מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ד"ר יצחק רפאל הלוי עציון /ירושלים
הוראת החלק ההלכי שבתורה-והחינוך
לאמונה .
בהוראת החלק ההלכי שבתורה בכיה ספר דתי אאשר-וצדזו-לשאוף
לכל שלוש המטרות ,שמציגים להוראה בכלל( :א) המטרה המטריאלית-
להקנות לתלמידים ידיעות בהלכה בקשר עם לימוד התורה( ,ב) המטרה
י הלימוד הזה את שכלם של התלמידים ואת שאר
הפורמאלית-לפתח עליד
כוחותיהם הרוחניים
י (ג) המטרה החינוכית -לעורר בלב התלמידים את
הרצון לקיים את מצוות התורה ולפתח אצלם את השקפת העולם הדתית
שלהיהדות.
כדי לעמוד על הפרובלימות הדידאקטיות-מיתודיות המתעוררות בקשר
להשגת שלוש המטרות האלה ועל דרכי פתרונן נברר תחילה את הצדדים
המיוחדים לחלק זה של התורה.
ענייןמסויים מובן לנו כשאנויכולים לענות ביחםאליו על השאלות "מה"
המדוע" .התשובה על השאלה "מה" מבדילה אתהעניין הזה משארהעניינים
שבעולם ,והתשובה על השאלה "מדוע" מקשרת אתהעניין הנדון עםעניינים
אחרים .והנה ,כידוע בפילוסופיה ,יש לשאלה "מדוע" ארבעה מובנים שונים,
ובהתאם לכךקיימים גם ארבעהמוגים של הסברוביאור.
(א) כאשר אנורואים תופעהמסויימת בטבע-כגוןירידת גשם-יכולים
אנו לשאול :מדוע ירדהיום הגשם? מה הם השינויים שנתהוו בטבע וגרמו
לירידתו:ז זהו ה"מדוע" של הטיבה ,המדוע של ההתהוות.
(ב) כששומעים אנו מןהחואי ,שמחריירד גשם,יכולים אנו לשאול ,מדוע
סוברכךהחזאי?על סמך מה p'onאת המסקנה שמחריירד גשם1זהוהמדוע
שלביסהמס"ה,המדוע של ההכרה
(ג) במשולש שוד צלעותשיה ע לץ גם הדתות .האם שעית הצלעות
הוא n2?Dלש' 11'1הזוויות? לא,כי סיבה קודמה תמיד גזמן למסובב,ואילו
כאן באים שיויון הצלעות ושיויון הזוויות בבת אחת .האם שיויון הצלעות
הוא רק בסיס למסקנה של שירוןהזוויות? לא ,מפני ששיגיון הצלעות יוצר
את העובדה של שיויון הזוויות ,ורק על סמך העובדה הזאת יכול שיויון
ןנזו)
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
173
הוראת ההיק הה.יכי שבתורה
הצלעות לשמש'גם בסיט למסקנה של שיוי.11הו11יות"".קשר בין שיכון
הצלעות וביןשיויון הזוויות במשילש אינו'איפוא קשר'של סיבה ואף לא
קשר של בסיס למסקנה גרידא-אלא קשר .של הוויה ,של "דוות כך"ן
וה"מדוע" ,שעליו עונה הקשר הזה ,הוא איפוא "מדוע" מיוהד,במינו-
המדוע של "היות כך",המדוע'של הקשר בין שני דבריםהמו-
פיעים בבת אחת (והם אינם שתיתיצאות של סיבה אחת).
(ד) כשעושה אדם פעולה מסויימת ,שואלים אנה.מדוע עשה את הפעולה
הזאת?איו "מדוע" זה -לא המדוע שלבסיס ההכרה ולא המדוע של"היות
כך" ,אבל הוא איננו גט המדוע'של סיבה טהורה .בפעולת האדם אנחנו
רואים לא תופעה כדוגמת התופעות בטבע bal~nהנגרמותעל-ידי סיכות
חיצוניות ,אלא תוצאה מרצונו'של האדם ,וכאשר אנו שואלים מדוע עשה
את הפעולה הזאת ,רוצים אנו לדעת ,מה היתה המטרה ,היההנימוק ,מה
היה הטעם של פעולה זה הסוג רביעי הזה של "מדוע" הוא המדוע של
ה.טעם' .
הנימוק ,של
והנה בהוראת ההלק ההלכי של התורה שואפים אנו,לא לתת את תוכן
ההלכה בלבד ,אלא=וזהו.העיקר-לבססה ,והביסוס הזה ,כמו.כל ביסוס,
צריך לענות על השאלה "מדוי"ז על איזה סוג של "מדוע" עונההביסים
של ההלכהואין זה המדוע של הסיבה;ביאין ההלכה תופעה כטבע ,ואף לא
המדוע של "היות כך" -להלן נראה שיש מקום לשאלה זה אבלידנו קצרה
מלענות עליה 1אין זה המדוע'של הטעם-טעמי המצוות אינםידועים לנו
בדרך כלל ,ואף עלפיומיש להם ,כאשר נראה להלן ,תטקיד חשוג בחינוך
(ולכןגם בהוראה),הריאין הםיכולים לשמשלביסוסהשהבלתכוהר.הה,ביסוסהיחידי
הוא בקביעת
של ההלכה,שאיתואנו מחפשים בהוראת החלקההלכי
הקשרההגיוניבין ההלכה ובין דברי התורה שבכתב .בהסקת'הלכה
י
ר
ב
ד
מ
התורהשואלים חז"ל לא לסיבת ההלכהולא לטעמה ,אלא אךויק:היכןהיא
נכללת או נרמזת בדברי התורה? באיזה אופן אפשר להסיקה מדברי הכתובז
הנימוקים ההגיוניים והמוסריים ,שאותם מביאים חז"ל בדיונם על הסקת
הלכהמסויימת,אינםבאיםכדי לבסס ולהסביר את ת1כגה ,אלאכדי לבסס
ולהסביר את הסקת ההלכה מן הכתוב בתורה ,וה"מדוע" שעליו עונה ביסוס
ההלכה ,הוא ה"מדוע'-של בסי,ס המסקנ.ה-מדברי התורה.
בעצם קביעת העובדה.הזאת אין חידוש'.החידוש הוא.רק בג'סוח ,אולם
העובדה הזאת עשויה ליאיר-באה מיהד את הקשיים שבסס נהקל המודה
בהוראת החלקההלכי שבתורה,והן אתדרכי פתרוןהבעיותהמתעוררות עקב
קשיים אלה.
.
. .~.(" .
ואלה הםהקשייםהעיקריים:ן .".-:י
מ"
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יצחק רפאל הלוי עציון
בדרך הפשט ובדרך
(א) ההלכות נלמדות על-ידי חז"ל מדברי
יויר
את
ברה
ה" שטחית-עם שורת
הדרש .דרכי הדרש אינן מזדהות תמיד-
ההיגית של השכל הפשוט ,ואםאין התלמידים מרגישים את הקשר ההגיוני
המוצק בין ההלכה ובין דברי התורה שבכתב ,נשקפת סכנה להשגת כל
שלוש המטרות של ההוראה :אם אין ההלכה מתקשרת בקשר הגיוני עם
בזכרונם של התלמידים כפירוש
דברי התורה שבכתב לא ת
רי
.
בפ
דא
הקשריקלטיפה הוה תשלול מאת התלמידים אתלה
התורהו העדר הבנת
ההגיוני
י הלימור את כוחותיהם השכליים-והוא עלול גם לפגוע
שרות לפתח עליד
ברגש הכבוד וההערצה להלכה ולתורה ,הצריך להינטע בלבם.
ש
ו
ר
י
פ
כ
ה
כ
ל
ה
ה
ה
ע
י
פ
ו
מ
(ב) בהוראת החלק ההלכי של התודה
לרבכי
התורה-ואיוהיא תופסת צמרה עצמאית בחורצת התלמירים .תוכן ההלבה
נרחק בתופעתם לקרןנוית גם עלידי כך ,שמעמידים את הדגשבעיקר לא על
ההלכה עצמה ,אלא על קביעת הקשר בינה ובין דברי התורה .משל למה
הדבר דומה-להבדילביז קודש לחול?-ללימוד הוכחה ארוכה של משפט
הנדסי המסיח לפעמים את דעת התלמידים מתוכן המשפט עצמה והרי
המטרה הראשונה של הוראת החלק ההלכי שבתורה היא לקבוע בתודעת
התלמידים את המצוות ואת ההלכות האמורות בתורה-כאילז אשר שרשיו
אמנם נעוציםבדברי התורה ,אגלענפי11פייותי1ממלאיםאתנפשושלהאדם.
(ג) כיון שהעיקר בהוראת החלק ההלכי שבתורה הוא לקבוע ב שכלם
של התלמידים את הקשר בין .ההלכה ובין דברי התורה שבכתב -נשאלת
השאלה :מה הםדרכיהחינוךבהונלך,בדי לקשר אתנפ שהתלמידיםלתוכן
ההלכה1
בטרם נפנה לבירור האמצעים שבידינו כדי להתגבר על הקשיים האלה
ולפתור את הבעיות שהם מעוררים ,עלינוללייז' שאין בכוחם של האמצעים
המיתותיכם זדיידאקטיים נלבד לפתור את כל הבעיות .המורים רגילים
להביט על ספרמיתורי כעלמין ספר בישול ,הנותן עצות מעשיות מפורטות,
מהלישותכדילהכין תבשילמסויים -אושיעורמסויים.מובןשאין הדרכה
מותיקית יכולה להצטמצם במתן הלראות כלליות בלבד ,ועליה להכיל גם
עצות מעשיות ,אבל שומה עלינו לדעת ,כי שום עצות מיחודיות ולהטים
מיחודיים לא יצליחה אם תחסר למורה הגישה המתאימה לחומר הלימוד
ולתלמידים .הרי גם בנוגע להחזקת משמעת בוודאייש לתת למורה עצות
מפורטות ,עלה לעשנה בכל מקוה של "פרה משמעתכדי להשיבה על
"וף סוף תלויה המשמעת בכיתה בעיקר באישיותו של המורה
כנה ,אבלמס
ובגישתו לתלמידים ולחומר הלימדתם ,ורק בהיות אלה לו יצליח בעצות
המיחודיות שימלאאחריהן .כן הוא רורבר בכל שטחלימודי אוחינוכי אחר,
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
175
"וראת החיק החיכי שבתורה
לטני שהמורה בא לפעול את.פעולתו הלימודית או החינוכית ,עליו ליצור
אצל עצמו ואצל ,התלמודים רקע פסיכולוגי מתאים לפעולתו ואת.
מהו ,איפוא,היקעהפסיכולוגי המיוהד ,אשר'על המורההדתיליצור אצל
עצמו.ואצל התלמידים בגשתו להוראת ההלק ההלכי שבתורה1
על המורה'ועל התלמידים לראות-ולהרגיש-שהתורה שהם לומדים.
הםדברי!',עיהםלשמת בדבף התיהאתקול ה' המדבר אתם
ה
היום על
עכ ש-( 1העהדברים האלה אשר
לבבך"–דבר"
אנכימצי
ו
טורי של התורה מודיע לנונותן התורה ברוך הוא מאורעות
םי"
עא"םרבשח"ליקש
הש
מסויימים כדי לעוור ולפהח',בנו רעיונות מתאימים ,הרי בהלק ההלכי של
התורה הוא מצוה אותנו באופן ישיר לעשות מעשים מסויימים ,להימנע
ממעשים'מסויימים ולהתנהג בהתאם לרצונו המפורש .ומתוך ההרגשה שה'
מדבר אתנו עכ ש 1ומצוה אותנו לעשות דבר מה ,צריך להתעורר בלב
התלמידים הרצון העז להעיז ,מה הוא אומר לנו לעשות!
שתידרכים נתן הקדוש-ברוך-הואכדי להבין את'דבריו בתורה שבכתב:
את דרך השכל ,אשר עליו להתעמק בדברי התורה כדי להשיג את תכנם
("דיברה תורה כלשון בני ארס") ואת דרך המסורת',את התורה שבעל פה,
המכילה אתפירוש ה' לדבריו בתורה שככתב .הדרך השנייההיא הטכרעח,
שהרי זהו פירוש אוטנטי. ,פירושו של "המחבר" עצמו! אבל רצונו של
הקדוש-ברוד-הוא,כי הדרך השנייה תהא קשורה בקשרהגיוני אמיץ עם
הדרך הראשונה ,עד כמה שוה אפשרי לאנשים:אשר.כוחותיהם הרוחניים
(והאהבים) מוגבלים.וזהו תוכנה של מצות"והגית בויומםולילה" .עלינו-
ועל התלמידים-לדעת ,כי את הטירוש האמיתי לדברי התורה שבכתב
אנחנוצריכים לחטש ולמצוא בדברי חו"ל ,אולם בהתאם לרצונו של הקב"ה
עלינו להשתדל להבין את הפירוש הוה גם כשכלנו ,כלומר ,עלינו לתפוס
ולהבין הן את תוכן ההלכה והן את הבסיס של הסק.ת ההלכות מדברי
,
התורה (ואחר-כך גם 11מזו!).
אחרי שנוצרו הרקע הפסיכולוג' והגישה הנ"ל אצל המורה והתלמידים,
צריכות לעמוד לפני המורה -בהוראת ההלק ההלכי שבתורה -שתי שא-
לות( :א) מה הם הסוגים השונים של הקשרההגיוניבין ההלכהוביןדברי
התורה שבכתבז (ב) באילודרכיםעלינו ללכתכדי לגלותלעיניהתלמידים
הן את תוכז ה"לכות 1ה 1את בסיס הסקת ה"לכות מדברי התורה-בכל
סוגוסוג של הקשרההגיוני הנ"לז
ישלהבדילביז.שניסוגיםראשיים של קשרהגיוניבין ההלכהובין התורה
יעיון פשוט הדוק
שבכתב :לסוג אהדשייך הקשרההגיוני המתגלה עליד
.
'
-
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יצחק רפאל תלוי עציון
מעמיק בדברי התורה,לסוג השנישייך קשרהגיוני המדצא אתביטויו באחת
משלוש-עשרה המידות שבהן התורה נדרשת-ומובן מאליה שהסוג הזה
מתחלק לאופנים שונים בהתאם לשלוש-עשרההמידות.
בכל סוג וסוג אפשר להבדילשני מקרים :במקרה הראשון מספיק המקום
הנלמד בתורה לבדה כדי לקבוע את הקשר ההגיוניבין ההלכהובין דברי
התורה ובמקרה השני מתגלה הושר הזה מתוך השוואת שני מקומוה
בתורה ,שהם לפעמים מרוחקים זה מזה.
להלן דוגמאות לכל סוג ולכל מקרה:
(א) סוג ראשון ,מקרה א
"אם אדוניו יחן לו אשה וילדה לו בנים או בנות ,האשהוילדיה תהיה
.
לאדוניה" (שמות כא,ד).
ההלכה ,שהאדוןיכול לתת לעבד עברי רק שפחה כנענית נובעת מדברי
הכתוב במקום"-האשה .וילדיה תהיה לאדוניה"-ולפי ההלכה אין אמה
עבריה עובדת לעולם.
'(ב) סוג ראשון ,מקרה ב
כי תקנה עבדעברי וכר" (שם,ב). .האםהדין הזה חל על עבד שהוא עברי או על עבד של עברי,היינו ,על
(טה כב)
עבדכנעני של עבריז מתוך השוו הפסוק והפסוק
שאלתהסיק אתההומהסקנה ,שהבתדובררהיי
מדברת כאן
"ביימכרלךאחיךהעבריוכו'",י
על עבר שהואיברה
(ב) סוג שני ,מקרה א
"לא תגנב" טבישרתהדיברות (שמות כ,יג; דברים ה,יט).
מעניינו",
ממך
עם שניהלאוויז
בהתאם למירה "דבר
הלמדלא תנאף) ,עעלל סמךההשהולוכא
הי"גונב איש ומכרו
הסמוכיםבענייו (לא תרצח;
המסשה,
שהתורה
ונמצאניסו -מותיומה" (שמות כא,טז) -יש להסיק את
מרמרת צאובגניבת נפשות.
סוג שנק מקרה ב
כלגירה שןה ורוב.המידותיכולות לשמש דממה למקרהזה.
י
'
י)
נעמיד נגד עעינו–מצד אחד את החלוקה של הקשר ההגיף בת
ההלכה ובין דברי התורה שנכתב ,ומצד שני אח כל מטרות ההוראה ואת
הקשיים להשגתו-ולאור כל הדברים האלה וברר את דרכי ההוראה של
החלק ההלכי בתורה ,שבהן עלינו ללכת כדי להתגבר על הקשיים הנ"ל
ולהשיג את המטרותהרצויות.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
לת
הוראת החלק ההשכי שבתורה
נ נבתק בראיתה אתזביל המקמלת,הימלה שלהזיראה ומאת .רמלס
להוסיף לכל פסוק את פירוש רש"י ולהסביר אתהפירוש.,אולם כמה טגרעות
לשיטה הואת':
( )1התלמידים מקבלים אתהפירוש מוכו,ךבלא שעמלולהגיעאליובכוחות
עצלם ,וללא הכנה לקליטתו-,
( )2הה,לכה הכלולה בטירוש'רש"י-מתווספת לדברי 'הפסוק כפירוש לו
-ואינה תופסת מקום עצמאי בתודעת התלמידים.
( )3ההוכחה שרשיי מביאה לפעמים-הן אם היא מובאתלפני הטירוש
,
ן
כ
ו
מ
והן אם היא מובאת לאחריו-ניתנת עלפי רוב גם היא כדבר
בלי
שתינתז לתלמידים האפשלות-להגיע אליה בכוהות עצמם;
( )4לעתים קרובות תופסת ההוכחה מקום גדוליותר מאשר הרצאת תוכן
ההלכה ,וקשב:התלמידים עובד מתוכן ההלכה להוכחתה' ,הייננו לקביעת
:הקשרההגיוניבינהוביןדברי התורונ
השיטה האחרת,שאנימציע בזה כאחת גדרט,ם להוראת החלקההלכי
שבתורה :מכומסת מצד אחד על העובדה שקבעתי בתחילת מאמרי ,כי
ה"מדוע" של;-ביסום ההלכה הוא המדוע של בסים הסקת ההלכה מדברי
התורה שבכתב ,ומצדשני על השאיטהלמניע במידת האפשר את המגרעות
.
~
' .
שבשיטה המשבלת.
:,
ואלו.הוהרביעוןהמשייוןוההצייההמפייות שלשיטה
ם שהתלמירים'יכוליםלהגיעבריחות עצמם ובהדרכת המורך,
( )1בכלמיו
לתוכן ההלכה הנובעתמדברי התורה,יש להדריכם למצוא בעצמם את ההלטה
שהיא הפירוש לדברייהתורה .למשל" :ורפא ירטא",ל ,אפשר להעמיד
11baהתלמידיםשתי שאלות( :א) האם כל ~כהחברוצריך ללמוד את חכמת
אתהפצוע עלידו (ב) איךיכול אדםשאיננורופא לרפא
הרפואהכדי לרפא
מתאימךיבואו"הלמידיטלידי מסקנהכי מומן הפסוק
את חברו?
הוא-שעלבהדר
כ"לשלם את,הוצאות הריפוי .רק אחרי שהתלמידים הגיעו
המכה
בעצמם למסקנה זהיש להראות'להט-את'פירוש רש"י ואת תרגום אונקלוס
לפסוק זה'.
י' ~ . ' -
( )2אולםיש להודותכי המקומות האלה 'הטנדירים למדי ,וברוב המקרים
התלמידים למצוא בעצמם את ההלכות עלפידברי התורה שככתב,
איו'בידי
שהרי אפשרות כזאת היתה עושה את התורה שבעל פה למיותרת! ברוב
המקדיםאין לדרושמ
",הלטידים להסיק מן הכתוב את תוכו ההלכה ,אלא
יש ללמדם את ההלכות בצויה רוגמאטית,היינו להסביר שמדברי התורה
נובעת הלכה טלוניח .לעבירתם "עצמית של התלמידים יישאר איפוא
התפקיד למצוא ,בהדרכת המורה ,את הקשרההגיוניבין ההלכהוביןדגךי
.
~-
יוי
י
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
'צחק רפאל הלוי עציון
178
התווה ,היינו :את הנסים ההגיזני להסקת ההלכה הזאת מדברי התורה
שבכתב.
במתאם לסוגים השונים של הקשר ההגיוני ,שנוכרו לעיל ,נבדיל ונקבע
יהתלמידים .ואלההו:
דרכיםלגילויועליד
(א) הסוג הראשון של הקשר ההגיוני הזה ,מקרהא( .הק-
שרההגיוני מתגלה מתוךעיון מעמיק בדבריהתורה).
ניתן לתלמידים לקרוא את הפסוק בתורה ,שבו מתקשרת הלכה מסויימת,
ונדריכם לעמוד על הקשיים שיושנו על-ידי הסקת ההלכ" .אחרי :ה יש
למסור בצורה דוגמאטית את ההלכה,ולהגידכי חז"ל מסיקים את ההלכה מן
הפסוק הנלמד ,ועתה עליהם למצוא בעצמם את הבטיס ההגיונ' להסקת
ההלכה הזאת.
למשל :קוראים את הפסוק המדבר על קרבן פסח" :לא תותירו ממנו עד
בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשר"ק" (שמות יב,י) .ניתן לתלמידים
למצוא ,שהחזרה על המלים "עד בקר" מיותרת לכאורה .אחרי זהיש להסביר
כי לתחילת הבוקר שני שלבים:עליית השחר והנץ החמה .ההלכה היא,כי
הבשר הנשאר מקרבן פסח עד עלות השחר הוא כבר נותר,וביחסאליו חלה
חובת שריפה ,וחו"ל מסיקים את ההלכה הזאת מן הסמוק שקראנוהו זה עתה.
עכשו נעמיד בפני התלמידים את השאלה ,איד מסיקים חז"ל את ההלכה
הזאת מדברי הפסוק? בעזרת שאלות הדרכה מתאימות (איזו התחלת הבוקר
קודמת-הנץ החמה או עלות השחר? מה באות להוסיף המלים החוזרות
"עד בקר"?) יכולים התלמידים להגיע אל המסקנה,כי המלים הנוספות "עד
בקר" באות להוסיף את ההתחלה הקודמת-עד עלות השחר ,וזה הוא
הבסיס להסקת ההלכה .כךיש לנהוג גםביחס להלכההשנייה שחז"ל מסיקים
מן הפסוק הזה-עלאיסור שריפת נותרביוםטוב .רק אחרי שמצאו בעצמם
את הקשרההגיונייש לתת להם לקרוא ברש"יכדי למצוא שם את האישור
למסקנתם.
(ב) הסוג הראשון של הקשר ההגיוני ,מקרה ב( .כאשר
הקשר ההגיוניביז ההלכה ובין דברי התורה שבכתב מתגלה מתוך עיון
מעמיק בשני פסוקים בתורה 1הש11אתם זה לזה).
במקרה זהאיו להסתפק בהזכרת הפסוקהשני ,כמו שעושה :את רש-י וכמו
שאגו עושים זאת בלמדנו את פירושו .יש לתת לתלמידים לקרוא את שני
הפסוקים האלה במקומם ולהעמידם על הדברים הזהים שבהם ועל ההבדלים
ביציהם ,באופן דוגמאטי נמסור להם את ההלכה ,שחז"ל מסיקים מפסוקים
אלה ,מעתה על התלמידים למצוא בעצמם ,איך מסיקים חו"ל את ההלכה
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
הוראת ההיק דהיכי
שבתגרה
9ח
יימת" (שמות כא ,ח) .יקראו התלמקים
למשל" :ומקלל אביו ואמו מות
עצמם גם בפרשת קדושים בפסוק":כי איש אשר יקלל את אביו ואת אמו
מות יומת" (ויקיא כ ,ט) ,ויעמדו על הדברים הזהים ועל ההבדלים בשני
המסוקים'האלה ונמסור להם באופן דוגמאטי את ההלכה,כיהדין הזה חל גם
על אשה אבל אינו הל על קטן .נאמר להם,כי חז"ל.מסיקים את ההלכה
הזאת מתוך השוואת שני הפסוקים האלה ,ונשאל ,איך מסיקים חז"ל את
ההלכה הזאת 1בעזרת שאלות הדרכה מתאימות אפשר להביאםלידי הבנת
הבסיס של המסקנה הזאת -ולתת להם למצוא ברש"י את האישור לכך.
(ג) הסוג השני של הקשר ההגיוני בין ההלכה ובין
דברי התזרה (מקרים א-ב)-.אחת המידות שהתורה נדרשתנהי.
המידותהשכיחותבפירוש רש"י לחלקההלכי שבתורההן בדרךכללמידות
מתחום ההיקש :קל וחומר ,גזירה שווה והיקש .המידה המתקבלת ביותר על
השכל היא קל וחומר והמידה המתקבלת על השכל פחות מכול היא גזירה
שווה .גזירה ש11ה-היא בעצם א נאל1גיה .על סמך הדמיון בין שני
דברים בפרט אחד מסיקים מסקנה ,שהם דומים גם בפרטים אחרים .מסקנה
זאת לא תמיד מתאימה למציאות,כי הדמיוןביןשני דבריםיכול להצטמצם
בפרט אחד בלבד אובפרטים מדנטים .אולם דווקא במידהזו מתבלטביותר
הכלל,כי לאהדרגיך ,אלא המסורת-היינו התורה שכעל פה-היא הפוסק
האחרון בהסקת הלכה מדברי התורה- .אין אדם דן גזירה שווה מעצמו"
(פסחים טה ע"א ונדה יט ,ע"ב) .רק כאשר התורה שבעל פה קובעת,כיזו
היתה במקרה זה כוונת התורה,כי בכתבה בשני פסוקים שניביטויים דומים
(אואפילו רק שתי מלים דומות) ,התכוונה לרמוז עלשיויחשניהביטויים
האלה ביחס להלכה מסויימת -רק אז נוכל להסיק מן הדמיון הזה את
ההלכה! את עליונות המסורת על ההיגיון בפירוש החלק ההלכי שבתורה
אפשראולי לראות גב מן העובדה הבאה :אף עלפי שקל והומרהיא המידה
ההגיונית ביותר-כי הרי "אדם דן קל וחומר מעצמו" (נדה ים ,ע"ב) -
י קל וחומר-בעור
איו עונשין מן הדין .היינו מהלכה המוסקת עליד
שמגזירה ש11ה (והיא צריכה לבוא במסורת!) ,מסיקיט הל15ת הגוררות
אחריהן אפילו מיתת ביתדיו! המידות שבהן התורה נדרשת-הן איפוא לא
דרכיהיגיוזהכרחיות שבהןיכול אדם לפרש עלפישכלואתהתורה שבכתב
י התורה שבעל פה מן
אלא הן.דרכים לעשות את הסקת ההלכות עליד
התורה שבכתב למתקבלת על "רכל והדעת .שומה עלינו איפוא לקרם
לשכלם של התלמידיםהו את המידות עצמןוהן אתיהדע ההלכות עלפיהן.
י"
.
.
איה ההקים -אלו המדרשות (קדושיןיז
,ע-א :ספרי
קרשת רא")..
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יצחק רפאל הלוי עציון
80ג
בהתאם לעקרונות שלעיליש ללמד את ההלכות,המיסקות מדברי התזרה
על פי:אחת מי"ג-המידות ,בצורה הבאה:
(א) התלמידים קוראיםבתירה את כל הפסוקים ,שעליהם מסתמכת המידה
(ב) מסבירים לתלמידים את מהות המידה הזאת עלידי דוגמאות אחדות
(ג) מוסרים לתלמידים באופן דוגמאטי את תוכן ההלכה ,הנלמדמ מן.הפטר
.קים האלה,ומדגישים שהיא נלמדת עלפי מידהפלונית
(ד) שואלים'את התלמידים ,איך מתגשמת כאן המידה הזאת בהסקת
ההלכה הנדונה מןהפסוקים.
".של" :כי ימכור איש את בתו לאמה ער" (שות בו ז4
(א) אחרי קריאת הפסוק הזה מודיעים לתלמידיםכי אמה עברית יוצאת
לתירו ,בהגיעהלגיל שלנערית- .
קל וחומר–עלפי דוגמאות אחדות
(ב)של המידה הזאת.
(ג) מוסרים לתלמידים את ההלכה ,שאביכול למכור את בתו רק כאשר
היא קמנה ,והזכות הזאת פוקעת כאשר הבת מגיעה לנערות.
(ד) אומרים לתלמידים,כי ההלכה הזאת מוסקת עלידי קל וחומר ושוא-
לים אותם -מהו כאז הקל וחומר
בעזרת שאלות הדרכה מתאימ~ות אפשר וצריך להביא את התלמידים
ותומר המובא ברש"י-ואחר כך נותנים להם להיווכח,
למציאת
י
י
י
יל
היל
ירייריאה ברש"י ,שהם צדקו.
מההו מצלותיה של שיטה זאת1
ו"
( )%היא מדגישה באוטו ברור את
הממסה.המובן הממרים של שאלת "מדוי
של בסים
המתאימה -המר
וילתלמידים למצוא בעצמם ,בהדרכת המורה ,את התשובה
(ב) היא נותנת
י כך את המסרה הפורמאלית של ההוראה-
על השאלה דואתומשיגהיל-יד
טיתוח כושר ההתבוננות ושאר כוחותיהם הסבליים שלהתלמידים.
וג) היאיובעת %ת ההלבה הנובעת מרמרי התורה ברבר ?צמאי ונפרר
בתודעת המלתירים ולא רק כסרח הצורף לדברי הפסוק -וי
ל ידי בך
היא עשווה להשיג באופן טוביותר את המטרה המאטריאלית.
(ד) היא מדגישה את העובדה,כי רק התורה שבעל טההיא השופטהעליוז
בהבנת"תורה שבכתב .קביעת העובדה הזאת בתודעת התל-
מידים חשובה .ב.שביל החינוך לאמונה.
אולם .,עם כל המעלות הטובות בשיטה המוצעת כאן ואף על פי שאני
רואה בשיטה זו את המסקנה ההגיונית והעקבית מכל מטרות ההוראה ומז
האופי המיוחד של חלק זה של התורה -רחוק אני מלראותה ומלהמליץ
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
הורא_ת ההלק ההיכי.שבתורה
-
181
עליה כעל השיטה היחידה :אין היא אלא אחת מן הדרכים'יהוראח
החלק הזה של התורה .בשיטה 11עומדים במרכז ההוראה התורה שבעל
פה ,התורה שבכתב והקשר ההגיוני וגביניהן.',ופורוש רש"י משמש רק
לסיכומן ולאישורן של התוצאות אשר אליהן הגיעו התלמידים בעבודתם
העצמית ובהדרכה.המזיה .אולם במראת החלק הד,כיישגתזרה יש גם
שפ נר 1ש ר ש"יצריך לתפוס את.המקוםהמרכזי בשיעור(.במקרה_זה.
המרכז לעבודה העצמיתהעיון בהש"י,:על התלמידים_למצוא'מה'הכריח את
רש"י לפרש'באופן שפירש ולהסיק את:ההלכה_שהסיק,אין להסתפק בכך,
שרש"י.מביא להוכחתתיאורופסוקים אחרים ,אלא על"תלמידים.לקרוא את
הפסוקים האלה במקורם..העי 11בהם והשוואתם לפסוקל,הנלמד-יגיאם להגנת
הפיהוש ולהסברתו (דוגמאות..לשיטה 11אפשר למצוא במאמרו של מרצבי
מאיר רבינוביץ ב"מעינות" ד'"-להוראת חלקי ההלכה שבתורה").
גשלהעירכיגם.בשיעורים ,אשרבהם משמשפירוש רש"יכמרכז ההוראה,
יהיה לסכם את תוצאות השועורלפי המבנה.,שהוצע כאהבסיכום צריך
נ
וב
כק
ל
יוע בתודעת התלמידים ,כדברים עצמאיים,:את ההלכה הנלמדת מדברי
התורה ,את המקומות בתורה ,שמהם נלמדת ההלכה ואת הקשרההגיוניבין
ההלכה ובין המקומות האלה ,אם בשיטה המוצעת ,שימשה שלושת הדברים
האלה כמרכז השיעור ,ופירוש רש"י הופיע ככיכומוואישורו של השיעור -
הרי כאן ,כשמרכז השיעור עובר לרש"י-,צריכים שלושת הדברים האלה
' –'..
לשמשסיכום לשיעור,
-הן בשיטה המוצעת במאמר זה והן בשימה הנהוגה ,שמים את הדגש על
ידים ועל המטרה .הפורמאלית של ההוראה
מ!-
העבודה העצמית פל' התל.ו
בפיתוח שכלם .אולם .לא בכל שיעור ושיעור צריכה לשלוט-אד ווט המטרה
הפורמאלית .יש להקדיש שיעורים גם למטרה המאטריאלית. ,להקניות
ידיעות.לתלמידים .אפשר גם לתת להם למצוא ברש"י את התשוקות אשר
התלמידיםצריכיםהיו למצוא בעצמםלפי שיטות הסקת ההלכה .אולם בשום
שיעור אין.להזניח.את המטרה החינוכית=-לעורר אצל התלמידים רגשי
הערצהיהלכה ולתורה שבעל פה.
-,
',. .
בהוראת החלק ההלכי שבתורה בבית הספר היסדת מסתפקים אנו-וכן
צריך בדרך כלל לעשות-בפירוש רש"י ,אולם בכל המקרים ,שבפירוש אחר
אפשר למצוא.הסברהגיוני העלול לחוק את פירושרש" ,או להתקבליותר
ממנועל דעת התלמידה,יש לנצלו -אם להסקת ההסבראולהרצאתו -כדי
לחזק_.בתודעתם של התלמידים את,הקשר ההגיוני בזן'ההלכה,וב,.ן דברי
התורה שבכתב.
."
.היה
'
-
'
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
יצחק
182
לדוגמה:
רפאי
היון עציון
(א) "כייתן איש אל רעהו כסף אוכלים לשמר…כייתן איש אל רעעו
חמור או שור …זבל בהמה לשמר" (שמזה כב ,ו-ט).
רשע מפרש,כי הטרשה הראשונה נאמרה בשומר חינם ,והשנייה בשומר
שכר ,מפני שבפרשה הראשונה פטור על הגניבהואילו בפרשההשנייהחייב
כשנגנבה .אתהפירוש של כל אחתמן הפרשיות האלומסיק רש"י מןההלכה.
והרי כאן דוגמה מאלפת,כיידיעת התורה שבעל פה קודמת להבנת התורה
שבכתב .הרמב"ן מוצא בהבדלים שבשני הפסוקים האלהנימוק נוסף לפירוש
:ה .שמירת כסף וכלים אינה דורשת טיפול מיוחד ועל כן רגילים לנקש
אוההמירידבחינם ,בעוד ששמירת בהמה קשורה בטירחה ולשם זהמשלמים
לרועה-כך ,מסתבר שהפרשה הראשונה מדברת בשומר חינם והשנייה-
בשומר שכר
(ב) "אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומתאיולודמים אם זרחה השמש
עליו דמים לו" (שם ,שם א-ב).
ההלכה אומרת ,שאם ברורכי הגנב אינו בא להרוג-דמים לו ,ואותה
מבסס רש"י על הדרש" :אם זרחה השמש עליו"-אם הדבר ברור כשמש.
הראב"ד נותן כאן הסבר אחר המתקבל יפה על הדעת :כאשר הגנב בא
בלילה ,הוא בטוח ,שהאיש נמצא בביתו ,ולכן הוא מתכונן גם להרוג אם
יעמודהאיש כנגדו ,אבל
כאשרהגנב באלגנובביום ,חושב הואגביטחוןכי
האישאינובביתוויש להגית ,שאינו בא לרצוח.
אין למורה לתת להבנתם של התלמידים מעמד של שופטעליון בהסברת
דברי התורה ובהסקת ההלכה מהם ,אבלעליו לקשר בשכלם את ההלכה עם
דברי התורה בקשרהגיוני אמיץן על כך הוא מצווה גם עלידי חז"ל -וגם
עלידי תורתהחינוך.ובייתור עלידי דרישות החינוך הדתם
אולם לאזו בלבד שעל המורה הדתי לבסט בשכלם של התלמידים בקשי
הגיוני הזק את הסקת ההלכה מן התורה שבכתב -עליו גם לקשר את לבם
שלהתלמידיםלתוכן ההלכה ,ו