פרק
רביעי
עובדיו דהול.
עד כמה שמושג מלאכה מיצא את בטויו המקיף והממצה
בל"ט המלאכות שמנינו למעלה -עם כל זאת טעון הוא עוד
השלמה במושג של "עובדין דחול" ,כשם שמצא את השלמתו
מבחינה אחרת ע"י המושג של "עונג שבת" .שהרי ברור כשמש
שאין אנו יוצאים ידי רי
ח המצוה של מנוחה בשבה" הכתובה
בתורה בלשון "תשבות" -כל עוד שלא הרחקנו מסביבתנו כל
אותם הדברים ,שהט לפי מהותם וצביונם "ענינים של חולק גבל
עוד לא הסחנו דעתנו מהם .אם מביא עונג השבת לידי קורת
רום הדרושה ולהרמוניא נפשית הפותחות את לבותינו לקראת
רעיון השבת ,הרי מצד שני זקוקים אנו ל"כבוד שבתע ,כלומר
לסלוק עניני חול ,במדה לא פחותה ,בכדי לשמור על רעיון השבת
בכל זהרו וטהרתו.
במלים החוצבות להבות אש הרים ישעיה הנביא את כבוד
השבת לדרגה העלאית ביותר של קדושת השבת באותה הנבואה
שנתקבלה כהפטרה ליום כפור נאמר:
אם תשיב משבת רגלך עשות
ך
צ
פ
ח
ם
ו
י
ב
קדשי
וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכבד
וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר
או תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ
והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר
ישעיה נ"ח (י"ג-יוד)
י
אנו למדימ ,איפוא ,שנוסף לעונג שבת עלינו גם לכבד
את השבת וכבוד השבת בהקיפו הוא:
א .מעשות חפצך
ב .מעשות דרכיך
ג .מדבר דבר
כמו שנבאר בהמשך הענין.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
עב
מנוחה נבונה
א .עשות חפציך –המלה "חפץ" מביעה את הרצת
העקבי והמכתן כלן מטרה מסתמת תם אתהפעיה המכתנת לשם
השגת המטרה .מכאן ההוראה של חפץ במובך ע"ההתענעונ עסק.
משאנו ומתננובימי ההול טבועים בחותם של רדיפה אחרי ענינים
חמריים; מתפקידה של שבת לסלק מרוחנו כל אותה הרדיפה
המבוהלת ולמנוע אותנו מלבוא במגע עם ענינים חמריים .רדיפת
האדם אחרי ענינים חמריים מקיפה את מלוא התבל כולה ,ולשט
ספוק שאיפותיו אלה ,מתאמץ האדם בכל תחבולות מרצו וכח
המצאתו להתגבר על המרחקים ע"י אמצעי תחבורה חדישים
ולהרהיב על ידי כך את איזורי פעילותה למצוא שוקים חדשים
למקח וממכר .אין לך בטוי מובהק יותר לאותה השאיפה ותשוקה
"לעשות חפץ" מאשר אותם מכשירי תנועה ותחבורה החדשים
העשבים להרחיב את חוג עניניו החמריים של האדם .בשים
לב לנמוקים אלה ,בלבד ,היה עלינו לאסור את השמוש באמצעי
התחבורה החדישים כמו רכבת ,אופנים ,אוטובוסים ,מכוניות
אוירונים וכיו"ב ,בשבת ,אפילו לו לא ה" לנו איסורים מפורשים
על כן .ושמא ,מן הראוי לאסור גם בתוקף הנמוקים הנ"ל( ,קז)
את השמוש בטלפון בשבת (עי' לעיל).
,
י
ר
ח
ס
מכאן שאסור בשבת כל עסק מ
ו
א
טכני חקלאי -
אף שאין בהם מש"מ אסור מלאכה מפורש( .קח) אטור לגמור
קנין מה אפילו בדבור בלבד (לכן אסור לעשות פדיון הבן בשבת
אפילו בשוה כסף,עיין גם למעלת ס" ל"ג) :כמו כן אסור בשבת
למדד באמה או בליטר אוקיה ,לשקל במאזנים ,לסרר קדושיה
גמירת ה"תנאים" ,משחקים (קלפים וכיו"בעיין לכל
האלו
"
י
נ
י
ד
ה
גם למעלה במלאכת-כתיבה) אטור לעיין בלות זמני נסיעות.
ב .עשות,:דרכיך -שלא יהיה,הלוכו של אדם מישראל
בשבת.,יום מנוחה ועונג ,כהלוכו בחול ,ימי ריצה להשגת פרנסה.
י
מנוחה שלמה
(קז) את השמוש בטלפון בשבת .ובלאו הכי הדבר הוא
אסור מחמת כמה וכמה דברים הנוגעים לאיסורי תורה.
(קח) אסור לגמור קנין .וכן אסור לתת מתגה אם לא לצורך
שבת.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
עג
לכן אמרו חז"ל" :אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת" (פירוש לרוץ
בחפזון) .כמו כן לא יצא האכר לסייר בשבת את שדותיו העומדים
אולם מותר לטייל במקומות של שדות ויערות לשם
בשבליהןי
הנאה מזיו הבריאה .מי שרוצה לנסוע ברכבת במוצאי שבת -
אסור לו לגשת בעוד יום שבת לתחנת הרכבת בכדי להרויח זמן
ההליכה ולנסוע תיכף עם חשכה ברכבת.
ג .דבר דבר -שלא יהא דבורך בשבת כדבורך בחול.
בשיחת שבת צריכה להיות מורגשת נימה ונעימה מיוחדת של
קדושת שבת ,לא רק שאסור לדבר בשבת בעניני מסחר ומלאכה
מפורשימי אלא (קט) אסור אפילו לדבר כל דבור שיש לו
שייכות לעניני חול .לכן אסור לקבל אפילו החלטות בלב בכדי
להוציאן לפועל בימות ההול .אסור לקרא מכתבי מסחר או לשלוח
הזמנות וכן לקבל הזמנות מסחר -אסור בשבת.
במקרים מיוחדים של "הפסד מרובה" יעשו "שאלת חכם",
ורק על פיו מותר לתת הוראות מסוימות לשם מניעת ההפסד.
מטעם של עובדין דהול ,אסור לעשות כל פעולה לשם
מרנסה ,אף שאינה מלאכה אסורק מפורשת .כך אסור לו למבקר
ספרים ,שפרנסתו על כך( ,קי) לקרא ספרים בשבת לשם כתיבת
מנוחה שלמה
(קט) אמור אפי ,לדבר כל דיבור שיש לושייכותלעניני
חול .ואף בשיחת סתם דברים אסור להרבות בשבת לדעת הרבה ראשונים
ל הלכה זו שנתעלמה מרבים.
וכצר נצטער החיד"א בלב דוידי
(קי) לקרא ספרים בשבת .ובלאו הכי אסור לקרוא בשבת
ספרי סיפורים וכל מיני כתבי מסחר ואף מכתבים .ומכתב שנתקבל זה
עתה מותר לקרותו פעם אחת בהרהור ,וכמו כן הצעות מכירה וקניה
והשכרה וכר אסור לקרותם בשבת ויש מבירין בספרי סיפורים ומכתבים
אם כתובים בלשון הקדש אך לא בכתבי מסחר .גם קריאת עתונים
בלועזית אסירה ובלשון הקדש אפשר להקל ובפרט את קורא רק בהרהור.
לימוד שאר הכמות ומדעים בשבת מותרת אף מתוך ספרים המיוחדים
וירא שמים יחמיר על עצמו .כל שאסור לקרותו אסור לטלטלו ואם אינו
מקפיד עליו ילצורו עפ"י צלוחיתו מותר לטלטלו .ולכן עתון ישן מותר
לטלטלו ,ועתון מיום אתמול שעדיין מקפירים עליו לצורו עפ"י צלוחיתו
אסור לטלטלו.
עד
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
הבקורת לאחר שבת 1אף על פי שקריאת אותם הספרים ,כשהיא
לעצמה -אינה מלאכה אסורה .כן אסור בשבת לטרוח כל "טרחה
יתירה" .אסור להשפיל את השבת (קיא) למדרגתיום התעמלות.
מי שמנצל אתיום השבת להתעמלות ,כדורגל ,טניס,וכיו"ב ,ומתיגע
בו ב"ועת אפיס= -בודאי לא יצא ידי חובת קלושת שבת
ומנוחתה.
מאותו טעם אסור בשבת להזיז כל היום רהיטים ממקום
למקום אפילו בביתה (קיב) או לסדר ספרים ,כתבי יד וכיו"ב -
אף שדברים אלה אינס כלולים באסור מלאכה מפורש .מי שמנצל
את הפסקת המלאכה בשבת ,לשם עבודות כאלה -מזיף את
הרעיון של השבת וקדושתה ,את הזמן הפנוי של שבת יש להוויט
ללמוד התורה .אולם אפילו פעולות שיש בהן רק טרחה מועטה,
אין לעשותן נשבת ,כשאין צורד בהן או שאפשר להתקיים בלעדיהן.
כך ,דרך דוגמא ,מיתר להאכיל בעלי חיים קטניך ,שאין ביכלתם
למצוא את מזונם בעצמם .מה שאין כן גדולים. ,אם מוצאים את
מזונם בעצמם -אסור להאכיל.)1
"ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ,ויום השביעי שבת
לה /אלקיך לא תעשה כל מלאכונן (שמות כ' ט' – )"-על זה
אומר רש=י בשם חז"ל" :כשתבוא שבת יהא בעיניך כאלו כל
מלאכתך עשוייה. .שלא תהרהר אחר מלאכה" .דברי רש"י אלה
מביעים כקצור נמרץ את מהות האסור של עובדין דחול.
)1בשעת אמירת "תשליך" בראש השנה ,רבים נוהגים להשליך
לדגים פרורי לחם; אולם לפי מה שבררנו -הרי זה אסור.
מנוחה עולמה
למדרגת יום התעמלות.
(קיא)
בשבת ג"כ.
(קיב) או
בורר.
והתעמלות עצמה אסורה
לסדר ספרים וכתביי
ד וכו' .וזה אסור גם טטעם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנרה נכונה
על פי פסקי חזון איש
עה
אסור להרביע בהמה בשבת.
כמו כן אסור לילד בהמה בשבת .ואסור אף לסעד ולתמוך
בולד היוצא ממעי אמר אכן אם יש סכנת מיתה לבהמה או לולד,
והולד כבר ניתק לצאת ,מותר לילדה ,כלומר ,למשוך את הולד
או לסעדו ע"י גוי .ואם אי אפשר להשיג גוי מותר כל זה אף
בישראל (פירוש :אם כבר ניתק הולדויש סכנת מיתוס כאמור).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
פרק
חמישי
מוקצה.
את היסוד למושג מוקצה מצאו חז"ל בתורה והם תקנוהו
ינו
ועשוהו לאסור .בתורה אנו קוראים" :והיה ביום הששי והכ
את אשר יביאו" (שמות ט"ז ה') .נמצאנו ,איפוא ,למדים ,שמצוה
להכין ביום הששי צרכי השבת .צרכי החול אינם טעונים הכנה,
משום שאין להם אותה החשיבות ,עד כדי עשיית הכנה מיוחדת.
על צרכי החול אפשר להמליץ את הפתגם הרומי" :אכילתי בכדי
מחיתי אולם איני 'חי בכדי לאכול" .מה שאין כן מאכלי שבת,
שמצוה להתענג עליהם שהרי אין האכילה בשבת לשם תענוגי
גוף ,אלא לשם עשיית רצון הבורה יתברך .מכאן יש מקום להכנה
כמו בכל דבר מצוה אחר ,ככתוב" :הכון לקראת אלקיך ישראל"
(עמוס ד' י"ב) .)1
מכאן הסיקו חז"ל את המסקנה ,שכל דבר שלא נתקיים בו
ענין הכנה ,או כל דבר שלפי עצם טבעו אין הכנה נוהגת בו -
אסור להשתמש בהם בשבת ולפעמים אף אסור בטלטול משום
ש"אינם מן המוכן" ,כלומר ,לא קיימו בהם מצות הכנה .המושג
"אינו מן המוכן" מזדהה עם המושג "מוקצה" .בזה הגדרנה איפוא,
את המושג מוקצה והסברנו את יסודו ושרשו.
היות וזמן מצות ההכנה הוא ביום הששי ומשנכנסה השבת
עבר זמן ההכנה -יוצא מכאן ,שהזמן אשר בו חל אסור מוקצה
על הדברים הואבין השמשות שליום הששי (קיג) והוא 18רגעים
)1ועיין גם את מאמרו של הרב המחבר ז"ל בספר היובל לרב
שלמה קרליבאך ז"ל (ברלין תר"צ) "חקור עין בענינא דמוקצה
והכנה" ,ונדפס מחדש ב"הנאמן" ת"א תשרי תש"ך.
מנוחה שלמה
(קיג) והוא _18רגעים לפני התחלת הלילה .אנחנו הנוהגים
כסברת הגאונים בזמן צאה"כ ,שעור ביהשמ"ש הוא משקיעת החמה
עד צאת הכוכבים,
עת
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
לפני התחלת הלילה .זמן שצריך לצרף לשבת וכל דבר שחל בו
אסור מוקצה בו ברגע -נשאר באסורו לכל יום השבת ,עד
אחרי ההבדלה שבמוצאי שבת " -הואיל ואתקצאי לביהש"מ -
איתקצאי לכולי יומא=.
מכמה טעמים התקינו ופתחו חז"ל את האסור המתבסס
על רעיון ההכנה:
)1להרחיק אדם מישראל בשבת מאותן הפעולות ,הגם
שאינן בגדר מלאכות מפורשות אסורות -הרי בכל זאת הן
נוגדות לעצם מהות השבת כיום של קדושה ומנוחה (עיין למעלה
עובדין דחול).
)2משום "סיג" שלאיבואולידי איסור מלאכה מפורש ,חששו
חכמינו ,זכרונם לברכה ,שאם יתירו התעסקות במכשירי מלאכה
וכיו"ב קרוב הדבר מאד שבאים לידי מלאכות שאינן ,אמנם,
בגדר של מלאכת פרנסה ,אלא מלאכת שעשועים ,כמו תקונים
קטנים ,הוצאת ~סמרים וכיו"ב " ועוברים על גופי מלאכה
אסורים.
)3אסור טלטול של כמה דברים בשבת עשוי להזק את
איסור ההוצאה אל מחוץ לרשותם .אטור זה דוקא טעון חזוק מיוחד.
הרי מיום השבת הראשון במדבר ,עד ימי ירמיה ,נחמיה ועד
ימינו -נמצא מזלזלים במצוה זה
על פי פסקי חזון איש
בנוגע לבע"ח :אם יש צער בע"ח מדדים אותם ,ז.א.
שאוחזים אותם מן הצד או מן הצואר ומוליכים אותם :ובלבד שלא
יגביהם ,בענין שיעקרו רגליהם בבת אחת מן הקרקע .ובתרנגולים
אף לא ידרם ,אלא במקום שיש צבע"ח או חסרוןכיס מותר לדחותם
מאחריהם בידים כדי שיכנסו ללול.
,
ר
ב
ש
ת
ומותר לכפות כלי על ביצה שנולדה בשבת שלא
ויזהר
שלא יגצ בה בזה .בצים שבתוך המדגרה הנן מוקצה ,ואסור לגלגל
איתן ,כמו שעושים בחול מידי יום ביומו .ומה תקנתןו יגלגל
אותן בע"ש לפני הדלקת הנרות ובמו"ש מיד אחרי צאת הכוכבים.
ואם חושש בבצים שבמדגרה שאין להן החום הנחוץ להן ,ויבאלהפסד מרובה מותר לכסות את התבה שבה נמצאות הביצים
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
עט
בכרים ובכסתות וכיו"ב .ולהיפך אם הוא חושש ,שהחום גדול
יותר מדי מותר לו לפתוח דלתות התבה היאת ,כדי להפיג את
החום( .)2ע"כ תפסקי חזון איש).
נוכל להבחין בשלשה סוגי מוקצה:
א .דברים שתכלית שמושם לפי טבעם מתנגדת לרעיון
ההכנה;
ב .דברים שתכלית שמושם לפי מטרתם המיוחדת מתנגדת
לרעיון ההכנה,
ג .דברים שתכלית שמושם בגלל מעשה מיוחד של האדם
מתנגדת לרעיון ההכנה.
סוג א' כולל:
.1מו קצה דהכנה כגון פירות שנקטפו או שנשרו
מאליהם בשבת גופא .דברים שהיו עוד בערב שבת בין השמשות
מחוץ לתחום וכיוצא בהם.
.2נולד -לפי מהותו קרוב ביותר למושג הקודם .דוגמא
אופיינית ביותר של נולד ,היא ביצה שנולדה בשבת (מכאן
גם השם -נולד) .כמו כן דברים שנשתנו שנוי יסודי ע"י
מאורע שארע בשבת ,כגון כסא שנשבר בשבת וכיו"ב.
.3מוקצה דלא חזי למידי (שאינו ראת לשום דבר)
כלומר דברים שאץ להם ערך כשלעצמם(צריות אדמה" (קטלשברי
כלים( ,קטז) קליפות ,עצמות ,אבנים ,סמרטוטים) או שאין להם
)2ברם אותם החברים בקבוץ רודגס ,שעזרו לי בברור הצד
הטכני שבשאלות אלה ,זכורים לטוב.
מנוחה שלמה
(קטו) שברי כלים .שאינם ראוים לשום מלאכה והשתמשות.
(קטז) קליפות עצמות .אם אאוים למאכל בהמה מותר לטלטלם
ואם לאו אסור לטלטלם .ואסור ליתנם גם לתור צלחת ריקה שאין בה
דבר המותר בטלטול ,כי על ידי נתינתם בצלחת הוא מבטל כלי מהיכנו
כיון שאסור לו לטלטל את הצלחת עם הקליפות ההם .ועיין לקמן בפרק
זה בקשר להעמדת צלחת תחת נר דולק.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
פ
מנוחה נכונה
ערך בשביל אדם מישראל ,כגת בגד שעטנה אולם אם יחדו מע"ש
לדברים שכאלה תפקיד של היתר במשק הבית ,כגון מי שלוקח
אבן קטנה לפניבין השמשות ,וסומך בה כסא,הרי הדברים יוצאים
מגדר מוקצה .לאותו מין מוקצה שיים גם :מת (בר מינן) ,בעלי
היים (חיות בהמות וכיו"ב) ,מעות (עיין מספר )4על מין מוקצה
זה נמנו גם גרוגרות וצמוקים המהוים ,בבחינת מה ,את הטפוס
המופתי של מושג מוקצה זה .)3גרוגרות וצמוקים הם תאנים וענבים
שבשעת טריותם היו ראוים לאכילה ,ושהניחוש ליבוש .וטבע אותם
הפירות ,שבתקרפת המעבר ,אינםראויים לאכילה בהחלט .ואח"כ הם
חוורים ונעשים ראוים לאכילה כפירות מיובשים .אם נמצאו בבין
השמשות בתקופת המעבר-פירוש :מן פירות לחים טריים לפירות
יבשים -הרי הם נשארים מוקצה ,על אף שעוד באותה השבת
נכנסו כבר לדרגתם השלישית ,לדרגת פירות מיובשים בגי אכילה.
סוג ב' בולל:
.4מוקצה מחמת איסור .על מין מוקצה זה נמנו:
א) דברים פעילים( ,קח) כגת מכשירי עבודה ,העשבים
לשמש למלאכה האסורה בשבת
,
ם
י
י
מ
ל
ג
ב) דברים ס'בילים ,כגון חמרים
לבני בנין
וכיו"ב ,המירחדים למלאכה האסורה בשבת.
אולם ,בנוגע לדין ,שונים שנימיני מוקצה אלה אבדליסודי:
את הדברים ה"פעילים" ,כגון פטיש ,מסמרים ,מכשירי
כתיבה וכיו"ב ,מותר לטלטל (קיח) בשבת לצורך גופה כלומר,
י
)3קרוב למה שנאמר להלן במספר .9
מנוחה שלמה
(קיז) א) דברים פעילים .כלים שעל ידם פועלים פעולות עבודה
או השתמשות .ב) דברים מבילים .חמרים ודברים שאינם כלים.
) (wpבשברן לצורך גופו .ויש עוד חלק במוקצה (בסי' ש"ח
ס"ד) אשר כבר השל"ה מתריע עליו כי נשכחה הלכה זו .והוא ,דגם
דוריס שתשמישן להיתר כשלחן כסא מנעול ובגדים וכו' אין לטלטלן
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
פא
לצורך פעולה המותרת בשבת ,כגת פטיש לפצח בו אגוזים ,או
לצורך מק1מם ,כלומר ,שהאדם צריך למקום שהדברים מונחים
בו מה שאין כן הדברים ה,,סבילימ" ,אותם אסור לטלטל בלא
יוצא מן הכלל .על הדברים הפעילים נמנים גם ארנק -אפילו
ריק ,נרות ,אף שלא הודלקו מעולם ,וכיו"ב.
3מוקצה מחמת חסרון כיש על מק של אמו
מוקצה נמנים דברים שמפני ערכם הגדול או מפני מבנם המורכב
והעדין ,אין משתמשים בהם אלא לצורך מלאכתם המיוחדת להם
כגון סכין של מילה ,חלף לשחיטה ,זכוכית מגדלת (משקפת) ,ניר
כתיבה ודברים כיוצא בהם.
.6מוקצה מחמת מיאוס -דברים המעוררים
גועל נפש ובחילה ומשום כך נמנעים מלנגוע בהם( .קיט) אולם
מותר להרחיקם ,בכדי שלא לראותם.
י
.7מוקצה מחמת מצוה -דברים המיוחדים לקיום
איזו מצוה שאי אפשר לקיימה בשבת,כגין שופר ,לולב ,תפילין
וכיוצא בהם.
סוג ג' כולל:
.8בסיס לדבר האסווג על מין מוקצה זה נמנו:
א) דברים?' ,בעליהם שמו אותם ,לפניבין השמשות ,כבסיס
ומצע לדבר שני שטלטולו אסור בשבת ,ואפילה אם יוסר הדבר
העליון האסור בטלטול ,ע"י לא יהודי -הרי בכל זאת לא פקע
האיסור מוקצה מהדבר ששמש כבסיס ,משוס שהוקצה בשעת
מנוחה שלמה
אלא לצורך איזה השתמשות או מחמה לצל או מפני הגנבים .אבל
לטלטלם סתם דרך התעסקות אסור .יוצאים מהכלל הם רק כתבי הקדש
ואוכלים ,וכמו כן כלים ככפות ומזלגות וסכינים שתשמישן תדיר ,שעליהם
לא חל כל דין מוקצה ואף בכלים אלו (חוץ מכתבי הקדש ואוכלים) יש
מחמירים.
(קיט) אולם מותר להרחיקם בכדי שלא לראותם.
בהדר שהוא גר שם.
אם הם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנותה נכונה
פב
בק השמשות לדבר גסות מאותה טעם,נחשבת-למוקצה,ירך דוגמא,
שולחן .ששמו.בה בערב -שבת,
כלי עבודה וכיו"ב או
מגרה של
י
ת
ו
ע
מ
שולחן :שהתמידו עליה(;עם .כניסת השבת (קכ) .גרות דולקים
וליריב .אולם אם הננהו ,.עלז המצע עם הדבר ,האקור! גם דבר
שמותר לטלטלו בשבת = אז-אין 'המצע התחתון נעשה';;בסיס
לדבר האסור" ,ומותר לטלטל בדבר התחתון אם הוסר ההבר האסור
ע"יגוי .לפיכך יניחו בערב ,שבת עוד לפני הדלקת הנרות (עיין
למעלה דף י') על השולחן חלות ,וכך לא ייעשה השולחן בסיס
לדבר האסור ,לפמוטות עם -הנרות הדולקים ,ויהא מותר לטלטל
את השולחן ,אמ יוסרו שח"כ הפמוטות ע"י לאיהודי.
ב) דברים שהניחו עליהם בשבת ג ופא דבר מה מוקצה
אול 6כאן הל האסור*ל הבטיס ,רק 'כל עוד שהדבר המוקצהמונח עליו ומשאוסר הדברהמיקפא וקע האסוך מןא*סיס והדבר
ששמש מצע חוזר להיתרו הראשון( .קפא) כןנ.דרך דוגמא ,אסור
להגביה-ילד קטן המחזיק בידיו דבר מה מוקצה. ,אולם משהשליך
הילד את המוקצה -מותר להגביהה במוקצה ממין זה כלול גם
האסור להחמיד בשבת קערה ,כוס ,צלחת וכיו"ב תחת נר דולק,
בכדי שהחלב הנוטף ממנו יפול לאחד הכלים הנ"ל .הדבר אסור,
משום ?"מבטליך..קלי.מהיכנו" ,כלומר מביאים אותולידי מוקצה.
בשעת הדחק ,כגון אם נפל נר דולק על השולחן ויש השש
*רפה ,מוער להסיט (להגביה) את השולחן או לנקר את המפה
בכדי שהנר יתגלגל ויפול על הרצפה.
.9מוקצה דדחי בידים דבורם,שהובאו,ע"ילהאדם
למצב כזה שאסור לטלטלם בשבת ,כגון נר שהודלק שאסור לנגוע
בו שלא יבוא לידי הבערה או.:כבוי(.עיין שם).
כלל אמרו בהלכות מוקצה -מגע מותר וטלטול אסור
(אם לא לצורך גופו או מקומו כמו שנתבאר ב 4-א) .אולמ בכל
.
-י
מנוחה שלמה
(קכ) נרווח .ויש מחמירים בנרות להחשיבן כדברים סבילים.
(קכא) כך דרך דוגמא אמור להגביהילד קמן וכו' .האיסור
בזה אינו משום בסיס אלא מטעטים אחרים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
פג
מקום שהנגיעה והטלטול באים בהכרח כאחד ,כגון נגיעת ביצה
או כף מאזנים ,או במקום שיש לחשוש שעם הנגיעה יבוא תיכף
לידי אסור ממין אחר ,כגון בנר דולק -אז גם המגע אסוה
אם אדם נתקל בדבר מוקצה המפריע לה מותר לסלקו
י טלטול מן הצד ,כלומר ,באופן שאינו מטלטל את
לצדדים עליד
המוקצה בידה כן מותר להניד דבר מוקצה באחד המקרים הבאים:
א .משום כבוד הבריות ,כגון הוצאת מת מתוך בית שנפלה בו
עליה
דליקה ,או להוריד מת מיל המטה אגב ככר להם
י
ת
י
נ
ה
ש
ב .במקרה שיש לחוש שהדבר המוקצה יגרום נזק לבני אדם כגון
אם נמצאים (קכב) שברי זכוכית בדרך מותר לטלטלם ולסלקם,
וכן לצורך חולה וכיו"ב .ג( .קכג) בחשש של הפסד מרובה" כגון
אם מונח כיס מלא כסף ברה"ר והבעלים חוששים שלא יגנבוהו
מותר לטלטלו ולהביאו למקום שמור -כן מותר לומר לנכרי
לטלטל דבר מוקצה בשביל אדם מישראל .מי שלקח בשוגג כלי
מוקצה ואם ישליכנו (קכד) אפשר שהדבריוזק אוילך לאבוד -
או מותר להחזיקו ביד עד שיניתנו במקום שמור.
מנוחה שלמה
(קבב) שברי זכוכית בדרך .זה מותר גם בביתו ,במקום הילוך.
(קכג) בחשש של הפסד מרובה כגון אם מונח כים מלא
כסף ברה"ר וכן .,עיקר ההיתר הוא בס" של"ר מ"ב רק לטלטל להציל
מפגי הדליקה או אנסים וגם זה לא ברה"ר כדרכו אבל במצא מציאה
אסור להגביה .בסי דס"ו מי"ג.
אפשר
יוזק או ילך לאבוד .אפילו בלי טעם
דובי
זה מות(רקכדל)טלטלו עדש
המיוחד ,אך כל ההיתר בדברים שהם כלים,
הומ
מק
כלומר ,הדברים הפעילים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
פרק ששי
אמירה לנכרי.
כשם שהשבת מפקיעה מידי האדם בישראל את השלטון על
עולס הדומם ,כך היא מוציאה מרשותו גס את האדם והבהמה.
"…וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך
והגר" (שמות כ"ג י"ב) .גם זאת :לא רק שאין לך רשות להשתמש
בשבת בבהמתך ועבדך הנכנעים בהכרח לרצונך ,למעלה מזה:
אסור לך לתת הוראות בדבר מלאכות האסורות עליך אפילו לשאינו
בן ברית ,שהוא בן חורין כטוך והממלא אחרי הוראותיה מתוך
רצונו החפשי .ואין הבדל בדבר אם המלאכה נעשית בביתך או
בביתו ,ואפילו בימות החול אסור למסור לשאינו בן ברית מלאכה
שהוא יעשנה בשבת ,וכן להפך אסור למסור לו דבר בשבת שיעשהו
בימות החול .כן אסור לרמוז או לדבר דרך כנוי ,רמזים וכנויים,
שיש בהם משום הוראה ברורה לפקודה לעשות מלאכת מה .אולם
מותר לומר באופן כזה" :הנר דולק עתה באופן גרוע מאד" ולחכות
שהשומע ,הלא יהודי ,יתקן אותו מאליו .אם נכרי קנה ממך סחורה
ביום הששי -דאג לכך שיקחנה מביתך עוד לפני שבת ,משום
שבשבת גופא אסור לך למסור את הסחורות ולא זה בלבד ,אלא
אסור אפילו להניחה בביתך במקום מסוים ,בכדי שהנכרי יוכל
לקחת את הסחורה בעצמו.
למעלה מזה :לא רק שאסור לתת פקודה ללא יהודי שיעשה
מלאכה בשבילך ,אלא אפילו אם הנכרי עשה אותה בלי פקודתך,
כי אם משום שסבור היה שעושה בזה רצונך ,או שעושה לך
שרות מה אף שאין זה מדעתך -אסור לך ליהנות מהמלאכה
במשך כל יום השבת .אולם לכלל זה יש יוצא מן הכלל מכריע:
אם הנכרי מעונין מתוך עניניו הוא לעשות אותה מלאכה ושאנו
יכולים להניח שעשה מה שעשה לא לטובת היהודי אלא לטובת
עצמו -מותר לך ליהנות מן המלאכה אפילו ביום השבת .אולם,
אם יש חשש שהנכרי הרבה בעבודה בכדי להכין גם בשבילהיהודי
-אסור ליהנות מן הדבר בשבת .מכאן מסקנה הלכה למעשה:
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
פו
מותר לשתות קפה שנתבשל בשבת במלון או בבית קפה ,שבו
רוב האורחים הם נכרים ,אולם אסור לך לשתות קפה שנתבשל
בשבת בבית פרטי או בבית קפה שהנך שם אורח קבוע ,או בבית
קפה שרוב המבקרים שם הם יהודים.
מותר לתת לנכרי עבודה (כגון כביסה) בימות החול ,ואפילו
בערב שבת סמוך לחשכההאין לחוש שמא יעשה הנכרי את העבודה
בשבת ,ובלבד שיקבע שכרו ,או שקיים שכר קבוע בשביל עבודה
שכזו ולהתנות אתו שיחזיר לו את העבודה אחרי השבת~) .אולם
אם הנכרי מחזיר את העבודה בשבת -אסור ליהנות ממנה בשבת
וגם לאחר שבת עד שיעבור הזמן שיש בו שהות בכדי שתוכל
להעשות אותה עבודות אולם אם מסרו לנכרי עבודה זמן רב
לפני שבת ,באופן שהיה סיפק בידו לגמרה לפני שבת -אז
מותר בשעת הדחק להשתמש בה בשבת אף שהנכרי רק הביאה
בשבת.
מותר לעשות ע"י נכרי כל עבודה הדרושה לחולות אף
במהלה שאין בה סכנה.הרי על זה מיוסד ההיתר להסיק את התנור
בשבת בדירה עלידי נכרי (עיין למעלה סעיף .)36במקום שיש
צער בעלחיים מותרת אמירה לנכרי בשבת ,משום כך מותר לחלוב
את הפרות בשבת על ידי נכרי .)2מאותו טעם מותר לו למי
שחש בשנו לתת לנכרי שיעקרנה .גם במקום שאפשר לבוא לידי
הפסד מרובה ,כגון במקרה של שרפה ,מותר לזמר לנכרי שיבוא
ויציל.
מאכלים המיועדים תיכף לאכילה ,מותר לומר לנכרי שיביא
אותם ואפילו מעבר לרחוב .כמו כן מותר לתת לנכרי במתנה
בערב פסח שחל להיות בשבת חמץ שנשאה אף על פי שאנו
יודעים שהוא ישא אותו ברחוב (ברשות הרבים) .כמו כן מותר,
שהנכרי ינקה את הכלים של חמץ שהשתמשו באותה שבת שחל
)1כמובן שאסור למסור ליהודי ,מחלל שבת עבודה לפני שבת,
בשעה שיש חשש שהוא יעבוד בשבת.
)2
אולם החלב אסור באותו שבת משום אסור מוקצה (עיין שם).
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
פז
בהערבפסח -שינקהאותםויעמידםבפנה( ,קכה) במשךביןהשמשות
(י"ח רגעים לפני התחלת הלילה) מותר לעשות מלאכה על ידי
נכרי אס לצורך גדול או לדבר מצוה ,כגון אמ שכהו להדליק
נרות שבת ,או בשיש צורך להדליק נרלעלוי נשמה מותר להדליקם
עלידי נכרי ,ודברים כיוצא בהם.
כן נשתרבב המנהג להתיר לנכרישידליק נרות בבית הכנסת
ב שבת לפני צאת הכוכבים ,משום שהמלאכה היא בשביל מצוה
דרבים .במקום שאפשר להמרר מהדבי -מוטב שלא לעשותו.
עד כמה מותר ליהודי שיש לו שותפות עם נכרי ,שייעשה
עסקו עלידי הנכרי בשבת -דבר זה ניתן רק להכרעה עלידי
שאלת חכם .כמו כן בידי חכם מורה היראה לפסוק ,מה אפשר
לעשות בשבת בעסקי תעשיה ,בנינים ,מוסדות צבוריים ,כגון
בתי מרקחת ,בתי מרחצאות ,מסעדות ודברים כיוצא בהם.
(קכה)
במשך בין
מנוחה שלמה
השמשות י"ח רגעים וכו' .ואצלנו הוא
תיכף משקיעת החמה עד צאת הכוכבים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
פרק
שביעי
שביתת בהמתו
בעשרת הדברות וכן בפרשת משפטים מצוה התורה לאדם
שידאג למנוחת הבהמה וההיה .למעלה מזה :באותו פסוק
שבמשפטים מקדימה התורה אפילו את מנוחת החיה לזו של
האדם .אנו קוראים" :וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך
וזומרך" ורק אח"כ נאמר" :וינפש בך אמתך והגר" (שמות כ"ג
י"ב) .אולם ברור שלמרות זה שהתורה דאגה גם למנוחת הבהמה
וגם למנוחת האדם -בכל זאת אין שוס טעם לאסור לבהמה
ולחיה בדיוק אותם הדברים האסורים לבן אדם או להפך .ומה
טעם? משום שדבר הנחשב למנוחה בשביל בן אדם ,יכול לגרום
צער לבהמה .ועל כגון זה אמרו חז"ל" .אין זה ניח אלא צער".
כך ,דרך דוגמה ,תלישת עשבים ,נחשבת ביחס לבן אדם מלאכה
במלא מובן המלה ,אולם אם נבוא ונעביר אסור זה על בהמה,
ונשים מחסם על פיה -הרי בזה לא נגרם מנרחה לבהמה אלא צער.
אולם אפשר במדת מה להשתמש במושג הכללי של אסור מלאכה
גם ביחס לשביתת בהמה ,כמבואר להלן:
)1אין לך מלאכה שהיא מותרת לבן אדם ,שתהא אסורה
לבהמה.
)2לשמור על הרעיון היסודי שבאסור מלאכה ,והוא למנוע
את האדם מלבצע את שלטונו על העולם הניתן לו רק כפקדון מאת
ה'.
יוצא ,איפוא ,ששביתת בהמה פירושה ,שאין להעבידה בשום
פעולה ,שהיא ,אמנם ,לטובת האדם ,אולם לפי האמת אינה לטובת
הבהמה ,ושאין בכח הבהמה לעשות אותה פעולה בעצמה ,בלא
סיוע מצד בן אדם .לפיכך מותר לשים על הבהמה בשבת כלי
רסן וכיו"ב ,מכסאות וכסויים ,במדה אנחוצה לה לשם שמירה
מפני החום או הקור ,או במדה שהכלים שעליה הם תכשיטים נהוגים
ורגילים .אולם אסור לשים עליה דברים מיותרים ,שאינם לצרכה,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מנוחה נכונה
צ
אף אם הבעלים מתכוונים לשם תכשיט נוסף בשביל הבהמה -
הרי זה אסור .והרוכב על בהמה בשבת עובר נוסף על גזרת "קוצר"
(עיין