אתר דעת -מכללת הרצוג
אי באה להוסיף ,לא על הצד המדעי העוסק בתפקיד החינוכי
ניהמשפחה ,ולא על התיאוריות הפסיכולוגיות המסבירות את
של
חשיבותו של התפקיד הזה ,גם לא על הצד של התפיסה היהודית,
שבוודאי דובר בה רבות .אני רוצה להעלות בעיה מפרי נסיוני
האישי ,מפר הסתכלותי במשךשנים בעבודת החינוך,בעיהשאיני
ירונות .אולי ,אם יתפתחדיון אוכל גם לתרום משהו
רואה לה פת
המוצא מן הסבך ,אבל ראשית יש ברצוני להעלות בעיה,
לגבי
שלא נבדקהבכלי המחקר ,אלא היאפרי תחושה בלבד.
הקביעה ,שהמשפחה הינה אבן הפינה לבניין האומה ,והתא
היסודי של כנסת ישראל ,מצאה לה בוודאי ביטוי וניסוחים
מניחה שלא יימצאו עוררין להנחה ,כי המשפחה
הרבה ,ואני
הינה התשתית בבניין אישיותו של הילד .שמענו גם את תשו-
תבו של פרופ' קורצוייל בנדון ,וגם אני חשה שאולי אפשר לעורר
בעיה בתחום התיאורטי ,אבל למעשה ,בוודאי שלא יימצאועוררין
לכך ,שאין חינוך ללא משפחה .בנקודה זו לפחות עולות בקנה
אחד התפיסות המדעיות ,הפסיכולוגיות ,ולא חשוב איזה זרם
הן מייצגות ,עם התפיסה המסורתית שלנו .את ביטויה החריף
ביותר ניסח חוקר ידוע בשם בולבי ,שהגיע למסקנה ,כי מוטב
לו לילד משפחה גרועה מן המוסד הטוב ביותר .טעמיו ונימוקיו
ידועים לכל מי שעוסק עיסוק תיאורטי ,בנושא החינוך ,ולכן
לא אחזור עליהם.
המשפחה היא מקור הביטחון הראשוני של
ידועים הדברים
י
כשה הראשונה של הילד עם הזולת ,עם העולם
הילד .היא הפגי
האהבה ללא סייג מצד אחד,
שמחוץ ל"אגי" שלו .היא ביטוי
ומאידך גימא היא גם מקור התביעות ,הדרישות של התרבות
והחובה .סך הכל שנוטים היום להכלילו במושג של "חברות",
אוכפי שהואקרוי בלעז "סוציאליזאציה" שלהילד.
..
www.daat.ac.il
405
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה~ולי להוסיף להדגשת הנחת יסוד זו ,שבלעדיהאינני יכולה
לה.עלות את הבעיה ,איזה גוון פיקאנטי ,מתחום נסיוני האישי
ו"סתכלותי בפעולת החינוך .כפי שכבר שמענו גם מפי פרופ'
מיסודותיה,
את
קודצוייל הניחה התנועה הקיבוצית ,כאחד
החינוך המשותף .פרופ' קורצוייל העלה את הסיבה הפסיכולוגית,
הפרוידיסטית שהוליכה לקביעה זאת ,אבל בוודאי השפיעו גם
י
חברתיות ,ועידודן של מסיבות אובייקטיביות של חי
המעשה הקיבוצי ואירגונם (ולא חשוב כרגע מה קדם למה ,אם
,המעשה קדמו להלכה או ההיפך) .עובדה היא שהתנועה
חיו
בראשיתה נתנה מקום רב לחברה בפעולת החינוך ,מן הגיל הרך
בייתר ,במסגרת של בית הילדים ,ועד הגיל המבוגר והניחה
בתיאוריה ,שהתהליך החינוכי הוא שותפות של החברה עם
המשפחה.
והשה ,מנסיוני האישי כחברת קיבוץ ,אני מדגישה :מנסיוני הדל
במגים ובזמן ,אני עומדת נדהמת ,כל פעם מחדש ,לגלות עד
כמה עמוק ,ואני מעזה אפילו לומר ,עד כמה בלעדי הוא החותם
ת ההורים על הילד .יתירה מזו :בוודאיידוע לרובכם אותו
שלובי
וירוח הקיים בתנועה הקיבוצית על הנושא :הלנת הילדים היכן,
ההורים או בבית הילדים? או בלשון המקובלת "לינה
מקופיפת" או "לינה נפרדת" .הייתי בזמנו אחת הלוחמות הגדר
לות במשקי ללינה בבתי ההורים .עברתי מנסיוני האישי כאם
שתי השיטות ,גם את השיטה של לינה בבית הילדים ,וגם
א~' השיטה של לינה בבית .אני עדיין גורסת ועדיין משוכנעת,
שהשיטה של הלינה בבית ההורים עדיפה מטעמים הרבה .אבל
אנ,,מוכרחה להודות ,שלמדתי מנסיוני,כי לגבי חותם ההשפעה,
הרעיתם המעצב את דמותו של הילד ,אין נפקא מינה אם הילד
בביתו שעתיים בלבד במשך היום ,או שעות רבות ביום או
בליעה .חותם המשפחה על אופיה ,מחדליה וערכיה טבוע בילד.
וקשה מאודשייעלם מטביעתעינו של מחנך,מיהו הילדומיהובית
הוסו ,גם אם הוא נמצאשעתיים בלבדביוםבבית ההורים.
כאמור,זוהי התרשמות בלבד ,היא לא נבדקה בכליםמדעיים.איני
שולחת שאף גורם התורשה פועל כאן .ובוודאי היה מקום לבדוק
ן בקיבוצים דתיים אחרים ,ובפרט בהשוואה לזרמים
אתן,העניי
החילוניים האחרים ,ויש ,כידוע ,שוני תוכני ומסגרתי אף בתוך
התנועה הקיבוצית החילונית עצמה.
תיקות
בבית
אי.
מביה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשבחה כגורם בחשוד -סימפיזיון
רציתי רק להבליט את מרכזיותה של המשפחה בתהליך החינוכי.
אך לא זהעיקרדברי ותכליתם.
לאחר הנחת היסוד הזאת,כי המשפחה היא גורם מרכזי וחיוני
בתהליך החינוכי ,מבקשת אני להבליט בעיה אחת בתחום בעיות
המשבר של המשפחה והחינוך הפוקד את עולמנו המודרני .המ-
בולה שבה שרויה המשפחה המודרנית בתחום החינוך נעוצה,
במידה רבה ,באיזון שהופר במערכת היחסים שביןבני המשפחה,
ובאי הבהירות השוררת אצל הורים לגבי נורמות ההתנהגות
הרצויות בינם לבין ילדיהם .המחקר ,שסיפר לנו עליו פרופ'
קורצוייל ,רק מוסיף ומבליט את התופעה שברצוני לדון בה.
תופעה זאת הוא כללית .אני מבקשת לנסות 'ולתחום עצמי להת-
בוננותבמשפריי; המסורתית בישראל,זו המכונה לאומית ,להוציא
את הגוונים הקיצוניים (11 ,הנתונה להשפעה ישירה או עקיפה
של התורות המודרניות בתחום מדעי החברה ,הפסיכולוגיה וה-
חינוך .וכמו שאמרתי ,בין אם ההשפעה של'תורות אלו היא,
ישירה ובין אם היא עקיפה ובלתז מודעת להורים עצמם .כדי
לתאר את הבעיה ,אותה אני רוצה להעלות ,בחרתי בשני קצוות
של ה.חברה ,הידועיםלי מנסיוני החינוכי -זו של בגי הקיבוץ,
שאותם כבר הזכרתי ,וזו של יוצאי ארצות האיסלאם ,שגם הם
הוזכרו הערב ,דור ראשון לשיבתציון ,הנאבקיםעדיין עם קשיי
הסתגלות ,והמכונים בטרמינולוגיה של אנשי משרד החינוך וה-
מחנכים בשם "טעוני טיפוח" .במשך שנים אני עוקבת אחרי קשיי
חינוכם של ילדים אלו ואלו ,שלמעשה מהווים את הקצוות של
הקשת הכללית של החברה המסורתית הישראלית .ובתורת שכאלו
אפשר לראותם כמידגםמייצג .ואני שואלת את עצמי לפישרם של
הקשיים בעיקר בתחום החינוך הדתי .והנה ,עם כל השוני שברקע
החינוכי ,עם כל ההבדל המהותי שבאורח החיים ,נדמה לי שיש
מכנה משותף לאותו צער גידול בנים ,שפגשתיו בכל שכבות
האוכלוסיה אשר אתה עבדתי.
אני רוצה לבחור שתי דוגמאות ,פשוטות מאוד,יום יומיות מאוד,
כדי להדגים את הבעיה .כל אחד מאתנו ,המגדל ילדים ,רוצה
לחנכם לדרך ארץ ,דרך ארץ בפני הורים ,יחס של כבוד בפני
מבוגרים ,בפני זקנים .זהו יסוד מוסד בסולם הערכים החינוכי
שלנו .והנה לא פעם אני נפגשת בתופעה אצל הורים ,אנשים בעלי
מידות ,אנשים שהתכליות החינוכיות הדתיות המוסריות ,נראה
www.daat.ac.il
407
ין
סיוגיס
..
,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
לי ,וגרורות להם ,כשהם פוגשים בילד הקטן ,מתחצף ,מזלזל ,מרים
יד לפעמים על הוריו ,כשהוא איננו רוצה להישמע ,ואני פוגשת
אצלם חי 71סלחני .במקרה הטוב עוברים לסדר היום תוך התעל-
מו"
:ובמקרה הגרוע מחייכים בגאווה למראה תעלוליו של הזא-
טוטו ואילו במקרה של שבירת כלי ,שבירת צלחת ,שבירת צעצוע
מגיעים בזעם או לפחות באי רצון בולט .ואני שואלת את עצמי
מהן~קורה שלאי תשומת הלב הזאת לסולם ערכים המיוצגבפני
הילדי בדברים שהם בעצםעקרוניים בתפיסתם של ההורים.
דוגמא אחרת :אנחנו מגדלים אתילדינו בתפיסה שלא להריםיד
על ~דם ,לא להכות הוא מושכל ראשון .בלשונם של הילדים:
.והנה ,שוב ,אני נפגשת -וזה לא רק אצל הורים,
לא~,הרביץ
אלא גם אצל מחנכים ,בתופעה ,שילד מוכה באבבכי או בתלונות:
הח"ר הרביץ לי ,היכה .אותי ,ותגובתם של ההורים ,כמו של
המיננים :תכה אותו בחזרה.
הדוגמאות הפעוטות האלה מחיי יום יום הובילו אותי למחשבה,
שכ"
ן משחקות ,בלאיודעין ,תפיסות חברתיות'ופילוסופיות שאנח-
נו כולנו אמונים עליהן ,של מלחמת הקיום .יש לחנך את הילד
) li?Vבמלחמת הקיום ,יש צורד שהוא יוכל לעמוד בתחרות,
שהוא יוכל להחזיר מכה שערה .דבר שבוודאי עומד בסתירה
לתמיסותחינוכיות ,דתיות ומוסריות.
חיפיתי את המפתח ,כאמור ,להתנהגותם של ההורים ,ונראה
לי -ואני רוצה עכשיו לומר את הדברים בהכללה -שה-
תפלטות של חינוך ליבראלי וחופשי ,האסכולות הפסיכולוגיות
ד ואחרים ,על חרדה ותסכול ונברוזות ,שהפכו בלבושם
של,פרוי
הפלפולארי גחלת כל אדם משכיל ,מבלבלות את ההורים הממוצ-
עים! ,מבלבלות אותם לגבי מערכת הערכים ,שאותם הם מבקשים
להנ"יל ,וזאת כשמיבנה המשפחה אין בו היארארכיה קבועה -
בלשון היום יומית ,כשאמא אומרת :כן ,אבא אומר :לא,
וההיפך ,וזאת כשרוצים בהקניית תכליות דתיות ,הגורסות מעצם
מהותן אוטוריטות וקבלתסמכויות.
תופעה זאת חמורה עוד יותר אצל ילדים טעוני טיפוח .במשפחתם
מתהפכת ,עם בואם לארץ ,כל קערת המושגים וערכיהם
על פיה ,ופעמים הרבה בצורה טראגית ,ותוךיסורי הסתגלות .שוב
ר מה מקומו של אבי המשפחה ,מה מקומה של האשה,
לא,ברו
ומה :מותר לדרוש מן הבנים .הפגישה שלהם עם התפיסות של
היה,
שן"
של,,גלו
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת
הרצוגם בחינוך -סימפוזיון
המשפחה כגור
ההיתך החודרני שונה בהחלט מזו של הקבוצה הראשונה שהזכר-
תי .התפיסות הללו מגיעות אליהם בדרך עקיפה .,תוך ניכור.
התפיסות הללו באות הביתה דרך הילדים ,דרך הטפת המורים.
ולא פעם במסווה ובדמות המפתה ,שזהו המפתח להצלחה בעולם
החדש .אך התפיסות האלה ,כשהן מצטרפות לקשיים האחרים,
הן מעמיקות את חוסר הביטחון והקומוניקאציה הרצויה ,שבין
הורים לבניהם ,והן מסכלות כלנסיון שליציבות במערכת הערכים.
אין פלא לכן ,שבמציאות זו ,האוטוריטות של ההוריםאינן אוטו-
ריטות ,לא בעיני עצמם ולאבעיני בניהם .ואילו הבנים מתקשים
להפנים ערכים ,שכל כולם בעצם אינם אלא קבלת סמכות של
מסורת :תחילה זו של אביהם שלהם ,ואחר כך זו של האב
הגדול מכל אב ,הואאבינו שבשמים.
ניתן לכן לסכם כי ההתבוננות ,כדגם מייצג ,בחינוכם של בני
הקיבוץ הד מחד גימא ,וילדיםיוצאי ארצות האיסלאם בחינוך
תתיי מאידך גיסא ,מאשרת את ההנחה ,שהסתירהבין
ד
הממלכתי הפסיכולוגיסטיות על משפחה וחינוך מודרני ,לבין
התפיסות
תכליות של חינוך דתי ,הגורסות אוטוריטות וקבלת סמכויות,
,וצרת רזסר ביטחה וחוסר עקביות אצל ההורים ,ימשתקפת
בקשיי חינוכם שלהבנים.
www.daat.ac.il
409