בית אלוהים
מאת
רבי משה מטראני
מרבני צפת במאה ה]1500-1580[ 16 -
עיצוב :זהבה גרליץ
הערך משה מטראני ,באנציקלופדיה יהודית דעת:
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1763
צילום דפוס ורשה :1862
http://beta.hebrewbooks.org/14113
אתר דעת
תשע"ח
רבי משה מטראני ,בית אלהים * מהדורה מעוצבת * אתר דעת www.daat.ac.il -
שער התפילה
2
4 …………….. …………………………..
שער התפילה -פרק א [מהי תפילה]4 …………………………………………………………………………………..
שער תפילה פרק ב [הקדמת שבח לתפילה]9 ………………………………………………………………………….
שער התפילה פרק ג [עיקר התפילה כוונת הלב] 12 …………………………………………………………………..
שער התפילה פרק ד [זמני התפילה] 15 ………………………………………………………………………………..
שער התפילה פרק ה' [בית הכנסת]17 ………………………………………………………………………………….
שער התפילה פרק ו [התפילה בלחש]24 ……………………………………………………………………………….
שער התפילה פרק ז [התפילה בעמידה]26 …………………………………………………………………………….
שער התפילה פרק ח [כריעות והשתחוויות בתפילה] 29 ……………………………………………………………..
שער התפילה פרק ט [אופן העמידה בתפילה] 33 ……………………………………………………………………..
שער התפילה פרק י [חלקי התפילה הדורשים עשרה]37 …………………………………………………………….
שער התפילה פרק יא [תפילה בציבור] 40 ………………………………………………………………………………
שער התפילה פרק יב [תפילה על אחרים]45 …………………………………………………………………………..
שער התפילה פרק יג [תפילה בתענית] 51 ……………………………………………………………………………..
שער התפילה פרק יד [מדוע האל אינו נותן בלא תפילה] 58 …………………………………………………………
שער תפילה פרק טו [מצווה מהתורה]62 ……………………………………………………………………………….
שער תפילה פרק טז [על צרה]65 ………………………………………………………………………………………..
שער תפילה פרק יז [תפלה לגאולה] 72 …………………………………………………………………………………
שער תפילה פרק יח [התפילות שבמקרא]74 …………………………………………………………………………..
שער תפילה פרק יט [סוגי הברכות] 90 ………………………………………………………………………………….
שער תפילה פרק כ [משמעות הברכות]92 ……………………………………………………………………………..
שער התשובה 93 …………….. …………………………..
פרק א בגדר התשובה94 ………………………………………………………………………………………………….
שער התשובה פרק ב [מהות התשובה ועיקריה] 98 …………………………………………………………………..
שער התשובה פרק ג [עיקרים נוספים] 106 …………………………………………………………………………….
שער התשובה פרק ד [מי עדיף :צדיק או בעל תשובה?] 108 ………………………………………………………..
שער התשובה פרק ה [ערכה של תשובה לעת המוות] 111 ………………………………………………………….
שער התשובה פרק ו [ערכה של התשובה בכל שנה] 113 ……………………………………………………………
שער התשובה פרק ז [סוגי תשובה]115 ………………………………………………………………………………..
שער התשובה פרק ח [ייסורין]118 ………………………………………………………………………………………
שער התשובה פרק ט [שני סוגי ייסורין]120 ……………………………………………………………………………
שער התשובה פרק י [על מה באים ייסוריים]126 ……………………………………………………………………..
שער התשובה פרק יא [החוטא ושונה בחטאו] 131 ……………………………………………………………………
שער התשובה פרק יב [חרטה ללא תשובה] 134 ………………………………………………………………………
שער התשובה פרק יג [תשובת ישראל ותשובות האומות]135 ………………………………………………………
שער התשובה פרק יד [בין תשובת ישראל לתשובת האומות]136 ………………………………………………….
שער התשובה פרק טו [תשובה בעשרת ימי התשובה[139 ………………………………………………………….
שער התשובה פרק טז [בין תשובה למצוות אחרות] 140 ……………………………………………………………
שער התשובה פרק יז [התשובה מצוה כוללת]145 ……………………………………………………………………
שער התשובה פרק יח [תשובה וגאולה] 147 …………………………………………………………………………..
שער היסודות 147 ……………. …………………………..
פרק א -בגדר היסודות 147 ………………………………………………………………………………………………
שער היסודות פרק ב [אמונות על בסיס השכל] 151 …………………………………………………………………..
שער היסודות פרק ג [ 25הקדמות המורה למציאות האל]154 ………………………………………………………
שער היסודות פרק ד [ראייה למציאות ה'] 157 …………………………………………………………………………
שער היסודות פרק ה [מידת הדין ומידת הרחמים]162 ……………………………………………………………….
שער היסודות פרק ו [אל – תקיף] 164 ………………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק ז [לקרב אל השכל את מציאותו] 166 …………………………………………………………….
שער היסודות פרק ח [ראיות לאחדות ה'] 167 …………………………………………………………………………
שער היסודות פרק ט [הרחקת הגשמות] 172 ………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק יא [העניינים הקשורים במהות האל] 178 ………………………………………………………..
רבי משה מטראני ,בית אלהים * מהדורה מעוצבת * אתר דעת www.daat.ac.il -
3
שער היסודות פרק יב [העיקרים בתיאור האל]186 ……………………………………………………………………
שער היסודות פרק יג [אמונת ישראל נובעת מהחושים] 197 …………………………………………………………
שער היסודות פרק יד [העיקר החמישי של רמב"ם] 199 ……………………………………………………………..
שער היסודות פרק טו [החובה לעבוד את ה'] 203 …………………………………………………………………….
שער היסודות פרק טז [חובת הכיבוד והעבודה] 207 ………………………………………………………………….
שער היסודות פרק יז [ה' – אב ואדון]209 ………………………………………………………………………………
שער היסודות פרק יח [ראיה שהעבודה היא רק לה'] 211 ……………………………………………………………
שער היסודות פרק יט [הנבואה]214 …………………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק כ [ראיות מסברא לקיום נבואה]219 ………………………………………………………………
שער היסודות פרק כא [משה רבנו]222 …………………………………………………………………………………
שער היסודות פרק כב [ראיה שמשה רבן של הנביאים] 230 …………………………………………………………
שער היסודות פרק כג [הסבר המטה של משה] 242 ………………………………………………………………….
שער היסודות פרק כד [מעלת משה]249 ……………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק כה [התורה שבידנו ניתה למשה] 253 ……………………………………………………………
שער היסודות פרק כו [ראיות מהתורה שהתורה מפי הגבורה]258 …………………………………………………
שער היסודות פרק כז [ראיות מסברא שהתורה מפי הגבורה]262 ………………………………………………….
שער היסודות פרק כח [הייעודים שבתורה ובנביאים] 273 ……………………………………………………………
שער היסודות פרק כט [התגשמות הייעודים] 291 ……………………………………………………………………..
שער היסודות פרק ל [ראיות לאמיתת התורה מקיום הייעודים] 305 ………………………………………………..
שער היסודות פרק לא [ראיות נספות מהתורה שהיא מפי הגבורה] 311 …………………………………………..
שער היסודות פרק לב [כל התורה מפי הגבורה] 332 …………………………………………………………………
שער היסודות פרק לג [האם יש רמות קדושה שונות בתורה]345 …………………………………………………..
שער היסודות פרק לד [לא תוסף ולא תגרע]346 ………………………………………………………………………
שער היסודות פרק לה [גזרות וסייגים לתורה] 356 ……………………………………………………………………
שער היסודות פרק לו [המחלוקת על הסמיכה]358 ……………………………………………………………………
שער היסודות פרק לז [קיום התורה במהלך הדורות] 360 ……………………………………………………………
שער היסודות פרק לח [האם התקנות נהגו בכל הדורות?] 364 ……………………………………………………..
שער היסודות פרק לט [ה' יודע מעשי בני אדם] 366 ………………………………………………………………….
שער היסודות פרק מ [ה' יודע העתידות] 370 ………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק מא [ספקות בעניין ידיעת ה'] 379 …………………………………………………………………
שער היסודות פרק מב [עיקר האמונה הי"א] 381 ……………………………………………………………………..
שער היסודות פרק מג [שכר ועונש] 387 ………………………………………………………………………………..
שער היסודות פרק מד [ראיה מהחושים לקיום עונש לעוברים]393 …………………………………………………
שער היסודות פרק מה [שכר הצדיקים ועונש הרשעים] 402 …………………………………………………………
שער היסודות פרק מו [עונש הרשעים] 406 …………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק מז [ראיות מהקבלה על שכר ועונש] 411 ………………………………………………………..
שער היסודות פרק מח [זכויות האבות הקדושים] 431 ………………………………………………………………..
שער היסודות פרק מט [עונש הרשעים נלמד מהקבלה]443 …………………………………………………………
שער היסודות פרק נ [ימות המשיח]450 ………………………………………………………………………………..
שער היסודות פרק נא [הקושי להוכיח את בא המשיח]456 ………………………………………………………….
שער היסודות פרק נב [ראיות מהמקרא לבוא המשיח] 461 ………………………………………………………….
שער היסודות פרק נג [תחיית המתים] 467 …………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק נד [ראיות מהחוש על התחייה] 475 ………………………………………………………………
שער היסודות פרק נה [דברי המקרא וחז"ל על התחייה] 478 ……………………………………………………….
שער היסודות פרק נו [ראיות נוספות למשיח ולבריאה]490 ………………………………………………………….
שער היסודות פרק נז [פירוט על התחייה]491 …………………………………………………………………………
שער היסודות פרק נח [התחייה בארץ]495 …………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק נט [פירוט עניין תחיית המתים] 497 ………………………………………………………………
שער היסודות פרק ס [עוד פרטים על התחייה] 510 …………………………………………………………………..
שער היסודות פרק סא [התפילה בזמן המשיח]521 …………………………………………………………………..
שער היסודות פרק סב [נפש רוח ונשמה]528 ………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק סג [הקרבנות] 535 ………………………………………………………………………………….
שער היסודות פרק סד [הסודות בסיפורי התורה] 542 ………………………………………………………………..
רבי משה מטראני ,בית אלהים * מהדורה מעוצבת * אתר דעת www.daat.ac.il -
שער התפילה
שער התפילה -פרק א [מהי תפילה]
ראוי לתת גדר לעניין התפילה ,שתלויים בה כמה דברים גדולים ,כמו שנבאר בעזרת
השם .ומצאנו גדרה נכון ושלם ,והוא בקשת האדם מהאל דבר צורך שאינו ברשותו.
והרצון במלת בקשת ,הוא להורות שאין ראוי שישאל האדם צרכיו מהאל יתברך דרך חיוב
והכרח ,כמי ששואל את חברו שיפרע לו את חובו ,שהוא חייב לפרוע לו ,אלא דרך בקשה
ותחנונים ,כעני השואל למי שאינו חייב לו ,כי מה הקדים האדם ליוצרו לשישאל ממנו דרך
חיוב ,וכמו שאמר הכתוב (איוב מ"א) מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא ,כמו
שדרשו רז"ל (ויק"ר כ"ז) נתתי לו בית ואח"כ אמרתי לו ועשית מעקה לגגך ,וכתבתם על
מזוזות ביתך .נתתי לו שדה ,אמרתי לו לא תחרוש בשור ובחמור וגו'.
ועל דרך הפשט יאמר ,מי שחושב שהוא מקדים לפני פעולות טובות ,ולזה שואל ממני דרך
שילום ,ממה שהוא תחת השמים שהוא שלי ,אוכל לפרוע לו ,אבל מי שמכיר שאין מי
שיקדימני קודם שאעשה לו טובה ,אלא שואל דרך חסד וחנינה ,איני פורע לו ממה שיש לי
בזה העולם השפל ,שהוא תחת כל השמים ,והוא עולם ההוויה וההפסד .אלא מעולם
העליון והוא עוה"ב ,עין לא ראתה אלוהים זולתך יעשה למחכה לו (ישעיה ס"ד) ,ר"ל מה
שיעשה לאותם שהם מחכים לו ,כלומר שמחכים שיהיה להם שכר טוב בעמלם ,אבל אינם
מכוונים לזה דרך חיוב ,אלא דרך חסד ורחמים .וכמו שאמר התנא (אבות פ"ב) וכשאתה
מתפלל אל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים לפני הקב"ה ,כדכתיב( :יואל ב') כי חנון
ורחום הוא כו' ונחם על הרעה ,כי תפילת קבע הוא שחושב שראוי ומחויב הוא שתפילתו
תהיה נשמעת ,ושישיג המבוקש בתפילתו ,והיא קובעת שאלתו ,ואין ראוי לאדם אלא
שיעשה דרך תחנונים ,שמודה שאינו כדאי בשביל מעשיו אלא ברחמי ה' ,ובזה משיג
מבוקשו ,כי אין מי שינצל מהרעה הבאה עליו ,אלא ברחמי האל ,וכמו שהביא הכתוב כי
חנון ורחום כו' ונחם על הרעה ,כלומר כי מצד שהוא חנון ורחום הוא שמרחם ונחם על
הרעה ,כי אם לא היה במידת רחמנותו אלא בדין וחיוב ,לא היה שב על הרעה ,כי אין מי
שיוכל לדין עמו לומר שהוא ראוי שיסלק מעליו חרון אפו ,כי אם בחסד וברחמים ומדת
רחמנותו כוללת לבלתי הגונים.
וכמו שאמר (ברכות ז') וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו ראוי וריחמתי את אשר ארחם
אע"פ שאינו כדאי ,כי היה מספיק שיאמר וחנותי וריחמתי ואמר את אשר אחון את אשר
ארחם ,לומר שלא תתפשט אותה החנינה והרחמנות ,אלא לאותו שיחון ולאותו שירחם
ממש ולא לאחרים ,וזה בלי ספק אינו אלא לבלתי הגונים ,שאם הם צדיקים גמורים ה'
4
רבי משה מטראני ,בית אלהים * מהדורה מעוצבת * אתר דעת www.daat.ac.il -
יתברך .חונן ומרחם אותם ואת דורם בזכותם ,ואינו צודק בהם את אשר אחון וארחם ,אלא
לכולם בזכותם כנזכר .והקדים חנינה לרחמים ,כי חנינה מלשון חן ,והוא נותן חן לבלתי
הגון ,כדי שיהא ראוי אח"כ לשירחם עליו .והנה מצאנו (תענית י"ט) שהאשימו את חוני
המעגל על שיצא מגדר זה בתפילתו ,שאמר איני יוצא מהמעגל הזה עד שתרחם על בניך,
שנראה שהיה שואל מהאל דרך חיוב והכרח ,וכמו שאמרו כבן המתחטא על אביו ,שהוא
הבן המתגעגע על אביו ,שהוא נוהג עמו שעושה לו כל רצונו ,ושואל ממנו דרך ציווי והכרח.
וכן עשה חוני שעגל עוגה ונכנס בתוכה ,לרמוז כי אם לא היה מרחם על בניו היה נראה
כאילו הם בתוך העוגה ,כלומר שמורה לעולם שהוא כדורי ,והם תחת צבאות ומזלות
השמים ,וכשרחם על בניו יצא מעוגה להורות כי אין שר ומזל שולט על ישראל כשהם
צדיקים אלא שהמזל כפוף ונכנע תחתם ,וכמו שנאמר על אברהם אבינו (בראשית ט"ו)
ויוצא אותו החוצה (בר"ר י"ד) שהוציאו מחללו של עולם ואמר לו הבט וכו' ,שהמערכות הם
תחתיו ולא הוא תחת המערכה ,ונאמר לו כה יהיה זרעך ,כלומר כמו שאתה למעלה מן
המזלות כה יהיה זרעך ,כלומר הזרע שהם מיוחסים לך צדיקים כיוצא בך.
והרצון במלת האדם ,הוא להורות שלא תאות התפילה אלא לאדם ,שהוא מעותד לפגעים
ומקרים בזה העולם ,לא למלאכים שהם למעלה מהגלגלים ,ולא ישיגם חסרון ומקרה
ופגע ,והם מקדישים ומעריצים את קונם כפי הדרגתם והשגתם ולא לבעלי חיים שבזה
העולם השפל שאין בהם דעת לשאול צרכיהם ,והוא יתברך שבראם הוא מספיק צרכיהם
ומכין מזונותיהם מעשבים וצמחים הגדלין מאליהם בלי טורח ועמל ,כמו שהם אינם צריכים
לטורח ולהשיג תכלית בריאתם ,כי כוונת בריאתם הוא מציאותם לצורך האדם ,אבל האדם
שצריך לטרוח ולהיות עמל בזה העולם בתורה ובמעשים טובים ,אינו ניזון מהגדל מאליו
אלא ממה שצריך טורח ועמל עד הגיעו למזון האדם .להורות על כוונת תכלית יצירת
האדם וכמו שהראה ר"ע לקיסר (תנחומא פ' תזריע) השבלים והגלוסקאות כששאל ממנו
אי זה טוב מעשה הקב"ה או מעשה בשר ודם .והשיב לו כי מעשה בשר ודם .שהבין ממנו
שהיה רצונו להקשות לו על המילה ,הואיל שהוא יתברך בראו ערל למה אנו מבטלים צורת
תבניתו ,והתחכם בהראות לו השבלים והגלוסקאות ,כי השבלים מעשה הקב"ה
והגלוסקאות הן מעשה בשר ודם ,להורות כי כמו שהגלוסקאות טובות למראה ונחמדות
למאכל יותר מהשבלים במעשה וטורח האדם בהם במלאכות הצריכות מחרישה עד
אפייה ,כמו כן תכלית האדם אינו מושג אלא ע"י טורח ועמל האדם בתורה ובמעשים
טובים בזה העולם כי הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות ל"ג) ,וזו היא הוראת
המילה ביום השמיני ללידתו ,לומר שלא נברא האדם להתנהג על טבע העולם כבעלי
חיים ,אלא לטרוח לפעו ל פעולותיו מכוונות ליוצרו ,ולהחליש בידיו דבר המביאו לידי
עבירה ,והיא הערלה ,וביום השמיני ימול בשר ערלתו ,להורות כי בזה יהיה גובר על טבע
5
רבי משה מטראני ,בית אלהים * מהדורה מעוצבת * אתר דעת www.daat.ac.il -
העולם ,שהם שבעת הימים ,ששת ימי המעשה ויום השביעי שנברא למנוחה ,ואם כן
האדם כולל המלאכים שהם במדרגה עליונה .והבעלי חיים שהם במדרגה התחתונה.
ואפשר עוד לומר ,כי עיקר התפילה היא לאדם שהם ישראל ,כמו שאמר הנביא (יחזקאל
ל"ד) ואתן צאני צאן מרעיתי ,שאני בעצמי רועה אתכם כרועה שיש לו צאן רבות ומוסרם
לרועים שתחת ידו ,והצאן היפה והטוב מהעדרים הוא בעצמו רועה אותם להשגיח בהם
לטובתם ,ואמ ר אדם אתם ,כי מה שאני מכנה אתכם בכינוי צאן הוא בערכי ,כי אתם צאני
צאן מרעיתי ,אבל בערך הצאן שאינם צאן מרעיתי ,אדם אתם ,וזהו שדייקו אתם קרויים
אדם ,וא"כ תפילת ישראל היא הנשמעת שהם נמסרים תחת כנפיו ולא תחת שום שר
ומזל ,וכמו שאמר משה רבנו עליו השלום בתפילתו (דברים ט') והם עמך ונחלתך וכו' ,כי
מצד שהם עמו ונחלתו כדכתיב :כי חלק ה' עמו וכו' ראוי לסלוח על חטאתם ולקבל
תשובתם ותפילתם.
ומלת מהאל ,היא להורות שאין רשות לשאול ולבקש כי אם מהאל יתברך ,ולא משרי
מעלה ,שאין אנו כפופים תחתם ולא גם מהמלאכים ,כי אם מהאל יתברך לבדו שהוא
אלוהינו ,כי גם בזמן שבגדו ישראל ונאמר להם (שמות כ"ג) הנה אנכי שולח מלאך לפניך
לשמרך בדרך וגו' ,ונאמר הישמר מפניו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם ,שנראה
שהמלאך היה אמצעי בינינו לבין בוראנו ,הרי ביאר וסמך הכתוב מיד ואמר כי לא שלח
המלאך אלא כשליח להביאם אל הארץ ,כדכתיב :כי ילך מלאכי לפניך וכו' ,ואמר לא
תשתחווה לאלוהיהם ולא תעשה כמעשיהם ,וסמיך מיד ועבדתם את ה' אלוהיכם וברך את
לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך ,כלומר גם כי שלחתי לפניכם מלאך ואמרתי
לכם הישמר מפניו אל תמר בו וכו' ,עם כל זה לעניין התפילה שהיא עבודה שבלב ,אין
לכם רשות להתפלל אלא לה' שהוא אלוהיכם בייחוד ,והוא משגיח בכם בכלל ובפרט כל
איש ואיש ,ולזה אמר וברך את לחמך ,כי היה ראוי שיאמר את לחמכם וכו' ,אלא שהיה
נראה כי דרך כלל יברך את לחמכם ,ואפשר שאיש זה פרטי לא יגיע לו דבר מאותה
הברכה ,לזה אמר את לח מך ,כ"א אתם ביחד תעבדו אותו באגודה אחת בכוונה לא תהיה
הברכה דרך כלל ,אלא לכל אחד ואחד יברך לחמו ומימיו ,ופרט ואמר והסירותי מחלה
מקרבך ,כי רוב החולאים הם באים מרוע המאכלים ,ואחר שיברך אותם הוא מסיר מחלה
מקרבו ,כלומר ממה שנכנס במעיו שהוא מבורך ,ולא ימשך ממנו לנזק גופו כלל .או יאמר
וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך ,כי לפעמים לא יסתפק האדם בלחם
ומים לסבת בריאות גופו ,וכמו שאמר רבי יוחנן (חולין פ"ד) על רב שאמר צריכין אנו לחוש
לדברי זקן ,שהוא רבי אלעזר בן עזריה ,שאמר מי שיש לו מנה יקח לביתו ליטרא ירק ולא
בשר וכו' ,ואמר רבי יוחנן אבא ממשפחת בריאים הווה ,אבל כגון אנו שאין אנו בריאים ,מי
שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנוני ,ולא יסגף עצמו בעינוי ויצטרך לבריות יותר
6
רבי משה מטראני ,בית אלהים * מהדורה מעוצבת * אתר דעת www.daat.ac.il -
שיחלה ,ורב נחמן אמר כגון אנו לווין ואוכלין ,אפילו אין לנו פרוטה ,ולזה אמר הכתוב וברך
את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך ,שיהיה ברכה בפת ובמים ,שיהיה בהם
בריאות וחוזק באופן שלא יחלה ולא יצטרך לבשר ויין.
ואמר והסירותי ולא אמר והסיר כמו שאמר וברך את לחמך ,כי השגחת האל יתברך על
ברואיו להצילם מרעתם היא יותר פרטית מהשגחתו עליהם להטיב להם ,כי הוא מטיב
לכל ,כדכתיב( :תהלים קמ"ה) טוב ה' לכל ,אבל בעניין ההצלה ,כשהם בצרה צריכין
השגחה פרטית בעניין החמלה יותר ,ולזה אמר בברכה וברך בלשון נסתר ,ובעניין ההצלה
או הרפואה כשהם בחולי ומדווה אמר והסירותי ,כלומר אני אסיר המחלה מקרבך באופן
שתדעו ותשכילו ממוצא הדבר והחולי כי אני הוא המציל והמרפא לכל חי ,בהשגחתי
הפרטית עליכם ,כשתעבדו אותי בכל לבבכם .עוד רמז בזה הכתוב סבת היות התפילה
לאל ולא לזולת ,כי יש בידו להשלים צרכי כל השואלים אליו מה שאין כן בזולתו ,ולזה אמר
ועבדתם את ה' אלוהיכם ,כי יש בידו לברך לחמך ומימיך ולהסיר מחלה מקרבך מה שאין
כן בזולתו ,כי אם תעבוד ותתפלל לאיש שייטיב לך לא יצילך מרעתך ,ואם יוכל להצילך
מאי זו רעה ,לא יוכל להטיב לך ,כי אפילו מלאכי מעלה כל אחד ממונה על דבר אחד ואינו
יכול להשלים רצון איש במה שאין ברשותו ,ואפילו במה שהוא ברשותו שהוא ממונה עליו,
אין לו רשות להשלים חפצי איש אם לא ברשות ה' יתברך.
ואמרו בירושלמי דברכות (פרק הרואה) בשר ודם ,אם באת לו צרה ,קורא לבן ביתו של
פטרון ,ואומר לו פלוני על הפתח בחוץ ,אבל הקב"ה אינו כן ,אם באתה לו צרה לאדם ,לא
תקרא למיכאל ולא לגבריאל אלא צווח להקב"ה והוא עונה לך ,הה"ד (יואל ג') כל אשר
יקרא בשם ה' ימלט ,הורו כי בקריאת מיכאל או גבריאל ,היו צריכים רשות ה' ,כמו המשל
של בן בית שאומר לפטרון פלוני על הפתח בחוץ ,והפטרון אומר אם ירצה שיכנס או לא,
ודומה לזה הוא שמזהיר שלא תקרא למיכאל או לגבריאל ,שצריכים להימלך בו יתברך,
אלא ל שם יתברך ,ומיד יענה ,כמו שכתוב כל אשר יקרא בשם ה' ימלט ,כי בקריאת שם ה'
לבד עד שלא השלים שאלתו ,הוא נמלט ,כי בעבודת האל יתברך בכל לבב והיא תפילה
בכוונה ישלמו לאדם כל חפציו ומאווייו ,המתמידים אותו בזה העולם לעבודת בוראו,
הנכללים בטוב ורע ,בהבאת הטוב עליו ובסילוק הרעה הבאה עליו.
ומלות דבר צורך ,יורו שאינו ראוי לאדם להתפלל לאל על דבר שאינו הכרחי ,כי הוא
מטריח את קונו כביכול ללא צורך (תענית כ"ד) ,כי קבלת התפילה הוא דבר נסיי חוץ
מהטבע ,כי אם יורה המזל רעה על האדם ינצל בתפילתו (שבת קנ"ו,ב) וצדיק מושל יראת
אלוהים ,והאל יתברך אינו חפץ לבטל עולמו שברא וטבעו ללא צורך והכרח ,וכבר נענשו
ישראל על שאלם דבר בלתי הכרחי ,שאמרו (במדבר י"א) מי יאכילנו בשר ,ונאמר למשה
7
רבי משה מטראני ,בית אלהים * מהדורה מעוצבת * אתר דעת www.daat.ac.il -
על זה ,ואל העם תאמר התקודשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמר וגו' ,כי
הם לא שאלו בפירוש מה' שיתן להם בשר ,אלא כמדברים בינם לבין עצמם ומצטערים על
העדר הבשר ,ואמרו מי יאכילנו בשר ,כלומר שמשה לא היה יכולת בידו להאכילם בשר,
כמו שאמר מאין לי בשר ,וא"כ מי יאכילם ,והייתה כוונתם על ה' שהוא משביע לכל חי
רצון ,ולזה אמר ה' יתברך למשה אספה לי שבעים איש וגו' ונשאו אתך במשא העם ,שהם
חושבים שאין אתה יכול להפי