מבקעת מגידו
*עמק זבולון
רס"ל גרעון
ארטומי .מטנל~קצין חינוך ראשי,
עיף
*ג:":ךנ?4
www.daat.ac.il
חשכלח
דעת -מכללת הרצוג
מחיגרתמעריב
,כ"
הזכויותשמורותימט
pלl '/sמיננךראשי ענף השכלה
-
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
גבויות היקעה
בשם בקעת ~גידו אנו ,וראים
יזרעאל .נכולה במזרת הואבקי הפגישה שלהרי הגלבוע והרי שומרת
ו1
('%בת גציו) 1במערב המעבר הצר מעמק יזרעאל לעמק זבולנ
מצד דיומ-מערב מהווים את הגבול מדרונות הכל מנשה (כלאד אל
רוחה)י מצד.צפון מפריד בין הבקעה ובין שאר העמק מישור רחב
'דים .בואיו כמעט כל ישוב או דרך
בניגוד למורדות הכרמלוהרי אום-אל-פתם ,המכוסים חורש טבעק
בולטים בחלק זה של ההר בעיקרשיחי הסירה ובולט הצבע הלבן .של
לחלק-הדרומרמערבי של עמק
'קלטם .פבס מקבוץ וחורם
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
וסיד.שטי מה בהמוגהיוצרים כמההריגעשכבהיבר שבקרבתמגידו-
ו"קרבת משמר העמק .ומספר תלים רמים הפזורים בשטח .שרשרת
תגרים מבותרת ע"י נחלי אכזב (ואדיות) ,הנשפכים כולם לקיש41
בשניים מנחלים אלה עוברות דרכים חשובות .דרך אחת בבקעת tth1v
השחברת את עמק החוף (חדרוןכרווו,עם עמקיזרעאל,ושפררהשניה
~חל -צנעם(ואדי מלח) ,המהבר את עמק 'זרעאל עםזכרון-יעקב ועם
ובז עםישובי ההר (עיז-הטופס .דלקם רמת השופנה רמות
חוף
סיי
עד ,אירים יעיז-העסק) .ביתר הנחלים יש לכל היותר
nvsbה.כרנ
רק
.
ם
י
י
נ
ו
י
ח
ה
ר
ו
ב
ח
ת
ו
נ
י
מ
י
ב
ם
י
ו
ו
ה
מ
ם
נ
י
א
ש
שבילים
בואדי
עורקי
' ~ורייר עובר כביש .לשעבר הדרך העיקרית לעין-השופט .הדרךנעזבה
;ץהבריטיםבימי מלחמת העולםהשניה .עת נסלל על-קניהם בהרים
:לביש הנטינה .,לאורד כל בקעת מגידו שלרגלי ההריס נמשך
הכביש החשוב ג'למה-מגידו ,קטע מכביש חיפה-משמר-העמק-מגידת
1הלרות הכ"ח
-
י
י
ן קרקע הבקעה פוריה ,יש מים ותנאיה האקלימיים נוחים .לא
ופלא איפוא שבקעת מגידו היתה מיושבת מראשית ההתישבות החקי
לאית של האדם בארץ .גם בימ' קדם הקימו התושבים את ישוביהם
.
בעיקר במדרונות ההריש ואילו בשטחים הנמוכים יותר זרעו את
שדותיהם ורעו את צאנם ובקרם .כבר באלף הרביעי לפני הספירה
בבקעתמגייר עריץ מספרשקיימוסחרחליפיןעםארצות רחוקות
אויהים .נועלו מאותה תקופהכלים אחדים שאיו כמעט דוגמתם
במקומות אחרים ,מלבד אשר בעמק .לכו גם זכו לשם מיוחד -תרבות
יזרעאל" .שםשניתן לכלהגלויים המיוחדים שלהתרבות החמרית של
ו
,ם הקדומ.ם של האיזור .האחורהואקטומדיבכדיליצוי תרבות
ת משלוואיו ספק שכלים אלה הובאו מארצות אחרותאו שנעשו
י
ר
ו
ק
4
,
,בהשפעתו .יש להניח ,שהשפעת גורמי החוץ לא הצטמצמה בתרבות
י
'
""עמם
-
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
י
החמרית בלקד .לאידועלנו גם כיצדהגיעוכלים אלה לעמק האם
י כובשים ,הגירת אוכלוסין אוע"ייחסי מסחר שלוים.
ביע
מצבההגיאוגרפי של הבקעה עשתה פתוח
חלקה להשפעותתדירותשו
גוקמים שונים .בקרבתה נמצא עמק עכו,
מארצם של יורדי הים
הגדולים שבכל ולתקופות -הציד,נים
י ובתוכה עברה הדרך הבין-
לאזמית הגדולה ממצרים לארצות הפרת והחדקל .קרבתה של הדרך
ה~ינלאומית הביא עושר רב לבקעה בימי שלום .מאידך גיסא .היה
נעוץ בה מקורהפורענויות וההרסבימי מלחמה.בעיקר נודעה חשיבות
צבאית רבה לכניסה הצרה של העמק רחבהיייט לתוך בקעת עירון
(ואדי ערה) ,וממילא לעיר מגידו השומרת על הכניסה לבקעה
ושהיוותה את עיר המפתח לאויר.
1מגידו היתה מאז ומהסיד המרכז הרוחניוהמדיני של האיזורכולו.
ל התל בלבד יכול להעיד על חשיבותה בכל הדורות .זהו גם התל
גוי
באיזור שנחקר עד עתה בצורהפחית אויותר שיטתית ,ואםכי
'
,
היחידי
עדייו לא הושלמה בו עבודת החפירה ,כבר יש לנו בכל זאת תמונה
באירה על תולדות הישוב בעיר .החל מהכפר הכלקוליתי הראשוז,
קומנו קרוב ל 4000-שנה לפני הספירה .ועד לעיר האחרונה .שקמה
במקום בקירוב 409שנה לפני הספירה .אחר מכן נעזב הת 4ועברו
שי
מגידו בימינו .השפעת מגידו היתה .כאמור ',רבה בבקעה כולה .ולכן
יש לראות את התפתחותם ותולדותיהם של הישובים האחרים באיזור
~"שורים בה .החל מהענד ,שתלה מהנשא ביום מעכר לגבול מדינת
ובקרבתו .ועד לתל-קסיס ,שבקרבת קרית חרושת .בפתח
ר~י של העמק ,ביז שנ' תלים אלה קיימת שרשהת של תליםלהתמיעקריכם אחרים ,כיקנעם (תל-קימוח .הידועה לנומהמק.א
.תל אבו-
ס (קדשו) והתלים החשובים באבו-שישה ואבו-הרייק ,שהותם
;,ודיי
רב של תלים קטנים יותר. .
וזרם נקבעה בברור וכן מספר
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
תו אנו.שוש(ת
הישוב בתחתה הכלקוליתית* tlt1V1b~tהקרומה
במגידו מהווה הישובהכלקוליתי (אלףרביעילפני הספירה) את
השכבה התחתונה ביותר .את שאר שרידי הישובים הכלקוליתיים
שבאיזוראנומוצאיםעל-פי רוב לא על פסגת התליםכי אם בקרבתם.
.תופעהזו בולטתבמיוהדבסביבת תלאבו-זורייק .רכוז רבשלשרירים
כלקוליתייםקיים במרחק של למעלה ממאה מטר ממזרח וממערבלתל,
וכן בשטח קיבוץ "הזורע" הקרוב .בתל עצמו לא נמצאועדיין שום
"רמיםכלקוליתיי 6וכך גם לא בתל אבו-שושה .ולעומת זאת ,נתגלה
של הרטיט,כלי צור,כלי אבןושריריכניו במורר של גבעה
רכוז
יול התל ,בשטח משמר העמק .ישוב אחר ,שתחילתו בתקופה
טבעיגתז
למ
הכלקוליתית ,נתגלה בקרבת מקום .בקרבת הכפר רובייה תהתונ רק
בתל-קסיס נמצאים החרסים הכלקוליתיים על פני התל עצמה
.תופעהו
,של ישזב'ם בלקוליחיים בצדי ההל ולא עליו וכמו
באבו-וורייק) או במקוםשאיןבו תלכלל(רוביה תחתה),מוסברתעל-
י תנאי החיים באותה תקופות תקופת שלום שרדה או בארץ ולא
יד
חייבה תשומת לב מיוחדתלשאלית הבטחון .אפשר היהלהקים כפרים
גם במקום בלתי מבוצרעל,-די הטבע .מאחרשהיו התושבים פטורים
מהשיקוליםהבטחונאים בכרולהתישב למטור בקרבתהמעינות ,ובמקום
בה השתפשו חיטות באבן ובנחושת,
.
) התקופה הניקוליתית = התקופה-
4500-3000לפנה"ס.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
*1
ן
,
מחתקופות האזזפזת ביותר שימשה בקפת .10דו גאחת 5דדנ' תספגו
הואש'זת בארץ
מוגו מפני הרחת היו אלה ,איפוא ,ערי פרזות ,שלא הפכו תלי
ם1
לעיר הבצורה והמוקפת הומה שומרת על הצורה האופינית של גבעה
מלאכותית ואילו עיר הפרזות נסחפת משרידיה על-ידי הגשם.
הצורך להעפיל לגבעות ולבצר את הערים נוצר ,בנראה ,רק
*קבות התמורות שחלו בתקופה הכנענית הקדומה ,באלף השלישי
לפניהספירים במגידומופיעים בתקופהווהבניניםהצבוריש הראשו-
,בתי מקדש וחומה .בבקעת מגידו מיוצגת תקופה זו בתל אבוי
נים
tnelstתל אבו-זורייק ,תל-קמוח תל-קסיס ,ובכמה מקומות אחרים
באינם בבחינתתלים.
ו
י
:יקעת
מגירו בתקוטה הכנענית התיכונה והמאתרת,
.
' 12%לפנה"ס
בתקופה הכנענית התיכונה (המחצית הראשונה של האלף השנו
-2000
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
לפניהספירה).היא תקופת האבות,היתה
אסר,ץ-ישראלנתונה תחת של-
טוו מצרים הקדומה .רק במאההי-ח לפנה -עת בעקבותניידתעמים
גדולה דרומה .נכבשת מצרים על-ידי החקסוס ,נפסק למספר דורות
שיטונה של מצרים בארץ .מראשית התקופה הכנענית התיכונה 'ש
לנו שרידים מענינים לא רק במגידו ,אלא גם במנצורה ,מול תל יק-
נעם ,כמנצורה התגלה בשעת חפירת באר קבר מאותהתקופה.ובו שפע
של כליםשונים .הקברהיה קשיר,ליא ספק,לתל יקנעם ששימש לתוי
שבי העיר הקדומים כמקום מנוחת עולמים .שרידים מתקופת של-
טונם של החקסוס נמצאו בכל התלים החשוביט בבקעה .היתה זאת
תקופה של פריהה,בלתי רגילה לארץ ,והיא באהלביטוי גם באיזור
""14ש~ן;,
תו פחזו הפו הה'9רזת
,ל,
5.%
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
,
ן
מ
.
וא .אחר' גרהם ה"קסוס 1550,בערך) ,חידשומלכי הממלכה המצרית
גדשה את שלטונם בארץ-ישראל והגבירוהו ביתר שאת.
המצרים שלטו בכה הזרוע וכדי לקיים את שלטונם היו נאלצים
מדי פעם לערוך מסעות מלהמה נגד ערי ארץ-ישראל ,שהתקוממו
ל~טונם; אחת נחרבועריםכנעניות במסעות אלה .המסע הגדול
שותר נערך על-ידי תחותמס השלישי בשנת 1468לפני הספירים
לאנתה שנה קמה נגד מצרים ברית מלכים כנעניים רבים בהנהגת
קלך קדש שעל הארגת (אורונטס) ,מתוך מגמה לפרוק את עולמצרים.
אקרב המכריע כין כרית המלכים הכנעניים ותתודפס נערך על-יד
מגידו .זהו הקרב הראשון בתולדות הארץ שעל מהלכו יש לנו תאור
לפורט .לאחר התקדמותם לאורך מישור החוף ,ולאורך השרון ,ערכו
המצרים מועצת מלחמה כדי להחליט באיזו דרךיגיעו למגידו ,שבה
ם הבאות )
שרד הכחהכנעני .מצביאי פרעה צדדו באחת משתי הדרכי
אדרך הפונה מזרחה ,לעמק דותן ,והעולה משם צפונה לתענך ולעמק
(זרעאל (בכיות ג'נין ,מגידו של זמננו) או ב.דרך צפתי" ,הנכנסת
*מק מצפון-מערב 'למגידו .מקומה של "צפתי" זו אינו ידוע לנו
שבטחון,אילםיתכן rullnlהיא לתלאבו-שושה .תחותמס סרב לשמוע
~צת מצביאיו הזעירים ובחר בדרך שלישית :הדרך הישרה ביותר
ועם זאת המסוכנת ביותר ,דרך ערגנה (ערה בימינו) ,כלומר לאורך
'
,
יא
"קעת עירון
'
ן
,
באותה.שעה ציפו בעלי הברית לצבא מצרים מכיוון תענד .הם
היו בטוחים שפרעהיעדיף להתקדם מצדזה ולאינסה לפתוח בהתקפה
זיתית .דרך הלעבר הקשה והיפוכן של בקעתעירון .בהתאם לכך
ערכו את כוחותיהם .כשהופיע לפתע הצבא המצרימכיווו בלתי צפוק
עשה היהילהם להערך מחדש ואבדה להם ההזדמנות חבלתי חוזרת
ף את המצרים הנעים בשדרת מסע בלתי מאורגנת ולהשמיד
יזקו
זבתםלפני הערכותם.
כשהתחיל הקרב ,היתה יד המצרים על העליונה .בהסתערות
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
9
=
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ג
גונה הוכה הרכבהבנעני וצבאותהברית נאלצו לסגתלעיר.
הלםינז המצרים נהסתערזתםהיתהמגידו נכבשהבוביום .אולם הם
פוגוע"י השלל הרב ,שנשאר באהלי הכנענים בשדה.בינתים הצליחו
ה~ענים להתארגובעיר ופרעההיה נאלץ להטיל מצור ממושך עלפה
שימשך שבעה חדשים ,ולבנות דיק גדולמכיב .בזמן המצור התכלכל
הלבא המצרי מז התבואות של השדות הפוריים בבקעת מגידו .אולם
הלצורהיהכדאי .בתוךהעירהיו מרוכזים לא רקמלכיכנען אלא גם
ל רב:
שי
גם אם נביא בחשבון שהמצרים הגזימו מאד בערך השלל שנפל
לידיהם ,מתברר לוו מה עשירה היתה הסביבה החקלאית של בקעת
משדו במאה ה15-לפני הספירה :תחותמס מספר פל 2000ראש בקר.
Z2,0poראש צאן 316.400 .ק_"ג חיטה – ,וכל זה אחרי שהחיילים
ההכלכלן משדות הבקעהבימי המצור הממושך.
הנצחו,7של המצריםבימי תחותמס לאהיהבר-קיימא .כמאה שנה
טהר מכן אנו עדים להתפוררות שלטון מצרים בארץ-ישראל' ארץ-
וראל מחולקת בין ערים-מדינות רבות ,המסוכסכות זו בזה וידו
קצרה מלהשליט סדר 1בטח 11בארץ .מעידים על
השלטון
הל"אל-עמרנה ,לוחות חמר כאובים אכדית השפה
בד בבהירותכתני
הבינלאומיתוהדיפלומטית שלהימים ההם .הלוחות שנמצאו בתל אל-
ענרנה ,מקום בירת מצרים באותה תקופה ,הם חילופי מכתבים בין
המלך ומלכי כנען .מלכי כנען מתאוננים על החלשת השלטון
4י
ח,
צרי ועל התקפות בלתי פוסקות על כל תומכי מצרים .בעיקר
המ
ם להתאונן על שבטים פולשים בשם "חבירו" ,המצטרפים
מ"בי
להלכים המורדים ואף מנהלים התנפלויות על דעת עצמם .מאורעות
%ה התרחשו במאה ה-י"ריפנ' הספירה ומסתבר שהשם תחבירו"
בדרך זו או אחרת בשם .עברי" .חלק .נכבד מהמאורעות .של
התקופה התרחש גם בעמקיזרעאל ובסביבת מגידהשרידים מהתקופה
גנענית המאוחרת גמצאג כמעט בכליהתלים שבבקעות למשל בתל-
,
ן
:
*
קןיי
ל
גג
-
.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
לא
ן ==
'
ן
ע
,
"
י
פ"4.ל
ן.
.,
ןן
,,.-
י) ז') ,ןעג
A%
!
ל
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
לקיט ,תלאב-.קודייס ,בתל אבו-שושה .בחרבת בית ראם מציינת
תקופה זו את ראשית ההתישבות במקום.
,
ן
ראשית
ההתישבותל-ידשליכבנניי-ייששרראאלללבאינקכלעלתומכגתיחריולהעי י
י עמק
בבטש הארץ ע
ט
יעאל החשובותי
,
ן
ן
,
,
ן
.ולא הוריש מנשה את בית שאו ואת
בנוחיה ואת תענד ואת בנותיה
ואת יושב דור יאת בנותיה ואת יושבי
יבלעם ואת בנותיה ואת יושבי
מגידו ואת בנותיה ויואל הכנעני
לשבת בארץ הנאת.-
(שופטים א .ג-ו)
ו לעומת זאת ,התנחלובני ישראל בהר שומרוןובגלבו* ,שמדרום
.
לממק ,ובגליל .מאז התחילה ההתנחלותהיהקיים קשרביזשני מרכ-
ם אלה .אולם במאה הי,ב לפנה"ס נעשה ע"י.סיסרא נסיון להפריד
זי
ב 14השבטיםהצפוניים והדרומיים של ישראלעל-ידי תפיסת עמקיז-
רעאל המפריד באופן טבעי בין דרום lias1הארץ .דבורה הנביאה
קראה לשבטי ישראל לעמידה מאוחדת נגדהאזיב .ששה שבטיםנענו
ל 4ונערכו לקרב בהנהגתו של ברק
בן ~Qgll1QNהקרבהסתיים בנצ-
רתם הגדול של שבט' ישראל ,קבע אח שליטתם
המלאה ,כבנערמאקה,יזיע-
וקידם את אחדותם הפג'מית .פרשת הקרב מתוארת
*
על-
י עד ראיה והיא נשמרה לנו בשירת דבורה (שופטים ,פרק ה').
ית
ושי אחת השירות העתיקות ביותר שבתנ"ך.
אין כל ספק ,שהקרב נערך בבקעת מגידו ,אולם זיהוי כל
המקומותהמ,זכדים בשירה טרם נעשה בודאות .אחד המקומות האלה
~)א חרושת הגויים ,שבה גערך הכוח הכנעני~.עיר וו היתן כנראה,
ן
,
~קנת העם שן סגופו
""וק הא91ק'-
1
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
בהחדהתלים שבמבואות העמק ,בתוכה עמקזבולך -אלא שהמקומות
לזיהויה אינם מתאימים מבחינה גיאוגרפית או ארכיאולוגיח:
החרופ .ב .מזר הציע לראות בבטוי "חרושת הגויים" מושג גיאוגרפי
לאיזור מיוער .כליסר חורשתהגויים .מושג שאיננו סצייו,יר
מחוימת כלל .אולם מתקבל על הדעת שלאיגרא היה בסיט הערכות
בתור העמק עצמו,ויתכז שצבאו גם ההממד בנסיונו לסגת אל הבסיס
הזה" …נהלקישוז גרפם
מזהראוילצייז .שתל-קסיס,לידקרית-חורשת.היה מיושב -או
לשחות מוחזק כמשלט באותה תקופה .התל נמצא למעשה על גבעה
המטרש שבסמוך לפסגתה מהוים את אבדיהישוב.
שלעית .רק שני
יסתבר .שהתלהיה מיושב החל מהתקופה הכלקוליתית ובכל השלבים
התקופה הכנעניתהישראלית -עדימיביתשני .בתקופה חרוטית
והביזנטית עבר הישוב -כישובים רכים אחרים למקוםנוחיותר,
~מקרה זה למשטח שמצפוןלתל .החקירה בתל הוכי-חה שהגבעה נוצלה
עכל הזמנים כמשלט וכנקודת תצמית .אם גס אין תפקידה במלחמת
"יסרא ברוי עדין ,איז ספק .שגם אז היה לתל-קטיך תפקיד צבאי
תךוני' פרוש השם הערבי הוא "תל הכמרים" ,וזה לזכר נביאי הבעל,
~נהרגו בידי אליהו הנביא על הכרמל (כמסופר בספר מלכים א/
שיוצעו
כילי
,
עי
,
ן
פרק י"ח).
י פסגת הכרמל
איו זה השבהיחידי בסביבה הקשור באותו מאורע
ממול התל נקראת "אל-מוחרבה" מקים השריפה ,הקרבן .וגם זה
~כר המאורע עם נביאי הבעל .מסדר הנזירים הכרמליתיים הקים
~מקום,ה מנזר תל-ידו את פעלו של אליהו הנביא .מנזר זה נראה
~מרחקים וממנו מראה נפלא על העמק ועל ההרים-טביב .אף הקישון
~רא בערבית נהר מוקטע -כלומר נהר ההריגה .המסורת הקוב-
עת במקום זה על ההר את התמודדותו של אליהו עם נביא' הבעל
~שוללת.כל יסודהיסטורי .על המוחרבהאיז כל שרידמימי המלכים.
את מקום הקרב מציינת שירת דבורה "בתענך על מי מגידו'.
ו.,
8
אי
1
ו
ן
www.daat.ac.il
ל
9
דעת , -מכללת הרצוג
ש*1
'
ןש ןן
ז
**
..
.
,
www.daat.ac.il
.
,
ן
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
ש
"4
דעת -מכללת הרצוג
14ז זה גרם קשיים בהבנת הכתוב בגלל המרחק ( 7קילומטר) שבין
)חיהעריס .יתכן מאד ,שקטע'מסוים של הנחל היה נקרא על שמה של
לעיר .כשם שחלק מהעמק היה נקרא על שמה .יאשר ל,תענך" הרי
י'~כז ,שיש כאז עיון של סביבה בלבה כלומר שהכותב רצהלצייזכי
הקרב התחוללביןשי'איזורים אלה.יש גם-הסוברים שהצית .בתענך
מ' מגידו" אומר לנו שהעיר מגידו היתה חרבה באותה שעה .ל-לא
זאת ,היתה נוכרת מגידוילא תענד .באשר היא העיר הראשית באיזור.
אחרי המפלה ברח סיסרא לאוהלה של יעל .אשת חבר הקיק
שישב .בשלוו בצעדיםישרי
ת סרס" .יש מבורים שמדש 11היז תל-
גברקודיס שבקירבת מגידו ולא קדש נפתלי שהיתה רחוקהמדי .אך
הדבר בטוח,כיהיו בארץ מקומות רבים בשם קדש.
עי
,
ן
שר' '7אזרו~ת עימה
כפ' שנתגר בזמן החם'רה
www.daat.ac.il
*
י
.
דעת -מכללת הרצוג
מתמצאי מניזר
עבר .עת.ק
חותמת ננתנתהק91ה "מו1נ"
ש .דפו
.וש"
ה.שוא1
מלחמת ובורה וברק הבטיחה לבני ישראל שלטון.על בקעת
מגידי ,והתושבים הכנעניים שנשאיו בתוכה הפכו למס עובד.
"ויחיכי חוק ישר
ארלישווי.שם אתהכנעני
והורש לא הו
למס
(ש,פסיסי
יא
כ-ה)
נלבשו איפוא'גם אז ורק דוד הסלד
הערים החזקות ביותר
ב את מגידו סופית ,ועל חורבותיה הקים
הוא .כנראה .שכבש.ההרי
את ארמון המישל הישראלי.
בימ' שלמה "שתנו פני "דברים :נבנה ארמון מפואר בעיר,
ושעריה חונקו והעיר פרחה והיתה לבירת המחוז
חומות העי
י
יהחלוקה האדמיניסטרטיבית של שלמה.
החמישילפי
"בענאבז אחילןד העגך ומגידו וכל
בית שאז יכף.
.
.
www.daat.ac.il
ימ,ניםא
,ה י-ן)
.
.
דעת -מכללת הרצוג
ה מלכים 4ף
מגידו משכה גם לאחתמעדיויככ של שלמהירא
ש' .י-ט) .בחפירות מגציו נתגלו בשכבה אורוות ל 500-סומים
ט
"יאיו פלא ,איפפוא ,שכל האיזור פרחצומישלמה.רבימהשרידים
בערו'
ים ההם שימי הממלכה המחולקת .הישובים בקיש ,יקנעם .תל
מהימ
אברשישה ,תל אברוורייק ,תל-קסיס,בית ראם,היו שותפים לשגשוג
י חרס
זה.בכ האיזורמופיעים,בין מציאות תנופה ,11שברים שלכי
ים הנקראים.כלי שומרון" .והםבני תקופתם שלעמרי ואחאב
מיוחדי
,מלכיישראל .הםבולטים בצורתם הנאה והמרוק האדוםוהמבריק.
ינו
4כו' שהעיר שימרוקהיתה מרכז עשיתם 1פיזור כלים אלה הוא
אולי סימו של מרכז מדיני ותרבותי זה .אחר כבוש שומרון על-
י אשור נהפך האיזור לפחוה אשורית ובירתה נקבעה במגידה
:ר
~י
קעתטגירו בתקופה ההוטית-ביזנטית ולאחריח
' רביםהיו הישובים .בעמק שהיו מירכביםבימי שלטוו הפרמים
,
גיתים ,אלא שהידיעות על המתרחש בהם בתקופה זו מועטות הה
אעמק נחשב לאחוזת המלך ועברמידיליד.בימי הורקנוס שב המחח
~יד יהודים והורדוס החזיק בו .אחוזות היו בעמק גם לבריניקי
יתו של אגריפס .בירת האיזור ,שכלל כמעט את כל עמק
אחו
יזרעאל .היה עתה הכפר עתני .אחרי מרד בר-כוכבא חנה בכפר
ן הששי והוא שנתן למקום את השם לגיון ,שהשתבש ללג'ע
".ניו
שפי
הערבים .שםהאזור נסוס ל- Campus Maximus Legionis~-
נ_
"מישור הגדול של הלג'- .11
שרידים של מבנים הטל גשר מהתקופה הרומית נראים בשטח
כפר החרב לג'ון ,בעיקר בקרב מעירת הטל האיתן חודי לג'ח.
'4מיו של הנחל נאגרים כעת בבריכה פתוחה בקרבת הכביש הראשי
,משמשים להשקאת שטחי השלחין של גבעתעוז.
בקרבת מחנה הצבא הבריט' ההרוסהיה קודם הכפר מנסי ועתה
ן
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
נמצא כאז המושב מורך ע 41השם מנטי ) O~IWSIOמעיד ,שהיתה
קיימתכאז תחנת דרכים ואכסניה .לא רחוק ממנסי',צפונה לתל אבו-
קטה ,שהוא הר געש כבוק נמצאת גבעה הנקראת בפי אנשי הסביבה
העמדה הצבאית" .כאןהיתה עמדה שלחיילים אנגליםבימי מאור-עות .19361,31בתוך שטה ניכרים מתקנים שונים לאגירת המים,
חרסים רומיים ושרידים אחרים לרוב ,המעידים על קיום מחנהרומי
במקום.
מחנהרומי אחר בבקעההיהקיים כמנצורה מוליקנעם .אף במז
י שרודים
קום 1הוקם ב1מנזעל-ידי הצבא הבריטי מחנהגזול.יכוז
" :חרסים .מטבעות .עמודיט וכו' נמצאים על פני רוב התלים
רומיים
ובהרבה מקומות אחרים .אחד מחוקרי ארץ-ישראל אמר פעם .כי
הארץ נראית כאילו עבר פעם איש ופיזר לכל רוהבה ואורכה חרסים
,נע תל יקנעם almin
לתמה ,בצד הנביש התוייך יי
יפה -התעברה; יתעיה
הקרש ש31. 1א
.המענגהו מעבד 1ה. 1קבס נדא.ה הנסיסה ש 1נהOD1p' 1
ל"
ן
.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
'1ומים .דבר ~ה נכח כודאי לגבי איזור זה .כל השרידים האלה
נ~'יים על ישוב צפוף בתקופת הבית השני ולאתריו ועל קיום
נ,פרים רבים.
ן
בכל הסביבה רבים הם בתי הבד ,מערות-קבורה ,מחצבות זעירות,
הזבם ככולם מהתקופה הרומית והביונטית .גם בתקופה הביונטית
' 14שובים רבים בבקעת מגידו ,אבלהחיים היהודיים התרכי במקו-
ות אחריה 6מחוץ לתחימה של הבקעה .עם ra1עלינויזכ
םו.רשמשימיראכהז.
~שוב מאדהיה ממשבגבולה של הבקעה והכונהלביתשערי
מקום חשוב מאד אחרי חורבן בית שני ,ושהתפרסמה לאחרונה על-
ידי ההפירות החשובות שבוצעו בה .בעיר זו ישבה תקופה מסוימת
4סנהדר' 1ובה נקברו רבים מגדולי ישראל .בימינו נתגלו כאן שרידי
4ית-כנסת ומערכת קברים נרחבת ,מרכו קבורה ליחורים רבים
'1
,
1
ן
ש
,
ן
י .1
מחוץיגבולוה….
אחרי הכבים הערבי השתלטה לאט עזובה שלמה על הבקעה.
"וזניו מיצאי הנחלים .הנשפכים לקישון ,וכתוצאה מכך נסתמו שפכי
"יובלים .והקישון יצר ביצות נרחבוונ עמק יזרעאל עמד עזוב,
מרות פוריותו הרבוא TD~1היה מרג'-אי-עמר .על שם שבט בדוים,
שהיה רועה אח מקנהו כאן .כמה כפרים ערביים התקיימו או במורדות
גהר .וחלקם היו מיושבים עלידי טורקמנים .לא כל הכפרים האלה
ומן רב בשל התנאים הכלכליים הקשים ששררן )ה
החז
רקעמי
מיקק.ו מ
ההתישבות היהודית ההדשה החוירה את העמק לחיים
נע
~ישוב צפוף ופורה.
.
י
ו
ן
ן
החת,שבות הלברית החישה ביקעת מגירו
צורת הבעיות הלרביתעל הקרקע בעמקיזרעאל ,שהיתהבעלות
ל משפחות מעטות על שטחים נרחבים ,איפשרה לקרן הקימת
ישראל לרכוש .גושים .גדולים של קרקע ולהקים התישבות צפפה.
4ף-על-פי-כן ,עברו כ 15-שנה מראשית ההתישבות בעמק -יסוד 4
ן
,
,
'י.4
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
שן
ת? יונף ועו.ו המננ.ס ""זש'ס ,.צאי "סעגד"
מרחביה בשנת – 1911ועד יסוד משמר העמקךהישוב העברי
הראשון בבקעה מגידו ( .),926בראשית ושבה קבוצת חלוצי משמר
העמק a'"Jfilקשים ביותר בחורבות התאן.הערבי ,דרומית שמר
%בו-שויה .הלרחת פקרה %ת רובם ,והרגשת הבדידות של ישוב
ם והתחיל
עברייחיד .אחר' הכשרת הקרקע עבר הקיבוץ למקומוזיו
בפיתוח משק מעורב ומפותח.
ד משמר העמק נהגו פורעים ערביים לחדור באץ
לפנן יסי
(
-
מפריע מןההיים ללב העמק .הקמת משמר העמק עמדה להם למכשול
ועד מהרההפכה למטרתהתקפותיהם .הקיבוץסבל במיוחדבמאורעות
%ז גם נסיונות מספר לשלוח אש ביער הסמוך .בוהיה
ק7יןי6ם193ל.או
שימכן אחד המחנות הראשונים של הטלמ"ח .בתוכו גם
חל4
קיבלה את הכשרתה .המחלקה הגרמני"" ,שהוקמה לצרכי חבלה
בעורף האויב הנאצי ,אם ינטה לפרוץ.לארץ .היום משמש היער
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ם קרובות למהנות נוער והיא הומה מטיילינו.בעיקר בחורף,
:לעתי
,כב ,פטרית צצות בכל פינה .ובאטב .כשתמצא בו YDWרקפות
וכלניות ופרחי אביבאחרים.
'תשע o~lvאחר יסוד משמר העמק .בשנת ,1935באו שלושה
וגופים התישביתים חושים לבקעה :קרית תרושת בפתח המערבי של
(העמק -ישוב שנועד תחילה להתפתח בכיוון תעשיתי ,אולם לא
ישוב יהודי כורד'סטז' נקרא על שם דוד
,
הגיע לכך אלרואי -
'אלרואי ,שעורר בשעתנו תנועה משיחית גדולה בין יהודי המזרת
בקרבת.
כלקרוב; ויקנעם ,על שם העיר הקדומה שעמדה
מקום ,כחצי
ה אחרי יסוד יקנעם המצטיינת בגידול ירקות ופרחים ,הוקם
,1שנ
ל
ע
ידה קיבוץ "הזורע" .בינו ובין שטח המושבה מפריד ואדי קירי,
שבפתחו עמד כפר ערבי קטו באותו שם .אף הוא מקום ישוב עתיק,
,החל עוד מתקופה טרום-הסטודית .בקיבוץ ההזורע" נמצא אוסף יקר-
מציאות של אמנות מזרחית ועתיקה .זהו אוסף יחיד במינו בארץ.
כלהישובים האלה סבלו מאדבמאורעות .1936,7ולמעשה השתפר
,,המצב הבטחוני באיזור רק עם הקמת הישובים בהר ,בחבל מנשה.
,הראשון שבהם היתה עין השופט .גם ישובי ההר הפכו מיד מטרה
ולתוקפנות הערבית ובמיוחד עין השופט .אולם מאידך גיסא ,סיעה
:ההתישבותוחבל מנשה להגברת הבפחון בבקעתמגידו.
על מצב הבטחון של האיזור הקשתה במיוהד העובדה שהואבגוי
"גושים" .גוש אחד בפתח הבקעה והוא אלרואי וקרית חרושת
a'eש~ במרכזוהוא 'קנעם ,הזורע ,משמרהעמק.בין "גחשים4
שני
שני
היו al~11Dכפרים ערביים ,שהיו מקור סבנה שתמדת לישובים
;ברייה .כמו כןהיובאיזיר מתקנים צבאיים של הבריטים והלגיון
;רבי ,שחבלו בחופש ההגנה העצמית שלהישובים .עם הקמתישובי
:ל מגשהתיו השוטט .רמת השופט .דליהועוי) נשבר כוח התוקפים
;רבים מצדזה.
אחרי מלחמת השחרור הוקמוישובים חדשיםבאיזור .בראש ורא-
ן
,
ן
"
י
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ה בחלקההמזיחי של הבועה.היה זה לקחמלחמתהשחרור.בהלא
,שונ
1חצץ שוב 'שוב כין משמר העמק ובין צבאות קאוקגץ הבאים מג'נין.
"קודם נוסד הקיבוץמגידו .בחלק הדרומי של הכפר הערבי לג'ון .בסתו
אותה שנה עבר לרשותנו לפי הסכם שביתת הנשק שטח נוסף מעבר
לבקעתעירוז ,ונוסד אז ישוב נוסף באזורן גבעתעוז .מהבקעה ,עליה
,יושבהקיבוץ .נראים יפה הכפרים סלם וזלפה שבשמח המדינה וזבובה
שמעבר לגבול; נראים גם מרחוק תלה של תענך ההיסטורית
' היאעיר-גנים .אחרי ישובים אלה קמו.נקודות נוספות .בחורף
'וג'ניז
ת 1952הסד על-ידי עולים מתימן "מושב "מדרך עוג" ,ונבנתה
,שנ
.
ה
ע
ק
ב
ה
,
"
ת
י
ל
ע
בלב
המגיעה עד התל ממש .בצפון
'השכנה "יקנעם
,,העמק ,הוקם המושב.היוגב" .חלקממיסדיו הםיוצאי בית-אשל .לאחר
'~החזיקו הדשים אריכים מעמד בבונקרים התת-קרקעיים שבישובם
"הרוס והנצורי עלו אחרי השחרור לכאן ובנו את ביתם בעמק.
.,בקעת טגירוכימימיחמת השחרור
בימי מלחמת השחרור עמדו לרשות הערבים שתי דרכים כדי
ןלהגיע מהמשולש .מג'ני! .אל חוף הים
י חיפה :דרך העמק הצפוני
יה
,בכ' 111זרעיז (יזרעאל) -.עפולה -נ
אלל .או דרך העפק הדרוסי:
,מגידו-יקנעם-חיפה .התקדמות באחת הדרכים האלה היתה
,מנתקת אח הישובים העבריים שבצפון האר