האם מותר באלו שהצילו עצמםע"י שעשו
כמעשיהם של עכר'ם ,ואתרי רהצחרור,
הזרו לכלל ישראל ,אם מקבלים אותם בלי
שוםנזיפה וקבלות או תקנות
י הרוצחים הגרמניםהארורים
שאלה :בפרוע פרעותבישראלעליד
ימ"ש ,וחדלו ארחותיושר ונתיבות צדק פסקו ,כשארץ רעשה
מצהלת רשעים שואפי דם ישראל ,וערים ואמהות בישראל ,קהלות
קדושות ופהורות נחרבו ,ויעקץ ניתן למשיסה וישראל לבוזזים ,אז
בימי הרת עולםאי
ו כל אחד דאג לנפשו וביקש מפלט לגופו בכדי
להנצל מחמת המשחיתהגרמני.
הין אז כאלה מישראל שהתחפשו לגויים שלא יכירום הרוצחים
וימסרום להורג ,הם עשו כמעשיהם ,הלכו לבית יראתם וענדו
על צוארם שתי וערב עם דמותו של התלוי יש"ו ,והתאמצו להמיר
מעליהם כל דברשיעיד על שכורתם וצור מחצבתם.
אןלמ בקום ה' לשפוט את הארץ וזרוע רשע מוגרה ,כשממשלת
הזדון הגרמנית אבדה ונעקרה הרגישו גם נדחי ישראל אלו
שנטמעו עד כהבין הגוים שהגיע שעתם לשים את חלקם עם כל
הבוטחים בשמו יתברך באמת ,והחליפו לשוב אל עמם וסולדתם,
ונשאלה אז השאלה אם לקבל אותם בקלות בלי כל נזיפה ומבלי
שיקבלועליהם תקנות מיוחדותודרכיתשובה.
קלח
שאלות ותשובותממעמקים ,חלקה'
קלו
תשובה " 1ממפ"ם בפ"ה מהלכותיסודי התורה היד פסק ,וכלמי שנאמר
בו יהרג ואל יעבחך ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השםסיםהיה
בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים הבטל מצות עשה שהיא
קידתם השם ועבר על מצות לא תעשה שיהא חשל השם ,ואף עלפיכן מפני
ן צריך לומר שאיז ממיתיז אותו ביתדין
שעבר באונס אין מלקין אותוסיי
אפילו הרג באונס אין מלקין וממיתין אלא לעובר ברצונו ובעדים והתראה
כו' לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה ,ומה אם עבודת כוכבים שהיא חמורה
מן הכל העובד אותה באונם אינוחייב כרתואיו צריך לומר מיתתביתדין,
קל וחומר לשאר מצות האמורות בתורה ,ובעריות הוא אומר ולנערה לא
תעשה הדבר ,עיי*ש.
ם בפרק כ' מהלכות סנהדרין ה"ב פסק הרמב"ם וז"ל ,כלמי שעשה דבר
וגנ
שחייבין עליו מיתת בית דין באונסאין בית דין ממיתין אותו אף
עלפי שהיה מצווה שיהרג השל יעברר אף עלפי שהלל את השם והוא אנוס
אינו נהרג שנאשר ולנערה לא תעשה דבר,זו אהרה לביתדין שלא יענשו
את האברג
ובקלמרך של הרמב"ם טהור מהא דגרסיא בעבטה זרה(נד" ,אמררמי בר
חמא כגון שאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמתו דידינו ,מתקיף
רבי זירא אונס רחמנה פטריה וכתיב ולנערת לא תעשה דבר ,עיי"ש
ובתוס' שם ד"ה מתקיף ,וכן כתוס' ריש פרק הבא על יבמתו ובריטנ"א שם.
רגנרזשרבנררז הריב"שסי' ד' כתב ,דמי שעבר על עבירה שדינה הואיהרג
ואל יעבור ,מכל מקום אם זהיר ומתנהג במצות כרשך ישראל ,הוא
ישראל כשר לכל רבר ,רק עבר על מצות עשה של ונקרשתי,עיי-ט.
מכל מת מבואר שאף במצות קידוש השם אם עבר באונסאין מענישין
אותו ,אלא שעבר על מצות ונקדשתי,והרי החג כישראל גמורו
ךץן אמת שיש לחלק ולומר דזהו דוקא היכא שאונסין אותו ומלקין אותו
לעבור על אחת ממצות התורה שנאמר בהן יהרג ואל יעבור והוא
שאלותותשובותמטעמקים,הלק חן
קלו
עבר וש נשג ,נזהאירי הרמיתם והריב"ש וסוגית הגמרא בעבודה זרה
שם ,משום הכי דינא הוא בזה של אונס רחמנא פטריה מקרא של ולנערה
לא תעשה דבר ,מה שאין כן היכא שהוא נמצא בצרה ומכבההשפילו היכא
וההוא נמצא בסכנת נפש סתם ,והואבכדי להציל עצמו מן הסכנה שנמצא בה
עבר על אחת מהעבירות ההמורות הללו,אולי זהאינו בגדר שלאונסדאמרינן
ביה אונס רחמנא פטרינו מהא סוף כל סוף לא אנסוהו לעמר את העבירה
הששת ,אלא דכא בעצמו מרצונו ובמזיד עבר עליה בכדי להנצל מן הסככה
שהיה נתוןבה.
ועת בחו"מסי' ראהסעיףי"ב דושאיגוויל לאמיקרי אונס,עיי*ששכתב,
באיזה אונס אמרו שההד מבטל המקה ,בשש ראתיליה מאחרים אבל
באונס דאתי ליה בנפשית כגת מי שמוכר בפני שההן דחוק למעות לא
' גם כן בכתובות וף ד' ובמהרש"א ובשיטה מקובצת ש40
עיי*ש,ועי
' גם כן במנחת חינוך מצהר רצ"ו שהעלה ,דדוקאהיבא ששגסוהו לעבוד
ועי
עבחרה זרה ,מה שאין כן היכא שהאונס לא היה שיעבוד עבודה זרה,
י שעבד עבודה זרור זה לא
אלא שהיה בסכנה ורצה להפטר מהסכנה עליד
הוי אמס ,עיי"ש*
מעתהבנידוןדין הרי ש אנסוהוהגויים שילך לבית יראתם ושישים
על צוארו את אות טומאתנו אלא הוא בעצמו עשה כן ברצון ובמזיד
כדי להנצל מסבנת הכליה שנשקפה ליהודים ,הרי לפי ושמור ות לא נחשם
אפשר לקבל אותו לתוך קהל עדתבני ישראל מבלי קנסומבליתיקון תשובה
אמיתי*
אכן מדברי משמבים שהבאתי לעילהדי משמע להדאב דאימתיהוי עובר
על מצות קידוש השש זהו דוקא היכא שעבד בפרהסיא והילל את
השם ברבים היינו שעבר בפני עשרה מישראל ,וכמו שכתב שם* ,וכלמי
שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ,ואם
היה בעשרה מישראלהרי זהחילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהש
קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שומא הלול r~rn
קלח
שאלות ותשובותממעמקים ,חלקה'
ךנמצאלפי זה דככל שלא עבר ברבים על מצות קידוש השםהוינו שעבר
שלא בפני עשרה מישראל ,לא הוי בכלל עובר על מצות קידוש השם
ועל לא תעשה של חילול השם ,ואם כן בנידוןרידן לכאורהיש להקל שהרי
לאהיו שם בבית יראתם עשרה מישראל בשעה שפלח שם לעבדוהזרה.
האף שהיה שם המון עכו"ם בבית יראתם ,מכל מקום הרי המנחת חינוך
הנ"ל העלה שם ,דענין פרהסיא אינו אלא היצא דהוי בפני עשרה
מישראל אבל בפני הרבה עכו"ם לא מקרי פרהסי) 2עי"ש במנחת חנוך בכל
מהשהאריך.
מעוזהלפי זה בנידוןוידן הרי לא עבר בפרהסיאברבים על מצות עשה
של ונקדשת וכן על לאו של ולא תחללו ופני כעו"ם הוי כמו ששהוק
עובר בצנעת אף עלפי שגם בצנעא.הגא עובר על מצות ואהבת אתד' וכמו
שכתב שם במטרת חרצך*
לכן מזהריש להקלבנידוןדידו לקבל אתהנדהים האלו לתוך קהלבית
ישראל ,ובפרט שיש לחוש שאם נחמיר בהם ולא נקל בקבלתם,אולי
יחזרו לקיאם שהיו רשלים בו וישובו ת"ו להדבק בעכו"ם ובמנהגיהם,וכפי
שראינו כמה וכמה מנדדכם באלה עלידי שישראל החזיקו אותם למשומדים
הם נתרחקו לגמרי מישראל ונתקרבו אליהם ,והיה אצלם ענין זה בבחינת
תחילתו באפס וסופו ברצון ,לכן ודאי בראן דיש להקל בקבלתם בכלמידי
יאפשר.
ועת מה דגרסינן בקהישין (כ) ,דתניא רבי יוסי ברבי חנינא שמר בא
וראה כמה קשה אבקה שלשביעית ,אדם נושאונותןבפירותשביעית
לסוף מוכר מטלטליו כף לא באת לידו עד שמוכר את עצמו כוי לעבודת
רוכבים עצמהכוי ,הואיל והלך זה ונעשה כומר לעבודת בוכביםאימאלירחי
אבן אחר הנופל ,תלמוד לומר אחרי נמכר גאולה תהיהלו כףעי"ש;וכןהוא
בערכיו דף לל
שאלותותשובותממעמקים ,הלק תו
קלט
'אס כנןלפי זה גםבנידוןדירן אם ש אבל שתםנהיה בגדר של"לירחי
אבן אחר הנופל" ,לואת בודאי גם עליפ לקיים את הכתוב ואחרי
נמכר גאולה תהיה לו*,ויש לנו לעשות הכלכדי לקרבםולגאולחשתם מחלאת
טומאת הגוים שנדבקה בהם ,ועי' גם כן בתשובות שמש צדקה סימן משח
שהאריךבנידתכעין זה ,וכתבשאיןלדחותו גם מחמתבניה
ך23רצרר חשש זה לאמנעתי מלצרפםלמנין עשההומןהעליהלתווכםכלזמן
שלא נתקבלה עדותבביתדיןבפניו שאבןפלח לעבודהזרוח
אכן אם הםרוצים בעצמם מרצונם הטוב לקבלדבריחכירות בנזיפה ככל
דיני מומר ח"ו ,ולטבול את עצמם ,בודאי טוב וישריהיה,ועי' מה
שכתבתי בספרי שו"ת ממעמקים חלק ד'סי' י*ב4