבר (כי "על הלחם" לא היה אלא
כשבאו לארץ).
ת ר"ט ור"ג .יר,ט שבעה כבשים האסורים בויקרא הב הם
מצוו אי מייוק
פמדורים בפרשת פיחס.ויא"קריבתיפני שנתחייבו בשתי היחס,כיוסן
הכ
אבהשקירםיב"ואנשובראיאשני פרים אהד הנוכרים בה'פינים~.יר-
ן אץ קשר
י
י
י
א
ו
הקרבנות האמורט פה ינאמרים בה' פינחס .גס בהיותם במדבר הקריבו שבעה
בת
.שהם מוספים שאינם באית
בבשם ~שם פריסואיי
היהראיא
עצמת.
אברב גאל :וכמו שהמלכים והשריםבגליאי על הלהםב
ידו ישומו
יב
נל
שולחנם ,אם עלמיני בשר הנבחרים שבמינים ,כן מפני הדימוי ציוח
כ
י הלחם שבעת כבשיםתמימים ופרבז בקרואיל ומנחתםונסכיהם
שיקריבו על
וכל זה לכבד השולחן האלהי בבשר ובלחם ממינים שונים בשמןוביין וכו'.
( )9ספ א :יכול שכעת כבשיםושעיר האמור בחומש הפקודים (פ' פינחס)
הם שבעת,הכבשים ושעיר האמור כאן ,וכשאתה מגיע לקרים ולאילים =אינם
הם ,אלא אלו קרבו בגלל לחם ואלו קרבו בגללהיום (למוספיז-עי' רש"י).
( )10ספרא :יכוליהיה הלחם מלמטה ,ת"ל :על שני כבשים.אי על שנ'
כבשים יכול לחם'על גבי כבשים? ת"ל :על לחם הביכורים וכו' .אמר רבי
וכו' מניח זה בצד זה ומניף (לפי 1היש עפוש "על""-עם").
רמב"ם :כיצד הנפת הלחם עם שני כבשי השלמים? מביא שני
הכנשים ומניפם בענדםהיים ,שנאמר" :והניף אותם תנופה" .ואם הניף זה
עצמו יצא ,ואחר כך שוחטים אותם ומפשיט .ולוקח
בפני עצמו וזה בפני
משניהם ומניחם בצדשתי הלחם ומניח שתיידיו מלמטה
חזה ושוק מכל אחד
ומניף הכל באחר (תמידין ומוטפין ח,יא).
י
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
18
הייפ
.
י
חמ
י-אכ,
סו
בג,
קוש,קי )11( 1לה' לבסן:
91יןם סן13ך'ם וסוךי99ם nOIDחדקה( )1לה'?4יעמ'9ם ( )2ס?דא קדש
n:orלזם זלקנאית ובלה לא פ4ש:1ןחקכ;סםעילהלריסניחס לה' קךים
4ני 9שר ?נים מסד שעזהוקשים?ו'?,ה1 :ס?סתפ לעת 4ל1להt9fa
(ויקרא
י
ר ס8סדקניזקיקים לשל קססד :ז?רין Itnyvל?9ש
נ"
n?~vז?י;'םשל
סטסד לשסנעסתיסתסווסטי"ישם1ןמי?יית"םר זניםי89םסlי~(?יnvt)1לבסר אליעם:סייד
סססיד()4
,קיי
(:)5
עלת
(במובר כה ,בו-לא)
( )11רש"י :לפ' ששלמייחיד קדשים קלים ,הוזקק לומר בשלמי ציבור,
שהן קודש קדשים.
בפרשה זו מדובר בקרבן המוסף.
( )1ראב"ע :לחם התנופה הוא העיקר (פירוש :עיקר המועד) ועמו שבעה
כבשים (פירוש :שבאו בשביל הלהם ובפרשה הזאת נזכרו המוספים ,שהם
חובתהיום) ופר בן בקרואיליםשניםושני כבשי השלמים (הנזכרים בויקרא
כג ,יט)( ,כלומר שכולם טפלים למנחה החדשה) והעולה השכרת
בפרש"
הזאת היא הובתהיום (ועי' ספרא סימן קער).
( )2כפורנו :בשביל שבועות חוקות וקציר ששמרת' לכם (אין לפרש
בחג השבועות אלא "ב שביל" ,כלומר כתודה על "שבועות הקות קציר",
על ההצלחה בעבודת השדה).
( )3ירושלמי (ראש השנה ד ,ח) :ר' משרשיא בשם ר' אידי :בכל
הקרבנות כתיב חטא (שעיר ענים אחד לחטאת) ובעצרת אין כתיב
חטא .אמר להן הקב"ה מכיון שקיבלתם עליכםעיל תורה מעלה אני עליגם
כאילו לא חטאתם מימיכם.
ע קד תיצחו :ובמדרש חוית :בכל המוספיז הוא אומר"ישעירעזים
אחד לחטאת"" ,ושעיר לחטאת" ,אבל בעצרת אין כתיב "חטאת" ,ללמדך,
שלא היה שם לא חטא ולא עוון,הוי שעלו מן הגהצה ,שהיו כולם מרוחצים
מן העוונות כשקיבלו את התורה.
( )4חזק1ני :ואם תאמרואמאי לאכתיב מלבד שתי הלחם ושבעת הכבשים
ופר ושני אילים ושעיר ושבעת כבשים הבאים עמהם ,כמו שכתוב" ,מלבד
עולת החודש ומנחתה וכד"" ,מלבד חטאת הכיפורים ועולת התמיד" ,אלא
יש לומר מדכתיב "בהקריבכם מנחה הדשה' הרי כבר שכירהיע
ל המנחה
הם באים ותו לא צריך.
( )5רמב"ם :כשם שמצוה להיות כל קרבן תמים וננחר ,כך הנפכיםיהיו
תמימים ונבחרים ,שנאמר" :תמימים יהיו .לכם ונסכיהם" ,שיהיו הנסכים
תמימים ,שלאיביא נסכים לאמיין מעושן ולא סולת שהתליעה ולא יבלול
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
חג שבועות בתורה
19
שמתת קחג
41ש'ט סג?לעית לה'טלהיד משת( )1נדבת :דף 4קר המןעישרויך9ף
ה' שלקיד?!:סיי( )2ל? '1ה' 5ל5יד 5טה ,ס41יספן !ע9ד 4נטלתן(()
ן19,55ה(94 )4ר?9 .ך9ד 91קים הקר
4קזדי51 4גר
51לוי
טדי
ןי:תים
בשמןשריחואו טעמורע(.איסורי מזבחו,א,וע" מנהות פה ע"ב-פז,ע"א).
ן ואנסכי מנחה
ח :ק1ני :קאי אנסכייין ביום הביכורים ואנסכייי
דעולת התמיד.
שמחת ההנ
נ1שא:.ה נתפרש.באייכות ב"מעינות" ב' עמ' 22-20ועמ' .154-135
( )1רש"י :די נדבתידך (עי' אונקלוס לויקרא ה ,ז) ,הכללפי הברכה-
הבא שלמ' שמחה ,וקדש קרואים לאכול (עי' שמ"א ,TDה וצפניה א,ז).
ראב"ע :המלה מגזרת.נס כטעם.הרמת יד" .נדבת ידך" :לעולה
ולשלמים.
.
רשב"ם :דילפי רווהנדבתידך~ .
אברב גאל :הוצרך לזמרכן נהג השבועות ולא אמרו בחג הפסה.,לפי
לו עד
שבפסההיהמביא אדם בל מעשרותיוונדריוונדניתיוובכורותיו
אותוומן.ולפי שמחג הפסת עד חג השבועותאולי לאיהיולו מעשרות ולא
בכורות ונדרים להביא במקדש,כי כבר הביאם בחג הפסת שעבר זה ימים
מעטים .לכן הוצרך לומר לו בזה החג שיעשה אותו ממסת ונדבתידו וכו'
מאשרלויביא ויעשה שלמי החג.
( )2הזקוני (לפסוקיד) :הזכיר למעלה בשבועות שס"ה לפי שהוא זמן
קציר וזמן שמתא כדכתיב" :שמחו לפניך כשמהת בקציר" וכל שכן עכשיו
בסיכות ,שאפפו הכל TQהשדה ,אבל בפסה לא שכיר שמחה,לפי שעיקרו של
חג להזכרת הנס של 'ציאת מצרים הוא,ועדייןאין עיקר nnaeלקנות תבואה
'
שהי.
וכו'.
-
אברבנאל :ולא ציוח עליו בפסח,לפי שבחג הפסת בהיות לו זבחים
הרבה" ,גרבות הטובה רבו אוכליה" ,ובמקום שיש מאכל ומשתה שם שמחה
בהכרח ,אבל בחג השבועות ,שלא היה דבר להביא מהקודש (עי' אברבנאל
הערה )1הוצרך לצוותו על כל פנים יביא משלו לשמוח שם ולא ימעט
~ -
הוצאתו בעבש זה.
( )3ספרי :חביב חביב קודם.
( )4ספורנו :ישמחו בחג הקציר בלקט ופאה המצויים בקציר ,והזכירם
בעניין זה החג במרשת אמור.
-
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
*
0נ
""מ דמ'אי
ם
!
7
4
ס
9
קם :ןזשךמ ג' ז4ד !4ימ()5
ןקסךש
ה'
(ובריפ טז ,י-יג)
יה:
מל
קט
יים( )6ס
סק
סל
!;זס?יימ של
1
ית ישחז
( )5ר ש"י :על מנת כן פדיתיך שתשמור ותעשה החוקים האלה.
ראב"ע :דבק עם "עבדך ואמתך" (הנאמר בפסוק הקוד