ידידיה כה(
תיל המועד היום( ,רוצה אני לפתוח בדבר הלכה קצר בענייני
דיומא .ישנה הלכה מפורסמת ,שחייב אדם לישון בסוכה.בסוכות.
שכן נאמר בפסוק "בסכת תשבו שבעת ימים" ,והגמרא אומרת
בהרבה מקומות ,במסכת סוכה (פ"ב)" :תשבו ,כעין תדורו".
והנה ,כבר הראשונים הדבר נזכר ב"מרדכי" -היקשו :מדוע
בתפזצזת ישראל (לא קיימו אותוז "המרדכי"
זילזלו במנהג הזה
משיב שנ) ,שהיה פשוט קר" :מפני'הצינה" .ובכן היו יהודים
בחק לארץ,עניים מרודים ,ולא היה בידם להקים לעצמם סוכה
מוסקת כראוי ,כרים וכסתות לא היו להם ,והמצטער ,כידוע,
פטור מן הסוכה ן אם כןיש מקום ללמד עליהם זכות .רבנו משה
איסרליש ,הרמ"א ,בסימן תרל"ט ,בהילכות 'סוכה ,מוסיף טעם:
נראה" הוא אומר "-כיוון שתשבוכעין תדורו ,הרי שזה
"ולי
בסוכה ,כמו שאנחנוגרים בביתאיש ואשתו ,ומכיוון
מחייב שנדור
שזה לאניתן הרי שאנחנו פטורים מן הלינה בסוכה".
הט"ו על אתר מקשהעליו קושיה עצומה .סימן אחדיותר מאוחר,
בתר"מ ,פוסק הרמ"א ,והוא מוסיף על דבריו של מרן ר' יוסף
קארו ב"שולחן ערוך" ,שכל סוכה ,שאינה ראויה לישון בה ,אין
אדםיוצא בהידי חובתו,אפילו באכילה.כיוון שנאמר :תשבוכעין
תדורו ,ואם .סוכה זו אינה ראויה לדירה ,היא אינה ראויה גם
לאכול בה ! אמנם חלקו עליו החכם צבי ובנו ב"שאלת יעב"ד",
אבל על כל D))Dדברי הרמ"א במפורש סותרים את עצמם .שכן
כיצד יכול הוא להקל ולמצוא טעם שלא לישון בסוכה ,מכיוון
אפשר לדור שם איש ואשתו ,הרי סוכה כזאת היא פסולה
שאי
מכל וכל ,אפילו לאכילהז! אומר הט"ז באותו מקום ,שלפי דעתו
הסיבה להקלבעניין היא :כיוון שהסוכה ראויה לישון בה ,אבל
האשה הרי אינה חייבת לישון בסוכה ,והאיש מצטער הוא לישון
לבד-המצטער פטור מן הסוכה…
209
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
לולי דמיסטפינא ,הייתי רוצה להציע איזה שהוא רעיון להעביר
את דעתו של הרמ"א ,ואת המחלוקת שבינו לבין הט"ו ,שקשור
בדרך זו או אחרת בדיון שלנו :אולי יש ביניהם הבדל ,עיזה
שהוא פער בגישות :לדעתו של הרמ"א ,ביתו זו אשתו .לאמת
מדובר בסוכה שראוי לישון בה .אבלכפי שכבר אמרנוכיוון שזאת
כן,
מצוות עשה שהזמן גרמה ,האשה פטורה מלישון בסוכה.
אף עלפי שהסוכה ראויה לישון בה אין על האיש החיוב קישון
בה לבדו .משום שזאת איתה לגביו ה"דירה" שבה בעצם אטווה
לדור .כלומר ,דווקא בראות הרמ"א את האשה כעיקרושלובית,
משום כך הוא סיקל( ,כי הרמ"א איננו פוטרו); ומיסית שם
מיד :וטוב להיות כל אחד מחמיר על עצמו לישון בסוכה גם ללא
אשתו .לעומתו ,רואה הט"ו ,לפחותבעניינים של "עבודת
בעיקר את הגבר" :מדין גברא אתינא עלה" .ואם הגבר מסיבה
'ון
זו או אחרתמצטער-אז הואפטור…
דומני שדווקא בציבור שלנו ,בחברה שבה אנחנו מדברים,
שהיא דילמה ,איזה שהוא קושי בקשר
התלבטות ,ישנ
אלהאיזי
האשהי מצד אחד אנחנו מקבלים כל מה
להתייחסות
המרצים הקודמים .בלי שום ספק כולנו .חשנו כאחד הזדהות
גמורה עם דבריהם :כל כבודה בת מלך פנימה,
עיקר( של בית ,ויש כמובן הבדל ביולוגי ופונקציונאליבין ואיש
לאשה ,וקדושת המשפחה וטהרתחיי המשפחה הם לגבינו ערך
עליון (חשוב וקובע .כל זה מוסכם עלינו .מאידך גימא,
חייםבמין עולס כזה ,ואנחנואיננויכולים,אפילו אם נרצה,להיות
תלושים ממנו .והחיים הללו גורמים לנו שנפזול אל הצד השני.
הלוא אנחנוחיים בתוך.חברה בעלת מתחיםמסויימים ,והמךחים
הללו עוברים גם אלינו ,ברצון או שלא ברצון .אנחנואיננויכולים
היום לבוא ולגמר :הבה נבנהלעצמנ(.איז .שהיא חברהאידי~לית,
שלא יהיה לה ולא כלום עם החברה שמטביב .אחת הדוגמאות
הבולטותלעניין הזה :דומהעלי שאיןאיש הלכה ,או איש שקרוב
אצלענייני הלכה ,שלא יזעום זעםאין אונים על אופנת החצאיות
הקצרות .אבל אפילו בחוגים הקיצוניים בקרב היהדות הדתית,
האופנה הזאת כובשת .אם לא קילומטרים -אז סנטימטרים.
ואנחנו עומדים וכואבים וצועקים ולוחמים -בבתי הספה בת-
נועות הנוער ,בכל מקום ,ואיננו מצליחים .הדברים קשים
להיאמר ,אבל זאת עובדה ,שאסור לנו להתעלם ממנה.
עי
"ים",
.ישנה
ימרו
והאשה.:היא
ינתנו
",אוד
210
www.daat.ac.il
.
ן
.
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ייעודה היהודי של האשה במשפחה ובחברהבימינו -סימפוזיון
הבה נבדוק את העניין הזה של השיוויון :כלום מאז ומתמיד
טענה היהדות לשיוויון גמור בין גבר לאשה 1האם לפני מאה
שנה ,כאשר ברוב מדינות העולם הדימוקראטיות לא היתה זכות
בחירה לנשים ,האם היתה זו היהדות ,שקמה ותבעה זכות בחירה
לנשיםז או שמא ,אם ננסה לבדוק -ואיןלי כרגע נתוניםלעשותי
זאת -או שמא נמנתה היהדות בדרך כלל על המחנה השמרניז
נכון שהיהדות תמיד דאגה לכבודה של האשה ,וחייב אדם לכבד
את אשתו יותר מגופו -זאת הלכה .ויש דרך אגבעניין מענייך
בהלכה ,שבפדיון שבויים .אין פודים את השבויים יתר על דמיהן
מפני תיקון העולם ,והיא משנה מפורשת היא במסכת "גיטין".
אבל אחד מתנאי הכתובה הוא ,שיהיה' הבעל פודה את אשתו
במקרה שנשבתה; והרא"ש מוסיף שם להלכה ,כי מותר לבעל
לפדות את אשתו אפילופי עשרה בדמיה,מכיוון שיואשתו כגופו",
וכשם שמותר לאדם לפדות אתעצמו9י כמה וכמה,ואין חלהעליו.
תקנתו של רבן שמעון בן גמליאל ,כך גם לגבי אשתו1
כלומר ,אנחנו מסכימים עט הכבוד ועם.השיוויון ,ויש לנו עוד
כמה מאמרי חז"ל מפורסמים ,ואחד מהםהייתי רוצה להזכיר
כאןכדי להוסיף למוראל של הנשים היושבות עמנו" :נתן הקב"ה
בינה יתרה באשה יותר מאשר באיש" ועוד אחזור אל המאמר
הזה,כי הוא חשוב .נכון ,הכל כשורה -.אבל האם באמת היינו
אנחנו חלוצי זכות הבחירה לנשיםז האם אנחנו היינו חלוצי
( ,בכן ,זה לא יהיה מדוייק לזמר,
השיוויון בקשר להכרעות
שזכות האשה או מעמדה בחברה שלנו חסר קשיים וחסרבעיות.
אותו שיוויון שהיום אנחנו מדברים עליו כדבר מובן מאליו לא
היה תמת מובן מאליו ,וגםכיום כאשר אנחנו נתבעים לתת אותו
זה לא תמיד כל כך פשוט ,זה לא תמיד כל כך קל.
הייתי רוצה להביא דוגמא דווקא מתחוםהחייםהקיבוציים,שאני
קרוב אצלם .כידוע ,לפני שלושים וארבעים שנה ,כאשר קמו
הקצוצות הדתיות הראשונות הןהיו מושפעות במידה חזקה ורבה
מן הקבוצות החילוניות .והנשים החלוצות רצו להיות שותפות
מלאות ושוות זכויות עם הגברים :לעבוד בשדה ,בפרדס ,בכרם,
ל"רכוב" .על הטרקטור ,וכן הלאה וכן הלאה .המציאות במשך
עשרות השנים הללו שעברו הוכיחה ,שלא משום שלא רצו יותר,
ולא .משום שלא היה בכוחן באופן פיסיולוגי ,אלא לאט לאט,
בהדרגה ,חזרו הנשים כולן למקצועותיהן המסורתיים :אם זה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
טיפול בילדים ,אם זאת הוראה ,אם זה מטבח וכן הלקה וכן
הלאה .אמנם בקיבוץ הדברים נעשים תמיד בצורה מקצוענית
יותר ,פרופסיונאלית .אשה שעובדת בטיפול ילדים בקיבו"' ומת-
מחה בכך ,רואה גם בזה מעין עבודה בחוץ כמו לפעמים) אשה
לשעיר .אבל על כל פנים העבודות והמלאכות מסורתיות.
זו
בלבד :הכרתי כמה נשים שבעבודתן בחוץ גרמו נזק לעצמן!,אפילו
אם לא גרמו לעצמן נזק בפועל ממש ,היתה להן לפעמיםירגשת
אשמה ,כאילו מכוח אותה עבודה פיסית קשה הן מקפחית את
המשפחה ואת עצמן ואת ילדיהן .ועל כן נסוגו.
והיום אתה מוצא את הדברים הללו כיוצאי דופן,
הדבר
שעליוהייתי רוצה לעמוד בשלב זה .אשה עובדת בחוץ( ,אני)מדבר
עכשיו בתנאים הקיבוציים ,שהם כמובן שונים מןהתנאיק,בעיר)
היא יוצאת דופן ,אף עלפי שאין מסתכלים עליה כיוצאת דופן.
יכולה להיות חברה בקיבוץ מזכירת פנים ,וזה יהיה דבח יוצא
מן הכלל.כי מבחינה סטאטיסטית מזכירי קיבוץ הםב"-ף9
.מן
המקרים גברים .מאידך גיסא ,אף אחד לא (ראה בכך
יוצאת דופן .ואני חושב שמכוח הדברים הללו היינו יכולים אולי
למצוא
שהיא דרך לגשר על הפער הזה שרמזתי
כי מה המצבז -גם בנן הנשים יש נשים ויש נשים .דיברנו עד
כאן בהכללות ואמרנו :האשה שונה ,האשה מתפקדת ~חרת.
נכון ,אם מדברים על הכלל כולו -זה כך .אבל נכל כלל יש
יהיה
יוצאות מן הכלל .ויכול בהחלט להיווצר מצב שבו
לאשה ,וטוב יהיה לחברה ,בתוכה האשה הזאת פועלת ,שהאשה
הזאת תפעל בדרך שונה מן הדרך הרגילה ,המסורתית ,המקובלת.
יכול להיות שזאת פונקציה שלגיל ,בשלבים מסויימים ,כמששהר-
בנית נריה אמרה .יכול להיות ,לפעמים ,שזאת פונקציה שץ מצב
משפחתי.יכולים להיווצר מצבים שונים ומשונים,כפי שהזוקר הרב
ראש
רבינוביץ אל-נכון .היו לנו נשים חכמות בישראל -ויש
מכושלה.
רוצה הייתי אם כן לומר ,שדווקא בחברה שלנו עלינו לשקוד על
מעין סינתיזה ,על קליטתה החיובית של .המציאות ,יוד עם
שמירת העיקר שהוא שלנו .האשה חייבת לשמש מוקד,ולבית,
מרכז .האשה היא מחנכת ,ובתורת שכזו .חייבת גם לשקוד על
לימודים הרבה יותר משזה נעשה אי פעם .ואגב ,אספר,מעשה
שאירעבי לפני כחמש עשרה שנה .עבדתי ב"בני עקיבא" ,עמדנו
,,לא
ן
,
,
וזהוי
יופעה
איז.
עליו,,קודם.
טובי
י
לע
1
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
של האשה במשפחה ובהברהבימינו סימפוזיון
ייעודה היהודי
-
הקמתה של האולפנא הראשונה בכפרפינס.וניסינו לפגוש
אזבפני
הוראה ,מחנכים שונים ,ולשמוע,מפיהם מה צריכה
רבנים,
י
ר
ו
מ
להיות לדעתם .תכנית הלימודים והמבנה הכללי של מוסד אשר
כזה'.בין השאר נפגשנו עם הראשון לציון הרב'נסים'
שיחה שאל אותי הרב נסים :אמור נא ,האם תלמדנה
ותוך כדי
באולפנא שלכם גמרא ? אני חשבתי שזאת שאלה פרובו-
הבנות
:חס ושלום .גמרא = זה לא.
קטיבית .נבהלתי לרגע .אמרתי
גמרא
שבכתב,
אבל
תורה
,
ן
כ
משנה -כן ,מחשבת ישראל -
שליט"א.
לא.
'
'
אמר,לי הרב נסים :אינך צוז.קל חכם אחד שלכם ,כתב ספר ,ובו
פוסק שמותר ללמד בזמן הזה לבנות גמרא .מיהו אותו
הוא
חכם – 1מרן בעל החפץ חיים זי"ע .לחפץ חיים יש ספר ,של-
ראשונה שמע על קיומו מפי הרב נסים ,הנקרא בשם "ליקוטי
שבותיהוא עושה את מלאכתו של הרי"ף על הש"ס ,על
הלכוה",
מסכתות שבהן הרי"ף לא עשה זאת .ובין השאריש ספר כזה על
מסכת "סוטה" ,שם הדיון בגמרא על "כל המלמד את בתו תורה
כאילו מלמדה תיפלות" .ואומר החפץ חיים שם -ומישיעיין
ימצא את הדברים שבעוונותינו הרבים ,בזמן הזה ,ששולחים
את הבנות ללמוד בב-תי ספר של האומות כל מיני מדעים צריך
גם לתת להן חומר חיסוןנגדי ,שתוכלנה לדעת להשיב ,שתוכלנה
לדעת לתת לבניהם אחריהם ,שתוכלנה לעמוד באתגרים החדשים,
שמעמידה בפניהם החברה.
אנחנו בקיבוץ הדתי ,מלמדים את כל בנותינו גמרא .הן אפילו
ניגשות לבחינות בגרות במגמה מורחבת בתלמוד .ונדמה לנו שבת
שלומדת גמרא בבית הספר ,מסוגלת אחר כך בהיותה מורה
ללמד חומש עם רש"י כמו שצריך ללמד,
בבית הספר היסו
די שהמפקח פגש אותה בבית הספר ,ערב יום
ולא כאותה מורה,
תשובה ושאל אותה :מה הסברת לתל-
הכיפורים בעשרת ימי
מידים מהי תפילת "כלנדרי" - 1אני מדברעל בית ספר ממלכתי
דתי ואותה מורה השיבה" :כל נדרי" זאת תפילה ,שאומרים
אותה-בראש השנה ,במוסף (צחוק רם) .כמובן שהמורה הזאת לא
החזיקה מעמד יותר בחינוך הממלכתי דתי ,אבל העובדה עובדה,
ששמעתי אותהמפי המפקח עצמו.
שלא יווצרו מקרים כאלה ,דימה עלי שחובה עלינו ,כמו
כדי
שאנחנו היוםאיננו מהרהרים בכך אם ללמד את הבנות מאתימא-
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
טיקה או לא (זה היה .אני זוכר ,מחנך משלנו ,שהציע
ללמד את הבנות מאתימאטיקהי לשם מה הז צריכות
וללמוד אתן הפטוריה וסוציולוגיה ,וכל המדעים כולם ,נ
חייבים לתת להן גס במסגרות החינוכיות שלנו את הבסיס
תצאנה לחיים ,שאתו תוכלנה לעבוד ,שאתו תוכלנה לע
מה שאנחנו באמת רוצים שהן תעשינה .ויחד עם זאו
שבחברה בה אנחנוחיים ,זכותן שווה בהכרעה בכל תחום
החיים שלנו .והשותפות בבית חייבת להיות מלאה לגב
זו נלבד :אלא כאשר בתנאים מסויימים אשה יכולה,
.לתרות מכוחה לחברה ,מותר לנו ,ואולי אפילו חייביכ
לעודד אותה לכך.
214
www.daat.ac.il