"1ר מיכאל
.
מזי
חיי הנישואיןוחיי
המשפחה באספקלרית הקבלה
נפתח את דיוננו בכמה מושגי יסוד מן הקבלה הטרום-לוריאנית,
זו שסלפני האר"י הקדוש ,שכו בלא זה אין להבין את ספרי
המקובלים.
(א) ה' כשהוא לעצמו בכללאינוידוע ,הואאינו אובייקט לחקי-
רה ולמחשבה ,הוא נסתר לגמרי .וכאן אין הבדל בין המקובלים
ובין ,דרך משל ,הרמב"ם .כלומר ,ה' כשלעצמו ,מהותו נעלמת
לגמרי .מן המאה הי"ג ואילך משתמשים בדרך כלל בביטוי "אין
סוף"כלפי מהותו של ה'.
(ב) אנו יכולים לדבר על מידותיו של ה' ועל פעולותיו ולהשיג
בהן משהו .המידות הללו ,או כמו שהן נקראות לאחר מכן בספרות
המאוחרת יותר במקצת" :ספירות" ,ניתנות להבנה .אולם עלינו
להדגיש מיד ,שהשכם והערב אמרו המקובלים כי אין להפריד
חס ושלוםבין מידותיו של ה'ובין מהותו .אולי בשבילנו ,בשביל
האדם ,הם כביכול שני תחומים ,אבל מצד ה' הכל הוא אחד.
הב משתמשים תמידבביטוי "כביכול" .רק לדידנו נראה יותר צד
זה או צד זה .זהו יסוד מודגש של מחשבתם ;-שכן כל ההתקפות
על המקובלים מראשית הופעתם נתמקדה בנושא זה .ר' מאיר
מגרבון אומר ,כי המקובלים המתפללים למידה זו או למידה
אחרת ,הם אפיקורסים .נגד ההתקפות האלה מדגישים המקוב-
לים השכם והערב:אין אנו אומריםשקיימת,כביכול ,מידה כלשהי
בנפרד ,אלא אנו רואים התגלויות של ה' .על מהותו של ה' ,על
"אין סוף",אין אנויודעים כלום .עלמידותיו ,על עשר הספירות -
עליהןאנויכולים גם לדבר וגם לחשוב.
(ג) כל מה שלמעלהיש למטה ,או כל מה שיש למטהיש למעלה.
המידות האלה ,או הספירות ,מסומלות בעולם הנבראעל-ידיה'.
(ד) בן אדם בכלל ,ועם ישראל בפרט ,משפיע במעשיו על המידות
של ה' ,על העולמות העליונים .הכל ראו בוודאי ,בתוך סידורים
.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
דגר
מ' 1rlD
דציורים את עשר הספירות הללו הנקראות מתקופת הרמ"3ן
ז"תו
ואילך :כתה ,חכמה ,בינה ,חסד ,גבורה ,תפארת ,נצח ,הוד,יסוד,
משכות .לשמות האלה משמעותמיוחדת.
השפירות האלה הן כביכול התגלות של הקב"ה ,יציאה מעצמו
ל(4ץ ממנו ,לפני הבריאה התחתונה .זאת אומרת :כתר ,חכמה,
במה הן שלוש הספירות "העליונות" ,שאין אנו יכולים כמעט
לקכיר או אפילו לדבר עליהן .אחריהן באות שבע התחתונות -
עו הספירה התחתונה שנקראת "מלבזת" או "שכינה" .ובעוד
שלהתגלויות שמן השכינה ולמטה ,כלומר מן המלכות ולמטה,
מגפנות אחר כך כלפי העולם התחתון) .שמות אלה מסומלים
בשם ה-ו-י-ה .ולכן אלה יחד מהוות את השם .הכתר נרמז בקוצו
ש 4יו"ד; חכמה -ביו"ד הראשונהן בינה -בה"א הראשונה;
('י
) של י-ה-ו-ה מסמלת את שש הספירות ,מחסד עדיסוד; (ח"א
א"רונה זו השכינה ,המלכות .כלומר כל השם יחד י-ה-ו-ה כולל
בתוכו כל עשר המידות האלה.
לפי התפיסה הקבלית נברא העולם התחתון דהיינו השמים,
ה~מש ,הירח ,הארץ ,האדם ,החיות וכל המצוי ,לפי מתכונת
הנידות של ה' .לדוגמא :בתוך העולם האלוהי מצוי זרם אור
העורם מן הספירות העליונות -שהן קשורות לאין סוף ,אשר
בקוצו שליו"ד -עד למטה .האור הוה עובר דרך כל הספי-
רות מ,יבינה" בעיקר ,שהיא נקראת גם בשם "האם העליונה",
שכל הספירות יוצאות ממנה ,עד השכינה ,שהיא המקבלת
אג כל אורה מן הספירות הראשונות .מהו הסמל לכד בעולם הזה,
ה~חתון – 1השמש שולחת אור ,הירח מקבל אור .לכן מסמל
הןרח את הספירה התחתונה ,ספירת מלכות .לפיכך נקראת
"מלכות" גם בשם "לבנה" שאין לה אור משלה ,אלא היא מקבלת
אורה מן הספירות העליונות .סמל נוסף מצוי ביחסים שבין
ינקבה .הזכר נותן ,הנקבה מקבלת .כך מסמלים זכר ונקבה
ז? הספירות תפארת ומלכות .פעמים הרבה נקראת תפארת
א%
"קודשא בריך הוא" ,וכנגד זה השכינה ,הנקראת "מלכות" כמו
שקמרתי ,או "כנסת ישראל" ,כיוון שכונסת בתוכה את הכל,
נקראת כמו כן "כלה" או'"בת".יש אולי שלושיםכינויים לשכינה
בלבד ,שהספרים הראשונים מסבירים אותם.
ד דבר :לא בעולם הסטאטי בלבד רמוזות הספירות האלה,
א~ עי
י גם בהיסטוריה של העולם ,ובעיקר בהיסטוריה של ישראל.
אלא
ניז
משיייי
א4
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
חיי המשואיןוחיי
המשפחה באספקלרית הקבלה
דרך משל האושפיזין .רבים נוהגים עתה לומר בסוכה" :אזמן
לסעודתי אושפיזיןעילאי אברהם ,יצחק ,יעקב ,משה ,אהרן ,יוסף
ודוד" .אגב :יוסף ודוד נוספו יותר מאוחר .כמובן,אין מתכוונים
כאן כלל לאברהם ,יצחק ויעקב .אברהם יצחק ויעקב האמיתיים
אינם חיים ,הם מתו .כאן מתכוונים למידות או לספירות ,או
להתגלויות שלה' ,המסומלות באברהם ,יצחק ויעקב .חסד מסומל
באברהם "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" .אברהם זה חסד,
יצחק -גבורה ,יעקב -תפארת או אמת ,משה ואהרן -נצח
והוד ,יסוד מסומל ביוסף הנקרא גם צדיק" ,צדיק יסוד עולם";
ודוד -מלכות.
עוד מעט אומר כמה דברים שהזכיר מר קריב בשם חז"ל ,ברם
המקובלים משווים להם משמעות אחרת לגמרי ,או נוספת .הכל
מכירים את המדרש ,שאדם הראשון היה צריך לחיות אלף שנה.
הוא נתןמחייו שבעים שנה לדוד .מסבירים המקובלים :אדם ,כמו
שמופיע בקבלה ,או אדם קדמון ,זה דיוקנו" ,כביכול" כמובן,
של ה' בכללו .ואדם שנתן לדוד -פירוש הדבר שכל הספירותיחד
נתנו את אורן למלכות .דוד מקבל אתאורו ,כלומר השכינה מקבלת
את אורה מלמעלה .ואם השכינה מקבלת את אורה מלמעלה,היא
זורעת אחר כך את האור הזה בעולם .אם היא אינה מקבלת את
אורה,היאאינה מברכת את העולם כולו.
וכאן באה הנקודה הרביעית שהזכרתי :כל מעשי האדם ,בפרט
של ישראל ,משפיעים על העולמות העליונים .כל מצווה ומצווה
שישראל עושה משלימה ומוסיפה למערכת האלוהות להיות בהאר-
מוניה .ואם ,חס ושלום ,ההיפך -כי אז כל חטא גורם לכך,
שהשכינה אינה מקבלת את אורה ,או כמו שאומרים המקובלים,
י
גורם ל"גלות השכינה" .הביטוי "גלות השכינה" מוסבר עליד
המקובלים כהפרדה של הספירה התחתונה מן הספירות העליונות.
החטא הגדול ביותר של האדם הוא להפרידבין הדבקים .אותם
שמכירים את הסידור של המקובלים יודעים את הביטוי הנפוץ
"לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ,ליחד יו"ד ח"א בו"ו
ח"א" .אם למשל :אנו נוטלים את ארבעה המינים ,בהם מסומלות
גם הספירות העליונות ,הרי עלידי שאני מאחד אותם ,אני רוצה
להביא לידי שלימות והארמוניה בעולמות העליונים ,בעצם אנו
מביאיםלידי הארמוניה קוסמית .בעל "מגן אברהם" מביא ,שפעם
מישהו חלם בלילה ,שראה את הה"א שלא היתה קשורה ליו"ד-
www.daat.ac.il
ןן
ד :ר
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מ' פ11ן
קוא-י"ג .בביקר נזכר שהוא לא נטל את האתרוג יחד עם ארבעה
הקינים ,שכן צריך להביא אותם יחד ,לפי שהח"א ,זוהי השכינה,
משימלת דווקא באתרוג.
האדם מסמל את העולמות העליונים .הימין הוא החסד
ולשמאל הוא הגבורה -הנקרא הרבה פעמים"דין" .אנו שואפים
ל"גביר את החסד על הדין .לכן משליטים את הימין על השמאל.
,מנהג של החסידים ,דרך משל ,לכפתר את הצד הימני על
~מאלי בא מזה ,שרוצים להגביר את החסד על הדין .ואין סוף
למנהגים שאנו נוהגים יום יום ,שהקבלה זורעת בהם משמעות
ג,ה
חישה.
"~רתי
זאת ,כמובן ,בקיצור נמרץ ,כדי להבין את הנושא העומד
לשנינו באשרלחיי נישואין .מכאן נוכל להביןכי יש קשרביןחיי
הנישואין של האדם לעולמות העליונים .ואני רוצה לדבר על
נשודות אלה :על חיי הנישואין; על איסור עריות על ייבום
י
ועלכיבוד אב ואם.
באשר לחיי הנישואין כאן זה מעשי מאד וחשוב מאד .ידועה
"היגרת הקודש" המיוחסת לרמב"ן .היא אינה של הרמב"ן אלא
~ראה של.רבי יוסף מג"קטיליה ,בן דורו ,הצעיר יותר ההולך
ולשיטתם של ר' עזרא ור' עזריאל ,שהם היו בעצם המורים של
הרמב"ן .וכאן יש גישה מעניינת מאד .ב"איגרת הקודש" באופן
טווחד ,ואחר כך ב"זוהר" מודגשת החשיבות של החיים המיניים.
זה ברמב"ם מודגשכי החייםשבין איש לאשה הם הכרחיים,
ל כשלעצמם אינם דבר שערכו גדול .לפעמים מופיע אפילו
"ב
"וגד
~ F)lU)lשזה בעצם צד מאוס וכד' אבל הכרחי .והרמב"ס ,המדגיש
1elNaמיוחד את המצויה פרו ורבו ,וגם אולי את הצד ההיגייני
של הדבר ,אומרכי זה הכרחי מטעמיםביולוגיים .אבלאין לשוות
מיטאפיסי גדול דווקאלייחוד שלהזיווג.
ה הדבר אצל המקובלים .האקט של הקשר בין איש לאשה
יונ
פיך
אינו אלא סמללזיווג העליוןבין תפארת לשכינה .כלומר ,שההא-
שבין איש לאשה היא מעין ,כביכול ,אספקלריה של ההא-
הפנימית של האלוהות .ואם ההארמוניה הזאת קיימת גם
וטה( ,אםהייחיד הזהביל איש לאשה מתקיים בקדושה (כמובן
וצריך להיות בקדושה ולא בטומאה) -זה מביאלידי הארמוניה
עילאית .ולכן גם יש קשר בין הזמנים ובין החיבור הנכון ,ובין
וזנות של בן אדם ובין מה שלמעלה .למשל ,מביא ה"זוהר",
"~וניה
ק"יניה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
חי,
הנישואיי
וחיי
המשפתח גאספקלרית הקגלה
שבראש השנה אין להתקשר ,לא להזדווג .אותויוםישדין בעולם,
והשכינה אינה.מקבלת את אורה .דינים שונים מוסברים עלידי
הקשר בין הספירות .העליונות לשכינה .בכלל ,כבר הזכרתי כי
השכינה מסמלת את הצד הנקבי ,כביכול ,בקב"ה .אומרים המ-
קובלים :לא שזה .בא מן האדם ,להיפך :האדם ,או השמש
והירח וכלזה ,מסמנים את מה שנמצא למעלה.
מובן שהזיווג צריך להיות בקדושה .גם ב"איגרת הקודש" וגם
ב"זוהר" נמצא,כי זיווג הבא רק לשם תאווה ורק לשם הרגשות
בדרגת אדם ,הריהו דבר גרוע מאד .ולכן נמצא מיד
הבהמיים ולא
אחרי "יפת תואר" הדין של"וכיתהיין לאיש שתי נשים" ואחרכן
"בן סורר ומורה" .וכאן זה מעניין מאד .חז"ל דורשים ,כי מי
שלוקח יפת תואר ,כלומר הוא עושה זאת רק מפני שהוא רואה
אשה יפה ,והוא אינויודע שום דבר עליה ,ורק מפני שיצרו תוקפו
הוא לוקח אותה ,סופו לשנוא אותה ,מכיוון שכתוב" :כיתהיין
לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה" -ובסוף יצא
ממנו ".בן סורר ומורה" .בעל "איגרת הקודש" דורש אחרת את
העניין :מדוע 1מכיוון שאם אין המחשבה קשורה בייחוד אז
התזצאה תהיה ב-סופו של דבר ,חס ושלוס ,שינאה ,ובסוף בן
סורר ומורה .ודברי חז"ל ששמענו :זכו -שכינה ביניהם ,ואיש
ואשה ,איש יו"ד אשה ה"א ,זכו ,מתחברים היו"ד והח"א
יחד בשםיו"ד ה"א ,ואם אתה מוציא את השם אז נשאר אש -
הרעיון הזה מקבל אצל המקובלים מימד חדש.
כאן נמצא באופן מיוחד ב"זוהר" דבר מעניין מאד בקשר לזיווג,
שה' מזווג אתבני האדם .כבר שמענו את המדרש" :ארבעים יום
יצירת הוולד יוצאיו בת קול ואומרת 'בת פלוני לפלוני"'.
לפני
ומצד שני יש בגמרא הסבר ,שזיווג ראשון נעשה מן השמים ,וב-
מקבל באמת בן אדם את מי שראויה לו ,והיא את
ג
זיוו
שני לה .אבל ב"זוהר" זה אחרת .יש כאן קשר גם לנשמה.
מי
י
ו
א
ר
ש
הרבה מקובלים יוצא על הנשמותניצוץ של ה',
לפי ה"זוהר" ולפ
יפירה בינה ,והאור האלוהי כביכול עובר מיסוד
הן יוצאות מן הס
"צדיקיסוד עולם" לעולם ,מן הספירה התשיעית -יסוד ,יוצאות
הנשמות לעולם .הנשמות עצמן הן עכשיו לפי ה"זוהר" דו-
פרצופיות .כלומר הן עצמן זכר ונקבה .והן נכנסות אחר כך לבני
אדם .וכאן,מי שזוכה מוצא אתבןזוגו בנשמהועיתים לא.
אביא קטע מן ה"זוהר" ,אני מביא אותו בתרגום של תשבי ,זה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
,
ן
"
ד"ר,ן,מ' .פוזר
.
.
ב"זוהר בראשית" פ"ה ע"ב" :בוא וראה :כל נשמות העולם,
מעשיו של הקב"ה ,כולן אחד בסוד אחד (כלומר :בסוד
הזיווג העליון :תפארת ומלכות) .וכשהן יורדות לעולם כולן מת-
פרדות ,צורות זכר ונקבה .ואונבט .זכר ונקבה מחוברים יחד.
כשהנשמות יוצאות זכר ונקבה ,כאחד יוצאות '.אחר כך כיוון
מתפרדות הן" .בהמשך כתוב -אני מדלג קצת:
שיועדות
זווגן אחר כך ..ולא ניתן הזיווג לאחר ,אלא לקב"ה"והקב"ה מ
בלבד ,שהואיודעזיווגם לחברםכיאות .אשרי אדם שזוכה במעשיו,
והושד בדרך האמת ,כדי שתתחבר נפש בנפש ,כמו שהיו מעיקרן.
אם זוכה במעשיו זהו אדם השלם וכיאות( .כלומר ,הוא.
שהעי
חיבור לשלימותו הקודמת) .ומשום כך כתוב (זה בעצם דרש לפסוק
,
ן
ו
ק
י
ת
ב
,
'
י
כ
ה
ל
מתוק
שיתברך
בשין השירים) 'ופריו
שהוא מברך
הע~ם ממנו ,משום שהכל תלוי במעשי האדם :אם זכה או לא
שהגן,פרי
זכהו'- :
'
' '-
כלומר" ,פריו מתוק לחכי" דורש ה"זוהר" ,שהזיווג הנכון של
הנשמות משפיע על הזיווג בעולמות העליונים .או אם אולי נגיד
זאת בצורה קצת מודרנית :האדם במעשיו מביא לכלל הארמוניה
קולמית .כמובן ,כאןיש בעיה קשה מאד ,ולא כאן המקום לדבר
שאם בן אדם אינו זוכה ,ואז הוא אינו ראוי לזכות באשה,
הנקבית 111 ,מקבלת בן אדם אחר; הוא זוכה שעה שהוא
חוור בתשובה .אבל אם הוא תחר בתשובה אזיכול להיות שהאדם
הראשון שלקח אותה ימות או שבכלל לא ייוולד ,ולא ייקחנה
ן הוא יקח .אותה .אבל זה הדבר היותר קשה בשביל ה' ,שאינו
ואן,
רועה לדחות נפש מפני נפש -.דרך אגב ,כך מסביר ה"זוהר" את
פרשת דוד ובת שבע; שבעצם נשמת בת שבע כבר היתה ראויה
מעמים לנשמת דוד.ועניין אוריה בא רקכעין שלבביניים.
כמו שאמרתי כאן ,הייחרד והזיווג של בני אדם משפיעים על
העולמות העליונים .הכל נכון ,אם בן אדם חי בטהרה ,אם בן
" Ofבאמת מזדווג' כמו שה' רוצה .מעניין ,שכאן אומר ה"זוהר"
וקדגיש באופן מיוחד כיצד צריך אדם לכבד דווקא את האשה,
לאהוב אותה ,מכיוון שבה הרי מסומלת השכינה .הוא צריך
ולדבר כמו אדם הראשון,כעיןשיר אהבה .זאת בהסתמך על
פלט מעניין מאד בפסוק בבראשית :אחרי יצירת האשה ,כתוב:
"ווובן ה' (אלהים) את הצלע ,אשר לקח מן האדם ,לאשה ויבאה
האדם .ויאמר האדם ,:זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי,
בהן,
בנ,מה
ל"גיד
אי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
וחיי המשיחה
באספקלרית הקבלה
חייהמשיאיי
לזאת יקרא אשהכי מאיש לקחה זאת .על כןיעזב איש את אביו
ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" .אומר ה"זוהר" :זה
היה כעין שיר אהבה ,ששר אדם הראשון לאשתו .הוא אמר לה:
"זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי" -זאת האשה .וכךצריך
האדנ) לנהוג כלפי אשתו ,ולזמר לה דיבורים של אהבה.
אם אבל חס ושלום אין האדם עושה כך ,הוא עובר על איסור
עריות ,הוא הורס את העולםהעליון .מדוע? = כאן כמה הסברים
לפי השיטה הזאת .איסורי ערווה ,הרי הם כשאראיסורי תערובת
שבתורה.:כשם שיש איסור כלאיים או איסור בשר וחלב '-יש
גם איסורי עריות .על אלה מסבירים המקובלים שהםכעין תערו-
בת נפסדת ,מכיוון שהתערובת הזאת משפיעה על העולמות העל-
יונים .מי שזורע כלאיים הוא בעצם הורס את מיבנה הספירות,
מכיוון שבהן יש סדר אחר .הוא .מכחיש את מעשה בראשית.
גם הרמב"ן מביא זאת בפירושו לתורה .העריות -הקירבה של
איש; אב ,אם ,בן ,בת ,אח ,אחות -גס אלה הלוא מסומלות
בספירות העליונות ,והן צריכות להיות במקומן .ואם אדם מתחבר
עם אשה האסורה לו באיסורעריות -הוא מכחיש את העולמות
העליונים" ,מקצץ בנטיעות".ואין מלהאולייותר חמורה ב"זוהר"
על'איזה חטא שהוא ,מאשר על כל העבירות האלה הקשורות
בענייניםמיניים ,שהםאינםלפי דרך התורה.
מלים אחדות על ייבום" .כי ישבו אחים יחדו ,ומת אחד מהם,
ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר ,יבמה יבא
עליה'ולקחה-לו לאשה ויבמה .והיה הבכור אשר תלד יקוט על
שם אחיו המת ,ולא ימחה שמו מישראל" .בפסוק קיימת שאלה
דקדוקית :תחת "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו
המת" היה צריך להיות" :יקום על שם אחי אביו המת" .ואכן,
מזה דורשים חז"ל דרשה מפורסמת" :הבכור (אשר תלד)
דהיינו ,הבכור קודם בייבום ליתר האחים ,ואשר -
תלד
יקום" -
שבסוגרייםיובן ':אםהיא ראויה ללדת.
על זה אומר הרמב"ן דברמעניין מאד" :ועל דרך האמת זאת היא
הבטחה ,והריהו כפשוטו" .בכוונה הוא סותם את דבריו .דבריו
מובנים לפי פירושו על פרשת "וישב" .שם אומר הרמב"ן; מדוע
כתוב"וידע אונדכי לא לויהיה הזרע" ? מה זאת אומרת"וידע"ז
אלא זה היה -כך אומר הרמב"ן -סוד גדולבידי הקדמו-נים ,שמי שלוקח את היבמה הוא עושה מעשה טוב מאד למשפחה.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
והו 1לא רצה לעשות את הטוב ,מכיוון שהיה אדם רע ,לכן ה'
אותו ,מהו הטובן -הרמב"ן חושב כאן על גלגול נשמות.
הוא מזכיר זאת בכמה מקומות בצורה מאד נסתרת ,שהנשמה של
הנפטר תיוולד עוד פעם בילד הזה .הוא מתכוון איפוא לזמר כך:
דרך האמת זאת היא הבטחה" .ולכן הוא כפשוטו ,כלומר
הפשוק "יקום על שם אחיו המת" הוא כפשוטו ,זאת הוא ביקש
יד כאן .ייבום הואכעין .מעשה חסד שה' עושה לנפטר.
"לוהעג~
גם כל הדברים הקשורים באיסורי עריות ובזרע הנולד מהם.
וכאן דבר למודרניים ,שכל הזמן טועניםכי צריך לבטלדינים כמו
ממזרות .כל המקובלים אומרים כמובן,כי מי שהורס את מגנון
כמו שה' קבע אותם ,הורס איזשהו דבר בעולמות העליו-
נים ,הממזרשנילדאינוילד "בלתי חוקי" ,אלאילד שנולדמחייבי
זהו כעין פרי שה' לא רצה בקיומו .והדין שמונעים ממנו
להתחתן איננו נתפס כעונש לו .חז"ל בוכים מאד על הדבר הזה,
וא~רים" :מעוות לא יוכל לתקון" ,נהו בן אדם שבא על ערווה
ומוליד ממנה ממזר .אולם לכל העריותיש משמעות קוסמית ,ולכן
בן',אדם אינו יכול להתגבר עליהן אלא רק במסגרת ההלכה.
ולפסוף ,משהו על כיבוד אב ואס .כיבוד אב ואם אף הוא מוסבר
בכנה מובנים .זה נמצא גם אצל חז"ל :שלושה שותפים הםבילד:
ם וה' .אבל אצל המקובלים זה כמובן עוד יותר .אם הוא
א"',וא
מעבד את אביו ואמו ,הוא מכבד גם כן את ה' -את המידות
הלעיונות .אני רוצה לקרוא כאן קטע ,אני קורא אותו במקור,
"זיהר" שמות דף צ'" :כבד את אביך ואת אמך .ר' חזקיה אמר:
כבד את אביך -דא קודשא בריך הוא (כלומר ,זה תפארת) ואת
אמך דא כנסת ישראל (זה השכינה ,או מלכות) .דהא תנן:
אשר ר' -שמעון :כתיב ,בנים אתם לה' אלהיכם .ההוא אתר
דאיקרי בנים (כמובן כאן הספירות) .ובגין כך סתימא דמלה כבד
אביך ואת אמך ,לאכללא כולא דלעילא ותתא( .כלומר :זה
לל מקודם חכמה ובינה יחד -זה 'לעילא' ,וילתתא' -זה
כו
א~
תפארת ושכינה ,ובעולם התחתון -אב ואם) .ר' יצחק אמר:
ל~כללא בי רביה (יש לכלול כאן גם את כבוד רבו) דהוא אעיל
ליה לעלמא דאתי (מכיוון שהוא מביא אותו לעולם הבא) .אמר
:בכללא דקודשא בריך הוא הוי (זה לא צריך להגיד,
מכיוון שזה היה רבו ,שלומד ממנו תורה ,נרמז גם הוא בספירת-
תפארת)".
המית
מין
ה";נים,
כר".
ר',ן,הודה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
חיי הנישואין וחיי
המשפחה באספקלרית הקגלה
כאן אנו רואים גם אתעניין כיבוד אב ואם .לכל המצוות שיש
להן הסבר ראציונאלי ,יש תמיד גם הסבר קוסמי מיטאפיסי .הן
בענייני עשה ,הןבענייני לא תעשה .הן במצוות שאנו עושים כמו
שאנו יכולים לבנות עלידן כביכול ,את העולמות העליונים ,והן
חס ושלום ,בעבירות .וכל הפעילות של עם ישראל בעולם מיועדת
להביא להארמוניה סופית ,לבטל את גלות השכינה ,כלומר להביא
את הגאולה.על-ידי מעשים כתיקכםשבני אדםעושים אנו מקרבים
את הגאולה.
www.daat.ac.il