אתר דעת -מכללת הרצוג
דברי תשובה
ד"ר ,אב שפתיר
אני רוצה להוסיף כמה רעיונות בקשר לדברים שהעלה אליעזר
בנה וכמה מלים בזכותם של גירושין .בדין טען ליבנה שהימים
לי
שבהםיחיובני הזוג עם עצמם בלבד ,הן בשחרותם והן בבגרותם
יהיו ארוכים יותר ,ואכן הדגשתי כי לא מספיק שאנחנו נלמד
את הצעירים כיצד לחנך ילדים,או
יאיך להביא ילדים לעולם -
גס זאת לימדו לפנים ,השאלה היא האם אנחנו יכולים למצוא
טעם בחיים המשותפים .ויפה העמיד מר גולדשמידטכי לפירוד
שהיה בעבר אין כל יסוד בחיים שלנו .וכי השיתוף הוא הכרח.
דומה שאנו צריכים ללמד וללמוד איך אנשים יחיו יחד.
דיברתי בפתח הדיון על הידברות ,דיברתי על הבנה הדדית,
דיברתי על אותם הדברים החשובים ,שכתובים בספרים .אלא
שכשאנחנו מוכרחים לחיות אותם ,הם באמת קשים .לאמור,
כיצד ימצאו אנשים עניין משותף בחייהם ,כשאין ילדים וכשכל
כך הרבה שנים של חיים משותפים לפניהם .לדעתי ההשכלה
לא תספיק כאן .היסוד הוא באמת אותו לימוד משותף של
קבוצה בכיתה ,שהוא ממלא תוכןלחיים.
ומכאן לעניין ,שלדעתי הוא הרבה יותר חשוב בעידן החדש
שלנו ,הבעיה של ניצול הזמן הפנוי .זה דבר גורלי ומכריע .אני
מניח שאנחנו לא נוכל למלא את החיים ,לפני מה שקוראים
באנגלית " The 1~0! 80%התיבה של האידיוטים" ,דהיינו הטל-
ביזיה .הכלי הזה עדיין לא הוכיח את עצמו ,והוא לפי שעה
ריק מתוכן .אינני מאמיןכי בזמן הקרוב הוא ימלא את אותה
הפונקציה ,שמישהו בוודאי צריך למלא אותה ,לסייע לבני אדם
לנצל כהוגן את זמנם הפנוי .יש שסבורים כיום כי על החברה
שלנו להיהפך מחברה יוצרת לחברה לומדת .עובדה היא ,שאנחנו
לומדים יותר ויותר .יש שגם סבתות חוזרות ללימודים לאוני-
ברסיטה .לפעמים יושבים כאחד בחדר אחד ,לא רק בני שני
431
www.daat.ac.il
וו
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ו
,
יבן'י
תשובה
אתר דעת -מכללת הרצוג
דורות ,אלא לפעמים בני שלושה דורות ולומדים .אותו צורך
משותף ,לימוד לאורך כל החיים ,הוא כורח המציאות.
של
ואלן במקורות שלנו אנחנו מוצאים ,כי החברה הלומדת היא
כך ייהפך הזמן הפנוי למסגרת של לימוד ,מסגרת של
יציקה ,מסגרת של גדילה והתפתחות אישית ,עד יום מותו
של,ןהאדם .ואכן אין איש מאתנו פטור מלהגיע לפיתוח היכולת
האינטלקטואלית בתקופה ממושכת ,כמו שראינו.
המקפחה בימינו שוב אינה מסגרת כלכלית בלבד ,אלא היא
הובעת למסגרת חברתית ,מסגרת הנותנת תוכן לחיים משותפים,
כך41היא היסוד של חברה יוצרת ,חברה אנושית .דווקא משום
ש היום חשיבות לדבר ,שגבר ואשה גם ילמדו איך לחיות
כךוי
במשיתף .יתכן שצריך ללמד זאת ,החל מגן הילדים ובית הספר.
יכת להיות שצריכים להקים חוגים שבהם ילמדו את התוהה
הזות .יכול להיות שצריך להיות כאן ייעוץ אינדיווידואלי וקבו-
אבל בדרך שלמדנו לפנים כיצד ,דרך משל ,לערוד שולחן ,או
לבשל ולא להקדיח תבשילים,עלינו גם ללמודאיך לחיות במשותף.
למצוא את היסוד הזה ,שאנחנו מכנים תקשורת ,הבנה
הדיית וכל הכרוד בכך .זה יכול להיות במסגרת של אוניברסיטה,
זהלכול להיות במסגרת שלאיזה שהוא חוג אחר.
הדגשנוכי במציאות החדשה הנישואין מוקדמים יותר ,משום כך
ד הם מותאמים ,השלום אינו שרוי בבית ואין הבנה
לאן,תמי
בירן;בני הזוג .היהדות לא הכריחה מעולם אנשים להישאר יחד.
האפשרות להינשא היא קלה ,האפשרות לצאת מן הנישואין
ארןהיא קלה .ואני חושבכי דווקא כיום ,בהתחשב במשך החיים
השלוכים ,יש לדאוג בעזרת אמצעים מדעיים שההתאמה בין
הצעירים לבין עצמם תהיה טובה יותר .ואם משום מה מרגישים
שהקב"ה או ההורים לא זיווגו את הזיווג כל כך טוב ,אני חושב
שמוטב להתיר את הקשר הזה מוקדם ככל האפשר ,וללמוד מן
הרע ,מאשר לחיות יחד חיים ממושכים ,שיהיו רק סבל
שללו
יצמוובוודאי הרסלילדים.
ע
נו
הז
ל
מוצאים היום שאחוז הגירושין הוא גבוה .אניעדייןאינני
י המשפחה וחיי החברה.
משוכנע שזה מוכיח באמת על הרסחי
השאלה היא רק זאת :אפשר לטעות פעם אחת ,אך כלום צריך
לחזור על אותה טעות .מבחינה פסיכולוגית אנחנו יודעים כי
בדיך כלל גבר שמצא את האשה הלא נכונה פעם אחת ,הוא יעשה
,עימוד
אי",אל.
צתן
אי"1
אנינו
432
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשבחה היהודית במבחן ההווה -סימכ11111
והשלישי עם האשה הלא נכונה .הגירושין
גם_ את,הנסיון
עדיין אינם מביאים
הש" ללימוד .כשהזיווג לא עלה יפה יש להביד
ראש .לכל מה היסודות החולניים שהביאו לקשר הבלתי מתאים,
המביא לסבל .אני חוזר לדברי הקודמים ,דווקא עתה כשהנישך.
אין ממושכים יותר ,עליהם להיות ,מאושרים יותר ומותאמים
יותר ,כדי שבאמת ישרור השלום בבית.
ולסיכום ,ברורכי דווקא .בחברה שלנו הצורך ללמוד בכל התחו-
מים הוא דבר חשוב מאוד .לימודאינדיווידואלי ,לזמור אינטלק-
טואליכדי שהאדם ינצל את יכולתו הפוטנציאליתויגיע להישגים
גבוהים .ברור שלא נוכל לתאר לעצמנו צורה של חיי משפחה
בריאה ותקינהבלי ערכים .זה הדבר היותר חשוב( ,במסגרת הזאת.
לא הדגשנוהו מספיק .מהם הערכים,המחייבים את .כולנו ,כדי
שחיי המשפחה והחיים האינדיווידואלייםיהיו חיוביים .ואנחנו
מרגישים את .זה יותר ויותר דווקא בשפע חומרי .יש זמן ואפש-
רות לדון בצורה מעמיקה בבעיות הערכיות של החברה בה אנו
חיים .זה בעצם .האתגר העיקרי :האם נמצא את אותם ערכים
שיתוף,לחיי אושר? בתורתנו הוזכרו מכברי
המחייבים אותנולחיי
כל המצוות שבהן נחנך את הדור החזש שיקבל אותן ויחיה בהן.
.
אליעזר ליבנה "1ל
אקדים תשובות לשאלות שנשאלו מן הציבור ,ואמשיך בהערות
לדברי חברי .השאלה הראשונה היא :האםעליית שיעור הילודה.
:
היהודית היא תופעה רזלפתז ברצוני להשיב בהקשר ס
וצ:יועללויגייה,
אם יתגברו החישוקים היהודיים של החברה הישראלית
קליטה ,התנחלות ,אהבת .הארך ,שיבה למסורת ,כפי שמתגברים.
עכשיו אין זו תופעה חולפת .הילודה תתייצב ,לדעתי.,בגובה
פי שהיתה לפני עשרים שנה .אז ,בהשפעתו של גורםממוצע כ
חולף :המשפחה היהודית מארצות המזרח שלא ידעה תיכנון
ילודה; עכשיו תעלה הילודה בהשפעתו של גורם-קבע :המשפחה
ילדים.
היהודית הצעירה ,המתכננת
נשאלתי ,האם היחס ההדדיברייןבויילודה יהודית וילודה ערביתיש
לו ממשותן הרי שיעור הילודה הערבית גדולעדיין הרבה משיעור
הילודה היהודיתז התשובה ברורה..באמצע שנות השישים ,היתה
433
www.daat.ac.il
ז
,
ן
,
,
ן
וו
ועי
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
תשובה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הילודה הלא-יהודית ,שכוללת מוסלמים ,דרוזיס ,נוצרים
50לאלףן הילודה היהודית 22
וביעיהם הבדלים גדולים
לאש .,ב 1971-היתה הילודה-הערבית 45.5לאלף; הילודה היהו-
דיש 25.3לאלף .הווה אומר :עודףהילודה הערביתעלפני הילודה
היידית
ר
ישו
הצטמצם מ 28-ל .20-אם מגמות אלה תמשכנה -
בתשובתי הראשונה -ילך ויקטן ההפרש ,וזרם העלייה
זה
אר .זרםהעלייה כבר מכסה עכשיו
יכקהפי כמה את ההפרששייש
פי כמה את ההפרש המצוי.
עת 4קצת הערות לחברי בשולחן .ראשית ,מהו המשקל היחסי
שלן,החינוך האינסטיטוציוני מחד גימא ,והחינוך המשפחתי מאי-
דך'עיסאז המחקרהפסיכולוגי מודרני (אם להתחילבפרויד) אומר,
עתידו של אדם ואופיו מכריע הגיל הרך .חכמינו סברו,
שלובי
האם
ברית המילה אין לדבר ליצנות ושטויות .מדועז
הרע הנימולמבין? התשובה היא ,שהוא שומע את לחן הדיב-ור…
ה6,יסה הפרוידיאנית טוענת ,שהשנים הראשונות בחיי הילד,
בחגג המשפחה ,קובעות את אופיו של אדם .כיצד מחתלים ילד,
כיעד דואגים לנקיונו ,כיצד קובעים את הושבתו על סיר ,כיצד
משנרים ההורים ,אוצר המלים שמנחילים לו ,דרך ההגיון הנוהגת
~ ,oniblכל שמתרחש במשפחה לגבי הילד כל זה קובע את חינוכו
ואת דמותו יותר מבית הספר לרבות האונינרסיטה.
אסן הבעל אומר :אני רוצה ,והאשה אומרת :אני לא רוצה ,לפי
ח הילד :רוצה -לא ,רוצה ,רוצה -לא רוצה.
זה,1יצמ
ובעקבות המחקר והרפואה המודר-
דוקףא בחיים המודרניים
המשפחה היא הגורם המכריע בחינוך .פרודוקנויביות
נית
הסינוד -האינסטיטוציוני -תלויה בכד ,אס המשפחה מליוה את
הישד בחינוכו זה .כיוון שלומדים עכשיו יותר ,קובע הליווי המש-
פק בשיעור גדול יותר אתטיב הלימוד .אם אמא ואבא מסתכ-
תיבספר (או במשוואה מאתימאטית) כשור מסתכל בש"ס,
לים
למבדיל ,זה דבר אחד; אבל אם מלווים את הילד בקריאה,
ס לו במידת יכולתם ,זה דבר אחר לגמרי.
ומ"ייעי
העניין השני נוגע ליחסים שבין הבעל ואשתו .בתקופתנו זה עולם
שלם .אבחר מתוכו תופעה,שעדיין לא ינקלטה במלוא משמעותה:
א4ו יצור הקרוי אדם ,חי עכשיו בממוצע ארבעים שנה יותר
מגשר סבא וסבתא .אםחי לטובתו או לרעתו ,על זה אפשר לדון,
ארל הואחי 1מכאן ,שתקופת הנישואין ארוכה עכשיופישתיים-
שבימן
של,,,האדס
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשפחה היהודית במבחן ההווה -סימפוזיון
וחצי ,אופי שלושה יותר מאשר מבעבר .אםנביא בחשבוןכי בדור
האחרון הנישואין מקדימים -ובארץ ישראל זה לטובה -הרי
הפכו עתה הנישואין לתופעה סוציאל-פסיכולוגית אחרת לגמרי
מאשרלפנישני דורות.
מתעוררת השאלה ,בין השאר ,מה יעשו שנ אלה ,הגבר והאשה,
שליטיפול וחינוך ,כאשר.
לאחר גמר התקופה של הריון והולדה,
הילדים בגרו 1בתקופותקידמית התקרב אז מעגל החיים לתומו.
עכשיו הוארך גיל "הקשישות" מ 50–45-עד 80שנה (הממוצע
הסטאטיסטי אצלנו ,)76אין ילדים בבית ,ולפעמים אין דאגות
פרנסה (שהן לטובתנו) ,גם הפעילות המינית מאבדת אז מחשי-
בותה .מה יעשו השניים ,הבעל והאשה ,כשהם לבדם 11אחת
המסקנות היא ,נדמה לי ,בכיוון שהזכיר ד"ר שפנייר :האשה
צריכה לקבל יותר השכלה ,שתבין במה הבעל עוסק (אם עוסק
בדבר בן-טעם) ,תהיה לו חברה בעיסוקיו העיקריים .הנישואין
בתקופת החיים הארוכיםזובעיה גדולה.
מכאן -לאוניברסיטה .לגבי צעירים רבים האוניברסיטה היא
בית-חרושת לתעודות ,המעידות על ריקנות ממולאת מלים לוע-
זיות .כזהו חלק גדול מ"מדעני" המדינה.,הכלכלנים ,הסוציולו-
גים ,הפסיכולוגים ,ועוד .הישגיהם -דבר מפוקפק; במידה
שבעל התעודה סבורכי למד משהו מועיל ו"מגיע"לז,הרי זה דבר
מסוכן .לא כך לגני האשה .הסטודנטית הלומדת אותה פסיכו-
לוגיה ,כלכלה ,סוציולוגיה ,ספרות -מכשירה את עצמה בבוא
הזמן לחיי נישואין פרודוקטיביים יותר .בשבילה ההשכלה היא
לרוב תורה לשמה .דבר שלגבי הגברים הוא מיותר ,לגבי הנשים
עשוי לתת טעם לחיי הנישואין בשנים הארוכות שבעל ואשתו
נשארים לבדם.
יוסף (ילזשמי
אני רוצה
ס
ח
י
י
ת
ה
ל
של
לשאלתו
המנחה
אם
'
פ
ו
ר
פ
ן
מ
ב
י
ל
הבינותי
אותה אל נכון :האם יש סיכוי ,שהכנסת תשנה את החקיקה
באותן הנקודות או באותם התחומים ,שהזכרתי אותם ,מתוך
קבלת אותו ניתוח שהצגתי בקצרה לפניכם .אינני סבור כי יש
סיכוי רב שכדבר הזה יקרה ,גם אם ההצעות יובאו לפני הכנסת.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
יכו~תי לומר ,שברגע זה ,דרך משל ,אנחנו כבר דנים יותר משנה
בהקעת חוק שבאה אלינו מן הממשלה ,והוא נקרא "חוק
י
בצייבחוס
ר_
הזוג" ,והחוק
מזכיר הידועה
את
הזה איננו
ממוןביןבני
אגש בדיונים בוועדת חוקה ,חוק ומשפט שמענו דעות של חברים
דתכם בתוך הוועדה ושל באי כח הרבנות הראשית ובית הדין
הרבני העליון.
החידושים של חוק זה הוא שבעת פקיעת הנישואין
במירה של מוות או במקרה של גירושין -יחולק כל הרכוש
שויה בשווה בין הבעל והאשה ,למעט מספר פריטים ,שהחוק
קולע אותם .טענו הדוברים הדתייםלגבי החוק הזה :תראורבותי,
זהו,למעשה מעודד גירושין ,מפני שזה כמו (ט עם נדוניה .נניח
שבואשה רוצה מאד לקבל גט ,מטעם זה או אחר .אשה שרוצה
שוקלת :סמה אתפרנס ,איך אחיה וכו' .היא יודעת שיש
לבעל רכוש רב -שיש לו בית-חרושת ויש לו נכסים .טבעי הוא
לוחצת על גט והיא יודעת :כאשר היא תשיג את הגטיהיה
להוגם מחצית הרכוש של הבעל .זה מה שקראו "גט עם נדוניה",
המעודד את הפירוד במשפחה ,שהרי אותו חלק שמעוניין להיפרד
איננו מסתכן ,ואיננו מסכן את מעמדו מבחינה חומרית .שוב
אותורעיון ,שהמצב החומרי הואעדיין מכוונן חשוב'מאד בהתנה-
של בן-אדם .כשם שאדם לא יתפטרהיום ממשרה טובה מבלי
גו~א
שי"
ג לפני כן מה יעשה לאחר מכן ,כך אין אדם מפרק את
המיגרת ,הנותנת לו קיום מסודר ומכובד ,מבלי לדעת מה יקרה
לו
כך .אם בפירוד זה מובטח לו שלא יפסיד כלום ,הרי אני
מע,דד למעשה ,שכל רוח מצויה תעשה את זה ,דהיינו לדחוף
בכיוון שלפירוק המשפחה.
דעתי היא איפוא זאת :חרטה ,ושינוי התנהגות כתוצאה ממנה,
היא תופעהדי נדירה,ואיננייודע אם אנחנו ,שעברנו זה עתה את
עשקתימי תשובה ויום כיפור -כמה מאיתנו חיים היום ,בכ'
בתשרי ,אחרת מאשרהיו חיים בכ"ט באלול ,כלומר ,באיזו מידה
הילה כאן חרטה ונשתנו דבריםז חרטה של ציבור ,חרטה של
ביימחוקקים ,המייצג ציבור ,זהו דבר עוד יותר קשה ,ואינני
איד
א",זאת
שיא
יחר
רז?לעירר תקיית רבות.
עכוביו אומרכאי
דבר לשאלות החינוך שד"ר שפנייר עורר אותן.
והממשלתי,אני
זה
מסלים איתו שהחינוך כיום (כל חינוך ,הדתי
לא'ןמשנה כל כך בעניין זה; אולי יש הבדלים ,אבל אינני רוצה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרצוג
אתר דעת -
מכללתדית
המשפחה היהו
במבחן ההתה -סימפוזיון
לעמוד על ההבדל הזה ברגע זה) -צריך באמת .לרשום לפניו,
ולהסיק מסקנות משינויים במציאות של המשפחה היום ,ומה
מצפים מן הגבר ומן האשה בברות הנישואין ובקיום המשפחה.
יש מקום לחשש שחלק מהצגת תדמית הגבר במשפחה ,האב אבי
המשפחה ,ושל האשה אם המשפחה,כפי שהדבר מוצגבפני הילד,
מגן-הילדים ומהפעוטון ,לפחות עד לגמר בית הספר היסודי,
שתדמיות אלהאינן תואמות את המציאות של היום.
אם אנחנו מבססים את החינוך הזה ,מצד אחד על הספרות ,על
הסיפורים ,על השיחה המחנכת ומצד שני על קווים אחדים
המשפט העברי ,שהתלמיד 3א במגע איתם בשיעורים של הלכה,
תלמוד ,או לפעמים בשיעורי תודעה יהודית ,הרי הוא בא ,למשל,
למשפט כזה" :כל כבודה בת מלך פנימה" .כלומר ,האידיאל
שהאשה האידיאלית חיה סגורה ומסוגרת בארבע אמות של הבית.
הואיודע מתוךהסיפורים,נניח ממזרח-אירופה ,והציבורהחסידי,
על ההפרדה המירבית ,אם לא גמורה,בין גברים ונשים בכל '?h
החברה .הגבר היה נוסע לחגים לחצרו של הרבי ,היה יוצא ,עוזב
את הבית.מי נשאר בבית -האשה נשארת לבדה.יש הפרדה .וכן
בהרבה דברים אחרים .הילד יכול ,אולי ,ללמוד בהלכה ,שכל
מה שקנתה אשה קנה בעלה -דבר שאינו רק הלכה יבשה ,אלא
גם מביע משהו וכו' .אם כן ,זהו חלק מן המידע ,אלה מהווים
חלק מן הרעיונות הפורמאטיביים הזורמים אל התלמיד ,אל
החניך -אני אומר :מגן הילדים ,לפחות עד גמר בית הספר
היסודי ,אולי אפילו למעלה מזה ,אםכי למעשה אז הילד כבר
יותר עצמאי גם בראייתו וגם במחשבותיו.
אבל מציאות החיים שלנו איננה היום כמו אותם סיסמאותוסי-
י
פורים ,אפילו בחוגים חסידיים
ריקה ,שם האשה יוצאת לעבודה ,לא כל אשה ,אך נשים רבות
יוצאות לעבודה .אין שומרים על כך ,שלא טוב ולא רצוי ולא יפה
שאשה תעזוב את הבית ותלך למקום כלשהו מעבר לחנות המכולת.
לא ,היא הולכת לעבודה .לפעמיםחיי הבעל,חיי המשפחה תלויים
בעבודה הזאת ,לפעמיםחיי המשפחה משופעים יותר ,נוחים יותר
בזכות העבודה הנוספת הזאת .ד"רשפנייר הזכירכי האשה חדרה
לכל מקוםבחיי הציבור והארגון ,ומה לנו לדבר בישראל ,שיש לנו
ראש ממשלה אשה ] וזאת לא המדינה היחידה ,גם בהודו כך,
ויש עוד מקומות כאלה.
בארץן אבל עוד פחות מזה באמ-
www.daat.ac.il
ן
"
,
ן
דנדי
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
תשובה
אתר דעת -מכללת הרצוג
אן
אנחנו חושבים רק על תפקידה ותרומתה של האשה הצעירה,
המתבגרת ,המבוגרת ,אפילו עד לגיל זקנה ושיבה ,בהתיישבות,
בי~ובה של ארד ישראל,בייסוד מושבות וקיבוצים( ,היום בשנים
אקה של היאחזויות והתיישבות חדשה ,שבלי בנות המוכנות לבוא
ע])הבחורים למקומות קשים ,מסוכנים ,שכל מיני תנאי חיים
בלעדיהן הרבה מן הנקודות האלה לעולם
קלים שוררים שם,
לאהיו מוקמות 1הרי איפוא תמונה אחרת לגמרי של המשפחה,
וה
שריוהאשה ,של התלות ההדדית ,של מה שאחד
של הבריתבין האי
צריך להסכים שהשני או השנייה תעשה ,וכך ההיפך .התמונה
)
אתרת לגמר
שיבחינוך הכנה לחיים ,ההכנה הזאת צריכה אמנם
במעדה שי
לה~ות צמודה לערכים ,אבל הערכים צריכים להתייחס למציאות
שאותם הערכים רוצים להסדיר אותה .אני חושב שהמחנכים
ומערכת החינוך בכללותה,צריכים לתת את דעתם עלכך ,שהבחור
יד; למה לצפות ולמה לא לצפות מחברתובחיים ,והבחורה צריכה
לדלת מה היא חייבת לעשות ,ומה מותר לה לצפות מחברה
שאם ההכנה לחיי משפחה היא בכיוון אחד ,שהיה
בחיים,
נכון עדמפני חמישים א( מאה שנה ,והמציאות בכיוון הפוך כמו
שהיא הליפונםי ,הרי יציבותה של אותה מסגרת ,המשפחה ,היא
בהחלט בסכנה.
www.daat.ac.il