אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופ' זאג פלק
המשפחה בחברה שבתמורה
שמענו זה מקרוב על הקמתו של מכון הרבייה והתפתחות העובר
עליד אחד מבתי החולים בארץ ,ועל השאלות שהוזכרו בנאומי
הפתיחה ,כגוןייעוץגיניטי ,עיקור חולי נפש ,היתר הפלה במח-
לות תורשתיות וכל כיוצא באלה .ועלינו לשאול את עצמנו ,כלום
נכון שייפקד ממעמד זה איש הלכהז האם בין המתוקנות שב-
אומות העולם אין משתפים בדיונים על עניינים אלה אנשי דתז
אולם אצלנוקיים ניתוקביןאנשי ההלכה לאנשי המדע ,הטכניקה
שאל לנו להסתפק בתיאורהיופי שבמסורת,
ומדעי החברה .דומני
בהבאת ציטאטות מרשימות ומרוממות ,אלאעלינו להיכנסבעובי
הפרובלימאטיקה ולא להשתמט מלנקוט עמדה ,או לפחות לברר
אתהבעיותהניצבותלפנינו בשעהזו.
לעיתים נתקלו חכמינו בתופעה ,שהנסיון המדעי שלהם הטיל
ספק בהנחות היסוד של הלכות מסוימות ,ואז אמרו לעיתים
נטילתידייםבין דג ובשר,
ש"נשתנה הטבע" .כד אירע למשל לגב
יעיני ,שמה שתהיה עמדתנו
ולגבי המציצה לאחר המילה .ונראה ב
הטבע ,אין ספק שמישתנים סדרי החברה .ספק אם
לגבי שינוי
עלינו להניח כי הכללים הביולוגיים נשתנו ,אך ודאי שסדרי
כים ומשתנים .השינויים מתחוללים בימינו במהי-
ההתנהגות הול
רות כזאת שכל אדםשעיניים לויכול לחוש בהם.
על כן הנושא שלנו חשוב לשימור המשמעות של ההלכה כתורת
חיים .אםיש משהו שמאפיין את תורתנו כנגד דתות אחרות ,הרי
הרפורמאטורי להבדיל מן האופי המהפכני .ידוע ,דרך
זה האופ
יושו של הרמב"ם על הקרבנות ,שהתורה לא הלכה בדרך
משל ,פיר
הקיצונית לעקור את המנהג הקיים ,אלא ניסתה לקדש אותו
ולכוון אותו לשמים.
אפשר לדון רק בקאטיגוריות עקרוניות
גם בתחום המשפחה
י
א
המציאות,
משתנות ,אלא יש להביא בחשבון את
כדי
ובלתי
.ן35
www.daat.ac.il
,
ן
פרופ'
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ז' פלק
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאפשר יהיה לתקנה .כידוע ,כבר פירשו חז"ל את פרשת יפת
תואר ש"לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע ,מוטב שיאכלו
ישתקל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבלות"
(בבלי,קידושין ,כא ע"ב).
בווהאי הניחו החכמיםכי מלכתחילה היה אולי רצוי לתכנן את
דמקה העם והתנהגות כל יחיד בו ,בצורה של קדושה שלא יהיה
כלקיצורך בפרשה זו .אך התורה "לא בשמים היא" ,והיא יורדת
לסלה דעתו של האדם המצוי ,על היצר הרע שבקרבו ,לכן עליה
להביע פתרון צנוע יותרכדי לתקן ככל האפשר את המעוות .אם
כבה;אוכלים דבר אסור ,מוטב שיאכלואיסור קל מאיסור חמור.
בדללה לזה אנו מוצאים אצל הילל שהתחשב במציאות הממשית.
לפללך ,לא זו בלבד שהתקין את הפרוזבול אלא גם טיהר את
הממזרים .הוא ראהכי יהודי אלכסנדריה נהגו קלות ראש באי-
רו*ן ולא הקפידו לבטל את הקשר עלידי גט דווקא .החכמים
שבאותו הזמן ביקשו להכריז על הילדים של אותן הנשים ,שחזרו
י בדיקתו את
ונישאו ללא גט ,לממזרים ,עד שבא הילל ועלפ
כתיבותיהם התיר את הילדים לבוא בקהל (תוספתא כתובות ד,
לא נמצא עלידי תכנון של חכמים,
ט),זמעניין הדברכי
דווקא עלידי הפתר
המנהגויהספונטאני של העם ,אלא שדרוש היה
אל"
כהילל ,שיראה את האפשרות הגלומה בשטרי ההדיו-
טות.
דרך משל ,את החלטתו של רבן יוחנן.בן זכאי שראה
כי~אי אפשר למצות את הדין בפרשת סוטה" :משרבו המנאפים
בוללה פרשת ."nDIDרבן יוחנן בן זכאי הבין כי סדר הסוטה
יכש להצליח רק כאשר מאמינים בו ,ויסודות המוסר מוסכמים
עלן'רוב הציבור .אולם כאשר שוב לא היתה קיימת ההנחה הזאת,
היתה קיימת סכנה שהפעלת פרשת סוטה תביא לחילול השם.
דא נאמרכי ביטול תורה זהו קיומה וכך נעקר המנהג
והלין (בבלי ,סוטה ,מט ע"ב).
דורות לאחר מכן התקינו חכמיםשאין להתחשב בחשש שמא
אשה בגדה בבעלה ,ומותר לזוג להתפייס ולהמשיךבחיים המשות-
פיה .עלפי ההלכה הקדומה האשה שאמרה לבעלה "טמאה אני
לא' ,נאסרה עליו ויצאה בוט ,ואילו עתה קבעו חכמים שאין
מימינים לאשה ומותרת לבעלה (משנה סוף נדרים).
היחשבות בתנאים המשתנים מצאנו (ם בהחלטות בית הנשיא
בר,ימכא
א",ניקח,
על~,כגון
ב"ה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת
הרצוג
המשפחה בחברה שבתמורה
י שליח .לפי שורתהדין ביטול של גט מצד הבעל
בענייןגיטין עליד
אחרי שמינה שליח להולכה צריך לגרוםלעיגון האשה ,וכאן באה
התקנה שבבל זאת מנשירים את הגט .החכמים תמהו כיצד יכול
היה הנשיא להכשיר גט שהוא פסול מדאורייתא ,ולאזזו משם עד
שמצאו את הכלל "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש" (בבלי,
גיטין ,לג ע"א) .בכל אופן נקודת המוצא של המתקנים היתה
"אם כן מה כוח בית דין יפה" ,היינו ,הם הניחו כי מוכרחה
להימצא דרך כדי להתגבר על התופעה של ביטול הגט בניגוד
לרצון בית הדין .דומה ,שבשביל הקדמוניםדי היה בנימוק "אם
כן מה כוח ביתדין יפה" ,כדי לבסס עליו את ההיתר.
בדומה לזה הכשיר רבא גט שניתן על תנאי שהבעל לאיבוא הביתה
עד תאריך מסוים ,אף על פי שאירע לו אונס והוא ניסה לבטל
את תוקפו של הגט (בבלי ,כתובות ,ב ע"ב) .כאן בולט אפילו
החידוש יותר,כי לא היתה בזה תקנה של נשיא או של ביתדין
אלא הוראה של חכם ,ובקביעת ההוראה הביא בחשבון את
השפעתה של ההלכה עלבנות ישראל.
גם בדורות שלאחר חתימת התלמוד לא פג החוש המציאותי בקרב
ההוראה .רבנן סבוראי תיקנו ,כידוע ,שאשה התובעת גט
מורי
מבעלה ,תקבל אותו לאלתר בניגוד לדין התלמוד_',כדי שלא
תצאנה בנות ישראל לתרבות רעה" (חמדה גנוזה פ"ט) .לפי דברי
הביקורת של רבינו יעקב תם ,אנו עומדים על גודל כוחא דהיתרא
של המתקנים .ואלה דבריו" :ומה שכתב רבינו שמואל שתיקנו
הגאונים דלא משהינן תריסרירחי שתא אגיטא אלא כופין אותו,
חלילה לרבינו להרבות ממזרים בישראל ,דקיימא לן :רבינא
סוף הוראה .ונהי ,דהגאונים יכולים לתקן כתובת אשה
ורב אשי
הלכה או עלפי דעתנ) ,דהיינו ממונא,
על המטלטלין ,או עלפ
ין כוחבידינו מימות רב אשי ועד ימות
אבל להתיר גט פסול אי
המשיח .וזה גט פסול שאנו שנינו בתלמוד שאין כופין עד תריסר
שתא( ". ..ספר הישר עמוד ( 40מרדכי גיטין תסס).
ירחי
למרות הקשיים שרבינו תם מזכיר ,התקינו רבנן סבוראי להכשיר
את כפיית הגט ,וזה מוכיח כמה התחשבו בנימוק של תקנת
בנות ישראל אףבניגוד לחומרי אשתאיש.
להתחשב בשיקולים דומים ולא להשלים
מסתבר גם בימינויש
כיההלכה" ,אין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה"'.
עם קשיי
דוגמאות המוכיחותכי קיימת אותה .התחשבות
נביא כאן שתי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
פק,יפ'
ז' פלק
אתר דעת -מכללת הרצוג
-
בתנאי ההברה שהשתנו מאז נקבעה ההלכה בפרט מסוים .כאשר
תבע בביתדין שיוכל לגרש את אשתו בגלל בגידה והתנהגות
מפוערת ,אמר בית הדין כי "ההליכה שלובתיריע
,הביקורים
קפה עם גבר זר -דברים כאלה אינם -לפי מנהגי החברה
הלוכחית ולפי ההשקפה הכללית השוררת בזמננו -מעשים של
יתירה ,אם גם הם מראים לפעמים על חוסר טאקט ואינם
רחיים כשלעצמם"*.
י ביתדין רבני בקשר
היוגמא השנייה היא החלטה שניתנה על
ד
י
שערכו נישואין אזרחיים ביניהם ברוסיה הסובייטית.
בעת הדין פסקכי עליהם להיפרד בגט ,ובהזדמנות זאת קבעבי
הקשה זכאית למחצית הרכוש בהתאם למנהג מקום הנישואין.
כקן התחשבו ,איפוא ,הדיינים בעובדה שיהודים עשויים שלא
לערוך את נישואיהם לפי דין תורה ובכל זאת להתכוון שיהיו
קיטורים בקשרנישואין .מבחינת ההלכה נחשבים הנישואין האזר-
כחוזה אזרחי ,ועל כן זכאי כל צד לזכויות ממון כמקובל
עקום הנשיאין ,או כפי שקבע החוק החל על הנישואין האזר-
""
בע
ב
~י
פל"צות
ליהודים
יים
ח.,ים.
אים מהקבלת הנחתנו ,שההלכה מאפשרת גם בימינו פתרון לב-
המתעוררות לרגלשינויים חברתיים ,הרי נשאר לנו לציין
ולספר בעיות מסוג זה .נתרכז כאןבענייני משפחה בלבד,לפי שהם
מעיתיים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה ריאלית ,ומכיוון
לבתחומס נוהגת ההלכה היום כדין של המדינה ,ודבר זה מחייב
שבעתיים להביא בחשבון אתצורכיהחיים.
י1וע,כי המסורת של עם ישראל היא מסורת שבטית ומשפחתית,
וכמה ממצוות התורה מבוססותעל רגש האחריות ההדדית הקושר
אדם מ שראל אל גואלו וקרובו .במדינת ישראל ניסה החוק
י המשפחה (מזונות) ,תשי"ט ,1959-לחזק ולחדש .את
ל"יקוןדינ
,חושת המשפחה המורחבת ,עלידי הטלת החובה לפרנס בני
"שפחהעניים על קרובים מדרגהדי מרוחקת .אך המציאות היא
שונה לגמרי :גם בישראל ,כמו בחברה המערבית ,הצטמצם רגש
*משפחה למשפחה הגרעינית בלבד .השאלה היא מה נעשה מטעם
להלכה ואורח החיים שלנו כדי לשמור על שרידי התחושה
למשפחתית הרחבהואולי להחזירה במקום שאבדה.
"ות
4,
www.daat.ac.il
:,,.
, .:…..
,
.
,,
..
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשפחה ברברה שבתמורה
קיי ,13דרך משל ,מנהג ,שבנים ובנות נשואים עורכים את הסדר
בליל פסח בבית ההורים וזו הזדמנות לחדש את חוויות הילדות
והרגשות ההדדיים .שמא צריך היה לקבוע מנהג זהבימינו כחוק,
היינו שזו הצורה המחייבת של קיום מצווה זאתז מקובל הכלל
שענייך קודמיםלענייעירך,היינו :קודם יגמול אדם חסד עםבני
משפחתו ואחרי זה עם שכניס .ברוח זאת היתה צריכה להיקבע
הלכה על חיוב ראשוני של מצוות גמילות חסדים כלפי הקרובים,
כגון בביקור חולים .בניחום אבלים ובהכנסת אורחים .הפיכת
תכלל המוסרי ,המבוסס על רגש ,למוסד משפטי היא אחת מן
המידות האופייניות של ההלכה .אם רוצה ההלכה להשפיע על
מיבנה החברה בימינו ולכוונה לצורה האידיאלית שהיתה לה
בעבר ,עליה להמציא מצוות חדשות או דינים מחודשים שידגישו
את הטעון הדגשה.
בעיה אחרת ,שההלכה צריכה לעסוק בה באומץ ,היא המתירנות
המינית .היהדות הצטיינה לעומת דתות אחרות בריאליזם שלה
כלפי גוף האדם וצרכיו ,ועלידי כך מנעה את הלער המסוכןבין
הדרשה הנאה והקיום הלא-כל-כך נאה .ידוע מאמרו של ר'
הזקן" :אס רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ,ילך למקום
אלע
אימכירין אותו (ילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו
שאין
,
ן
י
ש
ו
ד
י
ק
מ ע"א):
שלכו חפץ( ,אל יחלל שם שמים בפרהסיא"(בבלי,
אין טעם להעליםעין מן התוצאות של הבחירה המורחבת העומדת
היום בפני כל אחד ואחד ,ויש לשים לב תמיד שלא תינעל הדלת
בפני בעלי תשובה.
על כן דרושה לנו עמדה של הבנה פסיכולוגית וסוציאלית לתופ-
עות יוצאות דופן מבחינת ההלכה ,בד בבד עם ההכרה כז קיים
אדם שונים ,הרוצים כולנו
מירווח של התנהגות אצל בני
לשמור על חלקם בתורה .אם הקדוש-ברוך-הוא אינו חדל מלשכון
עם עם ישראל אף אם הוא בתוך טומאה ,גם החכמים צריכים
לשמור על הקשר עם הקהל ,ואפיל( אם מנהגיו מרוחקים מן
המקובל על התורה והמסורה .יתר על כן,אי אפשר לקוות שיוכל
אדם להתגבר על היצר מבלי שממציאים לו הזדמנות של סובלי-
מאציה .חכמי התורה והמחנכים צריכים לטרוח ולהציע דרכים
כדי שהיצר ישמש לתכליות מעודנות וקונסטרוקטיביות .לא.די
באמירה שהתורה היא תבלין ליצר הרע ,אלא יש צורך להשתמש
בכלגילויי התרבות הרוחנית והגופנית כדי לאפשר חיים שלמים
' 361
www.daat.ac.il
ן
ן
,
ן
,
פין
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
'1פלק
אתר דעת -מכללת הרצוג
ללאןאטא .כל עוד לא המצאנו לו אלטרנטיבה "מה יעשה הנער
ולא,וחטאו"
ה(איהדין בתחום של תכנון המשפחה .עלינו להודות בעובדהכי
בשביל רובמניינו של העם אין במצווה של פריה ורביהכדי למנוע
את הגבלת הילודה .המלחמה נגד אמצעי המניעה אינה פותרת
אתוהבעיה ,ויש להביא בחשבון את הברירה הרחבה העומדת
בפנל,כל אדם בימינו .אם מתכוונת היהדות להביא לכך שישראל
,וירבו ,צריך היה לקבוע דפוסים נוספים ,חיוביים (לא רק
יפרון
שליליים,כדי להביא לתוצאות משמעותיות .כךראוי לקבועשיעור
יותר למצווה ,היינו שכל אדם יהיה חייב להוליד שלושה
לפחות ,במקום השיעור הנוכחי של בן ובת .קביעה זאת
,במקום שאין למצויה שיעור ,היא ברוח התורה
שלן,פרטים
והקלכה ומבטיחה את ההצלחה.
עלינו להתחשב גם בשינויים העצומים שבגללם צריך להוסיף על
המלוות בצורתן המסורתית .הבעיה של הכנסת כלה שוב איננה
יכולה לבוא על פתרונה אס נאסוף קרנות כדי לתמוך בזוגות
צעירים לקראת צורכי ביתם .המצווה של הכנסת כלה מחייבת
בימינו למאמץציבורי ,אשריביא לתחיקה מתאימה .רק המדינה
י כך לתת
מ"גלת להבטיח שיכון מינימאלי לזוג הצעיר ,ועליד
אפקטיני להכנסת כלה .הרוצה לעסוק בהכנסת כלה צריך
איפוא לא רק לעשות בעצמו אלא לעטית אחרים ,עלידי הכוונת
דעג הקהללצורכי הזוגותהצעיריםלשיכון.
במ~ום אחר כבר דיברתי על המסקנות שיש להסיק מן השינויים
במלמד האשה לתחום של ההלכה והמסורת* .אם בתחומים
אחרים לא נוכל להתיר לעצמנו את הוויתור על מחצית הפוטנ-
ציאל האנושי שלנו ,הרי בעולם הדת והמסורת ,החסר כל כך
גד~ה (מנהיגות ,על אחת כמה וכמה.
מקשבה רבה וכוח חידושיהיו דרושים גםכדי להתייחס לחבורות
הנוער ולנאמנות בני הנוער אליהן .תופעה זאת מסכנת לא רק
א %המיבנה המקובל של המשפחה אלא גם את המסורת וההלכה
המבוססות עליה .עלינו למצוא דרכים כדי לקדש את המסגרת
העדשה ולכוון אותה לטובה .הנסיון של תנועות הנוער הדתיות
יכ.ל להנחות אותנו ,אך המאמץ צריך להתרחב הרבה אל מעבר
גדול,
ילד,ף
כסיס
*,וי"עלמעמי
האשה בהלכה" ,ראה דשת מ"א ,תשל"ב.35-29 ,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י
דעת -מכללת הרצוג
אתר
.
המשפחה בחברה שבתמורה
למסגרות הקיימות.בין כך ובין כך יש לפתח כל אותם היסודות
הקיימים בהלכה כדי להפיץ את דבר ה' גם בתנאים החברתיים
החדשים.
גם המשפחה עצמה צריכה חיזוק מצד ההלכה מעבר למקובל עד
כה .בחברה העירונית-התעשייתית כמעט לא נשארו לה תפקידים
מיוחדים ,וכאן אתגר לדתנו למלא את החלל עלידי תוכן חדש.
עד כה נחשב הדבר לרצוי לרכז את התפילה והתורה בבית הכנסת
ובבית המדרש,כי קיום התורה עלידי המשפחה היה מובןמאליו.
היום נהפך הגלגל ,ודומהכי זקוקים אנחנו דווקא לחיזוק המש-
פחה עלידי תורה ותפילה בצוותא .מן הראוי להקיף את הסעודה
המשפחתית בלימוד ובתפילה ,ואולי לקבוע תפילות מסוימות
שתיאמרנה עלידיבני המשפחהיחדיו ,נרות שבת,כידוע ,מסמלים
את שלום הבית ,ודומה כי אנו זקוקים למצוות נוספות באותה
המגמה.
אם רואים את התכנסות המשפחה כערך ,אפשר להתחשב בו
גם בקביעת הלכות אחרות .ידועכי טיולים בשבתות לחיק הטבע
מעוררים בעיות מבחינת ההלכה ,אך שמא יש לחפש אחרי דרך
שבכל זאת תספק חוויה זו המקשרת את המשפחה .טיפוח הרגש
המשפחתי הוא היום צורך השעה ועת לעשות למענו ,וייתכןכי
הוא שקול כנגד עניינים מסוימים אחרים .מזבן שכל החלטה
בנדון צריכה להתקבל עלידי גורמים מוסמכים ולאחרדיון מעמיק
בפרטי ההלכה.
בין השינויים המהותיים בחברתנו ,שיש להתחשב בהם בקביעת
ההלכה ,היא התפשטות הערכים המקובלים היום בציבור ,הן
בתחום המדיני והן ביתר ענפי החיים -הדימוקראטיה והליב-
ראליזם .ההלכה יצאה תמיד מנקודת מבט אריסטוקראטית.
(אפשר שבעולס הרוח מוצדקת גישה זאת .אולם אם רוצים ליישם
את ההלכה בציבור ,והלוא זה עיקר תפקידה,יש להתחשבבשינוי
זה ולהביאו כגורם חשוב בפסיקה .דבר זה מתייחס לתחום
המשפחה כמו ליתר הבעיותבחיינו .רק הקשר האמיץבין התורה
והחברה יכול להביא למימוש התקוות שלגוי קדוש ועולם מתוקן.
www.daat.ac.il
363