מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
.אליעזר אלינר/ירושלים
ה .י
.
.,
י
-'.
תפילת הרגלים
חג השבועות ,זמן מתן תורתנו הוא האמצעי בע שלוש הרגלים והוא עמוד
התווך ,אשר עליו נשענים גם קודמו ,גם המאוהד לו .מתןתויה בהרסיני
עשה אתיציאת 'שראל ממצרים(אותה חוגגים בפסח) ואת הליכתם במדבר
(:הנחוגה.בסוכות) למאורעות 'בעלי חשיבות עולמית ונצחית ,לא לאומה
הישראלית בלבד ,לא לאנושות בלבד ,אלא להכרה הדתית ,לקבלת התורה
. .' . ,
ולקיומה ,אשר מהן תוצאות לכל העולמות ולנצח נצחים- .
החתימה -מקדש'ישראל והנמנים"; שבה אנחנו חותמים את בהכת הרגלים
(בתפילה ,בקידוש ובברכה האחרונה של ההפטרה) מוכיחה ,שקדושתהזמניםהאלה (שלוש רגלים וגם ראש השנה ויום הכיפורים) מקדושת ישראל היא
יונקת וממנה אור לה ,לא כקדושת השמת,שהיא קדושהעצמיתואינהתלויה
באחרת( .ועל כן כשיחוליום טוב בשבתיהיה נוסח החתימה "מקדש השבת
וישראל והזמנים")1 .ה נובע ממח שאמרו חז"לי" :השבת קבועה ועומדת,
ימים טובים ישראל קובעים אותם" ,אתזה אפשרלהסביר -בהתאם להבנתם
של התלמידים -בשני אופנים( :א) קדושת השבת קודמת לקדושתם של
ישראל ,ואף להולדת אביהם הראשון,כי ככר במעשה בראשית נאמר"ויברד
אלהים אתיום השביעי ויקדש אותו"' 1הרגלים לא נתקדשה אלא מפני מאו-
רעות שאירעו בהם לישלאל עם הקודש( .בהסבר זה תתעורר קושיה על
חתימת ראש השנה ויום הכיפורים)(.ב) ההסבר השני חופףיותר את דעת
חז"ל(עיין רשב"ם ורש-י בגמרא שם):ימים טובים תלמים בתאריכי הלוח,
'-
1
2
3
""1מניכ" פירושו מועדים,כי התרגום "ארמי ימועד -הוא.ומן.-
פסחים קיז ,ע"ב וביצהי,
,ע"א.
אמנם ים לשבה מלבד הטעם של בריאת "עולם גם טעמים לאומיים-ישראליים
(השווה סיוכ "זכור" שביתרו"-על כך ברד=-לסיום "שמור" שבדאתחגן-
"על כן ברך") .בתפילות השונות של שבת אנחנו מנמקים רק בערבית ("אחה
קדשת") את קדושת השבת במעשה .בראשית וקוראים "ויכלר" ,בשחרית ("ישמח
משה") מנומקת קדושת השבת במתן תורה ושני לותות הברית ,קוראים "ושמרו
ומדגישיםכי לא ניהגה השבתלגויי הארצות.
בני
ישראל-
807ן
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
תפילת היגייפ
81
,.את.הלוה קוכעיט סנהדרין של ישראל .חםמיבבים שנים .ובוס תלוי אם
הודש מסויים היה כבר ניסן או עוד היה אדר שני ,והם מקדשים חדשים
אטיוםמסויים הוא כבר א' לחודש ההדשאו עודנו.ל'.של החודש
נבזהתלוי
ימנייזימ' השבוע;ומנייז זה אינו תלוי בשום
הקודם .השבת נקבעת על
ס
מוסד של האומההישראלית( .אם למדוהתלמידים משנת ראש השנהיזכירו
להם את .המעשה ברבןגמליאל ור' יהושע.ואת המדרש על "תקראו אתם").
~והיה ההסבר מה שיהיה ,ברור (מן ההתימה ומהסברתה) שקדושת הזמנים
מתבססת על קדושתם של ישראל ,ועל כן צריכה הברכההרביעית שבתפילה
(שימה"ירושת.היום") להתחיל לןבירושת היום ,אלאבירושת יש-
ראל ,בפיסקה "אתה בחרתנו" .רק אתריה תסוג n~owקרושת היום,
.
.
"ותתןלנו".
כאן מקום להסביר את מושג ה"בחירה"הישראלי.איולו שוםדמיתחלילה
אומות העולם על עצמם ,שהם "עם אדונים" (מובאה
למה שאמרו
רשלעהיביא מדברים ז ,ו-טורש-י ורשב"ם ומסיום.הלכות מלכים
מתאימה אפשר
ב"'ד החזקה" של הרמב"ם) .במה בחר בנו ואדב אותנו,יצה בנו ורוממנוז
בזהשירשנו במצוותיווירכנו ליבורתו ,כל פעם שאנחנוניגשיט
לקיים מצוות עשה ולמלא חובה שהוטלה עלינו אנחנו מודים לא' ומברכים
אותו על "אשר קדשנובמצוותיווצונו" לעשות כך וכך:בכליום בברכה על
התורה ,שהיא כוללת כל המצוות אנחנומזכירים,כי הוא "בחרבנו מכל
העמים ונ-תןלנו את תורתו" המטילה-עלינוציווייםואיסורים,שאינםמוטלים
עלעמים אחרים('.גם בחברתהילדיםהצטיינותהיאלתלמיד ,שהמורה מטיל
עליו.תפקידים שאינם מוטלים על האחרים)'.
'כשחל ליליום טוב במוצאי שבת מוסיפים אחרי הפיסקה-איאשוגה את
פיסקת ההבדלה בין קודש ל קודש"-ותודיענו"' .מקומה מתבאר ,כמו
מקומה:של "אהה הוננתנר בשני נימוקים( :א) שלוש הברכות הראשונות
של התפילה שוות בכל הימים ואין המעבר מקודש חמור לקודש קל ניכר
בתפילה אלא עם התחלת הברכה הרביעית; (ב) ההבדלהבין קדושת שבת
לקדושת יום טוב תלויה בידיעת מצוות התורה ("שאם אין דעה-הבדלה
; (ג) ועוד נימוק שלישי :ההב-
מני )"1ובזההיא קשורה בקדושת
יזביז קודש לקודש מתאים לה שהיאמרנין שתי פיסקאותהירושה.
דלה
קורייחיל…בין 'ום השביעי יששהריי
.איו להקפיאיל
המעשה,כי .סדר"היבתדב
יונה"(חוליןבו .ע.ב). .הבדלתוקרית את עמר
במ
.א
.ו
ל.ה
רת
לו
עצמו
יקרא.
מם (פסעם קד ,ע"א ד"ה "בעי") שעם
ישראי" מפרשו
שעלכהש
איהרי זה
רס
כו
יות :כוהנים,לויים וישראלים .ובהבדלה
ננ
בו
מקודש בקדושותרש
'
מעין חתימה סמוך לחתימת "המגדילבין קורשללקודש.-.
www.daat.ac.il
-
-
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
אייעזר
82
אל,נר
ה נקרא בחרטת לג ע"ב "מיגמחא" ותקנתו לב
ע . .כל המסה מפהוהפעטיהי
י ושמואל בבבל,כי בע ארץ ישראל ,העושים רק תם טוב אחד ,שימושם בהבדלה
משנת'יעס סרב מ11ס
ש,צאר"
לפנייום טוב הסמוך(מ"ר
לשבת
יך להסביר ,כי קדושת שבת חמורה מכל שאר
י" '-קדושות הזמן, ,הן מיום טוב (שמותרים בו-אוכל _גמש ,הגערה והוצאה לרועות
הרבים) והן מיום הכיפורים (שעונשו כרת ולא מיתת ביתדין) .תלמידים טועים
הרבה .כך יובן שמיום טוב לשבת צריך רק .לקדש ,ומשבת ליום טוב צריך
"
ס להבדיל.
.גבסז".לקדשיג
רק הפיסקה השנייה" ,ותתן לנו" מדברת על קדושת היום עצמה.
כך.נבנה כבר מתחילת הברכה היסוד לחתימה בשת
ייםה,קדושות "מקדשיש-
הרגל
ראל והזמנים".וכיון שהחתימה אינה פורטת אח
אלא מזכירה באופן
כללי "יהומנים" ,גם הפיסקא השנייה הזאת פותחת בציון כללי "מועדים
לשמתה,חגיםוזמנים לששון" ורק אהד כךהיאמזכירה את שם הרגל,וכמובן
את השם הרשמי שבתורה ("חג המצות" ולא כמו שהעם קורא לו "פסח")4
ונותנת לכל דג עוד ציון על עם המאורע.שחוגגים בו :לחג המצות"-זמן
הרותנו",
להג הסוכותילשמיני עצרת=
לחגהשבועית "-זמן מתןתורתנו"
"זמן שמחתנות על שם שמחת האסיף שבתקופה זר רעל שם מצות השמחה
שהודגשה במיוחד.בחג זה 6ולא שם נדודי אבותינו במדבר וישיבתם
בסוכותי שהרי הנדודים נמשכו בעצם כל ימות השנה ורק אנחנו נצטוינו
לחוג בחודשהשביעי "למעןידעו דורותיכם".6
כשהליום טוב בשבת ,כוללים גם את השבת בפיסקת קדושת היום בתוך
המסגרת שהוברה בשביל הרגליםז ,וכמובן קודמת השבת לזמנים .אמנם מן
הראוי היה להקדים את קדושת השבת אף לקדושת ישראל ,כדי ל*מור על
מרר החתימה =השבת .וישראל והזמנים" ,אולם לשם זה היה צריך להוסיף
פיסקה של שבת לפני "אתה בחרתנף' 8ומסדרי התפילה לא רצו לסיבוך הזה
והסתפקו בהכללת השבת בסיסקת קדושת היום.
יל
מה שאנחנו 8מוסיפים בשבת בסוף הפיסקה לפני "מקרא קדש" עוד פעם את
א ראש השוה.
1וכן "יגב לזכרכן"גי
5דברים טז ,יד-סרן ויקרא בג ,מ.
6ויקרא כג ,מא-מג.
7ולכן בר"ה וגיוה"כ ,שאין צורךיבהזכרת הזמנים באופן כללי ,אין מזכירים גם
"שנתות למנוונת= באופן כללי ,כי אם רק "את יום השבת הזה".
8ואמנם לראש חודש שחל בשבת היה צריך ליצור נוסח מיוחד למוסף ,ושם ("אתה
יצרת") הקדימו הוכרת השבת לפני קדוחות ישראל.
9אני מתנוון בסתם לנוסח אעכגו .ההברלים בין הנוסחאות בעצם התפילות של
,
א
ו
ה
שרק
ל
רגלים (למעט הפיוטים) הס קטנים עד-מאוד .הגדו
ם
י
ל
ד
ב
ה
ב
הנוסח-
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
-
תפיל:ת'הרגלי.ם
'83
המלה "גאהבהי-הוא מפני שבשבת נראית המלה "באהבה" שבפעם הראשונה
כאילו היא מוסבה רק על *שבתות למנוחה" ולא ברור די הצורך שהיא מוסבה
גם על המועדים והחגים ,על כן.צריה לתזור עליה אחרי הזברת הרגל.
אחרי שתי פיסקאות הקרושה הושלם עיקר תכנית הברכההאמצעית ואפשר
היה לעבור.לפיסקה המסיימת את הברכה ,פיסקת ב ק שת .היןם ("והשי-
אנו") עם החתימה שבסופה .אלא והאנחנה כוללים בברכה הזאת גם את
י בבקשה
פיסקת "בקשתהייכרון" (=יעלהויבוא) לפני הפיסקה האחרונה,כ
זו.אנחנורגילים לציין (בברכת עבודה):ימים מיוחדים שמן התורה( .למעט
חנוכה ופורים ,שהם ימים להודאה.מדברי סופרים) ,10אף כשמתפללים
שמונה עשרה שלחול אר שבע של שבת( ,בראש תודשובחולהמועד) .בקשת
זיכרון 11מתאימה בעצם לראש השנה ,שהואיום הזיכרוזיי ו1ם לראשי
חודשים 12ואפשר להסבירה גם בפסח ובסוכות ,להם ראשי עונת ההמה ועונת
השבועות,שצריך לראות
הגשמים .דחוקה קצת תהיה התאמת בקשהזו
..
גםבו ראש פרקני- .
נמצא שהברכה כולהמכילה ארבע או חמש פיסקאות אלה:
( )1קדושת ישראל"-אתה בחרתנו".
)2(1הבדלהבין קודש לקודש למוצאי שבת"-ותודיענו"ן.
( )3קדושת היום (החג או השבת והחג) ="ותתן לנו".
( )4בקשת הזיכרת "-יעלה ויבוא",
( )5בקשת היום ("והשיאנו") והחתימה ("מקדש -השבת -וישראל
יחג
והזמנים.),
המשותף לכל בקשות חיוט (גם של שבת ,של ראש השנה ושליום הכי-
פורים) הן המלים "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו וכר" ,שבהן מבוטאת תמ-
אות האשכנזיות מזכירות בשוסף של רגלים את פסוקי הקרבן (עפ"י התוספות
במסכת ראש השנה לה ,ע"א ,ד"ה "אילימא" .ורמ"א בשו"ע או"ח ,תפח) ושאר כל
ד1וסהאות מסתפקות בסלים "כמו שבתבת עיטו בהורהך עלידי סשה עבדך.
כדעת מרן בעל "בית יוסף" (סימן תפח).
10והזכרתם בתפילה ובברכת המזון בהוראה.
11ויגס נרסחאות שבהן נמצא "יעלה רבוא" גס כברכת וכרונות של מוסף ראש השנה.
לחדשים ("זכרון לכולםיהיו").
12שהםימי
ו
זי
י-..,בשדה" (שמות בג ,טז)" ,בכורי קציר חטים" (לד ,כב) ,הוא
רך
כי
ש
" 13נכורי מע
הפרק שבו "נידונין על פירות האילן" (משנת ראש השנד א ,ב) ,שעוד מעט
יבשילו היאספו ,מכאן ואילך הותר ההדש במקדש והתחילו האיכרים להביא את
ביכוריהם (משנת ביכורים א ,י) .ואפשר להשתמש גם בפסוק שבבמדבר י ,י.
המצוה להעלות את הזיכרת בתקיעת חצוצרות במקדש ".ביום שמחתכם 1ב מו-
עדיכם ובראשי חדשיכם".
-
www.daat.ac.il
ץ
,
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
אייער -אלינר
84
צית הבקשות שבברכות האמצעיות של שמונה עשרה של חוללסוגיהן" :קד-
שנו"" ,ותן חלקנו"-בקשת הצרכים הרוחניים כנגד דעה ,תשובה ,סליחה
"שבענו מטובך"-בקשת הצרכים הגופניים כנגד רפואה
וגאולה
י -שמהנו בישועתך"-בקשת הצרכיםהלאומיים כנגדקיבוז
ל,
ול
הו
בח
שב
ופרנסה ש
גלויות ,השבת המשפט ,עונש הרשעים ,גמולהצדיקים,בנייןירושלים ,מלכות
בית דוד שבחולן -וטהר לבנו לעבדך באמת" -כוללגם "שומע תפלה" וגם
.ברכת עבודה ("רצה") שלאחריה" 1והנחילנו" -מעביר שוב לבקשותהמיו-
חדות לאותו יום (בשבת "באהבה וברצון" ,בחג "בשמחה ובששת") .כדי
שיהיה "מעין חתימה סמוך לחתימה" .בתחילתן שונות בקשותהימיםהשונים,
כל אחת פותחת בבקשה המיוחדת לאותו הוום (ישוו התלמידים בקשות
כי
השבת ,הרגליםוהימים הנוראים!) לפני המלים "קדשנו במצוותיך" .פהאין
הכרח ,שהבקשה המיוחדת לשבת ("רצה במנוחתנו") תבוא דווקאלפני בק-
שת החג ("והשיאנו") ,רק בעניין הקדושה .הקפדנו על כך .אף על פי בז
בסוף ("והנחילנו ה' אלהינו") את מטרות השבת ("באהבה וברצון")
נזכיימטרות החג ("בשמחה ובששון"),כי זה ככר סמוך לחתימה ,השומרת
לפני
על הסדרהזה.
"והשיאנו' הוא הפעיל של הפעל "נשא" המג'ירף אל "ברכה" בהוראת
"קבל" ,14ופירושו"-עשה אוהגו מקבלים את ברכת מועדיך".
מוסף
הברכה האמצעית של תפילת מוסף צריכה להכיל את עיקרי תפילות הרג-
לים האסרות היא שווה בחתימתה) ועוד צריל להזכיר בהעניין עבודת
(כי
הקרבנות במקדש .על כן משותפות לה עם שאר תפילות הרגל הפיסקאות
שבת ,ולא ( )4שאפשר לד'
(ו)[ ,)5(-1 )3( ,לא (,)2כיאין מוסף במוצאי
הפיסקאות המיוחדות למוסקן .כמו כל מוסף אחר היתה צריכה
חותה
להכילמפני בקשת היום-בקשה להחורת העבודה ופסוקי הקרבז .,אלא
י
נ
פ
ל
הימים והקרבנות נסתעפוונתרבוהעניינים.נדון על הפיסקאות
שבגללשינויי
אחת אחת.
הפיסקה הראשונה הנוספת היא ב ק שה להחזרת העבודה" ,אף על פי
נו מארצנו ונתרחקנו וכו' ואין אנחנושהיא פותחת בציון עובדות" :גלי
יכולים וכו'"( .שים לב שברגלים תלונתנו היא גם עלאי יכולתנו -לעלות
.וליראות 'ולהשתחזות" ,היינו לק"מ מצות העלייה לרגל .כמובן אין מקום
למלים אלה במוספים .אחרים .השווה מוספי ראש השנה ויום הכיפורים).
.,
. 14ישא ברכה,-תפייס כד .הי -ונישא ברכה .בסוף ברנת "מות.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
תחיית הרגייס
85
הבקשה אינה מסהפקת בהזכרת החורת הקרבנות בלבה אלא מתחילה.בבק-
למירשך"יי ומבקשת
שת רחמים"עלינווי
הגלויות_ והבאתם לירוש-
י
ו.
בם
יי
כפ
תהתמיריםההמוצ
לוםור; אחר בךמוכיחהי
.
י מוסף
נשחליום טוב בשבתמזכירים 1פ את מוסף "שבת ,גב אתפסוקיויפנ
החג.מיבד זה מוסיפים אחר פסוקי הקרבו את עיסקא.ישסהי"" ,סובאת פה
. .
מחפיית שבת ,אס "' נוסח השבת נדהה ספני נוסה"רוי
עי
:פסוקי הקרבן .כדךשכי
להתמצא בהם טוב להטיל על התלמידים להכין
בעצמם עלפי הפסוקים בפרשת מיגחס טבלה כזאת ובדאי לכלול בה גם
ראש הודש ,ראש השנהויום הכיפורים (היינו מן במדבר כח ,יא עד סוף
פרק כס).
"ראש-חדש
שבעתימי פסח
שבועות
ראש השנה
יזםהכיפזדיס
א' דסוכות-
ב' דסוכות
געז' דסוכות)י
שמיני עצרת
פריט
איייס
כבש"ס
7
2
1
2
2
1
7
1
7
" - '1
1.
7
7
14
14
–
1
13
.12
7-11 .
1
.
12
'2
שע"י
חטאת
'
2
-1
14
7
1
ל-
11
1
י
1
'
'
1
'
1
1
מהצצה בלבד בטבלהייווכחו התלמידים ,ששעיר חטאת אין בו שוםשינוי
ועלכן אנחנויכולים לכללו בפיסקה הקבועה "ומנחהם ונסכידם" ,המונה אח
פסו*
כל הדברים המשותפים לכל המוספים (חוץ משבת) ונאמרת תמידאחרי
.
'- .
קי הקרבן.
בולט חג המוכות המרובה בקרבנות וכל יום חלוק מחברו במספר הפרים
ומלבד זה מתגליםשני מוספים "סטאנדארטיים" :שבי פרים,איל אחד ושבעה
יב
וט
ף של הזקוקים ירהמים 1רחמים
15ש"ס ייירו
י
המקדשי בזיחקסשי'שי .דני
אי
טז-יז .הפסוקים ידועים למתפללים מקוהוא רחום" של ענ
16התלמידים יפרטו לפי הפסוקים כל יום של סוכות לחוד .ידי' היבור פשוט
ה להייוכח בסכום הכולל של שבעים _פרי החג הפוחתים והולכים,
אפשר,.יהי
.
.
ארבעה'עשר.אילים ,תשעים ושמונה כבשים% .
" -
עי
ט,
עי
'-
-
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
אי.יעזר אייצר
86
ולשבועוה; ופר אהד,איל אהד ושדעה
כבשים -לראש הודש,לכל
לי'ומםיה"כDיD
פו
לראש .השנהם
"רים,ו ולשמיני עצהת.1,
כבשים-.
טבלה 11מתאימת למצב הפורמאלי כשישראל.יושבים על אדמתם והוגנים
,
ה
ל
ו
ג
ה
המרותקים מן המרכז לאהיתה מג-
אתההנים ככתובבתורה.לתושבי
עת לפנים עד החג הידיעה מן הסנהדרין עליום התהלת החודש החדשוהיו
עושים מספק כל חגפעמיים :בתאריך החג המשוער ולמחרתו ) alyטובשני
של גלויות") ,גםאחרי שנקבע השבון קבוע ללוח העברי ואפשר לעשות את
החשבון בכל מקום ,שלחו מארץ ישראללבני הגולה"היזהרו במנהג אבותי-
כם" (ביצה ד ,ע"ב) ,ורב ושמואל ,ראשי אמוראי בבל ,אמרו לנדות אתמי
שמזלזלביום טובשני שלגלויות (פסחים 'aaע.א).
לפיכךצריכים~גי הגולה לראות בכלתאריך של חגכיילו הוא היום
סאפ
ספויום אתמול ,ולנהוג בולעניין החג לחומרה .לבן ת"ובנימן הו
יראשון
של פסח:-כמו גם בארז ישראל -ואיןיושים בו שום דבר מן המעשים
של ערב פסח,כיאילוכן לאהיהזהחג .אבלגם ט"זבניסן הוא ראשון של
פסח(יום,טוב וקידוש וסדרואכילת מצה) ואין עושים בו שום דברת עלפי
הצד האחר של הספק ,שלפיויום זה הוא כבר חול המועד,כי זה היה פוגע
בקדושתו דול החג .כל שכן שזום כ"ב בניסן (שמיני של פסח) הוא רקיום
תגואיןמזכיריםבו כלוס משליום הול שלאחר החג ("אסרוחג").כןנוהגים
גםביםהשני של שבועותוביום השני של ראש השנהן'.
אבל כשמגיעים אל קרבנות חג הסוכות ,ספקותהיום גורמים לסיבוך ,שקל
לפתרו בעזרת הטבלה הבאה (את הספק הפוגע בקדושתו של חגאיןמזכירים
כלל ,כאמור למעלה ,ובטבלה נסגור אותו בסוגרים):
;7והוא נוסף מוסף ראש דויש כאמר" :מלבדעוית אחודש וממיתד".
א את
18י,עבודתה"מ .שבפרשת אהרי מות.בתפייות המוספיםאין מוניפאי
בנות הכהוביס בפרשת פינחס ,ועל כן אין בהן וכר יקדבנות הבאים ביוב ב'
נ"וקסרי
דפסת עם העומר והבאים ביום חג השבועות עם שתי הלחם( .שני אלה כתובים
בפרשת אמור ,ויקרא בג ,יב=–ג ,יר–יט).
דסוכות
19שמיני עצרתאינושייך
אחד
בפזי ע?מו') כן יש
('
להד מהבאר ביה,דוחן ישראי,
ושבעה כבשים כסו שאר המוספים
יר
.רנפ
,
ה
ג
אהרישהקייבו שבעים פרים כנגד שבעים אומות (רש"י לחומש וסוכה
ע"ב
י עצרת גס קצת גון ימים נוראים.
~יותרמז" במדרשים) .בימינוישישמ.נ
ז מת.
20חוץ מחשריעניי
שני ימים ולא כאן אמקוסיבאר ואת.
עושים גס בארץ
את רחש
י
א
ר
ש
י
21יופ דכיפורהיש
םג" דטייו מעולב הצינוריעשותו יומיב-מפני הסורס.
עי
ועי יןאיי
שי
שי
יחג
כי
יא
עי
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
תפעלת
הרגלתם מפקקההיכ _.
התאריך:, .
,
כיצו'ע"גיםבגויהז.
לש
ט"ו בתשרי (ערב סתות) /רמת של מומת , :תם טוב ראשת
ט"ז " ראייון ,של סוכות(/שגישלסוכות) – ," .וום.טוב ראימון
?4,
"
י"ח
"
'DP
'
כ'
"
שני של סוכות/שלישי של סוכות ,חול המועד" -וביום",השנד ,וביום
.
.
השלישי"
חוה"מ'
שיישי.של סונות,רביעישלסוכות
"וביום בשיישי .וביוב
,:
-4.
הרביעי"
ם :
רביעי של סונות/חמישי שלסוכות חוה"מ" ,וביום הרעיעק וביו
: ,:
..
':
החמישי"
סתות 'יוה,מ" ,וביום ההמישי ,ומוס
"~ישי סונות,שי-י
;
כ"א "
כ"כ "
כ"ג
"
.
שי
..שי
.: ..
.
.
הששי"
ץ
שישי של סוכות/שביעי של סוכות הושענא רבה" ,וביום הששי ,וביום
השביעי"
(שבימי של סוכות)/שמיני עצרת יום טוב של שמיני עצרת
יום טוב של שמיגי עצרת (= שמחת
שסיגי עצרת(/יום חול)
תורה),
ביום כ"ב בתשרי אין 2וטליס לולב ואין מזכירים סוכוה ,אבל מדין הגמרא
עוד יושבים בסוכה (מסני ספק שביעי של סוכות) ,אלא שאין מברכים על
ישינתה.
עבודת המקדש המיוחדת לרגלים איננה רק בקרבנות הציבור (המוספים),
שהכוהנים מביאים אותם בשם כל ישראל ,אלא גם כל יחיד מישראלחייב
להיראות בשלוש רגלים אלה בעזרה ("יראה כל זכורך") ולהביא קרבנות
משלו ("ולא יראה אתפני ה' ריקם") .גם קרבנות אלה ,שהם שליחיד אבל
מובאים בציבור ,אנחנומזכירים במוסף של רגלים ,בפיסקה "מלך רחמן רחם
עלינו" ,שהיא בקשה להחזרת העלייה לרגל ,המתחילה מבקשת רחמים,
בניין המקדש ,השבת כוהנים ,לוויים וישראלים למעמדם ומסיימת בפסוקי
מצוח העלייה לרגל ("שלש פעמים בשנה וכו'"-דברים טז ,טז"ז) ,כשם
שהבקשה הקודמת להחזרת העבודה מסיימת בפסוקי הקרבנות השונים.
הפיסקה האחרונה ,שבה הברכה חותמת ומסיימת-היא כרגיל "בקשת
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
88
אל,עזר אלינר
.
את הרכבן והקבלתו של תפילות הרגלים אפשר לציר בציה זאת:
ערכית ,שהרית ומנחה
ן
מלסף
א-ב-ג .שליש ברכות .ראשונות
ר .ברכת קדושת היום( :ו) (א) קדושת ישראל
(( )2הגדלה ביו קודש לקודש)
ן
(( )3ב) קדושת היוס
(א השת הו,נרוו
ן סהקק"ישמחו).בתיחו)
י
(ג) בקשה להתזרת העבודה
ג
(ו) בקשה להחזרת הבלייה לרגל
( );( )5כקשת היום והחתימה
היויז .שליש ברכות אחרונות
www.daat.ac.il