אתר דעת -מכללת הרצוג
המשפחה היהודית כחברה מחנכת
(א)
הליכוד המשפחתי
מהניתן לומר על דמותה החברתית של המשפחה היהודית ,אשר
יחול על כל גילוייה במשך שלושת אלפי שנות קיומה במאות
ארצות ותרבויות ,ואשריקיף את כל משמעויותיה של המשפחה:
המיניות ,הדתיות ,הכלכליות והתרבותיותז
נראה לנכון ,שבמקום לשרטט קווי דיוקן של המשפחה !,מוטב
להסתפק במספר הערות מיתודולוגיות ,אשר יעזרו למיין ולהבין
את החומר התעודתי הרב ,המתייחס למשפחה היהודית.
בין שלושת גורמי הקיום של המשפחה -הביולוגי ,החברתי
והליגאלי המלאכותי ביותר והאנושי ביותר הוא הגורם הלי-
גאלי ,והוא-מתגלה כאשר שני הגורמים האחרים אינם פועלים
כלל .דוגמה לכך :יעקב ולבן .השניים נפגשו לראשונה כאשר
יעקב היה ,לפי עדות הכתוב ,בן שבעים ושבע שנים .רק מכוח
הקשר הליגאלי ידע יעקב שהוא זכאי לצפות לעזרתו של לבן,
ומכוח אותו קשר חייב היה לבן לעזור לבן אחותו.
ספרי המקרא והספרים החיצוניים מעידים על עוצמת הזיקה
הליגאלית .במרכז העלילה של ספר רות ושל ספר טוביה עומדות
דמויות ,שהזיקה שביניהן היא אך ורק ליגאלית .בספר רות
1
המליצה "ק11י דיוקן של המשפחה" מעמידתנו אף היא על התפקיד של
בני-האדם הנ1רמאליים
המחקר בנושא זה .כשם שפרצופיהם של
כלף של פונקציות באותם תמחוורמג.
בים מאותם חלקים ,כן המשבחה היא צירו
החיים .ההבדליםבין דיוקנאות הם בצורת החלקים ,וההבזלים בנן משפחזת
הם בדרכים בהן הפונקציות הש1,,ת מתבצעת .האותר1פולו(יה מבחינה נין
השתייכות תורשתית יבי
ן השתייכות מיבנית לגזע מסוים .הרוב המכריע
מבחוננה מיבמת והן מבחתה תורשתית.
של המו((ולים סיד לרע ,ה
חר.(.ס :מונ(ול.כ מצד הרקע התורשתי הפראים כב( ,הנוע
תןכני
אולם" ,
להיפך .כמו-כן תיתכן משפחה שהיא מצו המוצא יהודית,
הלבן
וכ
ומצד "לו ,,הפ(1קציוה של חיי המשפחה -יהודית .משפחה -כזאת היא
חריג 011 ,אם היא בעלת עניו רג לסוצי1לו( ,אינה בעלת חשיבות לובו
ה,
יא
www.daat.ac.il
347
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד" 4ן' רפל
אהד הפרטים המקנים משמעות לסיפור היא הזכות החברתית
בין רות ובין משפחת אלימלך .כמו כן בספר טוביה.
המכריע ,בו מניע המלאך את טוביה לנישואים עם שרה,
אור לא הכירה מעולם ,הוא הנימוק שהיא ממשפחת טוביה.
ם אלה עולה המוטיב של המשפחה הליגאלית ,תודעת
ב"יפורי
ההשתייכות אליה והכרת החובות והזכויות הנובעות מהשתייכות
זאע ,כמשהו טבעי ומובן ,מוסד חברתי שאין צורך להסבירו
ול"צדיקו.
מפיאות ליגאלית זאת מן הדין שתתמיהנו ,שהרי היאיסוד ובסיס
עניינים ,הנחשבים לרחוקים מליגאליזם ואף מנוגדים זה
ה"יחלטת
הנימוק
!
ליני
,
ן
:
לז" ( )1הקשר המשפחתי הליגאלי יוצר ,מכוח עצמו ,זיקה
ריגשית .בימים ההם יעקב המנשק את רחל ,לבן המחבק
את יעקב ,ובזמן הזה -אחים ואחיות אשר נפרדו בילדותם
.ונפגשים אחרי עשרותשנים ,מחבקים ומנשקים אלה את אלה
1
בעוצמת הרגש.
( )2כשם שהזיקה הליגאלית מעוררת רגשות ,כן היא שמה
ן להם מעצור .איסורי עריות חלים על קרובים ,גם כשאלה
אינםמכירים זה אתזה.
הברה לחברה ,בין תרבות לתרבות ,קיימים הבדלים רבים
,
בנישום המשפטי והמנהגי של עקרון המשפחה הליגאלית .כש-
אים רואה עצמו מחוייב להזמין לשמחתו המשפחתית אנשים
,
ן
,
ן
ן
בי
בשל דרגת קירבתם ,כשאנשים רואים לעצמם חובה להשתתף
"1לוויית המת הדבר המחייב אותם היא הזיקה הליגאלית.
תופעות אלה של-זיקה ליגאלית אינם מאפייניכ את המשפחה
וש
ר' גם יעקב כדץ,
.31-30נישואים וחיי אישות במוצאי ימי הביניים ,ציון ,כרךי
תשיח ע'
נ ,מה שבתרבת אחת שין למנהג ,שייך נתרבית אחרת למשפט .זרן משל,
חובת העזרה ההדדית של בני המשפחה היא בתרבות "המערב" של ימינו
ובמשפטו בגדר של מנהג ,אולם בתרבית חתירה היא חובה משפטית ,והתלמוד
בפירוש ,שאף על ש"עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת" -אולט
מצייג מעיר אחרת פי
קודמים אףל"עניי עירך.',
קריביס
הלשוו מקיעה אף ה,א יהעמיזמ על קימה של ,יקא משפחתית ליואלית
בין קריבים .כל אותן דרגות קירבה ,שקייט ביגיהן יחס.משפחה ליגאלי ,יש
להן שם מיוחד ; אח ,אחות ,יבם ,והכללי ביותר -גואל ("וכי יש לך אדם
שפות שונות ,כאספקלריות
,בישראל שאין לו גואלוס,ספרי במדבר ה ,ח).זו ברשימת המלים המיוחדות המצתנות זיקת
.4של תרבויות שונות _,נבדלות זו מ
4
,
ן
ן
ן
,
ן
קירבה משפחתית.
',ן344
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרצוג
אתר דעת -מכללת
הידית
המשפחה ה
כחברה מחנכת
היהודית בלבד .הן מצויות כמעט בכל חברה .אם ניתן לראות
בזיקה המשפחתית הליגאלית ,הקיימת במשפחה היהודית ,משהו
המאפיין אותה לעומת הרבה תרבויות אחרות ,הרי זה בצירוף
של הזיקה הזאת אל כמה ממצוות התורה והלכותיה ,הקשורות
בענייני משפחה.
עלפידין תורה רשאי אדם לגרש את אשתו בעל כורחה ,אם מצא
בה פגם ,שאין התורה מגדירה אותו בדיוק .הפשטות והקלות בה
יכול אדם לגרש את אשתו בולטים לעין ,בפרט אם משווים' את
סדר-הגירושין שבתורה עם הטקס המסובך של קינוי והשקאת
סוטה .מן התורה כשר הגט אם נתקיימו בו עשרת התנאים
שמדאורייתא .אפשר לכתבו בכל כתב שהוא של קיימא ,ועל הכל
כותבים -אפילו על עלה של זית ועל הקרן של פרה ,והכל
כשרין לכתוב את הגט -אפילו חרש שוטה וקטן (משנהגיטין ב,
ג-ה) .אולם קלות ליואלית ואת אינה נוהגת למעשה .הנביא
מלאכי מתרעם על המגרשים את נטיהם ,וחז"ל התקינו כתובה,
כדי שלא תהיה אשתו של אדם קלה להוציאה ,בבלי ,כתובות,
לט ע"ב) ,והתקנות ההולכות ורבות של ראשונים ושל אחרונים
עשו את הגט לאחד ממעשי בית הדין המסובכים ביותר ("כל
שאינו בקי בטיבגיטין וקידושין ,אל יהא לו עסק עמהם" ,בבלי,
קידושין,וע"א).
לכאורה ישנן כאן שתי תופעות היסטוריות הנובעות ממניעים
מנוגדים ,מצד אחד -התחשבות בזיקה הליגאלית ,גם בהיעדר
קשר ריאלי,ידו של החוק על העליונה ,ומאידך גימא -שינויים
מרחיקי לכת בדיני אישות ,המעידים שנטיות חברתיות גוברות
על כללי החוק .אולם על צד האמת ,שתי התופעות הן רק שני
צדדים של עיקרון אחד -חיזוקה של המשפחה,י בייסודה וב-
קיומה ,במשמעה המצומצם 'והרחב ,המיני ,החינוכי ,החברתי
והכלכלי .אם החוק מחייב יותר משהלב נוטה -החוק מדריך
את הלב ,ואם הלב נוטה ליותר מאשר החוק -גובר הלב.ן
4מגמת חינק המשפחה (יכרת (ם בתה( המלנה את ייסוד'המשפחה:
"יבטסוי
ל
הא.רוס,ו יה(,שיא.ן ,הבטסת (ד((,ה ,עישיר נכסים ,ניטיל ייבום ,ב
טענת "טמאהאני עליך" (משנה טוף נדרים).
5הדביקות היונקת משני מקורות ,של החוק ושל הרגש ,והנשמעת תמיד לחזק
שבשניהם ,היא משמעה של המלה "לויאלי" ,המבטאת את הקשר
י
ל
א
ג
י
ל
ה
והרגשי כאחד ,כגון בדברי דנזדב(ונה;
( lamyourtrueandloyalwifeאוחלו
ד,
ב),
349
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
,
ן
,
ו
ד"ן4
ד' רשל
אתר דעת -מכללת הרצוג
(ב 1הריבוד החברתי והמשפחה
הללכה מרבה לתאר את תחליד התהוותה של המשפחה :סדרי
ק,וושין ,כתובה ,חיפה וכל כיזצא באלה ,ואת תהליד פירוקה:
גיטין ,אלמנות ,גביית כתובה וכיוצא בהם .באורח-החיים היום-
של המשפחה כמעט שאין ההלכה מתערבת,דיני כיבוד אב
ואםויחסי האיש והאשה כמעט שאינם שכרים בספרות השו"ת.
א היחיד הקשור בחיי המשפחה הסדירים ,התופס מקום
היוש
ייי
.
נ*ד
בהלכה ,הםדיני טהרת המשפחה .שתיקה זאת של המקורות
ההלכתיים מצד אחד וריבוי תיאורים ספרותיים ,המתארים את
~גידיליה שבחיי המשפחה היהודית ,אם בגיטו ,אם בעיירה
הודית ,אידיליה אשר ציירים כמוריץ אופנהיים
וגם בשכונה הי
כלארוה בתמונותיהם ,כל אלה יצרו תדמית של משפחה יהודית
טוהר ותום ,דתיות עמוקה ,הארמוניה חברתית ובעלת
תרבות ספרותית מקיפה .הרדיפה אחרי הפרנסה לא סינוורה
הנפש ,שהיתה פתוחה לערכי היהדות ,דבקה בהם ומסורה
לגם עד כלות .כמובן שהיו מקרים שבהם משפחה נפגעה קשה
ק
וד רק '
ם כך את המשפחה היהודית, ,כולים להביא ראיות רבות
"14אי
נישור דעתם.י אכן כזה היה האידיאל של המשפחה היהודית
המנהיגות הרוחנית של הציבור היהודי ,מימי המשנה ועד
"קופת ההשכלה .אולם במציאות היו הרבה מקרים חריגים,
וגלההיומשניסוגים.היו מקריםשהיוחריגים כתוצאה מתכונות
של אחד מבני הזוג או שניהם .המקורות המתארים מקרים
מציינים בפירוש ,שהמקרה יוצא דופן בסביבה החברתית של
"משפחה שדנים בה .במקרים אלה ניכרת במקורות הזדעזעות
להסתייגות מן ההתנהגות הנפשעת .אולם רבים המקורות ,אשר
מתוך סגנונם ולשונם משתמע ,שהמעשים המתוארים הם חריגים
יאת
"'ת
י
שיני
לוהפי
עא
"
ר
,
ן
,
אין כל תשואת העוסקות בענייני כ3.וד אב (אם בתשובותיהם של :הרי"ף
' בלא(. ,ירושלים ,תשי"ח–כ"אן,
,פיטסבורג ,תשאן) ,הרמב"ם (מהד' י
ן
,הראב"ד (ירושלים ,תשב"ד) ,ז"א 3ן הכמב"ר (ירושלם ,תרצ"ר) ,הריטב"א
( 1ירישלים ,תשחט) ,הרא"ש ,ע"פ מפתח שו"ת ,ירושלים ,תשטה) -נולם
ספדזים .ד(מ"ה ,מ((,-דק ,תשט",ן ,רש"( ,שם ,תש"() ,ר' הם ,ברלף ,תנד"ח),
בעלי התוספות(ניי-יורק ,תש",ד) ,מהר"מ מרוטנבור( (,רושלים ,תשחו–נ"ל.
ז ר' למשל את (ישתו האלול(ניטית של מ' גידמאן ,התורה והחיים בארצות
הביניים ,וארשה ת"נ")-תרנ"ט ,חלק א' ש ,195-189חלק ('
המערבבימי
,
ן
,
ע' .95–ya
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת
הרצוגהודית כחברה מחנכת
המשפחה הי
לעומת הנורמה ההתנהגותית של הכותב ,אולם סביבתו החברתית
של הנידון אינה רואה כל פסול בהתנהגות נפשעת.
ההתייחסות השונה מצד הסביבה למעשים שיש בהם עבירה ,לא
פחות משהם מעידים על שינויים בסולם הערכים של החברה
היהודית ,הרי הם מעידים על שכבות חברתיות שונות ,תת-
התרבויות של התרבות היהודית הכוללת ,אשר סיגלו לעצמן
שיטותערכין משלהן.
להלן יודגםכי חלו שינויים בקריטריונים ההתנהגותיים בחברה
היהודית .אולם יחד עם זה ,היה קיים בכל דור ובכל גלות ריבוד
הברתי בחברה היהודית ,וכל רובד היה דן עלפי דרכו .ריבוד זה
לא היה זהה עם הריבוד הכלכלי .למצבו הכלכלי שלהיהודי היתה
השפעה מסוימת על מקומו בחברה ,אולם פרט למקרים נדירים
ביותר של עשירות מופלגת ללא ייחוס וללא תורה ,היה המצב
הכלכלי גורם משוי בקביעת מעמדו החברתי של היהודי .הקרי-
טריוןהדומינאנטיהיה הקריטריוןהדתי-תורני.
על-פי קריטריון זה התחלקה החברה היהודית לארבע שכבות,
ובכל שיכבה דמות אחרתלחיי המשפחה.
למעמד העליון של החברה השחייכו בני התורה המובהקים,בין
עניים כרבי יהושע בן חנניה,בין עשירים כרב אשי .הם היוו את
השיכבה הנורמאטיבית של החברה היהודית ,חיו עלפי ההלכה
ומתוך זיקה מתמדת לפסק ההלכה .בשיכבה זאת ,שמירת צביונו
היהודי של הבית ,קיום המצוות ותלמוד תורה הם תכוי הפעילות
הדומינאנטיים .הגברים הם ,כאמור ,תלמידי-חכמים ,גם אם אין
תורתם אומנותם .הנשים
עוסקותבענייני הבית (דואגותלענייני
מזון ,שבת ,טהרת המשפחה ושאר
י הבית היהודי המופקדים
נ
י
י
נ
ע
בידי נשים .הן שולחות את הילדים הקטנים ללמוד והן מלמדות
את הבנות ,הלכה למעשה ,את הדינים שאשה מופקדת על שמיר-
תם.נשי העשירים שבשיכבהזו עסקו בדבריםהספיצפייםלעשירים,
מעשי צדקה בממונן וגמילות-חסד במעשי ידיהן; וגס אם נעזרו
י "בני-הבית" המשרתים ,הנה התוכן של
בחלק מן העבודות עליד
האשה,.
הפעילות החינוכית והאחריות לה נשארו בידי
8
יוזמה קיצבית של אשה משיכיה זאת מתיארת בקיות ר' אליעזר מגרמייזא
על אשתו "בטח בה לב בעלה …עשתה לו ספרים מעמלה …דרשה צמר
לגו יציצית …חיטים לסבריט …טוותה לתפילין ,ולמסלות ולספרים,
…והברה כארבעה ספרי תודה '…בוז ,תימ,זים D~1DVIקרועים…
גיציי
עשתה פתילות למקדש מעט ולמדרשים …קלה כצבי לבשל לבחורים…
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
כללה את אלה ,אשר עיסוקם בתורה היה משני,
שלא מצאו את דרכם בים התלמוד ללא הדרכתם של
א 4מפני
השיכבה הראשונה ,ואם מפני שעיקר עיסוקם היה מחוץ
לתלמוד תורה ברפואה ,מסחר ,שולחנות ,מלאכה וכיוצא באלה.
שקבה זאת היתה נחותה לעומת שיכבת תלמידי החכמים המובה-
וסימנה המובהק של נחיתות זאת -הרצון החד-צדדי
לבוא בקשר חיתון עם תלמידי-החכמים המובהקים.
י שאפשר לכוותה בשם "אורתודוכסית" ,היתה קרובה
.שנבה זאת,
?וןה לשיכבה הראשונה ,האורנית" ,בהשקפת עולמה מאשר
על הרת בנעוריהם לישיבות,
ב,ורח-חייה.בני שיכבה זאת
נשלחי
פסקו מלעסוק בתורה .הפונקציות
וגטכשריחיים על צוואריהם לא
האשה בשתי השכבות היו דומות מאד .ההבדל העיקרי היה
ב4עילות ראש המשפחה ובאווירה הכללית של הבית .נושאי
ה~יחה של הביתהיושונים -כאןדברי תורה ,וכאן חולין.
בנ
יים ,פרט למעסות ,רק להאזין ,וכאן יכלו-להביע
כאן יכלו הנש
הבנתן במילי דעלמא .יומו של הלמדן ,שולחנו ,שבתו
דנתן.לפ
ליומר ,גורמי חינוך ביתיים ראשונים במעלה ,שונים היו
ועגו ,כ
בעל-הבית האוהתודוכסי,.י
בל
ק!",
.
%
מ"ל
1
י
4
י
ו
'
.
י
,
ל
ן
,
1
]ן
ן
,
1
ערכה שולחנה לכל החבירה …מרחצת מתים …אומרת תהילות…
ומירות ותפילה ומדברת תחנונים …לימדה נשים …סדרי תפילה בבוקר
מטרחה"( .נדפס
ובערב סודרת …קנתה חלב ללומדים והשכירה מלמדים
לאחרונה ב"המעיף' כרךיב).
0,שם"0ן0ץ
c i e r
;55 Towimע 0ל:Judejener;zeit~war~immerlbestrebt.e0
~r
J e De" h
.ת40תת d.h. 4]0 Tochter eines talmudisch gebildeten, fur seinen Sohn zu
AnderNeits
~ 1
e
l
e
k
dh
I I i e fo scheute
s 0]u l
nM e und
eח G b 0]00תמן e
gebideten
:nets
:iduml
raT e e
t Ih ncselnoer'.nT
Mוחטת u a
.Wengerof, Memoirenע z igeba"J
;
.33י
.
~~
IIr
.Be
,rn
vti
'tuemssorG
הדברים אמורים בראשית חדירת ההשכלה לרוסיה והם יפים פי כמה לדורות
קודמינו( .ר' זכרונות גליקל ,תרגום א' ז' רבינוביץ" ,דביר" ,תרפ"ט ,לתאור
האויירה באותה שיכבה בגרמניה של המאה היאה).
להבדל שבין שתי השכבות הוא ההבדל בסוגי הספרים ,שהיו מצויים
סג
יי
י של בס כל אחת מהן ,מן המאה הח"ז ועד המאה הי"ט .שעה
זנם
פר
אבוב
שהלמדנים עיינו ב"זוהר" ,עיינו האורתודוכסים ב"נחלת צבי" מאת ר' הירש
()1772
ב ר רחמ אל .האטש .הספר ,באידיש ,הופיע בשנת תקל"ב
י
בחי
'ו
המצבר ,והוא כולל תרגומים חופשיים ופאראפרזות של מאמרי הזוהר,
בהבלטת אופיים המוסרי ,המחבר מציין נעצמו את הציבור שלו נועד הספר:
מוסר פון זהר הקדוש …מיר האבן גיקליבן די דברים פשוטים"
י
ר
ב
ד
"
(מדבר השער) .הספר הופיע במספר מהדורית (גם בשם "נופת צופים"
ה וילנא תרג"ל (872ג) ) .לאותו ציבור נועד במקורו גם "השולחן ערוך'י -
" …למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל ישראל /כ כאשר ישאלו
י-בתים הפונים
לתלמיד חכם דבר הלכה ,",..כלומר ,הספר -נועד לבעלי
ו;
"
[
פן
ן
ן
י
ו
ן
ת
,
ן
,
.
ן
ש
ן
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת
הרצוגהודית
המשפחה הי
כחברה מחנכת
השיכבה השלישית בחברה היהודית היו ה"בעלי-בתים" .לשיכבה
זאת היו שייכים יהודים אשר מבחינה כלכלית לא היו נבדלים
מן ה"אורתודוכסים" ,היו ביניהנ? עשירים ואנשים בעלי אמצעים
מוגבלים .הצד השווה שבהם הוא ,שלא ראו בהלכה את הנורמה
ההתנהגותית .דבר זה ניכר_בעיקר בפעילות _הכלכלית ,אולם גם
עבירה .בעלי.
בחיי הבית לא היתה קיימת הקפדה וחרדה מפני
הבתים לא ראו בשיכבה התורנית את השיכבה הנורמאטיבית ,לא
ביקשו חתנים מבין בני-הישיבות ולא ראו בלימודי הישיבה של
בניהם את תכלית חינוכם .כמובן שאי-אפשר היה להעלות על
הדעת ,שבעל בעמיו יזלזל~ בפרהסיא במצוות תתורה ,על כךיש
לראות גם בפגיעות קלות בהלכה ובמנהג.ביטוי לזלזול מרחיק
11 .
לכת באורחיהחייםהיהודי
השכבות ,האורתודוכסית ובעלי-הבתים ,לא היו מנותקות
שותימזו ניתוק מוחלט .בתי-הכנסת היו משותפים לכל הקהילה
ז
בשאלות להלמידי חכמים .גם ספר "יוסף אומץ" לר' יוסף יוזפא האןנוירליגגןאותה שיכבה ,שלא כשיכבה התורמת ,עמדו
בי
ונ
נועד לאותו ציבור .ומכיוןהשגב
רי ,ציין המחבר את "חשבון החוגאות" של
בקשר הדוק עם העולם
הנוצרים ,לתועלת איש העסקים היהודי (במהדורת פפד"בו תרפ"ח ע'
.)260-257
ר' יחיאל מיכל מארפסשיק'! :אשתומם על
11כלפי שיבבה זאת מכופים דב
ר,ין נזהרים באמירה לגוי ,ואפילו בשבת עצמו…
המראה שבעת ובעוגה הזאת אי
ויים חוץ לעירוב להביא טרף לביתו באשר ישאל נפשו
ומה גם ששולחים ג
ובשכר בוקר וערב .ומה שאין נזהרים להזכיר בשבת הן שם דמים
ביין
כום מניין ,ויוצאיו חוץ למחיצה בכל דבר" (סדר .ברכות,
וסכום מידה ויס
קראקא ,שמ"ב ,ח' ע"א .מובא ע"פ ח' ה' בן-ששון ,תקנות איסורי שבת של
פולין ומשמעותן החברתית והכלכלית" ,ציון" כא (תשט"ז) ע' .)183על
"מאורגנת"בדיני טהרת המשפחה ר' תשובות הרמב"ס מהד' פהיימאן
פגיע
ןהצו וסימן ק ; מהד' בלאו סי' רמב י-שכא .על פגועך בהלכה מטעמים
סימ
על מה סמכו רבים מכני עמס שלוקחכן
כלכליים כותב השחך" :לא ידעתי
לפועליהם עכו"ם .והדבר פשוט להם להיתר"
טריפות בכיתן ,כדי להאכיל
(ש"ך ליו"ד סי' קיז ,מובא אצל בן-ששק ,כנ"ל ,ע' .)193בדומה לש"ך
בגלות ספרד" :היהודים שהולכים
נמזגה אירופה ונתאר הריב"ש את
המצבבמדבר הגדול והנורא .והכל יודעיו,
כשיירא בגמלים עם אורחת'ישמעאלים
שמאחר שאינם רוכבים על סוסיםכי אס על גמלים ,שהםצריכין לצלל שבת
בפרהסיא ,לרכב וללכת עם השיירא ,כי מפני הסכנה לא יוכלו ליעכב במדבר
למחות בידיהם ,שלא יצאו
לבדם בשבת ,ולכן נסתפקת בדבר,
אם ר
אתאויהשבת( "…שהית הריב"ש,ניו-
בשיירא במדברות ,למען לא יבואו לחלל
יורק תסייד (ע"פ לעמבערג תקס"ה)סי'יז).
למחות" ברור ,שהשאלה נתעוררה בדיעבד ,לאחר
.מדברי הריב"ש "אם-ראוי
בל לחכות לפסק-דין .ובדור מאוחר יותר,
לשיירות
שהיו יהודים שהצטרפו
י בעל "עטרת וקיים"" :ובמדינות הללו
בערב-שבת ,כותב
בעניין יציאה
לדרך והנח להג) .מוטב שיהו שוגגיו ועל יחו מזידין" ("עטרת
איך נזהרין בזה…
זקניה" לש"ע או"ח ס" רמס).
353
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
וק~בוש היה בדרך-כלל דומה; ועם זה היה קיים ניתוק חברתי,
כ"ן'האורתודוכסים נמנעו מלתת את בנותיהם לבני "בעלי-בתים",
שלחשבו בעיניהם לעמי-הארצות ("המשיא את בתו לעם-הארו
מזפתה ומניחה לפני הארי") ,ולא רצו לקחת כלה מאותיהם,
מ4שש שהאשה תאכיל את בני ביתה מאכלות אסורים.
השחרונה בחשיבות חברתית ובמעמד כלכלי ,אבל כלל לא בטלה
ב1יעוטה ,היא השיכבה הרביעית ,שכבת הפרולטאריון ,העניים
בשמון ,בתורה וביחוס גםיחד .מי שהיה גדול בתורה ,גם אם
הד עני מרוד ,השתייך לשיכבה הראשונה .מי שהיה בן-טובים
שנתרושש ,גורש או "נשרף" ,אף הוא לא היה בשיכבה הרביעית.
על שיכבה זו נמנו סבלים ,קבצנים ,עגלונים וכד'.י1
ן
,
,
ן
,
1
,
! 1דנתם מאל.9ם שלפןשיכבה ,את פייסם ססיל רותבמאמד.
110001 0) Abrahamם1
the Midd]e Agesבק.גץ -
TheOrdinaWJew
i s S
ytud
aies
s andl
s E
. 424-432קק Neuman, Leiden 1962
ברשימה של שומרו המיסים המוטלים על ידיהורים גליניולך שבאנגליה
ן בשנת ,1240כרבע מתוך מאה המשפחות שברשימה היו פטורות ממיסים.
,
1בהתחשב בתפקידו הפיסקאלי של היהודי ,אפשר להניח שאלו היו דלי דלים.
[ על ניתוקם של-יהודי הפרולטאריון מאורח-החיים היהירי אפשר ללמוד מזה,
שיהודים היו משרתים בצבא הנוצרי בתפקיד קשתים (פסת4יס,)0)0556
וכי במאה ושבעים ישיבים באגליה נמצאו תושבים יהודים במספר זעום,
ן שלא הגיע לכדי קהילה .יהודים רבים ביישובים אלה התנצרו בעת הרדיפות
ו
,
ן
ן
ו,
בסוף המאה השלוש עשרה-
ן
ן
תעודית משפטיות מעידות על התנהגות איפיינית לאספסוף ,כגגו תיגרת
ידיים בין נשים יהודיות ונוצריות (אנגליה ,)1278אשה יהודיה שנשכה אזנה
ופיה של יהודיה שנחה (שמג בעל רוצח אשתו (שם) ,רצח בבית הכיסת
ן
שתייה לשכרה היתה מצויה נין יהודי תגגליה .התרטשת יהודייס ווכריס
באיטליה ובספרד .לשיא של פריצות הגיעו כנראה אב ובנו (בספרד) אשר
הואשמו בגניבה ,רצח של תימק ,ניאוף ,שרועת שיר ,מעילה ,תקימה
ן
על יהודים רוצצים מצ'לסי (אנגליה) כותב Jewry
)15א 4 or the xvlll Century, Trasactions of lhe Jewishבם 81 the
. 36-41.קע(נ97נ) soc. ofEngland~ Vol. ()%111
ה
,
י
,
ן,
,
(איטליה).
ותיגרתידיינו בבית-הכנסת.
ז"11
J h Geraddl
s i 1l
5תg1
Eחסn
ן תמונה דומה של שיכבת בעלי-הבתים -עמי-הארצות ושיכבת הפרולטאריון
ף מצטהרת בזכרונותיו של יהודי מסייגה שבאיטליה במאה הט'ץ ]. Roth.
. 353-402,עק Siefinese.;0*, HUCA vol. 5, 1928,ש0,
I s r i oThe
meM
,
ן
www.daat.ac.il
ירושלים תשל"ו, ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח," המשפחה בתפישת היהדות- "משפחות בית ישראל:מתוך
הרצוג
מכללת
יהודית כחברה מחנכת
המשפחה ה
– אתר דעת
: כותב רות,יינה17בסכמו את הזכרונות שלהיהודימ
dreas of the Ghetto, ם1-educated,superstitious, quaael
some, sordid… ש6 obtain % unique תו5!8)תו !ל0 חן0 daily lifeand da~y
rethosesr who
a fjp t a v o m
~ . I 'ysquabbla
.t tI eoi
lh oremalned
e o ! סחp
..1!13
%מ
~ r~i
al
u niIahdI
f
"l.d
;n u
e[(c csoe iu w ed h 1)ח0
The n
a aamped
eo r ewr t wm na i ro
and
I
y stuffy~n50 that a
idea 0,pr'~y ן5ת0) 50 in~ch 85 (hought 0, The
ק0]50ת5 10 whom ל,0 are presonted 870 neither 87081 merchants 0תס ת0
פbrokers
. , .I
d _n(a .IthI l r.nn
eי
tue fhr o n .e.bi t m
taעe
eof בק
hhre 0ב
s
t
i
hucksters.
The state 0] culture 15 suTprisingly low. and Heb~w books fieN
pdncipally 85 secvity for 10תב5.,. There ן5 gaming and "זסתזthan ב
susPicion ordrinking מנthe Ghetto )תזסיש… Inside the Ghetto 1 סעhear
1!4סdnbuticon
fit k
fcuds
~ . I. o
.r 1g
rstane
c ai b
ThetraditionalI ק801מ0 fiatult
6fJew
bi mt
1 תlhe
,i !"i
t iw15 bel
:~~ g s]ם
tiaed by
a eropen
n r
l su
c
:sometimes
חוshedding
I
r
o 61004 )ם-Roth, ן6,4,קק. 359-360(.
Abrahams ' ר,1ינ- ואפילו שודדי, אנשי מלחמה,מלחים-על יהודים
~lsrael
. פרק י"בJewish tife חוthe Middl~ Ages
ביתית שנידרדר עד לתחתית-אוטוביוגראפיה של יהודי מהשיכבה הבעל
)עSeyenteenth Century : פירסנ) פרופ' אלכנךנדר מרכס,העולם החברתי
Autobiography, 7.)ן,%. ל4,5. ע111 )1917/8( עס.276-283,
,
e1! tellshט3 0] t
355
www.daat.ac.il