מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
אליעזר אלינר /ירושלים
עשרת הדיברות ,וקריאתם
קריאתם בכל יום
עשרת הדברים אשר שמעגום מהרסיניביום הקהל ואשר נכתבו אחר כך על
לוחות הברית,יש להם כמובן עמדה מיוחדת בתוך שאר דברי 'התורה,
שגי
ומשום כך נהגו בשנים קדמוניות לציינם ולקראם בסדר התפילה של כליום,
אף עלפי שמן התורה לא נצטוינו על כך ,בתיאור עבודת קרבן התמיד בבית
המקדשיי מסופר כיצד היו הכוהנים מפסיקים באמצע העלאת עולת הבוקר,
שהיו מסדרים את הנתחים עלגבי הכבש העולה למזבח"וירדו להם ללשכת
הגזית לקרות את שמע .אסר להם הממונה :ברכו ברכה אחת,והן ברכה קראו
עשרת הדברים ,שמע מיה אם שמת ,האמרן
פאפירוס נאש
סדר תפילה 1ה ,שהיה נהם בבית המקדש בתדאי עתיק עמץ הוא ,אבל אץ
לדעתלפיו אם נהגו כך גםבגגולין .והגהידיעהזו מושיט לנודףניר (פא-
פירום) קרוע כמרופם ,שנמצא לפני יותר מ 50-שנה במצרים ונקנה שם על
ידי החוקר האנגלי ו.ל .נאש (ועל שמו נקרא "פאפירוס נאש") .בדף הזה
י מתחיל הוא בעשרת הדיברות "אנכי ה' אלהיך" עד "וכל
אפשר לראות,כ
אשר לרעך= ואחרי משפס של קישור הדא ממשיך כששמע ישראל וכו'
1דיברות הוא כנראה רבים של "דבר" ,שהוא שם עצם (כמו "והדבר אין
ירמיה ה ,יג) והוא לשוך וכר ,ורבים "דברות" כמו מן כמא-כסאות( .רש
מנקדים במוסף ראש השנה -בשופרות עודברות קדשך" בפתח פי "ישא
מדברותיך" -דברים לג ,ג ,אבל הגירסא המקובלתהיא "ודברות קדשך" בהיריק).
ביחיד רגיל הוא "הדי בור שהיה יצח מפי הקב"ה" וכיוצא -בזה .ואולי צריך
עשיות בכל המקומות ההם " הדיב.ר " ,ובארמית "ריברא קריאה"" ,דיברא
'תנבייתגוא"ר.ה נקראו ש11ש פעמים בשם .עשרת הדברים( -ששתיד
,כה 1דברים ד
יג; י ,ד).
2משנה ,מסכת מדות סוף פרק ד ותחילת פרקה- .
בהם" -
עי
'
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ליעיר
אל
פאפירוס נאש
הכולל עשרת"דיברות ותחילה פרשת "שמע" .בגלל הקרע שבצדימין חטרה בשורה
הראשונה המלה "אנכי" והאות הראשונה של השם .גם צד שמאל חסר.
בשורה הרביעית מלמטה כתוב" :וחמרו וכל אשר לרעך" .שלוש השורות האחרונות
,שיש להלילימו בך" :אלה החקים והמשתסים אשר צוה משה
כוללות משפטקיייר
אתבני ישראל במדבר בצאתם מאצרים .שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד הוא ואהבה",
(שים לב ,שאין כאן "ברוך .שם כבוד ילכותו" ,אבל נוספה המלה *חואי).
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
עשית
י9
הדיבות וקריאתם
היה
ואהבת" ,אק שש ~ tpDשוהו דף מתןכעין"סידור תפלה ,-אשר
תוי
עשרת
מ:
מאלכסנדריה?) קורא את"פרשטתיו ושעמףומטת
בעליו
הדבריך שמע ,זחה אם שמזג האמר –ממש כסו תכוהמם גמקרס.
על זמן כתיבתו של הדף נחלקו דעת החוקרים-הארכיאולוגים :המאחרים
דו-לדורות התנאים שאחרי הגרבןבית שנהאחריםמקדימים אותו
ות
הו
מייחסים~א
החורבן ,ואף למיופת החשמונאים ובמאתים שגה לפני חורבן
לזמן שלפני
בית שני).
.ך
ן
ביטול קריאתם
עוד בשרות האמוראיםהביעו חכמים ,ועת,כ",בדיןהיהשיתקורין עשות
הדיברות בכליום .ומפני מהאיןקורין אותן? מפגי טענות המינין ,שלא יחו
אומרים אלר לבדןגיוונולו למשהבסיני" .ובתלמודהבבליין מסופר על אמו-
ראים מאוחרים ,שרצו לקבוע קריאתם במורא לבנהרדעא ואמרו להם,שייכבר
ביטל:ם מפני תרעמתהמינין"',
קריאתם בימינו
*
אין לנו איפוא עוד קריאת עשרת הדיבשת בכליום ,אלאליחידים הרוצים
בכך"ואין קריאה קבועה לדיברות ,אלא בקריאתהתירה שלוש פעמים בשנה:
בפרשת יתרה בפרשת ~אתחנן ובחג השבועות .גם בקריאות אלה מוסיפות
עוד להשפיע שתי הנטיות :מצד אחד הנטייה-לציין את עשרת הדברים
שנאמרוביום הקהל משארדברי התורה ,ומצדשניהנטייה למנוע כל הדגשה
~
,
רעומתהמינין".
של הדברים האלה "מפני ת_:
ג
העמידה כקריאתם
-,
בכל דור ודור:מצאו המצאיםיחידים וקהילות הנוהגים לעמוד על_דגליהם
כשהקורא בתורה משמיע את עשרת הדיברות ,ונמצאו ונמצאים אחרים
המערערים על כך :אומרים שמפגי' תרעומת המינים אין לעמוד בקריאת
עשרת הדיברות אם יושבים בקריאת שאר חתורה .פוסקים רבים הבנעו את
,
3יר:שי .'6גלשת פרק ,%היכהה.
4ברכות יב ,ע"א.
.
'
'.
י
שניס אהדות הומחז,כי באהד המערות גסביבות ים המלח נמצאו תפילין
5לפני
ורכן בית שני) ובהן פרשת עשרת הדיברות .כגראה'
מזמן קדום מאוד (מתקופת ת
6
.
היתה דעתה של איוו בת של מינים ,שרין עשרת הדיברות כדין קריאת שמע לא
רק לעניין של קריאה ,אלא אף לעניין תפיליז; אבל דבר ברור לא גודע'עוד.
או בסדר מעמדות,
כגון אתר תפילת שחרית בסידור "עבורת ישראל" שלריי
www.daat.ac.il
בעי
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
אייע1ר
92
אלינר
דעתם בשאלה זה רביט לחיוב ורניט לשלילה .גם הרמב"ם נשאל על כךי
מקהילה אחת,שהיהלפנים מנהגם לעמודכל הקהל עלרגליהם בשעתקריאת
עשרה הדיברות בספד תורה בציבור ,ואחר :מן בא לאוהד מדינה רב גדול
ולימדם תורה וחכמהוגדר בה כמהגדרות,ומכללםתיקו להם שלאיעמדו בש-
עת קריאת עשרת הדיבהות ,וכתב הוראה בכתבידו עלעניין זה והביאראיה
לדגריה ממה שביטלו חז"ל לקרוא אותם עם קריאת שמע מפני המינים,
שאומרים שיש לעשרתהדיברות מעלה על שאר התורה ,ובכלל הוראתו אמר,
שכל מי שיקום בעת קריאת עשרת הדיברות בספר תורה ראוי לגעור בו,
לפי שמעשים אלה הםדרכיהמינים .ופשט המנהג שהנהיג להם הרב הוה דור
אהה דור.יהנה נאלאיתה מדינה חסם אחד מחכמי מדינה אדרת היד מנהג
אנשיעירו לעמוד בשעת קריאת עשרת הדיברות בספר תורה .וכשבא למדינה
זוהיה הוא עומד בשעת קריאת עשרת הדיברות ונמשכואחריו קצת אנשים.
אמרו לו זקני העיר :איך נעזוב מנהג אבותינו ואבות אבותינו ונחלוק על
מה שהנהיג להם החכם שלהם ,שהם ואנוממימיו אנו שותים? וכל שכןבני-
דון ,ה ,שיש בו מחלוקת ופירוד בין הקהל וכבר אמרו'" :לא תתגודדרי
לא תעש :אגודות אגודות" -ואםכןכיצדאנו נחלוק ונעמוד בקריאתםיותר
משאר התורהז והשיב להם ההכד ,שכבר מצינו את ישראל כשקיבלו אותם
עימזים,
שנאמר" :ויתיצבו בתחתית דהר" ,וזקנ' העיר השיבו :
מר
כש
מה שעמדו י
יאל בהרסיני לא היה אלא להקביל פני שכינה כמו שאמר
הכתוב" :ויוצא משה את העם לקראת האלהים מןהיוהנה התיצבווכו'"ואין
1ה חובה עלינו לעמוד ,שאם היה האמת כן ,היה עלינו לעמוד גם בקריאת
"אתם נצבים היום כלכם",לפי שישראלהיועומדים שם .והשיב להם ההכם
הנזכר ,שכבר מצינו שבבבל הם עומרים בקריאת עשרת הדיברות .ואמרו לו,
כי משם אין ראיה,כי מה שעומדים בבבל אינו אלא מפני שראש הגולה או
ראש הישיבה עולה לקריאה עשרת הדיברות ולכבודו חט עומדיט ולא מפני
עשרת הדיברות -ואפשר ששאר המדינותרצולהידמותלבבלולכן עומדים -
…והשיב על זה הרמב"ם,כי מה שהנהיג הרב שנפטר ואמר להם שישבו -
הוא הנכון וראיותיו כולן אמיתיות ,וכך ראוי לעשות בכל מקום שמנהגם
לעמוד ,ראוי למונעם מזה בהיות שמגיע מזה הפסד האמונה ,שיבואו לחשוב
בתורה שיש להיתרון קצתה על קצתה ,ו1ה קשה עד מאודוראוי לסתום כל
הפתחים המביאים לואת האמונה הרעה.
לי
היי
7בתשבית הרמב-ט ,הוצאת מקיצי נרדמים ,סימן סו ובהוספות עמ' .359
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
עשרת הדיברות וקריאתם
93
..
הקריאה של שבועות
אפשר שמפני אותו הטעם לא נקבעה מתהילה קריאת עשרת הדיברות בזמן
מתן תורתנו והסתפקו בקריאתם בפרשיות השבוע,כי במשנה (מגילה ג,,ה)
שנינו על קריאת המועדות" :בעצרת :שבעה שבועות (דברים סו ,ט)" .ורק
בתוספתא נוסף על זה":וישאומרים (או :אחריםאומרים) :בחדשהשלישי".
אותה ברייתא הובאה גם בירושלמי על המשנה "בעצרת שבעה שבועות":
(יש תנאים שונים) בחדשהשלישי ..ורק מפי אמוראי בבל
"איתתנייתני
אביי?) נקבע בגמרת (מגילה לא ,ע"א) ,שביום הראשון
המאוחרים
י
6
של שבועות(מק1דאים "בחדש השלישי" ולא "שבעה שכנעות" כדברי סתם
המשנה.
הטעם התחתון והעליון
מאחר שנקבעה פרשת מתז תורה ,המכילה את עשרת הדיברות לקריאת חג
השבועות לא נשארה קריאה סתם' ,ככל קריאות התורה שבמועדים ,אלא
צדינה בסימנים ובמנהגיםמיוחדים .דבר זה ניכר גם בטעמי הנגינותשבי-
שרת הדיברות :שלא כבשאל פסוקי התורה מסומנות המלים שבפסוקים
אלה לא 3טעס אהד ,אלא עלפי רוב נשני טעמים .בקצת חומשים נדפסו
עשרת הדיברות בסוף הסמר לחוד :פעם לפי חלוקת הטעמים הנקראים
"הטעם התחתון" ופעם למי תלוקט הנקראים "הטעם העלי ."11בראשונה
מחלקים טעמי הנגינה את פכוקי עשרת הדיברות כחלוקה הרגילה של כל
התורה ,באופן שהפרשה המכילה את "אנכי" ו"לאיהיה לך" מחולקת
מסוקי
לחמישה פסוקים ,דיבר השבת ("זכור") -לארבעה טסוקים ,ארבעת הדיב-
ר'ות הקצרים "לא תרצח-לא תנאף-לא תגנב-לא תענה ברעד עד שקר"
כלולים בפסוק אחד ,ובסך הכל דם שששה עשר פסוקים .לעוסה זה חלוקת
.הטעם העליון" יושה מכל דיבר פסוק אחה באופו שהם בסך הכל עשרה
פסוקים' ,אבל מקצתם בלתירגילים בארכם :דיברות -לאיהיה לך" ו"זכור"
הם כל אחד פסוק ארוד מאוד וכנגדם ישנם שלושה פסוקים של שתי מלים
בכל אחד" :לא תרצח"" ,לא תנאף"" ,לא ."alsn
גםיחד נתקבלו ברוב
החלוקות ,של הטעם התחתון ושל הטעם
הקהשיתליות ,אלא שנחלקו בשימושיהן;יש קוראיםהעליזי
בטעם העליון (כל דיבר -
8
וגש במאחדיםיפסוק "הד את שגי "דיברות הראשונת "אנכי.ו-יא נהי"יך,.
ביניים
והב מדברים בגוף ראשוואין בספר בתורה
ששניהפ מפי הגב
מותרוהההשמ
יתומה .בחלוקה 11מתקביים כ16ב 1תשעהפסוקיה.
נוס
ויעא
שום פרשה,יא
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
אייע1י אייצר
94
פסוק) בכל קריאה בציבור ,והטעם התחתוזאינו אלאליחידים הקוראים את
הפרשה לעצמם.ויש (וכן מנהג ירושלים) הקוראים בטעם התחתון כשעשרת
הדיברות נקראים בפרשת השבוע אף בציבור ,והטעם,העליון אינו משמש
אלא לקריאה בחג השבועות.
הפיוטים
על כלפנים קריאתהדיברות בחג השבועותהיאחגיגיתביותר ,דוגמת מעמד
הרסיני ,ואתהחגיגיות הזאתהבליטו קהילות שונות בתוכפתפיוטים ,שחלק
מהם נוהג במקצת מקומות עודבימינו וחלק נשתנה או נשכח לגמרי.
כתובה לשבועות
בקהילות רבות קוראים בחג השבועותלפני קריאת התורה "כתובה לחג הש-
בועות",מעין כתובת נישואיןבין הקב"הובין כנסת ישראל ,שהרי מעמד הר
ההתקשרות,האמיצה של "חסד נעוריך אהבת כלילותיך"
סיני הוא התחלת
וכאן אירשלו ה' את ישראל ,לעולם בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים.
ישנן כמה נוסחאות של "כתובה" .רובן עשויות בחרוזים ,אבל משולבים
בהם ביטויים ומינחים מכתובת חתנים ממש :בשישה בסיון'שנת אלפים
וארבע מאות וארבעים ושמונה לבריאת עולם אמר "החתן שר שרים ונגיד
נגידים,יחידומיוהד הוא מושיביחידימי ",לכלה היקרה והנעימה רבת המע-
לות.להיות לו לאשה ונתן לה בכתובתה תורה ותרי"ג מצוות עשה ולא
תעשה ,ותוספת כתובה -תורה שבעל פהוכל מה שתלמידותיקעתיד לחדש,
וכן הלאה .לבסוף חתומים על הכתובה כשני עדים השמים והארץ ,ומשה בן
עמרם-שושבין.
'
"אקדמותע
בקהילות אשכנזי,ת מקדימים לפני קריאת התורה בשבועותפיוס ארוך באר-
י ר'
מית שתחילתו "אקדמות מילין" (=ראשית הדברים) .שנתחבר עליד
מאיר בר' יצחק ש"ץני והוא נועד בעצם להיות פתיחה ("רשות") למתורגמן
,עם)92 ,בשאי יהרמב,כנזכר.
ראשבבהי
היאש הגויה אוכיב
9לעיי
ישיבה (הגאת).
עשרת הדיבריתעויה
היה בנראה מנהג קבועשיקריאת
10ראה סוף משנת תענית.
.
1נ תהלים סח ,ז .המזמור מדבר במעמד הרסיני ומשמש כשיר של שבועות.
12פיוטן מפורסם ,שחי כנראה במגנצא בדור שלפני ירש"י .רש"י מזכירו בפירושו
לנ"ך (הושע ו ,ט ,עמוס
ייב; תהלים עג ,יב) והתוקפות הביאו מסיוטיו (ראש
השגה יא ,ע"א ד"ה "אלאגדקאי"),
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
עשרת הדיברות 1קריאתכ
95
אההי קהיאת
"מתרגם לארמית כל פסוקהנקיאבתייש .על כן היהנ
יביטלו קהילות
אמש
הפסוק הראש"(.11בהדש השלישי") לפני תרגומו .ואף אחרי
אלה את תרגום התורה לארמית,צוד נשאההפיוט הזה במקומו אחר! הפסוק
הראשון,י ורק בשנים האחרונות הנהיגו לה.ק.דימו לפני ברכת הכתע ,כדי
שלא להפסיק בקריאתהתויה.
עוד נמצאבמחזוריםאשכנזייםרבים'יפיוטארמי המתחיל"ארכיו ה'שמיא
לסיני"(,ארכין =הדכיז) ,שהיו נוהגים לאמרו ממש לפני עשרת הדיברות,
וגם הוא בוודאי קשור בתרגוםוהפסוקים לארמית.
בימינו נתבטל בקהילות אלה התרגום לארמית מכל וכלי והפיוטים האר-
מייםניאים כבלתי מתאימים לסניפתם .אולס.כשנתקנופיוטים אלה (לפני
דורו של רש"י בגלילות ההינוס)עדייןהיו מתרגמים את קריאת התורה של
שבועותי אף עלפי שביטלו את התרגום בכל שבתות השנה.
..
מחוור ויסרי
*
מנהג נאהיומשוכלל-ביותר 1.של קריאת .עשרת הדיברות ותרגומם נמצא
במחזורויטרייי ,שנכתבבידי ר' שמחהמויטיי ,תלמידו של רש"י:.במחזור
זה כלל מחברו .את התפילות 'והפיוטים ,הדינים .והמנהגים של כל היזנה
והעתיק בשכו תשובות ופקקים של רפ"י ושל שאר רבותיו ושל גדולי
'
הדורותהקודמים.
סדר הקריאה לחג השבועות משתרע במחזור זה על עמודים.רבים מאוד,
כי יש בו מלבד התרגים גם הרבה פיוטים בארמית לפתיחת התרגום ובין
כל דיבר ודיבר .גם נוסח הברכה ,שמברך העולה,לקריאת עשרת הדיברות
שונה מןהרגיל,וזו נוסחתה:
שחיני ,לסלוליער 2זךת 5ד9יות.שקמן
טמס?-'9טהאמ
יך"ל על !די מזה דלני 59ר 1,1 .'2'9לה
נ?
לי,
:ד4ר (ישע.ה מ ,ה),
לבוד!:ןןאי 9ל ?9ר'!סדי9.י :'9
13בו"וא :דפס 1וד במחזורים רביב,ועי' במפרשי דשו-ע לאורי'היים סימן תצר.
::
14
למשל,אוברדפדוסחיייםר,דלהסייימםן.קסד',סעיף ו ,ותוספות-מגלה כג,1 ,ב דעה..יאלפו",
15שן-ע-
אבשיובני תימן את"תרגום.
אכן'היא דעת הגאונים והרמב"ל -כןי
אךי
עי
16תוספות מגילה כד ,ע"א ד"ה "ואם היו".
לו נדפם על ידי'הברת -מקיצי נרדמים" בברלין-תרג"ג-ד עלפי כתבי-יד אחדים,
ייהוד -זהןשבבדיטיש מוז,אומיבלוגדח ,עם תוספות וביאורים מאת ר' שמעון
.
'".
.
- — , 1'.
הלויאישהורייץ
4
~ .י=;.י
'
-
-
'
www.daat.ac.il
-
,
י
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
96
..
י
ינבא.קל"7?,יייאות
אליעזר אלינר
ם לא,יא) שךכו וכו';
זכז' שיברי
.84י 94 0.98ר4סי שת,ךה טלאת זךוה ז?ף9הזט,סילה
:ג,טז סתוךה.',
(ע,עיש.לריו סטה!
.
וקורא מסוק מן התורה ומתרגם,ואחרי קריאתכלדיגל נאמרלפני התרגום
פיוט ארמי מעניין אותו הדיבר ורק אחריו בא התרגום .אבל אין זה תרגום
אונקלוס שלגה המדוייק.והמילולי ,אלא תרגום מורחב ומקושט ,מעין המצוי
בחומשינו בשם תרגוםיונתן.וזה תוכן התרגוםלדיבר שאנכיי.
הדיבר הראשון כשיצא מפי הקדוש ברוך הוא -תוי שמו הגדול מבורך ומשובח
לעולם -כמו,יקים וכמו ברקים וכמו לפיר של אור :לפיד של אור בימינו
ולפיד של אש משמאלו .פרח וסם באויר רקיע השמים והולך ומקיף על מחניהם
של ישראל ומההפך בהם מצד אל צד וחוזר ונחקק על שני לוחות הברית .וכן
היה קורא ואומר :עמי עמי בית ישראל ,אנכי ה' אלהיך וכו'.
וכן "הדיבר השני"" ,הדיבר השלישי" עד סוף כל הדיברות .אלא שחמשת
הדיברות האחרונים קצרים הם ביותר ועל כן באה בהם הרחבה מלבד
ההקדמה הרגילה .כך הוא למשל התרגום לדיבר השישי "לא תרצח":
הדיבר השישי כשיצא סמי הקדוש ברוך הוא-יהי,שמו הגדול מבורד וטשובח
לעולם -כמר זיקיס וכיו ברקים וכמו לפיד של אוה :לפיד של אור מימינו
ולסיד של אש משמאלו .פרח וטס באויר רקיע השמים והולך ומקיף על מחניהם
של ישראל ומתהפך בהם מצד אל צד והוזר וגהקק על שני לותות הברית,
וכןהיה קורא ואומר; עמי עמי בית ישראל ,לא תהיו רוצחים ,לא חברים ולא
שותפים עם רוצחים ,ולא ייראו בכנסת ישראל רוצחים כי בעות רציחה "רב
באה לעולם,
ובדומה לזה ער סוף "דיבר העשירי ,ומן עוכל העם רואים את הקולות"
שוב התרגום הוארגיל.
" אוחרות"
סוג אחר של פיוט הנאמר השבועות הוא הנקרא בשם "אזהרות".,.פיוטים
אלה כוללים את תרי"ג המצוות בפרטן או סוגים שונים שלפיהם המצוות
18עלפי המאמר במדרש דבריה רבה יא ,ה" :א"ר אלעזר איזוהי הברכה שבירך
הזאת
משה בתורה תהילה 1ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולס אשר בחר
מתור"
וקירשה ורצה בעושיה".
" 19אחרות" פירושו מצוות ,אך יש לשים לב,כי אהד הפיוטים העתיקים מסוג זה
(במחזור אשכנז למוסף יום.ב' של שבועות) מהחיל במלים "אזהרת ראשית לעמך
נתת מצוות עשה ומצוות לא תעשה" והמלה "אזהרת" עולה בגימטריא תרי"ג.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
עשרת הדינרות וקריאתפ
97.
מחולקות .נראה שפיוטים אלה נ"גו גישיאל עוד לטני_ תקופת הגאונים.
נמצאות מהן נוסחאות ישנות מאוד וגםגדולי המשוררים של דורות מאוהר,ם
(ר' סעדיהג"ח ,ר' שלמה אבן גבירול ,ר' יהודה הלת ואחרים) היברו .אזה-
'
רות ,שעודן נאמית בקהילות שונות.
נוסחאות רבות של אזהרות מסיימות בסיוט ש11ה.לכולו ,אשר הוא כנראה
מןהפיוטים העתיקיםביותר שנשארובידנווזהו:
.
יז
.
.
?ש ntwpיקלש ושרה ntlyp
טריש
יממן ?9ך- 1ד,.
Vט'יV
ת 9ה,ר1ת ?~ ntpeש99מ!ם
'ו
ר
9ריפ1ת ו99ףי9חינ1ת פזסב.
ם חקרום,
ההשים?ירים".מיסי
דךשום.
99ל לב 47רים,
ימיה
.
ית טלה מן4ר-ל הי1
נ.י
8ימע
וו
'נ
ניאסק"ל
ןמך4ה לט ולסל
ןססת1ויס
?יי1זים
ז.ללזי
מקילת פ?לשהיעפתסס
תשר ולה9א ומעלה
..
י"?ךת 5ד9רית.
תיום זה
סקיל
_
'
. .
ן
.
..
תרי"ג איתיות
ממת המצתת מרומז באשרת"דערות ,שהרי בדקו ומצאו שממפר האותעת
מן "אנכי" עד "אשר לרעד" (ולא עד בכלל) הוא תרי"ג ועוד.שבע אותיות
"אשר לרעך" כנגד שבע מצוות דרבנו ובסך הכל כת"ר.ן .גם נתחברוחיב-1
דים להזאות איך כל אחת מתרי"ג מצווה קשורה באחת-מאותיות עשרת
הריבונית.
אוסרות רס"ג
בדרך אחרת הלךבעניין הקשרבין תרהג מצוותובין עשרת הדיברות רב
סעדיה גאת ,שהיה גם משוררוסייטו .בסידורו המפורסמה בהלכות חג הש-
בועות הוא כותב" :ומצאתי שאנשידורנורגילים שיאמרו להם במוסףעיקרי
פ 2תטצאהו בבעל הטורים בסוף הדיברות.
21יצא ע"י ישראל דודזון ז"ל;
,
נרדמים" בירד?לים ,תש"א.
שמחה אסף ו".ל ויששכר יואל בהוצאת "מקיצי
- :
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
אייעזי
98
אייער,
תרי"ג המצוות אשרציוח ה' יתברך אתבני ישראל ,בציבור המתחיל "אתה
הנחלת" .ובדקתי אותם ומצאתי שאינםמכילים תרי"ג כשלימותוראיתי בהם
חורות'ואייכות לשח.[.ויאיתי לשים דבר אחר במקומם ,לא מפני שהם
עיקר שאי אפשרבלעדיה אלאמפנישראיתי שהאנשים נתנו את לבם בהם".
עלכן חיברפיוטגדול בשישה פרקיםאלפביתיים (גם שמו חתום בסוף),
שבו מנה את כל תרי"ג המקוותלפי מוניהן :מצוות עשה לחוד 1מצ11ת לא
תעשה לחוד ,אלה הנוהגות בכל מקום ובכל זמן ,ואלה החלות במקרים
ידועים ,וכן הלאה.
תחילתהפיוט במצוות עשה -הנוהגות תמיד,וזההבית הראשון שלו:
ת!5 :ל'0ד שלא (ב)!איתיס"בי04קיה
(א)י (ג)'4ךב (י) !בקר !סדהו( .ה)יאית
9לה
(י) 9;94ידרזייית נצח (")094.סיד
יי
זל
י8
";מזלמיודלה"
(ס) ט4ד הוך'( 4י) !דא ס0ם4 ,י
(ו)וטי9פית למדלה
.
ומלבדפיוט אזהרות זה שם בסידורו עודפיוט אחר,בנוי במבנה משוכלל
ומסובך ביותר ,שחלקיו מותאמים לשבע הברכות של תפילת מוסף ,ובחלקו
הרביעי (לברכת קדושתהיום) כללפיוט אזהרות ',אשר בומנויות שוב תר-
י"ג המצוות ,אבל DrDnהן מחולקות לאלפי מהותו ,אלאלפישייכותו
שרת הדיברות.
ןניסמת ס9ל ס11חרות
לי-
ישאייה
ינדו'9ר'9ישןגיציץ'ה סךטה49ייתי9לובירזירית
1
י שש סאותנשישלירהס4ויתלהגרית
9סק9ס'מלעסיבלימתי9יימ
94 :רית קהורות.
יקרות!
הגאוןאינו נדחקלהקים קשרגי
,המצוותוניןהאותיות שלהדיברות ,אלא
משייך את המצוות לדיברות לפי תכנו .כך הוא מונה 80מצוות כשייכות
לדיבר הראשון "אנכי"'י 60 ,שייכות לדיבר "לאיהיה לך" 48 ,ל-לא תשא",
75ל"זכור" 77 ,ל"כבד" 50 ,ל"לא תרצח" 58 ,ל"לא תנאף" 59 ,ל"לא תגנב",
52ל"לא תענה" 54 ,ל"לא תחמד"-בסך הכל 613מצוות.
כלבית של הפיוט האלפביתי הזה הוא בן ארבע שורות .מראשי השורות
22המצוות המנויות בארבע שורות אלה הן( :א) יראת ה'( ,ב) תפילה( ,ג) קריאת
שמע ערבית (ד) ושהרית( ,ה) תפילת של יד( ,ו) של ראש( ,ז) ציצית( ,ח) מזוזה,
(ס) כיבוד הורים (י) ומוראם.
23מצוות הויכרון (ציצית ,תפילין וכד') ,מקדש וקרבנות ,מתבותעניים ,שנאמר בהן
"כי עבדהיית בארץ מגרים" (דברים כד ,כב) ועוד.
ן
www.daat.ac.il
-
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
עשרת "דיברות וקריאתם
הראשונות מצטרפים פסוקי תהילים המדברים במתןתוריקי .ראשי השורות
השלישיות הם ראשי פסוקי שיר השירים והשורההרביעית היא תמיד פסוק
כלשונה שלעתים הוא מפתיע בסמיכותו למצוות הנמנות .כן הוא מתחיל
את מניין המצוות הכלולות ב"לא תחמד" ,שביניהן הוא מונה גם'איסורי
מאכלות:
לף 8ל
ל 4ססטד 9סר ךזץ!יזביויוי' ,שף סח4~9שר
99
.ס,~9וישר9סלבח
ימושל
סמ
מביסתי זממהזיךהחרפותיי11,קי1ת
ששטתנוי!,סיב!,דם!.אות! .טתונ.".
ד9רזלת!"!9:קב !1סל,9שי8י1י.
!ן'ד 915ה 9ה61ל
כן הוא חורז את מצוות המשכןוכליו (וביניהם הכיוה לקידושידים ורג-
לים) על הפסוק-:ויאחז צדיק דרכו וטהר יוים יוסף אומץ" (איוביז ,ט).
למצות פסח שני ,למי שהיה טמא או בדרך רחוקה בפסח ראשון ,הוא מצרף
את הפסוק" :וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדה" (שמואל ב יד ,יד).
למצות חלוקת הארץ בגורל חורז הפסוק"מדינים ישבית הגורלוביז עצומים
יפריד" (משלייח ,יח) ,ועל מצותערי מקלט והכנת הדרך אליהן הוא חורו:
דדין!ית הניסהירנ'שפג -מסיןלפ סדנו"
~s
ם בדלך ):1
טיב !ישר:ן עלמןיידה"a"l9י
ואפשר להרבות דוגמא,ות כאלה ללא מסוה
ובסוף "לא תחמד" הוא מסכם גם את הדיבר האחרוף גם את כל עשרת
הדיברות כולםבהיווים אלה:
שש סאותושישn~vvסיומת חוקפוד9יף
לנו9ס?מ עשךת
פדויית
תי1ןי9ס9קמפוט:,טללסינוסיםיטך"'פ
9ס
י:מילע
יס
4םחגיתמישים !8ךסע חרצובת 94לל סמורי'1ד9יף
!עד .חשרלמקף..??9רם שש סאות נקלש n1?Vאיסמתש-יוסי
24מנמור סח ,ח-כ.
25המלה "עזבוניך" מצויה פעמים רבות ביחזקאל פרק כ ,1ופירושה נכסים ,טהורה,
ויונתן תירגם לדוג "בית גנזיך".
26המהת ,היינו שחיטת- .
.
'
27חולין כב ,ע"א.
28ויקרא כב ,כח,
29פסוק הוא בישעיה ט ,ז.וכאן הנאון מיסב אותו(לפי תולק צא-,ע"א) על המסופר
.
ג
ק
ע
י
'
ו
ל
כ
א
י
בני ישראל
"לא
בבראשית לב ,לג,כי בגלל נגיעת מלאך ה' בכף ירך
30תהלים כה ,ח,
את גיד הגש"",
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
.
אלי עזר אליבר
0ש
בדרכו של ר' סעדיה גאת בקישור תרהג המצית לעשרת הדיברות הלכו
גם מוני מצוות ופייטנים מאוחרים ,כגון ר' אליעזר בר' -נתן (הראב=ן)ן',
'מכחן:1:פיווטליבביעוונ:
'
דורות ?4ךה ?סב טל להמהי
4סם ששמאית,שישיזרה טקדיך
קוליי
יסי סעי
יסטח4סם גולהע
ר ה":
4ס?םיט
יה4-מישיסה.ל5םנס'ת.קןתיקייהשיהיכילם
.
אימהית סגת סותת"ולילם
עד
"ירחף
'הי עם עלם4ד ?נבור זלה
"
9
ש
7
?לם:
משה וקף ?,ך8ללה זט זיךהנטהרי
(רשב"ם ורבם תטף מפרו
31מראשיי בעלי התוספות חברם של חתני רש"י
כדי
וגם קינות על גזרות התנ"ו
נם
וי
העיקרי בהלכה "אבן העזר" ,חיבר גם פיוטים רב
( )1096שהיו בימיו.
שני הבתים שלמעלה הם מפיוסו לליל שבועות ,האחד לפני "אוהב עמו ישראל"
והשני לפני "מי כמוכה".
32מלאכי א ,ב.
*
www.daat.ac.il