www.daat.ac.il
רבי ברכיה בן נפרונאי הנקרן
להת יפתאים ערמה.לנער דעת ומזמה :רחשלבי דברמוב.להשביע
לבבותכגן רטוב :במשלי שועלים וחיות* הלא המה משליםשנורים
בפיות:כלצאצאיעולם.וכבר בספרהעלום :אנשיםמכלהלשונות.אך
י הגדלתי והוספתיעליהם .בהםוכיוצא בהם:
דתימדתיהעשונות:
כ
חרוזים ושירים* מעולפים ספירים :יזכה בהם הקורא לכמה דברים*
ירואים .תחזנה מושרים:
נחמדים מפז ומפתניםיקרים :כאשרעינ
אריהוחיותונהמות
ך ומטס
שסני כסיר רנים 3נ 0קרני סכו1 .י0ססנ1גייתי
171
אריה זקן היה חולה.וכסליו מלאונקלה :ותקצר נפשו בעטלפןולא
.ולראותמפלתהארית :באו
נודע מה היהלו :אם ימות או אםיחיה
כל בחטהוהית .סכלפצוי ארץנשיה:יש טאחבה לראותאותו.ויש
ליאות תלאתו :ויש לקבל משלוחולך.ויש לדעתמי אחריו טולך:
ויחלה עד לא נודע באסת .אם עודנוחי או מת:ויבא השורוינגחו.
אולי תםלריק כחו:והעגל רמסוברגלים .והשועל נשכו בבדלאזנים:
ורחל בזנבח ממששת שפטו .ותאטריטות ואבד שטו 2וחתרנטל'מנקר
אתעיניו ,ויגרם כחציןשיניו :וישב רוחואליוויתבונן .כ* שמחו בו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משרי שועלים
10
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי שועלים
אויביוויקונן :ההליום אשרתעבונימתיסודי.וכ 4הפך כה
י:והוד*
ד
י
י מקדםלעבדים.היועלימושלים ורודים :ונהפכו
לאידי :ואשרהיו
ל
לילאויבים .אשרהיולי כאוהבים :ובראותו זההמרי .אשרהלכו עם
נדיב בחטתקרי:ויתהפך עלצירו.ויקונן על זה בשירו:
ההכי אריה לפני עגל רכלי ראשים נשקו רגל
נרמס בסיט ובני שקר נושאי רגל
רגל אמון
יאר -ורה ואויל עולה גם איש און למאדיגל
תה נכבשה נצנהלימין הכמושגל
אמתאל
שפ -אמתכי ה -שקרלקחם כשפחרוגל:
איןרגלאל
טשל באדם מלא עושר וכבוד .כל אחד ואהד משכניו אותו יעבור ! ואסיגיע יום אירו.
.וימאסו את
בי ימוך ומטה ידו :מנגר יתעו ויעמוד.1ומעליו יתפרדו :וצדקתו טטנויסירו
.כן לעשיר שנורש שכיסיו לו יתנכרו:
אשר בהרג :גם כבודו בקלוןיסירו
י
עכברעם צמררע
ונעמק
3ור כרס וימסריס~ .ויסילסלי
עכבר ,שב על מפתן בית הריחים .וימלא קמח שפתים ומלקוחים:
וורגליו :ישתעשע וממשש בשפטו*
והנה השמשזרחהעליו.ובכפותידי
כמשפטאביוובני עמו :ובהיותו שם בלא פחדואימה.צפרדע עוברת
לפי תומה :ותעטד לתקור בלעניינו .ואם אדון בבית הנו :ויען לו
העכבר.לי הביתולי הבר :לי הזרע בממרה .לאכלה ולא לסחורה:
והנה בתי סתרי .ואמלא טרף חורי :ובטחהריחים והשכב .סביכותם
י רוב מכולת .שניהם מלאים טלור :כה
י
פ
פ
ש
מ
אס שוכב :ויספיקל
כל היסים* וכשומעי המון עמים :אתחבא בנקרותי .וטשם תצאותי:
בראותי כ4אין נבר..אז אלך לשבור שבר :וחרא הצפרדע לובן על
כלאבריו.עלידיוועל חלקת צואריו :ותאסרלוטדוע לובן ללבושיך*
*ייל,ל"סהאם שיבה"זרחהעל ראשך :ויאמר לה עםלבןגרתי .ומסולתחטים
י לא נסגרובפני דלתונה
טעמתי :והקטחע ירד .מפוזר וטפורד:כ
ליותאטרלוהצפרדע בערמה.כלחייךבפחדואיטה:
הקטחים והם9תות:
מח תתהלל במלתומגד.והיוחייך תלואיםלך מנגד :ומכל חבא אל
ך ותבהל:ומבניאיש שם מקהלות.ורב מהיות קולות:
תאהלא.ישת'געעיי
ד
'
ם
ת
:
ש
ב
י
ו
קשח
מעופרים*
ובגדיך
בךעוצר וחובש*ומאכלך
וכל
אך בגדינקיים וננערים :ובטשכנותיאין אורב .וטאכלי דשן וערב:
י (וכשיסו:
כסר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
מולי
שוע14ם
סביבותיך פחים* ומשכנותי מבטחים :שמע אמרי ומילי* וכל מחסורך
עלי :בואי אתי במרוצה .בסתר קנה.וביצה :ותדיהנו בחלק שפתיה.
,ותלךלפניו מושכת ירכותיה :והעכבר לא נזהר .עד בואם אל שפת
הנהר :ויאמרלצפרדע ואנה .ביתך אשר אתה שם חונה :ותאמר לו
טעבר הנהר הזה .ואתה מכל הדרי תחזה :הטוב והישרבעיניך .אך
שים אל הנהרפניך:לעבורסימנוחות .כאשריפרש השוחה לשחות:
ויאמר לה משכנותיך אשר אמרתאים .מי יעבור לנו אל עבר הים:
י לשבתבביתי.כי לעבור היפ לאניסיתי :ופה
אשבורכלימי
טובל
הלדי.כיירט הדרך לנגדי :ותאמר לו אדוני שמעני.כי תעב במים
אתךאני :ונהרות לאישטפוך*והרחיק שונאיך אשר רדפוך :את חוט
הזה ברגלי וברגלך אקשור.ויעמדורגליך במישור :ואלך עמך לנחותך
הדרך .בצמידפתיל אשר אקשור לך בירך :ובמעשה ובשמועה .לא
ן אחים תפריא .עתה תראה היקרך דבר":
תאונה אליךרעה :ועתהבי
ויאמר אם כדברך ברית לך אכרות .נלי שוק עברי נהרות :הטרש
ברוב לקחה.ורוח חבורה עליהם נחה :וילכו צמדים הצפרדעוהעכבר.
בצמיד פתיל אשר ברגליהם חובר :ובהגיעם ב;טקי תהום ומצולה.
ותחשוב הצפרדע להטביעו ולהורידו שאולה :ובהתחזק העכברע 5פנ4
חמים*דרך הנשר בשמים :וירא אותם זהבזהמגולל.ויעטאל השלל:
אכזרי הוא לא ירחם* יפרושכנפיויקחנו :ובפתיל הירך אשריחדיו
י הנשר חשלאכול .וירא כ 4אל העכבר
נצמדו.יתלכדו לא יתפרדו:ויה
לאיכול2כי צפד עור חזק עלגבו .ושער שחור צמה בה :וישון אל
הצפריע פניו
.טובה למאכל ותאוה היא'לעינים :ויבלענה)בפעם אחתלעע1ו
ולאשינה.ויפן העכבר אנה וא
נה :ויראכי מוסרותיו נתקו .לטם
טהררגליו התחזקו 2ויטלטרק,הוא לבדו .והצפרדע אשר נקשרה
בצידו :נפלה בפח אשר יקשה .וחשב גמולה בראשה:
והטשל אראח באיש .אשריחפיר ויבאיש :לחרוש על רעהויעה .לעשות חטףלריר
ב גמולו בראשוי ואמר שלמה בחכמתו .מררף רעת
תועתי וכל אימותיו לעונשו.ישי
למותו
י
אשר חובר
ואשא משלי:
פתיל אראה
והעכבר
צפרדע
הלא נחק
ושם שוכר אשר מלא אסמיו בר
וגם נאכל ולא נקבר וגם נשבה וגם נשבר
כיר נשר
אשר בחר לכל ישוב אלי מרכר
חמימים ישח כנו ארץ ודורשיטיב ונושקי כר:
12
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי שעלים
111
ז44ב ושןובבערני*
6יס (כא' יפג?"1 ,ס לל 6 610ח "ח'1
יגס:
זאב לשבור צמאו על הנהר בא לבדו.ויפן כה וכה וירא והנה מרחוק
יהיאורואני
שהעומדלנגדו :וילראלו הזאב אתה השה למהעכרתני.ל
עשיתני :ויען
לו השה תמים*
דברים טובים
דברי ניחומים:
אדוני המלך לא
עכרתיך* אדון
לראשי כל ימי
נתתיד :ולשתות
מי נהר יצאתי
מאהלי .אפ רע
בעיניך אשתה
לי :ולהשיב על
דברךעתלחשות.
וידבר הזאב אתו
קשות :ויאמר
4מי אתה אשר
ממני לא תפחד.
האם זאב וטלה
ירעו כאחד :או
מי הוא אשר
יחדיו ראם* על
אפיקי מים
לשבור צמאם :מימי עכרת-ולשתות לא יכולתי* והנה אשוב צמא על
עקב בשתי :ולי בפועל ובמבטא .אביך הראשון חטא :זה ארבע
שנים במרד ובמעל ובפשע.ויען השה ולמה אדוני מתעולל עלילות
ברשע :ואני שה קטן עתה באתי.ועדייז לא הגיעה שנתי :מה
תחרוש ברעך דברי ריבות .בנים לא יומתו על אבות:ויען לו כאשר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משיי שועלים
ך את
אני בעבורך צמא ונכלם* לאתוסיף לראותי עוד עד עולם :וי
השהויפשים עורו* וישסעהוויאכל את בשרו:
י
והמעצל לבל הולד אחר בצעו .כל הגדול טחבירו בולעו
וכן דרך קצת חשוטרים
והשופטים .אשר משפם אנשים מטים ומטול שלמה אחד *lS~ltPוכספם טכיסם
ילקוטון :ומאמר החכם שגור בפה .יש בלא משפט נספה :ואשא משלי:
י
ולצים א-
פראיכם א -הבךפועי
ענה עוות לחדשועשירי
'ט-
הכו לצוו
שהי רצון:
תרעליואבוילדה
"ו
גסת 6ח כינין תמכג:ס יגרע
.נו 661נעוג וטמר גרע:
תרננול על אשפה עלה* וחלוטןברגליו פזר וגלה :למצואהולעים
למאכלו .משם חפר אכל ברגלו 4וימצאישפה אבן טובה .ולנקרעוד
למצאיתרון טובבעמלי .הגלע או
באשפה לא אבה :ויאמר
י באשר
טה
ה
פ
ש
י
ה
נ
ה
ה
ת
ון
ר
זבוב אשרייטבלי :וע חשבתי מצאתיך* ית
ל
.
ה
א
נ
ת
י
יאיתיך :אמנם את נחמדת למראה* ואם ימצאךעשיר
:ותהי
בידו נקפצת* ובזהב טוב סשובצת :ותאירעל אורך שבעתים* אך
עתהבין רגלים :תהידרוכה ורמוסת.כי,נפש עליך לא חסה :באשר
י :להשיבנפשיהרעבת.
יתולעשלם או
הצ:י
לא אטצא בךהפצ**טובל
טסצ*את אבן טועה
והמשל "רבת אהבת ,סנובד סטנו בחח1 :עונע מצדיקוגרע
.מואס בטוב בוחר ברעו
בנח טשפטו וחוקו .לא יקרבנו רק בשעת דוחקו ואמר תחכם במעלג בו לדבר יחבל
.
לוי ואשאמיטל.
:
וכלתברנגאוילשי-
כלבו י-
ונכברי-
י
לביןהבוז
ואכניגיר
הפוך מרצות חכם לכם כמועצות
כהאשפה בטיט חוצות
עזוב ישפה
והטוב א -חרי בקצות
פרח נגע
ומלא בוז וכניאצות
היה נקלה
למחלצות
והצואים
היתמשל
לאכניחן משוכצוח:
מנפצות
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי שועלים
כלבונכינהומים
סלחי ממחמק ( qbו (6י"ות.
כלב בבית לקחגבינה .וישאהובפיו אנה ואנה:ויפן כהוכה.ויקר
על הגשר דרכו:ויתן במים אתעיניו.וירא את צל הגבינה אשרבין
.לחלקי מכלעמלי:גבינת המים ואשר
שיניו :ויאמרבלבו אם היהלי
ו ( 6יסגע ( qbרקוח:
ועיני
בפי יחד* טובים השנים מן האחד :וישח עצות בנפשו .לפוף באגמון
ראשו:ולבלוע גם אתהחרי'ן אשרבמים.ובפערופיווהרהיבהשינים:
לבלוע אשרלאהגיעו .נפל מפיובולעו :אשרהחניק בובתחלה.וקרח
טכאן וטכאן עלה :מן המים ולא נשארלו .מאוסה מכל עמלו:
י יערב.יש מתרושש והון רב ואני ראיתי זאת המדה.באיש לבו
והמשל משלי שלמהל
יד :ואסר ההכם הסתפק במה שיש
כבר .הבל חומד הכל אוב
:
מלא חסרה בכסף וזחנ
ברשותך .ואל תקבא
באשר לזעתך :ואשא משלי :
טרף לכלחי נברא שמים כפל כטרפם חמדו פעמים
חומם וחומד טרפו על חק ימצא ככלב כגבינת מים
אמר להוסיף לו וגרע אוכל חשב להשיב נפשו יומים:
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי שועלים
27ךעליז"ניכ)
פע
רנ .יעליס לסי ~רככן .לכערה יפחס
יתרע
ל הלך על שפת הנהר .ויראכי דג אחד מיהר :לנוס ודג אחר
רודפו; .דכיהשיגוובאיבה הדפון וינצוביןשניהם.ואיןמצילביניהם:
זה על זה ירוץ בחימה .ולא דבר אהמ מאוסה :אכן נגש אצל המים*
אול" ישלה בםשנים :אוילכדם ברשת ערמתו .אך מים חוצצותבפני
תאותו :ויפן משם אל מקום אחר .ולדבר אליהם לא התר :וכראוהו
שם דגים נצים .והגדולים או 2הקטנים לוחצים :ואדיויהם נשכו
צעיריהם .ותכבד המלהמה ביניהם :ויקרא להם הכל אהד סכם סכל.
כי השקט לאיוכל :הזאת הבריה אשרביניכם* הקהל הקה אחת לכם:
כי כל אהד ישהיהריעו .הגדול מחבירו בולעו :ובשצף קצף אותו
י מלכה .לא אצא
ישסף .אם את כל דני הים יתאפסחףד:ו לאמרלי
נ
י
ל
ע
טן המערכה :כאשר כליום
ותרהו .ונלחמו איש באחיו ואיש
.
ו
ע
ת
ברעהו :ודרכם לנגדםירט.נוי ממושך וממורט :ועל זה שנו
דרך
שלום לא ידעו :שמעו נא אה טעםמילי .הטו אזנכם ולכו עלי :צאו
3תכס:
משם ובאו הלום* בשמחה תצאו ובשלום :ואם תשמעולעצתי .וברכתם
נם אותי :צאו משם ליבשה.ויחדיו את הארין נרשה:ואז שלום לכם
ירב .ולא ישאגוי אלגוי חרב :כיאין בנו פורון פרין .לחו; שקטה
כל הארץ :הן אתנו משוש פראיסי להחיות לב נדכאים :וכל שוכני
ארץ בחדותם .ירונועל משכבותם :יומם ולילה לא ישבותו5 .א ירעו
ולא ישחיתו :ויען האהד אם אליךעלינו .האם תשפות שלום לנו:
ורן בהיותינו בטי מנוהותי ומביבינו המשפחות :בשלום שודד יבואנו.
יעלה הכורתעלינו :וממצודוה בני אדם אנחנו נמוגים .ורינונו רבים
דייגים :וצדונוציידים רבים .ונהמה כולנו כדובים :ואם ידעת מקום
חנותינו* גם אתו;חוליתכמונו :אם אהה בהכמהך תאכל שד .בהתמך
שודד תשור :כי פתע נקומו שונאיך .ולא הצליה את דרכיך :ואיך
את רשה מרטה עלינו שומח .ובארין שלום אתה בוטה :הלא לעוף
השמים ולדגי הים ולהיה השדה .לכולםיש אורב וצודה :בי נם בני
אדם נלחמים מקנאה אשר ביניהם .גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים
ליחם:
"טש4
להזהר מן היועצים לפי דרסי.
ולהתעול ממחק חימס :זכי כפהע האר) רכו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי שועלים
חנפי לה .ופנ' חדור פני בלב :ולהזהר כל איש ואייס ממוקשו .החכםעיניו כראשו ! ט
ואשא משלי :
פני חרור פני כלב
ודיריהם ילב ולב
כטו חמאה רכר פיהם והמחשב כמו חלב
ומצו אה שדיגילי כמו יונק בעת חילב
ולא כלכ:
מרגלים הם אבלאין בם יהושע
ע
כלב ורחלהוארי תאבורוב
רעם גזול? לען חקר .טווסן "קסינ ש
הכלב צעק צעקה גדולה.לארי ולשופטיו על רחלה :ויאמר לו ארוני
על עבדיך תרחם.
י זאת הרחלה לחם :גנבה אמש מאתי .אשר
כ
לטחייתיאצרתי :ותען הרחלהאין זה אמת .אשרימצא אתו מעבדיך
ומת :ויאסרו השופטים לכלב היש לךעדים .אשר כדבריך מנידים:
י עדים נאמנים :הזאב
ויען הכלב הן דבר* נכוחיםוכנים .ואעידהל
:
ם
ח
ל
ה
ו
החביאח
והדוב ראו אותהבביתי .אשרנכנסה בובלירשותי
ביןרגליה .אל תסמלועליה :ויצווהעדים ליום המועדלהגידמאמרם.
כאשר יחפצו בכבודם ויקרם :ויועצו יחדהעדים .להיות במאמרם
לגר
סקר:
נצמדים :ומלת השקר אל רעותה מחברים* חברות אשה אל אחותה
בשקרים :ויגע חיגם ולמשפטנגשו .והשופטים חקרו ודרשו :אשר
ירדו שוחד על.ידיהם .דרך אחד לשניהם :להעיד על כלדבליו .גם
השופטיםהיובעוזריו :עלכןיצא משפטמעוקל.ויאמר לרחלה לשלם
במשקל :הלחם אשר בגנבה לקחה .ותשב שוממה ונאנחה:כיאין לה
כל בביתה* ותמכור את גיזתה :והגוזזים נאספו שמה* רחללפני מזזיה
נאלטה :ותקן לחם מצמרה* הנגוזתמעלעורה :אשר לא נזלה השיבה.
והוסף עוד לראבה :כי החום ממנה ירף* והשטש הפך אליה עורףי
יהניע הקור וחורף :ובשרה מן הקרח תסמר .באשר לא נשאר על
בשרה ועורה צמר :מיאנהלהנחם.על אודות הלחם :ועלבניההקטנים
רבויגוניה .רחל טבכה על בניה :והסתיו נבר והשלגהניע ערהירך.
ותמת שם רחל בדרך :והדוב והזאב והנשר אשרכל אחדמיהל .בכא
פקודתוקץ רחל :באועדהמערכת .אשר שםה
נןבישליהנימנווש:לכים:ויאני.י
בשכרינו ובעדותינו .הבשריהיה ב
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי שועלים
והטשל בחר חרבותזכיניו .בהתאבדות
יביניתה5"5ענייו
9עיניו1יכל אחדיעיופניו .ויח
למשפטה :על לא חמס עשה סרסה .וזה וזה על מומו יבקר! וטושל טקשיב על
דבר שקר :ואשא משלי:
ייא
לאטי
ההכי לשחל נהפד שועל תםלבניריק ינשוק נעל
לבשו מעיליםמועלי מעל חוקםלמעלכן
על
כ
י
ע
ד
ו
כ
די
יגעלוגם ישהה בכסף רעלויבעלו בו עוב
לא ימעאיתרו ככל פועל כובעומריוןלו ולאיתעל
גם מורדי הון כמלא שעל ראו אשרירד ולאיעל:
לזאבועגור
מזבי
111ץ
משבוומטפיס ולעיס.וי סכרו סרט סנ 65מסנעיס
ננרוט:
זאב חלהפניהארילהניעעדיוכל המונה כיעצםנדול
י
א
ש
נ
עדכי לאיכול לשאת ראשו* ותבהר מחנם נפשו:כי העצם מחצו.
;
גמיי;יוית:ונציעמוי:הו:ה:
משמים וכואב:
18
נ
ססיגג~
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
טשלי שועלים
להוציא העצם חוצה :ולאיכלו לענות אותו.כי אמרו זאת ערטתו:
ותואנה הוא מבקש* להיות לנו למוקש :לבלענו כשאולהיים* ועתה
נערים סודונהיהנקיים:ויהי בדברולהם לא אחת ולאשתים.וימס
לבבםויהילמים :ויועצו כולםיהד .ויאמרו פה אהד :יהי מכירך
ברוך .הנה לעגור צואר ארוך :ופה הזק והדוצר.יוציא את העצם
מן המיצר :ואם לאאיפאמיהוא .קרא אתואין כמהו :ויקרא לעגור
וידבר על לבו* אך מרורות פתנים בקרבו :ויפתהו בדברים.וידר לו
נדרים :אםיוציא העצם לשלם לו גטולו*להיות מושל בכל אשר לו:
ויאמרהעגור פתהפיךואהזה .אם אוכל להסירמעליך את המותהזה:
ויפער הזאבפיולבלי חק*ויעמדו כולם מרחוק:כייראו מגשתאליו.
וירומוטעליו :והעגור את העצם בקשיניו הפגיע* באשרפיו עד
ן לו הזאב
צוארוהגיע:ויוציאהו טצוארו.וישאל מטנו אתשכרו:ויע
ה
י
ה
ה
עזות .מי שמע כאלהמי ראה כזאת :הלאעזאני מן
וטן
הבהטה*וסביבותשיני איטה:ופילטרוף ולהשה
י.ת חקה.מי באבפי
כטוך ונקה :העת נמלטתמביןשיני ולאהנקתיך משנה שכר שכיר
שלמתיך :לך מאתי פן אשימך הלל* והיתה נפשך לך לשלל:
והטשל באיש אשר שכנו ינבדנו .בכל אשר יחפוץיאנו 1ויעבוד אותו בסאטצי קהו.
וזהיאטין את לבו ויקשה את רוחו ואם ישאל ממנו את שכרו ועטלו .ופעה לאיתן
115ככה יעשוהבבלים .איש קשח ורע סעל5יםי ואשא משליי
י
ונשען בעשרו ועולותינהל ויעבור כרעו כעכר באהל
ויעלילעלילותכרשע כעתישאלו והשכרי אסוףליותחהל
ן כרה היש וצאמגבולי כטרםאנילךלהוציא אבהל
ויע
ל1
שאולהיקוהיצועו ולאיהזהיום אשריורה אורויה
צו
כלבה הרהוכלכה
"מסלים ו1לס 1עליז .ירכינס1
ם בכליו:
עדיסי
כלינ
ה אהתביתללון חומדת .כי קרבוימיה ללדת :והסתיו הולך
וקרב .ותבא אל רעותה לעת ערב :אשר בית והדר בגבולה .ותבך
ותתחנן לה :לשמוע את צעקתה .ולאסוף אותה הביתה :עד אשר
תפלט מן התלאה .ותפליט בטן המלאה :ותחמול עליה ותאמר ראה
ביתי לפניך* עשו המזבבעיניך :וצאצאימעיך בקטנותם* שבי עד
נמליך אותם :והכלבה שם נהה ושקטה .עד אשר ילדה והסלימה:
-
14
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
טשלי שועלים
בדמותה בצלטהכלבים .ובעיני גברת הבית לא טובים :כי נדלה
צעקתם .ולא זרו מתאותם :וירבוויעצמו .בשר אכלו ועצם עצמו:
שבעווירם לבם .וכקרבםישימו ארבם :ולאישאירו בבית מחיה.
ותאמר הגברת אל הנכריתרעיה :צאי מביתיומעלי מוריי ומרי
באשר תטרי:כיאיןליעם צאצאיך *wtuוהכלבים נפש :ותמיד
עזיגרו משךעמי.
מכעיסיםאותי .ולזעקתם נגזלה שנתי :אויה
י
ל
י
כ
שותימימי אוכלי לחמי :ותקצר נפשי בעמלם.ואני מחשה מעולם:
ותען לה בשפת חלקות הנכריה.טהרתי הכבודה והנקייה :תנתן נפשי
בשאלתי.ועמי בבקשתי :ועם קרבתי תשנאי אצלך .שלח תשלח את
האם והבנים תקח לך :כי אמרו צאצאי והמוני .שובי אל גברתיך
והתעני :עוד לא יחרץ כלב באזניךלשון .ותטיבילי חסדך האחרון
מן הראשון :והניחילי עדיעבור החורף והקור .ובעת הזטיר בית
אחר נחקור :ואלתורידי שיבורי בדם שאולה.פןיאכלני חורב ביום
וקרח בלילה :אם בעת הזאתבניבלי אהל ישארו* וכלבת חבית
עליה רחפיח נכסר !4ותאמרשלישלךוביתיביתך .בשאלתך ובקשתך:
ובבא עת הזמיר .את לבם שמושמיר :הנכריה ובניה .והגברת אומרת
באזניה :היגיני או 'אשטאלי .צאי אתובנייך מאהלי :לא
תקומב
פעמים צרה* למה זה את מתנכרה :לשלם רעה תחת טובה .והנכרית
בזה את ניבה :ותועץ בלבה ושכלה* למען הרחיקה מעל גבולח:
ותאמר להכי הבית שלה צאי את טמגרשי וטנבולי :והנלויםעליך
הוציאימעמי .מהרו וצאי מתוךעמי :ויבהילו לצאת אותה .ותלך
נכאבת חיא וביתה :ובני הנכרית יירשום .ויבאו הרועים ויגרשום:
והמשל באיש נעים וערב .אשר בעל תהפוכות יקרב ; ומערים לו בצדיית .בקרב ביתו
ם שמח בחגורתו .שניט
עשה רמית :ובעת הולך ושוב .דברי מרמות יחשוב :ואםיי
:
ו
ת
י ואמר חחים בחכמתו.יש צדיק אוגר בצדק
ואשא
יאכל למחרתו
משליי
כתי אמונות
דובר נכוחה
חונף ושקר
ירדו שאולה
'מממוואין איש
הזמן הרימם
וטילם
ויושר
ככולם
וכילם
יחיה
ישרים עלונלוזים
ואיש עמיתו יקרב לו רע מקום טוב ישולם
י הקטה
וישלם
ואשר יגרה כחנף מ
משיב כטוכ רע יעור
מראות מאירוח בהלם:
חם מח ונסחר
20
ונעלם
בסולם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי שועלים
%
עכברביתועכבריער
"3קס נומלחמ"ר מנקן
ומכ"י
קרח .רסיס מר 5ורמ:
עכבר הבית נסע ממום 1גולדתו .לראותבעיר אחרת הטפחתו:וילר
כל היום עדכי פנה לערוב*וירא והנהיער אצלו קרוב :ובו עכברי
ן שם* :עם עכבר כף
יער משתעשעים בעדן נפשם.ויפגע במקוםויל
אשר שמחבו.ויגד זה לזה בל לכו :וירא את מאכליו ואת משקיו.
וידו חלקתה להם כקו :העשבים ולכל הנלוים עמם* ושורש רתמים
5ע עכללהמם :ויאמר אל'עכבריהיש .-רגלךתאחי באשורי :ומחראניעך
עטי .ואשקךמשקיי ותאכל לחטי 2ומוב לךיום אחד בחצרי
ף
ל
א
מ
הנה ביער* במצור ובמצוק וברוח סוער מסער :עם חוסר כל מאכל*
ובעת הסתיואיךתוכל :למצא מחיה והעשביםיבשו.ויושביהם קצרי
יד חתו ובושו :ואתה מן החרכיםטציץ.יבש חציר נבוציץ :בא
אתי ושא ראשך* ואתן מעדניםלנפשיך :וימיי;תו לבא מןהיער
לעירה .למקום חטהושעורהוזרעבמגורה :ויה* כבואם אל ביתלחם.
ויאטר עככר הביתעליך ארחם :ראת נתתי אתביתי לפניך* ואכול
ם2
כטובבעיניך :וכאשר חמת אוכלים וחוננים* קטת ולחם בשרודני
ויבא שם האדם בדרכו .לקחת לחם טכסת השחכו :וינס עכבר הבהר
ויתחכאבסכו .ועכבר היער נחבאאחייג .ולא פחד כזאתמנעורי
ו2
וכאשף משם האדםנפרד .אז* עכבר הביתטנקיקיוירד :ויצאו אלח
ואלה טמגרשם.מןהחורין אשר חבאו שם :ונשכר הבית בדנן ובקמח
שלחשן .ואכל ושבע ודשן :והיערי מרחוק עמד* לראות טח יעשה
לאשר אתו נצמד :ב 4נבעתמן האדם אשרראה .סטר בשרו ונפשו
נכאח :על אם הדרך אשר באבו .וינחם ויתעצב אל לבו :ועת שב
זה מבית סתריה ויאמר אל עכבר הבית אשריו :אשר מזה בשלום
יפרד .ולאיהיה עודירא וחרד 2כי מעת אשיעזבתימלוני .עון
עקבייסובני :אראה ביתך דוד ומקוטך .כי לא אוסיף לנור עטך:
ותפחדבריתנו הפר .בא בשגר והשטן נעפר :מפני האדםפן יתרך
בחרמו .והאורבמניח ממקומו :כלחייך כעםוזעם .ולחם סתרים
ינעם :ולטה הוצאת על מקוםהיערדיבה .פוב פת חריבה ושלוה
בה :מבית טלאזבחיריב .בי לכל אדם (אדם) אשר יקריב :תנום
בחפזה ותבהל .להתחבא מאחל אל אהל 2ובמקומי אמצאשירורון.
,
הדר הכרמלוהשיון:
-
21
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי ושועלים
והטשל למבקש גרולות ונפלאות .יניח הטוב והנאות :ולא יסתפק בחלקו .ולחם חקו:
ינקש לעלות במעלות בוספות .ולרובילך לחרפות :בא זה ואבד אתזה .וגם את חשני
יבזה :אז יאטר בפח ובלשון .אלכם ואשובח א5דרג .הראשון :גי סיבלי אז טעתח.
ולפעמים ירד מטה סשה:ויהיה סר צורח.וישאר טכאן ומכאן קרח :ואשא משלי ואומר:
טוב פת חריכהלי ושלוה בת מברבור אבוס ומריכה
טונלי כאהבה כר מלא קמח ממעדנים ובם איכה
י מעטירק כבטחון מצבי מקוםאיבה ומרהבה
טוכ
ל
לכןבכיחך שב ועל תחורבית ור וזעף אף ולהכה
משלשועלונשר
י
ו%
סח1תס 5לנ נד 15ועפרו .סוףי"נל
בנרעל הלך באחדהגנים .ועמו צאצאיו שועלים סטנים :ויטש תנשר
י האחדאיננו :ולאידע אם גונב או
על האחדוישאנו .וירא השועל
כ
נחבא.או נשבראו מת או נשבה 2וישאעיניווירא והנה הנשר ישאהו
על אברתו .וירם קולוויבךויצעק לקראתו :לאםלילבני והשיבהו.
והארכתימים אם תנקהו :למה תכריתם ממשפחתו .אשר לא עמלת
2שמע השכלודעה .ולטה תתגרה כרעה:ויען הנשר
בו ולא
אתהנדלתי
אשראחרידלקת .מה לךכיזעקת :ולא אבה שטוע לקולו.
סי
והשועל הלך בדרךלמולו:עדבואו אליערנבה קומה .ויטלא השועל
חסה :כי הנשר השליכו אל קנולגוזליו.וירא השועלכי לאיכול
לעלות אליו :ויקרא לו לאדיב את נפשיך* אשרות את קומת ארזיך
ומבהר ברושיך :וישם השועל אש כבדיו .צמר ופשתיםיחדיו:
י
ל
ע
עץ ועציםיבשים*ונעורתוקוציםקשים :ולמדורה עצים הרבה .והאש
תוקד בו לא תכבה :ושלח אתבעירו ובער בצמר ובפשתים .ויאסר
תמותנפשיעם פלשתים:וישרףבניעם הנשרובניו .בטרםיהא מאכל
ביןשיניו :יהיה עמהם כלה .הנה לאש נתן לאכלה 2וכראות הנשר
האשהגדולה זעקזעקה גדולה ומרה.ויאטרלשועל קח בנך אשרנפשו
ך2
לךיקרה :וכבה את האש אשר הצתהבחרוניך* לטהנמותלעיני
גס 6ח יקר
ו:
והטשל לכל שולחיד בשלומיו .ו0תחלר באשמיו :חומד וחומס וגוזל ולוקח .יבאיש
יבתחנונים
יביע שמן רוקח:ביעןכי הוא עשירוחזקועליון.שוללובוזזעניואביון:גפכ
'דבר לו רש בלשונו .כמו פתן חרש יאטם אזבו :לסוף נבעו מצפוניו .ויקפן גם חרא
בעיניו :ואשא משלי ואומר:
22 -
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי שועלים
נכור
עת
ת-
יא
פיונ
נח-
%11
יגרה גבר
שפל ורשע לכר
קפו זה הוא יררויחליק דבר
ארוני לחטא אל חפקרהכי כבר
מתיואחילך לאב ואתלי לבר:
כהטלאושמההנוורוטלוכמזה
תתמגר עם חי
סתתכו גמ5 ,5סק) כגווו ו57
.1
וי
עי
ןי 4711כימיו1וחנ 1
ם אקא
קאש.
* קנג715
"4ף קכ11%
4*814י
הו11קן
י,
ם
ואקיאבקיו
4וי
*
ד יזף 4הר*א
4יי
ועם חברת בן
לביא :עז ורחל
ופרה .ובבואם
תוך היערה:
אטרו כל אשר
יפגע חלל נפל.
הלאימצאויחלקו
שלל 2וירגם
צביה וילכדוח
בשחיתותם.
ויאסרואלהארי
להראותם :מח
ירצה ממנה
למלאספקו.ומה
יגיע
לכל אחד
לחלקו :והארי
חקרילבונדולים.
וימינו להלמות
עמלים :ויאמר
להם שטעו נא
עצת.לאתוציאו
מן הבשרחוצה:
חצבייה נפלחכמרלי.אני סצאתיה בולהשלי :חלק ראשוןבי,אני
טלך .והשניכיהייתיהולך :אחריהבטרוצחוהשנתיה .חלקשלישיכי
-
23
-
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
משלי ~cfirl
ל4חלקתיה:כיאנינבור סכלהיקום .חלק הרביע*מי יקום :להפרידו
י על זאת קשה :לקחת אותה שלאכרצוני .לא
מן השלשה.טי:יענ
:
ר
פ
ה
ל
ב
צ
ח
נ
*
ב
צ
י
ת
י
ן
י
ד
א
ו
ה
ויחי
אכחדכייעורני וסי לפני
מפי
כשמעםמעניו .רגזו וחלו מפניו :ומכל השואל חלק ישחק .ונער בו
ונס ממרחק :ואחר אשר נסו לקולו .כל הציד נשאר לו:
והמבטל לארם חמתחבר .עם חזק ממנו אם ירכי :משותפות שביניתם .תעשיר אז כארי
ונחלה עסו :והטוב תגלה צדקתו .כצאת חשטש
נוחם ! וישב לו דבר בזעמו.אין לו
חיק
.
בגבורתו :ואשא משלי:
יאש דרוש דרש חכורת עשיר רש מלא גורל נגרש כמו הארי
בעת שאלו חלקם בגורלאלחיקם השיכם חישריקם בזעף אףוחרי:
רי
משל
עורבושועל
גח 5נם המוס.
בל כי חדמס ו:דס
לחרט:
עורב עלה על
התאנה .ובפיהו
נשא נכינה:
ושועלעומדתחת
העץ*
חושב
חדוד
היפה
בתחבולותיו
ויועץ :בגבינה
אשר רצה .איך
יורידנו ארצה:
ויקראאלהעורב.
והערב :הטוב
והנעים וחנחמד.
אשר כל אליך
נצטד 2אך אם
כליפיםאצליך.
24
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
טשלי שועלים
4א דמו ביופיים אלין :ואם נסית שירים לשורר .על כל העופוה
תשחרר :ותהיה כליל ביופי* באשראין בך כל דופי :ראה אם קול
לךלפייופי קומהויופינוצה .אז לאיראה ולא ימצא בך כל שמצה:
ויאסר העורב בלבו אשמיע לו קולה ויוסף מהלל על מהללי :ויפתח
לנוזלו דייו) קולהוהגבינה.חיש נפלה'מגורלו :ותפול אצל ראש חשועל.
פ
י זה מן קול מרים .לא אשמיע עוד
יי
ו
יאטר מסגד שמים מעל :בא
ל
בקולשירים:וילך לו אל ארצו .כאשר מצא מן העורב חפצו:
מששל לאנשי גובה חטתגאים .והמחנפים והרמאים :יפתום בכהשיהם .ו