ו"ר אליעזר נשן
'
התמורות במעמדה החברתי וההשכלתי של האשה
היהודיה במזרח התיכון
מטרת הרצאה זו היא לתאר את מעמדה ההשכלתי והחברתי של
האשה היהודיה במזרח התיכון ,ולעמוד על התמורות שחלו בו.
מקובל להניח ,גם על סמך המציאות של ימינו ,כי בת ישראל,
שחי תה בארצות האיסלאם ,היתה עזורה בביתה ,עוסקת במשק
הבית בלבד ,וחסרת כל ידיעה בתורה ובחכמה .אולם המקורות
מך הספרות הרבנית ,ובעיקר מימצאי הגניזה ,חושפים תמונה
שונה בתחום זה.
בדיון זה עלינו להבחין בשני מישורים,בין המישור העממי המוני
ובין.המקריםהחריגים ,שאינם מלמדים על הכלל.
החל במאה הי"ביש מקורות המספרים על בנות הלומדות ומלמ-
דות אף בחורים ,ועוסקות במקצועות הנחשבים גבריים והמחי?-
בים השכלה .נמנה אחדים.
בעשור השני של המאה הי"ב מופיעה נערה בבגדאד ,בתו,של רופא
יהודי המרבה בצום ,בתפילה (בצדקה .היא סירבה להינשא מחשש
שהנישואין יטרידוה ממעשי חסידותה .היא עוררה תסיסה משי-
חית שהדיה הגיעו גם לשלטונות .היתה זו .כנראה בת יחידה
שספגה אווירת חסידות בבית אביה ,והיתה בעלת רמה דתית
1 .
ובעלת תרבות יוצאת דופן
אמו של הרופא שמואל בן יהודה המערבי ,בן המאה הי"ב ,ילידת
בצרה שבעיראק ,היא "אחת משלוש אחיות שהעמיקו בחכמת
התורה (היו רגילות לכתוב עברית" .גם במקרה זה מדובר.בבנותיו
של אדם שלא היה מפשוטי עלם .בוודאיהיו לו רק בנות.,אותןחינך
ת התורה! .
ליד-ע
דרגה לייעודית גבוהה יותר עשויה היתה להיות לבתו של ראש
. .
.
.
' .
.
1ש' ז' נויטי,ו JQR ,מ"ח נ952( 4נ) עמ' .76-5,
סדרי חיתך מתקשת ~ D1llNAעןבית הרמב"ם ,ירושלים תשכ"ב ,עמ' מז-סח.
2ש .אסף ,מקירות לתולשת החמיך בישראל ,ת"א תרצ"א ,כרך ב עמ' כח.
הועהק לספרו של הטל,
www.daat.ac.il
171
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
א' בשן
ישיבה .ר' פתחיה מרגנשבורג ,שביקר בבגדאד בשנות לשמונים
של המאה הי"ב ,מספר על הגאון >NIDWבןעליש"אין,,ל
( בנים
אלא .בת אחת ,והיא בקיאה בקרויה ובתלמוד והיא,מלמדת
הקרייה לבחורים ,והיא סגורהבבניין דרך חלון אחד והתלמידים
בחוץ למטהואינןרואין אותה",.
הראיה שידיעת התורה אצל נשי עיראק ,בתקופת הגאונים ,לא
היתה נחלת המונים ,נמצאת בתשובתו של ר' שרירא; ,למעשה
דלקמן :אם לילד בן שש נפטרה .נתגלע ויכוח בין האג שביקש
לגדל את ילד( ,לבין חמותו ,שדרשה לגדלו בביתה .הגאון משיב
שהילד ישאר אצל אביו ונימוקו " -כי מה ידעוהנשים ,בתלמוד
ש
תורה ובלימוד אומנות שילמדו אתבניבנותיהן".
גם במאות היעז-י"ח היו בעיראק ובכורדיסטאן מסקר נשים,
.שהיו יודעות תורה ברמה בלתי רגילה .אחת מהן,
נערצת
עלידי יהודי כורדיסטאן ,שהצטיינה בחכמתהובחסידויה ,ידעהתנ"ך ותלמוד וחיברה פיוטים ,ועמדה בראש ישיבה .פלא היא
אסנת בתר' שמואל בראזאני ,אשתו שלר'יעקבבןיהודטהמזרחי,
שהיה הרב של קהילת עמאדיה במאה הי"ז .היא
בחורים
בישיבת בעלה ,ולאחר פטירתו ניהלה את הישיבה% ,ד שבנה
4
דמית
לימד"
שמואל גדל.
בראש איגרת לקהילת עמאדיה היא פונה שיעזרו לביסוס הישיבה
ומתארת בצורהפיוטית את פעילותה:
תכנתיעמודי ארץ /אז אציבדיניםבפלילי
גםסגרתי הנפרצות /מדרש (תפילהבגלילי
לא אלהודי או תועלתי /היאבכיתי אותוללי
י
,
גם לא אלצורךביתי או /מלבושיומאכלי
אך אלקיום המדרשות
/,שלאיפוץמניחילי
,
ן
,
ק'
.חילים אגבר אל תורה על זאת מתני מלאוחלחלי!
באיגרת באים פרטיםאוטוביאוגרפיים ,ונצטט כמה
:
*
שאני נשארתי מלמדת תזרה (מוכחת שורו לטבילה
דיורש"
ומ
ולשבת …ולתפילה וכיוצא …ואני מיו
מנתח ביתי
לחוץ לא יצאתי ,בת מלך ישראל הייתי ,מאן מלכי רבנן,
ביןברכי חכמים גדלתי ,מעונגת לאבי זבלהייתי ,שום מעשה
3
4
סיבוב פתחיה מרגנשבורג ,מהד' גרינהוט עמ' .10-9
תשובת,אונים הרכשיתקי"ג ,איצה"ג כתובות עמ' .174
178
-
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
התמירות במעמדה החברתי וההשבלת ,של האשה היהוזיה במזרח התיכון
ומלאכה לא למדני ,חוץ ממלאכת שמים ,לקיים מה שנאמר
והגית בז יומם ולילה .בעוונות הרבים לא היו לו בניםכי
אם בנות וגם כן השביע את בן זוגי ז"ל ,לבלתי עשותבי
מלאכה וכן עשה כאשר ציווחו [ו]מתחילה הרב ז"ל היה
טרודבעיונו ולא היה לופנאי ללמד התלמידים,כיאניחייתי
מלמדת אותם במקומו ,עוזרתהייתי כנגדו ,עתה בעוונות
הרבים הלך הוא למנוחות ועזבאותיוהילדים.
אשה זו היא בתו של חכם בנגלה ובנסתר ,שהתחנכה באווירה
ספוגה תורה .היא דמות חורגת ,שאינה מאפיינת את רמתן
הממוצעת של בנות ישראל .העובדה שאביה השביע את בן זוגה
לבל תעשה מלאכה בבית ,מלמדת שרוב הנשים עסקו במלאכות
הבית ,ולא בתורה.
בנותשידעו ולמדו תורה היו בולטות בחברה ,לכן לא יפלאכיהיו
מבוקשות .במקור מעיראק מן המאה הי"ח מסופר על קבוצת
יהודים שהיו יושביםיחדיו ואחד מהם ביקש מחברו שיתן לו את
בתו לאשה ,ונתן בידו כמה מטבעות כקידושין .אבי הכלה לאלו
איזו מבנותיו הוא רוצה לקדש ,ענה לו שמעון" :אותה הבת
שיודעת ללמוד תורה",.
עד סמוך לזמננוהיו נשים ממשפחות חשובות בבגדאד ,מהן שעברו
.לכלכותה ולבומבי שלמדו תנ"ך ,משנה ועין יעקב ,ואחדות ידעו
מדרשי חז"ל ודיני השלחן ערוך .אולם היתה זו שיכבה קטנה
1.
של נשים
סופרות המעתיקות ספרים ,היו צריכות בוודאי ללמוד ולגלות
בקיאות מסויימת במקרא ובכתיבה .הפרופי הברמן ,שחקר נושא
זה ,מונה עשרים ואחת מעתיקות מן המאה הי"ב עד המאה הכ',
אך רק שתיים מן המזרח התיכון .הידועה ביותר מהן היא מרים
בתבניה הסופר מתימן בת המאה הט"ו ,שהעתיקה חומש ובסופו
.
5
.Cin5c1i0n-n5a1t1iקקJewish History *.19L3i1tevroalt.ur1e,ת* Studies ,
, Textsתחשוש .ג
א' בן 'עקב ,קהילות יהי בירדיסטאן ,ירישלים
רי .16!-,64אירת fi,)tlnwאליה כשנת תכ",1
פי.
ה פייטית שלה ,שם עמ'
תשכ"א ,עמ' ,37-35
,1664שם עמ' .206-205
6
7
צדקה חוציו ,שי"ת צמקה ומשפט( ,ת" ,,מ31אע"י ש' אסףי , 1 ~lTISמאסף),
תדצ"ז עמ'צ .הוזפס שוב,נאקי תקב,,דישי,
ם תש"",1מ' .121
ר' צדקה י12וילד כשנת
,1699יוהיה רב 33ודאד(שליש.םשיה.
ראה ,ציץ, 1 ,מאסף) ,עמ' צף–צו.
179
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
כתבה התנצלותה" :אל תשיתועלי חטאת אם תמצאובו*יגיאות,
י
ן
,
כי אשה מינקתאנוכי".
ר' יעקב ספיר מירושלים שביקר בתימן בשנות השישיםשי המאה
הי"ט ,ראה כתביד זה והוא מעיד" :והוא מדוייק וכעלבה יפה
ומאושרת_מאד" .בתימן היתה אשה שנתנה הרשאתשחייה
,דבר
שחייב בקיאותבדיני שחיטה.
היתה אף היא משוררי,.
בתו של המשורר ר' שלום שבזי
אולם כאמור ,כל אלה מקריםחריגים .בתימן ,לא הלכו בנות לבית
הספר והן קיבלו חינוכן היהודי לקיום מצוות ,לאמונה ולמלאכה
בביתהוריהןמפיאימותיהן והסבתא ,החלמגילרך.
לבנות.
כידוע קיימות שתי דעותבין התנאים בקשר ללימוד
במשנה סוטה פרק ג משנה ד אומר בן עזאי -חייבתורי
אעם ללמד
את בתו תורה .ודעת ר' אביעזר -שכל המלמד בתו תוהה כאילו
לימדה -תפלות.
לפי הדוגמאות דלעיל ,אימצו הורי הבנות הנזכרות את שיטתו
של בן עזאי .אולם יש להבחין בין בנות חיל בודדות ,לצון בנות
יחידות לחכמים ,לבין עמדתם של חכמי המזרח ללימיד תורה
לבנות ההמונים.
דבריו של ר' נסים בן יעקב מחכמי קירואן ,בן המחצית לראשונה
של המאה הי"א ,הגורס PU)Wר' אליעזר ומתעלם כליליאדבהי בן
עזאי,מאפיינים את הגישה ששלטה בצפון אפריקה ובמזרו ,התיכון
בדרך כלל .הוא כותב בספרו "חיבור יפה מהישועה",:י"ומשום
י דעת
כך התנגדו החכמים ז"ל שילמד אדם בתו תורה …כי,לפ
9 .
התלמוד יביא דבר זה אותה לשחיתות ורוב תחבולות ועורמה"
אולם נראה שהדברים מתייחסים רק ללימוד תורהבדריה גבוהה
כמו תורה שבעל פה ,שלמדו רק בנות יחידות סגולה.ן)
ל-
8
9.
ן
,
.
הברמן ,קוית ספריג (תרצ"ז) עמ' 2ג .120-1יעקב ספיר ,אבלוספיר ,ליק
ח"א דף קב ע"ב ,מסע תימן מהד'יערי ,עמ' קער, Jews and .מ)*!;S.D. )30
. 187ק ,.1964,ר).ו .Arabs.
חיב יפה מהישועה,
מהד',ח' ר הירשברג ,ירושלים תשי"ד ,עמ' ~ו .זו עמדה
שישורלה-סימוכין במדרשים
,
ט
:
:
נשא
במדבר
וןהלכה
ו
פ
ר
ש
י
"
ד
נ
ן
ו
ג
כ
דברי
תורה ואל ימסרו לנשים" ,השווה ,תנחומא ,בא ,בסוף הפרשה ,אוןהי'ג סוטה,
.הלכות תלמוד תולה פרק א!,
239ספר המצוות לרמב"ם ,מצתה יא ,יג
ב 'עאע"פ שיש לה שכר ,ציוו וזכמים שלןו ילבוד אדם את
הל' ם .בהלכדןי
תורה ,מתי שרוב הלש"כ אזן דעתןמכריית להתלמד .-הלכות סוטה( ,כ.
נתי
השווה שלחן-ערוך ,יוריד ,רמו,
780
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
התמורות במעמדה החברתי וההשכלתי של האשה היהודיה במזרח התיכון
כדי לקבל תמונה על חינוך הבת במשפחות של פשוטי העם,עלינו
לפנות לספרות השו"ת ולממצאי הגניזה במצרים; והתקופה המאי-
רה פרטים מאלפים היא המאה הי"ב ,תקופת הרמב"ם.
תורה בגיל רך גם בנות ממשפחות
מתבררכי במצרים
תשובותכבר למדי
הרמב"ם וממצאי הגניזה יוצא שהיה מלמד
עניות .עלפ
י קטנות ,וכך היו נשים מלמדות בבית ספר גם בנים,
שלימד בנות
באופן עצמאי או כעוזרות למלמד.
על החשיבות שייחסו האימהות ללימוד בנותיהן ,ניתן להסיק
מצוואה של אשה עניה במצרים ,בת המחצית הראשונה של המאה
הי"ב .היא כותבת לאחותה" :צוואתי היותר גדולה עליך שתטפלי
בבתי הקטנה ותעשי מאמץ שהיא תלמד .אמנם יודעת אני שאני
מטילה עליך מעמסה יתרה ,שהריאין לנו מה שיספיק להחזקתה,
לא כל שכן להוצאות הלימוד"…
מקורות נוספים מן הגניזה מתקופה זו ,מעידים על דאגתה של
האם לחינוך ילדיה לקיום מצוות ,פעמים אף יותר מן הבעל.
זו נחלת נשים ממעמדות שגנים ,עשירות ועניות ,חסודות ורחוקות
מחסידות .אפילו סוחרת יהודיה במחצית הראשונה של המאה
הי"ב שילדה מחוץ לנישואין ,אינה שוכחתלציין בצוואתה חובתה
לחינוך בנה .היא מצוה כי מלמד שיגור עם בנה בדירתה ,יקבל
שכר מסויים תמורת הוראת הילד "מקרא ותפילה ,מה שמתאים
שהוא ילמד".
אשה באלכסנדריה נפרדה מבעלה (מבלי להתגרש) ועברה לקהיר
על מעת לתת לבנה בן השבע חינוך טוב יותר .במכתבה לנגיד
דוד השני בן יהושע (מצאצאי הרמב"ם) ,שנכתבבין 11367-1355
מתלוננת אשה שבעלה מתערב עג) הדרווישים ,וחוששת שיצא מן
הדת,וגם שלושתילדיה יצאו לתרבות רעה1..
עדויות על מציאותן של בנות שכבר בגיל רך למדו תורה נמצאות
בתשובות הרמב"ם .בסיפור מפורט על גורלה של משפחה עניה,
בה הבת נישאה בגיל תשע ,דן הרמב"ם בנושא זה. .נביא כמה
פרטים מתולדות משפחה זו .במשך שבע שנים פירנסה אותם אס
הבעל .לאחר מכן ניסה הבעל לפרנס משפחתו על ידי שהיגר
.
"1
זניך עמ' סי,
יייטי,1,
מריץלנישיאין ,הנ"ל "הארץ" .26,11,65
,4 Caliphs,ש!"hPalestine Under t 741ן and
. 302ק.Oxford 1920-22 vol- 11
סייי
סח-סט ,עא ,ע(,
פט-צ .על האשה שילדה
www.daat.ac.il
Eחן e
Jg
eyT
7
",ח1%ל
h
~.wp
181
ste
ii
.
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
האשה נשארהעסו,תינוק.
לדמשק ,אך מזלו לא האיר לו פנים.
בינתיים חזר הבעל ונולד תינוקם השני .בהיותה בת עשרים וחמש
כגבר
עדיין אין הבעל מסוגל להביא טרף לביתו .אך היא
חלציה "ולה אח המלמד הקטנים המקרא ולאשהידיעה במקרא.
שאלה את אחיה וביקשה ממנו שתלמד עמו הקטנים מק?א ,כדי
להשיג מה שתחייה בו נפשה ונפשות בניה ,הואיל וכבל קרבה
למות מהצער אשר היא בו" .היא לימדה במשך שש שניס,ולאחר
מכן ארבע שנים באופן עצמאי ,בהעדר אחיה .ובאותוזמ" ,לקחה
את בנה הבכור בהיותו בן י"ז ,בשביל לדבר עם הגברים,,הבאים
אוז*
לבית הספר.
ן
,
לאחר שהבעל .חזר ,היא מזניחה אותו ואינה משרתן אותו
כמקובל .הוא לורש ממנה להפסיק עבודתה "תשבי בבי,הד כמו
שאר בנות ישראל ,או תתני לי רשות לישא אחרת" .היא,מסרבת
להפסיק וטוענתכי "אין פרנסתי כמו שאר הפרנסות ,אשר אם
אחד,
אעזבן היום אשיגן מחר .אם אעזוב התלמידים אפילו
אשוב אבקשם ולא אמצאם ,לפי שאבותיהם יובילום לבתו תלמוד
אחרים" .נראה שהיא למדה עוד בילדותה ,טרם נישואיה!
במקרה אחר שמביא הרמב"ם ,מדובר באדם אשרבהעדרו,,מהבית,
הלכה אשתו לעבוד כמלמדת אצל אחיה המלמד .מתבהר שהיא
למדה אצל בעלה ,ולאחר מכן המשיכה ללמוד תורה,,בכוחות
י,ף
,
ן
,
עצמה.י!
גם בממצאי הגניזה מתקופה וו ,יש עדות על מורה העמדת עם
מורה .במסמך משנת 1160בקשר להוצאת כסף מההקדש ללימו-
דיו שליתום ,מוזכרת מלמדת ולהשניבנים מלמדים.
ן
,
ה,יא
רואה
הרמב"ם מאפשר לבעל למנוע מאשתו ללמד ,ובכללאין
בעיןיפה שנשים תלמדנה קטנים,והרי כך הוא פוסק
תורה
"אשה לא תלמד קטנים"יהל' אסורי ביאה ,כב,יג ,או "ןכל אשה
לא תלמד תינוקות" ,הל' תלמוד תורה,ב,ד).
לביה
אולם ,לפי שהנימוק לאיסור הוא מפני האבות
הספר ,הרי נמצא פתרון שהמורה לא לימדה לבדה ,אל? הביאה
את בנה הגדוללעזור לה והוא שמשוחח עם האבות.
המניע לכד שאשה תלמד ,לפי הדוגמאות לעיל ,הוא אאנס לחד
כלכלי.יוצא שלא היתה זו תופעה רגילה שאשה תהיה מורה ,אבל
שלימד מות קטפת :תשוגות הרמב"ם מהן' בלאו ראו .מוינת:
!! על מלמי
חינוך מה ,צ.
שם סימנים לד ,מה .מהגניזה :גויטיין,סדרי
במליה
הבאים
ן
,
,
182
www.daat.ac.il
4
ן
,
ן
,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
התמורות במעמדה החברתי וההשכלתי של האשה היהודיה במורח התיכון
העובדה שהיא מסוגלת ללמד בשעת הצורך ,אומרת שהיה לה
בסיסלימוזי עוד מקדותה .ימכל מקוםידעה לפחות לקרוא את
'
.
החומש.
בתקופה'הנדונה זכו יתומותועניותלחינוך על חשבון קופתהציבור
או "ההקאש" ,ונשים מיוחדות היו ממונות על חינוכן .אנו
למדים על כך מפניות בנדון לנגיד יהודרמצרים ,אשרעליו היה
לאשר הוצאות מכספי ההקדש למטרהזו.
ישלציין,כי .בתקופה המקלילה היו גם בחברה המוסלמית נשים
בלימוז הקוראן ופרשניו והוראתם,וגילו בקיאות בדקדוק,
שעסק
י המשפט ,ברפואה ובספרות .ידוע על נשים שלימדו גברים,
בתורת
ואשתו של חכם מוסלמי לימדה מאחורי וילון .אבן חזם ,חכם בן
המאה הי"א בספרד המוסלמית ,למד בצעירותו קוראן ,שירה
וספרותמפי אשה .לעבד ארחמן השלישיחיליף ספרד ()961-912
היתה מזכירה במנגנונו .אולם היו אלה בוודאי מקרים חריגים,
ולא היתה דאגה להשכלתה של הבת בשכבותהעממיות" .
בחברה היהודית במזרח התידין חל שינוו בתקופה העותמאנית,
וזאת נוסף לגורמים פנימיים ,כנראה במקביל לירידה התרבותית
בעולם המוסלמיבוחיוהיהודים.
בספרות הרבנית של חכמי המזרח אחרי גירוש ספרד.,אין כמעט
ידיעות על חינוכה של הבת אולימודיה בתורה .כשבתיודעת ללמוד
תורה ,הדבר מצויין במיוחד ,סימן שזו תופעה נדירה.
אמנםישידיעה על האר"י ,שתיקן חדרים ללימוד גםלנשים ,והוא
היה דורש להן כמו לגברים בחדרים נפרדים .בארץ ישראל ובכמה
מקומותבתורכיה,היו מלמדים סובבים לדרושבפני הנשים וללמדן
כמו את הקטנים תפילה וברכות .אולם אלה פעולות מקרוות
ת ממוסדת ומאורגנת;1 .
וארעיות,ואיןזו מסגרתחינוכי
למעשה ,עד תחילת פעילותה של חברת כי"ח (שנות השישים של
המאה הי"ט) ,לא זכתה הבת בקהילות המגרב ובמזרח התיכון,
לחינוך מסודרבבית הספר.
בניגוד למסופר במקורות המאה הי"ב במצרים ,לא מצאנו בתקו-
the Middle 1)%01, London 12חן Muslim Educationחס TrittDfi, Materials
. 141143קק .1957
13בתורכיה במאה הי"ח :שתי בנות "היודעות ללמוד תורה" ,חיים מוצירי,
n'riwבאר מים חיים ,אהע'יז יד .בניהו ,תולדות האר"י ,ירושלים תשכ"ז,
מנהגיא"י,ירושליס תשכ"ח ,עמ' רפ סימןה.
עמ' .201
גייס,
www.daat.ac.il
1.83
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ד"ר א' ב שן
פות מאוחרות יותר במזרח התיכון ,שאשה תלך ללמד בנדם ,ולן
אף מתוך כורח כלכלי.
בנות שלמדו אצל נשים .במקוה ,ממא-
רוקו מן המחצית השנייה של המאה הי"ח מדובר על והבנות
המתלמדות אצל .אשת יעקב הכהן" ,אך לא ברור מה למךו ומה
מידת .הקביעות .שבדבר .מכל מקום לא לימדה האשה בנום .אם
הבעל לא פירנס את משפחתו ,מסיבה כל שהיא,הרי עובדת האשה
אריגה
בבית או מחוצה לו במלאכות האופייניות לה ,כמו
היי
הנוכרים, .ן
חלה איפוא תמורה מתקופת
או כמשרתת אף בבתי
הרמב"ם לעומת הדורות הבאים.
קיבלה הבת במסגרת החשפתה
את חינוכה היהודי
הללווההמדקרציוכעויה למוסר ,לדרך ארץ,לקיונ),הדינים
מאמה ומסבתה.
הקשורים לאשה ולמשק ביתה ,מבלי שהדבריחייב קריאה בספ-
רים ,אלא מתוך דוגמה ונסיון מעשי ,,.ככל שלמדה מעשר לזה,
הרי המטרה היתה שתוכל ללמד ילדיה ,ובעיקר את צנותיה,
תפילות ומצוות יומיומיות .הדגש בחינוך הבת היה על האמונה
התמימה והציות למסגרת העדה והמשפחה .היא היתה גסחייבת
להיות אשת חיל חרוצה ,הדואגת למשק הביתויוצרת אתהתנאים
שבניה ובעלה יוכלו ללמוד תורה .כמו כן עליה לעסוק 'למעשים
טובים ובגמילות חסדים.
טוויה~
D'W~ .
tw~wח"בו,יט
ברית מתלמזית :שאול 'שזעה אנ,טב,ל ,שו"ת
14יהודיות עבדו בבית המלאכה לבגדים של ר' משה אגבלואינטי בצפת במאה הט"ו.
במאה ע"ח ( n)yiiuסע,
ראהי' בוערי,ציון ,תרצ"ד עמ' קצה .אשה למאריקו
שתתה בתת המלכת,אב( .ש"ש ,ח"א צא.
נשים שמלאכתן משי :שו"ת בנימין זאב קנא ,שו"ת וכלב"חכז,.ן
ן ח"( מבן
ק"ת מהרשיתך ח" 3קסדן ש"ת משה אלשיך (1ן שי"תמבו"ט,
במאה הי"ו :שו"ת תורת חסד קמב .במקור זה מדובר בסוחקס שמסרו
צמר תבנתן.
לנשי
יר
נא
םםעל
ויעובדות בכהי הגויים במצרים במאה הט"ו :שו"ת הרדג"ז ח"ג
ות
נשי
י דוד
תתקיט; אלמנה משרתת :רדב"ז ח"ד אלף קצ דוד קאראסו ,שועת
ד
י
סד; עושה מלאכה :רדב"ז ח"ד אלף רסאן בניהו ,תולדות האר"יעמ.2,1,192 1
אשה שמילה הלך למרחקים ובמשך עשר שנים נעדר מביתו ,אומרת" :כי
הוצרכתי לצאת לשוק לפרנס את עצמי" ,שו"ת רדב"ז ח"א ~דח.
אשה מפרנסת הבית ממעשה ידיה והיא מחזרת בשווקים וברחובות .שו"ת
,עקב צירב ב' דף בג ; משה בנבמשתק שו"ת פני משה ח"א עג תשובה
י ' לברוסה בשנת תכ"הן .1665במגרב מפרנסת אשה את בעלה מהחשה ,ידיה,
מתחילת המאה החט,עמים אלבאז ,שו"תחיי עמרםכי.
.
15האם מדריכה הבת :אברהםדי בוטון ,שו"ת לחם רב סימן כ.
מוסר ודרך ארץ :שמואל קלעי ,שו"ת תשפטי שמואלצ.
1
,
ו
,
וו
184
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
של האשה היהודיה במזרח התיכון'
התמורות במעמדה החברתי וההשכלתי
מצב זה .הרשב"ש בן.
נצטט מקור מן הכנאה הט"ו ,המאפיין
הרשב"ץ נשאל "על אודות הספד שמניחות הנשים לבית הכנסת
ואמרת שמאחר שאינן מצוות ללמוד תורה ,טוב שיניחוהו להשיא
.
י,תום ויתומה".
"תשובה יפה אמהת ,אבל לא מהטעם שאמרת,לפי שהנשים אף,על
פי שאינן מחוייבות ללמוד תורה ,אבל זוכות הןלחיי העולם הבא
התורה שמלמדין את בניהם ומוליכין אותם לבית הסופר.,
בזנות
ובזכות .שמשמשות את בעליהן עד שבאים מהישיבות" (שו"ת
רשב"ש שכד) .כאן באלידי ביטוי רעיון המופיע במדרשים ,והיה
והמזרח18 .
למציאות בחיי יומיום של יהדות צפון אפריקה
למרות שכאמור ,לא קיבלה הבת חינוך פורמאלי ,הרי הדבר לא
גרם .לצימצרכוה .ולסגירתה במשק ביתה בלבד .היו נשים שתפשו
מקום בחיי .המעשה אף מחוץ לבית וגילו עצמאות ופעילות ,בת-
חומים שוניםבחיי החברה והכלכלה .המקורות מספרות השו"ת
ותמאנית ,מגלים פרכוים שונים :היא קונה,
של התקופה הע
(ותרת במתנה ,חזקת קרקע או רכוש אחר שלה ,זג
מוכרת או
מקדישה כסף למטרות ציבוריות ,כגון לעניים ,לתלמוד תורה,
לארץ ישראל או לבית כנסת 18 .היו בעלים שמינו את נשותיהם
4
,
עם.152 ,
16במדרשים :שמו"ר יתרו כח ,ב ,ביהמ"ד לילינק ח"ג עמ' ;136ח"י
17שו"ת כובי"טי"ג נא .רוב"ז ח"א קמו; ח"נ תתקצבן ח"ו שגי אלפים רמה;
בז לב ח"ד לא; מהרשת ח"ד לב ,בנה; שלמה בן חסון ,שו"ת
משפטיםהרו
שו"ת מ
יישירים בז; יצחק חנן ,בני יצקק הל' שכירות יא; יוסף פילוסוף,
ר חוש"מ קח;
שו"ת בית רי
חוש"מ בג.
18במצרים במאה הס"?; שו"ת הרדב"ז ח"א מז ,תקא; ח'יב תרעז,
שו"ת בצלאל אשכנזי יו"ד ,טז; במאה הי"ו :מרדכי הלוי,
שו"ת דרכי
נועם יור"ד ב ,ביוון במאה הט"ו :שו"ת מהרויי בן לב ח"גיז; שו"ת מהרשיפך
,חתם שבתק שו"ת
ח"ד ה סט ,שמואל קלעה שו"ת משפטי שמואל עז
תורת חתם ח"ב ח ן בתירכיה במאה הי"ו :שו"ת ברוך אגליל סו1
חיים בנבנישתי ,שו"ת בעיחיי חושיים קפד ,קצב ,קצר; יהודה לירמה ,שו"ת
פליטת 3ית והזזה יזיד ,שו"ת משה גלאנטי כד; שלתה אמריליו ,שו"ת כרםשלמה אהע"ז מ ,חוש"מ מ ; במאה הי"ח :משה אמריליו ,שו"ת דבר משה
חוש"מ ע חפיה שאול ,שו"ת מגן שאול ג; יצחק נבון ,שו"ת דין אמת ;1
,בא"י במאה.הי"ז :מרדכי רוביו,
דוד פילוסוף ,שו"ת בית דוד חוש"מ קבו
שו"ת שמן המאור חוש"מ ב.
במגרב :שו"ת רשב"ש מה ,קץ ,שבג ,שכד ,שכו ,שסא; שו"ת חוט המשולש
ח"א יח 1שו"תיכין ובועז ח"ב מד; יעקב אבן צור ,שו"ת משפט וצדקה ביעקב
ח"ב נב ,פג; במאה הי"ט במארוקו :עמרם אלבאז ,שו"תחיי עמרם סח; חיים
טולידאנו ,שו"ת חוק ומשפט קמא ,קטב; רפאל אלבאז,
שו"ת הלכה למשה
חוש"מ כס ,קג.
אברהם אלקלעי ,שו"ת ,חסד לאברהם ח"ב
תרעחן
י
www.daat.ac.il
,185
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ד'י_יא.
בשן
כחפוטרופוסיס על נכסיהם ,שיפעילו אותם בעצמן או
רת
י
ב
אחרים .אשה ממונה על חלוקת הקוש .לעיתים היתה
ה
ש
י
ה
ערבה לקנס ,חוב או עסקי בעלה ,כגון סחורה שנקנתה בהקלה.
ת
ל
נשים היו בעלות חנות ,שותפות בעסקים אפילו עםגוייס,מי
גם מקורות חוץ מאשרים זאת.
ומתן
;,
%
מסחרי1.י
כסף ומנהלות משא
למשל ,הנוסע הצרפתיפיירבילון ,שביקר בתורכיה בשנותהארב-
עים של המאה הט"ז ,כותבכי נשים יהודיות מצויות בשווקים,
כשהז'גלויות פנים ומוכרות עבודית מחט ,מטפחות,מגבות,,,חגו-
,
1
מיטה ועוד .ור
רזת,כרים ,קשוטי
האשה היהודיה פתוחה ומעורה יותר בחברה ובכלכלה מנשי
המוסלמים ,והדבר עורר תשומת לב .כל הפעילות הזו חליבה
אינטליגנציה מסויימת ,התמצאות ונסיון בהוויות העולם ובדרכי
הכלכלה ,וכן יכולת מגע והידברות עםבני אדם ,ובוודאי גסידיעת
1
חשבוך" .
בוצידכ) של חכמי ישראל היתה מגמה לצמצם ולהגביל עצמאיתה,
ובעיקר בתחומים המחייבים מגע עם הנוכרים ,וזאת בגלל הק~נות
שנשקפו לאשה כשהיא מחוץלבית.
בית הדין בפאס ,תיקן בשנת שכ"ח,1568/כי מהיום שום אדק לא
יתן לאשתו להיות ערבה בעד חוב שהואחייבלגויים .החשש,היה
11שו"ת מהר'" בן לב ח"ב ע( ,מואר באום שצימה שאשתו תה.ה VIDJ-plDN
על כלנכסי ועל פיהיתנו ותסתחר ותעסוק בחס כל'מיחייה.
יאלשיך קכח; שו"ת לחם רב דא; שמואל תיון ,שו"ת בגי שמואל
שו"ת משה
גג שו"ת תורת חסד רלט; שו"ת דבר משה חוש"מ סט.
ממונה על חלוקת ההקדש :משה רן חיים שבתי ,שו"ת תורת משה ,יור"דג.
20שו"ת רדב"ז .ח"א תנא ,שו"ת רשד"ם חוש"מ שפאן משה אלשיך ,עז ,צח,
שו"ת מהרש"ך חיץ פא יהושע בנבנישתי ,שו"ת שער יהושע יו"ד ולשו"ת
פני משה ח"א ס; אביהם אליגרי ,שו"ת לב שמה חוש"מ ל משה ןחראל,
שו"ת משאת משה ח"ב חוש"מ לה; במצרים במאה החץ:
41שן"ת
ר)י
יוסף נזין
מטה יוסף אהע"זיד; במגרב :שו"ת הרשב"ש תקט.
21אלמנה בשותפות עם שיים במלאכת בבדים :שו"ת מבי"ס ת"ב בז; מתפת
לב,
בעסק :שו"ת יחיאל בבאך פיה; עוסקת במשא ומתן מסחרי :רדב"ז
צא;
מז;בניחי
,תולדות האר" 7ב ;2אליהו בן בנימין הלוי ,שו"ת זקן
י שו"ת משה אלשיך פג ,שו"ת מבי"ס ח"ב קפד,
שוי'ת משפטי שמואל קיב
שו"ת מהר'" בן לב ח"א סח ; ח"ב מד שו"ת רלב"ח לו; שו"ת
ח'ע
עא; אברהם הלוי ,שו"תעין משפט ,אהע'" ב שו"ת מהרי"ט ח"א לג,1,שף'ת
משה גלאנט נד; שו"ת פני משה ח"א ;1שבתי יונה ,שר"ת שי למוקאיג
י בני .משה ,ג ,דף פ ע"כ; משה מזרחי ,שו"ת אדמת קודשן ח"א,
משה שלטון,
ן ושיבר לערבים בא"י במאה הי"ח.
.חוש"מ עב; אשה מכרהיי
22ל(.,טא((ס ,אוצריהרי ספרן ,א' (תשי"ט) ,עמ' .73
ן
1
,
,
,
,
אקרחייןא
י ,
מהרש,יך
ן
,
186
www.daat.ac.il
,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
התמורות במעמדה החברתי וההשכלתי של האשה היהודיה במזרח התיכון
שמא יחול פיגור בתשלום והיא תיאסר .קיימת רגישות מיוחדת
לאשה הנמצאת במאסר ,בו היא נתונה לשרירות הגויים שעשויים
להתנכל לה!, .
ספק אס תקנהזו בוצעה .מכל מקוס ,תוצאות למגמהזו של הגבלה
עצמית על עצמאותה של האשה ניכרות רק במאה-מאה וחמישים
השנים האחרונות .ויחד עםהירידה התרבותית בארצות האיסלאם
בכלל ,חל גםצימצוםבמיגוון העיסוקים הכלכליים שהאשה עוסקת
בהם והמחייבים ידע ,ומגע עם החברה .דוגמה לכך הוא פסק
דינו של ר' חיים פאלאג'י .נשים עניות עבדו במאה הט"ו במצרים,
בבתי מלאכה שלגויים והיו נשארות שם ברציפות ,יחד עם עובדים
נוכרים ,שלושה ארבעה ימים .היתה הסכמה מימי הנגידים,
כנראה סוף המאה הט"ו ,או תחילת המאה הט"ז,כי רק לנשים
מעלגיל ארבעים מותר לעבוד בתנאים אלה.יר לעומת זאת פסק
ר' חיים פאלאג'י,דיין באיזמיר בן המאה היאט ,כי ללא שומר
אסוראפילו לזקנות לעבוד, .נ
יהודי
ההשכלה
ת
ואשר להשכלתה ,דווקא עם חדיר
ל
ע
ת
י
א
פ
ו
ר
י
א
ה