מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
מ .ש .גשורי /ירושלים
פיוט "אקדמות"ונעימתו
.
ן
(א) יוצר הפיוט
.
..
,
הפיוט "אקדמות" על נעימתו נבלע בחג השבועות ובסדר העבודה שלה
ונעשה נכס צאן ברזל במחזור שלנה עדהיום רוחש לבנו כבודויקר ליוצר
הפיוט ,שהיה ש"ץ מפורסם בקהילה עתיקה ,ובשעתוהיה ידוע מאוד ביהדות
',,
אשכנז" .
רבי מאיר בן יצחק ,שליח-צבור נאמןופייטז מובהק של קהילת ויר-
מיזה אשר באשכנו ואתרמבוני החונותהפיוטית והלחנית שלימיהגיגית,
ירו? לא לבדבספרותהפיוטיתכפייטן -אקדמות" לשבועות אלאגםכאישיות
מפורסמת ומשפיעה בשעתה '.קראוהו בשם "שליח ציבור נהוראי"1-ה1
תואר הכבודהפיוטי שניתן לו עודבחייו בוירמיזונ בתחילת המאה הי"ד,
גזירות תתנ"( 1מסע הצלב הראשון .)1096-בגלל פיוט "אקדמותג
לפני
שזכה לחמם את הלבבות ביום מתן תורה נתקשר בתודעת המתפללים שמו
של הפייטן-הרשום בראשי חרוזי'הפיוט-בחג השבועות דווקא .לדעת
החכם צונץהיההפייטן והחזן אמתי בן שפטיה בן דורו ,והוא שר אתפיוטי
רנו עודבהייו של1.ה .החזנכם שבאו אחריהםהפיצו אתהפיוט ונעימתו בכל
מקום .מאז נתפשט בתפוצות קהילות האשכנזים.
רבי מאירחיברפיוטיםרבים ,ורק מקצתם עודםמצויים במחזורים ובקבצי
הפיוטיםשלנו.כפייטןדתיפורה עסק בכלענפי השירההדתיתוחיברפיוטים
מסוגים שונים :יוצר ,אופן ,זולת ,מעריב ,קרובות ,רשויות ,סליחות וכדומה.
צונץ מונה ארבעים ושלושה מפיוטיו .אבל לא פחות מאשר כפייטו נורע
כשליח-ציבור .בתואר זהנזכרבפי רש"י שהיה בןדורווב"יבעלי התוספות
שאחרי כן .במקום אחד מספר רש"י" :כשהייתי שם (בוירמיזה) ושמעתי
(את התפילות) מפי אותו צדיק ר' מאיר בן יצחק …נהגתי כך אצלי" .ואם
רש"י מצאלנכוןלציין ששמע את ר' מאירבתפקידו בתור ש"ץוהנהיג אצלו
סמה שראה ושמע ,סימן שנתרשם מנעימותיו ומפיוטיו גם יחד .מקורות
הבינים מכתירים אותובתוארים "ח 11דוירמישה"" ,ציר נאמן",
שוניםמימי
"החזןההגון"ועור,ויששמזכיריםאותו לשבח בש"זופייטן כאחר- :ר'מאיר
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
פיוט".אקהמות" ושימתו
275
rveהחסיר ,האיר עיני.ישראל בפייטיו"" ;.ר' מאיר ש"ז ההנווהיה מתקן
הדבר בך"; "וצמררבנומאיר ש"ץ ואמר רשות לחתו"; "ושמעתי שא' מאיר
ש"ז לא.היה אומר :ככתוב בתורת משה עבדך"ן "רבנו מאיר ש"ז שהוסיף
יומר" .אףוהפיסק ר' יעקב מולין (מהרי"ל) מזכיר לעתים קרוצות את
.
לנהגיו של ר' מאיר ש"ץ.
.ר'מאיר,שליח:ציבור.פעל:איפוא גם כחזן גם כפייטן-,ורק בגלל מיעוט
החומה הממשי שנשארבידנואין אנחנויורעים עלאודותיו הצורד.
; . .-,ן
.. ,
ק , .ג… :. -ן.
י' .
(ב) ניגונ-וי ומנהגיו
של ר' מאיר ש"ץ וגם היום הוא
"אקדמות" הוא'
.ך'-הנודע-ביותר מכל
"D~D
ני עמנה אםכי חובר לפני כאלף
מעורר רגשי'רוממות בלבות.רבבות מב
שנה .אין ספק שהמחבר-החזן נתן .לפיוטו זה טנגינה מתאימה ,אשר בה
השתדל לתת ביטוי לכוונת המלים ,החזנים-הפייטנים של הדורות ההם
הצטיינו נבעלי אלתור (אימפרוביזאסורים) ממדרגה ראשונה ,ובלי 'הכנה
מוקדמת,היה עליהם לפימים.לחדש מעשה בראשית בנעימות התפילה
והפיוט .בעומדם לפני התיבה.הוטל עליהם להתאים:מיניה וביה מחרוזת
מנגינות מתוך' התחשבות בתוכן התפילות וגם באופי הנעימות המקובלות
במסורת:אז לא נראתהעודסכנה של התבוללותמיסיקלית אל החוץוהחזנים
יכלו לכווך את חומר הנעימות המסורתיות גם לפיוטים החדשים .רק מהחי"ל
ותת''לחי-
-,ברא,תו.את.סכנת ההתבוללות המוסיקלית מתקרבת ואת ההתחר
דושי נוסחאות מצדהחזנים -נאלץ לעמוד בפרץ ולקבוע אתהנעימו היש-
.
נות :המקובלות .בחוק ולאיעבור.
"
.במשך-הדווות'נרקמו מלבד האגדות גם מנהגים והקנות מסכיכ ל"אק-
דמות" ,הפיוט היחידי לקריאת התורה שנשאר קיים עד ימינה דבר שלא
זכולו פיוטים אחרים שחוברוע"י הגדולים והחשובים שבפייטנים;
.,בקצת מקומות'נהגו שהפיוט נאמר לא עלידי הקורא בקורה ,אלא משמיעו
איש אחה.העומד'.במקום התורגמן שהיה 'נהוג בדורות הקדומים .וכל כך
גדולה חשיבות הפיוט הזה עד.שמפסיקין
וקוראיו אותו
בו'בקריאת הת.ורה .
'
.
אחר הפסוק הראשון .של "במודש השלישי"-.
-,
…אחייה אקדמות כחג-השכורות נעשתה מנהג :ואלי המנהגים-מהרי"ל
שהיה רב בקהילות מגנצה ווירמיזה ,מעידכי.אומרים בשבועות הדיברא
אקדמותמלין אחר סיום'פסוק ראשון וקריאת התורה שהוא בחודש השלישי",
כלומר ,שמפסיקים באמצע הקריאה ביז פסוק ראשון לשני ובין ברכה
ראשונה לשנייה כדי לזמר (בנעימה) את "אקדמות" .כן מעיד אף ר' דוד
בר' שמואל הלוי (בעל הט"ז) שחי כמאתים שנה אחרי המהחי"ל ,והוא
די
www.daat.ac.il
דעת-מכללת הרצוג
מתוך" :מעיינות" ו -שבועות ,מאסף לעניני חינוך והוראה ,עורך :חיים חמיאל ,ירושלים תשי"ח
מ .ש .גשורי
276
מספר "מה שנהוגים במדינות אלו לקרות פסוק ראשון ואתר כך מתחיליו
אקדמות מלין".
ההפסקה בקריאת התורהעליד,הפיוט עוררהויכוחביןהפוסקים .קהילות
אחדות הנהיגו לומר אקדמות לפני ברקת הכהן ,אף עלפי כן מעיד בעל
"עפר יעקב" (תשובה לו)כי כל קהילות אשכנז..ופוליו נוהגות כמנהג בעל
הפיוט עצמו ,שביום א' של שבועות מברך הכורז ברכת התורה והחנן קורא
פסוק ראשון ורק אחר כד אומרים פיוט אקדמות וממשיכים בקריאת פסוק
שני וכו' .אך הכמי ויקוציה עמדו בתוקף על ביטול אמירת אקדמות בתוך
דווקא קודם הקריאה .דומה שמנהג זה
הקריאה מטעם של הפסק
רי
ה נתקבל בימינו בכל קהילות האשכנזים
מא
וי
אר
לק
של אמירת אקדמות לפניוה
אף עלפי שבכמה מהזורים עודנו נדפם.אחרי הפסוקיהראשון.
האמרה "אין נביא בעירו" נתקיימה במקצת גם במחבר הפיוט הזה כעיר
מושבווירמיוה .אף עלפי שבספר "הזכרת נשמות" של הקהילהמזכירים את
"רבנו מאיר בר יצחק שליח ציבור שתיקן שבחות למקום" ורבים מפיוטיו
נאמריט שם בחגים ד1זקא שםאין אומרים כלל "אקדמות" בחג השתועות.
אקדמות בוירמיזה מקום מגוריו של רבי מאיה בעודולמה היואומרים
שהיו אומרים אותו בכל קהילות ישראל שבאשכנז ,פולין וציפת 1משום
מעשה שהיה בחזן אחד שאמר "אקדמות" בקול נעים ובכוונה גדולה ,ואחרי
שסיים לקח אותו אלקים ואיננו-על כן תיקנו שלא לאומרועו
לדל.א–
ואי של
אין לחשוב,שפיוטו של ר' מאירהפייטן והחזן הופץ תחילה ל
נעימה ונאמר רק בהרצאהרציטאטיבית .מבנה הפיוט מתאים לצורה האנטי-
פונית העתיקה המעסיקה גם את החזןוגם את הקהל ,וצורהזו נזדקקהתמיד
השאלה היא רק ,אם הנעימה המקובלת החלה
~ "A'tlpvבאמצע
ווהט,נעאיומה~
שהתאמת הנעימה עברה שלבים של התפתחות עד
בבת אחת צם הפי
שהגיעה לכידור של קבע.
המנגינה המקובלת מושרשת בכלתפוצותיהודי אשכנז .אךידועותמנגינות
אחרות ,הדומות באופיין למנגינה המקורית .נגינה מקורית יפה מאוד לאק-
.ל .מומבאך חיבר בשנת
דמות מובאת באוסף הניגונים של בער והחזןי
1870ניגון לאקדמות בשבילבית הכנסת הגדול שבלונדוז.
(מאמר מיוחד על ניגח אקדמוה מאת המהכר נתפרסם מירחון סיני,
חוברת רמ"ז מסיון תשי"ז).
'
לי
www.daat.ac.il