המבחן הארצי במשנה – תשנ"ד

מאי 20, 2010 · בית

המבחן הארצי במשנה – תשנ"ד

'ז הנשמ 'ו קרפ תועובש תכסמל תונווכמ תולאשה
(הצילום עולה לאט) לחץ כאן לקבלת עמוד מצולם של המשנה

ואחר-כך עני על השאלות.המשנה עם הביאור תא ידמל

)1מה טוען המלווה במקרה הראשון של המשנה? __________________________

)2מה טוען הלווה לעומתו? __________________________________________

)3מהו סכום התביעה לדברי המלווה? __________________________________

)4מהו סכום התביעה לדברי הלווה? ___________________________________

______________________________________ ?העובשהמ הוולה רוטפ עודמ (5

)6מה טוען המלווה במקרה השני במשנה? _______________________________

)7מה טוען הלווה לעומתו? __________________________________________

)8מהו סכום התביעה לדברי התובע? ___________________________________

)9מהו סכום התביעה לדברי הנתבע? ___________________________________

_________________________ ?בייח המו _____________?בייח ימ – "בייח" (10

)11מדוע במקרה הראשון הוא פטור ומדוע במקרה השני שלפנינו הוא חייב?
____________________________________________________________

)12עייני ב"ביאור המשנה" בדיבור המתחיל "חייב" החל מהמילים "בגמרא מבואר גם
."…עבשיהל בייח הוולמה__
א) מהו תוכן השבועה שעל המלווה להישבע? _______________________________
_____________________________________ ?וז העובש עבשיהל וילע עודמ (ב__

________________________________ ?הנשמה תלאש תא יראב ?"עבשנ ימו" (13
_____________________________________________________________

"מי שהפיקדון אצלו, שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון". (14
________________________________________ הנשמה תבושת תא יראב (א__
ב) מהו הנימוק לכך? _______________________________________________

)15כיצד מכונה ה"פיקדון" במשנה במילה אחרת? __________________________

תוינרותה תותיכל תופסונ תולאש

)1שודדים חמושים לקחו את המשכון מן המלווה באיומים. האם המלווה חייב עבור
__________________________________________________ ?ןוכשמה__

)2נמקי את תשובתך! ____________________________________________

כדי להקל על הבנת המשנה, מובאים להלן דינים עיקריים הקובעים באילו מקרים נדרש
אדם להשבע.



:לכה רפוכ

מי שנתבע על סכום מסויים וכופר את כולו, מן התורה הוא פטור משבועה. הטעם
הוא: "חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו". ואם היה לו אומץ לכפור הכל,
העובש ל"זח ועבק ,הנשמה תמיתח ירחא תורוד המכ) .תמא רבוד אוהש הארנכ
גם ל"כופר הכל", הנקראת "שבועת היסת").


:תצקמב הדומ

מי שתבעו אותו על סכום מסויים והודה רק בחלק מן הסכום, חייב להשבע שבועה
מן התורה שהוא חייב סכום זה בלבד. שנאמר: "אשר יאמר כי הוא זה" ולמדו
חכמים מכאן שהכוונה שהודה במקצת החוב.


:ותושרב וניאש העובש

שומר שהפקידו אצלו חפץ כל-שהוא וטוען טענת גנב, אף אם הוא מחליט לשלם
ולא להשבע שבועת השומרים שלא פשע בה ושלא שלח בה יד, מחייבים אותו
בשבועה "שאינה ברשותו", מפני שאנו חוששין שמא עיניו נתן בה ומעדיף לשלם
ולזכות בחפץ זה.



חזרה לתוכן השאלונים