אתר דעת -מכללת הרצוג
ייסף יולזשמידט
אקדיש את דברי בסיבוב הזה רק לאספקט של החוק והחקיקה
והפסיקה .נדמהליכי בתחום זה יש לותר דברים יותר משמעו-
תיים לנושא הסימפוזיון הזה ,ומה עוד שבאחת הישיבות של
אחר-הצהרים שמעו באי הכינוס הזה הרצאה מפורטת למדי
אישות ומטפחה באוניברסיטה של
של ד"ר שאוה ,מרצה לד
ינילחלק מן הדברים שד"ר שאוה דיבר
תל-אביב; בדברי אתייחס
עליהם.
אחד הדברים שעמדתי עליהם כשהתחלתי להתעניין יותר בחקי-
ם
נ
ש
י
ש
,
ת
ע
ד
ל
קה ,דבר שכל אזרח בעצם יודע או צריך
יחסי
גומלין3ין התנהגות הציבור ,או תפיסות ונורמות להתנהגותו של
הציבור מזה ,והחקיקה מזה .אורחות חיים של ציבור משפיעות
במידה מסוימת על החקיקה ומולידות חקיקה .אין זה נעשה
מהיום למחר,יש שזה נמשך שנה ,לפעמים שלוש או חמש שנים.
אבל גם ההיפך הוא נכון ,דהיינו ,שחוק המתקבל בכל מדינה,
ואף במדינה דימוקראטית כמו ישראל ,הוא מצידו מכוון את
התנהגותו של הציבור .מפני שכל אזרח במדינה יודע חלק מסוים
של החוקים,אתעניין,מייותרומי פחות ,באותם החוקים שהוא
נתקל בהם בחייו ,שמפריעים לו או שעוזרים לו .בדרך-כלל מבין
האזרח מה שאסור אסור ,ומה שאיננו אסור מותר .ומכך מובא
כי
בדרך לגיטמית לגמרי ,למצוא אותם תחומים ,אותם
האזרח
מעשים ,אותם דפוסי התנהגות ,שהחוק אינו שולל ממנו ,אינו
אוסרעליו ,והוא הולך בדרכים האלה.
בדבר יציבות המשפחה ,ובמיוחד בדבר היציבות של הברית שבין
בעל ואשה ,אנחנו מוצאים שהחוק יכול לתרום לא מעט .הסופר
אברהם קריב ,שדיבר על גישת חז"ל לנושא המשפחה ,הביא היום
אותו מאמר האומר ,שאם שרוי שלום ואהבה בין שני בני הזוג,
שכינה שרויה ביניהם,אינני אומר,שבידי החוק והחקיקה להש-
www.daat.ac.il
ן,
,
ן
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י' ו,וידשמייט
אתר דעת -מכללת הרצוג
רום את השכינה בין האיש והאשה .גורמים אחרים ,סגולות
אחוות ,מאמצים נפשיים אחרים צריכים לתרום במיוחד להשגת
המנב הנכסף והאידיאלי הזה .אבל החוק יכול לעשות הרבה
להגן על קיום המסגרת הזאת של המשפחה ,לשמור אותה
מפגיעות( ,להבטיח את קיומה נמשך תקופה ארוכה.
או,אני כמו עמיתי כולל בדברי על המשפחה ,לא רק את בני
הזלג ,האיש והאשה .לעולם כוללת המשפחה גם את הילדים.
משנחה שאין לה ילדים היא גם כן משפחה בפני החוק ובעיני
הב~ות .אבל זוהי משפחה יוצאת דופן ,מקרה מיוחד .ואילו
אנקנו ניטיב לעשות בדיון זה אם נתייחס בדרך-כלל למשפחה
שחיא צריכה להיות הנורמה ,והיא לשמחתנו הנורמה ,הרוב
המפריע -משפחהשיש להילדים.
התתו רבי מאיר קובע כהלכה ,שאסור לאדם לשהות עם אשתו
שעו אחתבלי כתובה .מדועו "כדי שלא תהא קלהבעיניולהוצי-
אה" .תפיסה זאת אומרת ,כי ההסכםבין בעל ואשתו ,שאנחנו
קוראים אותו "הכתובה" ,הכתובה המסדירה את יחסי הממון
של'צני הזוג ,הסכם זה מביאלידי כך שהבעלאיננו יכול להחליט
על n)pWלהב גט לאשת( מהיום למחר .זה תלוי כמובן בשיעורו
של'הסכום שהתחייב הבעל לשלם במקרה שירצה לגרש את אשתו.
הרע-ון שמונח ביסודה של אותה הלכה שלרבי מאירמאפיין את
ראינתם המפוכחת של חז"ל את המציאות .הקשר של נישואין
נוע" ,מעיקרו להתקיים עשרות שנים .אך הם הבינו כי החיים
כדין
היוגו-יומיים דורשים מבני הזוג כוח עמידה רב ,ויתורים הדדיים
מתמידים ,הבנה של אחד לשני ,ורצון לבוא לקראת השני ,לוותר
לשנ ,,לעזור לשני( ,גם לקבל עזרה ((יתורים מן הצדהשגי .מסגרת
כמו.ןברית הנישואין עומדת מדי פעם בפעם בסכנה ,בשנים הרבות
האלה ,והמחוקק ייטיב לעשות אם הוא יקבע הוראות המגינות
אומות,ומגבילות את החופש והיכולת לפרקה .ההלכה שציטטתי
כי חובה כספית החלה על מי שבא לשבור את המסגרת
הזאבן,עשויה להגןעליה.
זה ,שאנחנו מוצאים במאמרו של רבי מאיר ,אינו מוצא
ביטבן מספיק בחקיקה של ישראל מזמן קום המדינה( ,הגא גם
י
שרו ,במחלוקת בין השופטיסי הפוסקים כזוא למעשה על פ
החוקים האלה .ההרצאה של ד"ר שאוה נסבה בעיקר על אותם
שישה עשר חוקים ,המעניקים זכויות שונות לאשה הנקראת
עלי,,
רעיי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרצוג
אתר דעת -
במבחן ההווה טימפחיון
מכללתדית
המשפחההיהו
-
בחוק "אשה ידועה בציבור כאשתו" דהיינו אשה שאיננה
בור מקבל או מתרשםאשתך של גבר איתו היא חיה ,אבל הצי
שאשה "את היא אשתו החוקית של גבר זה .אשה זאת הידועה
בציבור כאשתו של גבר אחד יכךלה להיות אשה פנויה והגבריכול
להיות פנוי ,ושני אלה מקיימים יחד בית וגם מולידים ילדים,
למעשה זוג ,אף על פי שלא ערכו טקס נישואין.
והם מהווים
אך יכול גם להיות -ומקרים אלה הגיעו מטעמים מסוימים
שהגבר נשוי לאשה אחת,
גם לבתי-המשפט המחוז והעליון
י ,שהיא ידו-עה בציבור כאשתו; ויכולה
אבל הוא חי עם אשה זו
האפשרות השלישית או הרניעית ,שהוא נשוי לאשה
גם להיות
אחרת ,והאשה נשואה לגבר אחר; אשתו של זה בחיים ובעלה
שלזובחיים -אבל אותם איש ואשה מקיימיםביתיחד,וחיים
ד ,והיא נקראת בחוק "האשה הידועה בציבור
חיי אישות יח
כאשתו" .והנה קרה ,שהגבר הזה הלך לעולמו ,ואז באה האשה
ודרשה מן המדינה גימלאות,כי האיש הזה שהיה ידוע בציבור
כבעלה ,אףכי לא היה בעלהלפי החוק ,היה עובד מדינה והגיעה
לו פנסיה .באה איפוא האשה ואמרה :אני היא זאת שעשר
שני6חייתי איתו,קיימתי את ביתו ,דאגתי לו והוא דאגלי
הפרטים הנראים לעין,היינו כמו איש ואשה ,למה לא אקבל
לכל
את הפנסיה של אותו גבר ,כאילו אני אלמנתו החוקיתז
בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה הזאת 1באהיועץ המשפטי
לממשלה וטען :הרי זה אבסורד ,הרי יש חוק במדינה האוסר
ביגמיה .כלומר שגבר יהיה נשוי או ישא שתי נשים ,או שאשה
תהיה נשואה לשני גברים .ואם ביגמיה אסורה ,איך אתה יכול
להעניק לאשה זאת שיש לה עוד בעל ,חוקי ,זכויות של אשה
לגבי גבר שאיננו בעלה -הרי בזה אתה מכיר דה פאקטו במצב
של ביגמיה .ובמקום לתת לה גימלאות אתה צריך לשלוח אותה
לבית הסוהר ,מפני שעל העבירה הזאת בחוק הפלילי ישי עד
את ערעורו של
חמש שנים מאסר .אבל בית המשפט העליון
לי
יות לחוד ומעמד
היועץ המשפטי של הממשלה ,ואמר :זכויות כספ
של אשה לחוד.ביגמיה זה רק אם עשו טקסנישואין ,ערכוקידושין
וחופה ,ואפילוקידושיןבלי חופה .כלומר ,אפילובלייחסי אישות
או חיים יחד .אבל זכויות כספיות -זה עניין לעצמו.
אני מביא את הדוגמא הזאת ,ועוד דוגמא אחת ,שגם אותה הזכיר
ד"ר שאוה ,ומי שמתעניין בחומר יותר ,ואיננו יכול להגיע
~42
www.daat.ac.il
,
ו
ו
,
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
" ג,ולדשמידט
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפוקי-הדין עצמם ,מפני שאין .הם נמצאים בהישג ידו של כל
אחל ואחד ,יכול לרכוש בלירות אחדות ספר של פרופסור מנחם
מן האוניברסיטה העברית ,שנקרא "הקיקה דתית" ,ספר
י הקיבוץ הדתי ,ושם הוא
שיצא לאור לפני שנים מעטות עליד
?מצא פרק גדול ומפורט; כל החומר שד"ר שאוה הזכיר אותו,
ושאני מזכיר אותו יותר בקיצור ,נמצא שם בצורה מסודרת
ויפ*
,עם כל הציטוטים.
מהקהיתה ההתפתחות בפסיקה אחרי-כן 1החוק קובע ,שהידועה
בציעור אין לה זכות למזונות ,כי מזונות ניתנים רק לאשה
הנ~ואה .הלך זוג כזה ,שלאשה הלה בעל חוקי ,ולגבר היתה
חוקית ,אבל הם חיו יחד ,ועשו הסכם ביניהם ,שלמרות
שהקלקאיננו מעניק לה זכות של מזונות ,הוא עשה הסכם איתה,
שכשזכויות האשה החוקיתיהיו גם לה .והגיע זמן שהיא רצתה
לתילוע את הזכות הזאת -בזמן שהם רצו בכל זאת להיפרד
בבית-המשפט ואמר :אמנם נעשה הסכם,
זה 4זו .בא טוען אחד.
אבלן,כלל הוא בהסכם ,לפי חוק החוזים ,שחוזה בלתי מיסרי,
או לחה הנוגד את טובת הציבור ואת הסדר הציבורי ,הוא בטל
ומבנוטל; והסכם כזה הוא בלתי-מוסרי ,נוגד את הסדר הציבורי,
ואיננו מתיישב עם טובת הציבור .הגיע הדבר לבית המשפט
הע"ון
,ושם הנו הדעות חלוקות -היו שופטים ,והם היוו רוב
קטד 1שאמרו :אין כאן לא מוסר ולא טובת הציבור ולא סדר
ציבורי .היות ויש כך וכך חוקים של הכנסת ,שמזכירים את
הידיעה בציבור ומעניקים לה זכויות ,אין אנחנו רשאים לזמר,
א כשר .לכן יש לקיים הסכם זה ,כי הוא מוסרי ,ועל
שזה,ן,ל
כל (נים לא בלתי מוסרי ,ואין הוא מפריע לאף אחד ,ולכן יש
לקייט אותו,ומגיעים לה מזונות.
והיו~,שם שני שופטים ,אחד היה ד"ר זילברג והאחר השופט
ד"ר1,חיסטר ,שטענו נגד התפיסה הזאת ,ואמרו :נכון הדבר
שהרפליקה בישראל מכירה בידועה בציבור ומעניקה לה זכויות
מסוימוה .אבל ,זהו מצב של בדיעבד ,דהיינו :אין אנחנו רוצים
לעודד את המצב הזה ,אבל היות וזה קורה בחברה שלנו ,אין
אנחנן.חושבים שיש להעניש את המעורבים בדבר הזה .עלידי
ממון .טענה אחרת ,שבהרחבה יתירה נימק אותה וביסס
הפס*
אותק ד"ר קיסטר ,גם הוא שופט בית המשפט העליון ,אמרה:
זהעויין של בדיעבד ,ואסור לנו להפוך אותו לנורמה ,שעל פיה
אלין,
אשי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשבחה היהוזית במגחן ההסח -סימפו,יון
ינהגו מלכתחילה .לאלה בין השומעים שבקיאים בטרמינולוגיה
התלמודית אני אומר ,שהשופט קיסטר טען :הידועה בציבור
היא בגדר של "חידוש" בחקיקה הישראלית .והכלל בתלמוד
הוא ,שכל הלכה שהיא בגדר של חידוש אין למדים ממנה ,היא
צריכה להתפרש בצמצום על התחום המוגבל ,שהחוק מדבר עליו,
ואסור להרחיב אותה הלכה לכל תחוס או מקרה שהוא מעבר
לזה.
דרך אגב ,אנחנו רואים כאן
בפסיקה הרבה מאד תלוי בהשק-
פת עולמו של השופט .ואםכיהדבר פחות בולט לגבי שופטי בית
משפט השלום ,הצמודים יותר לנוסח הכתוב של החוק ,שהם
צריכים ליישם אותו למקרה שלפניהם ,נכון הדבר במידה קיצו-
בית המשפט העליון ,ששופטיו באמת מפרשים את
נית לגב
בימידה רבה של חופש .אני רוצה לזמר ,שהמצב בישראל
החוק
בחקיקה מזה ובפסיקה מזה ,נובע מתוך השקפה הרווחת הן
בבית המחוקקים ,הן בבית המשפט העליון ,והאומרת שאין
נורמות בענייני מוסר והתנהגות .מתוך כך
רוצים להיות קוב
קלה בעיניו להוציאה" ,דהיינו
עי"שלא תהיה
זונחים את הרעיון
מזניחים את הפונקציה של החזק להיות חומה ומגן על מוסד
הנישואין.
הבה נתבונן :אם בזמנו של ר' מאיר ,בחברה הסגורה ,המסור-
אלפיים שנה ,היה צורך שהחוק יגן על
תית והיציבה ל
פנישלנו היום ,במשפחה הפתוחה לכל רוח ,לפי-
המשפחה ,בחברה
הרוח של מתירנות ,על אחת כמה וכמה
תויים הרבים בהלכי
שיש להרהר ולהרהר אם בית המחוקקים לא צריך היה לשנות
את הכיוון שלו ,ולחוקק חזקים ,אשר יחזירו לחוק את אותה
פונקציה של הגנה ומגן על מוסד המשפחה ,במקום להפקירה
ולבנות גשרים של זהב ,לכל מי שרוצה לעזוב אותה ,האת אפילו
יכך.
מבלי שמעמדו החומרייינזק עליד
www.daat.ac.il