מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
.ע .בן-עזרא,בדוקליז ,נ .י-..
תג השבדעך'ן בבית הספי היהודי
כל,חג .וחג קבדע בדפוס חיינו הדתיים-הלאומיים .ולכל חג דיניו ,מנהגיו
וערכוהמיוחד לההחגים מעצבים את הדמותהרוחנית של העם ,ומשנתמעטה
דמותם שלהחניט -נתמעטה דמותנוהיהודית ונתרוקנוחיינו מתוכנם .המ-
עטת דמות זאת מורגשת מאודבארצות-הברית .ואם כל החגים כך -חג הש-
בועות לא כל שכן! חג השבועות ,שעלפי תוכנו ומהותו היהצויד להיות
מקובל על כל העמים המתיימרים בכבוד ה"בייבל"-דווקא הוא נטל את
החלק הקטוביןחגינו באמריקה ,וכמעט שאינוניכרבבתי ישראל!
חובה קדושה מוטלת אימוא עלינו מחנכי הדור הצעיר-להחיות את החג
הוה ולתת לו את צביונו המתאים,כדי שיוכל לפרנס גם את יהרני אמריקה
'.
בחוויות בעלות ערךקיים וזכרונות נעורים שלאיימחו עדעולם
חייבים אנו להחזיר לחג את.כבודו הראשוז וללשד אותו עם האזף המזלך
ונוצר בארצנו הקמה לתחייה-הווי ששרשיויונקים מן העבר הר"וק ,עת
עמנוהיה עם עובד אדמה ועובד ה' .שתי התכונות האלה נתמזגויחד וש-
תיהן משתקפות בשמות החג הזה( :א) "חג הקציר" (שמות כג ,טז)ן המסמל
את חג הטבע הקשור בעבודת האדמה בארץ ישראל( 1ב) "יום הביכורים"
(במדבר כח,בו) ,שגם לויששרשיםבהווישלעםהיושבעלאדמתווחייוארר
גירומושזרים במסכתזו(דברים( 1)15גן "חג שבועות" (שמותלר,כבידברים
י
טז,י) .גם השם הזה בא מתוך קשרחיבין העםוביז הקרקע שתחתרגליו
(ד) "זמן מתן תורתנר .זהו הגילוי האלוהי על הר סינר שבוביום נההנו
לעם ה' 1ב 1נכרתה ברית בין ה'גביו בני ישראל-ברית עולם ,ומלחמת
עולםבאלילים מכלהמינים שבגללההורגנוונהרגיםאנועדהיום( 1ה) "עצ-
רת" .שם זה השגורבפי חכמי המשנה והתלמוד ישבוכעין רמז שחג הש-
.ה ערה כלל ת :עיקרי הדברים במאמרי זה מבוססים על מנהגי האשכנזים ,ומשום
1ד לא י ב"אזהרות .וב"כתובה .הנקראות בקטילות הספרויות .כפו-כן לא
ונע
אתתיאופז קריאהה פעילת רות ושאר מנהגים היווחיט
הזכרתי
דספרדיב.
איי
שי
(]251
www.daat.ac.il
אחינו
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
.1ג11-1רא
258
בועות הוא המשך של חג הגאולה ,חג הפסח.כי בפסח נגאלואבותינו גאולה
גשמית ,ובשבועות קיבלו את תיקונם הרוחני.
היוצא מדברים אלה ,שחג השבועות הוא חג לאומי-דתי ,וכל טקס מטקסיו
טבוע בחותם ההיסטוריה הישראלית הרוויה דם קדושים ,אשר מסרו נפשם
על קדושת דבר-ה'בסיני.
*
*
*
אצל אומות העולם בית-הספר-משלים את החיים שבבית-האבות .בית
האולפן הוא בית-הספר להלכה ,והחיים היום-יומים הם בית-הספר למעשה,
המדגים את תורת בית-רבן .ואגלם בתפוצות ישראל של היום ,בית-הספר
העברי הוא לא רק בית-היוצר לנשמת האומה ,אלא הוא-הוא האומה בזעיר
אנפין .המורה ממלא את מקום האב והאם,כי בית-האבות ,לרוב ,נתרוקן מכל
תוכןיהודי ועל המורה מוטל למלא את החלל הזה .ומוכרחים אגו להודות
שתפקיד קשה מאוד מקבלעליו המורה בתפוצות,כיעליו להקנותלתלמידיו
לא רק אתהידיעות על דבר"חג ,אלא להשרות עליהם מרות החג ומקדושתו
עדכדי שיהיה בכוהם להשפיע גם על בתי-האבות ,ובמשך הזמן תתהווה מ1ה
השפעת-גומליו,
ברצוננו להכשיר את-לקות הצעירים לקלוט את הזרע שאנו מתכוונים
לזרוע בהם ,צריכים אנו לאהור בכל האמצעים המבילים לאותה תכלית.
וכמה דרגות ושלבים יש באמצעים אלה ,הכללפי מידת הגיל וידיעות התל-
מידים ,ככתוב" :חנוך לנער עלפי דרכו" (משלי כב ,ו).
מתן תורה
כלל הוא בפדאגוגיה :הרוצהלהצליח בהוראה -אל יפתח בדברים מופשטים,
אלאיתחיל.בדברים.פשוטיםומובנים,וילך מן המוחש אל המופשט.והואהדין
בהוראתחג השבועותבתפוצות.וכאן מתגלהלפנינופאראדוכסמשונהןדווקא
דבר ההינתקות מז הקרקע הוא מוחש ,כלומר ,צד החג שאופיו הוא קבלת
התורה מובן יותר לתלמידינו מ"חג הקציר" ,הרחוק מתפיסתם וממקומם.
על כן ברור שצריכים אנו להתחיל מן התורה גופה .ואינה ילדיהודי לא
ראה ספר-תורה מימיוז אבל ליתר ביטחוןיביא המורה ספר-תורה אל הכ=
תה .הדבר מעורר את סקרנותהילדים .ויש מהם שמכריזים בגאוה" :מלרה,
לייש תורה" .ומתפתחת שיחה מעין 11בין המורהובין התלמידים:
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
הספר הישדי
חג השגרירות בבית
מ" :מהיש בידיו
שתורה.
.
מ :מה כתוב בתורהז
ת :עשרת הדיברות.
,מ'(::נכת..רק.עשרתלהדיברותז.
ת :יש גם סיפורים?
מ :מה הם הסיפורים בהורה?
על ראשית העולם.על האבות.על משה רבנו.,
-ז
י
.
'-
259
-~..
.
- ,,(,
.
.
.
'.
-
":
.
'
.
(
.
(-.
.
'
.
.
.
' '-
-.
-.
'
-עלבניישראלבמצרים.
על הנדידה במדבר.מ- :כמהספייםבתירהז
(וכאן ניתנת הזדמנות למורה לחור על מה שלמדו בחומש). .
",:בתירה
ן
"
;'
'
~ .
,ך_בראשית"שמות,ימאיקקרקא-
חמישה~פר
דברים.
; במדבר"
ר. -
.
מך(מיוכתבלאת הספרים האלהז
ה' :משה רבנרכתבאו"ם .יד "'-י-
'.
מ :ומ
'י אמרלויכתובז.- . – " – —-
'
ת" :
.
ב
ו
ת
כ
ל
.המורה מהאח לתלמידיו.אתשני הלוחות ,מוצגידוע להט מתוךניקוריהם
בנית-הכנסת ,ושואל:
'
צטה1.
,
ת :עשרת הדיברות( .יש המתפרצים ואומרים'את השם הלועזי ,והמורה
בעברית" :עשרת הדיברות"). ' .
מתקוויורא
שני הלוחות.מ :שניכם צולקים .על שני הלוחות כתובות עשרת הדיברות .ומי מכם
.
יודע דבר אחד מעשרת הדיברות1
ת :ככד את אביד ואת אמך!
'.
לא תרצח!.,
'
לא תגנב!ם השגת לקדשו!
נכור אתיו'
'
-,
י האות מ מראה "שאיות המנוונות והרצייהשי-
המשוערת התימידים, ,
התשיבה עי
שי
-
עי
המורה וקאות ת מראה
www.daat.ac.il
'",
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ע .בן-עזרא
260
מ :טובויפה .אבל איפה נאמרו עשרת הדיברותז
ת :על הרסיני.
מ :מי שמע אותם?
ת :בני ישראל.
מ :לא רקבני ישראל,כי אם כל אומות העולם שמעו,את הדיברות האלה,
כי הם הוקי-יסוד שעליהם נתבסס העולם ,בלעדיהם לא היה העולם
קיים .ובכל הלשונות נשמעו הדיברות האלה,כי השם חפץ שלאיהיה
פתחון-פהלאיזו אומה שהיא לאמר:אני לא שמעתי את הדיברותואני
פטורהמלקיימם.
מ :ומתי השמיע אותם ה'ו
ת1 1 :
מ :בשישהבסיון השמיע ה' את עשותהדיברות .כלהעולם שתק,ציפור לא
ציפצפה ,עוף לא פרח ,שור לא געה ,הים לאנע ,ובתוך הדממה הזאת
נשמעו עשרת הדיברות ,אלה עשרת החוקים שהםהיסודות לכל חוקינה
ואדלפוקי העמים.
כאן המקום לספר את האגדה הידועה עלסירובן של אומות העולם לקבל
את התורה .האגדה היא יסוד חשוב בלימודים; האגדה משלימה את החסר
והיא גם מפרה את דמיונו של הילד .לאחר שהתלמידים קראו את האגדה
הנזכרת ואחריהדיון עם התלמידים על תוכנה ועל המסקנות שאנומסיקיט
ממנה ,טוב להמחיז אותה .ההמחזה מחייה בדמיונו של הילד את המאורעות
והיא עוורת לו לחדור לתוך רגשותיהם וחוויותיהם; הוא מכיר את הסביבה
שגיבוריה נתונים בה ,ומתוודע אל הדמויות הבלחי-ידועות לה ואלו דרגות
המחוה:
(א) אהד קורא ושניים-שלושה תלמידים הם הנפשות הפועלות במחזה.
(ב) הצגה ממש עליפי לשוז הספר.
(ג) כתיבת המחזה עלירי התלמידים.
(ד) חלוקת תפקידים.
והרי דוגמה שלבחירת התפקידים ,שיש בהכעין תרה על הנלמד:
.
מ :מ' חפץ למלא תפקיד?
ת :אני,אני (ועודועוד).
מ :איזה שם נקרא למחזהז
ת :ה' חפץ לתת את התורה.
התורה והגויים.סירובם שלהגויים.מ :נקרא למחזה בשם "התורהוהגויים".
.
'
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
הו השביעות שגית "ספר "יהודי
מי Yenלהיות שליחמי חפץ להיות מבני עשגז-מי YDnלהיות מבני עמון ומואבו
ה.
261
אלהגתים1
.
'
'
י
.
-.
-.מי חפץ .להנות מבני ישמעאלז
- .מי הפץ להיות מבניישראל.ו.
-מי חפץ להעת משה המדגר בשם .-. ?1- .- .
טוב ששמים ,שלושהתלמידיםיובלועליהם"פקיד אהה ת %אקדיכתוב
במחברתו אתדבריו הוא.,לפי טעמוולפי.תפיסתה ולמהר יקרא כל אחד את
שלה ואגב קריאה מתקן המורה את לשונו (ולפעמים גם את כתיבו) של
התלמיד; כשהתלמיד"יודע" את.תפקידה המורה (בהסכמת ההלמידיט) כוהר
..
' -
'..
~
-
.
את השחקנים ,וטוב שיציגו במסגרת..הכיתה:לפני שתועלה 'ההצגה בעצרת
,ובעניין.קבלת התורה.ישנה עור.אגדה יקה ,שבה לוקחים חלקילדיישראל:
כוונתי ל"הערבים" .1האגדה הנאת ניתנת להמהוה ואפשר לשתף
יבמחזה
מספר הגון של תלמידים,כיד דמיונם של,המורה והתלמידים .טוב שהמורה
יסביר מפני מהיהילדים הם הערכים הטובים ביותר לשמירת התורה,אפילו
בזמן הזהי.
את עשרתהדביים נלמדלפי כוח-תפיסתם של התלמידים ,וטוב להטעימם
גם מדברי חז"ל:ואל יסתפק המורה בדיבור-פה,גרידא ,אלאיצרףגם עבודת-
יד":ראה להט דוגמאות של לוחות שונים ועליהם עשרת הדיברות ,לוחות
נייה לוחות עץ ולוחות חומר :וכל אחוויעשהלפי כוחו והבנתו האמנותית.
אחדיצבע בצנע ,ואחדיצבעבגיר מג .111ואולייצליח אחרהתלמידים להד-
קטו.-.
פיט,אתהאותיות .אפשר גם לעשות ארוו-קודשולהניח בו ספר-תורה
בכלל ישאף המודה לנצל כל כישרון,כייע תלמיד מחונן בכישרון ההבעה
ו קודש
המילולית ,ותלמיד אחר כוחו באמנות-יד-וכל הכשרונות האלהיהי
הפיוט הקדוש "אקדמות" ,שיש בו ה1ר וקדושה ,כמעט שהוזנח לגמריגבתי-
ספרנו .ושני נימוקים עיקריים לכך :לשונו הארמית ותוכנוהקבלי .אבל אל
ם ניגונו "מסורתי לעורר
נשכח מ גדול כזדו של הפיוט"זה ומה רביו
בקרב תל
"מידינו רגשות עילאיים וכמ'יהה לנעלה_..ולנ-שגב -ועל כן כדאי
..
הוא להקדיש לו כל מאמץ.
(.. .
.
"שבצעק
=שבועות,
1עיין:ע .בן-עזרא" ,דג"-שבועותי ,עמ' ( ;14-15בקיצדר
2עיין שיר השירים רבה על הפסוק "משכני אחריך נרוצה",
בן-עזרא).
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ן
262
ע-15 .עזרא
צריך לכלול אתהפיוט הוה בתכניתהלימודים שלפני חג השבועותבלווית
הלהן המקובל ,שיש בועלייהוירידה ,ושובעלייה .רמזלחיי ישראל בגולה,
שיש בהם עליות וירידות ,וסוף-סוף "אמת מארץ תצמח"!
בקשר עםהפיוט הוהימסר המורהאויקרא אתדברי האגדה על רב'מאיר
ש"ץ מהבר האקדמות ,וההרפתקאות שעברועליו .וכאןיש בקעה להתגדר
בה ולדבר על מסעי-הצלב וויכוחי-הדת שנערכו על ידי .ראשי הכמרים
בימים הדום'.יש לספר עלהעינויים המרובים של עמנו גאל תורת ה'בימי
הבינייםובימינו אנהבימיהיטלרימ"ש!ידעוילדינוגם אתגבורתםהרוחנית
לההדיר בלבנו
של אחינובני ישראל בכל דור ודור .ובה בשעה אנוצריכים
מעטמרירות שתחלחל בקרבם ולא תתן להם מנוחה',כיעתידהאי-
ת'הם גם
להולל גדולות בימים יבואו! .
המנוהה הזאת
קריאתהסיפור על מחבר ה"אקדמות" טוב שיתרגם-המורהלתלמידיו
שוארחהריאו שורותיים מן הסיוטי הכל לפי טיב הכיתה ,ואחר כךישיר אותן
במנגינה המקובלת .אז ייווכה.המורה בכוח-ההשפעה שלניגון! .אפשר שה-
מילים תשכחנה מסיהילדים ותוכן הפיוט יוסח מדעתם ,אבל הניגון יתפשט
בכל גופם ובימיםיבואו יעורר חוויות נרדמות ואףיביא למעשים טובים-
זה כוחו של ניגון!
ואם הכיתהיכולה ללמוד את כלפיוט "אקדמות .טוב לנתח אותו לחלקים
לכל חלק ,כגון )1( :הקדמה (א-ב).)2( ,גדולת ה' (ג-ו),
ולקרא שם
( )3שירת המלאכים (ח-ס) )4( ,שבחם של ישראל (ע-ר) )5( ,טענת
אומות העולם (שרר) )6( ,תשובת ישראל וישועתם (בי-וח) )7( ,סיום
(וק-הסוף) .את ישועת.ישראל (בחלק )6אפשר לפרוט לחלקים ,כגון:
ישועת ה',בניין ירושלים ,חופות הכבוד ,נועם הצדיקים ,לוייתן ושור הבר,
הסעורה.
קריאת השם לכל %ק וכתיבתו על .הלוח' ,מטרו התלמידים את
אח
ריבעל פה או בכתב .הסיפור על רבי מאיר ש"ז יכול לשמש רקע
תוכנו
לכמה נושאים ),(:מכתב היהודים לקהילות ישראל על דבר גיבוריחורי
)4( ,ציור הנצחוןו
( )2חלום הצדת )3( ,ציור גהר סמבטיון הזורק אבנים
( )5שיההבין רבי דן והשר.
י
3שא"ע ,עמ' .21-23
ש .ש .קנטרוכיץ ,נדפס גם בסיוף חומש במדבר ,מהדורת
4יינו'תרבום מחורז מאת
.ישנו תרגום עברי (בלי חרונים) בסדרי "מפי עוללימן,
שולזיננר ,1950 ,נ.י
מועדים ,עמ' שסג-שצו ,הרצאת "אמנות" ,ה"ה .1931תרגום עברי קל נשב"ע,
,
עמ' .)27-33
.
,
'.
www.daat.ac.il
ן
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
חג השב1ע_ות בבית הספר היהודי
.
263
,
דוד המלך
מקובל שיום פטירתג של דוד המלך הוא בחג השבועות .רצוי מאוד לנצל
את ההזדמנות;הזאת ,להרחיב אתהדיבורעל"נעיםומירות ישראל"ולהסמיך
תפילה לגאולה ,עלפי הכלל מן הול אל הכבד .השיחה בנושא זה נפתחת
.
בשאלה:
ם ?ך
ך
מ ,':איזהיום בחודש'הוא היו
. :
-.
ת :היום ראש-חו"שסיוו'
:
מ :איו קריאה (תפילה) מיוחדת כלולה בתפילת ראשתוריו
'
'
מ :מיכתב את פרקי ההלל?
.
,
-
מ :דוד'המלך כתב.את הטרקים האלה.
.מי יודע עוד אילו פרקים כתב דוד המלךו
ת :תושמענה תשובות ,אשר רובן.בגדר ניחוש..
אנחנו.
מ :כן ,אשרי ,למנצח ,מזמור שיר חנוכת הבית ועורתפילות
מתעללים בכליום הן משלרוד המלך ,קור המלךהיה גם מאששוי
רר גדול
ואת תפילותיו-שיריו כתב בספר .ולא רק אנו היהודים.מתפללים את
תפילות דוד המלך ,,אלא אף הגויים מתפללים את תפילותיו בלשונם
הם.
ומי מכםיודע את השם של סטרהתחילות שכתב דוד המלךזת .:גם כאן 'ורד מבול של שמות ,אשה סוף-סוף אחד.מהם הוא הנכון1 .מ1
התשובה הזאתמתחיל.המורה בכתבועלהלוחבאותיות גדולות"תהלים".
מ.:מי מכםיודע מדוע שם הספר הזהתהיליםז ולמהיו"ד מ"מ בסופה של
'
המלה תהיליםז
)ל" .-,
ת :ין-דמ"ם זה סימןהריבוי-.
פירוש המלה.תהילה?
מ :זנכן המלה תופלים באה מז המלה תהילה!
הרש מישהו היודע מלה ,דומה ל"תהילה" ?.ומ".
' -',
ת :המלה תהילה דומה למלה,הלל.
.
'
מ( :-המורה כותב את המלה הלל תחת המלה תהילה) ועבשהמי רואה מלה
'דומה להלל? ..". .'- ~.
:
'
-מתהלל.
מ( :המורה.,כותב ע 4הלזח את המלים האלה ת"ת-המליט הראשונות כדי
להוכיח שמשוררו אחד נגזרו).
'
.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
ע' בי-עזיא
264
ומי זוכר איפה הוא למד פועל :ה בחומשז
מ( .:כותב את הפסוק "ויהללו אותה אל פרעה") .הפועל "הלל" פירושו
הוא :ספר גדולות וטובות על מישחה דוד המלך כתב דברי-הלל על
ה'ומעשיהולכן שם הספרהואתהילים.
וכמה פרקיםיש בספר תהיליםז
ספר הרילימ מאה וחמישים פרקים – ,והיודעים אתם מתי מת דודמ :ב
המלךז
מ :דוד המלך מת בחג השבועות וקברו הוא על הרציון בירושלים.היום
נמצא שם חדר "דוד המלך" 1ב1סטריתהילים עם הפירושים השונים של
הספר הזה ,וגם תוי נגינה לכמה וכמה פרקי תהילים שחיברו מנגנים
גדולים' .הודי ארץ ישראל נוהגים לעלות על קברו בחג השבועות .בן
נשמתו במספרפרקיהתהילים.
נודגיםלהדליק
מאהרעוהמישימ נרותלזכי
י הוא דוד המלך1
ואתםיורעיט מז מת ? :ז
מ :מזרע רות .ומשיח ישראל יהיה מזרע דוד מלך 'שראל .כמו שאנו
שרים" :דוד מלךישראלחיוקים".
(השיחה מסתיימת בשירת" :דוד מלך ישראלחי וקים").
מגילת רות
מגילת רות יכולה לשמש מקור נאמן לחורות ,לתוויות ,לפרקי-וריאה אמו-
ציונליים ולשפע רעיונות המתאצלים מתוך הפרקים הללק .כאן יש הזדמנות
לחזור על .תקופות הרעב בימי אברהם ,יצחק ,ויעקב ,ולשוחח על תקומת
השוטטים שלמדו ,על השופטים החביבים על התלמידים .איזה שופט נתחבב
ביותר ,ועל שום מה .ומכאן עובר המורה לתוכן מגילת רות וטעם קריאתה
בחג השבועות.
המגילה הזאת נקראת קטעים ,קטעים ובהטעמה.יכתובלו המורהעלהלוח
את שמות הנפשות הפועלות במגילה השת ויחלק את התפקירים למשתתפים
גה .ולאחר מהם יתן את תפקיר הקורא ("לחשן" '1לאחר שכל אחר קרא
את חלקו הוא מצוה (יותר טוב :יועץ) ,שכל אחד יכתוב את שלו במחברת
כלשוןהמגילה .ולמחרת כל אחד קורא את קטעו עד שהוא נעשה שגורבפיה
שי
מיכנה" ,בהוצאת הסדור הדתיבמחיק"יעניני
5עייז' :הושע בגרך" ,אמה
הנוער והחלין של ההמהדרות הציונית ,ירושלים ,תשי"ד.
www.daat.ac.il
'-
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
265
הג",שב-וענת בבית הספר היהודי
המורה.שואל'.אם יש ברצונם.להציג'את זה כמחזה .בוודאי יימצאו'כאלח
שירימו את יתהסהויימצאושיתייחסובשיויון-נפש להצעה ולאיגיבועליה
את השחקנות.ויש שהוא " :~meמה
י,ל..המורה בוחר,מבין
ב-עהון!-
קה
נ.
שי
בעל
".
יש להוסיף על התפקידים
.תמיד יןמצאךתלמידים אשר יציעו כמה תפקידים .שאינם במגילה .וטוב
שהמורהיציעאיזהשיר מתאיםוידוע ,כעץ"הזורעים בדמעה ברנה יקצורו",
שהקוצייםישירו אותה ואל.ישכח המורה :כורם שאי-אפשר לקבל.כל הצעה
הבאה מתלמיד -י :כך ,אי-אפשר לקבל את כל התפקידים הנזכרים במגילה.
ועל כולם ,יתבל המורה את פרקי המגילה בפסוקי יומרה ,כעין:דברי.רות:
,
אל תפגעי בי.לעזבך'וכר"''.ן, . ',ו - ,ואם לא הגיעה עוד הכלתה למדרגת קריאה מתוך המגילה גופותיש לקראה
מתוך עיבודז ואםאין ספרים ,אפשר'שהמוהה ינתוב את המגילה המקוצרת
פרקים פרקיםעל הלוח-,והתלמידיםיעתיקום'לתוך מחברותיהםויחזרועליהם
'
'
-
- – -
גם עלפי מגילה מקוצרת אפשר.ליצור מחזה בשביל התלמידים ,ולעתים
וב לבכר .את ,צירות.התלמידים על היצירות'המוכנות מראש,יש בה משוםט
,.
חדוות-יצירהואינן רק "מצות אנשים מלומדה"'.
:חג הביכורים.
אם התלמידים לומדים ספר דברים טוב לעבור אתם על פרשת.ביכורים
(דברים כו).בתוספתפירושיחז"ל .,וגם כאןיש מקום לחזרה.עלידי קשרית
זיכרוז ,כמו בפסוקים :ארמ' אובד.אבי וכו'",כייימצאו.תלמידים הזוכרים
את הפסוקים האלה מתוך ההגדה של פסה:.ושוב יש'לקשר אתיציאת מצרים
עם ההתנחלות ,ומכאן עם ההתנחלות החדשה ועם התחלת הגאולהבימינו אנה
אם הכיתה לומדת משנה או .התחלת גמרא כדאי ללמד,משניות שונות
ממסכת".ביכורים"',שכמה,הלכות כלולות בה ,מן המצוות התלויות בארץ"ז,
לימוד "מסכת החשובה הזאת בלבדאין בוכדי לקשרה עםההווי .לשם זה
6תווהנגי1ה "PQ~,זהישנםב Choral'book;of j~ish-5"1"!:לוקס ע"י".
קופרסמיט ,מהדורת ~עד החינוך היהודי,נ.י.
.
.1945
,-י; ,, ::. .
,ד' ,עמ' .121–133
:.
7עיין -סועד 'שראי.
יוכן "דות ונעמי" ב"מועדיפ ישמחה".,ג' ,הונאת ועד נתכנית
' 8ש מחוה מ
אגודת המגהליםהעבריים בניו-לרק בהשתתפות ועד הה-יי.נוךהיהודי בג.י .שי
9עיין שב-ע;..עמוד .50
.
-
-
י
:
המסכת האת עוז צב' מאיר רבינובט- ,המשנה לנוער",
10עעמ'-ד ד2ר3כ2-'1ה1ה1ו.ראההסלדשויר הותי נמייקה יעניני הנוער וההיף,
ההסתדרות
'
הציונית .ירושליב ,תשי-א,
'.
'
-
שי
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
266
:.
,
"
.עייוועזרא
,ש צורד לעסו
_ק בשבעתהמינים שנשתבחה.בהם ארץ ישראל6..וב שהתלמי-
דים יביאואל הכיתה מן המינים האלה ,או שיציירו אותם וירשמו מתהתם
מקום.כל מין היכן.הוא גדל ,או,יתקעו בסיכה את המן על IQ1~Dבמפת
יקשר עם פרשת ביכורים טוב להסביר לתלמידים את הרעיון המבוטא
במצוה ,11הבאה ללמדנו שעל הכול אנוחייבים להודות לה' ,וראשיתפריינו
קודש לה' .אסור להיות אנכיים ,ואף עלפי שאנואוהבים מאוד את האשית
מעשינו ,שעלו לנו במיטב כוחנו וזמננו -בכל ואת צריכים אנו לוותר אס
לכבוד ה'.,אם לטובת הזולת.
. . . .
ישאל המורהמיומיויתר מעם על האהובעליובוותר לטובת מישהואחר.
ובכל כיתה יימצאו אחדים אשר יספרו מחייהם איך נתנו פעם.משלהם ,את
:
ה"ביכורים" שלהם.,לצדקה ,לטובת חבר.וכדומה.
שיחה ,כזאת תהיה אספקלריה שבתוכה ישתקפו'חייהם המוסרגים של
התלמידים ועלידה יקבלו תיקון אלה הזקוקים לכך .וראי לא כל אחד הוא
שלם בתכלית השלימות .במידותיו ושלינו לטפח את המידות התרומיות
באדם הקטן ,וכאשריגדלתהיינה מפותחות בו ודרכו תהיה תפארת לעושיה
~
...
.
ותפארתלו מן האדם.
,
-'.
זכרון ביכורים
חגיגת "זכרון ביכורים" שהתאזרחה בארצנו המחודשת צריכה למצוא את
הדה הנכון גם בתפוצות .אנו צריכים לקשר את הדור הצעיר אל אדמת
ישראל.ולהתוודע אל הבעיות התלויות בה..עלידי.חגיגות כעין אלה.אולי
נוכל לתקן קמעה ,קמעה מה שנפגם בנו במשך דורות של גלות .וכדאי
לאחוז-בכל האמצעים.
.כמובן ,בגולה א-,אפשר שהטקס יהיה כמו בארץ ישראל ,מקום,גידולו
להכניס בו מריח האהץ ומרוחה1י_.לא
כצמיחתו של הטקס .בכל זאת
טקסכ"דזאכי
רון.ביכורים".באחד האולמים שלו ,אלא
די שכל בית-ספר יערוך
מוטב שיתאחדו כמה בתי-ספר ויערכוהו באחד הגנים שבעיר ,וברוב עם -
, ..
הדרת הטקס.
..
טקס כזה נהגו לערוך גם בערים שיקנו.וניו-יגהק .שנים רצופות אחדותה
ערכה .א.תו~לשכת הקק"ל בניו;-ורק ב"גן מנטרל" .אלפי ילדים וילדות
11ההצעותיסדר,.כרון הביכוריב"עיין דר .ב .בן.-הודה- ,תנועת מוריכימען
עי
= ,שרשים" ,שנה א'
ציון וגאולתה" ,13,–146 ,הוצאת הקק"ל ,ירושלים ,תש"ס
~
חדב' ד' ,עמ' יה-לה.
. .
גו בשגות 949 3948מ 950ה
.י
י-
'
,
י-
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
חג
נשר
השבועהה בבית הספר היהודי
ם בלקיית מוריהם אל,הגלהמדוברגיום א'
לבועיםבגדי יום-טובהיו,והרי
שלאחר חג.השבועות ,ושם על בימה.עשויה לכך היו מביאים "ביכורים".
הדושם היה כניר זנחדת בלבותיהם הרכים של .תינוקות בית-רבן לימים
רבים .ולממית'כתבו העתונים,היהוד,ים ושאינם-יהודיים.,על המחזה הנהדר
שראו ב"גן מנטרל",ועל הקשהים שישבין עם ישראל לאדמתישראל .והדבר
ואין לך .אמצעי של פרסומת גדול מזה .צריפים
היה לשיחה בין
יקבעו בכלעיר שיהירות.יושבים בה ,יש בו משוס
תל
יוו
רה
בז
לחדש את המנהגהה
לימורוחינוך"י:1" .
.. ,ן.
.'.
..-
..
כהכנה לכר ילמרו.הילרים את שמות ,חבליהייו :שרון ,יהודה ,שימרור
.
דגל,
עם
עמק!ע.יגרלי:ליורכיוושצלאי,ם,להםת.ל-.כאלביבביךת-חסיפפרה.יויכקדרואמה.בשםכל_ביתו-לסכפלהכייצתייהןי
"ובוה
ית
עכ
של
מיוחדות שתיעשינהעל-ידי התלמידכם ,את התלבושות תתפוהנה התלמידות
עצמן .,והתלבושות תיעשינה בסגנון לאומו .בהכנות האלה והיה מקום רב
מלאכתןהיר.'.לומדים'-לקראת .טקס":זכרון'.בנכורים" .תנועות-גוף
.:
ית ומחולות .וגם מצות "כבד את ה' מגרונך"יקיימו בטקס הזה .צריך
בו
לי
ממ
ריט
להביא לידי ביטוי את הכשרוגזת המוסיקליים של הילדים .סגולה זאת
אוהה. ,
מעדנת את נפש האדם ומרוממת
.
.
תמונות
,ג . .
התמונה היא אמצעי מתאים לשיחה מוקדמת ,להסתכלות ולהמחשה .בבארה
את המאורעות'באור מוחשי מעבירה היא את'.התלמיר מסביבתו .אל עולם
אחר ,והיא ממחישה גם בהרגשותיו את הדבר המופשט שהוא לומה כדאי
לשתף את התלמידים בהמצאת תמונות העוזריה לנושא הנלמד ,או כהכנת
ידיהם .עלידי עציית תמונות אוציורים באיםלידי טולוז
תמונות
מעש"
שבכוח הנרדמים,בהם.
הכשרונות
.,
,.
.,". …
י.
-
-אליבא דאמת;איןכללים קבועים בשימוש התמונה,.ש שהמורה מראה.את
יריד
יהוהיל ,שהבאת המתנות לא תוראה כ.מקדיש קדשים באוז",
וט זה
יי
אא
נוי
א שבהכנוה בבית הספר ונפ,בטבס הפומבי 1צמ 1יבואר תודגש ,שבזמן שבית
המקדש היה קיים היה כל בעל קרקע בא"י מעלה'ביכורי אדמתו (בין שבועות
להג המוכות) למקדש והם היו קודש לה' (נאכלים לכוהגיס משרתי ה') ,ו"מפני
חטאינו גלינו .מארצנו ואין אנחנו יכולים לעשות חובותינ".בבית בחירתך" ,אבל
עושים אנחנו כל מה שגידינו,כדי שהקב"היחיש לנו גאולה שלימה ויביאנולציון
בריגת ולירו"רלים בית מקדשו בשמחת עולם ושם,נעשה הובותיגו כמצווה עלינו
' -
בתורת משה.'
.
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
,
(:
ע .יז-עזרא
%8
התמונה לפני השיעור ,ויש שהיא משמשת כעין השלמה או סיכום לתוכן
הנלמד .וכדאי שלכל מורהיהיה אלבום של תמונות ,וישתמש.בר בכל שעת
הכוש.ר .כמובן ,התמינות .תהיינה ושזלות ובעיוות כדי .שגם .התלמידים
שבקצה החדר יוכלו ליהנות מהן.ותהיה להט אפשרות להסבירה וכשבאה
תמונהכעין זו ליד,המורהיכניסה לתוך האלבום שלו למשמרת .בהזדמנות
נאותה הוא מוציאה ומציגה על המכתבה או תולה אותה על הקיר ,וסדרת
.
;,.
.
השאלות והתשובות מתחילה.
כשידבר המורה על הרטיני יראה לתלמידיו תמונות ההר הזהי ,ובדברו
על..רות ונעמייביא תמונה המסמלת "רות ונעמי"'י או .דומה לזה .כאשר
המורה משוחח על -זכרון.ביכורים" יוכל להצביע על התמונות שהקק"ל
מטיצה ,ילדות נושאותביכורים לקק"ל וכר"ז :
ד,מלבד.התמונות הסטיהיאוטיפיות אפשר להשתמש בתמונותדמיוניות שין
כונו.הילדים ,כגון" .משה בהר סוני"",עלייה לרגל"" ,הבאת ביכורים"" ,רות
בשדה בועז"" ,סטירתו של דוד" (עפ"י האגדה) וכדומה .אם המורההוא בעל
כשרוןאמנותיאו אםישלושאיפה לאמנות,בוודאייצליח להשריש אותהגם
בל