~
~
~
הדין ושורש האיסור של ~מצאת אש בי~ט תנן במס~ביצה דף ל~ג
ע~~אאיןמוציאין את ~אור לא מן העצים מן האבנים ולא מן
ופריך ~~ם בו
ולא מן
ה~~ר ולא מן
ג~
ל~~~ מאי טע~~א ומשני
~
ם
י
מ
ה
~
י
פ
ע
~
ה
משום דקמוליד ~יו~ט~ והרמב~ם ב~~ד מהיו~ט ה~~א הוסיף על לשון
~
נ
ש
מ
ה
וכתב הטעם~ שלא הותר
אלא להבעיר~~אש מצויה~ אבלל~~~ציא אש
~
~
~
ו
י
ב
אסור שהרי א~שר לה~ציא אותה מבערב ~כ~ל~ וכתב
~~והטעם
~
~
~
~
ה
ר
~
הזה כתב ~~כ הרשב~א ז~ל~~ וזה ל~ונו של הרשב~א בס~ עבודת הקודש
ב~ערה~ני אות ו~ ~~מפני שהוא מוליד~
לו~ לו מער~יו~ט
יש
פפ
ואא
ל~~~ וכ~ שאפש~
לו מערב ~ו~ט ואינו אוכל נפש אםורו
מכ~ירי האוכ ע~~ל~
או~חס~ תק~ב
על זה הט~ז~ ~נראה כוונתו ~של
~
~
~
ה
ר
ה
~
ת
כ
להו~ותדאין זה אוכל נפש אלא
דלא בא הרמ~~~ם
~~~~~~~
~
ל
א
ל
כ
פ~ש והיה לו להוליד זה בערב~ו~ל~שירים אסורים אם אפשר
נ
~כשירי אוהנ~~ל
בערב~ וק~ל לפי~ז במוציא אש כדי לחמם בו הו~~ל דין אוכל נפש ולא
~~שירין
הר~ן כ~~~ש בס~ תק~~א כל דבר שנהנה מגופו ~גון אש
~
~
~
~
~
כ
ו
נ
~
~
ו
א
ל
~
~
ו
ה
א
ל
ו
ו
ב
לחמם
ת
~
~
ו
דין
~~~שירין~ ה~~נ והא אנן סתמא תנןאין
מוציאין האש ו~ו~~ ונ~נ~ד ~וונת הרמב~ם דאע~ג דדומה לאו~~נאין היתר
כי לא ה~ירה התורה אוכל נפש אלא כדי לתקן מה שיש כבר בעולם אלא
שלא היה ראוי ל~וכלה בלא התיקון כמו בישול ואפיה אבל לה~~ציא ולהוליד
שמאיןזה לא התירה התורה~ אלא דקשה ע~ז
שיהיה אוכל נפש דהיינוי
~
~
~
א
א
ל
ב
היאך התירה התורה אוכלנפש כיון שאי אפשר
אש לזה תירן הרמב~ם
שה~י אפשר ו~בערב ובזה דוקא התי~ה התורה אוכל נפ~~ עכ~~ל
מ~בריו דסובר בדעת הרמב~ם דהא דאין~וציאין את ה~ור הוא
~~~~~ מדאורייתא מחמת איסור ~~~בערה~~ דלא ה~ירה
ה~ערה
~
~
ו
~
ה
ביו~~~~י אם להדליק ~~אש~צו~ה דהוי רק ~ו~פ~ אש אבל ל~ ל~וליד~~י
~לא~ת הבערה שלא ~יה בעולם כלל דה~ינויש מאין~ א~נ~ אף
וא
לת
יי
של ה~~~ז ס~אר~א הוא~ מנלן לומר דמהני הך טע~~א לענין~~וד~~י
~
ה~
דתנא דההיא משנג
ז~
ו
איסורא
דלמא רק דרבנן הוא~ דה~א~~חזינן
י
~
~
נ
~
י
ש
ח
דהוצ~~ אור ב~די שאר ד~רים דאסירי רק ~~דרבנן ולא ~~דאוריי~א~
ו~~
~סתבריותרלו~רד~רא דלא תב~רו ~יום השבתדדייקינן מיניה הא
א~
ביו~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
כמו ל~~~ד
~רי קאי על ~ל עיקר הלאו של הבערה
כלל
~
~
~
~
ו
י
~
~
~
י
ל
ד
ו~~~לה
ב על הבערה
הב~רה ללאו יצאת דבכל ~נין לא ~~~יי
~
ר
~
~בין ~~~~~א ומוליד
ן ב~~ליק
כש~~~ל ה~לאכות ~י
ת~ ה~~~ז ד~ובר דא~רבה א~~
מנ
ל
נ~לדע
שהוא
~אין ה~~נ
~
~
~
ו
י
ב
~
י
התיר
א~זלינן לחומרא וא~רינן
ט
~
מ
ל
ר
ש
פ
א
ד
ממע~ינן וו
מאי
~
ל
ד
ה
ש
ק
ם
א
ש
א
מ
~ירושל~~י במ~ילין
~~צויה
~
מ~
~~ב מ~~
~~תו~הובכאיבר~~~ש ל~~~יד~
ר
נ
~
כ
ל
ש
ק
י
ל
ד
ה
ל
ה
~
ב
ו
ה
~
ס
מ
~
ה
~
א~~~ה~
נר ~ל בטלה~אינופ~~
~~~~~
צריך לו~ ~זקיה א~ראסור מ~ניתא פלי~א אדחזקיהלא
אי אתה
א~ל אתה
ביום השבת
~בערואש בשל
~
י
ע
~
~
~
ב
י~~
~~ו~
~ב~~ו~ל נפשאנןקיימינן הא ~תיב
תביומתא
~יש בהן
מבעיר ביו~~~~ אין
ארי~
לב
א~
~ל לכל ב
ה
ל
~
ב
~
ר
נ
ב
ל
ש
אך אשר יא
ן
~
י
מ
י
י
ק
ן
~
נפש~ כי
~
~~~ל~ ו~ד~~
~ומר ~קרא
ה~~~ז קשה דהאודאי~ס~בר ~ניתא
השבת ל~תיר
~
ו
י
~
ד
~
ת
ו
י
~
ב
דאתי ~רא להתיר הבערה ~היא ~~~~~ה
לצורך או~~נ אף לה~ציא אש~
~
מ
ו
ל
מ
א
ל
א
ר
ב
ו
ס
ד
דכיון
הי
גמורה ~לאלצו~ך ~לל~ ודאי
רושל~~יב~ל דב~יק~
~
ו
ש
מ
את
הלאו כ
~יבביו~ השבתדייקינן ~~יניהש~יר ~אביו~~ט שרי ענין~
~
ו
ש
~
~
~שדהיינו
דכל מאי ~א~ר הכתוב ב~בתשרי
ו~ה~~וא~~~מה~~~ת~ת~ר דאף ~~~צ~~
י
~
~יו~~ט~
נמיאיסור הבער שרי
לא היהיכול להמציא
ב~~ ברכי יו~ף ~~ תק~~ב שכתב~
אי~
א
שא~~ברולא נזדמןלו ב~~ה שיו~
~מ
~~ון ש~יה במאסראו~ב
~~~~~ מערב
~
~
~
ו
י
~ד ~~ותרלהוציא ביו~~ט ו~ן נראה דעת הרב ב~ל תו~~ ס~ בית ~~ועד~~ו~ן
יו~~~
~תב ה~דב~~ז בלשונות ~ר~ב~~ם ס~ ק~~נ~ הרי ד~~~ול~י הני מוכ~ ~~~רי
עשו
דעיקר ה~עםדאיןמו~יאין הוא ~~שו~דהוי מ~שירין
ן~~~
יר
קב~
ו~
לע
בי~
~א~נהו
ללא
א~פ~~
~ר ~ערב
~
ולכ~
י
~
~
~
~
ר
~
~
א
א~ב~~~
ל~
בדע~ שה
~
ו
~
~
~
~
~
ו
י
א
ת
י
י
ר
ו
א
ד
ה
~
ו
ה
י
ל~ורך מכשירין
ד~~קכר~
~~רי
י~
ה
הר
~ם באו~ל נ~ש ~צ~ו א~רה~ התו
לעלשדוע~ת א~ ~~לאדכג
א~~ר ~את~ול~
~
~
~
א
ש
מ
~
~
~
~
ה
ן ו~אי הוא
הבערת ~~אי
ב~ל ~נין אס~ר ואין ל~לק בין
~~~~
~
י
ד
י
ד
ל
ד
י~
מ~ת~ול
אפ~~~
ל~
ן ו~ו~ ~~ו~פרש
~ך משנה דאין ~~ו~יאי
ראי~י במאיר~ למ~~ ~יצה שכתבלא
ו~ל ה~~את דבר שאינו אסיר ~~~לו
~~ בגמ~ ט~~~א ~~ולהו
~
ו
ש
~
~
~
י
ל
ו
מ
ק
ד
ל~א~ כת~ ~~ע~שהיה ~~~ר לו לה~עצליי~הה ~~ב~~~ יו~~~~
או~~ נפ~~
א~ו
כהר~ היהצריך לש~ול בג~~ו~ם~יב
וצ~וורא~ תמוה ~
~
~שום דק~~וליד~
הוא דלאכה~~~ז
עכ~~ל~ ו~~זה נראה ברור ~גם פירוש המאירי
~
ע
ד
ב
~
~
~
ב
~
ר
~
ד~יל~~~ה
~וי עי~ר הט~ם ~~שום מוליד דהיינו
~
~
~
~
~
ב
~
ר
ה
ל
ה~~צ~~
~
ל
~
ישמאין
המאירי עצמוומאי קשיאלו ~רמב~~ם~
~
ע
ד
כ
ו
~
ע
נראה כיון ~ל~ כ~ב המאירי ד~ע~~א דהרמב~~ הוא משו~ ~הוי
~~~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
נראה דהמאירי סובר שי~ה
מכ~ירין אלא כתב סתם משום דאפשר מא
א~
יתמול~ עצמו שכתב
אחרת בכוונת הרמ~~~ם~ והיינו עפ~~י דבר
~
~
ב
מ
ר
ה
א~רו
במ
~~ותרים מן ה~ורה ו~~
מהיו~~~~ ~~כל המלאכות שהן ב~וכל
פר~
~
פ
נ
תכמים את הקצירה ו~דישה וה~~ינה משום שכל אלו וכיוצא בהם א~שר
ואין ~כך הפ~ד ולא חסרון~~ ו~~~נ הבערה שהיא מותרת
לעשותן ~~ערב
~
~
~
ו
י
לומר ד~יינו משום ~הבערהאין זה ~פ~ר
ולא אםרוה חכמים
~~
דהיינו דוקא הב~רה מ~ש מ~ויה אבל
~~~ם
ביו~~~ ולכן כתב כאן ~רמע~
מאתמול~
~אש הלא אפשר ש~יר מאתמול~ והבערה
דהמ~אשתפיה
לא לה~יא את
אע
כזו שהיהאפשרהל
~שומתשהו~~ערביו~~ט עשאוהחכמים כק~ירה וטחינה וכדומה~
נראה לפיפירוש המאירי בדעתהרמב~~םישליישבש~ירהאדא~~רו
ה~עם משום ~מוליד~~ משום דמ~~מ צריך הגמ~ למ~וא יסוד
~~~~~ ב~~~~דא~
א
ת
ו
ר
ע
ב
ה
ה
~י~ירן
בה
ר
א
ש
מ
ה
ו
ר
ס
א
ד
ם
י
מ
כ
ח
ה
ר
ע
ד~~~~ש ה~
ו
ז
דקיי~~י
זה נראה די~~ל בדעת הרמב~~ם דכל
ןלו~אמרו משום
ו
הל~~י
~
ד
י
ל
ו
מ
ק
ד
~
ו
ר
י
פ
ל
ו
היא רקכדי להדליק ~~מנו
ן אם
המצאת אש ~~רו חכמ~ם
י
~
~
צוא
ההמצא~
רך
מ~~ירין~ ובין אם~~וציא אשכדי ל~~~ בו דהוי
אחר דהוי
ה
נ
י
ח
~
ו
ה
~
י
צ
ק
ב
ו
מ
~
ווםר~דבכל ענין אסרו
מ~~
או~~נ עצמו~ר~
וכדומה~
בכל ענין ~ף אם
~סרוה
חתכומיא
פ~מים א~שר מערב
ד~יון
~
י
~
~
כ
~
~
~
ו
י
~
ו
ר
ד
ה
~
ע
ב
ר
א
~
נ
א
י
צ
~
ה
ל
א
ל
ו
ה
י
ה
ן
~
~
ל
ו
~
ר
ב
ד
מ
ב
ה
י
ה
יות~~
מאתמול~
~
ש
פ
~
למדי~ מזה לענין נדון דידן דלדעת הרמב~~םאליבא דה~אירי
כדי ליהנות לאורו
את אור האל~טריא
~~~~~~אסור
~
~
~
ו
י
ב
~
י
צ
מ
ה
ל
ו
מ
כ
~
ו
מ
~
ע
לדעת הסוברים דהנאת אורה ~שיבאאו~~נ
~~
ש~בוארל~~~ן ד~ליא
י
ואף בכה~ג שלא היה אפ~ר להמציא את האור מאתמול מת~ת
בה
דלא ע~ו
פםידראבוודתמא~~ון או מ~~ת ט~ם מ~~מ אסור
חנ~ה דבכל ענין ~ו~ אמנם דחעכתמי~
א
~ב
הרש
~~
~ו
יל
אי
בגזירתם והוי כמו קצירה ועח
~
ר
ו
ס
א
והרדב~ז והמ~~מ נראה דהיכ~ דההו~דה הוא באו~~נ עצמו לאגזרו בה ~~מים
ואף נ~~~ר דהנאת אורה~וי רק מכשירין מ~~מ שרי אם לאהיה
איס~
פרש~ר ~
~ולפי~זלכאורהנראה~~יוןדספיקא הואאזלינן בד~בנן לקולא~
א
~
ל
ו
~
~
ת
א
מ
זה משום
שראיתי מן ה~~ברים שמתירים את ההדל~ה ביו~~ט
מטע~ ו~אדם
דכיון דכבר נ~שה בתחנת האל~~ריא ~ל הה~נה לה~~את
~
~
ז
~
קלה על הכפתור ה~~פ~חו~~יד
ב~צבעו
~~~רק לתנועה קלה
צריך
לחי~
~ דתנן במתניתין דאין מוצ~אין את
ו~ול דמי להני
~~
לר
לו
הוא מוליד ~בר ~ת ה~
להקל גזירה
מעשה~~פי~ מ~~מ נראה
האור מ~ום דב~ניצריך
~
לש
פהוור
זי
~לוש דהא מצינן דש~~ל
~ד
ל~~כמים אי~ורמל
רו
~~~שנה ~~ח~ת ~ילוק
נמי
ז~~
על
א~א שהוא ~~פזר
ד~ם אינוצריך
מי~
ש
~
ר~י
~
~
~
ר
~
~
ע
מ
ל
~ ~ז~נמי לשאת ת~ת אציליו התולעים שעושין
ב
~ו
~ת
~גדביוו
א
~
א
ל
זר~
המש~
וא~ו~
~
~
~
~
~
~
~ותולא ק~ביד מעשה ~לל~ ול~ןאין
~
~
~
~
~~~~~
~
~~פני ~~וא
בחומו ו~ף
~
י
ל
ו
~
~
~
~
ו
נ
ה
ד
להקל ~~ח~~ת ~עם זה בלי שוםיסוד מן הג~~~ ~ו ~~ן ~פוסקים~~
ראיה
~שו~~ת ~תב סו~ר
ס~ ס~ז
אש
י~
או
~
ן~~דביצה ה~י~ ת~ילהדה~צא~ ~~~ל~כ~
הי~~מת~ית
ד~~
~~~~
~קת~י
~
ת
ג
ו
ל
פ
~
ז
ע
י
ל
א
רו
ו~
דא~
י~יצתה~ והדר~ני~ין ~וציאין האור משמע דדין אלי~א
ורבנן לענין
א~
ז
דכו~ע
~ אליעזר
שלאחריה ועוד אמרר~
גם איתא~ ו~ם קתני
~
נ
~
מ
~
~
~
~
ר
ל
הבוד~
~ןשלפניו ~לא ~תנ~ דר~~א
ל~ה וע~~ן ~~~א
ד
ע~~ב~
ש~ה~
ק~
~~
~
ד
ו
~
ד
ו
ס~~ל תולין דמכשיר~יוןל~שא~שר ~ותר ב~~~כ ~~~א לית
~
~
~
ג
~
~
~
ר
~
ה
~
~
~
~
ר
ליה הא~איןמוצ~אין את ~אור ואין לנו רק ד~~~ל ד~~לאכ
הר~ו דאורייתא~
לא ~~~ל ד~~כ~ירין שאפש ~ותר רק
וס~~ל כתוס~ שב~ ר~~פ תולין
~
~
~
ר
ד
א
ב~~לאכה ~רבנן א~לבדאוריי~
ד
י
א
נ
ה
~
~
ו
ש
מ
ה
ד
ו
~
~
לר~ יהוד~~ וא~שר
ה~~~~~ד
ל~רש ~ה~~~ב~~ם ד~~~ל
בש~ת דנראה לו יותר דר~~א לא דרש כלל
~
~
ב
ש
ר
כ
~יבת~~הוא~~וא~ילו בדאורייתא ~~~יראפי~ אפשר
~~ערב
יהיה
יו~~~
~
ו
ש
~
ל
קשהלוכ~ושתינוולכן כתב ד~~שום נולדאסור~~ע~~~ל~
זה וד~י דהכת~~ס ~זיל כאן בשי~ת ה~~~ז ~סו~רדלא התירה
~~~~ התורה
נפש~ ~~שום
הב~רתל~יש מאין
~
~
~
~
~
ו
י
ב
~
~
~
א
ד
~
~
ו
א
א
ה
ו
ר
ז
ע
י
ל
א
ר
י
ת
מ
ד
מ
~
~
מ
מ~יקשיא ~ולר~
מ~~ירין~ לצו~~
~ש שאני ד~סור
~
א
צ
ו
~
אף באו~~נ
ודאי דס~~ל ~~ע~א דהר~~~~ם הוא ~~שום
~
ו
~
~
צ
ע
~
ל
א
ו~ן מבו~ר שםדחשי~~
~~כשי~ין ~אפשר מאת~~ול~ ו~~~ו שכתב המ~יד
משנה~
~
י
ד
~
ל
פ~~א ~~~ו
טע~~א
~~~ורש
בדבריו שהבי~ דעת הירושל~~י
~
ל
י
~
~
~
ב
~
ש
ד
~
ו
ה
כ
~
~
א
ו
ע
~
~
צ
דאיך ~פשר
~~~ן~~וצי~ין הוא ~~שוםדהיי מכשירין~
~
~
ו
ל
~
ב
ו
~
ד~יסור הוצ~ת ~ש ~וא ~~דאיריי~א~ דנהי דהוי ~~כשירין שאפשר ~~א~~~ול
~~~~מ ~~סתבראדאי אמרת ד~מצאת ~ש ~סור מדאורייתא
דהיינו
ע~~~ הבערה משו~
איסור הבערה~ וא~כ קשה ד~מ~י לא
מתוך
~
ר
ת
ו
ה
ש
~
~
~
י
נ
ה
ו~
צ~
ל~
י אפילו ~~דרבנן ~ם ל~תחילה כמו שיבו~ר ~
ר~
הותרה נמי שלא לצורךישר
ת
צ
ק
לקמן ד~ו~ך של מ~שירין~~יק~י שפיר צורך
אף ~ם היה ~פשר ~~אתמול~
ו~ף לדעת
ממל~כת או~ל ל~~כשירין דאפשר
~לא~~~רינן
~
י
ק
ם
ו
פ
ה
~
~
נ
~~ב
א~תוכ
ב~~~א מהיו~~ט ה~~א דרבנו
תימה גדול היא דה~
מ~תמ
ת~~~
ע~~
רולכ~ד~
~
~
~
~
ה
סוב
א
ר
י
ת
י
ה
ד
~~הני ~ם
ה
צ
י
ב
א
ל
ש
ל
ף
ד
י
~
~
ש
ר
~
ב
~
~
י
~לל~
ו~וצ~ת
ל~
המתו
הוי רק ~~~עם מוקצד
~ו~רה~~ ולכן
~ מ~~~~ ~יסור הו
~
~
נ
ב
א
~
ר
י
ס
א
ד
~
ל
ו
ה
ר
ע
ב
ה
ד
כ~ב
לצו~ך נמי ~רי ל~~~ילה~ ~~שום ד~בי אי~ור
~
ש
~
ל
ש
ה
ר
ע
ה~
א
נ
~
~
ח
ר
ה
י
נ
י
מ
ת
ב
ש
ה
ב
ת
כ
א
ה
ם
ו
י
ב
ק
ד
י
מ
ל
~~
ביו~~~שרי~ וכיון ד~לי
דביו~~~~רי ~ו~~רינן דב~ל~נ~ןה~יר
~~~וך ~~ו~רה
~
ו
ש
~
~
ו
~
כ
~
~~
הר
~
~רה
הו~רה נמי ש~א לצורךולכן שרי בכל ענין~ וא~~כ ~יון דלא
~~כשי~ין ~האלא ~~לא לצורך
~צריך הרל~צבו~ר~~םצו~ך~~ת כ~~ש ~שרי
ג~
~~ור~
~
~
~
~
~
~
~
~
כלל~ואין לו~רדשאנימכשירין דגזיה~~כ ~וא דממעטינן לי~ו מקרא ד~~ו~~~
דדרשינן מיניה הוא ולא ~כשירין ~מו דממ~ינן מקרא דל~ם לצורך גבוה
דהיינו דוקא
וכדו~~~דשאני ה~א דהא אפ~ר ל~וק~א ~רא
וע~ו~~~
~
~
ו
ע
י
~
ד
ב~הו
דלא
פעם לצורך או~~נ ע~מו~
ל~
משכאח
רו~
יש
יעזר שפב
ל דאיסור הוצאת
י~~
ה~א מן
במלא~א
ול~יבא דר~
~
א
~~~~~~ התורה משוםדר~~א שמותי הואולית ליה כללהיתירא ד~~~ך
לאש~י ~~~נא ל~בע~ה כי לצורך ~ו~~נ עצ~~ו או אףל~ורך
ולכך
~
א
~
י
ד
י
ד
ל
א
~
~
~
ה
ד
ו
~
ה
~
א
ל
מ
ב
ד
א
ל
ש
כיון
~כ~ירין
דהיכי
היה אפשר מ
ראתממןול~ אבל מ~~מ דאו
ל
ו
מ
ת
א
מ
בד~ריי~~ לאיד~תיאיך
ר
~
פ
א
דהיה
ו
~
א
ה~ורה~
~
~
~
ב
מ
ר
ה
ועל זה הלאהכת~~ס ~~מו
לומר דא~ור מן התורה אםלא
~ליוכדע~ה~~~ז~
אפש~
וצע~~~~
~
י
~
מ
בלא~~הנ~ל לסתור ראיתו של ה~ת~~ס דהא דאין מוציאין את האור
~~~~~ ד~ר תורה הוא ~שוםדאיל~ה א~אי מודהר~ ~לי~זר~ די~ל
~
ו
ש
~
דאף דלא אסור אלא מדר~נן אפי~ה לא דמי לההיא דר~פ תולין דהתם
~והל א~~י ד~יקרו ~וא ~ק ~~רבנן ~שום ~זי~ה א~ו
אי~רי
אוהל באיסו~ע~י~במוציא אש דהוי הבערה שהיא אב מלאכהאלא דהתורה
קבע~
~הביו~~טא~ל מ~מ הבערה כזושהואמ~ציא בה אש א~רוה
~ר
מ~אב~ע
התירה את ה
ח~ירא~פיכיון דעיק~ו מלאכה
~כמיםוי~~ל
הוא ו~כך
~
~
~
ה
כ
ב
ד
~
ת
י
י
ר
ו
א
ד
~~ו~ה בה ר~~א דאם היה אפשר מאתמול
~~~ע~
~
ו
~
א
~
ח
י
כ
ו
ה
ל
נ~~ל דמדברי הירושלמ ש~בוא
עצ~~ו
דאין
יוא משוםש~
ה
כת~ר~ק מכשירין~ יש ד~עמ~ קצת
~~~ מוציאין את האור ה
~הוי
~
י
כ
ו
ה
ל
דאיסורא דאין מ~ציאין ~וא רק מדרבנן~ דהכי איתא בירושל~י פ~~א
ד~~ס~ מגילה ה~~ו אהא ד~גןאיןביןיו~~ט לשבת אלא אוכל נפש~~תני
~
ש
~
ר~ יהודא ~~כשירי אוכל ~פש התירו~ מאיבינייהון ר~ חסדא א~ר ל~דד
~הוהו~יא אש מהאבנים
אפ~ודאיכא~יניי~ון~ ר~ ~נינא~ריה דר~ א~
רא~ו של ~
א
ו
~
בת~~יה
הד~ר
בינייהון~ תני ר~ יהודה ~ר פזי ד~רזיליה
~ ~~יר
לו~~דד ראשו
ר
ב
ד
ה
א
ו
ה
ו
ה
מ
וכי זהו הדבר דפליגי ביה חכמים
~~
~ האבנים הוא ~דבר ~~ ~פירוש ~ל
ן
מי
של שפוד הדבר~ ~ו להו~יא אשור~~
לית לך אלא כהדאאין ~שחיזין ~ת ~~~ין
איזה~~ןהא~ה~וו~ראיה הוא
~הר~ר~ חסדא דר~ יהודא הי~~ דמר ~~ יהודא
א~למשיאה ~לגבי ~ברתה~~ת~א
~י
ובקרבן ה~דה
בש~ ש~ואל דב~י ה~ל היא~ כדי להעביר שמנונית שעליו~~~
בפירושה~ני ~תב דאר~ ~סדא הוא דקמ~מה דהאר~~ח ~~~~ו א~ר
~
~
ד
דה~
משנהדאיןמ~~יזיןר~יהודא ואפי~~ה אסור להשחיז~ והיינו
~שו~
יהודא לא התיר כיהיא
~ם במל~כה דרבנן ולא ד~ורייתא~
המעייןהי~בבירושל~~י יראה דהירו~למילא הביא בשום מ~ום ט~מא
מכשירין ~שום
~~~~ דאמרו ב~מ~די~ן דלה~י מ~יר ר~ יהודא אף
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
דדריש מקרא דלכם לרבות כל צרכיכ~~והיינו משו~ ד~ירושל~י סו~ר דר~~י
~ו ~ם
וחכ~יםפליגי ~ק ב~לאכות דרבנן א~ התירוב~~שיריאו~ל נ~~ ל~~
דר~~~נינאבריה ד~~ ~בהו דס~ל
ש ל~קדק
~ש מן
י
~אבני~
~
~
~
~
ד
~
י
צ
ו
ה
ד
איכאבינייהו ומה ~עם~ליג אר~ח דאמרל~דד ראשו של שפודבינייהון~וב~~אי
פלי~י~ול~ן נ~~ל ודאי דר~ ~נינא
שפיר
וסובר ~דא~~רן ד~ם ר~
ר~
ו~
א~
דר
לב~נן ולא א
ייתא ול~ן לא ר~ה לומר
ור
י אם מלאכותחד
י~ו~א לא ה~י~כ
א
ה
~
א
ד
ו
ה
י
א
ת
י
י
ר
ו
א
ד
דחדוד שפוד איכא
ה
ד
ו
מ
ו
ה
~
י
נ
י
ב
ם
ג
ו
~~
הוי
דא~ור~
אלא הו~את ~ש~ן האבני~ דהוי ~~לא~ה דרבנן בהא פלי~יר~י וחכמים~
אל~~א
דא~ן~וצ
י~
ר
אין וכו~ הוי דרבנן ודו~~ק~
~
ר
ו
ס
י
א
ד
בדברי הירו~למי~ייתי כמשתו~~ם עלר~ה~און הגדול בעל ~~~~ס
~
~
~~~~~~~
~~ודה בהא
ז~~ל שכתב דמלשון ה~~שנה ודאי ד~ם ר~
~
~
~
י
ל
א
יו
ולכן הקשה דכמ
א
ו
ה
ם
ו
ש
מ
ר
כ~דט~מא דאסו
ון
דהוי
דאין ~~ו~יאין א האור~
ר~מא~מול והא ר~ אליעזר~~~יר במכ~ירין בכל עניןבין אם
מ~שירין שאפש
לתדש דאיסור הוצאת אור
~יה ~פשר מא~מול ו~ין לא א~שר~ול~ן
~
ר
כ
ו
ה
י ~ובא דמ~~מ ~ה
~וא דאורייתא וגם ר~אליעזר מודה~ ועל זה קשהל
~
נ
~
י
לדברי ~~ חנינא בריה ~~~ אבהו ~בירושלמי דאמר להדיא דהוציא אש מן
הא~ני~ א~כא בינייהו~~רי להדיא דהך ~~שנה דאין מוציאין וכו~ לא ~אי
~ר~ י~וד~ וא~כ כר~ אליעזר נמי לא א~יא ד~ם לדידיהשרי להוציא אש~
ה~~נ
דהא כמו דבתלמודא דידן
תולין אמרו דר~~א סובר כר~
~
~
~
ר
ב
~
ד
ו
ה
י
א~רו כן בירושלמי ~ם~ וא~~כ ק~ה ~ושית
אליבא דהך
מ~~~
~
~
~
ת
כ
ה
~בירושלמי~ ו~~ בלא~~ה ק~ה לדברי הכ~~ס עצמו ~~ו~י~ שם דהירושלמי
כי אם ה~כי דלא
י ר~ י~ודא מכ~ירין
פל~~ אתלמוד~א~אתדמיודלן דא~רו דלא~~
ל
כ
~
~
ת
~
ד
ו
~נין שרי לר~
היה
הירושלמ~
אבל בא~ש~ לא~
יהודא~~
~
ו
ה
~כודאי דגם ר~ אלי~זר לית ליה האי חילוק ו~םמצינן דר~~א ~~תיר
ואש~~
~~כשירי אף בש~ת~ אלא ודאי דצריכים ע~כ לו~ר דהך בבא דאין
מצו~
מוציאין וכו~ קאי כר~ ~ליעזר~
~יועוד ר~ אלי~זר ~~~ע ד~א
לנ
ש~קשה דלי~נא דמת~י~ דקת
~
י
ל
~
~
~
א
~~~ ר~~אאבבא קמיי~א דאין~~וציאין וכו~~ראיתי בס~ ומצור דבששהא~יך
הרבה בענין האלק~ריא וז~~ל בחאו~ח סמןי~~א~ ~~כיאין כאן~~יה
י והתו~~ ~~תני~ דאחרי משנה זו
דשמ~תניתין ד~ין מו~יאין ר~~א היא דהא~~~~
דועוד א~~רר~~א כת~ו דהך מתניתןלאו ר~א הוא רבנן ומשו~ה ~~~ל
~יאין ~לא ס~~ל ~ר~א
וצ
לר~~~י לישנא דועוד דהא אפס~ו~רבנן בהךדאין ~~ר
~דולה~יא
כמ~~ש המעיין בד~רי רש~~י ו~וס~ ב~יצה
ל~~ד~
~
א
~
ל
פ
ו
ואזדא לה
דאישתמיטתיה דברירש~~י ו~תוס~ הנ~~ל שכתבוד~~י~ךד~ריו
ממ~
ראיתו לג~~רי~~ ע~~ל~ואין ד~ריונכונים כלל דנ~י דהך דואין מוצי~ין ~או
~
~
~
~
~
~
~~יל~א
~
~
ל~~י~ני ועוד ~~ר
~~א
דלאוא~~~~
~
~
י
~
ד
~
~
~
~
~
י
י
~
~
~
~פ~ב~א
גו~ר~~א
פלי
ע
~
~
~
~
~י
~
~
~
~
ך
ה
א
וד~י
דיליה~
ומוד~
~~~~~~~~~~
ו~~
נ~
יכ
ר~
~דבד
~
ל
ב
~
י
ה
~~וכן ~~~ואר
ן
י
~
ע
מ
ה
ל
~~א ד~ין ~~ו
~~ן ו~ו
ש~ בר~~~י ו~ו~~~
~~א
ל~~~~ד נר~ה ד~דר~ה אי אמרינן דר~ ~ליעזר~~י נ~~י
~~~ו~וד~~~ה~~מר ר~
~~~~ ד~~ן~~~יאין ו~ו~ ני~א ט~י לי~נא דמתני~ ~~ני
ם
ו
ש
~
א
~
~
ד~~י
~לי~זר~ ~הנה ~~~~ ~~ב רש~~
י דלהכי ~ני ו~ו~ ~מ~
ו
~
ק
ה
ו
ד
ו
~
ו
א
~~~ב~~~וק~~~ ק~~~ר הכ
~~~~~ש~~י
~~רית~ ~ק~~~~
~~
~~~
~~~ק~~~
~אין מו~י~ין את ה~ור
רב~ן
~
י
ל
י
~
~
אקו~~
ל~
~ ~~
~
ב
ו
~
~
~
~
~
~~
ינ
ה~
ב~י~ובין דכל ו
ד
ו
~
ו
ר
~
י
~
~
ה
~
~
ה
י
ד
ה
~
ד
י
דה~י
~
~
~
~~~~קוהו~~~~
י ~ה לא
ווכד~~~
~~
ל~ימר~ו
~
י
י
~
~
~
י
~
~
ל
~
~
כ
~
~~ לדע~
ד~יןמו~יאן ל~ו ר~ ~לי~זר אמרהא
ן~
ול
הר~ב~~ם בדב~ד~יד
~ן
וכ
~
י
י
ש
הט~ם~יו~~~
יה
אד
ד~~ילתא ~י~~ בבא~
ן~ ~ב~ את הרעפים ל~~ות ~הן נמיהוי
מ~ו~
ינןי~~~פשר מאת~ול~ וא~~כ ר~~א ~לא מ~לי~ ~ין
ל~
~תיקון הד
רה~~ים הוי ~~~~~ר
~פשר ~א~~ר נ~~י~דין זה שבמ~נה~ועיין
וא~~כי~~לד~ולי
~~~~
ל~
י ב~~~קה ~~
ן
נ
ב
ר
ד
~
י
י
~
~
י
~
י
ל
פ
ד
לי
בבא הו
~
~
~
~
ת
כ
~
~
~
~
~
~
א
ל~ר~ ~~ועוד~~ א~רר~~א ו~~ו~ עליו ~~מים גם~~~יי~
י
~
~
ד
~
~
~
ו
י
ס
ופליגי
~ל ~ילי דה~~קה ו~ד ~~י
בז~~
א
נ
~
י
ל
ר
י
פ
~
ק
ד
ק
ו
~
ו~~
דו~~עוד~~~
שב~וגיא
כי ~~רא
לו~~ר ~ן~ בכ~~ז ~ש~עמד~~י
~
י
נ
ו
ש
א
ר
ה
~
ו
ה
א
ש~~ ד~דרב~ ~~ ~~א ~ליג נ~י
~בא ק~ה ~פי לי~נא ~ו~וד~
~~~שון הר~~ן ז~~ל ב~~ס~ בי~ה ש~~~~~ה~~וא~רים ~ירצו דכיון
וזה ל
נלע~ד דאפ~קו~
ב~י~~א דס~ל~א
ה~סק כללושפיר~ני ו~וד~ וכן
~ו~~ קצ~
~
ב
י
~
~
ם
ש
~~~וגיא ד~ירובין כמבואר ל~עיין הי~ב~
י ~כתב
ל
~
ב
היי~י ב~ב~א זו ~ר ~זליה ~ל ה~און פ~~
~~~~י
ש~לי~~~
דאין ~~וצי~ין
ו~ו~
דה~יד~ין
נ~
רא
~
כ~
~~~ ~ה~ ~~ש
דלד~~ ה~
ןלר~~א בר~~פ
א
ו
~
ני
ימבד~ה~א~~~~~~
ל
~
~
ל
ד
ם
י
~
נ
ד~י לר~~~ודאי~ר
~~וציאין ~~דברי
א
ת
י
א
ד
כ
ם
ת
ה
~ולין דאפי~ מכ~י~ין ~אפ~ר ~~~ו~ן מעיו~ט מתיר
ב~מ~~
במ~נה ו~ודא~~ר
ובזה ליי~ב ~~ה ~הק~ורש~י ותוס~ לקמן
~~~א י
~יתא ול~~י דפרי~~ת
ל~אהס~~~ו~
י
מ
ב
~ ~~ו לשון ו~~ד ~יון דא~ס~ה בד
~ב~~ם ~ת~ ~~יר ד~אהוי ה~~~ה במילתא ~חריתא כי~ן דחכ~~ים
ימ
ש~
בש~~ת~קה
~זר וכפל
~ו~ייהו ~ו~ דמ~ק~ לה האי ב~~דאין ~וציאין~ ע~~ל~
ש ו~ו~
דר~~~ את דב~יו ~~~ד ע~~~~ ו~ה שה~~י~ילעיל צ~עוי ליישב~
נר~ה דלדבעד~~ הר~ב~~ם ל~טתיה בלא~~~לאק~יא כלל קושיתה~~~~~~
דטע~א דא~ן ~ולין
~ולין
~~~~ דהנהאף דב~~~~ דידן
~
א
תר~~~~והל ~~בו
אי~ור עשי~
~פכ~א
א~
~~
~~מ בפ~ק
~מ~מרת
ארעי~
ו~
ה~
~~
הר~ב
ה~
הו
א עו~ה
י~~ז~~ו~ ~~ו~ן א~ור
המשמרת ~~רך
~~~
ל~לו~ א~
~ת~
~~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
א ובמחה~~ש שם שתמהו
~חול שמאי~ואלש~~ר~~~ו~ייןב~~ג~~אס~ שט~וס~~קי~~
~לדעת הרמב~~ם קשה דא~~כ מאי פריך ~~ בגמ~ל~~אלי~זר הש~א אוסופי
~והל ~ר~י לא ~~וספינן למי~בד לכתחלה שרי~ והא לד~ת הרמב~~ם הרי
אוהל במ~מרת אלא ~~ם אחר יש בדבר
ליכא ~~א כלל ~יסור
י
~
~
~תם~פ~ידברי הרשב~~א שם בר~~פ תולין שכתב
ונל~נ~~דלי~שב ת~י~
ועיש~~
י מדרבנן שלא י~שה כדרך שהוא
ר
מ
~
א
ל
א
בהד~ף קל~~ח~~~א בד~~ה~
שם
א~י
פיר~~~י ז~~ל דלאו משום אוהל אר~י הוא אלא שלא יתקן ל~מר
ה
ש
~ו ב~ול~
והראיה מדאמרינן לקמן ת~לה אדם את
כדרך שהוא עושה
בחול~
בקב~
ואי ~~מא משום
המשמרת ביו~טלתלות בו א~וזים ורימוני~ ותולהבושמרים~
אוהל מהלי תול~לרימונים מה לי תולה לשמ~יםמ~~מ הא ~ביד אוהלארעי~
והקשה עליו הרמב~~ן ז~~ל ד~דאקשי~ל~יל לר~~א השתא אוסופי אוהל אר~י
אסור לעשות לכתחילהש~י אלמא ~~מא ~~שמרת משום אוהלאר~י הוא
ש
ופ
איתמר ~~~~ל~ולפי~~ז יש ל
תר~
הואז~~ל דדילמא סוגיא דל~יל בש~ת
~
ר
הפרק ~~ר~
יל
דל~י המ~קנא לי~א ~
ה~~~
ולס~
~
י
~
ו
ק
~
~מב
ה
י
ר
ב
א~
בר~ע
~ יהודא
א
פ
י
ד
~
ו
א
ד
ו
~
י
~~ב~ינן כלללשנויי דר~~א
מר~
~
ר
כ
א
ל
ו
א
ר~~
~י~ז
~ל
~
~
ג
ו
~
תתישב קושית התוס~ שם בר~~פ תול~ן בד~~ה דר~ ~לי~זר וכו~ ו~ייש~~ה
~יכ~~זל~ימאידקיי~~ל להל~ה~אזלא שפיר הך בבאדאין ~~וציאי
ן וכו~
ולב
א במ~שירין~ר~ יהודא ~~~~מ
דאףאי ~ובר ~~~
א
~דםו~~
ו
א~ליב דר~ אלי~זר~
~
ו
ש
~
~את~~ול
ד~סו~~ודו~ק~
אפפש~
לנדון דידהןיכ~
פי הדברים~ו~~ ~ד ~אן אפשר להתיר את
ד~
ד~כ
ל
~
י
ר
ו
מ
א
~
הדלקת ~אלק~ריא ביו~~ט לד~ת הרמב~~ם~ אמנם יש לשדותבה נר~א~
אין צדין ~תב הר~~ב~~ן במלחמות וז~~ל~ ~אלא הוו יודעים שלא~ל
~~~~
ה~שר המאכלים לא~לן ~גוןאפיה ובישול
ד~ר~~~ ~ות~ו
~ההמןלא~כבול~ לצוד ביו~
ו~
גצ
וכן ל~קור דבר מגדולווכי~ו
ן
י~~חי
~ילם~ ש~ינן
ב~ל
~
ד
א
~
ו
ש
ר
ב
ותולדותיה אלווכיו~א בהן אסו~יןוהן ב~לל מלאכת עבודה~ ~כ~~ל~ ומה
~~
~ר
~י
העליוהר~~ןדלפי~~ז למה יהא אסור לט~ון ח~ים מן התורה ויהא ~~ותר
קת
~
ן בלשון
לדוך כל הנידוכין כדרכן שהרי ~~יקה וד~י תולדה ד~וחן הוא~עיי
שלא
הרמב~~ן ז~~ל שהרגיש בזה וז~~ל~ ולדברי הכל נתמ~~ו ~~ינה
~
~
~
ר
ה
ו
מלא~ות שליומן ~~ון שחי~האפיהובישול~ אבל אלו
התירה תורה
~
~
~
ו
י
ב
~
ל
א
הרבה אמרה תורה יתקן כדרכו
בני אדם לתקן מהם
הן
~
י
~
~
י
ל
לי~ים הר~ה של חול וא~~~פ שמ~ינו
~~
~
ט~~שלא יתקן
~ד
ל ליו~ו
ו~
ק~ו
~ל םנדוכין כדרכןהית~
~
~
~
ו
י
~
~
~~~~אכות הללו ~וחנין את הפלפלין בריחים שלהן וכ
נמי
~~ינה היא ~הנהו מלאכות ~יום נינהו ומ~מ נתמ~~ה קצירה ותולדו~יה
התירה ~ורה אלאלהכשיראוכלין שברשותואבל
~~ון ~ולש
~
ו
ר
י
~
~
י
ל
כ
א
נ
ה
של~
מיום לחברוכגון ~אניםותותים
א
ל
ו
ל
ו
ד
~
מ
לעקור ד~ר
ואפי~
~
~
לפירו~ םנפ~מי~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~היינו ט~מא ~לאני~א להר~~ן
זה של ה~מב~~ןבין
~כ~ל~
ר דמהני~י~וק זה גם
מ
ו
ל
ר
ואשפלש~יומן או לא משו~ דס~~ל ל~ מ~~ב חילו~
מלא~ו~
~~
ול
לענין ד~ד
ייתא~
זה ודאי דהרמ~~~ןז~~ל לאו מסברא דנ~שיה אמרה~י מילתא דהא
~~~~מבו~ר שם דה~מב~~ן בהאי תי~וצא לא אזיל ~לל בשטת הי~ושלמי
כי אם
דדריש ~מוכין דלא הותרו ~ל
ואי~~~
מ~~~
~~
~מזלהאכ
ביון~אם ~מאכל ה
ו
ואל~~שר~שות וא~א
צ~~ע היכאר~יזא
~
ד
א
~
~ה
יד
לי
יצ
~ה~ו
בהן~סירימדאוריית~~ ונר~ה ד~~~כ
תר
יי
יצ
רק
לא ומנליה להר~ב~~ןאוד
~
צ
ו
י
כ
ו
דס~~ל דפש~א דקרא ד~~~ך ~~ר יא~ל ~כל נ~ש~~ ~שמע ד~י~רי דוקא
~ומ
ברשו~ו אלא שאינור~וי לאכילהוהוא עושה מלאכה
י~ דיש לו כבר
~י~
~~
א~
ו~~תקן אותו להיותוהמ~
כבר ~ר~ות
כיון שה~~אכל
ר
ש
לאכילה~
~ן או~ולא~ילה~ האו~~ל המאכל
~אד~~ה~י~ה התורה ~לא~ה ~דויבכהל~~~~
~ע~~י מלאכה הוא מביא א~ המאכל
כ~הוא
~דיין לאו
~
ו
~