158
ע,
.וסובן כי בר"פ ,בשמעו אח
'צוה לפפר אח המורה ,כידו
היטלם מדקדקים בלשונם ,שכה כבר מהנשמע",והביע לי תודחו,
קיטת הפקת רצות נתן פקודה למנהל בן שמעון לחת לי
ב,
מתנה מאתים פרנק וה
שלש שנים הייתי פורה ומנהל ביה"מ בר'פ ,המשכורת
היתה קפנה ,שהפפיקה בדוחק לפרנסת ביתיש את חלק אדמתי
שסרתי להפקרוות ,ולא הועילו כל הבקשות שלי להוסיף לי
* מענינת היא הטנדא ,שפעם אחת,
על המשכורת סכוםקפי
הפפקח
את
של
בבוא מר שיר,
,
ב
ו
ש
י
ה
ר
ד
ס
ל
העליוץ
עניני
הטשבה ,כרניל ,מזיד היה ינותץ הוספות להפקירכם על משכורחם
ולבקשתי לא שם לב ,אחר שהתאוננתי לפניו שמשכרתי איננה
נשםםיקה לפרנמוזי* ובשאלי אותו מדוע מולי שונה מיתר פקידי
חמושבה ,והעירותי לו למשל על הפקיד א* ,שעובד פחות סמני,
*
הוא התץ שעור נביה"ם לצרפוזית רק שעה אחת ביום ,וצו כל
עבהרחו בהטבה ,והוא רווק בלא משפחה ,ועכר מקבל-מלעכורת
פי שלש ממשכרתי אני ,בעת שאני עובד כל היום בביה"מ ונם
האהריות של החינוך עלה ואני בעל משפתה ומשכרתישליש
מהראשון :האם ממני שא .בא פפריז דמו סומק פפ?-עיןענה
לי ה' שיר את הדברים האלה 2כז ,ארוני שוב ,ון' א '.אם לא
נתץ לו משכורת פובה והנזנה יענוב אותנוויברח לו לאריז,אבל.
אוזה ,איוו משכורת שיש לך ,לא תעזוב אותנו,כי לא תע-ב את
א"יבכלל,וא .נחוץ לנו ללמד את הילדים את השפה הצרפתית,
אמנם אנכי ידעתי כי מעיקרא דרינא פירכא :למה כאץ בכלל
הצרפהתע? אך ידעתיכי שאלתיואח לאתהי'לרצוןולא תמצאהן
בעיני ה'שיד,ונם לא תקלע אל הספרה,ונמתתסו טענותי והייתי-
מוכרח לקבלמרוחו.
כי
אתר דעת -מכללת הרצוג
חסיהפינמור-קוקניק 'ן שמפרוזתגן-סןלייםמעברישארץ
א.
מ"ר עם העליה הראשונה ,כשיחד עם ההשתרשות
בקרקק המולדת התמזגה השאיפה להחיות ולחדש את התרבות
הלאדמית העכריוז -לא ראו חלוצי-החנוך הראשונים דרך
לפריחתה המלאה של אותה התהיה הלאומית ,שהתהילו
פתיחת נני*ילדים מקבילים לבתי*
כנסיקתה ,אלא על*ידי
המפר ומשלימים אותם במפרה להחיות בפי התינוקות משחר
ילדותם אוז הדבור העברי ,שאף הוא היה אז בראשית
התפתחותו וטפוחו ,ועם זה לתת נם לילדי-הקברים חנוך
הרמוני ונועם של ילדות -שני אלה ,שהגלות מנעה מהם
במשך אלפי שנים,
נן-הילדים העכרי הראשון נפתח בארץ בראשון-לצידן
בשנת התרנ"ח ע"י הגננת בת-המושבה ההיא מרת שמירא,
אח התקציב להחזקה הגן נתן הברון רוטשילד.ן)
בירושלים נומר הנן הראשון באייר לשנת תרס"נע"י
לשכת בני*ברית .לשכה זו ,שעמקה כעבודות-תרבות שונות,
פגזן החזקנו המפריה הלאומית ,שעורי ערב לעברית וכו',
41הרפים ע"ר פתיחת הגן הזה ראה
בקונץ זה.
נמאמרו ושל מר יודילוביץ
החליטה ליסר גן-ילדים עברי לתינוקות במבני שלש ער ניל
בית-הספר במטרה זו :א) הקנית השפה העברית לפעופות
קר ניל בית-הספר ,שאי-יריקת השסה של הילרים כשנה
הראשונה לבקרם את כתי-הספר היתה מכבידה מאר על
עבורת המורה ,וב) לתת לפקדפות חנוך מתאים ומוררני,ע)
י
) למני שנפתחו הגכים בירור-לים נוהגים היו הורי הילדים,
בלא הכדל ערה וטע~ד ,לשלוח את ילדיהם אל .הסאיסטרא* ,אשדזנ
ספרדיה ,שהיתה
מכני ושלאן ל"השנחה" .האמאיספרא*
ילדים
עצטה ,או שהיתה יושנת וסורנח פוזמק או שהיתה עוסקת כעבורנו
אחרת ומשגיחה ע 5הילדים ,שישכו במנוחה ,בידים שיונות ,לא יכו
האחד את חברו ,והעיקר שלא יצאו ההוצה ולא ישחקופ לפכי י"ז וטניס
מקנית
ימפה
יבקר
בעיר העתיקה ארז
בערך זמן קצר לאחר שבאתי לארץ ,הלכתי
"המאיסטרא* (ומומרות* אלה עדיין המש~נו לתלומר ,אף כ
,והרוסים שעשה ע 45אווזו
כבר היו בירושלים שלשה גני*יידים)
חרר
.המוסרי לא נטתה מזכרוני עד היום :
חיכוך ללא קרני אור
(למעלה q1DD ,לתקרה ,חלוןקפי ,שהיו חודרות מנערו קרניקחאור כסדה
*
זעומה מאר) והקירות כהים עד שאיאאפשר היה
להבחין* בעינם ,על
הקירות סיטני פחב ,אף בי היה זה באמצע הקיץ* על הרצפות
הככוסה טחצלאוה ישבו ילדים במסכר ,16רגליהם מקו*לוח תחתיהם
י
וידיהם ומלוכות על החזה .עיני בל הילדים כמעפ היו חילות ,סונלא
דלפה מהן ואודם של רלקה כסתה אותן .גם פצעים ופגעי*עור
www.daat.ac.il
התפתחהעגן-היקרים העכרי בארץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
לנשכת ירושלים לאגודת אחים *בני-בריתי מנתה את
.חבריה ה"ה דוד ילין ,ישעיהד פרם ול .לדי ז"ל לועדה,
שיראנו להשגת תתקציב לפתיחת הגן הראשון בירושלים.
הלעדכנה הקציבה 300פר' להחזקתו והתחייבה לכסות את
הגרעון ,אם יהיה כזהי אותם החברים פנו בתזכיר לחברת
'העזרה" כברלין ,לחובבי-ציון באוריסה ולחברת "לטען-ציון"
שבפרנקפורט בבקשה להשתתף כתקציב של הנן בירושלים.
ועד "חובבי ציון
" וגברת "למען-ציון" שלחו כל אהד 500
פר' והכרת עהעזרה" בברלין 1500פר' .הנן הוה נפתה בבית
ששייך כיום -ת"ת "עץ חיים" כטחנה-יהודה 1כ"ת כן ששה
חדרים וממדרון גדול ,מרקף מגרש רהב-ירים ,כהנהלתה של
הגגנת הג'גיסין מפתה-תקוה.
ולטרוח ההתנגרות העזה טצד מתנגרי החנוך המודרני,
והאיסור והחרם של בתי-הדין ,שנרבק על דלתות כל בתי
הכנמיות ובת -המדרשות כירושלים ,נרשמו קם פתיחת הנן
סד ילד.
ובאייר תרם"ד ,לאחר שחברת *העזרה" העלתה את
המיכתה למך 3000פר' ,נפתה בירושלים גן-ילדים שני קרוב
למאה-שערים (בבית הזה נמצא הנן קד היום הזה) ,ואחרי
אשר חכרת אהעזרה" המכימה לקבל עליה את כל התקציב
של גני-הילדים בירחטלים ,נפתח נם הגן השלישיבעיר העתיקה
נשנת
בני שלש וארבע עד שש בשם*גן ילדים עכרי" ואם אמנם לא
נודע לנו פפרת הקבוץ הזה ,אם ללמדם לשונות ופרעות זרות
שכבר נאמר ע"י הרבנים הגאונים האשכנזים ז"ל ,ואין בידינו
וביד שום כ"ד :ח ורשזת עפ"י ד"ת לבטל או להקל
להאשכנזים בשמור ההוא ח"ו -או מטרת הקבוץ הזה
ן אתר הנעלם מאתנו לעת עוזה ,כי לא באו
לאיזה עני
הם"מדים להמלך ולשאול רשות ,אך זאת נדע כי הנן הזה
לא יגרל פרי קדדנו הלדלים ,ויסיר את לב הילרים מת"ת
ללכת כדרכים עקלקלות.
ולכן הננו מודיעים ומזהירים בעם ה' שלא יטמרו
בניהם לנן הילדים ,ולא יעתיקו ילדיהם מת"ת של תשב"ר
ככל הררך אשר
הלכו בה אבותינו ואבות אבותינו מעולס"
והחם על נפשות ילדיו יזהר מאד שלא יממרם שהנן הזה.
וזכות תורה"ק יעמור לנו ויקוים בנו טיש אין פרץ ואין
יוצאת ,והשי"ת ישמור את קמו לעד – ,כעתירת הבעה"ח
כיום כ' א' רחוהמ"פ תרם"ג
נאום חים יקקב מקאוונא
נאום שאול אלחנן כהר"א ז"ל
נאום ארי' ליב כהרא"ד ז"ל
(מקום חוחם בד"ץ האשכנזים)
נאום ליפמן דוד במהר"י ז"ל דום"ץ
נאום יוטף יהודה במ"ר הלוי ז"ל
נאום אברהם ב-א"א מהד' דוד הכהן ז"ל
(
)
תרם"ו)3,
*4
והנה בזה ההרם ,שהוכרז
י
ע
ר**זדערדץ
גן-הילרים הראשון בירושלים:
מרל*ערע
מאת הרבנים הנשנים ושני הכתי דינים הי"ו
.א שמקו א ס ח"'=מ .'rllpרם
וחס,
,אחייב 5א חסרו 5הם .מראה פניהם היה מדוכא ומדכאעד טאד*
*המאיםפרא ,-אשה ספרדיה ,סרגה בידיה והשגיחה שהילדים 5א ידברו,
י בתמיטוח* :וטה
5*,שאלחי, :ומה עצנים הם כ 5היום"? ענתה5
צריכים קרניםכאיה לעשות ?**".
וסענין ,שעד היחן עדיין קיימים בעיר העתיקה שבירושלים
*טוסדות' א5ה_והורים שבחים 5שס את ילדיהם .הסיבה היא כיוס
אחרת :גני*הי5דים הקיימים אינם יכולים
להוכם את
.מספר היקרים הצובאים ע 5דלתותיהם וההורים בוחרים 5ש5וח את
ילדיהם 145איספרא' ,מאשר לשלוח אוחס 5סיסיון ,או להניחם חפשם
להתרוצץ במעקים בארגוני-קיץ ,תחח קרני-השמש הלוהטות ,ובחורף
תחת שפע ש 5גשטים בלא כ 5השגרנה ,גופת הדבור ופ 5ה*טאיספרא"
היא ס9רריח טדוברח (איספכיו5ית),
*) מחוך הפרפיכ5ים ש5י-וכ
ת *בכי-ברית".
_
יקיות
159
"תשן,ם
מושש א) ען.
ב"ה פעה"ק ירושלם ת"ו כידניסן
תרם"נ לפ"ק
לכבוד הרהיג חכרי כיד הצדק לערת אשכנזים
דחםידים הי"ו.
על אודות הטדרעה ואזהרה שנדבקת כתוה"ם פסח,
נן ילרים ימרנו ללמד את ילדי אחינו הקטנים הפלה
וברכות וק"ש ,למעןיהי
ו מילדותם ליהודים נאמנים לדתנו
ולתורתנו הקדושה ויבינו בלבם מה שהם מוציאים
משפתותיהם.
נן-ילדים ימרנו להקל משא חנוך הילדים הקטנים
גמולי חלב ככל האבהות הירושלמיוה אשר העכזדה בכיתן
www.daat.ac.il
לתל
אתר דעת -מכללת הרצוג
()16
חסיהפינמחר-מנקניק
או צרכי הרוחת הפרנמה מונעים מהן היכולת והאפשרות הקרושה אוסרת 2ודרשה וחקרת היטב ,ואתם נושאי רגלה
השלחתם לקרוא לנו ילשטוע כפינו על דבר שהנכם מודית
להטפל בילדיהן כל היום*
גן-ילדים יסדנו כרי לטנוע את הילדים הקטנים כפיכם שאינכם יודעים מה הוא ואשר אין ,עליו לא אמור
האלה להתגולל באבק ובאשפה בחצרים ובדרכים בלי שום ולא חרס רק מצוה המורה ,מצות *ולמדתם אותם אח בניכם
ר בם"?
השגחה אשר זו היא מבת התרבות מיני מחלות העינים ר"ל ידב
רבכן ,רבותינו היקרים ,בפני כל קהל אחינו בני עירנו
ביניהס כנודע לכל רופאי עירנו:.
נן-ילדים ימדנו לקבץ את הילדים הקמנים לחדרים או-ר כפניהם הלבנתם פנינו ,הננו מוחים מחאה נמורה
נדגלים ומרווחים -תחת כשנחת מדריכות ואומנות היודעות ומוחלטת על הרכה אשר הדכאתם עלינו .הקהל יראה עתה
לקףים דירי שלמה המלך ע"ה *חנוך לנער על פי דרכו" ,וישפוט מי הם המשתדלים *להם'ר את הילדים מתלמוד תורה
להיות להם כאמהות רחמניות לשעשע אותם ולעננם ,להורותם ללכת בדרכים עקלקלות" ,ולהתנלנל כל היום כדרכים
את תורת הקריאה מתוך שטחה ולא כעול וכמשא ,כמצות וברחובות כפראים שובבים ללא תורה וללא חנוך וחרבות,
חז"ל ללמד ילדים קמנים כאלה "מעט מעם פסוקים ופסוקים" .ובפני קהל הננו מודיעים ומזהירים כף כל זמן שלא תבטלו-
רנן'-לד מ עברי םרנו למען ישמעו ילדינו כל בפניהם את הרבות אשר הוצאתם עלינד אין אנו טוחלים על
היום רק את דברי לשוננו הקרושה ,למען תהיה שומה בפיהם כברדנו הנעלב .וכדבריכם נאמר גם אנו :והחם על נפשו
וידברו רק בה ,יקיי
ם מצוות תכמינו ז"ל שאמרו 2ולמרתם יזהר מאר מעון שנס 'וה"כ אינו מכפרעליו ,וזכות תוה"ק
אותם אוו בניכם לדבר כס וכ' .מכאן אמרו כשהתינוק יעמוד לנד ויקוים בנו מ"ש אין פרץ ואין יוצאת והשו"ת
מתתיל לדבר אביו מלמדו תורה וכל מי שאינו וכו'( ראוי לו ישמור את עמו לעד.
כעתירת הבאעה"ח מימדי "גן היידי
ת העברי כירושלם"
כאילו קוברו ,שנאמר ולמרתם אותם את בניכם לדבר בם
עיה"ק ח"ו
י בניכם (ספרי ,עקב ,עיסקא מ"ון
למען ירכו ימיכםוימ
*
מאמינים ומבינים אנו כי כל הענינים האלה נעלמו
נאם דודילין
ונאם ישעיהו פרם
מאתכם ,כאשר אמרתם :אבל איככה נבין כי אתם רבותינו
ונאם ליב לוי')
וחכטינו אינכם יודעים אם *גן ילדים קברי" איננו מקום
'למדו לשונית זרות? איככה נכין ,כי אתם רבותינו
וע"ר פעולת הנן העברי בירושלם כותב המנוח ראש
שכי
וחכטינו אינכם יודקים אם קבוץ ילדים קמנים בני שלש לונץ כלוח א"י לשנת התרם"ד כדברים האלה:
וארבע עד שש איננו מקום שבו מלמדים מרעות(?) זרות ?
*ענין יסור גן-הילדים העברף פעל לטובה נם על
רק זאת הנכם יודעים רבותינו,
כי *הנן הזה לא יגדל תכנית *הקינררנרטן" אשר בבית המפר של מימד אוילינהדי
ם
י
ד
פרי קורש הלולים ויסיר את לב היל
מת"ת
ללכת
ם
י
כ
ר
ד
ב
רוטר-ילד .אך כהשמע בעירנו החפץ בנן-ילדים עברי ,מהרה
עקלקלות"*
המנהלת ומנתה נם בקינדרנרמן שלה מורה עברית ,ותחת
דברים המובנים לכל הנכס מורים כי אינכם יודעים אשר ער אז היו הלימודים רק בלשון האנבלית ,נפנה בו עתה
אותם ,ואת אשר צפן ה' אלהינו בחיק העתיד ולא נתן רשות
מקום ללשוננו העברית ,זקתה ,אחרי כבוש גן-ילדים הסכרי
ה
לשום בריה לדעתי מבלעדי נבףאיבד הק' הנכם יורקים יריק לת לב כל ההורים ,יש לקוות כ נם הקינררנרטן יהפך
ם עברי שנף בירושלם"2
ברורה וגמורה ער כר' להתיר כנללה מלאכה כחוה"מ?! במהרה ויהיה לגן ילדי
אנחנו *לא באנו להמלך ולשאול רנטות" לפני ימרנו בית ת"ת
בשנת תרם"ר נפתה הנן הראשון ביפו ,אחר-כך
לילדים קטנים ככל מומדי בתי הת"ת והישיבוה ויתר ברחובות ,בחיפה ,צפת ,מברי ובמהרה התפשטה רשת
המוסרות שכעירנו הקדושה,
הגנים בכל הארץ ונם עד סוריא הניעה.
ואתם רכותינו ,ביתדין צדק,דינים מומחים ,השאלתם
הילדים שנכנסו אל הנן דברו באחת-עשרה -לשונות.
את פינו כמצות תורתנו .הקרושה עליכם לפני צאתכם לשפטנו
ן
=
י
החל"ר
)4הש-תה"
ולהלבין פנינו ברבים ולהרציא עלינו רבות מכוקרות ? תורתנו
נמן אלף
לחורגן*
י
י
www.daat.ac.il
התפתחות גדףרלרם העברי בארץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
161
היה ,איפוא ,במוסד הזה משדם קבוץ-גלויות כזעיר-אנפין כתתו הרכוז (טתרם"נ-תרע"א) .כ) שימת "הנושא" בגנים
בפי התינוקות שפה אתת ונחפרו אותם לבני עם אחד( – ,מתרע"א קר אחרף המלחמה העולמית) -נ) העבודה בננים
כשנים האחרונות (חנוך אינריבירואלי8חפשי),
י מאז הורחקנו מעל אדמתנו..י
זו הפעם הראשונה בודא
הסדור החיצוני של *הכתה" בנן בשנים הראשונות
לדים עפ"י הערות בשלשת הגנים
פבלא זו6 :ן
יהומדו דומה היה לסרור הכתה ביית-הספר יהירל זה,
בירושלים בימים ההם ,אפשר לראות עפ"י
ממפר הילדים שכננים :418
שהשולחנות דהספמלים היו במוכים יותר .שרלחנרת ארוכים
)*/0
881
אשכנזים
431 36
עמדו בכתה בפרר כמד ~:בכית-המפר ,אחר אחרי השני,
31ו
מפרדים
10 0/0 :ונ3
והילרים היד יושבים על המפמלים ,שעמדו על-יד השולחנות
0
/
0
ר
32
תימנים
7 66
הללו 5 –ילריס על יד כל שולחן ,לפני השולחנות האלה
0
/
0
= 28ב
נורנ'ים
6, 70
עומד היה שולחן וכמא לגננת ,שהיתה יושבת אל מול פני
23
פרםים
הילריםל*ונותנת שעור",
נשבב 5, 56 0/0
0
/
0
מערבים
00ק5
בכתה של בני 685עומד היה באמצע החדר לוח
מורים
2ללמהר הקריאה והכתיבה* על הקירות היו תלויות תמונות
ולא לפלא יהיה איפוא ,הרבר שלא רק שהמוןמבקריו גדולות להסתכלות :תיות מהארצות הרחוקות ,בקלי-מלאכה
של הנן היו מתפלאים ומתרגשים למראה-עיניהם ,וכיחור *"נרמנייפ" או ציורישנוף ממרחקים.
,יע/ף הקיר היתה תלויה מערכת-השעות ותכנית מעוכרת
למשמק הפלא אשר לצלצול וילשו
ן העברית בפי התינוקות;
השירים המושרים והמשחקים השונים-אלא נםחברי ההנהלה ליל ימות השנה ,כנון זו:
ביום א':
היו באיםלידי התפעלות בשעת בקוריהם .רונמא נאה ישמש
תפילת הבוקר
820
915
קליעה
קמע מן הרו"מ של חברת "העזרה" ,שנדפם בשנת :1912
30
1
5
0ן – 9 -בנין או רקמה
ותמונה נהדרת מתגלה לפנינו .בשעה שאנו ממתכלים
אח"כ הפמקת ארדעת-הבוקר.
בפעוטים ,כשהם נמצאים כנן במשחקיהם החפשיים או כשהם
820
כיום ב':
– 8תפילת הבוקר
עוכדיס את עכורותיהם נכתות בתוך הנן ,וכמה שלא ירבו
830
915
קיפול
לבקרם -העין לא תשבע מלראות ומלהנות ,ותמיר מקבלים
015ן
950
שירה
את הרושם ,שכאן נעשית לא רק פעולה תרבותית ממדרגה
ראשונה ,אלא נם פעולה סוציאלית חשובה.
אח"כ התעמלות ,רקימה וכו' וכו'
רבר שייכות הילרים למעתדות שונים ודאגת הפרנמה,
וכך היו השעווד ממוררות וקבוקות עד 4אחה"צ-עד
שהרכה משפחות שקועים בהם,מונעיםמהורים רבים] האפשרות שהילדים היו נפטרים והולכים לבתיהם.
לתת לילדיהם את נוקם-הילדות ואת שמחת-החיים ,לילרים
אל הכתה היו הילרים נכנסים שנים-שנים עם צלצול
כאלה גן-הילדים הוא גן-עדן ממש ,שבו צפוי לחס בכל יום הפעמון ,ועוזבים את הכתה כולם יחד עם צלצול הפעמון*
ויום אושר חדש ,וכל שעה שכיאה עמה שמחת אין-קץ-ולא ,השעורים" היו ניתנים נאופן קולקטיבי לכל הילדים בכת
45רגעים_
הגננות בקשרי -אחת ,וכל שעדר במשך
יפלא הדבר ,שהילדים קשזר'ם אל הגן
י
א
ו
אהבה עמוקים".
השקורים :כל הילדים יושבים היו במקדמותיהם
_
יכך
_
_
_
נ.
וכונים מקוביות-עץ עפ"י מיני פרכל ולפי הדוגמה שהגננת,
בהתפתחות העבודה בגנים יש לציין שלהר תקופווז :שהיתה יושבת למולם על הכמא שעל יד השולחן הגבוה,
א) מפתי*
חת הננים עד הינמת איימת*-היושא" ,או שיטת היתה כונה לפניהם .לפני החתלת הבנין ניתנה שיחה על
הקוביה ,לתלוה nDD :עשויה הקוביה? היכן צומחהעץ?
)6הרכבת בני העדוה הנני ירושלם %א שונהה נהריה גם מי חומכ אותו? מי מנמר אותו? וכו' וכו' .אחר זה שיחה
בימינו אוה,
על הקוביה עצמה :כמה שטחים לה ? כמה זויות? כמה
ן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
162
קוים? נו' וכו' .את התשובההיו כלהילריםמשיכיש כטקהלה,
והסננת היתה מקפידה ,שייגזרו על ההשוכות פעמים אתרות
לטקן יזכרו – .לאחר שבוע ימים ,באותו היום ובאוהה השעה,
היה המשך השעור הזה -ורק כעכור שעורים אחרים,שהיו
מכוונים בעיקר לשיהדת ע"ר חומר הקוביה וצורתה ,היו
ננשים לעצם הבניה*
וצל הננבת,
הילדים היו בונים רק עפ"י
י
נ
ב
ה
1
ו
מ
נ
ו
ר
כנרן :אם ינו יית ,היתה הנננת כונה מקוביווז נרגלות על
פני שולחנה קיר אתר ומיריזה לתינוקות * עכשיו קחו שלש
קוכיותש 1D~eהאהת על השניה ויהיה קיר אחר מצר ישן
וכו' וכו' ,בררך זו היה ניתן השיעור בקיפול (תהילה שיחה
על הנייר עצמו ,צבעו ,צורתו הבו' ,ואה"ב עצם הקיפול)
וכך כרקמה ,בקליעה וכו' .בנין חפשי ,או כל עבררה ונפשית,
שהילר יהא יונה לו עפ"י רםיונו או עפ"י האיניציאטיבה
שלו עצמו ,לא היה נהוג אז ינניס 4.9.ע.-1.1,*.
; 9-nbeח5%*4
ץ
א
יעז
"
וי~
ר2
י*
'
5שצשש';
;ו;
הח1םר הספרותי * ה"ה "-%ו-
וילקומיץ המנוה היו הראשונים ,שהתחילו לחבר שיריםלילרי-
הגן* שירים אלה היו מכוונים בעיקר להקנאת ראשית הדבור
והעברין כנון" :היר לוקחת ,היר נותנת ,היר ,היד" -וכרומה,
לגנים שכירושלם היה ה' מיותם מתרגםשירים טאננלית
לעברית .לאתר שנים אתרוה ,עם ביא הנננוו 1מגרמניה ,היו
פונות למורים ומופרים שונים ,ואף הם היו מתרנםים שירים
ען/
ומפורים מגרמנית
חמיה פינ1ד5סוקניק
לעברית למען הנן*
המעודה בגן :הילרים היו נמצאים בנן משטונה
שעות בבוקר ער ארבע אחה"צ .בוקר-בוקר היה הולך שמשו
של הנן אל בת' הילרים ומאספם אל הנן ,וכשעה ארבע היה
מחזירם אל בתיהם .הילרים היו מוערים שתי פעמים בזמן
שהוחם בנן :כשעה
10
ארוחוז-הכזקר; ובשעה
-
12
1 -
ארוחת-הצהרים ,ארוחה משותפת ,מבושלה בנן ,השוה לכל
נפש,עדיין לא היתה נהוגה אז .כל ילר וילד היה אוכל אב
שאמו היתה שולחת לו פן הכיח .לארוחת-הכוקר היה האהד
מביא פת סשרהה כשמן וטלופתה בענבניה או בבצל ,והישני
הביא לחם כחטאה עם ביצה ואתרי זה היה שוהה הלב אד
קאקאו .לפני הצהרים
הולך שמש הנן לכהי הילרים
f
והיה מאסף את ארוחות-הצהרים לילריםבכיי
t
מיוהד העשוי
הכדל .מעמדות" רב ומרכא היה מתגלה באותה שעת-צהרים:
פלוני הילד היה אוכל קציצה מכשר או מתרנגולת ונוסף
לזה מרק "צהוב" ,והשני השביע רקבונו במעפ מלמהמעגבניות
או מזיתים ירוקים אחרים ,או נם מן השיירים שנשתיירו לו
מארוחת-הבוקר ,והיו ילדים ,ענבלו את רוב היום באוכל
יבש
בלבד*
השנה שלאחר-הצהרים .לאחר ארותת*הצהריםהיו
משכיבים אה הילדים לנוה על הרצפה הפכוסה בטהצלאות
קש וכרים מכום'ם כצד אהד בשעונית לכנהו את הכריםהיו
ררחצים לעתים קרובות בליזול ,אבל טאהר שלא היה נהונ
אז רפוי עינים ורפוי מחלדת*העור -מנדהה זו על נכי
כרים משותפימו רפק אם הביאה לירי תוצאות רצויות מן
הצר ההיניינין
רפוי*העינים ,כאמור ,לא היה נהונ כננימן בתנערע
זהע מכת-המדינה שלנו,עדיין לא קשרו אז קשרי-מלחטה בתוך
כתלף המוסר הזה ,ונדוה היינו לא פעם למחזה כזה :ילדים
יושביפ ועומקים בעבורות שונות או במשחקים מסשהקיפשונים,
ועיניהם טרוטות ודולפות מוגלא ווי
ם נאבקים עם כאבם
ומשתדלים להקים את נדבכי-הבנין של הקוביות3 …ם רפוי
אתר ,כגון נזזת או סו-לדת-עור אחרות ,לא היה נהונ אז.
ילר שוגלה ,אמו מביאתו לרופא פרמי .ואולם טפול זה קשור
היה בהוצאוה רבויו ,והאם םחוםרת-ר;אםצעיסש שעליה היה
לדאונ לרפוי שיטתי של בנה החולה ,אנוסה הירוה להביא
את 'לרה לבתי-מרפא מרי יום-ביומו ,ולשם כך היה עליה
לכלות ימים שלמים בצפיה לתור ולהשאיר את שאר ילדיה
לכמה ימים בלא השנחה וםיפול ,ובמקרים רבים גם בלא
אוכל* ואולם הרבה אמהוה לא יכלו להשלים עם מצב כזה,
והרפוי היה משום כך מוזנח מאר )6
משנת התרע"א cg ,בוא לארץ הגננות הראשונות,
שםיימו אה למודיהן במוסד ייestalozzi,-~vrdbbel,-*ftau5לו.
כברלין (ביפוהיו הראשונות שרה אפשטין ותסיסה סוכובולמקי,
בירהטלם היה ברוידה ,שלומית פלאום וכותבת המורים האלה),
מתחילה תקופה הרשה לגן-הילדים .שנוי רדיקלי הוכנס ככל
ן רב העשיר את עולמם
מהלך-העבורה שבנניפ ,תוכן רענןיעני
*
.,
י
א
י
.
א
י
ר
.
ע
ה
"
שלמצב זה רוצה ,החזי
)6
ר אותנו כ*51
סהלקת ההיגייגה של בתי הספר מפעם "הדסה" על-ידי ה5-נוייס בקימת
w
י
–
~
-
לדבר (פח שטוח וידית לו) ,את הכלים עם האוכל ,שהאמהות
היו שילחרת לילדים כנן ,היה השמש מסרר כפה שלו ,ובנן
היה פחמם את התכשיל לפני שהגישם לילרים לאכילה ,הריפוי ,שהם מבקשים
www.daat.ac.il
-
-
להנהיג כיום בגנים ובכתי.הספר.
התפתחות גךהלדים העברי בארץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפנימי של הילדים ,והעיקר -אור רב ושמחה הוכנסו לח"
הפעוטות .הוסרה התכנית הקבוסה ,השנתית ,שהיתה תלויה
קל הקיר; פסקו "השיחוה" המופשמות ללא המתכלות בטבע,
ללא בקור כבית-מלאכהוכו' ,והוכנמה אל הנן שימת"-הנושא'
הטבוממו 2על שאיפה הילד להכיר את העולם הסובב אותו ואת
המביבה הקרובה שלו; על פתוח ההכרה והתקרבות אל הטבע;
על טפול בצמהים ובבקלי*חייס; על שסחת עבורה פרודוקטיבית,
שהיא קשרה נם כתוצאות (כנון כביסת כנד' הבוכה) ועל הרוח
היצירה ,את הנושאים היו בוחריםמן המביבה הקררבה שלהילר:
מעולם התי; כנון :התרנגולה ,היונה ,הפרה ,המום וכו' וכו';
מעולם הצומח :תפוח-ו;זהכ ,השקרים ,הורר ,החטה וכו'ש
מבעלי המלאכה :הנגר ,המנרלר ,הנפח(בקורי בתי-מלאכה וכו').
הילרים רואים את התהוות הלחם למן ההרישה והזריעה של
החמה; את הקמה בשרה ,את הקציר על הגורן ,את וזדיש,
את הטחנות השונות ,למן הצררה הפרימיטיבית ביותר" כנון
השמדדו באבני-רחיים ,קר טחנת-הרוה ומוזנת-הקיטור; בקור
בטאפיה ,אפית עונות כנן עד עריכה מעורה משותפת -
מקורת-היוםנ) .או נושא אחר* 2המאור" .את כל הפרוצס
של התפתהות ההרבות ,למן השמוש הפרימיטיבי 'IDe1נרוח
ונפט וער השמוש בפזם ואור-הלוכם ברחובות (תשפל לאהיה
עור -ע"ר) ,ונלוו לנדשא התכת נרות בנן עם השמוש בהם,
כנון סרור י"ל-שכת כנן-,שמוש כנר ובסנורה יחר וכו'") .או
הנושא "הפרה" :הילרים ממתכלים כחליבה כרפת ,ובגן הפ
מחבצים חמאה ,מנבנים גבינה ואח"כ משתמשים נכל התוצרת
הזאת בנן ,שמוש מעשי-ממשי.
בבהירת הנושאים היו מתחשבים בהופעות השונות
המבע והמכיבה דבתקופות*השנה ,בתפוח-הזהב ,בתאנה
או בענבים בתרו בעונה של אותם הפירותן *המאור" ברזנ*
התנוכה ("חג האורה") התבואה בקיין ,הנשם בחורף וכו' וכו'.
העכודוו 2השונות היו ניתנות לרוב בקשר עם שיחות
*הנושא" ,כגון בנין רפת לאחר שהלכו וראו אח הפרה
ברפת 5נזרת פמוטים ומנורה מנייר לאהר שהדליקו בגן
מנורו; והשתמשו כפמוטים .משחק החול בקשר עם וזקציר:
שי
זיתכניה
מפורפת על בו–א
חההמהז
עם ו-יחוחיו
ומדור
.גן יפריט
העבודות *
נקשר עם כל שיהה ושיההש ראה במאמרי:
fAt1Dapכעהחנוך" לשנת הרעש*
")עיי
ן כושא אן;מאור" ב"גנכו" חוברת ב""נ' לשנה התריע
לכוהבח הטורים האלה.
163
אלומות ,אלומות טפוזרות בשרה ,קנלות (עשורת קרטון,
הסוסים מנייר) ,מעונות שכילות את התבואה אל הגורן וכו'
וכו' .ונביעה וציור 2שקדיה פורחת לאחר מ"ו כשכס ,אחרי
שראו את רזוטקר כפרחיו המלכלבים; כיור מחומר שבפרדם:
עצם ירוקים ופירות-זהב תלויים עליהם (במושבה) ,או
צביעת ביצה וציורה וחצי הביצה (כשרואים את החלבון
והחלמון) יאחר שאכלו וראו את כל ארה.
עבורות אלה ,הקשורות בנושא ,מלכד זה שהמכו שמחה
לילדים -שמחת העובר והיצירה -היו מעמיקים את
הרשמים ,שהילרים היו מקבלים מן השיהדת וטן ההמתכלות
הבלחי-אמצעית במבע ומעשירים את מחפניהם.
למדהר להעיר כאן ,ששיטה זו היתה מסייעת להקנית
הלשון העברית ,שלא וזיתה שנורה אז בפי התינוקות ולא
מדוברת_
שימה זו היתה עיי
ן ן4
היתה ,ברוב המקרים ,לשון
*.י-.
4
להעשיר את שפת הילרים ,שפה הסביכה המקיפה אותם,
וקובעת שם לכל הופעה שהיו נתקלים בה.
אופן השיהה והעבודה לא היה עוד כצורת ההוראה של
בית-המפר ,אלאכשיהת אםעם תינוקה; שיחה טבעיתדמשפתתיה.
ולתכלילו זו דוכנם גם שנוי בסרור ההיצוני של .הכתה".
במקום מחלקה ללמודים עם שולחנות וספסלים ארוכים ,עם
שולחן ואצמא רפ ונשא" לגברת ,הוהקנו חררי"ילדים עם כל
הסדור הפתאים לכך (לרחימים מתאימים לנמרי ,היינו :כסא
ושולחן לכל ילד וילד ,הנענד רק בשנת תרע"ד ,לאחר מלחמת
העברית ,כשנפרדו הגנים מ"עזרה")* לתלים חוברו יחדו,
(באין שולחן עגול) ,והילרים היו יושבים ממכיב לשולחן
והיו רואים האהד את השני ,הגננת היתה יושבת יחר עם
הילדים ,הושם לב גס לרגש האמתףטף* עי
5הקירות תלו
תמונות לא "לעילא ולעילא" אי
א כך ,שהילדיםיוכלו לראותן*
דהתמונותימחיי-ילדים או מחייבעלי-היים קרובים ,שר2ילדףם
מתענינים בהם* על ההלונור 2הועמדו עציצים עם צמחי-ביה,
שהילרים היו משקים אותם ומט-ליס כהם ,נם רני-זהכ לא
חמרו .בזוית החרר העמידו שולחן רחצה עם קערה וכידר,
ומהילדים יוכלו ליצול את ידיהם לפני האכילה ולאהריה ,או
אחרי גמר העבורה ,או ייל שעה שיש צורך בנטילת-ירים
חלקו מניות לילרים לכל אחר מניודו שלו .מודרר בפנת
הכתה מטאמאים קמנים לייד יהם את החדר וכף-זבל קמנה,
מטלית לנער את האיק וטברשת להמיר את הפרורים מקל
*
השולחנות לאחר האכילה*
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
164
חטיהפתטי–קניק
הוכנסו עבורות בית ,כנון כבימת מסחפות או כבימת
בנדי הכובהן סדור הכתה לפני האכילה ולאחריה (עבורות
מתאימות לניל הילדים) ,מפול בצטחי-הכית וכננה .ובחצר
הועמד לול קם תרננוליס ונם ומדכך ליופים.
החומר הספרותי .פרק חשוב כהתפתחות הגן
מתחיל עם התחלת השמוש בשירים ,במשחקים וכמפורים של
מר לוין-קפנים .לפני שלששעשרה שנה התחיל הוא בעבורה
החשובה הזא"ז ,מהיותו קרוב בנטיתו לגנים .בהמתכלו
בעבודההיום-יומית שלהנןהתחיל לחבר שירים ,שתכנם ניפל .מן
המביבח הקרובה של שלד ומחוג התענינותו .כך חבר ,למשל,
שירים כמעט ל