ד"רניימ1,
רוס
המשפחה במשנתם של הרמן כהן ופראנץ רוזנצוויג
דרכם של הרמן יחזקאל כהן ופראנץרוזנצוויג אל הדת בכלל ,ואל
היהדות בפלט ,באה אחרי חיפושי דרך ארוכים ונפתולים רוחניים
ממושכים .השקפת עולמם היהודית מושפעת מנסיונות והם אלה
של התקרבות .גם תורת המשפחה -ככל שאפשר לדבר אצלם על
שיטה מגובשת בנושא מוגדר זה -אינה נובעת מעמדה דוגמאטית
וניתוח דעת המסורת בנדון ,אלא היא משקפת מהלך של התפת-
חות אצלם בעוברם מעולם ספוג תרבות כללית אל עולם האמונה
והדת.
הנחת יסוד בשיטתו של כהן מקורה במשנתו האתית של קאנט,
והיא מבוססת על התבונה ועל הרצון האוטונומי של האדם.
מהותו של האדם מתבטאת בחופש רצונו ,וכבודו הוא שיחיהלפי
אשר הוא עצמו מחוקק .אתיקה תבוניתזו ,הרואה
החוק המוסרי
בכל אדם את מחוקק המוסר ,דוגלתבשיוויון שלבני אנוש ודורשת
,
ן
ה
כ
לראות בכל אדם תכלית לעצמו .בעקבות קאנט קובע
כי
הצווים האתיים הם צווים פנימיים המעוגנים בתבונת האדם.
בתקופת הבראשית של הגותו הפילוסופית ,בתקופתו המארבורגית,
כבר מביע כהן את דאגתו הסוציאלית ,והוא מעביר את הדרישה
הפנימית של הצו המוסרי מתחום התנהגותו בתחומי הפרט של
האדם לתחום המשפט המדיני .מתוך עמדה אידיאליסטית מוב-
הקת שואף הוא לשלטוןנצחי ומושלם של צדק חברתי.
למרות סטייה זו מתורתו של קאנט -נסיון להפקיע את המוסר
מן המימד הסובייקטיבי למימדהאובייקטיבי ,המאפיין לדעתי את
הנאו-קאנטיאניזם של האסכולה המארבורגית ,ואשר רישומה של
הדת היהודית ניכרת בו -לא ראה כהן כל צורך לייחד בתוך
י
שיטתו מקום עצמאי לדת .אדרבא ,דומה שהדת נוצרת עליד
וחלקה בתבונה הוא דווקא המוסר .הפעילות
התבונה האנושית,
הדתית מכינה ומחזקת הלכה למעשה את דרישות המוסר ,והיא
133
www.daat.ac.il
ל
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
יצן
גי גריס
ן מיועדת להתאחד אתן במרוצת הזמן .בצורה קיצונית יותר
גס,
מג'אנט קובע כהן שמחוץ ללוגיקה (מחשבה) ,לאתיקה (רצון),
י,ן',סתיטיקה (רגש),אין מקום לתחוםיצירה נוסף של כוח פעולה
אנושי .הדת נבלעת בתוך תורת המידות והיא עתידה להיבטל
ב 6אחרי תקופת מעבר ,כשיגיע המוסר למלוא התפתחותו .דומה
שלהן לא נטש עמדה עקרונית זו לא בספרו "מושג הדת בשיטת
הפילוסופיה" ( ,)!915ואפשר שאפילו לא בספר שנמצא בעזבונו
"דת התבונה ממקורות היהדות" ( ,)1919ואף לא הכיר במעמד
עצמאי שיש לדת לגבי האתיקה 1 .למרות זאת ,ברור שהוא הש-
יכנע כי יש לייחס לדת מקום משלה בתוך המיבנה התבונתי
"מוסרי של האדם .עצמאות אין לה -סגולה מיוהדת יש לה.
קליות קביעתו השיטתית ,הקובעת מקורה של הדת בהכרה העיו-
למרות סירובו להעמיד את הדת על הרגש ,עדים אנו בהגותו
כהן לחריגה הדרגתית מן התפיסה המושגית המופשטת לעבר
,עמקה מתמדת של ערך הדת בתוך התבונה .בהתפתחותזו אפשר
להבחין בתפקידה ובמשמעותה של המשפחה ,ומותר לתפוס נקודה
הם פנה בחשיבותו של כהן ,חשיבה שהלכה ונתבהרה
ע
נית,
*
כניידת
פמשד,שכים רבות.
~הי הסגולה המיוחדת של הדת בתוך המוסר? תורת המידות
מעמידה את היחיד במקום הראוי לו .האתיקה המופשטת,
יקאנטיאנית ,אינה מכירה את הפרט כפרט ,אלא כאדם אלמוני,
קמל האנושות .היא מתעלמת מן ההבדלים האישיים הממשיים,
קוללת את התכונות החושניות של היחיד ומבטלת אותו בתוך
האנושות כולה .למען השגת האמת המוסרית ,לא בדרישותיה
האידיאליסטיות בלבד ,אלא בעיקר בהגשמתה ובנצחונה הבטוח
~הווה ,עלינו לסרב לראות את מושג האדם הסתמי כמייצג האנו-
שות ,וחובתנוהיא לגלות את הזולתביחידותו.
ביגוד זה לשיטתיות המופשטת ,המזכיר את מחאתו של קירקגור
'ימסבי
ר את קירבתו של רוזנצוויג לגישתו של כהן ,שימש כוח
ומניע לגילוי ערכו של היחיד .האדם אינו מכיר את עצמו כל עוד
קוא נשאר בודד באישיותו רק משעה שהוא מצליח לשבור את
1,אנוכיותו ,והוא מתייחס לזולת מתוך רגשות קונקרטיים ,הואמגיע
יינה
,
1
'
ן
,
'
:הפילוסיפיה של ה,הךות ,חושיים תשי"',1עמ' Jzzו ריטנשטרייד:
המחשבה היהודית בעת החדשה ,תל-אביר ,תש"י ,כרך שני ,עמ' .66
ר'פיטמי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י
המשפחה נמשיתם של הרמן כהן ובראשיוז(צוויו
לחכרה עצמית אמיתית .כנגד "העמית" -האדם המופשט האל-
מוני של האתיקה -מבקש כהן להעמיד את "הרע" ,המתגלה.
מתוך התייחסות אהבתית ,מתוך נסיון ממשי של הצטרפותבין
אדם לחבירו ולא בדרך יחס כללי ,מופשט ואלמוני .האדם אינו
רואה את עצמו חבר ב"ממלכת התכליות" אלא שותףפעיל בגורל
חבירו.
הרע מתגלה לנו דרך הדת; הדת מצילה את הפרט ,וזהו תפקידה
המיוחד .המושגים של העוני ,הרע הסובל ,האדם החוטא ,האל
הסולח ,מציעים לפנינו מצבים קיומיים מיוחדים ,הפורצים את
גדריבדידותו של האדםיפותחיםלפניובעיות שהאתיקה לא היתה
מוכנה לגלותן מראש .הוויכוח נטוש אם עלהבידי כהן לאחד את
הפילוסופיה ואת הדת ,ולהחדיר את המושגים השאולים מן הדת
לתוך מיבנה התבונה .אמנם ברור למעלה מכל ספק,כי הניתוח
הפינומינולוגי של הדת הביא אותו להעמקת דרישות האתיקה
ולחיזוק זיקתה ליחיד הממשי .דומני כי במיפנה זה שבכוונה
להבטיח את מקום היחיד ולשמור על הדירוג ועל ההבדליםבין
יחידים ,לא נתעלמה מכהן חשיבותה הסגולית של המשפחה.
התפיסה הזאת באה ,דרך משל ,לכללביטוי במאמר שפירסם כהן
בשנת " :1916המשפחה היא מקור הדת .הדת אינה מחייבת
חברה הגותית; היא מכה שורשיה במשפחה ,ומתוך המשפחה
צומחיםניצניה".י
כהן נשאר נאמן לקו מחשבתו .מאז ומתמיד טען ,והיטיב להדגיש
זאת יעקב קלצקין,כי חייבים להבחין הבחנה ברורה בין תחום
המצוי לתחום הרצוי .אם נכון הדברכי הגשמתו של הרצוי תלויה
במידה רבה בהכרהמדיייקת של המציאותהקיימת,מןהדיןלציין
שעולמו של האדם מתמקד בעיקר בשאיפה לחרוג מעבר הנתון,
בהטרמת העתיד ובהפעלת הרצון .כפל פנים זה ,שעלינו להתחשב
בו כדי לא ליפול קרבן לטעויות הפאנתיאיסם ,משתקף בשני זרמי
המחשבה ,היהדות והיוונות .מצד אחד עולם המצוי :המדע ,חקר
הטבע המיוסד על כוח התבונה בכוונה לתפוס את המציאות לפי
הנחת היחסים השכליים ההכרחיים -זאת היתה שאיפתיוון.
אמנםמציון יצאה תורה :דרישת המוסר ותיקון החברה האנושית
מבוססים על הפעילות המעשית וחופש הרצון -זהו החזון
המשיחי שלנביאי ישראל.
[
כתניםיהוזיים ,בורמ(ית) ברלין ,19[4ככדשנ ,,עמ' .319
135
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ב"סתמך על אבחנה זוביןשני עולבות המחשבה השונים ובעיצוב
דמות החברה הנובעת מכל אחד ואחד,עדים אנוביצירת המשפחה
אל הרצוי ,מן הטבע אל המוסר .המשפחה
לפליאה מן המצוי
התפתחותה ,סייעו בידי כהן להבין כיצד מסוגלת הדת,
ו"זק
ילשלול את עולם הטבע אלא בהישען עליו ,לחרוג אל מעבר
מנלי
לנ,ימושה של "תורת האדם" ,לפלס את הדרך
) V~vaהחושני
לעתיקה הקונקרטית ,לקשרהישירלרע.
(ש) אמרנו "המשפחה היא מקור הדת" .יסוד המשפחה הוא
האהבה .המשיכה הטבעית ,היצר המיני הטבוע מלידה ,מביאים
אק האדםליצירתחיי משפחה .האהבה פורצת את מבצראנוכיותו
ש4היחיד ,ומסירה את אבן הנגף מדרך המוסר.יסוד ראשוןוטבעי
זה; ההופך את העדר לחברה מסודרת ,המפרנס את המשפחה
ה וגם החברותות היחסיות בתוך העם והמשפחה ,חושף
י*מדינ
הרען מבחינה זו הוא מכשיר את האהבה כיחס מוסרי וככוח
רתחני .אותו רגש טבעי של אהבה מינית מאפשר מעבר מעולם
י לעולם הרצוי ומצדיק את ערך הרגש במפעל המוסרי .מן
,מצו
כבר בשנת 1900מייחס כהך חשיבות רבה
י להדגיש
י
כ
ו
ל,א
ל"תק~מות זו ,שעה שהצביע על מקומה של האהבה כמושג יסוד
א,ע
ול הדת בכתבי הקודש" .תחילתה וראשיתה של אהבת אלוהים -
Drfi1הדמיון לאהבת המין" ,.תצוין בעיקר ההקבלה שהקביל
~הן בין קורות האדם ותהליך ההצטרפות עם האלוהים בכתבי
הקבלה שהביאה אותו בשלב מאוחר יותר לאחד את
,קודש -
אדם למקוםובין האל-
4צורות האהבה,בין אדם לחבירו,בי
שןואין אין מעמידים לפנינ,
וקים לבני-אנוש oy~lהנבחר .את הני
בלנד ,אלא גם כסמל ליחסשבין אדב
כמעשה שבתחום האנושי
למקום ,בין ישראל לאלוהיו .השיתוף עם העמית נעשה ברגש
"
ייחמנו
ירחונים,
ואות רגש המושרש גם הוא בטבע (רחם) ,משמש כנקודך
מוצא לתיאור היחס שבין האלוהים והאדם" :כאיש אשר אם
(ישעיה סו ,יג) .ומן האם אל האב
כן אנכי
אנחמכם" עליראיו" (תהלים קג,יג) .כהןהיטי,
כרחם אב עלבנים רחם ה'
להבליט את הקשר היסודיבין האלוהות והאבהות :הערך הנעלו
בל סמכות עליונה .ערכי האבהית ,כאלוהית כאנושית ,מעמידינ
4ת האדם במעמד של בן ,ורוקמיםבין אנשים יחסים של אחוזו
,
ן
"
ו
שם" ,צדקה וחסד במושגים אלוהים ואדם" ,כרךשלישי ,עמ' .43
י
13
www.daat.ac.il
-
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
המשפחה במשנתם שלהימן גחן וכראתןרי,יצווינ
אחים" .מושג האב גורר אחריו מושגי היסוד של השיוויון ושל
החברה".
מותר אולי לחוסיה,כי משבר החברה המערבית בימינו נעוץ לא
מעט בסירובה להכיר בסמכות האב ובהשתדלותה להקים חברת
אחים מתוך מרידה נגד אהבת האב .הדימוקראטיה החדישה
מותתה כאילו -את דמות האב וניסתה להקים משטר שבו כל
הבנים אחים ,בלי ששאלה את עצמה אם לא שללה בכך מן
הבנים מה שבעצם מלכדם .אףיצירותיו של קאפקא מעידות עדות
מאירה,כי המרד נגד,האב .הוא בעת ובעונה אחת מרד נגד
המשפחה משתלבת בתק מערכת .יחמסריוםי
,
האלוהיכ .התפוררות
והיא מבליטה_ את הקשר ההדוק שביןבעיית הדתובעיית המשטר
המדיני ;.רעיון דומה משתמע גם מניתוחו של כהן .בכל אופן
ברור ,לדעתו ,כי המשפחה אינה תכלית כשלעצמה ,היא תנאי
ויסוד להמשכיות הדת ,לטיפוח הערכים המוסריים.
במשפחה תופס כל יחיד מקום כחלק מן הכלל ישותו הפרטית
מתגלית ככל שהוא מטפח את יחסיו עם יתר מרכיבי המשפחה.
התהוות זו ,המבוססת על הכרת הזולת בייחודו ,ניתן להמשיכה
רק מתוךהידיק מתמיד של הקשרים ההדדיים .לפיכך רואה כהן
ב"נאמנות" את המכנה המשותף לכל מערכת של יחסים ,הןליח-
סים שבין אדם לחבירו והן ליחסים שבין אדם לאלוהים .כי
בנאמנות באהלידי ביטוי הרגשת היחיד שהוא חסר דבר ,ורצונו
העז להשתלם ולמצוא בזולת את השלמתו .כלברית נושאת בחובה
דרישה מוסרית של נאמנות -וזאת גם המשמעות והטעם של
ברית הנישואין" .ז 4תכליתם של הנישואין :לבסס את אחידות
התודעה גם בנקודת גבול זו של הלהיטות החושנית,היחק מעבר
לגירוי הגומלין של האהבה המינית .החינוך וההרגל לנאמנות
הם משמעותם של הנישואין" ,.זו התכלית ולא ההולדה .שהרי,
אם .היתה התכלית הטבעית הזאת עיקר ,היתה הנאמנות שבחיי
הנישואין הפרעה פיסיולוגית בלבד ,לפי שהחילוף מגביר את
הגירוי .כשנתכוון כהן להבליט את ,ישות המשפחה ,לא את
תועלתה לגבי גורם חיצוני כלשהו אלא את משמעותה הפנימית,
הוא מבהיר" :אם נודע ערך לנישואין בשביל בני הזוג עצמם,
בשביל יחס הגומלין הנפשי שבינם לבין עצמם ,המגן גם על
,
4
דת התבונה ממקורות היהדות ,ירושלים ,1971עמ' .461
137
www.daat.ac.il
י
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
העמדת הצאצאים מפני התכלית המוחלטת של ההנאה הבהמית,
הרן היסוד של ערך זה באידיאל של הנאמנות שהיא המטלה של
הנישואין" :הנאמנות הנאת הולכת ימתררבת :היא מתעוררת
בחיק המשפחה ושופעת אל האנושות .כדוגמה להתפשטותה של
נאמנות זאת מביא כהן אונ החובה המוטלת על האב ללמד את
תורה עוד לפני שהמדינה תקבל זאת על עצמה ,.כאן מגעת
הלשפחה לתכליתה העיקרית':היא פותחתלפנינו אתשערי הדת,
'קורעת לנו שער אל האופקים האין-סופיים של המוסר:
"ק~אם שלהנישואין בתלמוד תורהלילדים".
( 1)2אבל כשהעלינו כי המשפחה היא המעבר הטבעי ביותר מן
התצוי אל הרצוי ,והיא מכשירה את האהבה בחינת יחס מוסרי,
עסין לא עמדנו על עצם תכונתה .למושג המשפחה נתייחדה משמ-
לא רק כמקור הדת ,אלא כאמצעי-עזר סגולי להבליט את
הלבדל שבין דת לאתיקה .ראינו כי בתורת המוסר האדם הוא
היצור המוסרי בכלל ,הנושא התבוני של דרישת האתיקה .בתוך
האנושות .העולה מן הדרישה האוניברסאלית המוחלטת של
הפו המוסרי ,מאבד היחיד את יחידותו .בכוליות אף הולכת
ז~~טשטשת החלוקה שביןיחידים .האתיקה אינה מודעת להבד-
לים הקיימים בין בני-אדם ,לפיכך גס אינה מכירה בהבדל שבין
הערים לילדים .התבונה מעמידה את כולם במישור אחד ,כולם
בני התבונה ,כולם מחוקקי חוק המוסר ולכולם מגיע אותו כבוד
לחלוק לכליצור מוסרי .במשפחה נוצר סולם-דרגות ,ולפחות
בנון
הי"
עוף
ממג
שיש
הבדלים ניכרים במין ,בגיל ,ביחסים המיוחדים שבין חלקיה
השונים :רק על רקע דרישה קונקרטיתזו של כבודהיחיד במעמדו
השרטי הבלעדי אפשר לצוות על כיבוד ההורים .שוב חזר כהן וטרח
ל~עשיר ולהבין את יחס הגומלין ,ההצטרפות ,שגילה זה עתה
בחיק המשפחה ,גם מנקודת מבט היסטורית-אידאית וניתוחפי-
נ~מינולוגי של דת אבותיו" .ההצטרפותשבין ההוריםלבנים יוצרת
מיוחד של האדם ,החולק לכל יחיד ויחיד ערך עצמאי ,וערך
הוא כבוד .מצווה זו יכולה לבוא לעולם רק על קרקעה של
",סטוריה לאומית ,הנועצת את אזור שורשיה בתוך המסד של
תאבות הראשונים .מן האבות האלה יצאו השבטים ונעשה העם -
עיד
זי
בעי-ישראל",'.
ן
,
~
6ן
.תלמוד בבלי,סיטה ,מב ע"א.
דת התבונה ממקורות היהדות ,כנ"ל ,עמ' .403
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
'
המשפחה במשנתם של הרמן כהן ופראםר111ציוי1
ראוי להדגישכי אנו עומדים כאן על קואופייני ,לדעתנו ,לשיטתו
המוסרית של כהן .ההצטרפות אינה סימן בלבד ליציאת היחיד
מבדידותו הקיומיתכדי לרכוש לעצמו מעלה מוסרית ,אלא בעיקר
כדי להרחיב את תחום המוסר בעולם ,להגשים ולהשלים את
הדרישה האין-סופית הזאת .במושג המשפחה מגלה כהן יותר
מאשר גילוי פסיכולוגי או הכנה להתעלות פרטית ,את המימד
ההיסטורי שביסודה של דרישת המוסר .המוסר שואף לבניין
חברה מוסרית בהצטרפותם שליחיד עםיחיד ,תוך רציפות הדורות
וקשירת קשרים נאמניםבין הורים וצאצאיהם.
שאיפה היסטורית זו ,המתבטאת בהערכה שהיהדות מייחסת
למשפחה ובתביעות שהיא תובעת ממנה ,עד כמה מנוגדת היא
להשקפה היוונית כפי שהיא בולטת דרך משל -בתורתו של
אפלטון! תפיסת המשפחה של אפלטון מקורה בתורתו המדינית,
כדרך שהיא מוצגת בעיקר ב"ריפובליקה" .המדינה מבוססת על
חלוקת התפקידים .היא מבטיחה את אחדותה ואת עתידה בניצול,
מתאים של כל המומחים שבתוכה .שלושה מעמדות הם נושאי
התפקידים החיוניים של כל מדינה :העמלים (יצור) ,החילים
(הגנה) ,המנהיגים (מינהל)ן חובתם היא לדאוג לא לאושר הפרט
אלא לשגשוג הכלל ,תוך נאמנות מוחלטת למדינה .במסגרתמעין
זאת נקבע ערך הפרט רק לפי הערך החברתי שהקריה מעניקה
לו ,בהתאם לתפקידו הסוציאלי .נקל להיווכחכי המדינה'אינה
מכירה בהבדלים שבין יחידים לפי אישיותם ,אלא אך ורק לפי
תפקידם בשירות הציבור .לטובת הכלל היא משתדלת לשמור על
הסדר הקיים ולהתמיד בו .הסכנה האורבת לה היא 'ההתפוררות
הנובעת משאיפות פרטיות לעושר ולאושר .חלוקת המדינה למשפ-
חות מעודדת את הנטייה לפרישה מן הציבור ומטפחת הרגשות
סבל או תענוגים מחוץ למסגרת הקיבוצית .במגמה לחזק את
ההתחברות בכל מעמד ומעמד ,שהוא תנאי הכרחי לקיום הצודק
של המדינה ,מציע אפלטון שותפות הנשים ,הילדים והנכסים,
והריסת המשטר המשפחתי .ז בכל בן יראה כל אחד את בנו ובכל
אדם יראה הבן את אביו .רעיון זה מחייב ,כמובן ,גישה שמרנית
לגבי החברה הקיימת :כדי למנוע משבר עלינו לדאוג שכל אחד
ינצל את כשרונותיו במקום הראוי לו ויתמיד בתפקיד המוטל
7
י
חפ,%1קה4625 ,
".464
www.daat.ac.il
139
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
עליD)UN '1ידוע לנוכי גם המדינה תלך בדרך כל הארץ וצפויה לה
ירשה ושקיעה ,אבל אין מנוס מההתנוונות הטבעית וההכרחית
הז) ,.~,בהתאם לתפיסה המעגלית של הזמן ,היא תחזור ותת-
אותת ,תעלה מחדש ותמשיךלפי המחזוריות הזאת לעולם.
כי השקפה כזאת ,השוללת מן המשפחה כל תכלית
יאותה מכל משמעות ,מצביעה על התעלמות גמורה מכל
י
ברוהלע
ומרוקנת
היסטורית פתוחה לעתיד ומכוונת לקידמה .מובנים דברי
הביקורת של כהן" :אפלטון אשר לונן את שותפות הילדיםברי-
פוב~יקה שלו ,הביא כליה ,עוד יותר מאשר בשותפות הנשים ,על
עיקרי יסודותיה של הנאמנות בנפשותיהם של אנשיו כאזרחי
מדקתו" ,.לדעתו ,לא זו בלבד שאפלטון מנע מנפש הילד את
החמימות של המשפחה ,ובכך פגע קשות בהתפתחותו האישית,
אל 4בעיקר שלל כל שותפות אנושית אמיתית ,כל נאמנות .בכך
עילב החדרת המוסר והרחבתו בעולם .החברה האפלטונית היא
סטאטית ,מסוגרת ושמרנית ,היא אינה מכירה במציאות היסטו-
רית ובחזון האחרית .מסתבר איפוא ,שאין לייחס כל חשיבות
לר~פות הדורות ,וקל להבין כיצד משתלבת עמדה זו בתרבות
הי~נית העתיקה :הבן הורג אתאביו (אדיפוס) או ההוריםמקרי-
ביך את ילדיהם .השלשלת אינה נמשכת ואףאין צורך בהמשךזה.
מו~גשת.ספקנותלגביערכי החיים ,בולט חוסר התמודדות ממשית
ת החברה תוך בטחון בפתרון אפשרי ,ונראית בריחה לתוך
ע"1בעי
ראיה
עולם אידיאלי
של צדק מופשט .בתורה זו המשפחה היא תא
ה~בדיל בין היחיד לבין החברה
-קיים
חשש שהיא מרחקת
אח האדם מחובותיו הציבוריות.
כנגד זה נשאר כהן בן נאמן של התפיסה ההיסטורית התנ"כית.
בע"בותיה מחייב הוא חלוקת החברה למשפחות .אדרבא ,המש-
לתש החברה ,עוזרת לו לעצב את
פחה מכינה אתהיח
בעולםסתי
ידלכני
המופשט של ממלכת התכליות אלא
דמעתו המוסרית ,לא
בעולם ממשי ,ארצי ,מושרש במציאות ,במערכת יחסים בין-אנו-
קונקרטיים .ביסוד ההשקעה הזאת מונחת הדרישה להכיר
בלייד כשהוא תופס את מקומו הנכון בתוך המשפחה ,כדי שיוכל
למלא את תפקידו לא רק בחוג המצימצם הזה ,אלא בעיקר כדי
שים
,
ן
16
9
140
שם.546% ,
דת הת(13ה ממקדרות היה17ת ,כנ"ל ,עמ' .461
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
המשפחה נדשנתם של הרמן כהן ופראנך רוזנצתיג
שיכוון את התא הקטן אל האופקים הרחבים של החברה האנו-
שית .המשפחה קיימת כשפניה מכוונות לעולם אל רשויות מתרח-
בות והולכות ,ופניהם של כל חבריה מועדות לעתיד .מכאן חובת
כיבוד ההורים המוטלת על הבנים ,וחובת האב ללמד את בנו
תורה .בדת ישראל ,באמצעי המשפחה ,התגשמה העדה המוסרית,
המקשות את האנושות המשיחית אל היחיד" .מצווה זו( ,כיבוד
ההורים) ,יכולה לבוא לעולם רק על קרקעה של היסטוריה לאו-
מית ,הנועצת את אזור שורשיה בתוך המסד של האבות הראשו-
נים" .קשר הדורות מהווה הנחתיסוד של כל תורת מוסר ממשית.
בקריאה המופנית לנביא הראשון" :למען אשר יצוה את בניו
ואת ביתו אחריו,,"…י מהדהדת ההבטחה של אחרון הנביאים:
"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". (,.ב 71בשעה
שהמשפחה נראית לאפלטון כמכשול לארגון המדינה ,מצביע.עליה
כהן כאיגודסגולי ,שדרכו מגיעה האנושות לשיא השלימות המוס-
רית.
( )3לפי תפיסהזו ,המשפחה בלבד מסוגלת למנוע את ההתנוונות
ההכרחית של המדינה .היא מאפשרת המשכיות ההיסטוריה
ומבטיחה דרך רציפות הדורות ,התפתחות אינסופית של המוסר.
כהן חוזר על אותו רעיון בהקשר שונה (, ,והוא מדגים אותו אגב
פירושפינומינולוגי של כמה ממצוות התורה.
ידוע הדבר שהתורה לא הירבתה לפרט שכרן של מצוות .דווקא
משום כך ,בולטת במיוחד הבטחת השכר ,אותו שכר של אריכות
ימים ,לגבי שתי מצפת ,אשר הצד השווה שבהן הוא דווקא פיתוח
רגש המשפחה :כיבוד ההורים ושילוח הקן,.י כהן אינו גורס
גמול חיצוני שאינו זהה עם המצווה :אין שכר אחר למעשה
הטוב מלבד .הדרישה האינסופית של המוסריות עצמה .מגמה
זו לא לפגוע בטהרתה של המצווה כעבודה לשמה ,הובהרה די
צורכה גם במסורת ההגות היהודיתי( וגם בשיטות פילוסופיות
10
בראשיתיח,יט.
22ואני ק כד.
22ות התנאה ממקורות היהדת,
המתים.
נו שמות כ' ,בן דנרים_כג-( ,ז.
אגדת,
פרק
ז ,ב :בן-עזאי אומד… :
מצה מצוה .ר' כראשית
24מסכת
די
(הקדמהשכ
תשובה.
ליק חלק.
ס ,,א .רמב"ם:
,ב
רבה
.אלמוות (תחלת
כנ"ל ,פרק סו ,עמ' סננ:
הלבות
www.daat.ac.il
ך
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
:
ב'
וריס
רקת .כהן מזדהה ברצון עםרעיון זה ,בו הוא רואה "רעיון-יסוד
של המונותיאיזם" האתי .הוא שולל לחלוטין כל אפשרות של
"ושות" היחיד -כי זכות מציינת OI~vוסיכום ,והדרישה המוס-
פוסקת וחותרת לתשובה ,להתקדשות מתמדת.
רית היא בלתי
לשכך הועברה ,לדעתו ,בעיית הזכות בתודעה היהודית כולה
מ~חום היחיד לתחום הרבים .חיי הפרט קשורים להיסטוריה
הלאומית המושרשת בזכות האבות .אין זכות לפרט ,אבל זכות
אעות ממשיכה לפעול בהתפתחות ההיסטורית,כי אין להתייחס
ל"בות "כקדושים אישיים" ,אלא כמקור והתחלה של הגשמה
מלסרית הנפתחת בהם ויוצאת אל מעבר להם .בקיצור :עלינו
ע~ות כל זכות של היחיד ולהגביל מושג זה ~ oltpהלאומי,
אשר הוא נושא-הנס שלההיסטוריה.
ע.לפי המסקנה הזאת מסביר כהן את פירוט מתן השכר על קיומן
שלל מצוות כיבוד אב ואם ושילוח הקן .אריכותימים אינה גמול
אחר ,חיצוני ,נוסף למעשה הכיבוד ,אלא מבטאה תנאי לאפשרות
~;ום העם" .למען יארכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן
לך" .הפסוק במקום זה כמו בכלעניין אחר אינו מתכוון לקבוע
עכר היחיד מקיים המצווה ,אלא מבליט את העובדה שדירוג
הפרט וחשיבות היחיד בייחודו במסגרת המשפחתית ,היא תנאי
להמשך ההיסטוריה האנושית .בלי התחשבות בחוק זה
חנרחי
וקעת החברה בתוך מעגל ההתנוונות ,כדרך שתיאר אותו אפלטון.
משרשת רגש המשפחה כבר בעולםבעליהחיים ,כמו שאפשר ללמוד
ותו ממצוות-שילוח-הקן ,מעידה על היסוד ההיסטורי המונח
חברה" .אם מובטח לה למדינה התמד-קיום,הרי זה נחשב
%ל
חיישהוא אימאננטי בתוך רגש הכבוד להורים ,בתוך החובה
שכר
המשפחה .כאן ההורים הםכעין סמל לאבות הקדמונים"!, .
%פי
ניינה של הבטחה יוצאת דופן זו של מתן שכר מצוות-כיבוד-
4הורים ,אינה אלא הודעה ברורה כי המשכיות ההיסטוריה
מושתתת על ערכים מוסריים ,על מאבק מתמיד נגד הטבע בכוונה
להגשים במלואן את דרישות המוסר .המשפחה היא ,איפוא ,בית
~יוצר של החברה המוסרית .בהיגיע כליחיד למיצוי ערכו המיו-
קד ,ודרכה ימצא כלאיגוד את התמצאותו ההיסטוריתחוד שאיפה
דלתי פוסקת למשיח.
ש,
גב
דת התבונה ,כנ"ל ,עמ' .350
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
המשפחה גמשנתם של הרמן כהן ופראנץרוזנצוויג
ראוי שגזביר כאן מה שצייננו בראשית דבריבר ,כי בזה ראה כחך
את תפקידה של הדת בתוך .התבונה .אמנם אין לשום דת מעמד
בלעדי ,ואין לצמצנז את דת התבונה בדת אחת כלשהי ,בכל זאת
מייחס כהן עדיפות ליורדות ,וזאת בשל שתיסיבות :הדת היהודית
נראיתלו קרובה ביותר לחוק התבינה; אותם העקרונות.,שהפילו-
סוף קבעםכגילויים המובהקים של התבונה ,מממשת אותם הדת
היהודית בעוצמה רבה ובבהירות יתר .זכתה היהדות בראשוניות
היסטורית .היא דת התבונה הראשונה .ממנה שאבו דתות אחרות.
לדעתו ,ביהדות מזדהות דת ותורת המוסר .אין פלא ,איפוא,,כפי
שאפשר להסיק מנותוח מושג המשפחה, ,אם התיאורהפינומינולוגי
של כתבי הקודש עולה -בקנה אחד עם מסקנות התבונה .נדמה
לנו שכהן נשאר נאמן לכוונותיו הראשונות לבנות בניין שיחתי
ראציונאלי ,אשריכלול בתוכו גם הדת .בכל זאת,כפי שהוכחכםאין
להתעלם מן העובדה שהאתיקה זקוקה לדתכדי לעמוד עלבעיית
:
הפרט.
בהסתמכו על פריצה אכסיסטנציאליתזו של הגדרים הכלליים של
הפילוסופיה -וראינו מה מקומה של
המשפחה.בתהליך הזה -
קובע פראנץ רוזנצוויג" :היהודי גילה את היהודי שבו ,ודרך אגב
גילה את האדם שבכולנו" ,,.הערה זו ,יותר משהיא מעידה על
כהן ,מלמדת אותנו על רוזנצוויג עצמו .כאמור ,לדעתנו ,תפס'כהן
את הדת כחלק מכוח היצירה של התבונה .ובספר העזבון ".דת
התבונה ממקורות ,היהדות" לא חרג מהנחת היסוד הפילוסופית
ומן השיטה הראציונאלית .רוזגצוויג התייחס אמנם בעיקר להבד-
לים שגילה כהןבין הדת והאתיקה .הוא מצאסימוכיןבין הפירצה
האכסיסטנציאלית ,אשר כהן הביא כדי.להציג את הכרת הערך
העצמי של היחיד לבין עמדתו הוא הביקורתית כלפי הפילוסופיה
השכלתנית .בהדגישו גישה קיומית זו שואף רוזגצוויג "להבהיר
לעצמו שיטת התורה היהודית במלואה .על,בסיס יהודי מיוחד".
אכן ,חולק הוא על כהן בעיקרם שלדברים :לא ההתנהגות.המוס-
רית היא גולת-הכותרת של הדת ,אלא (הליכה עם האלוהים,
פגישה עם האמת האלוהית בדרך בלתי אמצעית .הפולחן הדתי
אינו דרגה נחותה מדרגת הצו המוסרי( ,האלוהזםאינו לאאידיאה
ולא פוסטולאט מוסרי.
16זהרים ,ירושלים ,1960עמ' .159
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
המ
כ
"י"ק
רבים מיהודי גרמניה בראשית המאה העשרים ,גדל רוזנצוויג
מן המסורתהיהודית .בעצמו סלל לו את דרכו אל האמונה.
כידוע ,דוחה הוא בנסיונו להעמיד "מחשבה חדשת" את הנחת
המוניסתית של הפילוסופיה הכללית .מתאלס ועד היגל
היא תפסה את היסודות :אלוהים ,אדם ,עולם ,בעצמיותם ובבדי-
הי"וד
דותם ,וניסתה בחשיבה שלטונית להעמיד את כל המציאות על
אלד מהם .הפילוסופיה העתיקה העמידה את האל והאדם על
העולם; התיאולוגיה שלימי הביניים משעבדת את העולם ואת
העדם לאלוהים; והאידיאליזםבעידן החדש חותר לקראת העמדת
האלוהים (העולם על האדם .בהתעלמות מנסיון המציאות ובהס-
תנקות בפישוט מופשט ,לא הבחינו בעלי השיטות האלה בזיקה
ההדדית המחברת את שלוש הנקודות הבודדות .לעומתן גילתה
היהדו
ת את התהליך הדינאמי שבמציאות ,המחיה אותה מהקפא-
תה.
הימחשבה החדשה" ,התופסת את המציאות בהתפתחו