מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ד"ר יהושע בראנד/ירושלימ
העלייה לרגל וסדריה
מעטותהוהידיעות הממשיות שבידנו על קיום מצותהעלייה לרגל בתקופת
הבית הראשון ,ועל'כןעלינו לתאר את הפרטים והסדריםלפי מה שידוע לנו
מספרותימיהביתהשני ומדבריהם של תנאים ואמוראיםשהיואחריההורצן.
העליות בתקופת שיבת ציון
אפשר לראות אתשיבתציווברשיונו של כורש מלך פרס ("מי בכם מכל עמו
יהיהאלהיו עמוויעל לירושלם" -שדא א ,ג וסוףדברי הימים ב) כעלייה
לרגל,שהריהיא היתה בעיקר לשם המקדש ("ויבן אתבית ה'"" ,לבנותבית
בירושלים" ,שם ושם).כעליית ששבצר ,שהיה שליה המלך להחזיר אתכלי
בית ה' (עזרא א ,ח) ,כן גםעליית עזרא בשנת שבע לארתחשסתא (שם ז,
ז) היתה קשורה בהעלאת הנדבות ובהקרבת הקרבנות בבית-המקדש (שט,
שם טויז) 1וגם נחמיה אשר חש לעזור ל"נשארים אשר נשארו מן השבי
שם במדינה ברעה גדולה ובחרפה" (נחמיה א ,ג) מבקש מן המלך "אשר
תשלחנ' אל יהודה אל עיר קברות אבותי ואבננה" (שם ב ,ה) והוא מקבל
ממנו.אגרת אל אסף שומר הפרדס אשר למלך אשריתזלועצים.לקרות את
שערי הבירה אשר לבית" (שם ,שם ח).
כעליית רגל לייושלים יש לראות את התכנסות העם בירושלים לחוג את
ראש השנה ("ויגע החדשהשביעיובני ישראל בעריםויאספו העם כאיש אחד
אל ירושלים" ,עזרא ג ,א ונחמיה סוף פרק 1ותחילת ח) ,שנמשכה עדאחרי
חג הסוכות (נחמיהח,ידואילך).
על התקופה שלאחר נחמיה אין לנו מקורות ספרותיים ,אבל יש להניח
בוודאות שמצווה 11של עלייה לרגל הלכה שקיפהטדי פעם בפעם חזגיס
נרחביםיותרויותר.פילוז האלכסנדרוני; מעיד עלהעלייה לרגל בתקופתו:
"הרבה אלפים נוהרים מאלפי ערים בים וביבשה ,ממזרח וממערב ,מצפון
ומדרום בכל מועד למקדיר כמו למחוז חפץ מסערותהחייםכדי למשוא כאן
1ספלעי
המצוות א ,סעיף 19גתרגוט שמני של כהו :כתביפייון ,כרךב.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
רעליי".
לרני
וסדריה
,
_,
.י
5,
מנוהה ולהנות חופשי .במקצת מדאגות תחתיהן הם עמוסים מגיל הנעורים
וכו'" .העלייה שימשה לבני זמנו גם אמצעי להכרת אנשים חדשים וכריתת
בדית אהבה וידידות על קרבנות וזבחים.,
הסדרים המיוחדים בהר הבית ברגלים
..
מסתבר ,כי הדר בית המקדשן שהתבלט בעוצמתו מעל לגבעות השכנות
ונראה מרחוק ועורר תימהון גם בלב אלה שהיו רגילים לראות בניינים
גדולים ,שי
.מש .כוה משיכה ועודדלעלייה לרגל :טבלאות של זהב בעובי
ל מאה על מאה שבהן חיפו הכוהנים את פני כל האולם ,היו
דינר וכגוד
מקפלים אותן ברגל ומניחים אותן על גבי מעלות בהר הבית כדי שיראו
איתן עולי הרגל (תוספתא מנחות יג ,יט); את שולחן להם הפנים היו
6גביהים ומראים לעולי רגל :ראו חיבתכם לפנל המקום שסילוקו של להם
הם כמו בשעתסידורו (יומא כא ,ע"ב); עשרת הנסים שנעשו בבית-המקדש
(משנת אבות ה ,ה) היו מפורסמים בעולם היהודי1 1נ61ף לאלהיש לזכור
י ניקנור שנעשו מאליהןלפי מסורת המשנה
את פתיחתם ונעילתם שלשעי
שבפי אביי (פסחים מז /ע"ב) והמוכחת מעובדות אחרות .4גם המגריפה
שבמקדש"שהיו.שו"עין את קולה מיריחו"(..משנת-תמיד ג ,ח) "ואיו אדם
שומע קול חבירובירושלים מפני קול המגריפה" (שם ה )1 ,משכה אף היא
את לבם שלעוליהרגל.
ההכנות -לקראת הרגלים
לקראת הרגלהיו מתקנים את הדרכים ,את הרחובות ואת מקוותהמים מט"ו
באדר (משגתשקלים א ,א) ,ואף את האיסור לעורר על המתולהספידו קודם
לרגל שלושים יום הסבירו בחשש ,שמא יבזבז חסכונותיו ויימנע מלעלות
.,
לרגל (מועד קטן ח ,ע"א).
חשובה היתה כמובן הדאגה למי שתייה ולמקוות מים לטהרה ,ובמקדש
היה ממונה מיוחד על כך ,הוא נחוניא חופר שיתין (משנת .שקלים ה ,א).
על חשיבות הדאגהלמים
.אפשר ללמוד מכך שבןסירא ,לא שיבח את חזקיהן
מלך יהודה אלא לל שהיטה את המים העירה"-יחזקיהוחיזקעירו בהטות
אל תוכה מים ,ויחצוב כנחושת צורים ויחסום הרים מקוה" ,וכן נשתבח על
כךי "שמעון בןיוחנן הכוהן ,אשלבדורו נפקדהביתובימיו חוזקהיכל ,אשר
סגל הוא שמעון הצדיק
בדורו נכרה מקוה אשוח מים בהמונו" .לפי
משיירי כנסת הגדולה.הנזכר באבות (א ,א).דע"
2
4
5
3ש0שפ סעיף .73
ג זלוסניק) ,ירושלם תש-י.
ראה מאמרי "שערי ניקנור" ,מזהה ליהודה(יי
מהלכב–בג ,מלדולתסגי'ימ'שיג.
6
שם ,נא-גג ,עמ' שם-שמא.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
'הושע ברעד
68
מובן שהדאגה למים לאיכלה להצטמצם לירושלים בלבד,כי גם בדרכים
הארוכות היה צורך במי שתייה ורחיצה .הירושלמי (שקלים שם) מספרכי
נחוניא חופרשיהיוהיהמכיראיזה סלעמוציאמים "ועדזוכןשדבינוהיה"
מגעת ,אבל 'ש להניח שבשטח ההרים לאהיוהמעיינות המפכים מיםהיים
מרובים,כי אם בעיקר בשפלה ובחוף הים .בהרים שימשו בעיקר לתפקיד
זה המערות והשיהין .המערות הן בורות או מקוות מים מכוסות מלמעלה.
ואילוהשיהיו הם חריצים לא עמוקים בשיפוליההרים .בהט הועברו המים
שירדובימות הגשמים מן המורדות למערות ונשמרו שםבימות החמה .בקשר
לוה יש להזכיר גם את "הפסיביראות"-עמודים של עץ או חומר אחר
הניצבים סביב הבור .על ידם מותר בשבת להוציא מים מן הבור ,הנעשב
רשותהיחיד(עירוביז כ ,ע"ב) .בורות אלה שבאמצע הדרך נחשבולקניינם
שלעו בבל (משנת נדרים ה,ה).
אחתליהתקנות החשובות לעידוד העלייה היתה ,שאין משכיריו בתים
בירושלים,לפי שאינהשלהן .ר' אלעזר בר' צדוק אומר אף לאמיטות (יומא
יב ,ע"א).באופן בולטיותר נשנתה הלכה 11באבות דר' נתן (פרק לה ,הלכה
ב)":ואיןלוקחיו בה שכרבתים (כןגורם הגר"א) ,ר'יהודה אומר :אף שכר
המיטות והמצעות לא היו לוקחיו בה .עורות קדשים מה היו עושיו בהןז
נותניו אותן לבעלי אושמיזין .רכז שמעון בן גמליאל אומר :אכסנייםהיו
שרויים מבפנים ובעלי אושפיזין מבחוץ .אכסניים היו מערימיו ונוטליו
כבשי מצרים שעורותיהן 'פה בארבע ובחמש סלעים ונותניו לבני ירושלים
ובהם היו אנש ירושלים משתכריז" (השווה תוספתא מעשר שני א ,יב).
יוררועולי הרגל בבתים ותפסו את מקומם של בעלי הבתים,
בעונת החג התג
שבעל כרחםהיולנים בחוץ אם לא היה להם מקום בתוך הבית .הבית ,לרבות
המיטות,כאילו הופקעו לזמן הרגל ,ולא קיבלו אף שכר המיטות המוצעות-
לדעת ר'יהודה.
בזה מתפרשת עובדה מתמיהה המסופרת בתוספתא (סוכה ב ,ג)" :מעשה
באנשי ירושלים שהיו משלשליו מיטותיהן בחלונות שהיו גבוהים עשרה
טפחים והיו ישנים תחתיהן" .סיפור זה מובא בקשר לקיום מצות סוכה
כפי שהמשךהעניין מחייב ,ובירושלמי (שם ב ,ב) ממורש":שהיו משלשליו
חלונותיהז והיו מסככיו על גביהן" ,כלומר נתנו סכך על
מיטותיהן לפנ
י סמוך לחלון הבית .עובדה זאת מתפרשת מתוך הדברים
המיטות שתלו
שהבאנו לעיל :את הסוכה שעל הגג או שבחצר תפסו האורחים האכסנאים
ולאנשיירושלים לא נותרה אלא סוכה ששלשלו אותה מן הקומות העליונות
דרך חלון הבית.
חוק זה שאין משכיריו בתים בירושליט ,קדום הוא בלי ספק ,אולי עוד
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
העיייה
01דר,ה
,י,
.ושך
לרני
מתקופת הבית הראשון' אבל ברור שהיהקיים בראשית תקופת הבית השני,
שהריהעולים הראשונים שבאו עם זרובבלהתיישבוכולם בעריהם-לרבות
הכוהנים,הלווייט ,המשוררים ,השוערים והנרקיס,שמיומםהטבעי תואממ"ר
למחדש (פורן ב ,ע; נחמיה ז ,עב) .וכותם של עולי רגל לתפוס בחג
את בתי התושבים יכולה להסביר את סירובם של העולים הראשונים להת-
יישב בירושלים בימי עזרא ונחמיה עד שהיה צריך להפיל גורלות "להביא
אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים" (נחמיה
יא ,א) .הישיבה בירושלים כהשגה לקרבןאישי גדול ,הזוכה להכרה וברכה
מיוהדת כמו שנאמר להלן" :ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת
נירושלים" (נחמיה יא ,נ) .אולי יתבארו בזה גם דברי זכריה הנביא (ח,
ב-ה)" :כה אמר ה' צבאות קנאתילציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי
לה …עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים …ורחובות העיר ימלאו
ילדיםוילדות משחקיםברחובותיה".יש להניח שההלכה "הכלמעליזלירוש-
ליםואין הכל מוציאיו ,אחד האנשים ואחד הנשים" (משנת כתובותיג,יא)
שימשה אף היאעידודלהתיישבותבירושלים ,אלא שלאידועאימתי נאמרה
הלכה זו בפעם הראשונה.
אולם התקנה "אין מגדליו תרנגוליו בירושלים מסני הקדשים" (משנת
בבא קמא ו ,ו) ניתקנה כנראה בהקופה הראשונה.כי בימיםה"מ נמצאו
עוד באשפתות שרידיגויות ועצמות מזמן המלחמה והיתה סכנה שהקדשים
יטמאו עלידיכך.
לטובתם של עולי הרגל נתקנו עור תקנות אחרות כגון ההיתר לרצענים
(שבירושלים) לעשות מלאכתם במועד "שכןעולי רגלים מחקנין מנעליהם
וסנדליהם" (תוספתא פסחים ב (ג) ,יח) ,שנתקלקלו בדרך הארוכה .ורבנן
המחמירים ואוסרים לרצענים אף בירושלים לעבוד במועה כמו בכל מקום
אחר מסבירים את דעתם כירושלמי (פסחים ד ,ו)" :עעזהים היו ,בבהמה
היו עליו".
69
חרבת העלייה לרגל,
בהולמנויות שונות היה אדם מישראלחייב לעלות לירושלים .קודם אכ,לכדי
להיראות בעזרה ולהקריב קרבנותיו בשלוש הרגלים (משנת חגיגה א):
"הכלחייביןבראייהחוץ מחרש שוטה וקטן…ונשיםועבדים שאינם משוח-
ררים .החיגר והסומא והחולה והזקו ומי שאינויכול לעלות ברגליה איזהו
קטןז כל שאינו יכול לרכוב על כחטיו של אביו ולעלות מירושלים להר-
הבית-דברי ביה שמאי ,ובית-הלל אומרים :כל שאינויכול לאחוז בידו
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
'הושע בראנד
70
שלאביוולעלותמירושלים להרהבית ,שנאמר'שלושרגלימ'".תנאיםאחרים
פוטריםמעלייה לרגל גםבעלי מקצועותידועיםכגון_המקמץ ,המצרף נחושת,
הבורסי (שם ד ,ע"א) ולדעת האמורא ר' אסי "כל אדם שישלו קרקע עולה
איו עולה לרגל" (פסחים ח ,מ"ב).
לרגלושאיןלוירקי
העיייה
בחג הפסח
..
יבתקיפה ווהאיר ממוזג,
שימה ונוחה ביותר היתההעלייה לחג הפסח,כ
המיםמציים בכל מקום והררכיםתויגו בחורש ארר (משנתשיליםא .א)
לצורךעול' הרגל ,אחרי שנשתבשובימותהגשמים .נוסף לוהכלאיש ואשה
להשתתףבעלייהלרגל נהג הפסח,כדי לאכול מקרבן הפסהבירושלים.
רוצים
גם קצירת העומר שנעשתה מתוך פומבי גדול (משנת מנחות י,
י
ד
א
ותוספתא ובבלי שם) שימשה כוח מושךלעלייה לרגל בחג זה .לפיכך היה
חג הפסח הזדמנות מתאימה למנות את מספר היהודים המשתתפים בה כפי
שנראהלהלז.
העלייה בחג הסיבות
גם לחג nTtlonחשיבות מיוחדת מכמה בחינות וההשתתפותבוהיתה מרובה.
קודם'כל nnarנדת השואבה" :אמרו ,כלמי שלא ראה שמחתבית השואבה
ג א) .במשנה ממופר עלתיקון גדול
לא רעה שמחהמימיו" (משגת מוכהי
שעשו בעזרת ושים עלריר מנורות זהב צנקיותועליהןספלי זהבגדולים
שהכילו מאה וישרים לוג (למעלה משישים ליטר) כל אחד (שם ה ,ב).
האור היה נראה בכל ירושלים "ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה
מאור בית השואבה" (שם ה ,ג)" .חסידים ואנשי מעשההיו מרקדים לפניהם
באבוקות שלאיר שביליהם ואומריםלפניהטדברישירות ותשבחות,והלוויים
בכינזוות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר על חמישה
עשר מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים" ) nleaשם ה,ד)".חסי-
מעשההיו אומרים :אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנון
דים ואנשי
ובעל' תשובה היו אומרים" :אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו"- ,ואלו
ואלואומרים אשרימי שלא חטאומי שחטאישוב וימחול לו" (שם נג ,ע"א).
הצגות נהדרות של כושר גופני ושל זריזות 1אימ 11הראו בשמחת בית
השואבה" .אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית
השואבה היה נוטל שמונה אבוקוה של אור ודיק אחת ונוטל אחת ואיו
נוגעות 11בזה.וכשהוא משתחוה נועץ שני גודליו בארז ושוחה ונושק את
הרצפה וזוקףואין כלבריהיכולה לעשות כן111 ,היא קידה" (שם נג ,ע"א).
בן יהוצדקהיה משתבח בקפיצותיו (ירושלמי שם ה ,ד) .היקףהעלייה
www.daat.ac.il
עי
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
העימהיריי
ומדריה'
'4,1444
,..ש
י
71
מספר יוסף בן מתתיהו :כאשר קסטיוס נסע מאגטיפטרוס ללוד לא מצאו
שום אדם בעיר .כל המונה עלה לירושלים לחג הסוכות (מלחמות היהודים,
יאיסי בןיהודה האומר :מולאיחמדאיש את ארצך' -מלמד
ב',ט ,א).דבי
שההא פרתך רועה באפרואין חיה מזיקתה,
מנקרת באשפהואין
הלתי
נו
וג
מנ
"ר
חולדה מזיקתה" (פסחים ה ,ע"ב) ,מצייריםת
של ערים וכמרים שכל
תושביהם עלו לרגללירושלים~.
העליזה בחמישה עשד.באב וביזם הכיפיהיס
אפשר שגם "חמישה עשר באבויום הכיפורים ,שבהו בנותירושליםיוצאות
בכלי לבן שאוליז" (משנת תענית ד ,ח) משכו עולים לייושליס ,בייחוד
בחורים רווקים ,כמו ששנינו בברייתא (תענית לא ,ע"א)" :תנא מי שאין
לג אשה נפנה לשם" ,שהרי "בנותירושלים יוצאות וחולות בכרמים .ומההיו
אומרות? בחור שאעיניך וראה מה אחה בורר לך וכר" (משנה שם והשווה
בבלי שם).
עייית
המעמדות
.
גם בקשר למעמדות עולים רבים מן העם לירושלים(שנינו במשנה" :אילו
הו מעמדות?לפי שנאמר (במדבר כח ,ב) 'צו אתבני ישראל ואמרת אליהם
ו עומד עלגביו?
את קרבני לחמי' -וכיהיאך קרבנו של אדם קרב והואאינ
והתקינו נביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות ,על כל משמר ומשמר
היה מעמד בירושלים ,של כוהנים ,שללוויים ושלישראלים.הגיע זמן המש-
מר לעלוה,כוהנים1ל11ייםעוליםלירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסין
לערית וק,ראין במעשה בראזית" (משנה תענית ד,ב).ציידותעולים אלה
החיו את דרכי הארץ בכל תקופות השנה,
הפיאת הביכורים
הזדמנות נוספתלעלייהלירושליםהיא העלאת הביכורים,בעניין זה נשתמר
תיאורהעלייה מן התקופה הקדומה של הגית-השני .שנינו במשנה (בכורים
ג ,ב-ד), :כיצד מעליו את.הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות
לעיר של מעמד,ולנין ברחובה של עיר ,ולא היו נכנסין לבתים ,ולמשכים
היה הממונה אומר' :קומו ונעלהציון אלבית ה'לאלהינר .הקרובים מביאים
התאנים והענבים ,והרחוקים מביאים גווגרותוצימוקים .והשור הולך לפניהם
וקרניו מצופות זהב ,ועטרה של.זית בראשו .החליל מכה לפניהם עד שהגיעו
קרוב לירושלים .הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהם ועיטרו את.ביכוריהם.
הפחות ,הסגנים והגזבריםיוצאים לקראתם,לפי כבוד הנכנסיםהיויוצאים.
וכל בעלי אומנויות שבירושלים עומדים לפניהם ,ושואלין בשלומם :אחינו
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יהישע ביתד
72
באתם לשלום! ההליל מכה לפניהם עד שמגיעיו להר
אנשי המקום פל
הורגיהבית אפילו המלך נוטל סל על כתפו ונכנס עד שמגיע
הבית .הגיעו ל
לעורה.הגיע לעזרהודיברוהלווייםבשיר':ארוממךד,כ'דליתנ'ולא שמהת
לי'".
אויבי
ין כאן אלא רק הדים קלושים של תהלוכות שמחה ,שנמשכו כל הקיץ
וא
מן העצרת ועד החג (שם א .)',בכל תהלוכה השתתף מסמרניכר של מקומות
יישום שנכללו בטלך (יחידה אדמיניסטראטיבית מן התקופה הפרסית)" .לא
היו עוליזיחידים אלא פלכים פלכים .לאהיו מהלכיו כל היום אלא שתי
ידות גיום .חזניז וכל בית הכנסת עוליו עמהם ולנין ברטובה של עיר"
(תוספתא שם ב ,ח).
ואפילו המלך בכבודו ובעצמו השתתף בתהלוכה זה "כל הדרך הרשות
בידו ,נותנו (את סל הביכורים) לעבדו או לקרובו עד שמגיע להר הבית.
הגיע להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל כלו על כתיפו ונכנס עד שמגיע
לעזרה" (שם ב,י).
יששמייחסים משניות אלהלזמנו של אגריפס המלךהואיל ושמונוכרבהן.
,
ה
ר
י
פ
ס
ה
היינו
לדעת פרופ' יצחק בערז יש ליחסן למאה החמישית לפני
לתחילת הבית השני .דעה 11מקבלת חיזוק בהזכרת הפחות ,הסגנים
ימי
במשנה (שם ג ,ג) ,תארים שהיונהוגיםבימי נחמיה,והרי באמנה
והגוברים
שנחתמהבימיו הודגשה הבאתהביכורים הדגשה מיוהדת (נחמיהי,לו).
באותה אמנה שכרת נחמיה נוכר גם זאת" :והגורלות הפלנו על קרבן
העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבותינה לעתים
שמניט שנה כשנה לבער על מזבח ה'אלהינו ככתוב בתורה" (נחמיהי,לה).
חלוקה 11שנעשתה לכתחילה על פי הגורלות נקבעה במשנהלפי משפחות:
"ומן כוהנים והעם תשעה .באחד בניסן בני ארח בן יהודה בעשרים
בתמוזעצי דוד בן יהודהו בחמישה כאבבני פרעוש בןיהודהן בשבעה בו
בנ
י בן רכב ,בעשרה לו בני טנאה בן בנימיןן בחמישה עשר בו
בני יונדב
בני זתוא בןיהודה ועמהםכוהניםולוויים וכלמי שטעה ,בשבטהובניגונבי
קוצעי קציעות ,בישרים בני פחת מואב בך יהודה בכשרים
עלי ובני
בני פרפוש שנייה" (משנת
באלול עריו בן יהורה
באחריקרבטבתש
יהודרובנימין ,שפלו מןהגולה
משבטבי
תיניתבהניה) .משפחות אלה הםבי
(השווה עזרא פרק ב ,נחמיהז מפסוקו ופרקי מפסוק סו) .בתוספתא נאמר
שמשטחות אלה נדבועצים בעלותם מן הגולה בשעה שלאהיועצים בלשכות
לפיכך זכו במצוהזו לדורות (תענית ד (ג) ,ה) ואילו-גניגונבי עליובני
י
בי
7שון ,שוהין עמ' .23
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
העיייה
ירגל' וסדריה
73
ג -ז
קוצעי קציעות" הם מתקופה מאוחרת ,משעה שמלכיי 111הושיבו משמיות
על הדהכום שלא.לעלותלירושלים,היויראי שמים שבהםמערימים על המש-
מרות" :מה היה עושה 1היה מביא את הביכורים ופושן כמין סלים ומחפן
בקציעות ונומל' את הסל ואת העלי על כתיפו ועולה .כיון שעולה לאותו
משמר אמר לו :להיכן אתה הולך? אמר להן :לעשות קציעות הללו שתי
כפין של דבילה במכתש הלז שלפני.,בעלי זהשבידי,כיון שעבראותו המש-
מר מעטרו ומעלה:אותן לירושלים" (שם .ד (ג); ז; בבלי שם כח ,ע"אן
ורושלמי שם ד,ד).
-
עלייה לרגל של יתידימ
=. ,ל .
.
מלבד תהלוכות חגיגיות אלה ,שנתקיימו לעתים מזומנות היו עליות .לרגל
)
,
שליחידים שהזמן והמאורעות גרמון ,כגת הקרבת קרבנות של חובה ושל
נדבה :חטאות ואשמות של,חוטאים בשוגג ,קרבנות המצורעים והנזירים,
קינייולדות ,מעשר בהמה ובכורות אחעולות ושלמיס שאדם מתנדבכריצוי
:
לקבלת תפילתו או כתודה על טובה שזכה בה.
סיפור:נוגע ללב נמצא בקהלת רבה (א ,א)" :מעשה בר' חנינא בן דוסא
שראהב עירומעליונדרים ונדבותלירושלים .אמר :הכלמעליןלירושלים
וננידבותואניאיני מעלה דבר ,מה עשהזיצא למדברה שלעירווראה
נדדים.
..
שם אבן אחת'ושיבבה וסיתתה ואמררהריעלי להעלותהלירושלים".
.גם.דמי ערכיםהיו מעליםלירושלים" :מעשה באמה של ירמטיה שאמרה:
:
משקל ~תי עלי ושקלוח ועלתה לירושליט ונתנה משקלה בזהב" (משנת
'
,.
.: .ערכין'ה ,א)'.
לירושלים אף מחוצה לארץ ,לשם הקרבת
.1לתגלחת הנזורהיהצריך
"קרבנותולפעמיםנוצרובעילועתלו
מי
"וחדות,כגוןנזיריםעניים שלאהיהביכול-
תםלהביא קרבנות משלהם.כירושלמי (נזיר ה(ג) מסופרשבימיו של שמעון
בו שטח עלו שלוש מאותנזיליםלירושלים ולא היהבידם להקריב קרבנות.
למאה וחמישים מצאו פתח חרטה והחירום בלי קרבנות ,אבל לנותרים לא
מצאה'הלך שמ* 11בן שטחלינאי המלך וביקש ממנו השתתפותו בקרבנות
מחצית.הנזירים .ושוב "מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה:
אפ יבואבני מן המלחמה בשלום אחא נזי4ה'שבע.שנים ,ובסוף שבעשנים
עלתה לארץ והורוה.ב)ת הלל שתהא נזירה עוד שבע -שנים'אחרות:ובסוף
שבע שנים נטמאת ונמצאה נזירה *שרים,ואחת שנה" (משנתנזיר מ-ו).
"סיפורמיניול
'הצריי dWD" :אחת בא
אחד נזירומגןעפה.דלרלובםבותרמ
ייי
יתמיוותישהמוסאפרי.
נים וטוב רואי וקווצותיו
שמע
פה
י
א
אדם
לו:בניל מה ראית'להשחית.את שערך זה הנאה?
סדורותלותלתלים.
אמרתי
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
'.הודוע בהאגד
-
74
אמר,לי :רועההייתי לאבאבעירי ,הלכתי למלאתמים מןהמעיין ונסתכלתי
בבבואה שליוסח ,עלייצרי וביקש לטורדני מן העולט .אמרתי לו.:רשע;
למה אתה מתנאה בעולם שאינו שלך? העבודה ,שאפליתך לשמיםז'מיד
בני,כמוך'רבו נזירות
עמדתיונשק
"
תי"ובעולכמרקאבשיול.ותא)מ.רתויאףלו":הסיריפ הראשונינםוזר(ישלא באביש
חטא
לל
ראע
(נדכים ט ,ע
ידיהם) היו מתאוים להביא קרבן חטאת .היו ~T'rlז עומדיו זמתנדבין
..
"קום" (נדרים ה ע"א)
ממ
נזירות למקוםכדישיתחייבו קרבן הטאת ל
אף לתורה ולתפילה שימשה ירושלים מרכז ונקודתאייכה .ארבע מאות
ושמוניםבתיבנסיותהיו בה וכל אחר ואחדהיולובית ספרובית תלמוד:
בית ספרלמיראובית תלמוד למשנה (איבה רבתי ב ,ה וירושלמי כתובות
מארצות חוץ שונותהיו בתי כנסיות משלדי) ששימשו
יג ,א).
.
להם גם.לעמורליויהםר
יאנסניזת בתקופה שהותם בירושלים.
גז
גם.לבירור ספקות משפטנים עולים לבית,הדיןהעליון שבירושלים ככתוב
בהורת משה:וכייפלא ממך.דבר למשפט וקמתועלית אל המקום אשריבחר
..
.
זו אלהיך בו" (דבריםיז,ח)'.
.
"א"ריוסי בראשונה לא היתה מחלוקות בישראל אלא בביתדין של שבעים
ואחדשהיו בלשכתהגזית ,ושארבתידיניו,שלעשרים ושלושההיו,בעיירות
זל.קראל,ישנובהילינין של שלושההיו בירושלים ,אתהבהר הבית ואהד
בחיל .נצרך.אחד .מהן הלכה הולך לביתדין שבעירה אין ביתדין בעירו
הולדלביתדין הסמוך.לעירו .אם שמעו אמרו לה אם לאו הוא ומופלא שבהם
באיןלביתדיו שבהרהבית .אם שמעו אמרולהה ואם לאוהוא ומופלא שבהן
באין לביתדין שבחיל .אם שמעו אמרו להן ,ואם לאו אלו ואלובאין לבית
דיו .הגדול שבלשכת "גזית ,בית דין .שבלשכת הגזית אף,עלפי שהוא 'של
שבעים ואחדאין פחות מעשרים ושלושה וכו' ושם היויושבין מתמיר של
שחר .וער תמיר של.בין הערביים; .בשבתות ובימים,טובים לא היו,נכנסין
אלא בבית המררש שבהרהבית .נשאלה .שאלה ,אם שמעוימרו להם ,ואם
לאו עומדיןלמניין :רבוהמטמיין סימאו ,רבו המטהריו טהרה משם היתה
יוצאת הלכה ורווחת בישראל וכו' ומשם שולחים ובודקיו. ,כלמי שהוא 'חכם
ועניהושטל וירא חטא ופרקו טוב ורוח הבריות נוחההימנועושין אותודיין
בעירה ,משנעשהדיין בעירו מעליזומושיביו אותו בהר הבית ,משם,מעלין
ומושיביו אותו בחיל ומשם מעליוומושיביו אותו בלשכת"גזית" (תיספתא
סנהדרזז ז ,חגיגה ב ,ט ושקליםג ,כז)'-,.
ירךהיו זקנים אלה חוורים לעריהם ומתקנים.שם את התקנות
או
.בשית הצ
,
-
.
.
" 8שווה דג"י.בים;.ת-תוקונו,שייהושפט,הפיד. .
www.daat.ac.il
.
..
…
.
'..
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
וסדריה
העיי.יה יר,גי
הנחוצות" :מעשהשירדווקנים שדושאיםלעריהםוגזרו תענית עלשניאה
כמלואפי תנור שידפון באשקלון" (תעניתיט :ע"א).
'
15
ש.
מתקיימות.איסוא לפעמים גםעליות זקנים וחכמים העולים לירושלים
ב-ענייני דין ,ומהפט. .תופעה כזאת אנחנו מכירים עוד מראשיתימי הבית
השני "וישלח בית אל שראצר_ורגם מלך ואנשיו לחלות אתפני ה' .לאמר
אל קכהנים אשהלבית ה' צבאות ואלהנביאים לאמר וכו'"(.זכריהז ,ב-ג).
:
.
העלייה
לדגל.טן הגזלה.
ציבוההעולים הגדולביותר בא מבבל .על שםעולים אלה נקראו הר הכית,
העזרות והבור שבאמצע הדרך (משנח נדריםיג-ה) .ברגליםהיובירושלים
צוליםמאיצות רבות ,אולםעולי בבל התבלטו במספרם,באופיים ובהשפעתם
על,ענייני.המקדש וסדריה "כבש עשו לו (לשעיר המשתלח) מפניהבבליים,
שהיומתלשיו בשערוואומריםלו :ט %וצא,טולוצא" (משנתיומא הד) .הם
הגיעולסוכות1.מ 1מהלפני הרגל;ועד שובם נמנעו מלשאול את הגשמים עד
שבעה במרחשון" ,חמישה עשהיום אחר החג,כדי שיגיע אחרוך שבישראל
לנהר פרת" (משנת תענית א,ג).וכשדניםבעיבור השנה מתחשביםב"גלויות
ישראל שנעקרו ממקומן (לעלות לפסח)'ועדיין לא הגיעו" (סנהדרין יא,
ע"א).,והן הז עולי בבל ,שהר; לדעת ר' שמואל בר' נחמן מעברין רק אם
כבר "הגיצו לנהרפרת
( .ירישלמי נרדים ה ח)..גלויות בבל ומרי נזכרו
במפורש באגרותיו של'רבו גמליאל הנשיא (תוספתא סנהררין ב,ד ,בבלי.
שםיא,ע"י) ,אולם לאנוכרהגלותמצייתהקרובה.מבבלוממליבאוההכנסות
העיקריות למקדש ובפרוס החג היו תורמיו את הלשכה לשום בבל ולשוט
מדי (משנת שקלים 'ג ,ד) .שם היו תחנות ביניים ,אשר * T~bמלכוים
לכספי הגולה :השקלים ,הנדרים'והנדבות1 ,ה1העיים הבצורות נהרדעא
ונציביו ,שמהן הועברו בכספים תחת משמר חוק על.רבבות איש לירושלים
(קדמוניוו.4יח ,ט,יא) .לשם כך.נוסדה עלידי הורדוס המושבה היהדרית-
בבלית בתירה בפלךביתניו בטרכון ,והיא
שימשה הגנה עלעולי בבל כנגס
.
.השודדים שבמקום (קדמוניותי,
,ב ,ב).
' .ובאחרונה יש להזכיר עוד את העלאת עצמות הנפסלים מארצות הגולה
כדי להטמינן בסביבת ירושלים הקדושה,.כר לכך נמצא במשנה (שקלים
ה ,ב) שבה נזכרו "הסל והמגריסה והמריצה המיוחדין'לקביות" הנמצאים
בירושלים בדרך לבית הטבילה ~.ראיה.מוחשית'
משמשים הארונות
המתגלים במקומות-שונים בסביבות ירושלים .ל.דבי .
':
י
,
'
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
16
'
'שווע בראנו
.שמהת.העל1יה
.
איז שום .ספק שהתרוממות נפש והרגשת שמחה היתה אופפת את העולים
כל ומןהיותם בדרך ,וביותר גדלה השמחה בהתקרבם לעיר הקודש והמקדש.
הד לשמחהזו נמצא בדברי בעלי המדרש ,לפסוק"כי אעבור בסך ארדם עד
בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג" (תהלים מב ,ה)" :מהו 'בסך'-
כשעולין לרגלים לראות פניך בסקפסטאות )"- skepasteעגלת צב")
והיינו באים אנוובנינובחיל גדול והאומות ~ l'aalלפנינווכו'' .בקול רנה
עוברת ,במההייתי,וברתבקול רנהותודהושירוצלצלים
ותודה' -
ותרועה וכו' .מהו 'המון הוגג'-לש 11הגוגין של.מימ 1כשם שלא היה
לחגוגין,של מים שיעור כך לאהיה להם לישראל שיעור כשעוליו
יית
מב
םי
ית
,ד) .זרם העלייההיה כל כך כביר ושוטף כזרםלרחגבללהם
שי
כל
(מדרש תה
פוסק בחגוגין ,באמת המים המעבירה את המים ממקום למקום .במדרשאיכה
"פרשה ציון" הנוסח יותר ברור" :א"רלוי כהדין געגע (="חגוגין"
לשפ
"לה) דלא פסיק לא ביממא ולאבלילא".
וע
לסמ
',
'טהרת העולים
העולים באו גם מן האיצות השכנות וגם מגרץ ישראל עצמה .בדרך כלל
הלכו העולים בדרה המלך פרט