מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
אלכסנדר מלכיאל /בני-ברק
-
רעיונות יסוד בחג השבועות
(ג שבועות במערכת הרגלים
של כוח האלוהות–ודחה בעצם מפעל
ההתגלות העי
שקהריבתראמשהינתאדירשהמב
יהמצאת כל הבולמות וכל הנמצא בהם -
ת,
תן
אי
הבריאה .מי
שאמר
ת
ל
ב
ג
ו
מ
וה-
שלמי
זאת היתה הופרהחד-פיתית שליכולתו חבלתי
א ,פועל כוחו של הקב"ה בשתי צורות התגלות מקבילות.
יה העולם ,ומני
האחת :קיום העולםהפיסי וכל המערכת הקוסמית העצומה הכרוכה בנה -
עלידי הפעלה מתמרת של מהזורחוקי טבע ,שסביה חכמתובשיתהבריאה.
והשנית :קיום עולם האדם ,הכוונת ההיסטוריה האנושית לתכלית מסויימת
עלידי דרכי השגחה כללית ופרטית.
דעי1ן ההגלות השם באמצעות מעשה הבריאה הינצח בישראל ירי
שבת קורש ,ואילו רעיון ההתגלות שלאחר בראשית באמצעות קיום הטבצ
ו,תולרה האנושית-באליריביטוי עלידי מועדי קדשנו.כי "החגים קשו-
רים ,מצד אחד ,אל תופעות משמחותבחיי הטבע (ראשית הקציר ,גמר הק-
ציר ,אוכף התבואה) ,והם נועדים ,מצד אחר ,לשמור על זכרונות המאו-
רעות שבחיי העם ,על יציאת מצרים ,מתן תורה בסיני וכלכלת ישראל
במדבר"' .וכוונה חינוכית עמוקה טמונה בדבר" .לכן התאימה ההשגחה
העליונה אח המאורעות ההיטטוריימ החשובים ,שבאו להזכיר לישראל בש-
עת שמחתה אל אותן תקופות השנה שבהן גם תופעות הטבע גורמות להת-
רוממות רוח-כדי שחגי הטבע והחגים ההיסטוריים יודמגו יחד ,ועם
ישראל ,בהתבוננו בטבע לא יעשה אותו לו לאליל ,אלא יזכור את ה' ,אשר
כשליט על הכל ובורא הכל שידד את מערכות הטבע והראה את נפלאותיו
וגבורותיו"ן.
חגי טבע עתיקים הם מאוד ,והיו נהוגים אצל העמים הקדמונים עוד
היות עם ישראל .שטהיו התגים מכוונים לטבע שנהשמ אצלם לאל,
לפנ'
1ר' דוד צבי 1DDTnבפירושו לספר ויקרא.
הקדמהצלבפ.רק בג -בהוראה העבריתשי
מוסד הרב קוק ,ירושלים תשי"ג ,כרך ב ,עמוד
2שם.
יל
www.daat.ac.il
laal
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
לפולחןהאלילי' .ההכמה העליונה ראתה צודך לקיים אתחגי הטבע בשביל
ישראל .אבלכדי להפכםמזבחי מתיםלמועדי ה'היהדרוש לפחת בהם נשמת
י התרחשות מאורעותיסודבימי הול-
רוח אלוהיםחיים -וזה נעשה עליד
דת ישראל דווקא בהצמדה לעונות חגי הטבע,.הכ11נה החינוכית האמורה
בולטת כאן היטב.כי עונות הכלאיות אמנם תלויות בתקופות השנה ,אבלאי
אפשר להגבילן לתאריך מלויים-בניגוד למאורעות היסטוריים הקשורים
ביוםידוע .און ,איפוא ,מקום לקבוע את ראשית הקציר ואחרית הקציר דווקא
ליזם פלוני בעונ" .ואף עלפי כן באה התור" וקבעה לחג האביב (קציית
העומר) ולחג הקציר (שתי הלהם) מועדיםמדוייקים סמוכים וצמודים לתא-
ריכים היסטוריים גדולים .ולא עת /אלא שתג ראשית הקציר (יום הנף)
נקבע אחרי יום יציאת מצרים ,וחג גמר.הקציר (יום חמישים לעומר)
נקבע לפני,מתן תורה .כי התורה ניתנה ,לפי מסורת חז"ל ,נ"ב ימים
אחרייציאת מצרים,דהיינוביום נ"אלעומר ..באופן כזה מוקפים ומוסגרים
שנ' הגי הטבע' לפניהם ואתריהם במועדים היסטוריים .של התגלות ה'
.
לעמו.
ויתר עלכן :חג האסיף בצאת השנה -שום מאורע'היסטורי לא התרחש
בעונתו .שהרי בסוכות ישבו ישראל במדבר כלימות השנה ,ולא רק גשבוע
השלישי של תשרי -אלאכדי שלא תהיה גם חגיגת האסיף חג טבע גרידא,
פנוי מהתגלות אלוהית -קשרה התורה אליה את חג הסוכות ,ללמד ליש-
ראל "שרק עלידי העמידו עצמו תחת חסות ה'יוכל לשמוח עלרכ.שו"'..
'
הנהכי כן ,מחוד התאמת מאורעותהזיכרון לעונות חדוה חקלאיות ,ומתוך
קביעת מועד .מדוייק לחגי הטבע כדי להצמידם לחג זיכרנו ולהעמידם
בצילם "נשגב של הללו-ניכרת בבהירת "מגמה החינוכית של מוסר
השכל השקפתי ואמונתי המונח ביסודם -של מקראי קודש הנהדרים
שלנו.
.חג השבועות הוא האמצעי בשלוש רגלים .פסח מכאן וסוכות מכאן ,וש-
בועותבינתיים .אמנם השנה מתחילה בתשרי ,אבל הרגלים נמנים,לפי הסדר
הרגיל בתורה תמיר"-,חג המצות ,חג השבועות וחג הסוכות"'1 ,כ 1שנינו
במשנהי" :באחד בניסן ראש השנה לרגלים" .אולם שונה הוא חג השבועות
3
4
5
6
הרמב"םכיתב בכורה ;בוכים ה"נ ,פרק מ"ג" :ובבר ונר אריסטו במאמר"תשיעי
מספר המידות שנן היה העניין מפ~רסט באומות מקדכ …הקרג;ותהקד.מים וה-
קיבוצים היו אחרי אסיף התבואות והפירות ,כאילו היו הקרבנות מפני הרווחה",
ראה על כך עוד להלן בפרק ה ,עמ' .53–52
רד"צ הופמן בכרך ב הב"ל ,עמוד צב,
47ראש השגה פרק
,
א
.
א
משנה
י
דברים ט ,,טז.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
איכסנדר מיכ'אל
40
מששבנויעורתיעאייונ,וDאDלnאיווסםוכאוהתד,:הולללכןו הנומאשכים ש"ביז1עם'מיהםב,כו"ריהםי"ק,ף,שעללם"ד'רךוא"יילוי
ם
תליעה" ,10מום הכפורימ".11
קרוי
יתר על כן :לחג השבועות לא נקבעה בתורה שום מצות עשה מיוחדת,
בדומה לקרבן fiODומצה ,או לסוכה ולולב ברגלים האחרים.כי שתי הלחם
של עצרת והקרבנות הבאים על הלחם ומוספי היום -כל אלה הם קרבנות
ציבור שיש דוגמתם בשאר הרגלים ,כגון :עומר בפסח וניסוך המים בחג
וקרבנות המוספים דבר יום ביומו .עובדה 11של דו!דר מצוה מיוחדת
לשבועות משתקפת באופן בולט בתורה שבעל פה .לחג הפסחוענייניומיו-
הדה מסכה פטהים (י' פיקים) ,ולהג הסוכות 1מצ11תיו-מסכת טונה (ה'
פרקים) .והוא הדיו לגבי הימים הנוראים-יש להם מסכת ראש השנה
(ד' פרקים) ומסכת יגמא (ח' פרקים); ואפילו טורים ,שהוא מדברי סופ-
רים '-יחדולו מסכתמגילה (ד' פרקים) בסדרמועד.ואילוחג השבועות -
אין לו מסכת בש"ס.וענייני שתי הלחם מתפרשים במסכת מנחות שבסדר
קדשים במסגרתדיני לחם הפנים ,העומר ושאר מנחותת .המצוות המוטלות
על כל אדם מישראל בחג השבועות הן מצוות עשה לחוג ולשמוח-ככ-
תובת "ושמחת לפני ה' אלהיד"=ומצות עשה ולא תעשה של שביתה
ממלאכה-ככתובה" .כל מלאכת עבודה לא תעשו" .אך מצוות אלהאית
מיוחדות לחג השבועות בלבד ,אלא הן הצד השווה בכל הרגלים .והלכותיהן
מתבארות במסכת ביצה,היא "מסכתיום טוב" בפי הקדמונים.
מיעוט ההלכות של שבועות ניכר ,כמובן ,גם בספרות הפוסקים .הרמב"ם
למשל מברר את כלענייני שביתת מלאכה של חג השבועות בהלכותיום
טוב ,כשהוא דן על עניין השביתה של כל המועדים ואיסור המלאכה בהם.
עניין שמחה מתפרש אצלו בספר זמנים ,בהלכות שופר ,סוכה ולולבם.
ודינ' שהי הלהם-נספר עבודה ,הלכות תמידין ומוספיותי .אבל הלכות
נפרדות לחג השבועות-אין ב"יד החזקה" .וכן כשילחן ערוך מוקדש רק
סימן אחרז ,לשבועות ,והוא "סדר תפילת חג השבועות".
8רמב"ם ,מורה נבוכים ח"ג ,פרק מג.
9במדבר כח ,כד.
10במדבר כס ,א.
11ויקרא בג ,כג.
12ראה מטבת מנתות :פרק ה ,משגה א ,ג ,ו ,פרק ו ,משגה ב ,ו,ז .סרק ה ,משנה א.
פרקי ,משנהו .פרק יא ,משגה א ,ב ,ד ,ט.
13דברים סו ,יא,
15פרק ח ,הלכהיב.
14ויקרא כנ ,כא.
דו אורהחיים סיטן תצר.
6ג פרק ח.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
רעיונותזי.סודי בחג השבועות
מיעוט המצוות והעדר "הלכות שבועות" מצריך במיוחדלעיין ולברר את
.
מהותו הפנימית של החג הגדול והקדוש הזה.
.
.,.
'41
.
,-
.
.
.-
(ב) ספירת העומר וחג השבועות
שבין שבועות ובין פסח וסוכות בולט פרט עקרוני ויסודי -והוא
בשוני
ו של.החג .בפרשת משפטים ובפרשת כי תשא נזכרו שלוש הרגלים
מועד
באופן כללי .סומנה עונתו שלכל.רגל ,אבל הזמן המדוייק לא הוגדר .על
פסחצויין" :למועד חודש האביב"' .,על סוכות נאמר" :וחג האסיף-תקו-
פת.השנה" .',ובלשון מפורשתיותר",:וחג האסיף בצאת השנה; באספך את
מעשיך מן השדה",ן .והוא הדין לגני שבועות" :וחג השציר בכורי מעשיך
אשר תורצ בשדה"'י .או יותר בריר" :וחג שבועות תצשה לך-בכורי
קצירחטים".י .אולם ,בפרשת המועדות העיקרית (פרשת תמור) נתפרשו
מצוותיהם של הרגלים והוגררו.ומגיהם .פסח מפורש שם בכתוב" :בחו-
דש הראשו ,בארבעה עשר לחודשבין הערבים -פסח לה' .ובחמשה עשר
חג המצות"'ן1,,כ1לגבי סוכות- :בחמשה עשריום לחודש
יום לחודש הזה-
ג הסוכות-ור .ואילו לחג השבועות אין שם תאחיר מוגדר.
השביע' הזה -ח
1כ 1הוא בפרשת,המוספים בחומש הפקודים (פרשת :(DnJIDגם שם נזכרו
ם כיפור ,במועדיהם המדוייקיט ,ואילו חג
nobוסוכות ,כמו ראש השנהייז
השבועות נזכר בלשון סתמית"וביום הבכורים" ,ובמקוםתאריך מפורש נוסף
שם "בהקריבכם מנחה חדשה לה' ,בשבועותיכם"-,,כלוואי וסימני היכר,
המרמוים על המקוםהעיקלי שבפרשת אמור.
לא נקבע לחג השבועות תאריך .הכתוב תלאו בחג הפסח
אמנם כן
הוא-ומד" .וספרתם לכם …שבע שבתות…עד ממחרת השבת
י ספירת הע
עלי
דעית תספרו חמשים יום-והקרבתם מנחה חדשה לה'…לחם תנופה
השבי
לאד
שתים…בכוריט לה'…וקראתם בעצם היום הזה'מקרא
"
ש
ד
ו
ק
;.
ם':ייקריבו
.י
עלינו לספור מ"טימים-וביום החמיש
מזר :מיום
הקרבתינההגעוומריורש.ר .חשובה כאן צצם מצות הטהירה,וחייב
את שתי הלחם ו
יל
..
-
בי
.
15שמות בג ,טוייד
.יח.
-
.
..
.
19שמזה לד ,כב,
( 21ויקרא כג ,ה-ו.
20שמות בג ,טז.
23ויקרא כגן סו-כא.
22ויקרא כג ,לד.
שט". :חמישיםיום והקרבתם ,ביום החמישים תקריבו .ואומר אני; זהו
24רש"י
ממדרת השבת השביעית ,שהוא המישים יום ,תספרו.
מדרשו .אבל פשוטו :עד
"חמשים יום" הוא כאן מספר סודר ולא מסמר
ומקרא מסורם הוא" .לדעת רש"י
ן
מונה .כמו (ויקרא כה,י) '"וקדשהם את שנת החמשים שנה".
-
,-
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
איככנדר
42
כלכשל
המספר ארבעים ותשעה והמספרחמישים.ואילו התאריךשימי הספירהכלים
כלל.כיאילו פירשה התורה
בו טפל הוא ולפיכך
לחודש"-היתהייני
בששהימי הכתוב ולאצ
"בהורש השלישי העל
מיטשטשת כליל חשיבותה של
ספירת D"Dהימים.
ולאוו בלבד ,אלאאייבא דאמתאין בעצם קביעות מזהלטה לתאריך של
חג השבועות .אפשר שיחול בחמישה בסיון או בשישה בו או בשבעה בו.
תלוי הדבר אם ניסן ואייר מלאים או הסרים" .הא כיצדז שניהן מלאין-
חמישה ,שניהןחסריו -שבעה ,אחד מלא ואחד הסר -שישה"'!.הרי ברור
ושהכתוב.לא תלהחג הזהביום מתן תורה,ולא -בכמהימים לחורש ,רק בח-
מישים לעומר"" .ועד כדי כך -שבמקום :ה (בפ' אמור) לא נקבע להג
שום שם .ונשאלת השאלה :מה היא איפוא כוונת הספירה הזאת ,ומה מש-
מעותם של שבעה שבועות ,שהם מ"טיום ולמחרתויום החמישים1
"ספירה של ימים ,בעצם ספירה של שבעת.מים
,ידועה לנו בתורה .הס-
פירה של זב וזבה למשל (ויקרא סו ,יג ,כח) ,ובכלל הליפת תקופות של
שבעתימיםבדיני טומאה וטהרה (כגון :טמא מת ,מצורע ונידה) -מציינת
את ההכשרה לצאת ממצב הטומאה ולחסלה ולהגיע עלידי היום השמיני
למדרגת הטהרה '.וספירת שבע תקיפות של שבעת ימים ,דהיינו מפירת
מ"ט ימים ,כדי להגיע רק עזם החמישים למצב החדש-היא "ביטול
הגמור של:יקח טומאה רעיונית,ויום החמישיםיביא עמו את הכניסה המוח-
לטת למלכות הטהרה הגמורה של תירות רוהנית"י.:
ימי ספירת העומר הם איפוא תקופת מעברבין פסח לשבועות,ימי היט-
הרות ומדרגות התעלות מן החירות הגופנית-המדינית גרידא לקראת החירות
הנפשית-התרבותית .שהרי בתחילת התגלות ה' למשה בסנה ,כאשר הותוותה
לפניו תכנית הגאולה משעבוד מצרים ,קבע לו הקב"ה כאות "בהוציאך
את העם ממצרים תעבדון את האלהים על "דר "וה"'; .לאמוד :השחרור
מעבדות הגור אינו אלא התחלה; גמר הגאולה ועיקר מטרתה-היא קבלת
התורה .ועל כן יש בחג השבועות "בשורת תיקון הנפש על ידי השבעה
שבועות שנגמור מלספור לעומר שבעה נקיים ,שהוא לכווןליבון טהרת הנ-
פש בגמר תשובה וקבלת אושר התורה".:,
רב שסעיה במסכת ראש השנה ו"1 ,נ~ .פירש רשיי. :שניהן
25מאמנו
מלאיז-גיטן ואייר ,הרי ט"ו ימיט מניסן ול' דאייר ,מלא להן המישים-
בחמישה בסיון".
26שולחן ערור של הרג בעל ה"תניא" ,סימן תצר ,סעיף א,
71הרב שמשון דעאל הירש בפירושו לייקלא בג ,שן (מתולגמ מגרמנית).
29רבי משה -אלשיך" :תורת משה" לדברים טז ,ז.
28שמות ג ,יב.
שי
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
רעיונות -יסר בהן השב1ן1ת
והפעולה ,של ספירתימים ושבועות בדיבור פה והזכרת מספר ההולך וגדל,
הולך.ומוסיף.מיום.ליום,יוצרת באדם הרגשה של התקדמות מתמדת .',המס-
פרים המתרבים וגדלים שלימי הספירה ,המציינים את ההתרחקות מיום
הנפת'העומר ,מביעים את ההתעלות מעל לערכים החשובים כשלעצמם של
עצמאות כלכלית ובעלות האומה.על'אדמתה ותנובת יבולה (שהן מסומלות
בקרבן העומר) וכן מבטאים הם -אותם המספרים -את ההתקרבות והכ-
מיהה ליום היעוד הלאומי-של ישראל" .',ולא ידענו מתייגיע יום זה ,וכל
יום.אנו סופריםוהולכים :כבר הלכו לסו כך וכךימים ,ומתקרב הזמן להגיע
אל חפצו '.כאשר הוא,מורגל מאוד אצל הולכי דרכים ,היודעים כמה מילין
יש להם לילך ,כי ב
עתה"כל שעה ובכל רגע ~Krישאלו וינקשו לדעת כמ"
מילין הלכו עד
ספירתהימים באה,איפוא" ,להראות בנפשנו החפץ הגדול אלהיום הנכבד
הנכסף ללבנו-,כעבד ישאף צל וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו
שייצא לחירות יכי המניין 'מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע
אל הזמן ההוא"" .למה הדבר דומה? "-כמו שממתין בוא הנאמן שבאוהביו
שהוא מונה.היום וגם השעות
הנה הוברר לנו שקביעת זמנו של חגי השבועות תלויה באופן מהותי
בספירת שבעה שבועות של היטהרוה,ויום הממישים לעומר הוא מועדו של
.
.
החג בכל תאריך שיחול, .י
" -
43
י
(ג) חג הקציר ושתי הלחם.
חג השבועות הוא חג גמר קציר התבואה" :מהחל חרמש בקמה תחל לספור
שבעה שבועות-ועשית .חג שבועות"" .השבועות שבין.פסח לעצרת הם
הקציר ,ובסופם בא "החג הנקרא חג קציר וחג שבועות ,שבוניתן הודאה
ימ
יל יתברך על שבועות חוקות קציר ששמר לנו.כי אמנם מכוונת הרגלים
לא
הם התפילה וההודאה…ובהיותכי הצלחת הקציר תהיה כפי מזג הזמן מת-
חילת האביב עד הקציר-,כאמרו" 'שבועות חוקות קציר ישמר לנו'-היה
ן "וספרתב יבם" ,שמשמעו
"ו הרמב,ן בפירושוי~יקרא בג,ויזסכוירמהבשדביוינוב"ין יישעוומת "וספרי~"" .וספרהיה.
יריבאחד ואחדזבייסם,נףשבאפייןו משמעד שיספרו-בדיבור פה ממש" ,איא שיא
ש
כו
,מ
"א
יד
א תשכב".
צי'וספרת דיובי'-שהיזהר נמספרשי
אן
ישבהוהו .וכ
,
פירושו של הרב ש .ר .הירש לויקרא כנ ,סו.
3321ראהעזריה בן אפריב,פינו ,ספר .בינה יצהיר-.דרוש ישב1עות. .
רבי
33רבי אהרן הברציני ,ספר החינוך-פרשת אמור ,מצוה רעע.
34רמב-ם ,מורה נבוכ.ב ה"נ ,פרק מג.
36ירמיה ה ,כד.
,ט-י,
35דבריםסי
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
איכ.סנדר
44
מלביאי
העומר.הודאה על האביב כמקריבביכורי השדה.לבעלים ,והיה הקרבן עמו
לתפילה על העתיד 1והזתה הספירהזיכרון לתפילה'יוםזיום,יודיה חג הקציר
,
הודאה על טוב הקציר"ז'.
רעיח ההודאהבאלידיביטוימולשי בהקרבתשתי הלחם .כמרבמנחת העה
מרכן גם בשתי הלחם התכליתהיא"כדי שנתבונן מתוך המעשה נ= הקרבת
המנחה) -החסד הגדול שעושה השםברוך,הוא עםבריותיו לחדש להם שנה
שנה תבואה למחיה .לכןראוי לנו שנקריב לו ברוך הוא ממנה ,למען נזכור
חסדו הגדול טרם נהנה ממנה .ומתוך שנהיהראויין לברכה בהכשר מעשינו
לפניו-תתברך תבואתנו ויושלם חפץ' השם בנו ,שחפץ מרוב טובו בברכת
בריותיו :',-הכוונה המשותפת בשתי המנצות האלה -העומר ושת' דלחם -
נשקפת ועולה כמו מאליה מתוך שיתופי לשת והקבלות סגנוניות שהתורה
נוקטת בהם לגבי שני קרבנות אלה .שתי הלחם קרויות " מנחה חדשה"
וקרויות "בכורים-',,ואף העומר קרוי".מנחת בכורים" .4.העו-
מרקרוי "קרבן אלהיכם"וקרוי "ראשית קצירכם-41-ואף שתי הל-
חם קרויות".ורב .1ראשית"י' .בשתי הלחם נאמרהלשון הקרבה"':קרבן
ראשית תקריבו" או "והקרבתם מנחה חדשה"י.ואף בעומר נאמר
כן" :ואם תקריב מנחת בכורים" .בעומר כתובה לשון הבאה" :והבא-
תם את עומר" ראשית קצירכם ,-או רעד הביאכם את קרבז אלהיככ1-
.
ואף בשתי הלחם כתוב כן" :תביאו לחם תנופה"- .'.
ואולם ,מלבד ההקבלות הרעיוניות והלשוניות שבין העומר ושתי הלחם
יש בהם גם צדדים שונים .העומר בא מן השעורים ,ואילו שתי הלחס-
מן החיטים .הבדל זה נובעבלי ספק מן הסדר הטבעי של הבשלת התבואה.
כי השעורה -אביב בניסן ,והחיטה -אפילה היא .אך עוד שוני אחר ,ופחות
טבע" :העומר מובא גרוסות (גרעינים גרוסים ומתפים) ,ואילושתי
הלחם-
כיכרותאפויות .יש מקום
את שני ההבדלים הללו ולתלות את השני
בראשון ,ואפשר לומר" ,כי מפני זה היתה המצוה בחיטים להיות המנחה
.קשי
37רבי עבדיה ספורנויויקרא בג ,ה.
' אמור ,מצוה .רעב ומרוה רעד.
38ספר ההינול "-
39ויקרא בג ,טז,יז
.כ
י במדבר כה ,בו.
40ויקראב .יד.
.יד.
41ויקרא כג,י
42ויקרא ב,יב.
יצחק
:
43יפה מפרש.כאן
שהשעורים בעת הקרירה לא
בהב השירה (=רבמידידה) ,ראאבוירב1יאקירש"~היעפוימר הגזבר כאן שהוא א ו מהחיפוי
יה".אהה~
משעוריכ ,שינא ממנה בהשערה טונה עומר -עשיריה האיפה (שמות טז,
י
~ 44יקרא כנ,יז.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
רעיונות-יס'וו בחג כשבועות
ככיכרות של לחם ,ובמנחת שעויה=בקמח ,לפ' .שהפיטים למאכל אלט,
ועל כן.ראוי להכינםבעניין =1באופן) שהאדם נהנה 1ניו 11מהם"" .יש גם
45
משמעות סמליהלעניין" :לפי שישראל כצאתם ממצריםהיו כבהמות מבלי
ציוה ,יתברך ,שיקריבו אז עומר השעורים 1',ובחג השבועות
תורה ודעת=
שקיבלו את התורה ונעשו בעלי שכל.ומביני .מדע-ציוה שיקריבו מנחה
הדשה ,כמושהיה בהם אז רוח הדשה ,ושהמנחה תהיה שתי לחם ,מאכלבני
'
אדם החכמים והנבוגים"יי'.' . .י
י שנ' הבדלים
רעיון ההודאה.שבמנחת שתי הלחם בולט במיוחד על
ד
י
נוספים שבינה ובין מגחת'העומר (מלבד השניים הנ"ל :שעורה=חיטה,
הלחפ תיאפינה חמץ,ואילו מנחת העומר; ככל המנן
קמח -לחם)( .א) שתי
חות האמורות בתורה ,לא תיעשה "~ Aeyדבר'זה.כשהוא לעצמו מתפרש
בפשטות" :בחג הפסח ,שאוכלים בו מצות.,הביאו מנחת מצה מאותו מין
תבואה שכבר בשלךובחג השבועות',שבו אוכלים חמץ ,הביאו לחם חמץ",י.
(ב) בין הקרבנות הקרביט עם הלחם ישנם "שני כבשים בני שנה לזבח
שלמים"- ',מקרהיחיד כתורה שלזבחישלמיציבור -מה שאיןכן בקר-
בן הבא עם העומרו.,ושני הבדלים אלה אף הםתלויים זה בזה( מלבדלחמי
עצרת יש בתורה' רק עוד מקרה אחד של מנחת חמץ-והוא לחמי קרבן
תודה":יל חלות לאס חמץ יקריבקרבני על ונח תודת שלמיחו' .נמ-
עצרת עםשתי הלחםמקבילים וקרובים במשמעותם לקרבן
צא,כישניכבש
ים החמץ שלהיחיד" .ובהיות זהכענייו הודאה על שבועות
שלמי תודה ,ולח
ו שתי הלחם חמץ קרבות .עם
_חזקות הקציר ,שבהם היתה סכנת התבואה,הי
שלמיין כמו שהיה העניין בשלמי תורה על חלות לחם חמץ"' .,זאת
כבשי
רת "פעם יחידה בשנה ,בעצרת חג מתן תורה ,מביאה האומה
אומ כי
י
.
ד':
45ספר החידוד מצוה רעד.
למה'.ששניגו על מגחת קנאות ש( סוטה (כמדבר ה ,טו).הבאה מן השען-
46
מדסו
בשמעשיה ,,מעשה בהמה ,כך קרבנה מאכל.בהמה" (.סוטה.פרק.ב,
רי
:ן""כשם
י4
ר'
יויקרא כ,1א.
רבואי
צה"ב,איב
א.
רא
aaויקי
49רד"צ ה1פמ 1בפירושויויקרא .1יד-ככד א ,עמוד קוד.
" 5ויקרא כב,יט.
'
.
~ ..
,51ובהישימי שבור ,דהיינו כבשי עצרת ,הם קדשי קדשי
ה,1-ם .בהיגוי
יחיד שהם קדשים קלים,עיין זבחים פרק ה ,משנה
המנחות.
ן
52ויקרא ז ,יג .וכד שנינו במנחות סרק ה ,משנה א%" :
מחמץ שבתודה ושתן הלחם ,שחן באות חמץ".
.
53רבי עובדיה ספורם לויקרא בג,יז.
,
"-
www.daat.ac.il
"__
ישלסים
של
ל
באות מצה ,חוץ
י
'
. .
'. .
4
:
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
איכסנדר מיכיא1
46
לפני ה' לחם חמץ שלה ,אשר בו מופיע היחיד גם בשאר ימות השנה
כשהוא רואה את עצמוחייב בקרבןתודה".'.
הנה נתבררלנו ששתי הלחםושלמי הציבור שעמהן הם בעצם קרבן תזרה
של בלל האובה כהוקרה והודאה לרועה ישראל על .הצלחת הכלכלה הלאו-
מית ,על הארץ ועל המזון באותה שנה.
אולם הודאה 11על העבריש בה גם משום תפילה עלהעתיז:מעין"עשינו
מה שגזרת עלינו-עשה אתה מה שעליך לעשות" .",הקציר עברונסתיים
בהצלחה ומעתה נשיאותהעינים לבציר ולאסיף הפירות .עם הבאת שתי הל-
חם ,ביכורי קציר חיטים ,רוחש לבם של ישראל תפילה" :יצו ה' אתך את
הברכה באסמיך",י .זכך אמרו משום ובי עקיבא" :ומפני מה אמרה תורה:
הבימולפני שתי הלחם בעצרת? -מפני שעצרת זמןפירותהאילןהוא .אמר
הלחם בעצרת ,שיתברכו לכםפירות האילן"ז,
הקב"ה :הביאולפני שתי
כדי
ופרי העץ ,קוק לזיכרון טוב ולתפילת ברכה 'ביום הזה ,כי העולם נדון
"בעצרת על פירותהאילן
הנהכי כןזוהי דמותו של חג הקציר היהודי ,חג השבועות .החדוה הטב-
עית של שמחת בקציר אינה הכל וצהלת היצירה של הזורעים בדמעה אינו
עיקרו של החג.לפיהדין קרבות שתי הלחם מןהיבול החדש .אבל גם "הב-
חח;
אות מןהישוכשרות"". ..הלכהזדעסויה
את השקפתנו עללחמי
זג
חי
לג
מץ הללה ולהעלות את הכל ממדרגה של ח
ית קצירגרידא" ..,שתי הלחם
נותנות נשמה להג טבעי וגשמי ונוסכות בו רוממות רוחנית .עובדי אד-
מה מתעלים ונעשים עבדי שמים.
רעיונות אלה צריכי 6פרסום והסברה דווקא בזמן הזה.כי כל זמן שהיינו
כבושים בגולה ומדוכדכים ננכר ,לא הרגשנו טעמו של חג קציר ולאהבינונו
טיבו .אבל משזכינו לשוב למולדתנו ולהוציא לחם מז הארץ ,ובניעת אפינו
לאכול מפדיה ולשבוע מטובה -טבעית לנו חרוזת היצירה ושמחת היבול,
וחג קציר מתבקש מאליו כצורך נפשי ,בייחוד לאחר שקרננו רמה בה'
ויד ישראל תקיפה בגאון צור עולמים ,ברוך הוא .במצב כזה צפויה סכנה
שהחג 'היה חג טבעי גרידא וישא אופי גשמי-דבר הגורר עמו בהכרח
54רש"ר הירש לויקרא ז,יג.
55רש"י לדברים בו ,סו 3שם ספרי.
56דברים כח ,ח.
57ראש השנה סג ע"א.
58ראש השנה פרק א ,משנהב.
59מבחות דף פג ,ע"א.
60רש"ר הירש לויקרא בג,יז.
' .
!
,
www.daat.ac.il
.
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
רעיונות יסוד בחג השבועות
47
ר דווקאכיום'הסברתן
השקעות כוזבות ודעות מסולפות.ולפיכך דרושהניית
של המחנך על מהותוהאמיהית והנכונה של חג הקציר הישראלי ועל הרע-
יונות הגלומים במצות שתי הלהם וכל הקשור בהן .על ירי זה ישתמר
זיוו המקורי של חג הקציר מסלף' .ובמעמקי הלבבות תתרקם תכונה וכבפ-
'"1
שית תתעוררציפייהלבניין בית המקדש במהרה בימינה
'
)
.
(ד) יום הביכורים
-,
י "היא המגחה.הדאש~נה
מגחת שהי הלחם נקראת בתורה =מנחה תדשה=,61כ
שהובאה מן החדש" ,52שכן שנינו= :העומר מתיר ( =אכילת תבואה חדשה)
למדינה ,ושתי הלחס -במקדש" ,63כלומר" :שקידם שתי הלהטאין מביאים
מנחה מתבואה הדשה" .04מטעם זה -נקראה .שתי הלחם גם "בכורי קציר
חטיס" ,05וגקיצור "-לחם הבכורים" ,או סתם "בכורים" .66ועל שמם נקרא
.
'
חג השבועות="יום הבכורים=ז.6
ביכורי הפירות; הבאים כקרבן יחיד' משבעת המינים מכל שדה וכרם;-גם
הם [קראים בחורה"..בכורים" ("בכורי כל אשר בארצם"") ,ונקראים
גם יר א שית " ("ראשית פרי האדמה" ,)89ופעמים נצטרפו שני השמית
.
~.
"ד" :ראשית בכורי ימתך"ז" ,וראשית כל בכורי כל"י
דמיתזי*מרת שליצתי הלחם והביבורים מעוררומאלי :היש קרבה בע
"בכורי קציר חטים" ובק "בכורי כל"?-הבאתהביצירים למקדת אינהתליה
ריקא בהאריך'קבת .מעלה אדם את ביכוריו כל אימת' שירצה ,ואם כן–
ן הביכורים ובין חג השבועות ?
מהו היחסבי
אכן יש' קשר בין הביכורים-ובין החג הזה ,ויש קרבה.בינם ובין שתי
'
,
ל
ב
ג
ו
מ
הלחם .אמנםאיןלביכורים מועד קבוע ,אבליש להם זמן
"אין מבי-
איוביכורים קודם לעצרת…וכןאיןמביאיו ביכורים אחר חנוכה"2ז .כלומר:
ן
-
-
61ייקרא בג ,טז ,במדבר כח ,בו.
62רש"י שם ושם".
63מנחות פרק י ,משנהו.
)4ר"ע ברטגורה'שם~.
. .'.
65שגוה לד,
כבע
66ויקרא גג ,כ,יז.
.
'.
.
'
.
-'.
י:
.
'-
~
.
:
"
'
.
(1
67במדבר כח ,כה ראה רש"י ואברבנאל שם וטמורגו.לויקרא כג,יז.
'
68במדבר יח ,יג
".
.. '- .". .
.י
".
69דברים בו ,ב,י
.
.י 1 .ד יחזקאל מד,
ו
כ
ו
ד
ל
70שמות כג ,יט
משנהותורה ,ספר זרעים ,הלכות גיכוריסלי
מרק ב ,הלכה ה,
72רמב"ם,
מטפתישיכו-
,
'
-.
;
'".ו '
'
'
,
רים טרק א ,משניות ג ,ו,
'-
-
*
י-
' '1.ו2
www.daat.ac.il
'
'-
–
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
איכסנ.דר מלכיאי
48
"קודם לשתי .הלחם לאיביא (מנחות וביגורים)"'ז,כי "שתי הלהם הבאים
בעצרת היו מתיריו החדש למנחות ולהביא ביכורים למקדש"'ז .תלות 11
שלהמיכורים בשתי הלהם ובשבועות נותנת מקום לראות בשם"יום הביכר
רים"