מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
.
*
,
ד"ר יעקב רוטשילד,תל-אביב
.
ן
עשרת הדיברות
,על
ך
..
פ ש עור בליל שבועלת)
נעסוק עתה בשאלה :מרוע בחר הקב"הדוקא~,עשרתהדיבשתן מתוך המספר
הכולל של תרי"ג המצוות ,כדי להשמיען לחם ישראל כמעמד הגדול של
..
התגלותו בהרסיניז -
בוודאי הן החשובות ביותר,ומשים כך נאסרו ר%ש1נ1ת בפגישה היאש1נה
של המחוקקהחייהי"ם DYAהפקבל את השק11.
לפי מה נמדודאת,חשיבות המצוותז האםיש לנו בכלל קנה מידה להעריר
'.
-.
את חשיבותזז י
א תעשה.
י
העובר ע1
"Ct11P
אי
ילפי
~ ..
.
י
ע
י
כ
ו
מ
ה
בדקו נא את עשרת הדיברות מבחינה,את.
%
גייי
מוצאים מציות-:אשר איןייינים'עייהןי 4מיתה.יא
אנו
"לא הגנב" (לכאורה!)" ,לא
מצוו"ן
כרת ,למשל ביות
תענה ברעך עד שזרק" .,לא.תחמד" ואף הדברה
השיישית .לא תשא.-
1" – .
אולי שמעתם',שחכמינו נ"ל הוציאו אח עשרת הדיברות מסדר תפילתנו
היומק לשם מחאה נגד דעות סוטות (הנוצרים הקדומיםז) ,שחשבו את
ר משאר המצוותן נאמר
עשרת הדיברות לחשובות יותר ובעלות תוקץיית
ביר1שלמי:י "בדיןהיהשיהוקוריו עשרתיהדיברות בכל יום ,ומפני מה
ו אומרים :אלו לבדן ניתנו
איז קורין אותןז מפני טענותהמינין 1שלא,ה
לו למשה בסיני" .וכך גם בתלמוד הבבליע" :אף בגמוליו ביקשו
והכוהנים במקדש) ,אלא
קרות כן (~ עשרת הדיברות.בתפילת כליוםימ
~כבל ביטלום מפני תרעומת המינין"'.ופירש רש"י" :שלא יאמרו לעמי
הארץאין שאו תורה אמת ,ותדעושאיןקורין!אלא מה שאמר אקב"ה ושמעו
מפיובסיני"( .אזלו גם דברי רבי במשנתאאות ב ,א" :הווה זהיר-במצוה
י
הערה :דברי המורה מודפסים באות גדולה ודבהי התלפידיס שנסתכמו לפי תשו-
בותיהם מודמסים באוח פטים.
'.
1ברכות א .ה.
' '.
2ברכות יב ,ע"א.
,
,
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
'עקב רוטשייך
106
קלה כבחמורה ,שאין אתהיודע מתן שכרן של מצ11ת" ,מכוונים נגד דברי
ה"שליחים" הנוצריים ,שהפיצו דעתם על ביטול מקצת המצוות).
א חעינותן
המצחת שבעשרת הריביות היא שקבעה את Inrsnביופ מתז
י
תורה .שי
ח1.ו1איידהךן דוגסגאפ~ותר"לכיי
הסבר ::היי
מאוד
הדיה .הקדוש-ברוך-היא ,בהופיעו כמחוקק וכמורה
עי
מק
מבת
יביעמו-תיפי
דין מושג סוגי המצוות שבחורה ,להדגיפ סור
י
רצה יתיתמשה רבנו את התפקידיהפשיעךיויהורותיעם את שאר המצוות.כי
יתר המצוות אשר העםהיה צריךיהכירן בפגישה ראשונה-
ונירמאסהה -,אם דעתכם תעמוד במבחן .נגסהלמציאאיה סוג של מצוותתייצג
כל אחת מן הדיברות.
היוח הראשון-מצוות שבין
עצבהיורת הדיברות לשני היוהות מראה זאת:
ירה
עב
אדםימקום ,היוה השני -מצפת שבין אדםיח
עי
"עשרת הדיברות מסתיימות במלה 'רעך /מעין הקבלה לפתיחתם 'אנכי ה'
אלהיך' .העיקר שבחלק הראשון היא אהבת ה''-ואהבת את ה' אלהיך',
והעיקר שבחלק השגי היא אהבת הזולת'-,ואהבת לרעך' .שני החלקים
מקבילים זה לוה ,ושתי האהבות מקבילות זו לוו ומשלימות זו את זו"'.
הרי דוגמהלשניסוגיםמקיטים,הכוללים את כלהמצוות.
אוים "דיברה החמישית ,כיבוד אביאם ,כתובהביוה הראשון ,והרי אינה שייכת
ם1
למצחת שבין אדם ימקו
ובכן,היא נמנית עלהמציותשבין אדם לחברות
י
א ה"ה' אומר כך ,היא משהו מיוחד ,היא עוסית באמצע בין שתי הקבוצות ,היא
המעבר ביציהן.
היא שייכת סתר למצוות שביז אדבימקום.
ן כיבוד שאר בני אדם.
יש הבדיגדייביז ניבגד ההוריביבי
ןכיבוד הקדוש ברוד הוא רב גב הוא.
ההבדלבין כיבודביבי
יה שיש מאסר -:שיושה שותפיפ הפ באדכ :הקדוש ברוך"ואואביו ואמו".,
במ
אד
נ
והמאמר ממשיך:ש"
"ב
יזמן שאדם מכבד אתאביו ואת אמו אמר הקב"ה :מעלה
אני עליהםכאילו דרתיביניהםוכיבדוני".כיהור אב ואם הוא השלב הראשוז
וההכנה הטובה ביותר ליראת ה' .כהוריו חש האדם הצעיר בפעם הראשונה
את תלותו הגופנית והרוחנית בסמכויות נעלות העומדות ממעל לה את
העובדה שאינו עומד ברשות עצמה את הצורך בקבלת מרותה של סמכות.
3מ.ד .קמוטו בפירושוימסר
4
קדושיןי
,ע.ב.
שמות עמ' .172-3
,
www.daat.ac.il
.
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
'
107
עשרת הדיברות
חוויה זו צעד ראשון היא לקבלת עול מל15ת שמים ,ולכן גם השוו חז"ל
(שם) אתכיבוד אב ואםלכיבוד המקום ,שנאמר "כבד את אביך ואת אמך",
(שמות כ,יב) ונאמר "כבד את ה' מהזנך"(מיל' ג ,ט).
ה הראשון :ההורים הם"נותניפ
ישעיד טעםיהעסיד את ט?וות כיבוד אג ואס~ינ
לאדם אתהידיעה הראשונה על ה' ,הםמהווים אקהחוליה האחרונה בשלשלה הקבלה,
המסורת ,שהיא יסוד ההים"ותעיט.
נבוז .שמעו אתדברי ר'יוסף אלבן ב"ספרהעיקרים" המביע אתהרעיוז הוה:
,
'
ך
מ
א
להזהיר
"ובעבור זה בא הדיבור החמישי ,שהוא 'כבד את אביך ואת
על הקבלה ,רוצה לומר,שיימשך האדם לקבלת האבות ,שוה.עיקר כולל לכל
הדתות 1שלאיצוייר מציאותם ,אם לא יה 41האדם נשמע לקבלת שאבות
וחכמי הדת.וישלנו בזההדיבור כל הדברים,ההכרחיים אל האנשים בבחינת
מה שבינו.ובין השםיתברך".
נראה איפוא ,בדיברה החמישית דרגה בפגי עצמה ,מעבר מן המצוות שבז אדם
,
ן
למקום אל המצוות שבין אדם לחברו.
נשארות איפוא בלוח הראשון ארבע הדיבררת הראשינות :אנכי -לאיהיה
לא תשא-זכור אתיום השבת לקדשו .נברר נא ,אל איזה הלק ,אלל
רזה כוח או חוש של אישיותנו פונות הדיברותה"לה.5
אי
ה' מצות אכרת ' .'4דיעת זו -פונה האמונת.
אנכי
ן
,
1
,
'
אי
השכל.
.
'
ן
,
4י
הריח.
דפסי
-.היאענייו טמונה,
גאסל הדיברההשנייה":יאיהיהיד"-.וף תעשתי
שי
'
.
ן
דחיית אמונה פסולה .וגס היא פוגה איפוא אל רוח האדם ,אל אמונתו".
שה "דיברות הראשונותהז דבר והפכו.
י .יש שיטות ספירה של עשרת הדיברות החושבות את שתי הדיברות
נכוז
הראשונות לאחת .וגם ח-:ל אמרו" :אחת דבר אלהים שתים 11שמעתי' -
אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום".,
בכל אופז ,הוא אשר אמרנה שתי הדיברותמייצגות קבוצה אחת של מצוות.
איזו!
,
,
ן
את כמתוות שב"ז אדב
שבהשקפהידסתקיות.ם המכוונותאי ההכרה,אי
את nllsDn
הרוח.
'
הזכירו מצוות נוטטות השייכות לקבוצה זהי
5חלק זה של שיחתנו בא בעקבות פירושו של..ראב"ע לעשות הדיברות (המגדא)
מן המלים" :וכל המצוות על שלושה דברים :האתת מצוות הלב ,והשנייה מצוות
וכו'" .ועיין שט.
שלשון ,והשלישית nllsa
6מכות כד ,ע"א וברש=י שםע,ש"51פסוק בתהלים סב,יב.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
=יעקב ריטשיי
ד
8ש -
יראת ה /אהבת ה /החוד דך ~
אלה הם הדברים אשה רמב"ם ק בהם בראש
'– -
והדיבדה העליעית?
.
ך
.
~
"משג"
=
(ך
,-
=
תורהט בהלכית יסודי התורת
היא פונה אל כוח הדיבור ,אל הפה- .
היא מייצגת את המצוות שבין אדם למקום המכוונות אל הדיבור.
לקבוצה הזאת שייכות התפילה ,הברכות-ולהבדיל -איסור "ברכת ה'".
_
והדיברה הרביעית?
,
הדיברה הרב"טית היא הדוגמה-החשובה והאופיינית-למנוות המעשיות _שבין
.
~
אדם למקום. .
הרי כחוב "זכור את עט השבת"ז האם אץ ע שוב מצת שבמחשבהז
אבל העיקר' כאן" :לא .העשה כל מלאכה" ,הומרה בלבד אינה אופיינית לשבת
היהודית ,אלא ל"מ המלאכות והולדותיהן הן האופ"גיות לה ,ומטום כך מפרש ונשה
בספר דברים את "זכור" עלידי המלה "שמור" ,כדי להבהיר שהעיקר בשבת היא
ההימנעות מעשונת מלאכה
שבת היא הדוגמה הראשית למצוות המעשיות שבין אדם למקום~.
מצוה
'
גסכם איפוא:
()2
לאיהיה לר
( )4זכור את
יום הצבת
( )5כבד'
.
מצוות שבין אדם
על
י
על
למקים
ח ה
-הדביר
–.על ידי המעוטה
–מעבר בין'.סני והלוחות.
ן.
.
-
עתה נמין בצורה דומה גם את הלוח השנה
שם מתחל הסדר מן המצית-המעשי" :לא תרצח–לא תנאף–לא ועגב
אתר כד":י
א תענה ברעך עד שקר" -היא דוגמה למצוות שבין אדם לחברו הפונות
אל הדיבור :לשון הרע ,רכילות ,קללה ,הוכח תוכיחו ולא-תתפך-מצרה בין אדם
לחברו עלידי המחשבה היא דוגמה למצוות שבלב ושברגש כמו :קלנו תשנא את
אחיך בלבבך"" ,ואהבת לרעך במוך" וכו',
מעניין שהסדר בשני הלוחות הוא הפוך :במצוות שבין אדם למקום :מחשבה -
דיבור מעשה .במצמת שבין אדם לחברו :מעשה-דיבור-מחשבה.
במצתת שבין אדב לחבלו :מעשה-דיבור-מחשבו:
י שהוא למצוא טעם לכד1
אולייכולמ
www.daat.ac.il
.
.
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
-ן
עזרת הדיברות
טת
Ts~nמאיה ששת "מחת שבת זדם ימקם ק'המצחת שכמשנהויה יבעת
ממאמעיה נשקפות ,מהשבות ואמתות .ההידוש_,בתרה הוא דרישתה לינע.שיל
כיפי ך ,ימצמת סעשטח .היא שואפתידקיי"את חף "אדבר את .שותה
ואת כל הגשמלת שבח"ו ואץ היא מיתרה גם-על ההחש הרחב-של חת.המעשה:
אותס.וירוממם .אבל -סוד ונצוה1וא,הכרי_ה ,האמתה,בה,
היא דואותיתקו
אשר היא יחוד המצוות שבשני לוחות הברית=_ואף יסוד התורה כולה( .בנקודה זו
נזכיר אתדברי ראב,עבסביאהיישרתהדיברויןכנ"י-בהערה - )5היפוכו יבר
דוחסים שנון
במצוות שבת אדביחברו .כאז הדבר"יסודי והמובןמאייו ,הנא
דסזי זה,כי תיקת
"
ט
ש
ב
אדםייברובתהו המעשה.איו יה?.שטר.בעויב ,שלאיא
פיהוא תביעתה ליחסים
חיאינו ממפיע .התידוש 'שבתורה בעניין זה
רגשות ויחסי רו
תקינים שברגש ושבסהשבהביז.בני האדס.1 ~.
של "לא תחמוד" .האםאיו
ומענייו שהתורה בחרה כאן דווקא את
על כך ,האם החומד פוגע
זה טבעי לחמוד דבר לפה ולרצות לרוכשו
בזולת? לא ,להיפך ,לעתים אף דעת בני",.דם נוחה,בהרגישם שחבריהם
מקנאים בהם,חומדים את שלהם ,1אבל הת41ה מתקוממת נגד רגשוה כאלה
בהיותם מראים על נפש מגומה ,בלתי שלטה של החומד ,המתאווה .יפה
אחד המפרשיטז דיברה,אחרנה.זו עם הראשונה"':הנה-כל
מתקשרת לפי
איש.המקייטלואת המצ11ה .=(.אנכק אהבת ה') ואחרי _n~eniנפשו'להתענג
,
ן
ל
כ
ב
על ה' וכלתה לדבקה בו באהבה רבה עת ,לחוות .בנועם"
' ולטעום
'בכל לבבה' כלומר.,שלבו
מטעם המלך.,להתענגמזיוכבודו.וכר ובזה
מלא על כל,גדותיו באהבת,ה' ,אואיאפשין,שיחמוד שום דבר מכל מחמדי
העולם.הזה,כי כאשר כבר לבו מלא תמיד אהבת,ה ,איה המקום בלב אשל
מתגלים.,לאפחית מבדיברה
יתאווה-,ויחמוד בו דבר וולתוז".
"השבמתותורה .התורה קובעת את
רמ
בו
יצ
הראשונה.,החידוש הגדול והמהפכהבהדע
לו..כאו..נשלם הקשרבין
רגשותינוכלפי הוולה.,גם במקוםשאינם
י הראשונה,
"אנכי"__לבין "לא תחמד" ,באשר זו האחרתה .מותניך עליד
ובזה בעצם מתבטא ההבדל בין.המצוות שבין אדם למקום.וביז אלהשבין
.
,הבסיסי ,המובן מאליו .במה
ואבדפזם,לבחכבלרהלוח .מופיע ראשונה הגורםהימהי
,-ן-: 1
".עיוקה'.,זמהורמגושפי:עומבושדנגישיםהוושאי?וש.ה-4לצינים_1…..
י.. .
.ז- ,(- :
,
.
,ן
מצוות-שבין אדםימקומ ,כמהשבה_:דאנכי-לא,ותיה לו .י :-פר' ~-
' .' .מצוות שבין אדב להברה במעשה :לאהיצה-ייתנאמךיא תגנב;
-,
גי
כי
שי
הד.ןמה
זן,יתר
"קיים
י
מיקים
.
.
.
,
ן
~
"ן
"*-
"7הכתב' והקבלה :דיי
=;,'-יש
.
קי.ן"" "tfr *-.י";",1י
www.daat.ac.il
~rv
ה"'ךי
"1':
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
'עקה יוטשייד
110
נמצא קשר ~-אףדירוג-בין שלוש דיברות אלהבלוח השני ,כשם שכלוה
הראשון מצאנו קשר של חיוב ושלילה בשתי הדיברות הראשונות.
יחקי.
יש
א כאן דירוג מןתפהנכבסד,בחהיייסוד"יברא
ך!
י
א תרצה-אי
י
'ד' זה בנפשה'
תפגע במשפחת חברך!
הנאף -
לא תנתוב (פשט!) אל תפגע ברכוש הברך!
-
אי
(,עי
נכון .קיומו של אדם מקיף מעגלים אחדים ,פנימיים וחיצוניים.
יי—ץ,,
.
אל תטגע גם במעגל החיצוני!
מצאנה איורא ,שכל אחת מעשרת הדיברות בשני הלוחות מייצגת קבוצה
שלימה של מצוות מתרי"ג המצוות,והןמקיפות אתכלסוגי המצוות השונות:
(א)
מצוות שבין אדם למקום
במחשבה )1( :אנכי
( )2לאיהיה לך
בדיבור )3( :לא תשא
במעשה )4( :זכור אתיום השבת
לקדשו
מעבר )5( :כבד אתאביד ואת
אמך
(ב)
מצוות שבין אדם להברו
במעשה :ע"י פגיעה בחייו:
( )6לא תרצח
ע"י פגיעה במשפחתו:
( )7לא תנאף
ע=י פגיעה ברכזשו:
( )8לא תגנב
( )9לא תענה
בדיבור:
( )10לא תחמד
במחשבה:
מצאנו כמו כן ,שהדוגמה המובאת לקבוצה בעשרת הדיברות חיא תשד
_האופיינית והמאטיינת-כמו שבת למצוות המעשיות שבין אדם למקום.
י העשירית-יא תחמוד:
אוים נותר ס"קיגעי הדיגלההתשיעית-יא תענהוינב
אופיינית יותר לקבוצות
לאםאין .לאחיך בעמד" או "ואהבתיריד
איה
אבי
?
השרה
יכיי
בחר"
בדוגמאות אלה ,כי ויקהו
אי
www.daat.ac.il
כסוד-
יהווית ברורה
במעשה הרעכיס
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יותר" :דרך מן החמדה לגניבה'אינה לחוקה ,ועדות שקר פוגעת בורלת'1בייה
של
,בחירת השבת כדוגמה נראית טובה בי,תר,',מפני שזיקת המצוה המעשית
וכ
השזד המחשבתי ברורה סעד. :וכור…כי שלת ימים עשה ה' את השמים ואת
'
,
הארץ":
אי
",,
…. . .
-
-*,**..ו,,
.
לאחר שעמדנועל מבנה עשרתהדיברותועל.השיואתשניהליחות ,נשים לב
לבין הקיצור הרב שבלוח
לניגוד שבין האריכות והפירוט שבלוח
השני. .
הראשויד בה' גאל
ההידוש שבמעמד סמיהי"'במצוות שבין.אד 6למקש ,לדרישהיהכי
גיי
ף זה מצרידפייוט והסברה
יחידוכיוצר בראשית _,הנמצא מחוץ
"י
יעוייןומעי~,ו.
י
,
ואיןדי בקביעה צוויב.
' "
1כ 1אומר ואטוטו" :,חידושים אלה,המהווים,ריפורמה מהפכנית,היוצריכים
בלי נתינת טעם ,לפיכך"'ה
הנמקה.אי אפשר להנהיגחידושים כה
' ..
צורד להאריך קצת בדיברות השייכותלעני,נים אלו"
'
חשוים
ח השנייש משוב חידוש מהפ
אבי גב בדיברות"יז
יכבנריו.ת.,
ע
אי,
הרי'"צוות מזכריות אלה,
כאמת אני מביז מיזע נכנסו הו' לעשרת
מא,יהז ,וכל שפר'.חוקיס של הברה מסודרת מכור' אותז ,שהרי את
,מבנות
כי
ןהבטא חידוש-
,
מ
בני
אדביכוייביהתקייםביעדיהז.
עצום של התורה
דווקא בהכללת המצוות שביז אדם לחברו
מן השמים:בני אדם ניסו בתקופות שונות לרסס אתחוקי המוסר על חובת
השוכן בלבו של
לחברה,
*
על המבפזז
המשמעת למדינה ,על חובת האחריות
כל .אדם ואדם .אבל הם נוכחו לדעת שהחחוקה אשר הם קבעו לעצמם
נהימה במאבק שכין היצרים האנוכיים של,הפרט והחברה לביז המוסר,
המצפון וההכרה הבהירה .רק 5יסוס'המצ11ת.שבין אדם לחברה על חובה
דתית ,על אחריות .האדם לפני האלוהות ,רק הוא מבטיח קיום מוחלט של
המוסר האישי והחברתי בכל התנאית וללא תלות במצבו המעמדי
חוקי של הפרט' .רק מוסר דתי על הבלס של'"אנכי ה' אלהיך'-יכול
ולההגחיבערתילשיא המצוות שבחברה" :לאתחמד"",
ו
ל
א
:
ה
ז
"דווקא קיצור,הביטף מלמד כאן על חידוש
צ11ים.מוחלטים-
קיימים בכל,המקינות ובכל התנאינג ללא תופליםביןשכבית חברה-בני
חורין ,עבדים,בני עמים אחרים .רק בפרשה הבאה ,פ' משפטים בא הפירוט
8בפירושו לספר שמות .ע"מ . .164,
www.daat.ac.il
.
',ן
,
"–
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יעקב רוטשייו
112
על מקרים שונים-שוגג ,"~ralמיניט שונים של גנבה וכוח כל זה בא
אחר כך ,אבלבישרת הדיברות גקג? קודם כלהעישויןהמוחלט"י.
* ** ,
ן
ת
ו
ו
צ
מ
ם
ז
י
מ
ל
ן
י
ב
ל
אדם
שביד
רעיון זה של
מוחלטבין מצוות שביו
ייביטויבמררש ,'.הרן -לאנפי שעשינו זאת עדיכשו
ארם לחברו בא
יד
וי
שיל
בישרביןהדיברות שבכללוח אלא -בקשרשביןכלריברבלביןהמקבילה
לה בלוחהשני.
"כיצד ניתנו עשרת הריברותו-חמישה.על לות זה וחמישה לוח זה.
כחיב' :אנכי ה' אלהיך' ,וכנגדו כתוב' :לא תרצה' .מגיד הכתוב ,שכלמי
שהוא שופך דם מעלה עליו הכתוב כאילו ממעט בדמות המלך .משל למלך
בשר ודם שנכנס למדינה והעמידו לו איקונות ועשו לו צלמים וטבעו לו
מטבעות .לאחר זמן כפו לו איקונותיו ,שברו לו צלמיו ופסלו לו מטבעותיו
ומיעטו בדמות של מלך ,כך כלמי ששופך דמים ,מעלהעליו הכתוב כאילו
ממעט בדמות המלך ,שנאמר 'שופך דם האדם…כי בצלם אלהים עשה את
,.,
האדם' (בראשית ט.,ו).
.
כתיב 'לאיהיה לך' וכתיביכנגדו 'לא תנא-ו'.מגיד הכתוב שכלמי שעובד
עבודה :רה מעלה עליו .הכתוב כאילו מנאק.
כתיב' :לא תשא' וכנגדו כתיב' :לא תגנב' .מגיד הכתוב שכלמי שגונב
ס,ופו לבואלידי שבועתשוא.
כתיב'.:זכור את יום השלת לקדשר וכנגדו כתיב' :לא תענה ברעך עד
שקר' .מגידהכתוב .שכלמי שמחלל את השבת כאילומעידלפנימי שאמר
והיה העולם ,שלא ברא עולמו לשישהימים ולא נחבשביעי וכלמי שמשמר
את השבת מעיר לפני מי שאמר והיה העולם ,שברא עולמו לשישה ימים
גנה כשסיעי ,שנאמר 'ואתהעדי נאום.ה" (ישעיה מג.,י).
כתיב' :כבד את אביך' וכנגדה.כתיב:א'בליאו.תחמד' .מגיד הכתוב שכלמי
ואת.אמו.ומכבד למי שאינו
שחומד סוף מוליד בן שתוא מקלל את
יל
י
אביו".
.
.
ן
השיוקת הדיברות שנשניהיורות בדברי"מכייהא"יא"דדית' .ששהדיירותשבירח
רב יותר ידיברות שביזת
הראשון .כה שגזתן
השני מושוותיאיה
ש יהיפך,שבשלהוד"יברוה שביזח "ראשוןמש
השני,
יוות לדיביות
קש
מו
"ראשהייי
שבלו"
מההונותן משקל.רביותריהוברות שבלוחהנוני.לימדנו שהדיברות(שגפני הלוחות
.
(
ן
-
9שם עמ' .165
10שכייבא ב,יד.
.
.
www.daat.ac.il
"
- -
.
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
,
ן
שוית בחשיבותן ,כל_ אחת מה! קשורה בדבהאה שסקזמה ממזלה ושתיהן יחד
מיסברות נועל ידינה "
(נ).אנכי )6( -לא תרצה
,
(.)2לא.והיה (_)7לא תנאף
( )3לא תשא ( )8לא תגנב סופו לשוא לידי' שבועת~ שוא
ד עדנת שקר
( )4זכור )%לא .תענה -כאילו"עי_(.)5כבד )10( .לא תחמד .סופו ששוליד.בן,שמקללו
-…
.
כאילו מממיט דמות "מלך
נאילויננאף
ראימאיפוא,שהכמתהשל תהוקתהתות 15יה,ץוצגתבעשרתהדיברות
רל יד דממה אחת או שת"ם .הד עשרת הדיברות מכרים בתיה גם
במקשות אחרם ,לא רק במשנה.תיה (דבר 21פרקה כשמשה חתר עליה
מתוך.פירוש,.בהבהרת כמה פרטים.,גם צספר תקרא ,פרק יט ,בפרק
הקדושה–פרשה ,אשר עליה אמר ר' ח"ן (מדרש רבה פרשה כה ה)
ךפרשה נאמרה בהקהל מסף שרר גרי שוה תלחיןגה—הכיר כבר ר
י
לף (שם ,שם) את עקבות עשרת הדערות"1
-
–
י "ר לף אמר (הפרשה נאמרה בהקהל) ןפמ שעשרת",דיברות נלעלע
1
בתתה:
,
לטעם (פשק ב)
אנכי זךאוויך -וכיב
,וכחיב הכא ואלצי מסכה לא תעשו לכם (ד)ימה לך
וכחיב הכא ולאוהשבעו בשמי לב)
לא תשא
וכורי את יום השבת ' וכתיב הכא אתצובתותי תשמרו (ג)
כבד אתאביך ואת אמך וכתיב הכא איש[אמוואביו תיראו (ג)
וכתיב הכא לא תעמוד על דם רעך (טז)
לא ת-רצח
וכתיב הכא מות,ומת הנואהוהנואפת (פרק,5י)
לא תנאף
תגנוב
וכתיב הכא לא תגנובו (יא) ~
'
וכתיב הכא לא נלך רכיל (טזן
לא תענה
'וכתיב הכא
לא תחמור
לרעד כמוך (יח)"- .
"וך השוני שבשתי-הפרשיות.
ום
נעמוד נא על הבדלים בולטים ,הנובעי
לת
אהל
הכרנו בספר שמות פרק כ את המכנה
של מצלות התורה לסוגיהז
הקרא מראה את הדרך אל
מן "מסד עד הטפחות ,ואילופי
ק וט
שכסןן"
11כדאי לחת למשתתפי "שירורבמיבחנפ"ש.,את.,דהקביוח וגדא.,יחבי~א אותם גםיידי
מציאת הטעם להבדליםאשי
יא
חט~'אמ,ג'
יא
השיטיי
,
ן
ן
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
114
.
יעקב רוטשילד
הקדשן משש ע שוי ,למשג סדר מצחת שמדת שבת
ומבןיאבואי
המצתת
במבנההשיטתי של התורה מקומה של מצותכיבי אב ואם השאחר
שבע אדם לס ום משום שהיא משמשת מעבר ללן השנק
שאמר–%
יקודת הטוצא
כנ
אבל מאשר התורה רוצה להתשת את הדרך אל הקדושה–
י ציות מוחלט כלפי ה',
היא כיבוד (או יראת) אב ואם "כדי להגיע ליד
יש להתחילביראת ההורים" .12בדרך אל הקדושה הסדר הוא :האם -האב -
ה',כי בראשונההילד דבוק אל אמו ואחר-כך נטפל אלאביה אשר הואצריך
להוליך אותו אל דהה.
עתה מובן גם מדרע רשימת המצוות שבין אדם למקום בויקראים מתהילה בשבת-
י
נציגת המצוות המעשיות :בררך אל הקדושה מביה הצעד הראשון אל המצוות
המעשיות ואל דוגמתם הבולטת-אל השבת .דרכו של כל אתר מאתנו מביאתו מן
המעשה אל ההכרה-ולא להיפך! עוד בילדותנו התרגלנו לקיום מצוות מעשיות,
ומתוכה התפתתה השקפתנו היהודית .משום כך מופה!ות כאן הדיברות "רביעית
והחמישית בסדר הפוך ,ורק משם מגיע האדם לידי המצוות שבהכרה-כלפי השם
(מקבילות לדיברה השגייה) "אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכס,
אני ה' אלהיכם" (פסוק ד).
אבל חסרה-כאן הדיברה השלישית "לא תשא" היא'היתה צריכה 'לבוא לפני מוף
פסוק ן.
אמשר למצא תשובה לכך ,בדרך כלל נשבע אדם לשקר כדי להריק לחברו ,ומשום
כך הועברה "דיברה" 11ץל המצוותשביו ארם לחברו (פסוק יב) ,שהרי הפרקיוסק
בצד המעשי של המצוות.
בניגוד למצוי בעשרת הדיברות הורחב כאן מאוד הקטע המטלל במצוות שבין אדם
יחברו .לעוסת הקיעה והההיטיותהגילית שבדיברות בא באן פירוט רב.
כאן מודגש שגם מאחורי המצוות האלה עומד ציווי של ה'" :אני ה'" (פסוקים יב,
סו ,יה)" ,ויראת סאלה,ד" (יד)" ,וחללת אה שם" (יב)".
.,
בבר אמרנו שסוף פסוק טז ("לא תעמוד על דם רעך") מקביל ל"לא תרצחי
והפסוקיםיז–יח כוללים את המצוות שבמחשבה כלפי הזולת (דוגמת "לא תחמד"):
לא תשנא -לא תקום ולא תטור -ואהבת לרעד כסוך.
אבל היכן ההקבלה ל"לא תנאף"1
המדרש מוצא את ההקבלה בפסוק מרוחקיותר (כ,י) -אולי אפשר למצוא
.
הקבלה קרובה עתר?
לדשת השלטה ללא מאף=4ד
גה בפשקה נ-עב–דק השפדה
החדשה–אפשי
13שם עו כח.
12הד"צ התמן ,תקרא ,חלק,ב ,עמ' כע
14תש בה ץ מבוססת על דבף השסה הקרא חלק 4עמ' לג
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ושית הדיברות
השלמה באיזהכיוון
.
י
,
115
התורה מהמירה ומפרטת (כמו בקבוצת.לאת(1בי).
"יאהנאף.אינו הל רק בתהוריןואיא גם שפחה שהיא משחרית
ירוסהיבן חורין -אס כיעיהעונש במ~ה זה ע
האיסוי
ייעומת
שא
ימוצה ו
קי
הענש ;ל אסא
אשת איש בתהוית.
,
בפרק הקדושה .התברר לנו
נסכט את היפושלו אחרי עשרת
של האדם אל הקדושה .במצוות
שעשרת הדיברות שובצו בהתוואתהדדריכבורו"
שבין אדם למקום מתהילה כאן הדרך מיראה ההורים ומן המעשה (שבת)
אל ההכרה ואילו במצוות שבין אדם להבירו הפירוט רב ,והרעיון שגם הן
צריכות להיות נובעות מיראת ה' מובלטכאן;ביותר.
התברר לנו גם בפרק זה מה שמצאנו בעשרת הדיבהות שבספר שמות:
אהבת ה' ואהבת הזולת מהוותיחידה אחת וקלתי נפרדת ,גם המצוות שבין
אדם לחברו הן ביסודן מצוות שבין אדם לקקום והכרה ( 1מוצאת
במיוחד כאן ביטוי מופתי :לעומת עשרת הדיברות המשתרעות
בין מלת "אנכי" למלת "לרעך" נאמר כאןו,בפסוק אחד "ואהבת לרעך
י
כמוך-אני ה'" (יח).
www.daat.ac.il