פרופ' יהודה אליצור
"חכמות נשים בנתה ביתה"
מקיר של חאשה בחבן המקראיה
-
-
המשפחה בנויה ,כידוע ,על איש ואשה .המקרא מדבר לא מעט
על מקומם שלשני אלה במשפחה ,ועל תפקידיהם .פעמים במפורש
פעמים ברמז .כלל גדולבעניין זה גנוז במדרש חכמים על הפסוק
(בראשית ב ,כב) "ויבןה' ..את הצלע" .על האדם נאמר"וייצר",
ועל האשה נאמר "וייבן" מה טעם – 1כי בינה יתירח ניתנה
לאשה .ודאיאין זה פשוטו של אותו פסוק ,אךיש בו משום פשוטן
של פרשיות גדולות במקרא ובמציאות האנושית.
המקרא בתוך סיפוריו מעמיד אותנו על מקומה של האשה,
תפקידה וסגולותיה' .הכלל של המושל החכם (משלי יד ,א)
"חכמות נשים בנתה .ביתה" ,באלידיביטויציורי במקומות רבים
במקרא .האשה מייצגת ברבים מסיפורי המקרא את החכמה של
אדם ,שאינו שולט ,ואין בידו הכוח ,אבל בתבונתו ובחכמתו הוא
מעצב את הכוח ,שהוא בידי אחר ומתווה את נתיבו .הנה לאורך
כל ספר בראשית נעשה רצונן של נשים .האב -הנשיא הגדול
הוא אברהם ,אבל "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה"
(כא,יב) .ביקש יצחק לברך את עשו בנו ,ונמצא מברך את יעקב
מפני שרבקה אוהבת יעקב (כה ,כח) .אפילו אדם הראשון אכל
מה שנתנה לו חוה.
דברים הרבה נועדו ללמדנו אותם הפרקים שבספר בראשית .אחד
מהם הוא אל נכון מהי האשה ,מה טיבה ,מה מקומה של האשה
המעולה ומה כוחה .רבות הפרשיות במקרא ,שבהן הדבר ברור
וגלוי .כאשריואב רוצה לשכנע את דוד הוא שולח אליו את האשה
התקועית ,התכמה (שמואל ב ,יד) ,וזאת אכן מצליחה במשימתה
הקשה .הפרשנים והחוקרים ,ספק אם הצליחו לבאר כל דבריה,
אך אבל בית מעכה ניצלה מחרבו של יואב בזכות אשה חכמה,
(שמואל ב ,כ) שהתייצבה בין מחנה הנצורים לבין מחנה הצרים.
www.daat.ac.il
153
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
צבאות חמושים ובצורים עשו כדבריה והחרב ;שלופה
והנה ,שני
חזרה לנדנה .אלה דברים מפורשים.
ברם ,במקומות לא מועטים ,במקרא ,רמוז עימותבין אשה לבין
ך להבין את הרמז ואת לקחו .פעמים שהגברים הפוע.-
גברים,יעלי
לים בסיפור הינם תקיפים ,חזקים ושליטים .המקרא מעמיד מול
הללו אשה .מובןכי בכל פרשה,יפה כוח הכלל שבעיםפניס,לתורה.
הכתוב מספר ,ובסיפור יש פשט ורמז ,דרש וסוד .אחד הטוטיבים
הרמוזים בפרשיות כנון אלה היא חכמת האשה ,המפעילה את
כוח הגברים ומכוונת את פעולתם .פעמים שמפרשים,,ןודווקא
המודרניים ,לא הבינו רמזים אלה והשתבשו בפירוש האניינים.
.
הבה נתבונן בכמה דוגמאות.
אנחנו
נפתח בפרשה קטנה ,שעל פי רוב אין שמים לב
מוצאים ביהושע סו ובשופטים פרק א את מעשה עכסה בת כלב.
בשופטים .פרק א פסוקים יא-יב פותח הכתוב" :וקף דביר
ולכדה,
לפנים קרית ספר .ויאמר כלב ,אשר יכה את קרית
לאשה" .דרך אגב ,כדאי לצייוןכי זמן
ונתתי לו את עכסה בתי
רב לא נודע מקומה של קרית ספר היא דביר .אחרי
ששת הימים גילו בנסיבות מעניינות,כי דביר (קריתספי) ישבה
.במקום תל רבוד צפונה לעיירה דהרייה ,ארבעה עשרק"מןבקירוב
דרומית לחברון ,בדרך לבאר שבע .הכתוב ממשיך(" :ילכדה
כלב הקטן ממנו ,ויתן לו את עכחה בתו
עתניאל בן קנז ,א
ותצנח
חיותסיתהו לשאל מאת אביה
לא.שה .ויחי בבואה
ן
ה
ד
ש
ה
מעל החמור ,ויאמר לה כלב :מה לך 1ותאמר לו :הבהקי ברכה,
ארץ הנגב נתתני ,וגתתה לי גלת מים ,ויתן לה כלב את גלת
כי
עלית ואת גלת תחתית".
לכאורה ,סיפור מוזר .מה משמעותו 1מה טעם כל הפרטיק:האלהז
עלינו לזכורכי אבותינו בתקופת המקראהיובעליתודעה,ציורית.
ודווקא משום כך היו מציירים מעט ,לא היו איוריםו,בספרים
עבריים קדמונים .הדובר העברי הקדמון ראה לנגדעיניולמונות,
ואותן תיאר בדבריו .השומע היה בחינת רואה אתהקולית .ובכן,
אדם מכובד מעין
גברים ,האחד הוא כלב
פה לפנינו
פטריארך ,ששענלייו .נאמר אחרי המיפקד בער-בות מואב,:ן':ובאלה
לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן ,אשר
בני
ה' להם :מות ימתו במדבר ,ולא
ישראל במדבר סיני .כי
נותר מהם איש,כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון" (במדבר כו,
'
אליה,
,
ספק,
,,מלחמת
ייו
754
www.daat.ac.il
פקדו,,,את
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
"חכמות נשים בנתה ביתה" -מקומה של האשה בחברה המקראית
סד-מה) .כלב בן יפונה ויהושע בן נון היו מן "האבות המייס-
דים",שרידי דור קדמונים.
ולא זו בלבד .,אלא שאנחנו קוראים עליו ביהושע פרק יד פסוע
" – 1ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנוי :אתה ידעת את הדבר
אשר דבר ה' אל משה איש האלהים ,על אדותי ועל אדותיך בקדש
ברגע .בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ה' אתי מקדש ברנע
לרגל את הארץ ,ואשב אותו דבר כאשר עם לבבי .ואחי אשר עלו
עמי המסיו את לב העם ,ואנכי מלאתי אחרי ה' אלהי וגו'…
ועתה הנה החיה ה' אותי כאשר דבר ,זה ארבעים וחמש שנה,
מאז דבר ה' את הדבר הזה אל משה ,אשר הלך ישראל במדבר.
ועתה הנה אנכי היים בן חמש ושמניס שנה .עודני היום חזק
כאשר 3י(ם שלח אותז משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה
ולצאת ולבוא" .פטריארך כיה בן שמונים וחמש ,שהיה עומד
בראש המלחמה ,והיה הולך ומדביר את הענקים ,היה כמובן
איש סגולה .וכמוהו עתניאל בן קנז הכובש-הלוחם ,שהיה אחר
כך השופט הראשון בישראל.
והנה אומר הכתוב" :ותסיתהו לשאל מאת אביה השדה" .מה
פירוש "השדה" ? לקמן אנחנו קוראים שאין כאן סתם שדה
הכתוב מדגיש מה נתן לה אביה -הוא נתן לה גולות מים" .את
גלת עלית ואת גלת תחתית" .בארץ יהודה הדרומית ,שורה
שלמעיינות ,אינה דבר של מה בכך" – .ותסיתהו" כלומר שידלה
אותו .ומדועו -עתניאל ,הגיבור הצעיר ,כיבד והוקיר מאד את
חותנו נשוא הפנים .אפשר לשער מה טען כלפי אשתו :אם אביך
הנכבד נתן לנו את דביר ,היאה לבוא אליו ולהפציר בו שיתן
עוד .כלום נאה לעמוד על המקח עם אדם כמו כלב בן יפונהז
אמרה ל(" :לשאל השדה ".האם ~בר גדול וקשה הוא לבקש
י .אם
ממנו עוד שדה 1אבל באמת אין הכוונה לשדה סתם כ
לשדה ,שדה מעיינות .הכתוב רומז (בהוסיפו ה' הידיעה) ,שיש
.פה מישאלה גדולה ,אלא שהיא מנסחתה ניסוח צנוע .זה פשר
"ותסיתהו" .לבסוף שיכנעה את עתניאל ,הם הולכים ם
אל האב .ברם ,כשהם עומדים לפני כלב הנכבד ,השתתק עתניאל,
ולא עצר כוח לדרוש .הוא מחריש ואינו אומר מה ששמה בוודאי
עכסה בפיו .גם הפטריארך הזקן שותק .שני גברים.גיבורי חיל,
,
נכבדים שותקים.
www.daat.ac.il
155
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
פרופ' י' אליצ1י
י'ותצנח מעל החמור" .גם זה סיפור .אחד הנימוסים ךקדמונים
של תקופת המקרא הוא ,שאשה שמצטיינת בניסוים נאים,
ובהתנהגות נאה ,למודה לרדת במהירות מעל גבי בהמת רכיבה.
זה סימן של צניעות וסימן של זרימת .אנחנו מוצאים ,כשרבקה
רואה את יצחק "ותפל מעל הגמל" (בראשית כד ,סד)" .צנח"
פרושה ירידה מהירה 'כמו "נפל" במעשה רבקה -הכעוב משבח
ה אתנימוסיה וזריזותה של עכסה.
יז
ייויאמר לה כלב :מה לך"? -זה מעמד קצת מבין .עתניאל
אינו מעז לפצות אתפיו וכלב תמה.
"ותאמר לו :הבה לי ברכה" .זו אימרת חכמה מן הסוג שקד-
מונינו חיבבו בתקופת המקרא :ברכה פירושה לכאורה מתנה
(בראשית לג ,יא) .אבל כשכלב מביט ובעיניו סימן שגלה ,היא
אומרת" :וגתתה לי גלת מים" .כלב מתחיל לחייך ולהבין את
השנינה :ברכה 1בריכה -מעיינות מים וברכה הם מושגים צמו-
דים בתודעה המקראית ככתוב "מברכת ה' ארצו ..ומתהום
רובצת תחת" (דברים לג ,יג) .מתוך דברי החכמה,,,המבטים
והחיוכים מתברר טיב המתנה "הצנועה" ,חלק "השדה .%הכוונה
1
ש
!,
לשטח w)wבו שורה של מעיינות .משערים שמדובר כאן במקום
הנמצא 10-9ק"מ דרומה לחברון ,יש שם ואדי שעוצה את
הכביש ,ויש בו שתי שורות של מעיינות קטנים זה עלגבי זה ,שם
הערבים טיל דילבה .השורה העליונה היא כנראה
המקום בפי
גולות עילית והתחתונה גולות תחתית.
כללו של דבר ,מה המקרא רוצה לומר פה ? -הכתיב כאילו
מחייך ואומר :תסתכלו בשני האדירים ,הגיבורים ה-לה ,זה
המדביר של הענקים ,וזה הכובש של דביר -הם עומדיך ומחרי-
שים .רצונו של מי נעשה ,כסופו של דבר? -רצונה של עכסה
בת כלב האשה "החלשה" הניצבתביןשני האיתנים.היא,משליטה
את רצונה בכוחה של חכמה .תחילה היא משדלת את!יעתניאל,
שדה.
'מעודדת אותו ואומרת לו :לה אנחנו מבקשים -
"וד
עתניאל הגיבור הנועז הולך אתה ,אך איננו מעז לפצותן אתפיו.
בריכה,
אז פונה עכסה לגיבור הזקן ואומרת דבר חכמה :ברכש
מקומו של מעשה זה
והאב הזקן נעתר לשנינה הנאה .ומה
שהושע סו ובשופטים בפרשת ההתנהמתו הכתוב רוצה לומר:
י דברי חכמה
עובדה חשובה בהתנחלות שבט יהודה נקבעה עליד
של אשה ,שהפעילהשני גבריםגיבוריחיל.
י
156
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
"חכמות נשים רנתה ביתה" -מקומה של האשה בחברה המקראית
כדי לא להיות שוביניסטים ,נעבור עכשיו לאשה נכרית -רחב
ביריחו .ביהושע פרק ב ,הפרשה אינה מובנה לאשורה
שנוכר כי ברוב הדיאלוגים שבין אשה לבין גברים ,אתה צריך
לחפש את החכמה ,המתבטאת בשיחה של האשה .יש ,כאן שני,
מחנות לוחמים .ישראל עומדים מעבר לירדן ,והכנענים עומדים
מעבר מזה .וישראל עושים את שלהם "וישלח יהושע בן נון מן
השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר :לכו ראו את הארץ
יריחו" (יהושע ב ,א) .חרש -בסתר ,תוך הסתרת זהותם,
הם בוודאי היסוו את עצמם יפה,כדי שהכנענים לא ירגישו ,שהם
מרגליםישראליים .אך ההסוואה לא הצליחה" :ויאמר למלךיריחו
לאמר :הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את
הארץ" .זה נקרא בימינו :ריגולנגדי .מסתברכי כנענים שמרו על
יד הפרדן ,הם קיבלו פקודה לפקוח עיניים היטב היטב ולראות,
שמא יבואו מרגלים ישראליים.
למדיםכי מתחת למסווה
יי
תמצהאכנ
החרש ,מעבר לתחפושת הכנענינ
רו אנשי המודיעין של מלך
יריחו ,שאלה הם מרגלים ישראליים .ברם הם לא תפשו אותם
שם במקום ,לא התגרו בהם,כי הם קרובים לירדן ואולי יימלטו
או יינצלובידי ישראלים העלולים לבוא לעזרתם .נתנו להם ללכת
אלא למי
.את
ועקבו אחריהם עדיריחו,יכנסולעירויילכדו.
ובכן ,יש פה שני מחנות לוחמים ,זה רוצה לקבל אינפורמאציה
"דוייקת על יריחו,ויה רוצה לתפוס את המרגלים הישראליים.
ומה קורה – 1לא רצונו של זה ,ולא רצונו של זה .ישנה אשה
אחתביריחו ,ורחב שמה" .ותקח האשה אתשני האנשים ותצפנו,
ותאמר ( -כשבאו שליחי מלך יריחו) -כן ,באו אלי האנשים,
ולא ידעתי מאין המה .ויהי השער לסגור בחשך ,והאנשים
יצאו ,לא ידעתי אנה הלכו האנשים ,רדפו מהר אחריהם כי
תשיגום" .היא שולחת את הרודפים של מלךיריחו בכיוון מזרחה
אלהירדן,ואיל
מערבה,ו למרגלים הישראלייםהיא אומרת "ההרה לכו" -
כלומר
למדבר יהודה .אל תשובו למחנה שלכם " -פן
יפגעו בכם הרדפים ,ונחבתם שמה שלשת ימים ,עד שב הרדפים,
ואחר תלכו לדרככם" .אלה לא השיגו את שלהם ,ואלה לא ם
את שלהם -רחב השיגה את שלה ,היא ניצלה.
אבל בכך אין די .רחב היא לכאורה בוגדת בעמה .כידוע טוב
למחנה לוחם כשאדם מן האויב בוגד ומסייעבידיו .אבל ,הדבר
הזה מלווה בדרך כלל בזלזול .מקבלים את הבוגד ,מנצלים אותו,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
פרופ' י' אליצור
,
,ן
נוונניב) לו שכר ,אבל לא כבוד ואמון .הכלל הוא נצלהו וחשדהו
כ"י
על כן טבוע עליו חותם של בוגד .מה עושה רחב,
ליטול
בי
שכר יקר מישראל ולא להיות לבוז בעיניהם ? כמה מן הפרשנים,
,
ת
י
א
ר
נ
ארוכה
וביחוד מן המודרניים אמרו ,שהשיחה של רחב
אל
מדי ,היא מדברת שלא לעניין ,ויש פה קשיים.
האנשים :ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ ,וכי נפלה לימתכם
כמגו כל ישבי הארץ מפניכם .כי שמענו את אשר
עלינו ,ו
כיאתמי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ,ואשק עשיתם
הוביש ה'
מלכי האמרי ,אשר בעבר הירדן ,לסיחן (לענג ,אשר מהרמתם
לשני
"ות"מר
אותם".
במקומות הרבה בתורה ובספר יהושע אנחנו מוצאים,.יהכתוב
1
*ך
י
מעלה על נס את יציאת מצרים .מסתבר שלא היתה זו
שבכתב .מן המפורסמות היה ,שישראל מתפארים בעניכן יציאת
מצרים .גם הנצחון על סיחון ועוג חוזר פעמים הרבה,,במקרא.
אלנכון ,מפני שזה היה ראשית הכיבוש .הפעם הראשונה',יישראל
היוצאים ממצרים מיגר( והביסו שני מלכים כנעניים,.הם היו
מתפארים בכך ורחב יודעת זאת .היא יודעת היטבמה,,מתרחש
במחנה ישראל .מה חשוב להם ומהיקר ,מה טובבעיני הי~ראלים
יציאת
ומה ערב באזניהם .ולכן היא אומרתנ שמענו על
מצרים 1bW .המרגלים חושבים ,זאת היא אשה נבונותן שמענו
.על דבר הנצחון הגדול על עוג מלך הבשן ועל סיחוןמלך,האמורי.
הם מסתכלים זה בזה זאזמרים :אין זו סתם כנעמה ,אשה
חכמה היאשעיניה בראשה.
קמה
אבל לא זה העיקר .היא ממשיכה" :ונשמע וימס לבבנו
עוד רוח באיש מפניכם,כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמיף ממעל
ועל הארץ מתחת" .כאן עיקרה של חכמה .אם פיקח אתה ,הרי
אתה צריך לדעת עובדות ,ואתה צריך לדעת להביט לתורן נשמתם
ותודעתם של האנשים ,שאתה תלוי בהם .רחב פורטת נימי
תודעתם של שני הישראלים ,כנגן אמן על מיתרי כינורו .כלל
גדול הוא :דע את אויבך .החכמים שבכנענים התעניינו,מי הם
הישראלים הנוראים הקרבים אליהם .הם סיפרו כמובן את
הדבר המפתיע שישראל אינם מאמינים ,לא בבעל ולא בעשתורת,
אלא יש להם אל אחד יחיד שאין בלתו .והם קנאים"ודבקים
באמונתו .רחב מצהירה :ה' אלהיכם הוא אלהים בשמיל ממעל
תורה
דבי
ויא
",ל
ועל הארץ מתחת .כלומר למה אני נוהגת אתכם כךז לא משום
ששי
www.daat.ac.il
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
"חכמות (שים בנתה ביתה" -מקומה של האשה בחברה המקראית
שאני בוגדת אלא משום :שהישראלים צודקים! אני עומדת
מפני שהם חזקים ,אלא מפני שהאמת אהס .דבר
לימינם
ל"מפקיע אותה מן הקאטגוריה של .בוגד קטן ,שדואג
חכמה זה
לחייו הקטנים ,ומעלה אותה למדריגה של.אדם בעל השקפת
עולם בעל דעה ואמונה.
לפנינו אשה חכמה ,היודעת יפה יפה מה קורה במחנה ,ישראל,
ומה מתרחש בנשמתם של הישראלים פנימה .היטב היא מנגנת
על הנימים האלה ,ומשיגה את שלה בכבוד .לפנינו שני מחנות
אויבים ,שנלחמים זה בזה ,שניהםיש להם מטרה משלהם ,ושניהם
אינם משיגים אותה .המרגלים הישראליים מוכרחים להימלט,
והרבה ידיעות אינם יכולים להביא ,הכנענים רוצים לתפוס את
המרגלים הישראליים ואינם מצליחים.מי מצליח 1ודווקא לעילא
ולעילאו -רחב .בכבוד גדול היא יוצאת מן המלחמה הזאת,
היא וביתה ,ותופסת מקום מכובד במחנה ישראל .וכל זה בזכות
חכמתה.אין לה כוח ואין לה נשק -יש לה חכמת נשיסן .
דוגמא קצת יותר מסובכת ,אבל מעניינת מאד היא פרשת,אביגיל
בפרק כה שבשמואל א .במרכז הפרשה שיחה ארוכה של אביגיל
עם דוד .ושוב :כמה מן המודרניים טוענים,כי דבריה של אביגיל
תמוהים ,הם אינם אל העניין ,היא מאריכה בדברים ,ואתה אינך
מבין לשם מה .ואולם כדי להבין דברי חכמה צריך גם הקורא-
הפרשן להיות לפחות אח לחכמה.
הכתוב פוחח בשמואל א ,כה" :ואיש במעון ומעשהו בכרמל",
והם שני מקומגת דרומה מחברון ,ושמם עליהם עד היום -
"והאיש גדול מאד ,ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים .ויהי בגזז
את צא.נו בכרמל .ושם האיש נבל ושם אשתו אבגילן והאשה
טובת שכל" -הכתוב מדגיש זאת " -ויפת תאר" וגם זהעניין,
שחכמים במסכה"מגילה"עמדו על משמעותו בפרשה".והאיש קשה
ורעמעללים והואכלבי (כתיב :כלבו)" ,כלומר ממשפחת כלב(.אולי
יש פה גם רמן מזסהר לאופיו)" .וישמע דוד במדברכיגזז נבל את
צאנו .וישלח דוד עשרה נערים ,ויאמר דוד לנערים :עלו כרמלה,
ובאתם אל נבל ,ושאלתם לו בשמי לשלום :ואמרתם :כה לחי,
ואתה שלום וביתך שלום ,וכל אשר לך של
לאום .ועתה שומלעאתיכי
גזזים לך ,עתה הרעים אשר לך היו עמנו,
הכלמנום
נפקד
להם מאומה ,כלימי היותם בכרמל .שאל את נעריך ויגידו לך,
וימצאו הנערים חןבעיניך,כי על יום טוב בנו ,תנה נא את'אשר
159
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ן
,
פרופ' '.,אלציי
תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד .ויבאו נערי דוד וידברו אן נבל
ככל הדברים האלה בשם דודוינוחו.ויען נבל אתעבדי דוד ויאמר:
מי זיודומי בןישי ,היום רבו עבדיג) המתפרצים אישמפני,אדגיו.
את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתןן לגזזי
ולקחתילאנשים ,אשר לא ידעתי אי מזה המה .ויהפכו נעןי דוד
ונתתי
לדרכם ,וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה .ויאק'ר דוד
'
לאנשיו :חגרו איש את חרבו .ויחגרו איש את חרבו .ויחגר גם דוד
את חרבו ,ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על
הכלים" .ולקמן פסוק כא" :ודוד אמר; אך לשקר שמרזי את
כל אשר לזה במדבר ,ולא נפקד מכל אשר לו מאומה,ו~,ב לי
רעה תחת טובה .כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף ,אם
אשאיר מכל אשר לו עד אור הבקר משתין בקיר".
הבה נבין במה הדברים אמורים .ישנו מנהג קדמון מאקי מאד,
בארצות האלה של המזרח התיכון ,ואינני יודע מה שם 1N?Pלו
בעברית .בערבית הוא נקרא ח'וה ,כלומר אחווה .מה זאתאומרתז
כשיושבים פלחים ,איכרים ,על גבול המדבר ,ושם ,לא הרחץ משם,
ישנו לית אב בדואי שבט נודד ,כמו גדודו של דוד באותע שעה,
שהיה נודד במדבר .הרי מקדמת דנא ,על פי רוב נוצר קשר בין
הנודדים לבין הפלחים .היתה זו תוצאה של התפתחות חברתית
ארוכה ,רצופה מלחמות דמים ,בין הרועה לבין האיכר.
היה מין הסכם בלתי כתוב אבל יציב וחמור .הנודדים מחמצים
את הכפר וכאילו הצהירו :אתם האיכרים שלנו ,והאיכריקלעומ-
תס :אתם הבדואים שלנו .היינו ,הבדואים נודדים-סובביט סבי-
בות הכפר (עליהם לשמור ,ששום נודדים ושודדים אחרף ,לא
יחדרו לשטח .מאידך גימא הם מקבלים עליהם לא לשדוד ולא
לפגוע באיכרים שלהם ,אלא לשמור אותם .תמורת זאת ע –הם
מקבלים את המגיע להם בדרך של הסכם .הגיע הבציר באים
הנודדים ואומרים :שמרנו עליכם כל השנה ,לא פגענו בכס והרי
האיכרים נותנים להם בכבוד את שלהם .בא הקציר -דורונים
להם את חלקם .יש גז צאן -הריהם מקבלים את שלהם .זהו
נימוס שנתקדש במשךדורות'.
דוד שמר את חלקו בהגינות וביושר .הוא אומר :לא
וגס אנשי נבל מעידים כן ככתוב בפסוק יד" :ולאביגי? אשת
נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר :הנה שלח דוד מלאכים
מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם .והאנשים טבים לנו מאד
1
,
',הח'וה
ן
,
ן
,
'
הקימנום:
160
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
"הגמותנשיםגיתה ביתה" -מקימה של האשה בחברה המקראית
ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה -כלימי התהלכנו אתם בהיותנו
בשדה .חומה היו עלינו גס לילה גם יומם ,כלימי היותנו עמם
רעים הצאן" .הווה אומר ,דוד ואנשי גדודו לא פגעו באיכרים,
על כל הנכסים של נבל הכרמלי' .
ושמרוכרא
מאד,וישנבל כשמו כן הוא ,כמו שאומרת אשתו ,והוא לאהבין
יתכן
ה
י
ה
את הסגנון של דוד "אתה שלום" וכו' -הנוסח שלו
כפי
בשביל נבל ,ובאוזניו היה זה סימן של
הנראה אדיב יותר מ
דיעל הבזיון בשתיקה,כי אז היה אבוד .כל
חולשה .אילו עבר דוד
הארץ היו למדים ,שהיא אדם חסר כוח וחסר תושיה .זה
יוש
ביהסוף .על כן החליט החלטה נחרצת ואכזרית .באין ברירה
היה
אחרת ,חייב היה להראות לאנשיו וליושבי הארץ שאי אפשר
להתקלס בו .כאשר היה הכרח בדבר ,לא נמנע דוד להשיב גמול
שההווה היה בעיניו שער ליעוד שהועיד לו נביא ה'
לאויביו ,לפי
לעתיד.
אז יצאה אביגיל לקראתו "ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד
כנעל ההמור" וגו' וגו' "ושמע את דברי אמתך .אל נא ישים
את לבו אל איש הבליעל הזה ,על נבל ,כי כשמו כן הוא,
אדני
אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר
נבל שמו ונבלה עמו ,ואני
שלחת" .עד כאןזו חכמה פשוטה ומובנת .דוד נפגע ונעלב עמוקות
על נבל ,ואם באה אשתו בכבודה ובעצמה ואומרת שהוא נבל,
ד
י
ינחשב לעומת דוד ,הריהי מרפאת במידת מה את הפצע
ואינו
ומפיגה את החריפות של העלבון ,שכן אין ערך לדבריו של אדם
נקלה כגון זה.
ברם ,בהמשך הדברים טוענים כמה מן הפרשניםכי קשה להבין
"ועתה
מה היא שחה .למה היא אומרת מה שהיא אומרתז
אדני
נפשך ,אשר מנעך ה' מבוא בדמים ,והושע ידך לך…
חי ה' וחי
הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ,ונתנה לנערים
ועתה
המתהלכים ברגלי אדני .שא נא לפשע אמתך,כי עשה יעשה ה'
בית נאמן,כי מלחמות ה' אדני נלחם ,זרעה לא תמצא בך
לאדנ
י .ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך" -הכוונה כמובן
מימיך
לשאול "והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך,
ואת נפש-איביך יקלענה בתוך כף הקלע" .לכאורה מהעניין שאול
לכאן ,הלוא הריבבין נבלובין דוד" .והיהכי יעשה ה' לאדני ככל
אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל .ולא תהיה זאת
לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ,ולשפך דם חנם ,ולהושיע אדני לו.
161
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
פרופ' י' אליצור
והיטב ה' לאדני וזכרת אח! אמתך" .הדברים נראים
ארוכים,יותר מדי מסובכים ,פחות מדילענייך.
פשר הדברים הוא חכמת נשים ,לפי המדרש,אביגיל
י
ה
לפי הפשט היתה חכמה ,וכבר אמרו חכם עדיף מ
מתבטאת חכמתה ,חכמת האשה במקרא ? קודם נ
עיניים פקוחות ואוזניים קשובות .כבר ראינו שרחב ניצלה בכבוד
גדול הודות לעובדה ,שידעה בדיוק נמרץ מה קורק במחנה
ישראל ,וביחוד מה קורנו בנשמתם ובתודעתם של האנשים ,מה
הם מחשיבים ,מהיערבלאוזניהם.
דבר שני הוא לדעת לחדור לתוך הנשמה הזאת ,המפולקת לנגדך,
השקופה לעיניך ,ולפעול שם על מנת לשכנעה,
דווקא
עלפי דרכה .כי זה ההבדל בין טיפש לבין חכם .טיפש צועק את
נם
כי
שת
לי
וע
שלו :אני צודק וכו' ואינו נותן דעתו לשומע ,ול
עי אד
מרגיזו ואפילו אם צודק הוא אם אינו משכיל לסבר אוזן השומע
ואינו טוען טענותיו לפי טעם השומע ,הריהו משיג
סירוב
קשה .החכם מדגיש לא את הדברים שהם חשובים לו~ ,לא את
הדברים ,שהם עשויים להשפיע על הצד שכנגד .זהוענייך מסובך,
המצריך תבונה.
דבר שלישי ,חשוב מאד ,שאביגיל יודעת היטב והואעניין פסיכו-
לוגי עמוק ,שאווילים לא ידעוהו .לעולם אינך יכול לשפת אדם
מיסודו .אינך יכול להאציל עליו תבונה ,שאין לו מטבעו ,אינך
יכול לעקור כליל תכונה שיש לו מטבעו .מה שאתהיכו לעשות
הוא לדעת מהן תכונותיו ,לצחצח ולהעלות תכונה חשובת
? ,שהיא
חשובה לך כרגע ,ולהרדים ולנטרל תכונה בלתי רצויה.ן4גבולות
אלה אתהיכול לשכנע בן אדם .כל זהנהיר לאשה החכמה:ןוכאמור
למעלה היא מכירה את דוד בפנימיותו מיהו ומהו .ומה,,מתרחש
בתוך לבו.
יש כאן שני ביטויים מעניינים ,שאינם צריכים אלא תרטט למונ-
חים מודרניים ,שכן נפש האדם לא נשתנתה מימי דוד'ואביגיל.
היא אומרת בפסוק לא "ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב".
מכשול לב הוא בלשוננו "מוסר כליות" .פוקה בלשוננו
או
טראומה .אביגיל יודעת שבנשמתו של האיש דוד מתרוצא משהו,
ורותח ,שיש לו מכשול לב ,יש לו מוסר כליות קשה .ופי סיוט,
מהלךעליואימים .מהו הדבר 1הבה נראה.
כידוע ישנה שאלה גדולה בחקר המקרא ובפרשנות המקרא ,והוא
,,הוא
ר"
ן
'
,
*יוט
162
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
"חכמות (שים בזתהב.תה"
-מקומה של האשה בחננה המקראית
החזרות הרבות על פרשתבניין המקדש שנמנע מדוד ,והוטל מפי
הגבורה על שלמה .הכתוב חוזר עלעניין זה פעמים רבות ובנוסח-
אות שונות ,מה פשר השינויים האלה ? בפרק ז בשמואל ב ,אומר
הכתוב":ויחי דבר ה' אל נתן לאמר :לך ואמרת אלעבדי אל דוד:
כה אמר ה' האתה תבנה לי בית לשבתי" .ולבסוף הוא אומר:
"כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך ,והקימתי את זרעך אחריך,
אשר יצא ממעיך ,והכינתי את ממלכתו .הוא יבנה בית לשמי,
את כסא ממלכתו עד עולם" .אבל פה ,וגם בדברי הימים א
וכננתי
פרקיחאין הנמקה .מדוע לא אתה ומדועבנך.
כנגד זה דוד ,כשהוא מדבר אל שלמה בדברי הימים א פרק כב:
"ויאמרדויד לשלמה"=פסיקז שם="בני (כתיב :בנו),אני היה
עם לבבי לבנותבית לשם ה' אלהי.ויהיעלי דבר ה' לאמר :דם לרב
שפכת ,ומלחמות גדלות עשית ,לא תבנה בית לשמי כי דמים
רבים שפכת ארצה לפני" .לא מצאנו את הסמוק הזה אלא בפי
דוד .לא בפי נתן ,לא פה ,ולא בדברי הימים .ולא בפי שלמה
במלכים א פרק ה ופרק ח .רק פעמיים בפי דוד .לא כאן המקום
לגולל את כל הפרשה הזאת על כל חילוקי הדעות שבין המפרשים
והחוקרים .המחוור והסביר שבפירושים הוא דעת רד"ק המסביר
כי הנימוק לחזון נתן שהוסיף דוד בדברי הימים לא נאמר לו
מפי נתן ,ולא נאמר לנתן הנביא במפורש מפי הגבורה .דוד
הסביר את גזירת ה' לעצמו .אפשר להניח בעקבות פירוש רד"ק
כי דוד התלבט במשך שנים ושאל-את עצמו :מדוע לא הורשיקי
אני לבנות את המקדש ? והוא הוא שהסביר לעצמו כי בגלל
הדמים הרבים לא ניתן לו לבנות מקדש ,הוה אומר :בנשמתו
של דוד היתה פוקה ,החרידתהו העובדה ,כי כל הימים הוא
נלחם ושופך דמים .מדי פעם חזר ושאל את עצמו :מדוע לא
אניז ומכשול הלב שלו ,המצפון שלו ,השיב מה שהשיב .ולא
על חינם,כי אמנם מצאנו בשמואל א כז ,יא" :ואיש ואשה לא
יחיה דוד" מן העמלקים והגשורים והגזרי .ונאמר" :ויך כל זכר
באדום" (מלכים איא ,סו) ועוד .ולא רקדמינוכרים נשפכובעטיו,
הרי הוא אומר לאביתר הכהן (שמואל א כב ,כב)" :אנכיסבתי בכל
נפש בית אביך" ובשמואל ב ב ,משחק דמים בגבעון ולבסוף אנשי
דוד נלחמים באנשי איש בושת ומאות חללים נופלים מישראל
ודודיודע זאת .ואף אחריםיודעים.
והנה בשמואל ב פרק טז קם לו קטיגור שמעי בן גרא ,וכה אמר
163
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס ל