ד"ר בחס ר(11גליט
אתר דעת -מכללת הרצוג
רצף ומרד
[א]
הרצף הוא תכונת יסוד של כל תרבות אנושית ,המאפשרת את
מסירתה מדור לדור ומונעת את הצורך לחדשה 3כל תקופה.
חשיבות יתריש לתכונה זו ביהדות,כי קורות העברוציוויו אינם
משמשים רק לזכירה בהווה ,אלא,כפי שנמסרלנו,עיקר משמעותם
היתה מכוונת להווה .חידוש החוויה של היציאה ממצרים ,של
העמודה לרגלי הר סיני או של האבל על חורבן ירושלים ,הם
יסודותבסיסיים לתוכן היהדות" .והיהכי ישאלך בנך מחד לאמר:
מה זאת ואמרת אליו( "…שמותיג,יד); "מה העדת והחקים
והמשפטים -אשר צוה ה' אלהינו אתכםז" (דברים כ)" ,זכרימות
עולם -בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך -זקניך ויאמרו
.לך" (דברים לב ,ז); "ושננתם-לבניך ודברת בם" (דבריםו ,ז).
על מסורת חיה 11והעברתה מאב לבן ,היתה היהדות מבוססת.
החינוך היהודי היה ראש לכל חינוך במסגרת המשפחה .על כך
נרמז במקרא" :כה תאמר לבית יעקב" (שמותיט,ג)" ,בית יעקב
לכו ונלכה' באור ה"' (ישעיה ב ,ה) .ושאלה נשאלת ,מדועמזכירים
את יעקב ולא את אברהם או את יצחק בהקשר לזה ,אולם אצל
יעקב מלכתחילה מיוחס ומוגדר הבית לאל ("בית אל") -בניגוד
ל"בהר ה' יראה" שאצל אברהם ול"ויצא לשוח בשדה" אצל
שזו לפי המסורת תפילה .אצל שניהם היתה ההתגלות
יצחק
אישית-,ואילו אצל יעקב שימשה יסוד לבית ,למשפחה עניפה.
וכשהוקם בית ספר ,הרי היה זה כחלק של בית המדרש ובית
הכנסת בהם התכנסו המבוגרים .כמו ששמםמעיד עליהם עדהיום
(סקולה ,shul ,school ,גם כבית כנסת).
אלה הם רעיונות נעלים ,שאמנם היה להם תוקף רב ביהדות
במשך הדורות .אךכבני החברה המודרניתחייבים אנו לשאול את
עצמנו :כלום יש להם כיוםעדיין אותו תוקף שהיה להם בעברז
האםעדיין משמשים האבות את הדוגמא ומנחים בדרך כלל את
י,
263,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדלך לבנים בחברתנו 1ולאזו בלבד ,אלאאין להתעלם מן המתח
שהזהקיים בהכרח בכל הדורותבין האבות והבנים בעמיםובעמנו.
כין" ההורים מייצגים את המסורת ואת הנסיון ,והבנים את
ריואת עודף המרץ .מתח ביולוגי זה חשיבותו מרובה ,ביחוד
הכוח
כשלדובר על מורשת בעלת יעוד ואורח חיים מחייב .ואמנם אף
נתקלים אנו בניגוד זה שבין הדורות .אברהם מול תרח,
לפ? המסורת גם בני משה לא היו ראויים ליורשו ,ודומה לכך
הניזמר עלבני עלי ובני שמואל (שמואל-א ב,יב; שמואל-א ח ,ה).
אנו גם על דרכם שלבני רוב מנהיגי העם בתקופה המודר-
נית (בני :משה מנדלסוז ,הרצל ,ארד העם ,דובנוב ובני גדולי
' רמבה על (ושא זה) .אך מאידך
ה"ופרים .ראה את ספרו שלי
גיקא נזכרת העובדה -לפעמים על סמך רמזים במקרא -שבני
גדמי הרשעים בישראל ובעמים עשו תשובה ,ומהם גם שנתגיירו
ולמדו תורה :בני קרח,בניבניו של סיסרא,בניבניו של המן,בני
של סנחריב (גיטין ,נו ע"ב) .ובימינו היו מקרים של בני
כ?4ציכ!שיוףנתגיירוונרניישבו בארץ.
הכללי לכך הוא סביר :כשם שכל חברה שונה מזולתה,
ל אדם שינה מחברו ,ומרו גם דור האבות בודור הבנים .אמת
גמן,כ
הי 4שהאבות רוציםכי בניהםימשיכו בדרכיהם ,אך עם זה ,קביעת
דרכו של האדם אינה רק או בעיקר שאלה של ידע ,אלאעניין
ןהניזון ראש לכל כחוויותיו ומרגשותיו שלהצעיר ,שאינם
שלן,הרצו
נמץרים להעברה ,אלא נובעים ממכלול הנסיבות הכלליות והאי-
שיות של הצעיר .אם ,דרך משל ,האבות בדור הקודם מרדו באורח
הגלותי של ההורים ונכספו לארץ ,לעבודה גופנית,
לג רה מתוקנת ,למדינה עברית ,הרי בעיני בניהם שנולדו בארץ
.כל,אלו הםנתוניםטבעיים ומובנים מאליהם.
דוגמא מאלפת לכך :באחד העתונים הופיעה כתבה על בני הדור
הקלישי של דגניה ,אשר נפשם חושקת בלימודים ולאו דווקא
בעדודה גופנית ,שהיתה משאת נפשם של סביהם .זה תהליך טבעי.
הקים ,שגדלו כאן ,אינם יכולים לתאר בדמיונם חיי גלות או
בלי מדינה עצמאית .מלבד השוני של נתונים ,הרי השאיפה
שש כל צעיר היא להיות עצמאי ולהשתחרר מסמכות אביו ,ולא
פעם נוטה הוא לחשוב באופן טבעי שהעולם מתחיל בו .ומה גם
בחברתנו המשתנית באופן כה מהיר ,עד שהידע של אתמולנתיישן
תקך.מגזפר מועט של שנים .בנסיבות אלה שובאין ההוריםיכולים
ב*רא
יו"עים
בניו
הע"ע
חיהם
חיים
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
רצף ומיד
לשרוש דוגמא ,ולא זו בלבד ,אלא שבניהם מתמצאים בהםלעיתים
יותר מהר מאשר ההורים .חריף במיוחד הוא פער "הפוך" זה של
הדירות אצל ,וצאי עדות ארצות ערב ,בהן הסמכות שהיתה מוח-
י כך נתערער במידה רבה גם כל
לט ,קודם ,נתפוררה ,ועליד
סולם הערכים אצל צעירים רבים .דווקא בני שכבות אלה אשר
גלשו באופן כה פתאומי לאקלים רוחני וחברתי אחר,היו זקוקים
לאווירה ביתית שבכוחה לעצב את חייהם .אין להתפלא ,איפוא,
על התוצאות ההרסניות של מצב זה .אך גם במשפחות רבות,
ביחוד משפחות אמידות של הישוב הוותיק ,המצב אינו טוב
בהרבה .ההורים העייפים אינם D~ANITבביתם לבניהם ,אלא
לבילוייהם חסרי התוכן והמשמעות (כמו משחקי קלפים ,ראיית
אלימות וכיוצא באלה) ולהתפרקותם" .התפטרו מתפקידם",
סרטישפעם קראו לזה .המשפחה ,במקום להיות משולבת בחברה
ככפלילית ומחנכת ,הפכה לתא אטום ומבודד בחברה ההישגית.
מציאותן של משפחות בודדות ,אשר שמרו על סגולתן המחנכת ,רק
מאשרת תוקף הכלל.
[ב]
אולם גם בית הספר -ביחוד זה העל יסודי ,בו שוהה הילד
רחוק ביותר מלמלא את החלל הריק שנוצר.
בשנותיו הקריטיות,
יותר מאשר לפנים עוסק הוא בהקניית חומר עצום של ידע,
שהולך ומתרבה ומשתנה כמעט יום יום; דרך הלימוד היא בשי-
טות מיושנות כמעט חינוךובלי להכשיר את הצעיר לחשי-
בה ,לביקורת ול-שיפוט עבצלמיאי .כמעט כולו מרוכז להגיע להישגים,
לידע של פרטים ,שלרבים מהם אין שום משמעותלחיי הצעירים.
רק באחרונה מדברים על כך שיש להשתדל לשנות שיטות אלה.
והרי בעצם צריכה היתה להיות שניות במעמדו של המחנך .מצד
אחד הוא שליח של החברה,ועליו לחנך את הצעיר להזדהות אתה
ועם מסורתה ,אך מצד שני ,כל חינוך באשר הוא צריך להיות
מכוון להגשמה של ערכים' ,של אידיאות שאינן קיימות בצורה זו,
ולכןעליו להילחם במידה מסויימתנגד המציאותהקיימת.
אמר אחד מהוגי הדעות של תורת החינוך,כי ההתקדמות מושגת
י המיעוט המורד .כל מחנך צריך דרך כלל למצוא
דרך כלל עליד
לעצמו את הקו המנחה את גישתו בין שני קטבים אלה.
265
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתקופות של יציבות יחסית ,או בחברה בעלת תרבות וטכנולוג
גיר לא מפותחוונ לאיהיו השינויים והמתחים כה רבים ומהירים,
מק שאיןכן ,כאמור ,בתקופתנו .מכאן חוסר כוח המסורת .ואצלנו
מתווספים על ידי התערערות של האמונה ושל ערכים יציבים
אערים ועל ידי מיזוג גלויות עוד גורמים המביאים לידי אי
י?ית
ע
ד
אדם ,וביחוד הצעיר ,אפילו מיטשטשים בקיעים אלה לעיתים על
שעת חירום .מכאן כוח המשיכה של תרבות נוער על סממניה
שונים .גם אצלנו יש בכל אלה משום מחאה על חוסר הכנות
י
(.ו
קי
י
חברת המבוגרים או אות לפרישה ממנה .כך הג'אז ,שיש בו
הניגוד החריף לכללי המוסיקה הקלאסית ,כך גידול השיער,
האופנה ללכת יחפים או בלבוש בלוי וכיוצא בכל אלה .בכך
א הצעיר את סירובו ללכת בתלם של חברת המבוגרים (רצונו
י~בט
א
ל"יות נונקונפורמי ,על אף שעל ידי
כך צומחת -גם במובן
סחרי -תעשייה נושאת רווחים ואופנה של "מוחים" צעירים
(עלפי הסרט "וודסטוק") .אך מן הצד האחר עתה יותר מאשר כל
קופה אחרת מוטל על הצעיר להשתלב בחברה סבוכה המאופיינת
י התחרות קשה ואשר דורשתידע והתמחות רבה.
~1יד
~יגיד לזורות קודמים אין הבדלי האידיאולוגיות מציינים את
ף חילוקי דעות בתחום זהן ובכל
'5נוי
ד ם בן הד '
לאת מאפיין חוסר הבנה את היחסים שבין שני הדורות .לא פעם
יי י
"מרו
ההורים :הרי נתנו לכם את הכל ,חברתנו היא כה
למקנכם עמלנו וחסכנו מעצמנו ,כדי שיהיה לכם טוב יותר,…
,אמנםבידי הנועריש כיום כסף רב ,הרבה יותר מאשר באיזה דור
ע
'
~פגם.י
'מרבותכמ' ולעיתים גם לא את כספכם ,אנו רוצים מסגרות בהן
מקום לאדם.
,ש
י
ן
טובה 1
י
ד]
ואמנםיש להודותכי החברה הקיימת מבוססת בעיקרה על חמר-
נות ,,על צריכה ללא סוף וללא צורך .בתחום זה צדק מרקוזה,
משציין את האופי הטוטאליטארי של חברת הצריכה הקיימת,
ממחדירה בהתמדה בכל אמצעי הפירסומת למוחות האנשים מה
"26
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
רצף (מרד
עליהם לקנות ,לרכוש ולהחליף'.אכן ,אמת הדבר ,שאת החברה
הקיימת מאפיינתצביעות .מצד אחד היא מחנכת לחיסכון ,לריסון
י החלפה
ולמוסר ,ומצדשני מבוססת היא על בזבוז מתמיד עליד
מתמדת-של שיכונים ,מכוניות ,רהיטים וכל כיוצא בהם ,ללא כל
י אלו
צורך .הכל בהתאם לאופנה' המוכתבת במידה רבה עליד
שמעוניינים בהרחבה מתמדת שלהייצור ההמוני; ואילו הדרישות
י הפנייה המתמדת בפרסומת הסר-
לריסון ולמוסר מופרכות עליד
טים וכד' אל היצרים השפלים של אלימות ואליצרהמין ,ועל
י
ד
י
המתירנות היתרה .גם הנטייה הליברלית המופרזת ,המתבטא,
בוויתור על כל הדרכה והנחיה ש 4הצעירים ,היא סימן של התרו-
פפות האמונה בתוקףהערכים ,כמושציין הפדגוגהידוע א' שפרנגר.
המבוגרים מתגלים לעיתים בהתבזות עצמית ובביזוי המורשה,
אשר הםצריכיםהיולייצג ,עלידי נטייתם הפוחזת להיותצעירים
(ראה גם את הסרטים הנפוצים :המתבגרים ,הבוגר וכו') .שכן
מאז ראשית המאה עם הופעת ספרה של אלן קיי" ,המאה,.של
הילד" ( ,)1900הפכו הנעורים להיות המודד ליאוש ממטירת
ערכים ותגובה נגדית לדיכוי הנוער שהיה נהוג'לפנים .תגובה זו
היא שלביאה ליסודה של תנועת הנוער בראשית :המאה ,ביחוד
בגרמניה ',גם אז וגם זאת כמחאה נגד הציוויליזאציה העירונית
חסרת הערכים והתוכן .כאז כן עתה נטו לא מעט מן הצעירים
להתגעגע אל המרחקים בזמן או במקום ,אל תקופות קדומות.של
התרבויות והעמים הפראיים או אל המזרח הרחוק (בניגודלכיוון
אבותיהם אל המערב) ,כדי לברוח .מהשתלטות החומר והעושר
אל העוני ,אל המדבקיות ואל ….הנירוונה' או אל …גן העדן
,
האבוד:
במאבק נגד העוול בחברה נאחזים לעיתים 'בנושא כלשהו-כמו
במלחמת (יאטנם ובהפלית הכושים בארצות הברית .לא במקרה
היו היהודים מראשי תנועת המורדים בתחום זה .גם אצלנו
ניכרים באחרונה סימני מאבק נגד א"ליה:עדתית ,ולאו דווקא רק
מצד המקופחים עומס .גם'לפנים כבר היתה רווחת תחושת
הסלידה מןהשניות שבין הדברנות והסיסמאות המרוקנות מתוכן
שמהמנהיגים והמחנכים על חלוציות וצ(,נ(ת( .ראה לד(גמא:את
הרומן הידוע'של ס'יזהר:ימי ציקלג) .גם השמרנות הבלתירגילה
של המפלגות ועסקניהן ונטייתם היתירה להידבק~ בכיסאותיהם
בניגוד,לנוהג בצה"ל ,למשל ,דוחה צעירים.רבים מעסקי ציבור.
www.daat.ac.il
267
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
יו)(בייט
ן להתעלם מכך ,שלאמיתן של דבר רוצה הצעיר הדרכה
יי
ק ,על דרך הדוגמא האישית דווקא ,בשל תחושתאי הביט-
שר בנפשו .דוגמא לכך ,בין אחרות ,שיבתם של צעירים לא
),לעיתיםבני השיכבה האינטלקטואליתבמיוחד ,אל העולם
שלו,
כך
של המסורת ,אל הרב או הרבי ,ואל "השטיבלך"
ת הברית וכך בארץ .לא פעם הם .גם דוחים את פשרנותם
תם על שתי הסעיפים של.הוריהם ,ואת בתי הכנסת המפוא-
לו הס מוכנים בכל לבג) ונפשם ,בלא היסוסים
'להם ,ואי
'ת ,להשתקע בעולמה של תורה.
ת עצמה נמסרה כמורשה מדור לדור ,כאתגר ,אך לא כדי
פק במצוות אנשים מלומדה ,אלא לתאמה עם התנאים
ים של הדור .לכל מסורת צפויה לעולם האכנה של התאבנות
וו .לכן לחמו הנביאים ,ואחריהם חז"ל ,נגד המימסד ונגד
וים על שמריהם .אולי כל אדם חי תוךציפייה לעתיד טוב
ותוך תקווה לתיקון גורלו ,אולםהיהודי נדוש לא לקזזת
י מעשיו שלו בכליום .שכן,
.טוב יותר אלא להחישו עליד
עולם נטע בתוכנו" ,עולם שיש להקים ולתקן אותו .תמיד
' .היהוד אינו יכול להתעלם מכל עוול שנעשה בעולם ,ודרך
י נמשכת תחושה זו ,לעיתים אף בצורות מסולפות,
ם שונים
זעירים יהודים רבים עד ימינו ,אף בהיותם מרוחקים מן
ות .את העולם אפשר לשנות ,ויש לשנות ,כי אינו קיים
,ם"" ,חמישים שנה קרויים עולמך (רש"י ל"ועבדו לעולם",
,כא ,ו) .התפיסה השוררת היום ,כאילו להלכה או למעשה
קוס לחידוש ההלכה דווקא בעולם המשתנה באופן כה מהיר,
את הנוהג בדורות עברו .כבר הרמב"ם העיר בהקדמתו
ש המשניות כי מדור לדור נמסרו התורות וההלכות שלא
י משה ,ועליהן נתווספו הלכות ותקנות שונות שנת-
1עליד
בכל דור ודור בהתאם "למידות אשר בהן התורה נדרשת
אם לצרכי הדור …ואין זמן שלא היה בז התבוננות וחידוש
נים ,והיו חכמי כל דור משימים דברי הקודמיו עיקר והיו
ים מהם ומחדשיםעניינים ,והעיקרים המקובלים לא נחלקו
' .בדומה לכך עמד הרב קוק בנאומו הפרוגרמאטי בוועידה
יק
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפתיחת הרבנות הראשית'בשנת תרפ"א על "החופש לחדש ולתקן
תיקון עולם לשט שמים ,ובחיינו הלאומיים החדשים יהיה צורך
לתקן .תקנות גדולות" .וגם הרשב"ם מסרבענייני פרשנות התורה
מפי סבו,רש"י ש"הודה לו שאילו היה לו פנאי ,היה צריך לעשות
פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" (רשב"ם
לבראשית לז ,ב) .ולא במקרה מודגש בתפילהכי "בטובו מחדש
בכליום תמיד מעשה בראשית"זכי ,הוא עושה חדשות -כדוגמא
לבן אדם ,ולכן גם "שירה חדשה שיבחו גאולים לשמך".
[ו]
לאלה מקבילה ,או משלימה אותם דינאמיות אחרת מצד ה' ,שוב
כדוגמא לבן אדם ש"מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון".
"משפיל רשעיםעדי ארץ" " -משפיל גאים ומגביה שפלים" ודו'.
כל עיקרה של השבת הרי הוא הטרמת העתיד המקווה כבר כעת
ביום זה ,תוך תקוה "ליום שכולו שבת" (ראה רש"י סנהדרין,
צז ע"א" :שכולו שבת -שהעולם משמט") .נרמז כאןרעיוןהיסוד
היהודי ,שמשום מה מתעלמים ממנו אצלנו ,של ששיטח ונשישח של
העולם הקיים וסדריו -ובמידה מסויימת אף הפקרתו -בדומה
לשנת השמיטה שהיא שנת השבתון ,אשר בה מצווה האדם לנטוש
את אדמתו ,להפקיר את יבולה ולשמט את כספו אשר חייבים
לו ,ובדומה לשנת היובל ,בה ייקרא דרור בארץ לכל יושביה
ויתחדשו סדרי העולם .ההלכה משלבת ,איפוא( את המהפיגה
ואת הערעור של מוסדות החברה כגורס של קבע בסדרי העיתים.
לכן ,לא במקרה משמשות תקופות השמיטה והיובלות כמדד
לחישובי הקץ במדרשים ובמחשבה האפוקליפטית .כך הובנו המק-
רא ולעיתים גם התורה שבעל פה אצל הגויים כגורס מתסיס את
הבריות ואת החברה (התוכחה של שמעיה ואבטליון בסנהדרין
נגד עוותי השלטון משמש ציור בכניסה לבית העיריה בבאזל).
אולם לעיתים מתייחסים היום דווקא כמה מטובי הצעירים
כנראה על הרקע המתואר -אל התורה ,כאל דרך לבריחה מן
הצברה ומן המציאות במקום להזדהות אתן זהות ביקורתית,
כדי לתקנן ולשנותן ,ואילו הם נוטים "להמית את עצמם באוהלה
של תורה" .גם דרךזו היתה לגיטימית ,אך תמידליחידים ,ובשולי
החברה.
www.daat.ac.il
269
ן
.
,.:,
,.
,-.
,.
,,:",,,ן,,
י
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד"ייפ' ייזנבייט
אינו סתירה כמרד .לרצף תהיה משמעותאמיתית רק אם לא
ישמש למסירת חומר יבש ,אלא כאתגר לגבינו ,להעברת רעיונות
והלכות אשריש להוסיף עליהם בכל דור "בהתאם לצרכי הדור",
דור ודור עומד בייחודו לפני ה' (לדברי ההיסטוריון הגדול
כי
ראנקה) .ואז תהיה המסורת בעלת משמעותחיונית ומחייבתלגבי
של ימינו הנכסף לסמכות ולפעילות בתוך החברה ,אם
פותקים לפניו את הדרך לכך .ולא במקרה מקדימים אנו ברוח וו
הר*
"
"
,
צעי
ואלהי אבותינו ,אלהי אברהם
בתילתנו היומית" :אלהינו -
אלהי יצחק ואלהי יעקב" .רק עלידי כך שה' הוא אלהינו -
הוא גם אלהיאבותינו.
www.daat.ac.il