דב תאני וברוך אופיר
דב תאני וברוך אופיר
פורסם בתאריך אדר ב' תשס"ג – מרץ 2003

|
מבוא
|

תרשים 1: מודל לקביעת תצורות מיטביות שהן שילוב של מטרה, שיטה וטכנולוגית למידה
|
תהליך פיתוח המודל שמתואר כאן מתעלם מהיבטים מסוימים שבודאי יתווספו בעתיד לאחר התנסות בתהליך הבסיסי. למשל, אין התייחסות לניתוח בעיות ואילוצים הנובעים מתנאים פיזיים / גיאוגרפיים (גודל כיתה וסוג מחשבים). כמו כן, אין התייחסות לניתוח הייחודיות של קבוצות הלומדים (בעיות מוטיבציה, סגנון למידה מקובל והבדלים תרבותיים). אין גם התייחסות לניתוח היכולת האישית של המרצה (ניסיון בהוראה ממוחשבת וכושר הוראה כללי). אנו נניח שבעיות אלו נפתרות במהלך העבודה לפי שיקול דעתם של המפתחים. ההנחה אם כן שהתהליך אינו מובנה לחלוטין ומסתמך על שיקול דעת אשר ישתנה בתנאים שונים אצל מפתחים שונים. לכן גם לא נתייחס כאן לתכנון אוטומטי של אמצעי הוראה. לעומת זאת נדגיש בהמשך את רמת התקשוב של הקורס כשיקול מרכזי בתהליך הפיתוח. שתי הערות מבוא אחרונות הקשורות למושג 'קורס'. ראשית, דיוננו מתרכז סביב למידה בקורסים אוניברסיטאיים ,אך המסגרת המוצעת רלוונטית גם למסגרות לימוד אחרות. שנית, יש להבחין בין המונח 'קורס' לבין המונח 'משאבי ידע לקורס'. משאבי הידע כוללים לא רק את תוכן הקורס, כגון הרצאה כתובה או הקלטת וידיאו של ההרצאה, אלא גם מתודות להעברת הידע, כגון צ'אט וקבוצות דיון. קורס, לעומת זאת, מתייחס לתהליך בו מנוהלת הלמידה לאורך זמן ובו מנוצלים משאבי הידע על ידי המרצה והתלמידים. קיים הבדל, בין מחבר הקורס (או מחברי הקורס) לבין מרצה הקורס. מחבר הקורס יוצר או קובע את משאבי הידע לקורס ומתכנן את אופן ניצולם האופטימלי במהלך הקורס. מרצה הקורס מנהל את הקורס ומנצל בפועל את משאבי הקורס. במקרים מסוימים המחבר ומרצה, חד הם. במקרים אחרים, מרצה יעביר קורס שחובר על ידי אדם אחר. אבחנה זו חשובה לאפיון ההיבטים השונים של קורסים באמצעות תקשוב כפי שנראה בהמשך וכן להיבטים אחרים שלא נרחיב עליהם את הדיבור במסגרת זו הבולט שבהם הוא סוגיית זכויות היוצרים. האוניברסיטה קיבלה החלטה אסטרטגית לנהל את בנית הקורסים במרכז לפיתוח וסיוע לקורסים המועברים באמצעות טכנולוגיות תקשורת ומחשוב (תקשוב). במרכז קובעים עבור כל קורס וקורס את תצורה נכונה של שיטת הלמידה באמצעות תקשוב, כמו למשל, איזה מבין שני המודלים (סינכרוני או א-סינכרוני) או שילוב של שניהם מתאים לקורס מסוים. ההנחה במאמר הזה היא שאין תצורה אופטימלית הנכונה לכל התחומים, המצבים, המרצים והתלמידים. נראה לנו שניתן לבנות מסגרת המגדירה את השיקולים הנכונים לגיבוש תצורות המתאימות לנסיבות מסוימות. מטרת המאמר, אם כן, להציע בסיס למתודולוגיה של עיצוב למידה מרחוק באמצעות תקשוב. האמת חייבת להיאמר מייד – אין לנו עדיין תשובות נחרצות לדילמות הללו. מאמר זה מסכם את מה שניתן ללמוד ממחקרים עד עתה, וחשוב יותר, להציע כיצד להיערך לאסוף שיטתי של מידע אודות למידה מרחוק בישראל.
תהליך פיתוח מערכת תומכת למידה מרחוק
|

תרשים 2: החלטות אסטרטגיות בהקמת מערכות למידה באמצעות תקשוב
|
מטרות הלימוד ושיטות ההוראה האפשריות מכתיבות את מודל התקשורת הדרוש. למשל, דיון משותף בתנאים של למידה מרחוק יחייב תקשורת סינכרונית (אודיו בלבד או אודיו-ויזואל). אנו מרחיבים כאן את הקטגוריה המקורית של ורודין וקלרק שנקראה "מודל תקשורת" לקטגוריה חדשה שנקראת "מאפייני מערכת הלמידה והתקשורת". זאת מפני שהדגש במאמר זה על מערכות למידה נתמכות מחשב הכוללות אך לא מוגבלות ללמידה מרחוק סינכרונית כגון מערכת ועידה. החלטה אסטרטגית היא אם כן אלו מערכות למידה ותקשורת לבנות: האם להציע למשל מערכות א-סינכרוניות מבוססות אינטרנט, מערכות ועידה או שילוב של שניהם? החלטה אסטרטגית נוספת היא מבנה מרכז הפיתוח וההפעלה. האם יש מרכז מוסדי האחראי על פיתוח והפעלה טכנית אדמיניסטרטיבית האם כל המפתחים חייבים להשתמש באותן מערכות (אפליקציות או מחוללים כדוגמת WebCT)? אלו הן דוגמאות של החלטה אסטרטגית שבמהותה היא ארגונית-טכנולוגית ונגזרת מהפילוסופיה, שיטת ההוראה ומאפייני מערכת הלמידה והתקשורת. ההחלטה האסטרטגית האחרונה היא קביעת שיטת ההדרכה והערכה. זו תלויה במטרות הלמידה (הפילוסופיה) ובמאפייני המערכת.
מיפוי של תצורות אפשריות: שילובים של מטרות, שיטות וטכנולוגית למידה
מטרות למידה
|
טבלה 1: מטרות הלמידה

| הקניית ידע |
| קליטת ידע דקלרטיבי לעומת ידע פרוצדורלי |
| רכישת כישורים ליישום כללים לעומת פתרון בעיות |
| לימוד תהליכים יצירתיים |
| תרגול קומפילציה לעומת אינדוקציה |
| ניהול הלמידה בקורס |
| הבהרת מטרות, יעדים וכללים |
| מעקב, בקרה ומשוב על תהליכים והתקדמות |
| הקצאת ואספקת משאבים |
| ארגון התקשורת (לדוגמא הובלת קבוצות דיון) |
| עידוד (מוטיבציוני) |
|
בעוד שפשוט יותר להבין את פעולות ניהול הלמידה, הרי שהפעילויות הקשורות בהקניית ידע דורשות הסבר מפורט. קליטת ידע דקלרטיבי לעומת ידע פרוצדורלי. ידע דקלרטיבי מתאר ייצוגי ידע אודות מצבים, ישויות או קשרים הכוללים ייצוגים פשוטים יחסית (כגון עובדות) או מורכבים יותר (כגון הפשטות). ידע פרוצדורלי מתאר תהליכים הפועלים על הייצוגים, הכוללים תהליכים פשוטים (כגון שימוש בכללים שנקבעו מראש) או תהליכים מורכבים יחסית (כגון פתרון בעיות). רכישת כישורים ליישום כללים לעומת כישורים לפתרון בעיות. רכישת כישורים ליישום כללים מוגדרת כרכישת מיומנות ליישום יעיל (אוטומטי) של כללים המוגדרים מראש לנסיבות מסוימות. רכישת כישורים לפתרון בעיות מוגדרת כרכישת היכולת לפתור בעיות בצורה מבוקרת ומשתנה בהתאם לנסיבות. לימוד תהליכים יצירתיים כולל לא רק פתרון בעיות אלא הגדרתן, זיהוין ומציאת דרך לפתרונן. תרגול קומפילציה לעומת אינדוקציה. קומפילציה כוללת עיבוד ידע בתהליכים פשוטים ומושגת בעיקר על ידי עקביות וחזרות בתרגול. לעומתה, אינדוקציה כוללת יצירת ידע והתאמתו לנסיבות חדשות ומושגת בעיקר על ידי שונות והפשטות (אבסטרקציות) בתרגול.
שיטת למידה
|

תרשים 3: מודלים של תקשורת
|
כאמור, שיטת הלמידה מאופיינת ע"י התקשורת שמאפשרת את הלמידה. התקשורת עצמה מנוהלת במספר ערוצים (מרצה-תלמיד כפרט, מרצה – תלמידים בקבוצות, מרצה-תלמידים ככיתה, תלמיד- מערכת מחשב וכדומה) וכל ערוץ מאופיין על ידי שלשה מאפיינים: 1. תזמון. האם התקשורת בעיקרה היא סינכרונית, א-סינכרונית או שילוב של סינכרוני וא-סינכרוני. 2. רמת הפעילות של התלמיד בתקשורת. בפעילות גבוהה התלמיד יכול ליזום תקשורת, לנהל את התור של הדוברים ולהפסיק את התקשורת. בפעילות נמוכה של התלמיד, הצד השני (למשל המרצה) יוזם ומנהל את התקשורת. 3. מובנות. רמת מובנות גבוהה מאופיינת ע"י מבנה ברור ופשוט יחסי של המידע המתוקשר, למשל, רשימת נושאים או טבלת חומרים. מובנות נמוכה מאופיינת בנתונים לא סדורים, מורכבים יחסית עם קשרים מרובים. תקשורת בעלת מובנות נמוכה נקראת גם תקשורת עשירה, למשל, טקסט בפורמט חופשי, או סיפור עם קשרים (לינקים) מרובים.
טכנולוגיות הלמידה
|
טבלה 2: מאפייני טכנולוגיות התקשוב

| מאפיין | הגדרה |
| אינטראקטיביות | היכולת לספק משוב מיידי. |
| התאמה אישית | היכולת להתאים את המסר ללומד מסוים. |
| קיבולת ערוצים | היכולת לשדר מגוון רחב של סימנים ושפות. |
|
רמת התקשוב הדיון על מאפייני מטרה, שיטה וטכנולוגיה מסוכם בתרשים מס' 4, אשר מרחיב את תרשים מס' 1 שהיווה את הבסיס לדיון. תרשים מס' 4 כולל את המשתנה המרכזי – רמת תקשוב – אשר יוסבר בהמשך. |

|
הקניית ידע דקלרטיבי- פרוצדורלי יישום כללים – פתרון בעיות תהליכים יצירתיים קומפילציה – אינדוקציה ניהול קורס הבהרת מטרות ושיטה מעקב ובקרה |

תרשים מס' 4: המאפיינים של מטרה, שיטה וטכנולוגיה.
|
בנוסף לשלושת המרכיבים של תצורת למידה, נוסיף את רמת התקשוב כחוליה מקשרת. נגדיר את רמת התקשוב כמשתנה דו-ממדי: 1) רמת המחשוב (אוטומציה) מטרות הלמידה, היינו מידת הקצאת המשימות לטכנולוגית הלמידה לעומת אלו שמבוצעות על ידי המרצה. ככל שהטכנולוגיה מבצעת חלק גדול יותר של מטרות הלמידה, כמו תרגול ממוחשב, בקרה ממוחשבת, אספקת משוב ממוחשב וכדומה, כך גדלה רמת המחשוב. רמת המחשוב גבוהה יותר מאופיינת גם במחשוב של מטרות למידה רבות ומורכבות יותר וגם בתמיכה בערוצי תקשורת רבים יותר ומורכבים יותר. 2) רמת עיבוד הידע המקורי לידע הנגיש לתלמיד באמצעות טכנולוגית הלמידה. ככל שהידע שנמצא אצל מקור הידע (המרצה, מרצים אורחים, ספר, מאמר ועוד) מעובד, מאורגן, מתורגם, מפורש וכדומה, כך רמת עיבוד הידע גבוהה יותר. רמה נמוכה של עיבוד הידע מאופיינת על ידי הקלטה או צילום של הרצאה כפי שהייתה מועברת ללא כל תקשוב. יש לציין מיד שפעולת ההקלטה עצמה מהווה שינוי משמעותי מבחינות רבות, למשל מההיבט של זכויות יוצרים, אך מהווה שינוי ראשוני בלבד על המימד של רמת עיבוד ידע,. רמה גבוהה של עיבוד הידע מאופיינת על ידי ייצוג תוכן ההרצאה בצורה אשר מאפשרת לתלמיד לעבד ולהפעיל את הידע, לתרגל חלקים מההרצאה, לערוך סימולציות על נוסחאות, לבחון טעונים מסוימים בנסיבות אחרות מאלו שהוצגו במקור, לקשר עובדות בטקסט למאמרים אחרים רלוונטיים שמאוחסנים בקצה אחר של העולם ועוד. רמת תקשוב גבוהה היא על כן פונקציה של מחשוב מטרות למידה ועיבוד הידע (אוטומציה ודיג'יטציה, בלעז). אף שניתן לדבר על שני הממדים בנפרד, הרי שבפועל רמה גבוהה מאד של מחשוב מטרות למידה תלויה ברמה מקבילה של ייצוג מורכב יחסית של הידע, שאלמלא כן האפשרות למחשוב תהיה מוגבלת.
סינתזה
כאמור, תוכנת המערכת בפונקציות למידה מוגבלת לפעילות המתרחשת בכיתה. לעומת זאת, כלל 2: מטרות למידה מורכבות יותר זקוקות לרמת פעילות גבוהה יותר. כלל 3: רמת פעילות גבוהה מחייבת טכנולוגיה עם רמות גבוהות של התאמה אישית |
מקורות

|
Offir, B. and Lev J. (2000). Constructing and aid for evaluating teacher-learner interaction in |
