מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
הרב יששכר יעקבס/11תל-אביב
.
רמיןדת למעמד הר סיני
'
:.
במקרא
:
תמוה הואמיעוטם שלהרמזים למעמדהרסעי בס"דספרים:באגודליציאת
מצרים הנזכרת פעמים כל כך מתנוה גסקירותהיסטוריות ,במזמורי תהולם
ועוד; נשתדל לברר את הנימוקים לדברוכן את המקומות המועטים במקרא
המדברים עלההוויה החד-פעמיתועל' המעמדהמיוחד -מתן תורה לעםכולו
והתגלות השכינהלעיני כל ישראל.
~.
התמיהה תגדל כשנשים לב לחשיבות .הרבה שמייחס משה רבנו ע-ה
לזכרוז מעמדהר-סיני בנאום הראשוןלמנאומי הפרידה שלו" :רק השמר לך
ושמור נפשך מאד ,פן-תשכח את-הדברים אשר-ראועיניך ופן-יסורו מלבבך
כלימיהייך והודעתם לבניך ולבני בניך:יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך
בהזיב ,גאמזד ה' אל' הקהל-לי אח-העם ואשמיעמ את רבכי אשר ילמדון
ליראהאותיכל-הימים אשר הםחיים על-הארמהואת-בניהםילמרון" (דברים
ה ט-י).
מצות וכירת מעמד הר סיני
הרמב "ן ,בפירושו לתורה (דברים ה מ) מסביר את חשיבות המצוה
הכלולה בפסוקים אלה לאמר" :אבל הכתובהיה לפי רעתי מצות לא
תע שה ,הזהיר בה מאוד ,כי כאשר אמר שניזהר בכל המצוות ונשמור
החוקים והמשפטים לעשוחס ,חזר ואמר :רק אני מזהירך מאוד להישמר
ולשמור עצמך מאוד מאוד לזכור מאיין באו אליך המצוות ,שלא ת שכ ח
מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך-הקולות והלפידים,
את כבודו ואתגודלוודבריו אשר שמעת שם מתוך האש 1ותודיע כל הדברים
אשר ראועיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם .ופירש
הטעם ,כי השם עשה המעמד ההוא ,כדי שתלמדו לוראה אותו כל הימים,
ואת בניכם תלמדזן לדזדזת עולס …וההועלת במצוה הזאת גדולה מאוה
שאם היו רברי התורה באים אלינו מפי משה בלבה אף-על-פי .שנבואתו
נתאמתה באותות ובמופתים ,אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלוםויצוונו
בהיפך סו התורה ,ונתואלינו אות או מופת,ייכנס PDDבלב האנשים ,אבל
:
www.daat.ac.il
rilel
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ן
סיני במקרא
117
רמיזות יועמדהי
נשתגיע אלינו הלורה מפי הגבורה לאזנינלועינינו הרואות(.ש)אין שם
(=גלי) אמצעי=( .מתויך) -נכחיש לל 14.לק וכל מספק ונשקר דוותו
(=נחזיק.אותו לשקרן) ,לא יועילהו אות זלא,יצילאו שופת מןיהמיתה
בידינג כ~אנחנו היודעים בשקרותהזהושאחר שם (שמותיט ,ט) 'וגם-בד
יאמינולעולם/כי כשנעתיק (=שכנמסור) גםכן הדברלבנינהיידעושהיה
כי לאנעיד שקרלהגיגוולא
הרבה:אמת בלא ספק,כאילוראוהו
א יסתפקו (=לאיטילו ספק)
ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועכילל.הודהוםרולי
כלל בעדותנו שנעיד להם ,אבל יאמינו בוודאיומראינו כולנובעינינו וכל
מה שסיפרנו להם וכר".
1כ 1בהשגותיו לספר המצוות של הרמב"ם בסרק "מצוות ששכה אותו הרב
ממצוות לא תעשה" כתב הרמב" ,1במצוהשנייה" :שנמנענו שלא נשכח
מעמד הר סיני ,ולא נסיר אותו מדעהנו,
יהיו עינינו ולבנו שם כל
הימים" .בהמשך דבריו מביא הוא מה שכבר ~רט בפירושו לתורה ,ולבסוף
הוא אומר" :ואל תטעה בזה מפני דרשם בפיקקא קמא דקידושין(-ל ,ע"א)
'לבניך ולבני בגיד'-בלימוד התורה לבני בנים ,כי לימו.ד אמונת
התורה .הוא הלימוד בתורה ,אבל נ%ת1ונקה,ראיה מדבריהם,כי
היא מצוה'עולמית ,נעם כל הדורות ידבר שלא ישכחועניין המעמד ההוא,
שהיה ,לכל אדם למראית עיניהם'ושמיעתאזנ*ם ושיעתיקו זה מדור לדור
לעולם .וזאת המצוה זכרה בעל הלכות גדולות ~ם כ 4והרב שכחה".
י בעל"-מגלת'.אסתר" _,הרב יצחק די ליאון ,ועיר;שאין בזה שכחה מצד
י מה שלא מנאה הרב הוא לפי שגם זאת.היא .מצוה
הרמב"ם" :נראהליכ
כולל'ת כל' התורה כולה" ולדעת הראב"ד-בשורש ד שם-אין
.
למנות'מצוות כוללות אלה במנין-תרי"ג'.
'.ייתכוכי הרמב"ם ,בניגוד לרמב" 1אינו מלרש את-דברי משה (דברום
ד ,ט") כמצוה .כשהוא דוי על מעמד הר .סינט מקדיש.הוא פרק שלם
לבעיה מה היתה החוויה של העם כ1ל 1במלמד נכבד זה :יתבאר לי
שבמעמד הרסיני-לאהיה כל המגיעל"שה,מגיע לכל,ישראל ,אבל
הדיבור -למשהלבדו.ולזה באסיפור "עשרתהדיברותיכולו -סיפורהיחיד
הנפרד ,והוא עליו השלום ירד לתחתית ההר ויגד לבני אדם מה' ששמע,
אמרה.התורה' ,אנכי עמד בי-1ה' וביניכם' (דברים ה ,ה); ואמר גם כן:
,משה ידבר והאלהים יעננו בקול' (שמות וט,יט)..:וכתוב בתורה גם בז:
'בעבור ישמע העם בדברי עמך' (שם שם ,ט) מורהכי הדיבורהיה לה
והם ישמעו'הקול ההוא העצום; לא הבדל הדברים .ועל שמע הקול"הוא
ן
-,
אבי
י
,
,ל
1
מורה "נבוכים,היק שני פרקיג.
י
;
,
'
.
www.daat.ac.il
'
דל'
י
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
'ששכי
118
עקבסיז
העצום אמר' :כשמעכם את-הקול' (דברים ה ,כ) ,אמר' :ק1ל דברים אתם
.ומשה ההן אשר
שומעים' (שם ד,יב) ולא אמר'דברים אתם שומעים'..
הם.זהוהנדאהמן"תווה זמרתדבריההכמיטז"ל…ישמעהדבריםויספרםל
ודעהו ווברהו! שאי אפשר שיכניס אדם כצמו למעמר הר
סיגי ביותר מזה השיעור אשר זכרוהו שהוא-מכלל 'סתרי תו-
רה' ,ואמיתת ההשגהההיא ואיך היההעניין בה נעלם ממנו מאחןכי לא
קדם כמותו ולא יתאחר .ודעהו!".
ייתכן איפוא ,שהרמב-ם נמנע מלראות בהזכרת מעמד הר סיני מצוה
מפורשת לעם כולה כדי למנוע פירסום בלתי ראוי לעניין שהוא בבחינת
"כבוד אלהים הסתר דבר".
אך דעת הרמב"-1שחובה עלינו להזכיר תמיד את מעמד הר סיני-
מצאה לה מקום בסדר התפילהובדברי הפוסקים .ברובהסידורים נרשם על-
פי כתבי האר"י" :נכון לותר בכליום ארבעוכירות אלו' :למען תזכור את-
יומ צאתך מארץ מצרים כלימיחייד' (דברים טז ,ג) 'זכור אתיום אשר
עמדת לפני ה' אלהיך בחרב ,פן-תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך' (בעל
"סדר עבודת ישראל" מעיר" :לא באכן במקרא ,אבל מורכב משני הפסוקים
(,trh;e
שבדברים ד,י רט)"ן 'זכור את אשר-עשה לך עמלק( '…דבריםכה.
'זכור את אשר-עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים' (דברים כד,
י
ט)".
בעל "מגן אברהם"ן מעיר" :איתא (=נמצא) בכוונות ובכתבים
(בספרי קבלה ובמיוהד בכתבי האר"י) דהזכירות הללוהו מצות עשה ,לכן
כשיאמר (בשחרית בברכת אהבה) 'ובנו בחרת'-יזכור מתן תורה; 'וקרב-
תנר-מעמד הר סיני; 'לשמך הגדול'-מעשה עמלק ,שאיז השם שלם
(עיין רש"י לשמותיז ,סו) 'להודות לך' -הפה לא נברא רק להודות ,ולא
י מעשהמרים".
לדבר לשון הרע וזהוזכירת
הסיבה להעלמת זכר מעמד הר סיני
מהו איפוא פשר הדבר ,שבמקרא כמעט שאין זכר למעמד הרסיני ואילו
זכרה של יציאת מצרים מרובה הוא?
מדברי הרמב"ם שהבאנו מ"מורה הנבוכים" למדים אנו שהוא ראה בהבנת
המעמד לאמיתו-אחד מסתרי התורה ,וייתכן שיראת הכבוד שלא לגלות
יותר מן המיוחד שבהתגלות הנשגבה והחד פעמית ,כבר פעלה את פעולתה
במקרא .ונראה שהערה קצרה של הרבב"ן מגלה ספח מן הסוד הזה
2
אורחחיים סימן ס,סעיף קטן ב.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
רפיזות למעמד ה'ר סיבי
במקרא
19ג
ן
וממנה אולי אפשר להסיק מסקנה ,שהמקרנןעצמו ,הדוהש לא לשכוח את
המעמד הנשגב ,הוא המזהיר על הסכנההעלילה לבוא מחמתה דווקא אחרי
ןמתן תווה (דברים ד ,ט"),
הצו שלא לשכוח את המעמד הגדול ~הנורא-
באה האזהרה "ונשמרתם מאדלגפשותיכםכי לא ראיתם כל-תמונהביום דבר
ה' אליכם בחורב מתוך האש :פן-תשחיתון ומשיתם לכם פסל תמונת כל-
סמל תבנית זכר או נקבה" (דברים ד ,ט*טז) .על זה מעיר הרמב":1
"י1הירם פן יטעו אחר הקול אשריגמעוויעשו השחתה לקצו בנטי-
עות (הביטוי עלסי חגיגהיד ,ע"ב' :אחר קיצץ בנטיעות')" ,כלומר ,דווקא
זכרוןגילוי השכינה במעמד הר סוני עלול להביאלידי טעות ,כאילו היה
שם משש גשמי-שהרי שמעו קול! ואולי~ואת השערתנו -משום כד
נמנע מלהזור על הזכרת המעמד הזה כעמיםרבות .מןהראוילהוסיףלחיזוק
השערתו של הרמכ"1כי לא קול בלבד שמעו במעמד הרסיני ,בכריתת
הברית שהיתה צמודה למתן תורה-שמות פרק כד,
דעת אבן עזרא
ורמב"ן-זכו אחדים מן העם לגילוי שכינה בצורה מוחשית כביכול:
"1ירא 1את אלהי ישראל 1תחת.ןרגלי 1כמעשה לבנת
הספיר וכעצך השמים לטהר :ואלואצילי בני ישראל לא שלח
ידו ויהזו את האלהים ויאכלו וישתו" (שם ,י"א ,ועיין במפרשים
' .
ובמאמרי עלהעניין),
גם מדברי התורה על מקום ההתגלות אולי ללמוד על כוונתה-
י מתן תורה הנגבל ההר,
לא להנציח את המעמדעל-ידי ריבתהזכרות.ן,לפנ
והדהרו בני-ישראל במפורש" :כל-הנוגעבהל ,מות יומת" (שמות יט ,יב),
אך לא נאסרההעלייה בו לתמיד .התורה נמנעה מלקדש את המקום קדושת
עולמים ,והתירה בפירוש" :במשך היובל המש יעלו בהר" (שם שם ,יג).
אבן עזרא ואברבנאל סבורים שהיתר זה נכנס לתוקטו רק אחרי הקמת
המשכן ,אך תמוה הדבר .מדוע לא הוחק חוק-עולם שאין להתקרב אל המקום
היהיר ממנו שמע עם שלם אתדיבורהשכינה.הרי התורה מכירה את המושג
"מקום קדוש" שרק לטהורים מותרת הגישהאלזה ובמקום כזהקיימת הדרגה
בהגבלת תהומים :מקום המיועד להדיוטות ,לשוענים ומקום מקודש ביותר
שהכניסהלתוכו מותרתלכוהןהגדול בלבד -לכן מתקבלעלהדעת ,שהתורה
רמזה כאן שישלהתייחסבזהירות למעמדההגיג ,ולהזכרתוהתמידיות בסיפור
ובתיאור .ואולי בזה מתבאר ההבדל המהותי בין ההגבלה הזמנית של הר
סיניובין הקדושההעולמית של הרהבית.הואיל ובהרסיני נתגלתההשכינא
לעיני כל העם,והיה השש להאלהת המקום על-ידו -נעשההוליז והותרה
לפ.
י
יש
3
ן
יששכר יעקנסוז ,ניד במקרא .עמ' , .86-83
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יששכר 'עקבסון
120
העלייה בו; אך להאלהתו של הרציון לא הששה שהרי נתקדשעל-ידיגילוי
המלאך ליהיד,דוד המלך( ,דבהי"א כא ,כז-כח 1כב ,א) ומשום כך חלים
עליו כל אותםאיסורים והגבלות שלא"לן עלהעלייה להרסיני.
הקשרבין מעמד הרסיני מזהוביןהרעיון שמסמל אוהל מועד ואחר-כך
הרהבית מזה מודגשעל-ידי הפרשנים:
הרמב"" :'1והנה הגלותאינו נשלם ,עדיום שובם אל מקומם ואל מעלת
אבותםישובו,וכשיצאוממצריםאף-על-פישיצאומביתעבדיםעדייןייחשבו
גולים,כי היו בארץ לא להם ,נבוכים במדבר ,וכשבאו אל הר סיני ועשו
המשכן ,ושב הקדוש-ברוך-הוא והשרה שכינתו ביניהם ,אז שבו אל מעלות
אבותם שהיה סדר אלוהעלי אהליהם (עלפיאיוב כס ,ד) ,והם הם המרכנה
.
(עיין רש"י לבראשית יז ,כב) ,ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הוה
בהשלימועניין המקדש ,ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד".
המאורע החד-פעמי במעמד הרסיני הפך על-ידי הקמת המשכן למשהו
י כבוד ה'!
גילו
קבוע-קהרעיוןנביא אתדברי אבן-עזרא על הפסוק "במשךהיובל המה
לחיזו
יעלו בהר" (שמות יט ,יג) ,המסביריםכי הקמת המשכן היא כעין המשד
,
י
נ
פ
ה
'
ה
מ
ה
'
ם
ע
ט
לקרבת ה' במעמד הרסיני" :אמר רבי שמואל בן כי
אהרןובניו ושבעים זקנים שכתוב עליהם' :ואל-משה אמו עלה אל-זו אתה
ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל' (שם כד ,א) ,ולשאר ישראל לא
נתן רשות לעלות אל הרסיני ,על כן אמר 'המה' ולא אחרים .ודבריוטובים
תעה כי הכבוד היה תמיד על ההד עד שנעשה המשכה
דכתיב- :כבוד מלא את-המשכך (שם מ ,לה)–אזדיבר עם משה באהל
מזעה או 4אז תקע משה בשופר תתן לו רשות לעשת בהסתלק הכצח.-
והנצחתו של "סיני" ב"ציון" ,מובלט
אך הקשר בין סיני ובי הר
שםזבמפוצ
יהפסוקים י"1ח מתאריםכיצדהשכינה
ו.
יש
ר
בתהלים פרק סח ונאמר
י עוברת להרציון ושוכנת שם לעולמים" :אף ה'י שכ1
שנגלתה בהרכינ
לנצח :רכב אלקיםרבותיםאלפי שנאןאדני בם סיני בקדש".
ת
ש
ו
ד
ק
ץ
ר
א
:
ר
י
ע
מ
אבו עזרא בפירושו לפסוקים אלה
"כי
ישראל-
ו
בהרסיני" ,והרב ש .ר .הירש גם הוא מבאר ,שהפסוק משקיענוכאיל
הכנסיני נמצאבציון; ועודהוא מעיר על כך שביחזקאל מג ,טו נקרא המזבח
בשם -הראל" ,ופירושו ,כאילו ההר שעליו נתגלה השם יתברך לעמו בעבר,
נמצא כעת כביכול בהר הבית ,בהרציון (ע" 1בפירושו לתהלים).
הכה קאסוטף מבי'" :רכב אלהים רבותים אלפי שנאר
י
4הקדמה לספר שמזת.
5
תרביץ שנה י-ם אב
www.daat.ac.il
ת-ש-
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
רמיזות למקמר
הל סיני
במקרא
ן
121
ן
הענניםהקטנים",טסים בנחת עלפנישמיש במקטר רב; הם תופעהמצויהבירושלים .דומים.הם בצורתם ,בסידורם.ובכיוונם לצבא רב מרכבות הפונות
כולז,לאלפיםולרבבות ,למטרה אחת,כסיכיוונה שלהרוה .תופעה 11מעוררת
ברעיונו של המשורר את המושג_של צבא השמים ,מרכבותיהם של המלאכים
המלונים.את כבוד השכינה הבאה מהרטינוילשכו
ז על הרציוז' .אדני
בם'-ובתוכם ה'ו 'סיני בקדש( – '.והו.ת העדות שניתנו
יישםרו .מעתה במקדש ו' 14בציונ ן
מסיני
הוכרת מעמד -
הר סוני קמי בית שני
בסקירותהדיסטוריית על גמולות ה' לעמו (כגת גתהלים מזמורים עח ,קה,
קו),ואפילובמזמורי "הלל" על התורה (כגון ןס ,קיט) לא נוכרו הר סינ
וחסד ההתגלות.בו .בסקירההיסטורית נזכר ההר רק פעם אחתויחידה במק-
רא ,בתפילתהלויים שלפני האמנה בנחמיה (ט,יג)" :ועל הרסיני ירדת
י
ם ותורות אמת חקים ומצות
ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטיםישרי
טובים" ,הומו והמעמד שבהם נאמר פסוק זה נראים כמסייעים להשערת
הרמב"" :'1יוהירם פן יטעו אחר -הקול אשק שמעו ויעשו השחחה .לקצץ
בנטיעות" .כל עודהיתהקיימתבישראל עבורה-זרההתעלמומשורריהתהלים
משכרת המעמד הזה פן יביא הדבר את העם ל די טעות ,אך בתקופת
ם קישראל ,רופאי ומחוייב בעל
בית שני כאשר טסקה כליל עבודתאיילי
גם nsen fiKהגדולה בה
התפולה והתחינה להזכירביז שאר חסדי
ניתנה התורה..
- 4,,. .1 .
ופז גם מלאכי,,מנביאי הבית השני ,מזכיר במפורש את הר חורב:
"זכרו תורת .משה עבדי ,אשר צויתי א.ואו ביורב על כל ישואל
חקים ומשפטים" (ג ,כב) .מלבי"ם מעיה למקומו של הפסוק בסוף כל
י הנבואה" .:באשר בדבייו אלה התם הנניא ,והיא הננואה האחרונה,
סכי
שאחריו לא ינבא נביא וחווה עה עת קץ ,ה-ודוע להם שמעתה לא יקוו עוד
להשיג דבר ה' בנבואה ,רקיוכרו תורת'.משה לעשות כל הכחובבה,
והיא תורה ל=תימד
) את אשר יעשו". .
זאב.יעבוז מסביר את הוכרת מתז..תורה.וביאת מבשר הגואל בסוף ספר
מלאכי" :ויכל מלאכי את הדבר הגדול אשר קתל שמואל הרמתי,זיתי"וא
האחרוז לכל נביאי ה' ,ויחתום את נבואתווגת נבואת כל הנביאים אשר
דיו לפניו נוכרוז ראשית ישראל וכהות אחריתו וכר .ושני הדברים
י
אלים
ן
-,
6פ.והנו ידברר ד .ט~.
7תולדותישראי.חיק
,1עמ' .128
,
'
שי
.
-.
www.daat.ac.il
.
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יששכר יעקבסוז
ען
האלה לאות ולמופת הם לישראל ,משמרת התורה ומהריתהימיש אשר
יקראו לה חכמי ישראל 'ימות המשכייח /הן הנה ראשי משא נפשהנביאים".
רד" ק הואהיחידי (עד כמהשאנייודע) מן המפרשים שעמד על ההדגשה
שבפסוק "אשרצויתי אותו בח1רב" בטרשו" :לאכדברי האומריםכי לזמן
ניתנה כמשמעה ובא המפרש ופירשהרוחנית ,וזה הפסוק תשובה להם".כן
מביא רד"ק את פסוקנובביאורו לתהלים פרקקי'" :והרי לא ניתנה התורה
לזמן ,והנה מלאכי הותםהנביאים אמר' :זכרו תורת משהעבדי אשרצויתי
אותם בחרב הקים ומשפטים'".כדי להבק את משמעותם שלדברי ד" קמז
הראוי להביא מדברי הר מב"ם ,הדנים בדעותיהם של הנוצרים על תוקף
המצוות" :והם נושאים ונותנים ברברים אלו הסותרים את התורה .אלו
עמרים :מצוות אלו אמתהיו וכבר בטלו בזמן הזה ולאהיו נוהגותן ואלו
אומרים :דברים נסתרות יש בהן ,ואינם פשוטז ,וכבר בא המלך (כוונתם
למייסד הדת הנוצרית) וגילה נסתריהם".
י
וכר מעמד הר סיני בשירה
עד כאןייחדנו את הדיבור על המקומות בהם מדובר על מתן תורה בפרו-
זה .מעתה נפנה אל המקומותהידועים ,אך סתומים ,השכירים את מעמד הר
סיני בלשון שירוע
השירה המקראית ,כדרך כל שירה ,מרשה לעצמה להרחיב ולשפץ את
המסוטר .כיצדז מעשה בראשית נמסר כתורה בפשטות נשגבה" :ויאמר
אלהיםויחי אור" ,אך המשוררהאלוהי כשהוא מדבר עליצירת האור,מצייר
ציור נפלא" :עוטה אור כשלמה" (תהלים קד ,ב)-.התורה אומרת" :ברא-
שית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א ,א) -הוא לבדו ברא
ישמאין .מלאכים לאליוו את היצירה בשירה ,ה"חכמה" לא סייעהכביכול
בידי הנורא בבריאתווואילו באיוב (לח ,ד,ז) נאמר" :איפההייתביסרי-
ארץ…ברן-יחדכוכבי בקרויריעוכלבניאלהים" 1ובמפרמשלי (ח,כב–רי)
ד לא
אומרת החכמה" :ה'ינני ראשיתרריה ..באין-תהומות חוללתי…י
עשה ארזוחוצות…בהכינו שמים שם.אנהבחיוחוג פניתהום …באמצו
שחיים ממעל …ואהיה אצלו אמוןוכו'".
יל
8
9
מצוטט עלפי המפר חסרוגות הש"ס בצירוף תשמסות פירוש רד"ק לספר תהלים
הכוללות את תשובותיו לנוצרים ,קראקא תרנ"ד עפ' .92
הלכות מלכים ,פרק יא ,הלכה ד לפי במהדורות שלא שלטה בהן הצנזורה.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
רמאות יתעמד הר סיני
גמקרא
'
,
121
יה-
בברכת מ4
ש
כהבדל שביו הפרוזה לשירה במעשה בראשית ,כן גב בתיאור ההגלוח ה'
בהרסיני המתואר בפרוזה בשמות פרקיטונצורהפיוטית בברכ ת מ שה:
"ה'מסיני בא וזרח משעיר למזהופיע מהר פארו ואחא מרבבות קדשמימינו
אשרת למו" (דברים.לג ,ב) .הסיפור הפרחאיאינו מתאר את הופעתו של
הקדוש-ברוך-הוא בליווית מלאכים"-מרבבות קדש" ,אך משה ,בשעה
שהואחוזהעלהמאורעהכבירהזהבדבריפ*דה נרגשים,מרחיב אתהתיאור
במליצת תפארת.
.
לשם הבנה נכונהעלינו לברר למהנזכר".בפסו
ק זה.שעיר והר פארן על
ידסיני.נעייןבדבריגדולי המפרשיםבעניין זה:
(א) אבן עזרא אומר בין השאר(ע",,גישתו נייחד עוד את הדיבור
במקום אתר במאמרנו)" :ויאמר הגאון ז"לכי הר שעיר ופארן קרובים ,וזה
הכתוב .הוא על מעמד הרסיני ,ואמרסיניכי 'מסיני' כמו-בסיגה וכן
'משעיי'" .במלים אחרות:לפי דעת רב סעדיהגאוזיש כאן הרחבה פיוטית
של המסופר בפרוזה בספר שמות,ואין משל מסתפק בהזכרת ההר העיקרי
שבו נתגלתה השכינה ,אלא מזכיהגם שמות הקרובים להרסיני.
(ב) דומה להסבר זה ,פירושו.של רשבן"ם :בה' מסיני בא'-כיצדז
שאתה (= שבא) מתוך מרבבות קודש ,מכל'ארבעהצדדין של הרסיני באה
האורה והמלאכים דרך שעיר ופארן ,עד שבא אלטיני" .ההבדלביז פירוש
זהלבין הפירוש המובא בדברי אבן עזרא ,הוא בזהשאיז כאןזיהוי מקומות
גיאוגראפייט שונים ,אלא נאמר רקכי ה' מרגלהבטיני והמלאכים והאורה
המלווים .את התגלותו הופיעו גם
אחרים; אך מקום ההתגלות
ממקומו"
נשאר אחד ויחוד-אר טינת,
(ג) שיטת הר מב"ן שונה מן הקודמות מעיקרה ,בזה שהיא מבחינהבין
מה שעשה ה' שעמו בשלושת המקומות השונים הנזכרים בפסוק:סיני ,הר
שעיר ופארך כדבריו'" :ה' מסיני בש'-יאמר ,כי השם מסיני בא
לישראל,כי משם השכיו שכינתו בתוכם141 ,ב לא
מהם .והענייה
"
סק
כיירד הכבוד בהר טינ כמו שנאמר'וילד ה' על-נהסרתל
י אל-ראש ההר
ינ
ויקרא ה' למשה וגר' (שמותיט ,כ) ,ושםהיה כלהימים ,שהיה משה עולה
ויורד כמו שנאמר 'ומראה כבוד ה' כאש אכלת בראש ההר' (שם כד ,ין),
וכאשר ניתנו לו הלוחות האחרונות שכן,הכבו
ר באהל מוער' .-וזרח
משעיף למ-'1כי אחרי נסעם מטיני במסע הראשון ,שכן הענן במדבר
פארן ,ומשם שלח מרגלים ,שנאמר'וישי
ח אתם משה ממדבר פארך
(במדבריג ,ג) ,ונתנדה העם ולאהיההדיבת עם משה עד שבאו לשעיר
ן
,
"רים
י
www.daat.ac.il
–
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יששכר יעקבסון
124
בגבול בני עשו בסוף הארבעים שנה כמו שנאמר'כי ה' אלהיך ברכך בכל
מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדול הזה זה ארבעים שנה ה' אלהיך
עמך לא הסרת דבר' (דברים ב,ז) .והנה אז בבואם בשעיר,היה השם להם
לאור עולם ושלמוימי אבלם ,וציוח אותם להישמר משעיר ועמון ומואב
ואמרשיהלו לרשת את ארצםוכר".
י"ם מפרש בדומה לרמב"ן ,אלא שהוא מנסה להסביר שבכל
(ד) מלב
המקומותהנזכרים בפסוקניתנולישראל מצוותאו שהלה בהט התקרבותבין
ב אע
העמלבורא,ובזהדומיםפארוושעירלהרסיני,כדבריו'" :ה' מסיני
הזמן הראשון מעת שבאו אל מדברסיני ,בא להם התגלות ה' על הרטיני…
'וזרה משעיר למו'-הוא העת השנייה מהתגלות אלהים ,שהשאיר
ה' להםשישיגויראת הרוממות ואהבתה'…וכל אותן הל"ת שנה עסקו בחורה
וראו את מעשה ה' והנהגתן עמהם ,הכל בדדךהנסיי ועל'די זהעלו מדרגות
רבות ביראת ה'' …הופיע מהר מארן'-הוא הזמן השלישי ,מעת
שהתחיל לשנות להממשנההתורה עד שגמר' ,-ואתה מרבבות קדש'
"~א larnהרביעי שהוא עת כריתת ברית ערבות מואב ….שאחרי שנהיועובדי ה' מאהבה ,התעוררו מעצמם לברית ההיא לקבל עליהם ועל זרעם
לשמור את כל דברי התורה' …מרבבות קדש' -שאתה להם…
התעוירוה רבבות קודש ,שהם ישראלוכו'".
י
(ה) אגדה ידועה ,מזהה את השמות הגיאוגראפיים עם שמות העמים
(כלומר ,שעיר הוא עשו_ופארו ,הוא ישמעאל) ,והיא רואה בפסוקנו תשובה
לשאלה היכולה להתעורר-מדוע ניתנה.התורה לעמנה ומדוע לא הוצעה
לשום אומה אחרת .רש"י מביא את האגדה בפירושו לפסוקנו עלפי תר-
(עבודה ,רה ב,
גום יונתן ועל פי דברי הספרי והתלמוד הבבלי
ע"ב)'" :וזרה משעיר למו'-שפתחלבני עשו שיקבלו את התורה
ולא רצ 'הופיע מהר פארן'-שהלך שם ופתח לבני ישמעאל
ויולא רצהואתה -לישראל".ייתכנו שרש"י בפרשו הפעם -שלא
שיקבלוה
כדרכוברגיל -את המקרא כפשוטו עליסודדרכי המדרש ,רצה לשמור על
כבודווייחודו של הרסיני כמקום יחיד ומיוחד בו נגלה כבוד ה' לעם
כולה ולא.היה שוםגילוי שכינה במקום אחר ,כמו שמשתמע מן הפירושים
האחרים.
'
-
בשירת דבורה
בשירת דבורה נזכרת התגלות השכינה בהרסיני בשיר תהילה לה' .לפי
מהות המאורע-כך הדעת נותנת -היתה מתאימה יותר השוואתו ליציאת
מצרים ,אך הנביאה-המשוררת מעדיפה הזכרת ההתגלות כסיני ומסתמכת
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
125
ר.מיזות למעמד'הר סיני במקרא 1
על דברי משה בברכתד(:קח' בצאתך משעיק,בצעדך .משדה אדוםאיץ רעשה
ו מפני ה' זהסיני מפני ה'
גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים'1ןהרים,,נזל
,. .
אלהיישראל" (שופטים ה!,ד-ה).. .
-.
כשנשווה את שירת דבורה .לברכת משהנמצא הבדלים אלה(' :-א) במקום
הר פארו שבתורה,מופיע באן הביטוי "שדה ארום"( :ב) סדר שמותם של
המקומות שונה בתורה הסדר הוא:סיני,י,שעיר ,הר פארן 1ואילו בשירת
א :שעיר ,אדום,סיני( .ג)לבשירת דבורה מתוארת השפעת
דבורה הסדרהי
ההתגלות שבכיני על הבריאה ,על השמים :הארץ וההרים .והרי זה עיבוד
,
ט
י
(
טז-יה)":ויחי קולות וברקים
של המסופר בפרוזה בספר שמות
זשעינרויכנד על ההרוקול שוטו הזקמאד …והרסיני T~pגלומפני אשרייד
עליו ה' באשויעל עשנו כעשן הכבשן,ויהרלכל ההר מאד" .השירה מרהיבה
את הסיפור הפרוזאי :בספר שמות -מסופר'על פעולת ההתגלות בהר.סיני
לבדה'שהיו בו קולות וברקים וההר הרד ונזל ,ואילו בשירת דבורה מדובר
:על התומעה הזאת בצורה מורחבת וכללית על ארץ ,שמיםוהרים- .
רד"ק-בשיטתו'של ראב"ע=מסביר מדוע נבחר דווקא הזכר למעמדהרסיניוכיצד משתמשת דבורה במתן תורה כרמז למשהו רחביותר המתקשר
עם מצבו המדיני והצבאי של ישראל בלפיפתה .נביא את שתי השיקות
המוצעוה שב'" :ה' ב.צאתך משעיר-,רוב מפרשים פירשו
עניין1זה על מתן תור'ה-שחרדו:ההריםינטפו מים ,זכו פירוש
'ייפץ כל ההר מאד/
'זה סיני' כמו זה סינ שחרד כמו
שהג,מי
י שעור והר פא
ואף על.פי'שאינו כתוב שם
הרדו שאר ההרם כמו הר
,
'
ר
ה
ה
וכן דעת המתרגם
(בסיפור המאורע בספר שמות) ~.אלא 'ויחלד כל
והחכם .רבי'אברהם אבן-לזרא ז"ל פירש כי הוא
(יונתן)י
רמז למלאמות שנלחם
הקדושן_'ברו'ך-הוא,בעבור,יש-
ראל,וכן,וזרח משעיר למר (דברים לג ,ב)1.,כ' 1אלוה מתימןיבוא וקדוש
מהר פארן' (חבקוק ג ,ג) ,וכן 'אלהים בצאתך לפנ' עמך בצעדך בישימון
סלה' (תהלים טה ,ח) ,וכן 'ותגעש ותרעש חארץ' (שמ"ב כב ,ח 1תהליםיה,
ח)-הכל רמז למלחמות .וטירוש 'בצאתך-משעיר בצעדך משדה
אדום'-כי שם התחילו ישראל להילחםהגומות ,כשעברו את הר שעיר
ונלחמו בסיהון ועוג ,ויצא השם יתברך לפגיהם ונצחום ,ובכוהו גברו בכל
המלחמות ההם וכר'-.הרים נזלו מפגלה"-הכל משל המלחמהעל דרך 'מן השמים כלחמר (שופטים",כ,
.ופיר~ש':זה סיני'-כמו
שוה"סיני חרד מפני אלהי'ישראל',כן-הרדו כל העולם
מפני 1-כמו שנאמר' :נמוגו'כל יושבי כנען תטל עליהם אימתה ופחד/
(.שמות טה טו=טז)":
השנייה ,המשאת בשם,אבן עזרא ,אומרת,כי
4
-ך
-
י
כי
יל
ההסבר"
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
י
יששכר יעקבסח
%ן
הזמרה רילה של המעמד הגדול התגלות הע לעמו ומוע התורה,
אץ נאו
שמה,אדדומהלה .פעםאחת
חלא הבאתההתגלות החרפעמיתכסמללמאור*
ישראל על ארבל
בלבד ירדה השכעה כר לחת תורה לעם ,אך גם
נתעתנצרח
יש משום התגלותישירה של ה /מפלתסיסרא ,ב
ים ביף מעטים,היא
בי
בעימ המשוררת כעץסעי,.ה טעה—מה שהתרחש בתבורהואכעיןחידוש
מעמדההתגית,אך לא גילוי דרישתומאת עמואלאגילויכוחו
לעעיהעמע.
בתפילת ישעיה
לשאר המקומות ועררת
מעבד הדסים מכר אף בס
המפורשתשרשלישעהירההסיאמל:א "שלבממ
יירשו עם קדשך צרעו
גר
צע
כאן ההוכרה
בוססו מקדשו :ה"נו מעולם לא משלת בם ,לא נקרא שמך עליהם ,לגא
שמיםירדת מפסךהריםגזל " (סביח-יט). .
קרעת
הפרשה הכוללת את"פסוקים האלה מסה 1עדסור טדהיא תפילתהנביא
הפונה לה' שיחוש לעזרת עמו הנתון בצרה והיא פותחת בהזכרת חסדי 11
לעמו בעבר.
פירושים שונים זה מזה נאמרו בפסוקים אלה:
אוחם עליציאת מצרים באמרו'" :לוא קרעת שמיס'
(א) כש"י
י ,כאשר ירדת להציל מיד מצרים ,אז 'מפניךה