סררי484ץ-ישיאל
אתר דעת -מכללת הרצוג
(תוירה והערכה)
מבוא
המרץ הלאומי ,שהגיע לידי פתוחו בתנועת התחיה של
תקופתנו ונתגלה בעבודת כנין הארץ ,יצר ערכים ויצירות
לאומייםחרשים ,שהפ עצמם נעשו לכחות*מניק'םכבירים נאותו
חנוכנו הנורמליים ,מוצאים את התכונות הללו של בית-ספרנו
כטבעיות ומובנות מאליהן-ואולם קלינו לשים אל לב שדוקא
כצורתו זו ,,כצורת "בית-ספר" ,מומר זה חדש הוא אצלנו
לנמרי ורק כימי דור אחד יטיף ,ושתי התכונות האמורות,
שהן בעצפ שני צדדים של מטבע אחד ,הן-הן המניחות
עליו תותם הדש זה של ביה-מפר וטברילות אותו הבדל
פרינציפיוני מכל מומרות החנוך ,שהיו כעמנו עד כה ושעדיין
קימים נם כיום ,והואיל ולמקור מקירה היממורית על מהלך
התפתחותו של החנוך העכרי בארץ ,רוצה לומר -להתחקות
על שרשי התהוותה של יצירה חרשה זו ,של בית-המפר
העברי ,ועל דרכי התפתחותה ,מן הצורך הוא לציין בראש
את תכונותיה היסודות הללו ולהעריך את ערכן*
אין זה מענינף לעמוד כאן על ההשפעה העצומה,
שהיתה לחדוש זה של קכיקת הלשון העכריוז כשפת.ההוראה
היתירה בכיתשהמפר על מפעל התחיה הלאומית העברית בכלל.
אזכיר רק דרך-אגב ,שהוא היה הנורם הראשון להוויות את
שפתנוויעילותה לישון חחיים; שעל ידו נפוץ הדבור העפרי
והלשון הלאומית נעשתה להלכה ולמקז-ה ללץ-ון העם העכרי
היושב בארץ; ושעוברה זו הועילה הרבה לקרב את האחים
הרתוקים ולאחות את קרעי-האומה בקבון-הגליות והלשונות
שלנו .כמקום זה יש לציין רק את ערכו של חדוש זה לנבי
בית-הספר והחנוך עצמם .ובאלה חלו על ידו שנוייםכבירים,
שקשה להפליג בחשיבותם .הלשון העברית ,שפת התנ"ך,
המשנה והממרות ,הנלטדים כבית-הספר ,כיון שנעשתה ללשון
ההוראה ולשפת הדבור והמחשבה של הונלמירים ,הרמה את
סהיצת הלשון-המתווכת ,אשר בבתי-האולפנה כאחרים הצצה
בין החומר הנלמד ובין אמצעי הקליטה של חניכיהם .טתוך
כך גברה פעילותו של חומר-למוד זה ,שכן משנקלט נלי
אמצעות תרגום וזרי כא במנע ישר ובלי שארית עם כחות
הנפש של החניך והשפעתו החנוכית עליהם גדלה יותר,
תדוש זה הוא ש-פשר להפוך את ההוראה ,ביהוד בשנווז-הלסוד
הראשונות ,מלמוד מלים ללטור ענינים ולעשותה טבעיתיותר,
בעלת תוכן ועופק ,והוא נם שהכשיר את הקרקע למזינה
מ-
ק את
הטפעל הלאוטיולמבועים ?טאמצים החדשים ,הדרושיםיחז
ימודותיוולהצעידובדרכוקדימה.ביןהיצירותהללותופם בלאספק
מקום בראש בית-המפר העברי,שנוצר מתוךתנאיההריהתדיר
בארץ ,ועם זה אטצה פעולתו ואף האיצה את מהלך ההתהוות
של ח"ם אלה עצמם-ולא עוד ,אלאשהשפעתו פרצה ועברה גם
את בכולות ארצנו והרעיפה טל של תחיה על המפרות העברית,
ובעיקר על החנוך הלאומי בתפוצות הגולה .בית-הספר הזה
אינו רק שנוי צורת בית-האולפנה ,שקרם לוש לא אחת
החוליות בשישלוז התפתחותו של לה -אלא מעין יצירה
חרשה ,ש-ם בה משהו מבהינת מעשה-בראשית והמיה מן
חממלולוזהימטורי ,כי-א-,על-פ שחלק מתכנו של ביה"מ לקוח
ממומרות החנוך הקורמים ,הרי הוא שונה מהם תכלית שנוי
ב מהותו ,ומהות הרשה זו היא שמיחסת לו בתולדות החנוך
של עמנו קרך של יצירה מהפכנית ,המצוינת התהלת
תקופה חושה.
שני
קיקרים יסודיים מהוים את מהותו החרשה של
בית-המפר העברי וטוכעיס את חותמם בחנוך העברי כארץ:
א) הלשדן הלאוםית וזיא ע-פת הלמורים ה תירהש
ב) והלמודים הכלליים" הם חלק בלתי נפרד ובלתי
נבדל בתכנית בית-המפר ,כיום יכול להראות כתמוה
בעינינו ליחם דוקא לשתי העוברות הללו קרך של עיקרים
ימוד"ם ,הקובעים את מהותו של כיה"ם וזהדש; שכן בזטננו
הן כלולות נם אצלנו בעצם המושג של ,כיתשמפר" כמושכל
ראשון .וכשם שלא יעלה על רעת איש למטן את מהותו של
בית-הספר האנגלי או הצרפתי בזה שמלמדים בו למודים
כלךייס*ושפת-ההוראה שבהם היא אנגלית או צרפתית ,כך,
Tלעשות זאת ביחם לביתיספרנו .ואמנם אנו,
לכאורה~s ,
החיים כיום עתדך אטמוספירה עברית-עצמית זו ,שבית-הספר
ונעכרי יצרה והרואים לפנינו את הרע-ת הרחבה של מומרות
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
58
'יסף
עזריהן
טבעית זו של למורי היהדות והלמודית *הכלליים" ,הטהוה ליצירת *הטנפם של איש ישראל בצביונו האסתי"*).
את העיקר השני של כית-הספר העברי -ולעשותו על
אלה הם העיקרים החרשים של ביה"מ העכרי ושל
יר
י כך לבית-חנוך לאומי שלם ואחדותי רתוך-
עצמו.
החנוך העברי כארץ וזהו קרכם החנוכי והלאומי .מנקודת*מכם
כשטדכרים בשבח של בית-המפר העכרי בארץ הפרנדניה ודאי שאין בהם משום הלכה טוץרשת ,שהרי
רגילים להרים על נם את ערכו הרב מבחינת החיאת השפה עיקרים אלה מהוים מככר את הימור של בתי*המפר בכל
הלאומית בפי העם ,ואילו את הצד השני שכמצבע ,דבר זוז עמי התרבות ,ומשבא בית-מפרנו ובמם יסודותיו החדשים
שבנגוד למוסרות החנוך האתרים של עמנו והע הוא את עליהם ,הרי קבל רק את הצורה הנורמאליוז של בית-
*הלמורים הכלליים" משאם הלק אורגני של תכניתו – ,ספר לאומי ,הירועה ומקובלת מאזי אפם כי בהוי שלנן היה
לא הכל יודעים להעריך .ואולם חשיבותה של הרחכת -בהופעה זד מש-ום חדדש רבלוציוני ,שנולד קל כרכי
נבדלים זויט
ל החנוך הלאומי לגבי תחיתנו הלאומית היא המהפכה ,אשר תנועת התחיה חוללה בחיינו בארץ .ואמנם
רכה טאד ,אף-על-פי שאינה בולטת ואינה ניכרת לעין כל .פפום של בית-ספר נורמלי כזה יכול היה להוצר רק בתנאי
הן טתוך זה ,שבית-הספר העברי כפל את החלוקה בין חיינו החרשים הטתרקמים כאן ולא בנולה .שכן רואים אנו,
"יסוריםעבריים"ובין "לפודים כלליים" ,הקבועה בחנוך הגלותי ,שאף*על-פי שכתה שלתנועתהתחיהיחדעם השפעתהחנוךהעברי
פשפש לנמרי את הגבולות ,שח" הנלרת הציבן בין "שלנו" בארץ יפה היה כרי להכניס את העברית כשפת הוראה בהרבה
ז*שלהם",בין "יהדות" כאנושיות" .הוא כאילו הכנים מחדש ממומרות החנוך היהורכם כארצות הנולהנ אכל להקים שם
אתהענינים האנושיים הכלליים לתוך ממגרת תרבותנו הלאומית ברת-מפר עברי שלם כתוך עצמו כרונמתד בארץ ,לא מצאה
ויצר השכלה לאומית רחבה ומקיפה ,שיש בה משום תפיסת -ידם למרות המאמצים *העצדםים מצד נושאי הרעיון הזה.
עולם שלמה ואחדותית ,עברית ואנושית כאחת* על כל פנים הנסיונות שנעשו בנידון זה לא היו בני קרמה ,הואיל וחמרים
הוא יצרה כנפשחניכיו באחדו *ברוחם את תימוד הלאומיהעברי שם התנאים הטאפשרים את קיומו .רק בארץ המולדת
עם הימוד האנושי הכללי אחרות מוחלטתוהיוליצור אחד שלם ,המתעוררת לתחיה קם הדבר והיוו* פה נוצר ופה ,דרק פה,
בלינגודים פנימיים" .כל מה שהם הוגים ולומדים ,כל שהם מצא את הקרקע הטבקי לגידולו ונם את לשד*התיים לשנשונו.
ואדלפ גם כמקום גידולו הפבעי לא נולד בית הספר
מתרשמים ממנו הוא להם עברי משום שהם בני-אנוש עברים*
משפט פיתנדרם ,חוק ארכימדס או תופעות הביולוגיה בפכק העברי בלא חבלי*לידהקשים וממושכים .פנקים הרבהומעצורים
שהכירו לדעתמשהםלנבידירםעבריםכיצירדתםנדלי-םוכר*םפרים ,עמדו גם כאן על ררכו ,ער שבקע ויצא לאור עולם ועד
ביאליק דםלטרביתובמקי שנתרשמו מהן ,באשר רשמי נפשם שנתנכשה מהותו החרשה .רק מסירותו הנלהבת של המורה
העברית הם וקנין-רוחב .אין יפניהם שתי רשויות ,כשם שאין העברי ,חדור רעיון התחיה כחזון לבו ,עקשנותו המתמרת,
הכדל-רשויות בביוז*מררשם ,שמטנו יניקתם* בפעם הראשונה בפחונו הנהול בהצלחת מפעלו ועמלו הרב ,שלאירע לאות,
י בית-הספר עמדו לו ליצהר רך זה להתנכר כשנות התפתחותו הראשונות
לאחר רורוח הרכה כל-כך נתאחה ,איפוא ,עליר
הקברי הקרע המכאיב שננפש אישי-ישראל ,אשר החנדך על כל המכשולים העצומים שנתקל בהם ,ולהמשיך את קיומו
הבלדתי קרעה לשני עולמות-לעולם יהודי ובלתי*יהוד' .הוא ואת התקדמותו .מתולדות החנוך העברי מארץ אנו למרים,
העלה ,איפוא ,ארוכה ל"שניות" ממארת זו ,שפגטה את כי בית-תספר העברי הוא פרי רוחו ועמלו של המורה
עולמות אישיותם של צקירי בני עמנו במשך מאוה שנים הקברי בארץ ,ואין אחר עמו .הוא ימדו והוא פפהו
והיתהאוהנהנם כיום-מקור בלתי פוסק לקונפליקםים נפשתם ושכללו עד שנתבצרה עמרחו בתוך החיים הלאומיים
ולתמנוכת בחיים .וכך חולל העיקר השני של ביה"ם בארץ ונעשה הלק בלתי נפרר מהם; והוא נם8שכונן
ן הצנור
העברי כאיץ מאי-,4פכיי ,4ביייי יזן כתחיה בארץ-האבות את מפעל החנוך המאורגן עד שנעשה יקני
ביארד את הגרעין של נפש עכרית כריאה ושלמה
ש* )4שוזדי14ץענ] 1על פר–יז דרבים ד' ,עמוד קע"ה.
ההולכת ומתפתחת קל קרקע הטרלדת ועתירה לשמש יסוד
י*%4*%
%%*4
4 * 4
* % * %ש
% % * * * – % 8 % 6 * 4ש
www.daat.ac.il
ההמך העברי בארץ8ישראל
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
59
דנהלת ההמהדרות הציונית בוני הבית-הלאומי ,כפי תרם"ד כבר היהה הקברית השלמת היהירה כמעם בכל כתי-
שאנו רואים אותו כיום.
הספר שבמושכות ובכית-הפפר לכנותביפו כשפת הדבור והלמוד
בתולדות החנוך העברי כארץ עד היום יש להבחין של כל המקצעות rsn-מהשפות הזרות -שהיו נהוגים בהם
תקופות ,המציינות מעין שלש הנידת על ררך אזש ושרכר זה הוכר כבר אז עלידי כל הצררים המעונינים
התפתחותו :א) תקופת "ימור המעלה" ,שבה נצברו אחוו בסומרות התנוך האלה כעוכרה קימת ,שאין לערער אחריה ***).
שלו-
י כהות בורדים ושמאז הם הולכים ומתדירים :כהתפתחרתם ,ואילו עד השנה
לאחת אבני*הבנין הראשונות של ההנוך עליר
ומפורדים; מ) תקופת הכנ1ם של כהות הבונים ,שכה ההיא ער"ן נתקלים אנו פה ושם במקרים של אבוד עמדות
נתחזקה ונתרהבה עבורת הבנין וכונן הימור לאהוד החנוך כבושות ,אם מפני שהטורח הכובש עזת אה מקוםל או ששום
העברי וארגונו ,שהניע לידי בטויו השלם בתקופה שנברו הכוהות המתנגדים לר.
נ) הנוכחית,
ואולם את עקבותיו הראשונים סול בית-המפר העברי,
את החתלתה של תנועת המהפכה כחנוך הלאומי בארצנו
י ההתישבות
ומאמציה הראשונים ,אנו רואים כבר בראשיתימ
החדשה כארץ ,היא מתהילה מן השאיפה להחיות את העברית
בפ
י העם ומן הנמיון להשתמש בה כשפת ההוראה של
.
ר
פ
ס
ה
*
ת
י
ב
ב
ם
ר
ד
ק
צ
ה
ו
ם
העב
למוד
הראשון בכוון זה
י
ה י
י אליעזר בן-יהודה ,אבי הלוחמים לתהית השפה
נעשה עליד
הלאדטית ולמהפכה בחנוך ,עוד 1כשנות תרל"ט*תר"מ הטיף
בן*יהודה בעחכצלת" לתהית השפה הלאומית ודרש לעשותה
לכלי*תשמישו של ההנוך הלאומי ,בהתמרמרות התקומם כנגד
לשונות הנכר ,התרבות והרוח הזרות ,השולטות בניה"ם של
הכי"ח ושל ההברות האחרות ,המרחיקות את חניכיהן ממקור
מהצבתם והותרות תחת אתרותנו וקיומנו הלאומי* *כי אם
תפוץ נחפוץבקיום הלאום ,אם הפצנו ,כי כנינויהיועבר ם,
קלינו לחנכם בשפה העברית ולעשותה השפה העיקרית
בחנוך בנינו"* 4עלינו להשכיח את בנינו ובנותינו את לשונות
הלעז הנשתתות אשר קרעו אותנו לקריזים
,עשונך ללא קם
פרק ראשון
ךמוד ב ית-הס-ר ונעכרי
א.
קשה לקבוע בדיוק את הזמן ,שממנו מתחיל בית-המפר
העברי במהותו הנוכחית למנות את שנות-קיומו ,שכן לא
נוצר כבת אחת בצורתו החדשה ,כפועלידי
ו של איש אהד
או של קבוצת-אנשים ,שבאה וימדה בית-ספר מטפוס חרש.
ואולםהואאיננונםפריהתפתחותאמיתומודרגת שלכית-האולפנה
הים-ן טתוך שכלולו הפנימי וגדולו העצמי 5אלא מך*הכל של
ככושים הלקיים כמלחמה קשה וממושכת מצד טורים יחידי
י
מנולה ,אשר שאר*רוה להם ותהית העם כבזאת-נפשם,
י
י
ה
ש
פזורים וברדדים כסערכתם 8והואיל וכמה פרמים ,וביהור
תאו-יבים מדויקים לחניות השונות במלחמה זו לא נשתמרו
נם בזכרונם של הלוהםים עצמם ,החים אתנוכיום ,והכרוניקה
של היסים ההם אינה מלאה ,קשה להכריק עתה מתי ואיזה
***) עד שנים אהדות %פני אותו הזמן עור שררו ספקות
ביוז מפר היה הראשון ,שבו חננה המהות החדשה ,כפי גס בקרב ההוגים הנאמנים %הנוך הלאומי בעצם ה אפ ר1ת %יטר
שהגדרנוה לעיל ,את נצחונה הסלא .רק זה ברור לנו :אח המקצעות הכלליים בלשון העברית (אחד-העם ואחרים) ,דבר זה
-בשנות תרנ""'–ב כרר למדו בבתי-מפר אהדים במה-בזת אנו למדים גם מכ %%דבריו %-הדוהם הנ%הכ ביותר %הנוך העברי
ם וראשית נזפן ההוא ,הטורה-הסחר טד"ד (י .גרוונסקי) ,הכותב גשנה תרנ"ז
נם אילו למורים כלליים ,כגון השבון ,דברי הימי
לטוריהגיאוגרפיה כעברית*) ,ו שהח שכון היה הראשון בהם ,ג.הש%ה" ,כרך ב' ,עטור , :458הנסיון כבר נעשה כביה"מ בא"י ,כעריס
1ב מ 1שבו ת א הד 1ת (הפזור כאן ולהקן הוא שבן והדבר ברור עתה,
שהשתילן ללסרו בשפתנו **) .נם זה ידע לבו ,שבעובת
כי בשפתנו אפשר %%מר %א אך אה הקטורים העברים ,כי אם גם
%מודים כשיים ב מרדשיד1ע ה ,ואין כ tpDD %כ
י את ה
י דיעו ת
48
*) *פי שש %ראוה גם טדכרי אהד-העם במאמרו *אמת היסודיות ,הנצרכות %עת*עתה %בנינו פה בארץ,
מא"יש ,מאסר ב'4
נוכ%% %מד בשפתנו .-היהירות-בצפויים המגבייה ,אולי שנא מדעת
ע %פרשת דרכים א' ,עמוד *48
_
**) התהלהזו נעשהה בראשונה בשנת תרם*ם ככיה"ם שבראשון
לציון ע"י מר י* יוד%וביץ.
הכותב את הוראות ? 1>~atמעידה שבסביבתו היו עוד רבים ,שהמילו
ספק באפשרות זו ,שלא יצאה עדיין מכ %%נסיון,
www.daat.ac.il
ייסף
אתר דעת -מכללת הרצוג
60
ושמונו למנור ראש ולבזוי בנויים" ,בימים ההם היה הוא עוד
בורד במערכה ,ונם בעיני שלומי אמוני ישראל היו דבריו
כחלום שוא* אבל הוא לא נפל ברוחו ,אמונתו בהתנשטווז
חזון לבו לא נתרופפה *) ,ובהזרמנות בראשונה שבאה לידו
נגש להיות נם נאהמקיים ולנשם בעצמו את דרישותיו בשדה
החנוך ,אף-על*פי שלא היה מורה ולא היה ממונל לאיצטלא זו,
ומענין הדבר ,שהנמידן הראשון להנהיג את העברית
כשפת הלמודים ללמורי היחרות נעשה בעיר ולא במושבות
החרשות ,ודוקא כ
יר של
ים ,שער"ן קפאה אז בהמוניה על
שזמריה ,ורוה התחיה שהתחילה כבר נושבת בעם ער"ן לא
הניעה עדיה ,ולא עוד אלא שנמיין זה נעשה בבית-המפר של
חכתה ,כמוסר שלפי מהותו ואפיו היה זר לרוח הלאומית
ורחוק נם מתקונים חנלכיים **) ,ודאי שהרבה יש לתלות
בהשפעתו הישרה של בן8יהורה ובאישיותו של מנהל ביה"מ
בירושלים בזמן ההוא מר נסים בכר***) .ואולם אלמלא היד
ננ 2גורמים אוביקטיביים,שהכשירו את הקרקע לכך-ההשפקה
האישית בלבד לא היתה ממפקת עד כרי לפרוץ פרץ בחומה
פינית זר של חכי"ת ולהכניס בה *חדהפים" ,והגורמים האלה
היו שנים :האחר הוא זה ,שדוקא בעיר הקרחנה הזאת לא
היה הדבור העברי תופעה חרשיו וזרה לנמרי T~e ,יהודי
ירושלים המחולקיפ לערוה שונות ,שכל אחת מהן מדברת
בלשונה ,היו רגילים מאז להשתמש נמשא*וטתן עם בני עדה
אחרת בלשון העברית–
אם כי גלענת לרוב-המשותפת לכל.ביחור נאלצו לעשות כן אי
ה אשר הקרוב באו אל הארץ
ם
ולא המפיקו ללמוד את לשונ
ר
ב
ד
ל
שפת
,
ת
י
ב
ר
ע
המדינה,
*) אמונתו ובפחונו הרב בהתגשמות משאת-נפשו טוצאים
את
בפזים ברברים הנלהבים ,שכתב בשנת הרס"פ ב.הצבי .גליון ישח ,לאחר
ש-נעשו רק הנסיונות הראשונים באחדים בתי-הספר כבירושלים להנהיג
רטן %טור המקצעות העגרים בעברית -.." .היה יהיה הדבר ,בואיבוי*
היום ולא יאחרנ עוד ערג יעזוב ישרץ בארצנו את לשונות הבנר
אשר בפיו ,שוב ישוב %%שון אבותיו ,והיתה ביום ההוא
עבריה
אחה לכל העם ~כראה לו
אחר ~רוח אחת חתן בקובו ,והיה
ישראל אח ר ולשונו א ח ת .היום הנפלא ההוא נשורנו ומקרוב ,פראנו
בוא יבוא ולא יאחר !"
וכעור שנים
טסטר-
ל
ע
**)
ם
"
ר
י
ב
ב
י
ס
של
ח
,
י
כ
ח
בארצנו
בחקורה
ההיא עיין
*%שארת
המאסר
'
י
א
ב
כה*ס
מאת
,
ס
מלכנוון ות .ביררמן ב*הש%ח"
ז
י
"
א
כ
ברך ד' עטור 862וכו' ואת מאטרי .בהים
כ*החנוך" שנה א'
עטוד 197וכו'.
***)עיין מאמרו ש 4ד8יעי
ן ב*הדואר".
יב
ישון
עןריהו
שהתושבים הותיקים מכל הערות ידעדה .ועובדהזועוגמהיצרה
ע כדכד :ממפר התלטידים
את הנורםהציני ,שהיהאזלי המכרי
בכית*המפר ,שעליו מדובר כאן ,ושרוכם הגדול היה מבני
הערה המפרדית ,היה קטן* להגדיל את ממפרם אפשרהיהרק
י קבלת תלמידים מכני הערות האחרות ,ביחוד מן הערה
עליד
האשכנזית הנרולה נידתר .אבל שפת התרנדס של למודי הקורש
עמרה לשטן ,כי הקרבית או ה"אימפניולית" ,ששמשו לשונות
התרגום למקרא ,זרות היו לילדי האשכנזים* הנהנת העברית
כלשון הלמדרים היתה ,איפוא ,הררך היתירה להרבית את
אוכלמי התלטירים בבית8המפר .פתרון זוז המקיט נס את
החששות להתננרדת ההורים להחרושים" בדרכי הוראת למורי-
הקורש ,שכן הדבור העברי כשהוא לעצמו לא היה ,כאמור,
זר בעיניהם ,ואולם לסמור את ההוראה על-פי שיפה תרשה זו
לפחכםים" ,שהםהיו המורים הטוכהקים בכתי*המפר של חכי"ח
ללמודים העברים ,לא יכול היה לעלות על הדעת ,והמנהל
הציע לפני כן-יהודה ליטול עליו את התפקיר החרש הזה:
מקר"נא דאינרתאאיהו ליהוי פרוונקא" ,ובן*יהודה שש להיות
*המתחיל בקורש" ולהפוך הוא עצמו את משאת נפשו למציאות.
זה היה כשנת תרם"נ .ימי
עבודתו בתורת מורה .בכיה"ם לא
האריכו ,כי מפני מצב בריאותו הרופף מוכרת היה לעזוב
את מקומו אתר הדשים אתרים 8אבל נמשך הזמן הקצר הזה
עלה בידו להעמיד תלםירים אחדים ,אשר המשיכו אחריו את
ן ויוסף מיוחם*).
עבודתו .כיניהם היו גם דזדילי
יהד עפ שפת*הלמוד החרשה הכנים בן-יהורהלבית
המפר הזה נם חרוש כ תכנ ת למודיו העבריים -את למדד
הל שדן העבר ת .תדוש זה לאהיה מעתה רק דרישה לאומית
בלבד ,שבן-יהורה עמר עליה ,אלא נם הכרה דיראקטי ,שהרי
לא יתכן שלא ילמדו את התלמידים את הלשרן ,שבריכה לשמש
להם שפת היסודים .וכך נוצרה השיטה של "עברית בעברית"
ן המורים בהו"ל.
שעוררה .בזמנה רכדחים רבים כי
י
י
*) נסים בכר ב.םפר הזכרון%אייעו
ר בן יהודה",
ר ,בריינין ,ניוייורק ,תרע"ח* מר ד.יעין
,שהמשיך שגיס אחדות את
עבורתרבוגכיה"ם הוה ,חבר%צורך %מורהישו
ן את ספר הקריאה הר-שון
םק ר א %נע ר ,בני-ישרא* %
בשם .
*
כוזבי%יקרי
י
י
א
ר
ש
י
ץ
ר
א
מהתפלות,
הוא
ח
ו
ר
ה
י
ה
~סקורות
ה
א
י
ר
ק
חוסר
:מהתנ"ך,
האגדותי
מאמרי חזי ,%ונון .הספר הוצא ברינת תרס"טע-י נסים בכר. ,א8-ר
חפץ להעמיד את %סור 4שון העברית ע %יסוד נכון והרגישכי חסרים
%נו כ%י8המ%אכה %זה",
ערוך ע%ידי
מכיי
www.daat.ac.il
אחנוך העברי כארץ-ישראל
אתר דעת -מכללת הרצוג
,הנסיון הראשון הזה בכיור-המפר לבנים של הכי"חהיה
למופת נם לשני בתי*המפר האחרים שהיו אז בירושלים -
לביה"מ לבנים של "החברה לחנוך יתומים כא"י" (הנורע אחר
כך בשם "ביר"ם למל") ול"בית-הספר לכנות של אולינה
י רופשילד" ,וכעבור שש שנים ,בתרם"ט ,הונהגה נם בהם
ד
ההנימה של "עבריתבעברית" .וגם כאן נכנס התקון הזה בעיקר
.בהשפעת אותם הנורםים ,שפעלו את פעולתם ביחם לבית-
המפר הראשון.ויתכן שההוותרותשבין שני בתה"ם לבנים היתה
.נם היא בין הנורםיס האלה .ולאחר שנים נתקבלה שיטה
זו אף נשאר כתישהמפר של חכי"ח אשר בערי ארץ-
ישראל האחרות* ואולם מכידן עשהנורםים להכנסת התקון הזה
.בבתי-המפר הללו היו רק חיצוניים בלבד ,והנמוק הלאומי
חמר בהם ינמרו; ולא עור אלא שנמוק כזה היה כנגור נמור
.לרות העומרים בראש -החברות בעלזת המנמדות האלה ולרוח
.הכללית ששררה בבתי-מפרם -וקפאו אלה על מקומם סיר
.אחר הצער הראשון הוה לתקונם ,ויפזר העברית כיבודים
:העבריים בכלל ,נשארו בהם נם הלאה אברים מרולדלים
וצנומים ,שלא זכו להתפתחות כל שהיא כמשך ;וד שתי
עשירות שנים .דבן8יהורה ,שעמד כל ימיו קל משמר התחיהתיאומיה*) קוב? בלי הפוגות עד
הרב שכתי-ספר
י
ו
ז
ל
ז
ה
אלה נוהגים בעיקר החנוך הלאומי ו"שאין נותנים כהם די
זטן ולב ללשון העברית כראוי כאשר היא לשון אפנו".)44
61
אכן ,לא זה היה הקרקע שעליו יכול היה להבנות
הימור לבנין התנוך הלאומי ,קרקע זה נמצא כמקום אחר,
במקזת שבז התחייו להתרקם החיים החדשים כארץ ,כטלוא
שהתחיל להתרכז בו צבור.יהודי אשר כלכן-לפחות בלב חלק
נדדל ממנן -לחשה השאיפה הנאמנה לחיים הרשים ,להיים
לאומיים נם תהת ערמת אפר הגלדת בעבר ותלאות החיים
בהווה -בם1שבות החרשות.
ב.
המושבות הראשונות שנומרד בשנות תרם"כ-תרם"נ
(ראשון-לציון ,זכרון-יעקב ,ראש-פנה ועקרון ,וכן נם פתח-
תקוה ,שנזמרה עור לפניהן) נכנסו ,כידוע ,ממוך להזמרן
תחת חמות הכרון ארמונר רומשילד ,אוככנוי שנודע אז בשם
אהנדיב הידוע" ,אשר דאג לכל צרכי המתנחלים החרשים
ובכללם נם לצרכי תנוך בניהם ,בשנים הראשונות ,לפני
שנוצר אותו המנגנון הנרול שנתפרמט לגנאי בתולדות הישוב
בשם *פקידוה*הברון" ,לא היו לעו2טישדבריו סול מהנדיב"
בארץ כל מנמות מסוימות בחנוך ושוםענין נו .לנכי רידוי
היה כית*הם2ר רק אהרהמעיפיםבתקציב ההוצאות של המושבה
אשר אחריותו עליהם ,והם מפלו בו רק במדה שאחריותם
זו חייבתם ,כלומר :שלמו את הבשכורת למדרים שהוזמנו על
י בני המושבה ,ובמקרה של הזמנת מורה טהדש התקשרו
יד
עמו בחוזה והננו עליו בשעת הותורך כעל פקידם .בענינים
*) בן-יסורה 4א צמצם את התעטותה 4פובת רעיון החיאת הפנימיים של בית-המפר לא התענינו כלל או רק מעט מאר.
העברית בהי aynרק בכתב .בשנת תרמ-פ ימר הוא ודינריו בירוש4יס אילו היתה אז לפניהמתייבבים תכנית ממוימת לחנוך ,המתאימה
אגודת *שפה ברורה" ,שמטרתה היתה להפיץ אח לסוד העברית והרבה לתנאים החדשים ,היו יכולים להגשימה באין מפריע .ואולם
בה בין אנשים מבוגרים ולהנהינם בכ 4טוסדות החנוך 4י4דים אשר
בעיר (דומה ,שוו היתה הראשונה ביןהאנ.דות הרבות גשם זה מממרה
דוטה 4זו שנתימרו בתקופה ההיא ,ניסי בבורי התחיה הלאומית ,בכמה אשר לחבית כי"ח נפריז ,סבא שהפרופסור יוסף הלוי מלמד שם את
ממושבות אחינו במזיח
י בע בר ת,
ועוד בסוף אוחה שנה ע4ה בירי הלשון העברית ואת התנ"ך ובן גם את הגיאונרפיה ש %א"
י
"
ה
פ
ו
ר
י
א
ראשי האנודה הזאת להשפיע ע 4הגנאי ש, 4תקטור התורה ש%קהית הסופר היה נוכח בשני השעוריםיט
%היסורים הנזכרים באחרונה ושסע
ם
ה
ו
אח
בה
ןזו שגורה בפי המורהוהתימירים ,מביעים
רעיונותיחם
הספרדים" בירושלים .שיסרר את דבר הימור והרבור עם הילדים כיישו
בעגריח" במוסד זה * .ש בוע ים ים נהפזורשיי
) אחר הסדור הזה -בקיות ובאופן פגעי כנשפה חיה4 .א ידוע 4נו מאימתי וע%ידי סי
קוראים אנו ב.הצבי* ש 4אותה שנהד
ע
ו
ה
%ת%טודי הונהגה שם השיפה הזאת ומתי מסווה .ההיתה זאת רק מסקנת הניון*
כאן חנרי
התורה,יגח
ן בלמוד הדבור העגרי' שם ,יואשר %א פ%%ו יראוח בשבוע %בו הבהיר ש 4מהוסד יחיד זה ,שהיה אוהב עמו וקניני רוחו ,ועמו
אחר שו. ..אפילו הקטנים שבתלסידיס למדו וברבורים היותר נצרכים היא באה א 4המוחד הזה ואתו יצאה -או אולי היתה שיטה מוצלחת
יה
ס והרבוי בלשון עברית לא ור %הם כמו שנראה 4הם צני שבוע"' ,..ונכונה 11טקוב4ה בו סאו ,והיא נפמ4ה רק מעה שהדכדר העברי נעשה
י נפרר ש 4תנועת התחיה הלאומיות הואיל וראשי החברה
**) עוברה מענינה ,שיא היתה ידועה ברנים ,אנו קוראים ה4קבית
ב*המגידו משנת תרם*פ ,גליון י"ג ,שם ממפר הסופר יצחק שלמה הזאת ראו בה אז מינות לאומית ,הטסכנת את רעיון ההתבוי4ות שהם
.פהקם ,ני בבקרו כאותה שנה בכית המדרש לטורים (181-ת )8)01" ori,-נושאים גבבם ? -
_
www.daat.ac.il
62
אתר דעת -מכללת הרצוג
ףוםף
עיריהר
תכנית כזו לאהיתה להם ,ולפי מצב הדברים אז נם לאיכלה ישראל .לדידם לא היה כלל מקום לשום שאלות והימוםים.
להיזח .כל היודע את תולדות "הישוב" בארץ ישראל זאת הכל ברור ומובן מאליו :התנוך דורש מדת-מה של השכלה,
בוניו הראשונים וכשכלה פרושה.צרפתית .נם שאלת המורים הנדרשים לא
נפתולי מלחסת הקיום הקשיםיאין קרוךשי
בתקופה הנדונה ,לא יתפלא שלא היה אז מי שיתן את דעתו הטרףרה אח מוחם כלעיקר ,כי חכי"ח ,הדואנת מאז להשכלת
ם בארץ נופה
על שאלתאההנרך בהיקפה הרחב .כבני *עם הספר" ,אשר בני ישראל בארצות המורח ,כבר.מנה אוחםית
חנוך הכנים הוא להם מאז צורך ראשון ,לא השאירו ,ואין צורך לחזור אחריהם עדיעכר הים .זכך נסתדרו בתי-
כמובן ,את בניהם בלי תורה נם בשנות המצוקה הראשונות .המפר "במושבות הנדיב" בתרכובת של מורים מ*משכילי"
אפם כי את צרכם זה סיפקו לפי הממורת שהבשר בידם מזרח אירופה או של *מלמדים" מתם (הכל לפי רוח בני*-
מארץ מוצאם ,מכלי לבקש חשבונות רבים ,באחדות מהמושבות ,הסהטבה) ללסורי היהדוה ,ושל פורים חניכי בית המררש
כנון בפתח-תקוה ,בזכרון*יקקב ועור ,נפתחו שחדרים" מסורתיים של חכי"ח -לצרפתית ,וממילא נם ללמודיםכלליים לפי
שבהם למדו "מלסדים" (לרוב כהן במשרה זו השו"ב שבמושבה) הנוסח והתכנית שהביאו אלה עמהם מבית-מדרשם .וילדי'
את "למודי-הקודש"; ובאחרות ,כנוןבראשון-יציון ,הזרו אחרי המושבות העבריות כארץ ףשראל התחילו מלמרים אח לשונם
טורה "טשכיל" ,שילמד מלבד הלמורים הללו גם את הלשון לרכר צרפתית.
הצרפתית כשהוא שצמו הניח בהחלט.
י ההראל ,האחרונים הכניסו לתכנית הלמורים
ולמוד הלשון
העברית ודבריימ
ה
ת
י
ה
את
ל
מ
ס
ל
ההורים ,שכן מאז
לשון זו
של
רעתם
גם משהו מלמור התשכון* כשפת-הלמודים בכל המוסדות האלה
שסשה ,כמובן ,השפה המדוברתכפיהגלדים וההורים-האידיש" .השכלה נעףה" כעףניהם .אלא שעם זה לא יכלו סכלי להכיר
לידיעות כלליות לא דאבו תחילה גם אותם ההורים שלא בזרות שיש בררר ,שבאיטון זו ,הזרה לנמרי לכל המביבה
חשבו אף רגע לותר על הקנית *השכלהי לבניהם ,שכן לפי ושהילדים אינם מניעים אלא עד כדי נמנום בה -שבלשון-
המקובל בידיהם מהגולה יש לשאוב את אלו טבארות נכריות זו דוקא מלמדים גם ידיעות שמהצידת כגון חשבון ושזו
ואין להן שום קשר עם בית*הלמור היהודי .רק לאחר שהונח נעשתה לשלמת בבית-המפר .והכרה זו עוררה בלבם הרגשה
להם קצת סרנזם דנם כניהם נרלו מעט ,עמרו כרנק תוהים :עמומה של איפשביעת-רצדן ,ואצל המעולים שבהםיצרי
ו נם
יושכימ הם בתוך מביכה קרבית מחוסרת כל השכלה כמו יחם שלילי אל בית-המפר בכלל* ואולם למעשה השלימו-
בתוך מדבר של בערות וחוסר תרבות ,ומי 'מלא את חמרונם? אלה ואלה עם העוברה הקיטת,כיון שלא ראו לפניהם מוצא
ברור היה להם רק דבר אחד ,שהוא לא יוכל להתמלא אלא אחר .שהרי מבלעדי הצרפתית יכלה רק האידישnaw ,
דרך אפיקים הכאים מן החוץ ,אבל איה מוצאם ולאיזה צר הדבור של התלמידים ,לשמש אז שפת הלמודים למקצועות
קליהם לפנות ? וכאן באו לעזרתם פקידי הברון ,שבינתים הכלליים; ולעשות לשון "הטונית" זו (וכזה הלא היה תמיד
י הסדנים יתמו של העם אל האידיש) כלי-שרת לעניני מרע ,נראה.
גדל כרם במושבות ושלטונם נתחזק .כי לרני
דהמכסוכיםהשמיםבכפלוכינ'הםוביןהמתנחליםהראשונים מצאו בע