-
-
-
-
וי
-
',ש
דעת -מכללת הרצוג
מ דברי הוד ה
&d
מ פ ר ק 1מי ם ט כ-ל ן ק צי 1מי נ 1ך ר א
ה ה ו צ א ה לאור
משדד הבטח11
-
www.daat.ac.il
שי
דעת -מכללת הרצוג
מ ב 1א
מדבר יהודה הוא שטח מצומצם וצר (רוחבו אינו עולה "רבה
על , 15ק"מ) ,הנתון בין אזורים בעל' השיבות כלכלית .הוא משמש
אזור מעבר וחוליית-קשורבין יהודה לים-המלה ובין יהודה למואב,
ופז אזור שוליים ליישוב ביהודה .הודות לכך נודעה לו בתקופות
שונות בעברוכןכיום משמעותיישןנית שונה מזו הנודעת למדבריות
אחרים.
כאזור שוליים של היישוב ביהודה ,מילא מדבר יהודה תפקיד
רב-משמעותבחיי עם ישראל ,ובמיוהד בתקופות סוערות של מהפכות,
מרידותוימי תסיסהרוחניתומדינית .התנאיםהגיאוגראפייםהמיוהדים
השוררים בו יצרו אפשרויות נוחות למורדים ולמהפכנים למיניהם
למצוא מסתור זמני ולהתארגן בו לפעולה מחודשת ,ומשכו אליו
גם פליטים ומתבודדים למיניהם.
צרנין אזוריםגיאוגראפיים
אופיו של מדבר יהודה כשטה
י
ב
ע
מ
שונים ,הנבדלים זה מזה בתכלית ,הטביע את חותמו גם על עולם החי
והצומח שלו ,ומוצא ,אתביטויו גם במבנהוהגיאולוגי.
בסקירה שלנו נוכל להרחיב את הדיבור רק על אותו חלק
ממדבר יהודה הנמצא כיום בגבולות מדינת-ישראל (ד~בו של מדבר
יהודה נמצא מיום בתחום ממלכת-ירדן) ,אולם ,מן הראוי שנזכור
שמדבריהודה ה11יחידה שלמהבפני עצמה.
בהתאם ליעודה הכסול של מדינת-ישראל -תקומת עם ישראל
בארצווהחייאתה של ארץ-ישראל למעז עם ישראל -עלינו להזרים
חיים גם למדבר יהודה ,לפתחו וליישבה הודות לאמצעים הטכניים
הכבירים העומדים לרשות דורנו והודות לאמצעים הממלכתיים העומ-
דיט לרשות המדינה ניתנת כיום משימה זו לביצוע.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ר))י
.
..רע,.ליי
,
~
ן
י
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
תוגר .הזדה -נוף אייני
משתנה במשך הדורות .מבנה מבותר זה ,בנוסף למיעוט הגשמים
ולטיב הסלעים ,הוא שקבע את אופיו היישובי-גיאוגראפי של האזור
ואת תולדותיו.
(
הק
ימוט
הר-יהודההינו קמרון מוארך ,מצפון-מזרח לדרומימערב(במקהיל
לערך לקו החוף של הים-התיכון באותו רוהב גיאוגראפי ,ויש בכך
משום סימן נוח לזכרון) .הקמירן -מורכב מקמטים מקבילים,
הנראים כגלים שקפאהוניכרים יפה גם במדבר יהודה ,אלא שגובהם
בו הולך ופוחת כלפי מזרה :כל שהוא מורהי מהברו -גמוד
מהבלו .אין הקמטים-הגלים בתהומי מדבר יהודה סימטריים :צלעם
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
"דנך .שיג
הנא ממש מסנוור בלובנו .לובנו מובלט במיוהד מרוב חודשי השנה
בגלל מיעוט הצמחייה .הקרטון אינו נוטה ליצור קרקע משיבחת אף
באזורים גשומים יותר ,ובאזור שהון כמדבר יהודה איו הוא יוצר
עם התפוררותו כמעט כל אדמה .חיה"
שוהןיי
מבחינת השפעתו על הנוף,גורם הקרט
הטגוני הרך לריכוך-מה
של התבליט .נוףסנוניטיפוסי הוא נוף של גבעות מעוגלות ומורדות
מתונים ,אלא שהקרטון הרך ,האופייני למדבר יהודה בכללותו ,אינו
" y1D1ל-פני שטחים נרהבים באותו חלק של מדבר יהודה השייך
למדינת-ישראלי לעומת זאת נוכל לראותו יפה במקומות אחרים
במדבר י
שלהודה ,למישהולד,ה,בתצפית מרמת-רחל ,משם נראה קטעאופייני
מדבר
מאוד
על סלעיו הלבנים הטיפוסיים ועל מדרגותיו
9
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ל חלקם העליון של הנחלים ,ואילו בחלקם התחתון יש ויזרע
יגשברי מזרחה ,וזאת בשל הקו"בולס של שבירהושקיע" ,שאנו עדים
לו בחלקו המזרחי של מדבר יהודה ,ושכי11נ 1מצפון לדרום.
אפשר להכליל ולומר ,כי מבהינת כיוון הנחלים נחלק מדבר
יהודה ל רצוצות :לרצועה מערבית ,בה יורדים לרוב "נתלים
שרתחי ,ולרצועה מזרחית ,בה הם יורדים כמעט ישר מזרחה.
לדרום-מז
דוגמהאופיינית לכךנוכל לראות ,למשל ,בנהל-ערוגות ,הזורם תחילה
כז -בקרבת הגבול המדיני של היום -הוא
לדרום-מזרח ואחרי
חה .הלוקה 11לרצועה fi'fi~1Dולרצועה מערבית
פונה בדידגה מני
אינה חלה עלביוון הנחלים בלבה ראשו לעיל ,שהיא חלה גם על
כיוון ההרים והמורדות (ובהם נעוצה ,כמובן ,גם הסיבה לתמורה
הנהלים) וכן על טיב הסלע ,שבמערב הוא סנוני רך.
בכיווני
ובמזרה טורוני-קדומני קשה.
אין תלילות המורדות של ההרים אחידה בל עיקרן להפך -
דמות מדרגות להם ,לעומת זאת יורדים הנחלים במורד אחיד
בדרך-כלל ,ולכן מתגלים בהם לפגינו לסירוגין קטעים קניוניים
עמוקים וקטעים רדודיםונוחים לחציה .ניתן לראות ואת באופו בולט
ביובליו של נחל-רחף וביובליו של נחל-גורה
קטעיו השונים של כל נחל אינם שוויםביניהם בעומק ערוצוהם
וברוחבם .בסלע רך יכול הנחל להרחיב את ערוצו ,ואילו בסלע
סשה ,העומד ביתר עקשנות בפני שחיקת המים ,מופבית -עוצמתו
להעמקת ערוץ צר.
ברצרעה המזרחית של איורנו-,בה אסלעים קשים ,יצרו הנחלים
ערוצים צרים ועמוקים ,בעלי אופי קניוני ,ובמקומות שבהם ישנן
שכבות רכות וקשות חליפין נוצרו גם מפלי-מים.
ברוב ימות השנה יבשים הנחלים לחלוטיה לעומת זאת קורה,
שזירמים בהט במשך 'מים ספורים כמויות עצומות של מים ,בעלוה
כוח עריצה רב.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
נחל בוקק
ובריכות .הלק ממימ' 1מנוצל להשקאה והלק הושאר לזרימה חופשית
לשמר את הגמחייה הטבפית סביבו.
ברי ארבעההמעיינות שהזכרנולעיל הם המפרנסים אתנווה עין-גדי,
ושלושה מהם :עין-דוד ,עיז-גדי ועין-ערוגות הם שלושת המעיינות
הגדוליםביותר במדבריהודה שבתחוםישראל.
בקירו הדרדקי של הקניוז של נחל-משמר ,סמוך למקום שבו
www.daat.ac.il
2
דעת -מכללת הרצוג
ג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
גבית
ג) גבי מצדה ,השוכנים בנחל-מצדה ,ממורח להר-מצדה .בימי-
קדם ינקה לידם את מימיה אמת-מים שהוינה את הבורות
בצלעי
המלרבית של הר-מצרה.
ר) הגבים בנחל-החף.
ה) היבים שבנחל-זוהר ,בהמוך למצר-זוהר,
בשימוש
המצדן להעמיקם ,הגביהו יושבי המצדשה
יישפתותיהם
את
כדי
יושבי
בחומות ובסכרים.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
שמריית מדבריהודה
אשימיש הבוטאני במונחים .מדבר" .1ערבה" אינו אלא מושאל.
במקרא משמשת המלה "הערבה" כמזנח גיאוגראפי,המציין את אזור
השקע הגדולנין הים-האדום לבין 'ם-המלח (הערבה) ,ואת השטחים
שמצפון לו (ערבות-יריחו וערבות-מואב) .לעומת זאת משמשת,
כנראה ,במקורותינו המלה "מדבר" כמונח חקלאי .היא מציינת אזור
שאדמתו אינה ראויה לעבודת אדמה; משמעותו הפילולוגית של
השרש "דבר"היא -רעה" .בתלמוד נאמר שהיו"מוציאיו את הבהמות
למדבריות מן הפסח ועד לרביעה (לירידת הגשמים)" .משמעות זו
מבהירה לנו ,כיתר העמקה ,את השמות המקראיים של החבלים השו-
נים במדבר יהודה; מדבר תקוע ,למשל ,הוא האזור שבו היתה
לאנשי תקוע החזקה לרעות את מקניהם .מדבר מעון ,שטח המרעה של
אנשי מעון וכד'.
כיום משמשים בבוטאניקה המונחים "מדבר" .1ערבה" לציון
אזורים שבהם מכוסה רק חלק קטו מפני הקרקע בצמחייה ,ואילו
עצים אינם גדלים בהם כלל ,להוציא מקומותמיוחדים( ,כגון בערוצי
נחלים ולירמעיינות).
טקובל לראות את הגורם המכריע לדלות הצמחייה באזורים
אלה במיעוט המשקעים ,ולכן גם נקבעים גבולות המדבר והערבה
לפ' כמויות הגשמים היורדות בהם; אולם מן הראוי שנזכור ,שישנם
בתחום זה גם גורמים חשובים נוספים.
עלינו להבדיל בון ערבה לטדבר .בשם "ערבה" אנו מכנים
אזור מדברי למחצה ,בו נעה כמות המשקעים השנתית בי
ן -200
ל-ל 35מ"מ גשם ,ומידתכיסוי פני הקרקע בצמחייה היא עדיין בי-
נונית (מחוו לעצים ,שאינם גדלים כאן ,בדרך כלל) .בתנאי קרקע
טובים (כגון באדמת לס מכוסה בשכבת חול ,המצויה ,למשל ,בחלקו
של הנגב"מערבי)..אפשרעדייזלקיים גם בערבה חקלאות בעל .בשם
"מדבר" אנו מכנים ,אזור שבו כמות המשקעים השנחית כבר טחותה
www.daat.ac.il
4
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
התת-קרקעיים, ,המוגנים ,יחסית מפני היובש ,ואינם מקיימים בעונת
ההמה כל ספיגת מזון ,הטמעה או איוד מים .צמחי הבצל והפקעת
מרובים מאד באזורים מדבריים ובאזורים הגובלים בהם ,לרבות
במדבר יהודה.
צורה קיצונית עוד יותר של הצטמצמות הצמח ושל האטת
פעולותהחיים שלו בעונתהיובשהיא החד-שנתיות .הצמחים הנוקטים
בדרך זו מסיימים בחיפזון את מחזורחייהם בעונה הנוחה ונשמרים
לעונה הבאה בצורת זרע נלבד .צמחים כאלה מצטיינים בעונת
גידול מהירה וגם בהבשלה מהירה של הזרעים .איז הם מפנים אח
מרצם להגדלתו של הצמח ולחיזוקו ,אלא ממהרים לעשות פרחים
וזרעים בטרם תבוא עליהם כלה.
כדי למנוע את נביטתם של הזרעים מיד לאחר הגשם הקל
הראשון -ממעמידה אותם בסכנת קמילה בטרם-עת אם תהא
ההפסקה בגשמים ממושכת -פיתחו צמחי מדבר רבים אמצעים
מיוחדים -כימייםומכניים -המעכבים.את הנביטה שלהם .זרעיהם
נובטים רק אחרי שהייה ממושכת בקרקע רטוב ,כביכול אין הזרע
נובט עד אשר.שוכנע"כי אצורה בקרקע כמותמים שתספיק לגידולו
במשך שבועות רבים ,עד בוא הגשם הבא.
ישנם צמחי מדבר רבים שחלק מזרעיהם אינן נובטים
בשנה הראשונה ,ולעתים אף לא בשנה שלאחריה .הזרעיך שלהם
שזמריך ןל פוריותם במשך שנים גבוה ,ואף אט כאות כמה שנוה
בצורת רצופות (תופעה שכיחה במדבריות) ,וחלק מהזרעים "מתפת""
לנבוטואינומגיע לכללגידול ופריחהועשייתפרי -עדיין נשאוים
ורעים מספיקים לשנת הברכה ,כשחבוא .יאכן ,בשנת ברכה יש
ויפתיע 'אותנו המדבר בשפע הצמחים והפרחים שבו ,ונשאל אה
עצמנו :איפה היו כל הצמחים הללו בשנה שעברהז מסתבר ,שלא
כמה
נבטו אז כלל,כי אם שמרו על זרעיהם לשנת הברכה.
אצי
י מרוה,
צמחים
צמחים ,כגון שושנת-יריחו ,דו-כנף ,כוכב-ננסי,מינ
כלל_
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
צבוע מפספס
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
להם צורך בכך ,שכן אין בו צורד להרחיק לכת כדי למצוא מים
אפילו בקיץ .בעלי-חיים a'lTeמתגברים בצורה דומה על דלות
המזוז :צבועים או נשרים ,למשל ,עוברים עשרות רבות של קילומט-
רים כתורם אחר נבלה .גם הצבי מרחיק נדוד אחר המרעה.
אחת מדרכי ההתגוננות של בעלי-ההיים במדבר היא ההסתפקות
במועט והיכולת לצום זמו ממושך,ואילו בהשיגם ציד,יודעים געלי-
חיים אלה לנצל את מזונם ניצוליעיל ביותר .הגהש והצנוע ,למשל.
מנצלים לצורך מזונם אפילו את עצמות טרפם .קו ההסתפקות במועט
ניכר אצל נעלי-היים מדבריים שונים ,ובעיקר אצל הזוחלים ,גם
בחסכנות הגדולה שלהם לגבי השימוש במים'.
כושר ההסתגלות של בעלי-החיים לתנאי המדבר בא לביטוי גם
בצבעי ההסוואה שלהם.כיוון שתנאי המדבר הם קשים ,ממילא קשה
בו מלחמת הקיום ,ולהסמאה נודעת השיכות ,גדולה .גם השטחים
הנרחבים והחשופים מה.ייבים זאת .בעלי-החיים השוכנים במדבר,
צבעיהם חוורים הרבה יותר
מאשרהבצ.בע בני מינם באזורים אחריםי
הצבעים ,השולטים הם האפור והצ
כעלי"-חיים
יונקים רבים יחסית חיים במדבר יהודה :מבין הטורפים -
הזאב ,הצבוע והתן;מביןאוכלי העשב -הצבי ,היעלושפז-הסלעימי
מבין המכרסמים נפוצים הדרבן' הירבוע ,וכמזבן -מיניפ רנים של
עכברים; כמו כן נמצא עטלפים מרובים ואת קיפוד-החולות.
הצבי (הנקרא בטעותאיילה) נבדל מהיעל בגזפז העדיו ,בקרני
כמעט ,ובסביאת הימצאותו :הצבי הוא חיית
הזכר שהן
ותיבריצה ,ואילו היעל היא חיית מצוקים ,שכוחה
רו
שח
יו
מישורים ,שכ
בקפיצה ובטיפוס .כתם לבן בולט לצבי בבסים זנבה ואילו שאר
גופו חום-צהבהב.
היעל הוא חיה נהדרת ביופיה ובחנה .בזכות איסור הציד ,הוא
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
*
~11
היום ישלציין את הרחם .הנפוץ מאוד 1את הנשר,
מבט דורסי
המקנן במקומות רבים במדבר יהודה 1ואת הפרס ,שהוא עוף נדיר,
והגדול נעופות ארצנו .קנים עזובים של הפרה נמצאו במערות
שבמצוקי מדבריהודה.
במדבריהודהחייםדרך קבע גם כמהדורסילילה.
הזוחלים הם קבוצה המותאמת'פהלתנאי יובש ,וזאת הן מבחינת
עורם ,שאינו מאבד מים ,והן מבחינת הפרשת השתן שלהם ,הנעשית
תוך היסכון במים .לאייפלא איפוא שמרובים במדבריהודה חרדונים,
שממיות ,לטאות ,חמסים ,וכמובן ,גם נחשים .הנחשים נוהגים לצאת
בשעות הבוקרכדי להתפרקד ולהתחמם בשמש ,כלטאות וכחמסים ,אך
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
והנמלים ,הטשפשים ,העשים ויתר החרקים שבמדבר .מן הראוי
לשים לב לחיפושיות השחורות ,הרצות על-פנ' הקרקע ההשוף
במדבר הלוהט .אלההןביצניותישהרוריות,חיפושיותשכנפי התעופה
שלהז התנוונו .על ענפי האשל מצויה חיפושית הנוצצת בברק ירוק
נהדר -היא יקרונית-האשל.
גם החלוונוה נפוצים במדבר יהודה .הם צנועים בדרישותיהם
ובקצב חייהם ,מוגנים היטב מסני 'ובש ומסוגלים לשנת קיץ
ממושכת .כל 'אימת שלחות האוויר מועטה ,הם שוקעים בהרדמה,
להל,ונוה שבמדבר יהודה קונכיה עמה וקשה מוו של יהר ההלגונות
היבשתיים בארץ,ופי הקונכיה צר -אולי להגנה מפני התייבשות.
לעתים נראה ריכוז גדול של קונכיות ריקות ליד פתחה של מחילה
מהסוג קוצן ,המסתגל אף
בסלע .אלה הםשיירי סעודתו ש
חלייעיכובדים יותר ,כגון עוטות.
םכבמ
למאכל חלזונות ,המבחיל בעלי
למשל.
אגעה
5
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
באותה תקופה עבר כאן קו הביצורים הרומי הידוע "ליחס פלסת'נה",
ועדיין ניכרים יפה בשטח השרידים רבי-הרושם של מצד-ערוגות,
מצד'חתרורים ,מצד-זוהר ,מצד-בוקק ומצד-תמה
לא רק לוחמים שכנו במדבר יהודה .מדבר זה היה תמיד אבן-
שואבתלגזירים ולמתבודדי 6למיניהם,,וכןלבני-כיתות דתיות ,שדגלו
בערכים דתיים-מוסריים וחברתיימ' מיוחדים -החל גרכ6ים,
המוזכרים ע"י ירמיהו ,וגמור בכת יט-המלח ,שזכתה לפרטות רב
בשנים האחרונות .גם נזירים נוצריים נמשכו משחר הנצרות למדבר
יהורה.
בתקופות רגיעה ושגשוג הרינו פוגשים במדבר יהודה גם
יישובים במובן המקובל של המלה .גבולות המדבר הם ,כידוע,
ניידים ובלחי-קבועים .התרחבותו של המדבר מעידה תמיד על
ירידה תרבותית ועל התערערות השלטון ,ואילו התרחבות יישוב
הקבע ופריצתו גם לתוך המדבר מעידה על פריחה תרבותית ועל
יציבות השלטון' בארבע תקופות שלפריחה ושגשוג-.וכןבימינו
הרינו פוגשים יישוב' קבע במדבר יהודה' .:בתקופה הכלקוליתית,
נימי הבית-הראשון,בימיהבית-השני ובתקופה הרומית-הביזנטית.
=
.
' '
התקופה הכלקוליתית
השרידים הארכיאולוגיים הקדומים ביותר .במדבר יהודה.מהתקופההכלקוליתיחל(האלף-הרביעי לפסה"נ).שרידים אלה מדוביט
מאוד ומעידים ,לדבר" ד"ר'אהרוני ,על אינטנסיביות החיים במדבר
'יהודה כבר .באותה .תקופה'רחוקה" :ההפתעה העיקרית .לגבי
הממצאים מהתקופה הכלקוליתית ,כותב ד"ר .אהרוני ,היא עדותם
על איבטנסיביות-החיים באזור בתקופה'הנדונה ,העולה על 11של
בל התקופות המאוחרות .לאזו בלבד שנתגלושרידיםשוניםעל-פני-
השטח ,אלא שאין כמעט 'מערה מתאימה למגורים1 ,ל 1גם הקטנה
ביותר ,ואף במקומות שהגישה אליהם'-היא קשה ביותר ,שבה לא
'הם
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
, ,,נ,,י(.-
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
במערות של נחל-צאלים וביוגליו נתגלה בין השאר ,גם חפצן
נוי שונים ,כגוז נטיפות או קמיעות מעצם ,מצדף ומשנהב ,ועליהן
חרותים במפולש דגמים גיאומטריים שונים .ממצאים דומים נמצאו
בחפירות שנערכו באתרים הכלקוליתיים של באר-שבע .כמו כן
נמצאו במערות אלה מחרוזות עשויות אבני הן צבעוניות ,כשהן
עדיין חרוזות על חוטים (בני כ–500ל 600שנהו) .עמהן נמצא
ארנק נשים יפה להפליא ,עשוי הרוזים זעירים בצבע לבן ובצבע
תכול-ירוק.
מז הראוי עוד להזכיר ,שבכמה מהכלים שבשכבה הכלקוליתית
במערת המטמון נמצאו שרידי מזון ,וביניהם זני היטה שונים .אחד
מהםמייצג צורת מעברבין חיטת-הברלבין החיטה התרבותית.
ימי הבית הראשון
ער כמה שיהיה הדבר משונה בעינינו ,עוברה היא ,שאין אנו
מוצאים במדבר יהודה ,לרבות בעיז-גדי ,שרידי יישובים מהתקופה
הכנענית .במיוחד מפתיע העדר שרידים מן הגל היישובי הגדול
שהציק אח הנגב בשלג א' של ההקופה הכנעניה התיכונה ,בסבובות
שנת ה 21לפסה"נ .שרידים אלה .שהם כה נפוצים בנגב ,חסרים
בנופו של מדבר יהודה .מז ההכרה שנגיע למסקנה כי בהקופה
הכנעניתהיה מדבר יהודה בלתי-מיושב .שרידייישוב במדבר יהודה
הרינו פוגשים שוב רק בתקופה הישראלית.
התיישבות מסויימת של אלמנטים משבט יהודה חלה ,כנראה,
כבר בתקופת ההתנחלות .שכו על מדבר יהודה בימ' דוד יש לגו
עדות חרורה כי לא היה כבר ריק מישוב .בנערותו רעה דוד את
צאו אביו במדבר.( :ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדברו"
שמואל א'יז ,כח) ן אגו חוזרים ושומעים על המדבר כאשר בורח
דודמסני שאול (שמואל א' פרקיםבג .כד ,בז) ובסיפור נבל הכרמלי
ואביגיל (שמואל א' כח) .ביטוי שירי לרגשותיו של דוד כמדבר
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
או תחת שליטתה של מעצמה אתת ,העדיפו אורחות-המסהר את
המעבר בדרכים נוחות יותר ,העוברות נצפון-סוריה או במפרץ סואץ,
במקום להשתמש בדרכי מדבר יהודה הקשות .היפוכם של תנאים
אלה הוא שגרם לפריחתו של מדבר יהדה בתקופת הזוהר של
ממלכת-יהודה.
עם כיבוש האימפריה הפרסיתבידיהיווניט ( 331-333לפסה"נ)
לא חלו מידשינויים במעמדה שליהודה .אך עד מהרה הפך המורח-
התיכון לזירה של מלחמות ,שהדגישו מחדש את חשיבותו הצבאית
של מדבר יהודה :הריהן המלחמותבין התלמיים לסלווקים ומלחמות
הל נורו (עיןגד.
הוחילה) -מדאה כורי סו האויד :מנט למזדה
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ובין אם בתור .טופרכיה הרודי '"11אף פומפיוס ,שקרע חלקים
גדולים מעל המדינה ההשמונאית ,השאיר את מדבר יהודה בידי
יהודה.
ביטוי לחשיבותו של מדבר יהודה בתקופה ההשמונאית היא
הקמת העיר אריסטובוליאס בגבולו של מדבר יהודה ,שהיא העיירה
היחידה שהקימו החשמונאים בימי שלטונם.
בימ' שלטונו של הורדוס ( 4-37לפסה"נ) עלתה חשיבותו של
מדבר יהודה עוד ביתר שאת .חברו לכך יהד גורמים רבים :הורדוס
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
שרידיעמיי
הין17ס במצוה
www.daat.ac.il
49
דעת -מכללת הרצוג
בעין-בוקק גילה שמריה נוטמן כפר מאותה תקופה ,ויש להניח
שהיה מיושב על-ידיחיילי מצד-בוקק ועל-ידי משפחותיהם.
קיום הביצורים הרומאיים במדבר יהודה הטביע ,ללא ספק,
השרידים מאותה
את רישומו עליו .אולם מלבדם מעטים
תקופה ,וזאת .על אף העובדה שהיתה זו תקופת הפריחה הגדולה
ביותר בתולדות הארץ ,לרבות בנגב הצפונימ.אי-
עם תום התקופה הרומית-הביזנטית נסתם הגולל על קיוםיישוב
קבע במדבר יהודה .מימי הכיבוש הערבי ועדימינו -תקופה בת
1300שנה -לא "תקיים אפילו יישוב קבע אחד במדבר יהווה.
והאזור היה נתון לשליטתם הגלעדית של מעט נוודים דלים..תמונה
זו לא היתה שוגה מעיקרה גם נימי המנדט הבריטי.
בימי מדינת-ישראל
שינוי יסודי בדמותו ובאופיו של מדבר יהודה חל רק בימינה
עם תקומת מרינת-ישראל :תוך שנים מעטות בוצעו בו הרבה
מפעלי פיתוח השונים :שוקם והורחב בצורה ניכרת מאוד מפעל-
האשלג מסדנם; הוקםיישובקירוצי בעין-גדי; הותקנה דרך מסדם
לעין-גדי; נסלל כביש משובח מבאר-שבע לסדוט הוקמו אכסניות
במדום ובמצדה ונפתחו שירותים למעיינות י
המרפא בחמי-זוהר;
,
ר
ו
ז
א
ה
והוחל
נקדרו קידוחי גז ונפט בשוליים המערביים של
בהפקת שדות הגז שלתם; "וחל בהקמת דגל ערד.
חשיבותו של מדבר יהודה לגבי מדינת'-שראל היא בראש
וראשונה בתחום הכלכלה .מלבד האוצרות הטבעיים הגדולים של
ים-המלח ,נמצא בה כאמור .גם גז וישנם בו פוספטים1 ,כ 1מלט,
שיש ,וחמרי בנייה נוספים .אוצר טבעי נוסף הן סגולותיו הפיזיות
המיוחדות במינן של האזור ושרידיו ההיסטוריים -העשרים
להפכו למרכז חשוב של תיירות ונופש.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
;
,
,
,,
1
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
נ~4ן
עי".שש
,ך- – – – – – – – – – – – – – – -
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
א
~
י
ש
,-
www.daat.ac.il
ש
יששא
דעת -מכללת הרצוג
ש4
1
,
,
שי
".-
ן
,
,%,1
;.
'
י%",,,ל%-,,,",,,
דן:ין
,1י
,:",,,?,,%,,,,ן ,1 – -1.ל41.,4י "ע1,
ם
ו,,ש
י
ל%,,
"!-,%1ג''.ו;צש441
,,,
נ
י
.
.
פ
—ום
יי,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
הוכן הענינים
מבוא
השם
,
'
.
.
הגבולות
המבנה
הקימוט
.
הש'קיעה
טיב .הסלע
.
.
העריצה דהנחלים
.
תהלוקה לאורי משגה.
האקלים
מקורות מים .
.
מעינית.
בורית
.
גבים .
צמחיית מדבר יהווה .
קשייו של הצמהרמנינוביההגזה שלו .
החי במודבר יהודה
הסתגלות געלי-החיים
כעלי-ההעם .
.
לתנאי 'המדבר
האים
במדבר 'הודה .
האופי היישובי של מדבר יהודה
התקרפה הכלקוליתית
,
ימי הבית הראשון .
ימי הבית השני .
תקופת המשנד זהתלמ,ד
בימי מוינת ישראל .
סיורים במדבר יהודה .
.
www.daat.ac.il