יעקב בר-איד
מעמדה של
הלושה בחברה היהודית -
יסודות ותמורות
על נושא זה אפשר ללמוד הרבה ,לקרוא הרבה ולחשוב הרבה.
אסתפק בכך שארחיב במקצת את היריעה ,ואביא אולי יותר
תיאורים על נושא שבעצם הוא במהותו-ובאופיו ,מן הנושאים
הידועים ביותר בקהל שלנו.ואני מתארלישאינני מדבר לאלגויים
בלא מרכאות ,ולאלגוייםעוז מרכאות…
הנושא איננו חסר אקטואליות .כאשר אתה מדבר על המעמד
החברתי של האשה אצלנו -מיד עולות בך מחשבות עלשיוויון
האשה .איש -אשה ,האםיש כאן באמת שני כוחות שווים זה
לזהז האם תוספת ההא באשה היא תוספת מחלישה או תוספת
מחזקת בעיני חברתנוז בעניין זה לא מועיל לך הרבה כאשר
מספרים לך ,שקמו לעמנו נשים גדולות אשר התבלטו עד כדי
כך ,שאתה חושב ,שהדור מסביכם סבל מאי שיוויון ולא הן
שסבלו מאי שיוויון .אין זה מעלה או מוריד שאנחנו מספרים
לך ,כי מרים היתה נביאה ,ושדבירה היתה נביאה ,וחולדה אף
היא לא היתה פחות נביאה .ברם ,עצם העובדה ,שאשה יכולה
להגיע לדרגת נביא ולמעלת הנבואה מראה ,כי כל המחשבות
האלה על אי.שיוויון בתורת היהדות לגבי האשה איננה אלא
מוטעית. .
זה איננו מועיל הרבה ,משום שכמובן מיד אתה שואל ורשאי
לשאול :האם העובדה שגברתמסויימת בכוחותיה,בחינוכה ,בעצם
אופיה ובעצם מאמציה מתעלה לדרגה מסויימת ,לדרגה בלתי
רגילה ,כלוםאין זאת בעצם הוכחה ,שהיאאיננה מן החברה; האם
אין זאת הוכחה שהיא בעצם יוצאת דופןז יכולת לומר יותר:
כאשר בהיסטוריה שלנו מופיעות נשים בולטות מאד,יש מפרשים
לא מעטים הרואים בכך ,אולי תאמר:בדין -חולשת הדור .ברק,
שצריך היה לעזור לדבורה הנביאה ,לא היה אדם בעל אופי חזק
ביותר ,כנראה הוא לא היה מנהיג הדור ,אפילו לא היה היפתח
www.daat.ac.il
16,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י' בי-אור
בדורו ,אלא הרבה פחות מזה .אלא שככל הנראה הוא הי ,הרע
במיעוטו :זה מה שדבורה מצאה .אילמלא זה,מייודע אם דבורה
היתה רשאית לתפוס את המקום ,אם היתה מסוגלת לנך .אני
רוצה להניח ,שהיא ורבות כמותה עשו חיל ,תמיד עשוחילן ותמיד
אצלנו תעשינה חיל ,מסוגלות ורשאיות היו לתפוס את מקום
השופטת ,את מקום הנביאה .ובכן ,אם היא ושכמותה :תפסו
מקום ,רואים בכך המפרשיםכייש כאן -חולשה איומהן והדבר
הזה,בין אם נקבל את הפירוש ובין אם לא ,מראה ,עלכ"י פנים,
שכאן אין מה ללמוד ,ומכאן אין לשבר אזננו לא בנחכן(ת וגס
לא בהסברים.
כנגד זה ישנם דברים שאין אנחנויכולים אלא לראותם כמון שהם.
שיוויון של אדם בחברה מהוז כאשר אני בודק מה מטען
וזכויותיו בחברה ,ואני מוצא שמטענו מתחלק היטב היטב עלפי
אויתמטיקה מאד פשוטה ,בין המטענים של הרבים מסביבו,
ו.הוא את חלקו נוטל ,ואת חלקו חייב לשאת כמותם 4.-אןיש
שיוויון .וכמובן ,כאשר אתה משווה את מה שמוטל על האיש
לעומת מה שמוטל על האשה ,כשהם שניהם בני עמנו ,אתה
מוצא מיד :אין המטען ניתן בכלל להשוואה אריתמטיתן משום
לה,
שאין כאן שני מטענים ,אשר חלק ניתן לו וחלק ממנו
והיתר הולך לאיזה סרח עודף .זה איננו כך .אתה
י לצרף
נ
ש
ע
מהר מאד אגסים ותפוחים .אף אין זה נכון לזמר ,שער הגבר
מוטלות תרי"ג מצוות ,במידה שהוא גם כוהן וגם מלךודו'יכו',
ונניח שהוא בכלל מסוגל לקיים את כולן -וכמובןאין,הך אדם
שמסוגל לקיים את כולןן וכנגד זה האשה ,לוא היתה כזקת ,היה
מצוות
מוטל עליה לקיים מכל אלה את אותן תרי"ג מצוות
שהיא
עשה שהזמן (רמן .זה איננו נכון .משום שעצם
.משוחררת ,שהיא פטורה מקיום מצוות שהזמן גרמן,
דיזה איננו
אף
ב
ו
ע
ה
בכך,
אלא תוצאה של מצב שאנחנו חייבים לכנותו בלא
לא התביישנו לקרוא לו בשמו:אישיוויון .התפף והיה-
~>tyut
והחברה היהודית לא חתרו מעולם לניסיון כלשהו להביא
דות
לכלל שיוויון .חברתנו ,מעמדה ,הישגיה ,הצלחתה ,כשקונותיה,
ה
ד
י
ק
קנה
של
נמדדו בכלמיני קני מידה ,אבל מעולם לא מצאנו
נדמה לי ,שזמנים המבטאים חלוקת תפקידים,
שיוויון .אדרבה,
חלוקת זכויות ,חלוקת חובות בעיקר ,שלא על פי קריטריונים
אלגבראיים ,אלא עלפי קריטריונים אחרים ,הרבה יותהן,קרובים
יובותיו
ניתן
פחוי
להתבייש
168
www.daat.ac.il
ן
,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מעמרה של האשה בחברההיהוזית
-יסודית ותמורות
למחשבת התורהן והרי אלה הם הדורות,זוהי החברה ,אשרעליה
אתהיכול לנמר '"החברה היהודית".
.ישנם כמובן דברים לא מעטים ידועים לכל ,שמוציאים את
האשה מלכתחילה מאותן פעולות ,הנראות לנו חברתיות מובהי
קות ,להבדיל מפעולות משפחתיות .אני ער לעובדה ,שאין לך
בעצם יחס ,שעורר כל כך מהר ,ובזמנים כה קדומים בעיות משפ)
טיות ,ודרש פתרונות משפטייםמיידיים ,להבדיל מפתרונות מוס-
ריים ואחרים ,כעצם קיום המשפחה .לכן נמצאת האשה מיד,
בהיותה אשה נשואה ,אלמנה או פנויה במוקד של בעיות חברו-
תיות .אבל כאשר יש להכריע בשאלות האלה ,וכאשר יש לדון
בהן ,האשה איננה מופיעה .אין זה מענייני כרגע ,אם היא פסולה
להעידי מדאורייתא ,או שמא הפסול הוא מדרבנן .אינני רוצה
להיכנס כרגע לשאלה זו .אני יודע ,שהחברה היהודית מתפתחת,
בדרך שהיא מבקשת ,היינו עלפי דין תורה .וזה כולל בלי שום
ספק את כל מה שנתקן בתקנותיהם של חכמינו ז"ל ,ומוציא
את האשה בכיינה מחלקים חשובים מאד ,ייצוגיים דווקא ,של
החיים החברותיים .ובכן ,היא איננה מעידה ,היא גם איננה
שופטת.
למובן שאילו ידעתי ,כי כל זה נובע מסה שהרמב"ם במקום אחד
אומר ,אל תלמד אותה הלכה עמוקה משום שהיא מקלה דעתה -
היה הדבר פשוט .אלא שאין זה עניין פשוט כל עיקר .משום,
שדרך משל ,העובדה שהיא איננה כשרה להעיד ,אין לה דבר וחצי
דבר עם השאלה מיהו העד המהימן עלינו .אין לך בחברה היהו-
דית אדם שמהימנותו כל כך חשובה ,מהימנותו הבלעדית ללא כל
צירוף של משקל הוכחתי כלשהו,בעדים נוספים ועובדות נוספות -
אין לך מהימנות שעומדת על עצמה כל כך ,ומהימנה כל כך,
'
כעדותה של אשה).
נניח את דיני הממונות .נדבר בענייני איסור והיתר ,ולוא יהיו
החמורים ביותר ,החל בענייני אישות וגמור בדברים הקשים
ביותר ,הןבחיי המשפחה והןבחיי המטבח .ובכן ,אני טוסך כאן,
עלפי הלכה ,על עדותה של אשה :היא מהימנה להעיד בפני :זה
כשרויה טרף ,זה טהור זה טמא .ובכן ,לא מהימנות ואפס מהימ-
נות היא אשר מציבה אשה על דוכן העדים או מפקיעה אותה
ממנו .כאן הסיבות אחרות לחלוטין .אנו זוכרים את הפסוק
במשלי "כל כבודה בת מלך פנימה" .ופסוק זה ,לוא היה נשאר
www.daat.ac.il
169
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
בתחום השירי ,לוא היה
נשאר פסוק מפסוקי החכמה שבספר
משלי ,קשה היה לעשות בו הרבה .אבל משעה שהואשמופיע
בהלכה וחוזר ומופיע חזור והופיע ,ומבקש להביע מגמה,צרורה
לאשה בשווקים מסויימים ,אין,מקום
האומרת :אין מקום
לאשה בפגישות חברותיות
ללמוד שמכאןאין ללמוד דברלגבי מתןשיוויון לה,וכיכלורעניין
הוא בתחומי הצניעות גרידא .פירושו של דבר הוא ,שראיית
האלה באספקלריה נכונה מלמדת שלא היה ולא יהיה
הדברים
כאן מקזת לשאול :האס האשה זוכה בחברה היהודית לזכויות
השוות לזכויותיו של מי שזוכה במירב הזכויות .אם תקח את
סוג האזרחים בעל מירב הזכויות ,תמצא שהאשה איננה ואין
הדבר הזה אומר כמובן מאומה לגבי השאלה :האם היא,צאמת,
מובהקות מסויימות ,הריאנ ,חייב
שי.
במובן זה ,מקופחת.
.
,
ן
,
אקפוד מיד להוד המחצית השנייה של המאה העשרים~ .מדינה
הזאת כבריש לנו כמובן ,משנת " 1951חוקשיווי זכויות ~שה".
ואני זוכר היטב את הוויכוחים שנערכו בכנסה לקראתקבעתו של
ף מסו-
החוק,כפי שהציעה אותו הממשלה ,בלא מעט לחץ שלליג,
וויון זכויות האשה ,ליגות של נשים כמובן ,אשרעאו את
יימותלשי
מקופחות .בחוק הזה היה מדובר עלשיוויון חוקי,ישפטי,
עצמן
אשר בעצם מבטל כל הוראת חוק ,שהיה בתוקף עד לקבלת החוק
החדש הזה ,ואשריש בו משום הפלייתה של האשהלרעה~,,ביכול,
החוק .הממשלה הציעה אז ,כי למרות העיקרון הרי גם
בעיני
מזונות הילדים במשפחה ,לאון דווקא
להבא יהא הנושא בעול
היהודית ,אבל גם היהודית ,הבעל דווקא .ואין כאן והמקום
לשאול מה ראו דווקא להזכיר זאת .כל אחד יכולכמוב,,,לעשות
לעצמו חשבון מהיר מאד ,מדוע זה צריך היה להיות כך.
לוא כמובן מישהו היה מציע ,שהחשב הכללי באוצר ךוא זה
שיספק לנו מעתה ואילך את המזונות ,לא היה צריך להטיל זאת
ןמישהו
לא על הבעל ולא על האשה .ובכן ,איש לא הציעכזאת,
צריך היה להתחייב בכךן והציעו להשאיר את המצבכפי,שהיה:
הבעל ,אבי הילדים ,הוא זה שנושא בעול של מתןמזונות,,לילדים,
,
ן
,
ולא
האשה .של נשים טובות וצדקניות ,שדאגו כלכד,ן,לקבלת
אותו ליגות
ן במידה
החוק ,באו -ואני צריך לזמר :אני כיבדתי אתכנותי
מסויימת היו הן כנות הרבה יותר ממציעי החוק בממףלה -
170
ן
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
שעמדה של האשה בחברההיהידית -
ואמרו :כזאת לא יהא החוק בישראל .החוק הזה לא שווה
בעינינו ולא כלום .כל עוד תישאר אי-חלוקה צודקת ושווה גם
יסודות ותמורות
של נטל המזונות בתוך המשפחה .אנחנו דורשותשייכתבכי מעתה
ואילך בני זוג שלהב ילדים חייבים גם הבעל וגם האשה במזו-
נותיהם .כיצד יש לחלק ,על מי להטיל יותר ועל מי להטיל
פחות . -אלה הם עניינים של מסיבות ,שבית המשפט בנקל
יוכל לברר ולהכריע בהן .אבל באופן עקרוני לא נסכים לשחרר
את האשה מחובת המזונות .אמרתי :אני מכבד את הכנות הזאת,
מפני שהיא לפחות היתה עקיבה .היא היתה אבסורדית מבחינת
כל מושגי החברה היהודית ,אבל לשיטתן של אלו הרי הן היו
כנות .הכנסת ראתה שלא לקבל את הגישה הזאת ,והחוק נשאר
כפי שהיהבעניין זה ,ובדרך כלל אין האשה חייבתעדיין במיונות
ילדיה אלא האב ,הוא ראש המשפחה.
מנישואין אתם למדים מיד,כי כאן נמצאות הקאטיגוריות בעצם
במיפלסים בלתישווים .בנקודה זו אנחנו עשויים לדרוש מהר מאד
את מה שנראה ליהודי הפשוט ,ליהודי הטוב ,כאבסורדי ,משום
שהוא מחלק נטלביןנושאי נטל ,אשר מטבעם -וכרגעאינני מדבר
כלל על הביולוגיה ,למרות שגם על כךיש לדבר אלא שמטבעם
החברותי והתיפקודי ,אינם מסוגלים ואינם צריכי-ם ואינם רשאים
ליטול חלקים שווים ,אלא חלקים שונים באותו נטל .מעמדה של
י שניים:
האשה בחברה היהודית בכל הדורות מצטיין עליד
אנחנו יודעיכ מעט מאד על מה שהיא בעצם ששבת כל הזמן.
משום שהיא ,להבדיל מבעלה ,איננה כותבת .אין כמעט דבר,
שנמצא היום בידינו ,דבר שבכתובים ,המגלה את מחשבותיה
של אשה בזמן כלשהו .ושוב :אל יצטטו לי עכשיו את הפסוק
"ותען להם מרים" -אני יודע .ואני יודע שהכל למדו את
"שירת דבורה" בעל פה ,אבל כבר אמרתי :הדברים האלהמציינים
את היוצא דופן .ואולם על האשה היהודיה הטובה ,במה
היא עוסקת ,מה היא עושה ,מה היא חושבת ,כיצד היא רואה
את עצמה ,האם בתנאים אלה או אחרים היא מגיעה לסיפוקה,
האם היא חושבת שהיא ממלאת תפקיד ראוי לה או לא ,ושאלות
כיוצא בכל אלה -מפרי עטה של האשה אין כמעט דבר.
עדכדי כך ,שכל אחדיודע לספר על אותה אשה מפורסמת ,גליקל
מן העיר הגימלין שבצפון גרמניה -ובכן היא הלכה ,ואינני
יודע מדוע ,נטלהנייר ,ונוצה של אווז (כתבה יומן .אין ניומן זה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י'
בר-אור
חכמות עצומות כמובן ,אך יש בו חכמת
םדילרוי
אתםחייכיוםליא
ב
לא יידישע מאמע ,אלא אשה נבונה,
המתוארת אולי בפרק האחרון של משלי :חכת
כפי
כן כל אחד יודע על סיקל מהאמלין .רבות שכמותו
וב
היא כמובן לא כתבה עברית ,היא כתבה בז'רגון שלה.
זה היה כל כך יוצא דופן ,עד שהדברים התפרסמו בעולז
מקצהו האחד ועד לקצהו השני .אנחנו איננו יודעים .מן
על האשה היהודיה ולא כלום.
אנחנו יודעים כי מסורת עוברת באמצעות
שי
א
ה
מקומות ,שבהם יודעים לספר איזה דבר מפי אשה,
האלה הם מרזבים למדי ,לא היא מדברת אלא גבר
אמו ,על אחותו ,על אשתו וכו' וכו' .באותם מקומו,ת אנחנו
מוצאים אותה לעיתים קרובות כחוליה חשובה ביותר',בשרשרת
המסורת ,בשרשרת הקבלה מדור לדור .אין זה מפליא .מציין
את מקומה המרכזי של האשה בעניין הזה .עד כדי כק שהייתי
אולי אומר ,מבלי שמאן דהוא יוכל להוכיח לי את ההיפך -
שתורה שבעל-פה נעשתה לנו בעוונותינו הרבים זה מכבד לתורה
שכולה בכתב .אבל יש ברוך-הטס תירה השובה ביוקר ,אולי
התורה החשובה ביותר ,המסורה בידינו מדור לדור ,ממשפחה
למשפחה ,והיא כולה בלתי כתובה ,והיא עד היום הזה תועה שבעל
פה :היא תורת האםהיהודית המנחילה אותה לבתהיהוקית.
והוכחה פשוטה לדברי :היו זמנים שלא היה בנמצא כמעט בכל
העולם האשכנזי בית ספר לבת היהודית.היו כמהיהוד,,גרמניה,
קצת תמהוניים ,שייסדו בית ספר לבנות והודיות.
והם תמיד
אבל אני זוכר היטב ,שסיפרולי כשהרב הירש כתב את;נהחורב"
המפורסם שלו ,והעז לכתוב אותו ,את "השולחן הערו~ן' בזמנו,
על כך.
ישראל ואל בנות ישראל ,היו תגובות
אל בני
עצם הדבר היה כולו מוזר .אי אפשר היה לכעוב להן
אבל
ידעו
"שולחן ערוך" מן הטעם הפשוט ,שרבות מאמותיהן
לא קרוא ולא כתוב .לא שידעו לכתוב פולנית -גנך פולנית
לא ידעו לכתוב .הן לא הלכו לבית ספר ,משוםשלבית,רפר של
גויים בכל זאת לא רצו לשלוח אותן .בית ספר יהודי לבנות -
זאת תגלית ,בעצם ,של מלחמת העולם הראשונה .ואילולי תנועת
"בית יעקב" ,שכמה מיהודי גרמניה הביאו לפולין ,תחת חסותו
הקיסר וילהלם השני,איננייודע 4ה היה
של צבא הוד מלכותו
יה
שונות,ן
יא
,ש
172
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מעמדה של האשה בחברה היהווית
-
'סודות ותמורות
מתרחש שם .אבל אותם מורים מגרמניה ,שפלשו תחת כנפי
הצבא הגרמני לפולין ,לליטא ,לרוסיה הלבנה וכו' ,מצאו "חדרים",
מצאו ישיבות מפוארות ,או שרידים שנשארו מהן שמה בעקבות
המלחמה בית ספר לבנות לא מצאו .ולא שמישהו סגרו .הוא
מעולם לא היהן ובכן ,לא היו כאן תמורות .התמורה
פשוט
היתה מלפני הרבה מאות שנים .האמת היא ,שתינוקות של בית
רבן מעולם לא היו אלא זכרים( .מי שחייב היה ללמוד תורה,
שאסור היה לבטלה,ויהי מה -הילד ,הנער ,הבחזר ,הגבר,
ומי
האישהיהודי הואמחוייבהיה בלימוד תורה.
מאידך ,הלכה פסוקה היא אצל הכל ,שאשה מחוייבת ללמוד
את מצוותיה .מוסיפים :היא איננה חייבת ללון בעומקה של
הלכה ,זה אולי באמת לא בשבילה ,לפלפול ההילכתי ברזך-השם
היא איננה צריכה להיכנס .אבל הילכותיה,מציותיה ,תורותיה
לשם -
תשעים אחוז בלכד של התזרה שלנו ,היא חייבת ללמוד.
כך
צריך ללמוד לשון הקודש .ב"צאנה וראינה" זה לא כתוב .לשם
כךצריך ללמוד לקרוא ולכתוב ולהתכתב ,לשמוע היטב מה שאמא
אומרת .אם חס וחלילהיש אמאואין היא יודעת,ואין בית ספר,
אתה נשאר כפי שאתה היית באמת ,מעמי הארד .ואנחנו יודעים
עוד מסיפורים שסיפרו לנו ,שבעולם שבו לא עמד הלימודבין כך
ובין כך על הגובה ,ועד שאנשים שוב התרגלו לשלוח ילדים ליש-
ישת ,ששם לא למדו מדרשים בלבד ,אלא שמה למדו גמרא כמו
שצריך ,תזרה בעל פה כפי שהיו רגילים לעשות זאת -זה לקח
בכל זאת קצת זמן .והיה בדבר משנם מהפיכה לא קטנה .כל
זאת דור אחד אושנייםלפנינו – .ועד אז היתה החברה לדאבוננו,
שטופה בעם-ארצות ,והעם-ארצות של איש ,שהלך ביום טוב לחצר
הרבי שלו ,אינה יכולה להידמות במאומה לעם-ארצות של כל
אותן נשים ,אשה ובנות ,שהשאיר אותן בבית ,בלי לולב ובלי
שופר .קשה לתאר זאת .ואם זוכרים ,שאותן נשים הן הנשים
המהימנות לנו על טומאה (טהרה ,איסור (היתר וכו' וכו' ,אתם
יכולים לתאר לעצמכם לאיזה אבסורדים אפשר היה לפעמים
להגיעכאן( .כל זה בעצם בתוך חברה מגובשת ,שהיאבדין התפארה
בהיותה מעוגנת בתוך היהדות התורתית.
ועתה בקיצור כמה תמורות חשובות .אינני חושב שהיה דור
בישראל ,שבו היו כל כך הרבה בנות יודעות קרוא וכתוב כדורנו,
ולא סתם קרוא וכתוב ,אלא קרוא וכתוב את הדברים שהןחייבות
www.daat.ac.il
171
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י' בר-איר
ן
לקרוא ולכתוב
,דור שבו בנות יודעות כל כך הרבה עלן המצוות
שהן צריכות לדעת אותן כמו בדור שלנו .אמרתי אולן עכשיו
משפט מאד גדול .נשקול את המשפט הזה היטב במאזנן ההיס-
לזמר:
טוריה שלנו ,באספקלריה הקטנה שיש לנו .צריך
י%ד היום
יכולנו להקים בתי ספר לבנות ,משום שאנחנו מתנגהדיייםת
לקואדוקאציה ,הנטל הכלכלי הכבד ,שהיה אז עלהקהיליף ,ואשר
היום הוא מוטל על קהילותינו ועלינו .אינני צריך לספררכם מה
פירוש הנטל הזה של בתי-ספר לבנים לחוד ולבנות לחוד .ובכן,
הגולה,
בתי-הספר לבנות קיימים היום בישראל ובכל
המוציאים מדי שנה כנות ,כן ירבו ,יודעות תפוצות' דיניהן,
מצוותיהן ,הן אפילו יודעות ,שהעמוד הראשון של התפילה לא
צריך לקרוא ולהתפלל ולבכות בו ,משום שכתוב שם אך ורק שזה
נדפס במקוםפלוני -אפילו את זאת הן יודעות.
האם בנותינו המשכילות ,האס הן בנותשיוויון יותר מאומן בנות,
אותו אמהות ובנותיהן ,אשר עליהן דיברנו מה
ויסלחו
וש
נו
רח
בר
יכ
דה
לנו .אני חושב שהסיכום הסופי איננו אולי,שב
' לטובת
שכבר
דורנו ,על כל הישגיו החינוכיים .ויאת משום אותו
הזכרת' אותו ,ושאליו אני רוצה לחזור .בשל אותו קשח ,אותה
חוליה במסורת שחייבת להימסר מדורדור ,ושבלעדיהא~ןיהדות.
אותה תורה שבעל פה,
במלים מאוד פשוטות:
איננו יכולים גם היום .ובמליי שחושב שמספיק להיות בעל ידע,
מספיק להיכנס למוכר ספרים ,ולדעת לומר :תןלי מהדורה זאת
וזאת של ספר פלוני או אלמוני ובזה הצלת יהדותך ,אינו יודע
על מהותה של היהדות אפילו על קצה המזלג שלה .ללא אוינה
תורה שבעל פה ,העוברת מחוליה לחוליה מאם לבת ולנפדה ,בכל
משפחהיהודית,אין יהדות ולא היתה יהדות.
בית הספר לבנות ישראל -חשוב ,הלימוד שלהן -חשוב .אבל
מה שחשוב ביותר הוא יעודיהם של בתי-הספר האלה; הן של
הבנים והן של הבנות .אלהצריכים להיותנבדלים מן הכיקה האח-
רונה של גן חובה ועד לבחינת בגרות ,אם כזאת צריפה לבוא
בכלל.ומישאיננויכול לגלות את הסוד הזה לא עשה דבר,':הוא רק
הוסיף לטענה ,כאילו יכול להיווצר אצלנו מצב שלשיוויקן זכויות
האשה ,בתוך חיק היהדות ,הוא נתן לדבר הזה עוד קצת נפט.
התבערה שתיבער כאן איננה יהודית.
ובסיכום :המעמד של האשה ביהדות הוא מעמד שאלנו ניתן
הלכותיהן',
,
ן
,
דיר,
יבלעדיה
י
ן
174
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מעמדה של האשה בחברה היהודית -
יסודות ותמורות
להשוואה למעמדו של האיש .אם לציין את מעמדה של האשה
במלה אחת ,יותר מאשר הרבה מלים אחרות ,הייתי מציע את
המלה "שותפות" .למה שאנחנו רוצים בעצם להגיע בחינוך הבת
זהו החינוך לשותפות .היא איננה רק משלימה ,היא איננה רק
מוסיפה ,היא לא רק חוסכת ,מטפלת ומבשלת .היא השותף
בהא הידיעה .היא באמת איננה מחוייבת במצוות פריה ורביה.
אבל ללא שותפות זאתאיןפריהורביה.היא באמתאיננהמחוייבת
בהרבה מצוות ,אבל ללא שותפותה הפעילהאין קיום מצוות .היא
באמת איננה נושאת על שכמה את החברה ,אבל ללא שותפותה
לא תיתכן חברה יהודית .לשותפות אמת יהודית
זאת אנחנו
רצינו לחנך .את התמורות במעמדה של האשה אנחנו חייבים,
איפוא ,למדוד בקנה מידה זה בלבד .הום דורנו מחנך שותפים,
אויותרנכון לשותפות אמת כזאת ?
www.daat.ac.il
175