ב"ה,
ט"ו במרחשון תשס"ז
לכבוד
מרכז המקצוע
והמורים לתנ"ך בחטיבה העליונה
שלום רב,
הנדון:
הוראת
ספר
תהילים
(פרקים
א–נא)
בחטיבה
העליונה
בדפים הבאים תמצאו ניסיון לכוון יותר את הוראת פרקי העיון שבתכנית הלימודים בתנ"ך.
בחרנו להתחיל ביחידה א' בפרקים הנלמדים בספר ישעיהו ובספר תהילים.
החלטתנו לבחור בספר ישעיהו ובספר תהילים,
נבעה מטעמים רבים.
ביניהם,
לקחים מבחינות הבגרות האחרונות בקשר לידע של התלמידים בספרים אלה,
וההשלכות שיש לכך על דרך ההוראה של פרקים אלו.
להלן הערות אחדות לדרך העבודה עם דפים אלה:
א.
מיפוי הנושאים המופיעים בכל פרק, נועד לסייע למורה להקיף את עיקרי הדברים שאותם צריך להדגיש במהלך הלימוד.
השתדלנו להציג בכל פרק את נושאיו הראשיים,
ובצידם את נושאי המשנה שמהם נבנית התמונה הכוללת של הנבואה.
רצוי מאד שהמורה יקפיד להקיף בהוראת כל פרק,
[לפחות]
את עיקרי הדברים שמופיעים ברשימות.
ב.
הוראת התנ"ך צריכה להתבסס על לשון הכתוב ולהיות צמודה אליה.
הפרשנות לגווניה אמורה להשלים את הבנת המקרא על משמעויותיו השונות,
אך היא איננה מטרה בפני עצמה.
משום כך צריך המורה – גם כשהוא עוסק בלימוד פרשני – לצאת מתוך לשון הכתוב ולחזור אליה בתום העיון הפרשני,
מתוך הדגשה והבלטה של משמעות הכתוב שנוספה בעקבות העיון.
ג.
כדי להגיע ללמידה משמעותית,
על המורה להביא את הלומדים לידי הבנת הקשר בין החלקים או הנושאים השונים המופיעים בפרק. כך יהפוך הפרק הנלמד מאוסף פרטים בודדים,
שמשמעותם מעורפלת,
לחטיבה אחת בעלת משמעות ברורה.
חשוב מאד להביא את הלומדים למצוא בעצמם את הקשר או לפחות לכוונם ולהדריכם למצאו.
ד.
לימוד התנ"ך בחינוך הדתי,
אינו לימוד דעתני גרידא.
"תורת חיים"
היא תורתנו.
כך אנו מצווים ללומדה וללמדה לתלמידינו.
הנושאים הנידונים בפרקים שבספר ישעיהו ושבספר תהילים,
הינם נושאים רלבנטיים מאד לעולמנו ולעולמם של תלמידינו.
יש מהם נושאים שהם אף אקטואליים מאד. חובה עלינו,
המורים,
לעסוק בכך בעת ההוראה,
למרות מצוקת הזמן ולמרות ש"לא תישאל בזה שאלה בבחינת הבגרות".
לשם כך, הוספנו בסוף המיפוי של כל פרק,
רשימה קצרה של ערכים.
רשימה זו תוכל להיות ככלי עזר בידי המורה לפיתוח שיח רלבנטי עם תלמידיו על בסיס מה שנלמד בפרק.
אני מקווה מאד שכך נצליח להתקדם לקראת המטרה של חיבוב התורה על תלמידינו – לומדיה.
בכבוד רב,
יששכר גואלמן
מפמ"ר להוראת תנ"ך
העתק:
הרב ש' אדלר,
ראש מינהל החינוך הדתי
מר ש' בורקש,
מפ"א עי"ס
מחמד"ים,
מפקחים כוללים ומדריכים
מיפוי
נושאים
בספר
תהלים
[ יחידה
א']
פרק א'
– הצדיק והרשע וגורלם
מעשי
הצדיק
(א–ב)
-
התרחקותו (המדורגת)
של הצדיק מהרשעים.
-
מעשי הצדיק ומאוויו.
מעמד
הצדיק
וגורלו
לעומת
הרשע
(ג–ד)
-
משל העץ לחיוניות הצדיק ולקביעותו.
-
משל חמץ לתלישות הרשע.
יחס
ה'
לצדיק
ולרשע
והשלכותיו
(ה–ו)
-
ה'
אוהב את הצדיק ומשגיח עליו.
-
הרשע מקבל את גמולו הרע.
ערכים
–
תורת
חיים
-
קל להיות צדיק! הדרישות מזעריות.
-
האמת הפשוטה – צדיק וטוב לו.
פרק
ח
–
מעמדו
של
האדם
בבריאה
גדולת
ה'
ניכרת
בשמים
ובארץ
(א–ג)
-
שבח ה' עולה מפי עוללים ויונקים.
-
גדולת ה' מבטיחה את אבדן אוייביו ומחרפיו.
התפעלות
המשורר
מחשיבותו
של
האדם
בעיני
ה'
למרות
קטנותו
(ד–ט)
-
גדלות ה' ועוצמתו ניכרת בשמים ובצבאם.
(ד)
-
יחסו המיוחד של ה' לאדם,
מעורר פליאה.
(ה)
-
ה'
נתן לאדם עוצמות רוחניות גבוהות מאד. (ו)
-
ה'
נתן לאדם שלטון בכל בעלי החיים.
(ז–ט)
סיום
–
שבח
ה'
וגדולתו
ניכרים
בכל
הארץ
(י)
-
סיום מעין הפתיחה – אימות הדבר לאחר פירוטו.
ערכים
–
תורת
חיים
-
שליטת האדם בבריאה ויכולתו השכלית, המדעית והטכנולוגית –
ניתנו לו מאת ה'.
-
למרות כוחו – האדם הוא "קטן"
לעומת העוצמה האלוקית המתגלה בבריאה. -
יש להתבונן במעמדו של האדם בבריאה, במבט מפוכח ומציאותי.
פרק
טו
–
הצדיק
המובחר
הזוכה
לקרבת
ה'
מי
יזכה
לשכון
בהר
ה'
? (א)
-
שתי גישות בהסבר "לגור באהלך…
ישכון בהר קדשך".
תכונות
הצדיק
המובחר
(ב–ה)
-
"בא דוד והעמידן על י"א " (מסכת מכות כד,א).
-
שלמות במחשבה,
בדיבור ובמעשה.
-
זהירות במצוות שבין אדם למקום ושבין אדם לחבירו.
-
התרחקות מדברים שקל להיכשל בהם:
ענייני לשון הרע.
ענייני שבועות.
ענייני ריבית.
-
מסקנה – הצדיק המובחר לא ימוט לעולם.
ערכים
–
תורת
חיים
-
צדיק "רגיל"
וצדיק מובחר.
-
לשון הרע, הלבנת פנים וחרפות והשפעתם על חיי החברה.
-
כבוד חכמים.
-
השבועה ומשמעותה בחיי יום יום.
-
ריבית ונשך – היבטים כלכליים וחברתיים.
–
תורת
חיים
צדיק "רגיל"
וצדיק מובחר.
לשון הרע, הלבנת פנים וחרפות והשפעתם על חיי החברה.
כבוד חכמים.
השבועה ומשמעותה בחיי יום יום.
ריבית ונשך – היבטים כלכליים וחברתיים.
פרק י"ט
השמים
וצבאם
מספרים
את
כבוד
ה'
(א–ז)
-
השמים מעידים בשתיקה על גדלות ה'.
-
ההתמדה בסיפור כבוד ה'.
-
השמש,
בתנועתה ובתכונותיה,
מעידה ומפרסמת את כבוד ה' בכל מקום.
שבחיה
של
התורה
(ח–יא)
-
כינויי התורה והשפעותיה על האדם.
-
התורה מביאה לאדם שמחה וחכמה ועומדת לו לעולם.
-
התורה עולה בחשיבותה על הכל.
-
הסבר הקשר בין שבחי התורה לבין סיפור כבוד ה' ע"י השמים וצבאם – שתי גישות.
מסקנות
המתפלל
ובקשותיו
(יב–
טו)
-
הזהירות בשמירת התורה ושכרה.
-
הבקשה להינקות ולהיטהר מכל סוגי החטאים.
-
ההשתוקקות לקבלת התפילות ומשאלות הלב ע"י ה'.
ערכים
–
תורת
חיים
-
התבוננות בטבע – בין אמונה וכפירה.
-
ייחודה של תורת ישראל, השפעתה על אישיות הפרט ועל החברה.
-
כוחה ותכליתה של התפילה.
-
תפילה בפה ותפילה בלב.
פרק
כג
–
הבטחון
המלא
בה'
נוסך
אושר
ושלוה
באדם
משל
הרועה
והשה
ומשמעותו
לחיי
דוד
(א–ד)
-
ה'
מספק את צרכיו החמריים,
הרוחניים והנפשיים – מתוך שלוה ונחת. -
ה'
איתו גם בעת צרה ולכן אינו דואג. -
הידיעה שגם היסורים באים מאת ה' –
מנחמת (ראה רש"י ומצודות לפס' ד).
משל
השולחן
ומשמעותו
לחיי
דוד
(ה)
-
ה'
משפיע טוב בניגוד למחשבות האוייבים. -
ה'
נותן לו גם דברי מותרות בנדיבות.
הבעת
בטחון
להתמדת
החסד
האלוקי
(ו)
-
בטחונו של דוד שהכל יימשך תמיד.
או:
תפילתו ובקשתו של דוד שהכל יימשך תמיד.
ערכים
–
תורת
חיים
-
אמונה ובטחון בעיתות מצוקה
-
פיתוח יכולת להתגבר על פחדים
-
אמונה ובטחון כבסיס לחיים שלווים
פרק כז
הבטחון
של
דוד
בישועת
ה'
מפני
כל
הפגיעות
של
אוייביו
(א–ג)
-
ה'
הוא מקור הישועה ומשום כך אין לפחד משום אוייב. -
גם ההתקדמות (המדורגת)
של אוייביו,
אינה מפחידה אותו.
(ב–ג)
בקשת
דוד
לקרבה
מתמדת
אל
ה'
(ד)
-
שאיפתו העיקרית של דוד לקרבה מתמדת לה'.
-
המלחמות מונעות את מילוי שאיפתו,
למרות בטחונו בישועת ה' (ראה מצודות).
דרכי
הישועה
של
דוד
והודאתו
עליהן
(ה–ו)
-
ה'
מציל את דוד בדרכים שונות.
(ה)
או:
דוד מבקש שה' יציל אותו בדרכים שונות.
-
הודאת דוד על הצלתו ע"י הקרבת קרבנות וע"י שירה וזמרה.
(ו)
-
[הביטחון של דוד בה' –
הוא הנושא המשותף לפסוקים א–ו]
תחנוני
דוד
לקבלת
עזרה
מה'
(ז–יב)
-
בקשת דוד שה' לא יסתיר את פניו ממנו.
-
בקשות דוד שה' לא יעזבנו ולא יאפשר לאוייביו לפגוע בו.
-
בקשות דוד שתפילותיו תתקבלנה ותיענינה.
-
בקשות דוד שה'
ילמדנו ללכת בדרך הישרה והראויה.
[פרק
כז
–
המשך]
התחזקות
דוד
באמונתו
בה'
(יב–יג)
-
האמונה בישועת ה' הצילה את דוד מליפול ביד אוייביו.
-
המסקנה:
יש להתחזק באמונה ובבטחון בה', בכל מצב.
ערכים
–
תורת
חיים
-
אמונה ובטחון בעת צרה
-
אסור להתייאש גם בעתות מצוקה
-
עליות וירידות באמונה בישועה
פרקים
מב–מג
–
כיסופי
בני
קורח
לשוב
לבית
ה'
הצמאון
לקרבת
ה'
והגעגועים
לבית
המקדש (מב,
א–ו)
-
הצמאון הגדול להיראות לפני ה'.
-
צער הגלות ולעג הגויים,
מגבירים את הגעגועים. -
זכרונות מהעליה לרגל והשפעתם הנפשית.
-
פזמון:
התקווה לישועת ה' –
מרגיעה.
(ו)
תלונת
בני
קורח
על
מצבם
העגום
בגלות (מב,
ז–יב)
-
מצבם של בני קורח (בגלות)
אינו מאפשר להם להרגע.
(ז–ח) -
"אזכרך מארץ ירדן"
(ז):
זכרון העליה לרגל מעבר הירדן (ראב"ע).
או:
זכרון יחס ה' לישראל בעבר(רש"י).
-
"תהום אל תהום קורא …" (ח):
תיאור של "ארץ ירדן וחרמונים"
(ראב"ע).
משל לצרות בגלות (רש"י).
-
חרפות האוייב באמרם "איה אלוקיך"
והשפעתם הקשה על בני קורח. -
פזמון:
התקווה לישועת ה' מרגיעה (יב).
בקשות
להצלה
מהצרות
ולחזרה
אל
מקדש
ה'
(מג,
א–ה)
-
בקשת הצלה מלחץ האוייב.
-
ב
ערכים
–
תורת
חיים-
עליות ומורדות בחיי האדם
-
התקוה לישועה ככוח מייצב
-
אופטימיות עתידית כמרפא למצוקות ההווה
קשה לשוב אל מקדש ה'.
-
-
פזמון:
התקווה לישועת ה', מרגיעה (מג,ה).
-
על אחדות מזמורים מב – מג – ביטויים תוכניים וסגנוניים.
פרק נ'
התגלות
ה'
לדון
את
עמו (א–ו)
-
תאור ההופעה,
נוראת ההוד,
של ה'. -
מטרת ההופעה – "לדין עמו".
שתי גישות. -
איסוף החסידים ומטרתו:
לקבצם מהגלות ולהצילם (רש"י).
להוכיחם (ראב"ע).
תוכחה
ל"עמי"
העובד
את
ה'
באמצעות
הקרבנות
בלבד
(ז–טו)
-
הטענות אינן על הקרבנות שהם מביאים.
-
לעג לתפיסה הרואה בקרבנות את כל עבודת ה' (ט–יג).
-
עבודת ה' הרצויה וגמולה (יד – טז).
-
"זבח לאלוקים תודה"
(יד):
במשמעות של קרבן (ראב"ע)
או במשמעות של וידוי (רש"י).
תוכחה
לרשע
המתנהג
בצביעות (טז – כג).
-
צביעות הרשע כלפי ה'.
-
חטאי הרשע בתחום החברתי.
-
חוסר התגובה האלוקית ופרשנותה המוטעית ע"י הרשע.
-
העונש הצפוי לרשע שיתמיד ברשעו.
-
ישועת ה' המובטחת להולך בדרך הרצויה.
ערכים
–
תורת
חיים
-
חיצוניות ופנימיות בעבודת ה'
-
צביעות והעמדת פנים
פרק
נא
–
מזמור
התשובה
הרקע
לאמירת
המזמור (א–ב)
-
"בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת–שבע".
הכרה
בחטא
ובקשת
מחילה ( ג–
טו )
-
בקשת הסליחה כחסר אלוקי.
( ג ) -
החטא אינו מש מהכרת דוד. (ה)
-
טיעונים לחיזוק בקשת המחילה.
(ז–ח) -
הרגשות החוטא (ט – יד):
קודם שנסלח לו – הרגשות של טומאה,
לכלוך,
עצבות ופחד.
התקוה לשינוי לאחר שתתקבל הסליחה.
-
הבטחת דוד להנחות אחרים בדרך התשובה.
(טו)
[פרק
נא
–
המשך]
דוד
יספר
תהילת
ה'
אם
ייסלח
לו (טז–יט)
-
"הצילני מדמים"
שתי גישות:
בקשה להינצל ממות.
או:
בקשה להינצל מעונש על הריגת אוריה.
(טז)
-
החזרה בתשובה כזבח הרצוי לפני ה'.
(יח–יט)
בקשה
על
בנין
המקדש ( כ – כא)
-
במקדש – יהיו הקרבנות לרצון.
-
הקשר בין קטע זה למזמור כולו.
ערכים
–
תורת
חיים
-
רגשות חרטה והשפעתן על נפש האדם
-
מתהומות החטא אל תקוות הסליחה
-
כוחה של תשובה
מינהל החינוך הדתי,
משרד החינוך,
ירושלים 91911. טל'
02-5604136/7 פקס 02-5604018