.אננל
/ו
3ית-השמריסמלץגמירות~ריכיח
אתר דעת -מכללת הרצוג
המלחמה כעד ההשכלה וכנגדה התנהלה בארץ*ישראל
ביתר מרירות טאשר נכל תפוצות ישראי .כפקם הראשונה
פרצה בכל תקפה בשנת תרפ"ז ( )1 )8856בבוא לורוינ
אונוסמ פראנקל לירושלים כציר שליח ממקם האלמנה פון
למל ,שהקציבה סך 55,000זהובים לימוד ביתאמפר ובית
טחמהלילדיםעניים
,ובפעם השניה בשנת ,1874עם בואו של
נרץ לארץ-ישראל ולרגלי התזכיר שחכר בשוכו לתו'יל ,שכו
הציע שורה שלטה של תיקונים ,ובין השארנם :דבר סרור
עפ"' דונכת החנוך שכארצות הטערב.
עניני החנוך כארק-ישראי
אבל בה בשעה שהמלחמה כנגדפעולותיו של פראנקל
הצטמצמה בעיקר בירושלים ,והר קולה בחו"ל קלוש היה
בערך ,הנה נפשה המלחמה כננד הצעותיו של נרץ ור'
עזריאל הילרסהיימר ,שהמכים לתיקונים המוצעים על-ידו,
נם בחו"ל,
א .פראנקל בירושלים לא עשו רחפני
פעולותיו של ל,
בחו"ל במרה גדולה ,והמעם פשופ מאד :פראנקל לא
בקש קזרה למפקלו בחו"ד ולא פנה בקול קורא( ,אקו5-
מבשר" שלו נועד ביחור ליהודי ירושלים) ולא המביר און
לא היה מנהיג דלל
נחיצות fT~1Pnשהיה עסוק בו .מלבד
היה ידוע לאיש בעל מעשים ומחדש* התיחמו אליו כאל
משורר וסופר ,ולפיכך נתקוררו כנגדו הדעות ,רק כאשר
יה
הופיע ספרוהיריע lerus-110111
מבין רכרי מתנגדיו כדאי להביא קמעים אחדיל
מן הירתרן עישורון" ,)8וכהוציא בזמנו ר' שמשון רפאל
'Nach
הירש ז"ל:
*בתשוקה נרולה פתחנו את המפר ,שמתוכו קוינו לקבל
יריעות ע"א ארצנו ועל אורות מהתפקיד הלאוסף"* שקבל עליו
המחבר למלא שם ,לוינו את המחבר לקורפד ולידן -ויהרי
מלחמה זו מענינת טכסה בחינות והיא עשויה לשמש
אכפקלריה ,שמתוכה תהא נשקפתלנו דמות-דיוקנו של הדור -היננון ולבעל-בק ,ולאחרונה באנו בחברתו לירושלים ,אך
ומן הראוי יהיה ,איפוא ,לסמור בזה את תמצית התקפותיהם בפרםשנציג את רגלינו על אדמת ארץ-ישראל אנו מקשיבים
של אחדים סנדולי היהדות על תנועת יסור ביה"מ בארץ -להשתפכות נפשו של המחכר ,לטען נדעהו, :מה שנהפך
ישואל ,הן לחיוב והן לשלילה ,זישטשו גם הן חומר חשוב לערמת קפד לא יקום מחדש 5ביה"ק שבירושלים עם קרבנותיו
לתולרוה החנוך בארץפףוטראל.
מארמים מדם לא יבנה מחרש ,לא יעמוד עור כהן לאורים
ותומים ולא מלך אשר יכנה את ארמונו טקצי ארזים' …עם
)1החרם הראשון ע %ביה"ס %ט %הוכרז בשנת תר פ* ז ,עליו ישראל מלא את תפקירו כארץ הזאת .קללת העם ,להיות עם
חתומים הרבנים ר' יתושע בארדאקי* ר' יופף וונדל טס%אנפ ,ר* נחום נודד בנוים ,היתה לו לברכה .העם ממלאתפקיר של שליהוח,
כהרם*א -משדיק (הלה היה מכוון כנגד ל .א .פראנל) ,ומאז מפיץ את רקיון האנושיות".
התחדש החרס ת8-ע פעמים:
.אנחנו יודעים ,איפוא ,את המחכר :צחוק הוא להאמין
ב 38-תרכ*כ
בגאולת ישראל ,תמיסות מאין דונסא להאםין כביאת המשיח,
רן משה יהודה %יב ,הרב דקופנאפ
תרכ*ה
ת
ו
ל
ב
ו
י
ו
ת
ו
ר
ו
ד
ו
נ
צ
ר
א
,
)
ר
ט
י
ה
ס
ר
%
י
ה
ד
נ
נ
(
ו
נ
ל
ל
פ
ת
ה
הרב
ם
'
ר
לשוא
ש
י
%
א
ק
ס
,
ך
א
כ
ר
ע
י
ו
א
לבנין
ולבכין
כמשך
רס"ב -
תרל"ח
.
ק
ס
י
ר
נ
ס
רמי*,%דיסקין הרב
ביהם"ק .ביהם"ק של צאום וביהם"ק בירהטלים שניהם חרבים
ש/
תרנייו – -דיסק%ן ~naf ,הרבמעוביין ,ר' סינט.
זלעולם לא יקוטו מטשאותיהם ולא יבנו שוב.
תרסת רז א .ד* רבינוביץ תאומים שנגר
י*ה"יע%זדריהם*"
תרז*ד
מז0ע זטש Moliatsblattמ2( Jeschurun, 81
נ,
נם
(כנגד ביה"ס העבריי
)
(כנגר ביה"ס -ש. %המזרחי*) 5 ,ט1א מ8 und jiidischen Ldebens 5ט181ש)3
תרע'פ
jiidischen
-'rune
תרפש
נתרטש
(בנגר ת"ח *מזרחי')
O~mcinde und Schule.
88
-
_
א
_
שמווי
-
www.daat.ac.il
:
r
a
n
B
u
r
t
בדג-שמפר שב–ץ בממרות הרתכית
אתר דעת -מכללת הרצוג
*תפקיד חשוב קבל עליו פראנקל .אך לא הוא
הטוכשר למלאותו ,תפקיד לאומי-דתי ,ופראנקל איננו לא
האה-
ל
לאחדי ולא דתי .הוא עצמו הרגיש כרכר* הוא ,שאכל ע
שולחן הרוזן פיאצצימאנו ,לא שכח לנשק את המזוזה בכל
פקם שבא לבית החכם באש' בירח-לים ,והיה נזהר לפי
דבריו נס לכרך על המזון לפני האכילה ולאחריה-
*בהנהנתו הצליח לרמות את הרב אבולעפיה ,שהיה
'אז חכם-באשי נירושליס .אפם כי חלק גדול מיהודי ירושלים,
שמוצאם מאירופא ,לא האם*נו למעשיו אלו ויתקוטסו נגד
חפצו ,כי אי-אפשר היה להם להסכים ,שאיש כמותו יימר
בית-מפר חררי בירושלים".
"אין אנו יכולים להמכים לחרפות וגרופים ,שהמסירו
על ראש מר פראנקל* אך למעשה הדין עם האשכנזים,
כי המחאה שלהפ צודקת ומתאימה אל המציאות .היא
אומרת :ולעת עתה ובזמן הראשון לא נמצא במוסדו של מר
פראנקל פנרעת ושמץ-דופי ,הוא יעמוד תחת אנשים יראי-
אלקים ,תורה ילמדו שם ,אך במשך הזמן יהפכו את הקיקר
לטפל ואת הטפל לעיקר והתלמירים יעזבו את דרך-התדרה".
*אנו חושבים ,שאלמלא הגיש מר פראנקל את מפרו
"לירה2לים" בחרנום עברי להרכ אבולעפיה ,במקום לתת לו
ה מונע ממנו את הסכטהר",)5
את *הקול מכשר" ,כי אז וני
מאמר זה נתפרסם נם בהוצאה מיוחדת והוא תופם
ספר שלם.
ואולם התננרות זו כאין וכאפם היא לעומת המלחטה,
שקשרו ננד רעיון ימגר בית היתומים כירושלים כשנת תרל"ב.
העובדה ,שגרץ היה המתחיל ברבר ,דיה היתה להרגיז את
הלבבות ,וגם כנימתו של ר' עזריאל הילדמהימר לתוך הוער
כחכר פעיל לא הועילה להשקים את הרוחות ,להיפך,
כשפרמם ר' קזריאל הילדמהימר קול קורא ב*איזראליפ" של
הד"ר ליהמן לטובת הקנין ,טצאו להם כקלי-החוב שעת כהרר
לנבות את חוכם* רבני אונגריה ,שונאיו בנפש מאז ,התנפלו
על הילרסהיטר בשצף-קצף .ר' חיים סופר ,הרב מטונקאמש,
פנה אל ר' הלל ל"ש ,הרב מקאליםייא ,כבקשה לעורר את
רבני ירוקלים להחרים ולנדות את הילדמהימר.
1213
והנה קפץ ממכתבו:
*ואורות ארץ8ישראל ה' ירחם על אדמתו ,כי הרע-ע
הילרסהימר ,הוא המום ורכב של יצה"ר,אין נכורתו והצלחתו
בדרך הטבע ,רק שר של קשו רוכב עליו ,כל הפושעים
אשר קמו ממאה שנים ,לא פעץו להחריב הרת והאטונה
כמוהו .מי אנכי אשר ישמעו לי בני ארץ-ישראל ,אכל
הדר'נ לא ירפה ממלאכתו לכתוב אגרת לשם ,כי ה' לא
ימלח להם ,אם לא יאספו אספות נרולדח להחרים ולנדות
את האיש ,אשר יידלח ירד י-זבול להעמיד צלם בעה"ק,עיר
ה' שסה ,וידעו כי בנפר fa1-הוא שחלילה אסיפיק הרשע הזה
זמטו ,עוד מעט ותהיה ירושלים לנדה ,טטא טמא -1רא
להם ח"ו וכו'",
אבל לא היה מפ הצורך יהפציר בר' הלל ל"ש ,שיצא
נגד ר'עזריאלהילדסהיסר .הואהתעוררמעצטדבטכתביו*)לרכני
ירושלים הוציא את כל רוחו ננד ה.שקאלים" ויותר מזה ננד
ר' עזריאל הילדמהיימר .אותו הוא מכתיר ככל שמות שלגנאי.
ידרכו היא דרך הפדמאה והכפירה"* .וסף שנגולח את בניו
לביה"מכאילוטכיאם אלהכומר,שיזהעליהםמןהמיםהמכוזבים"
ופונה הואביחוד אל הספרדים ,שיתרחקו מביה"ם.
אתרים לנמרי הם דברי המהר"מ שיק ,גדל-הרבנים
וראש המדברים שבימים ההם .נם דבריו מכוונים כנגר ר'
יא
:הוא
נועז להזכיר את שמו
עזריאי הילדסהיסר ,אך
בקשר עם אותה השאלה ,והוא פונה ,לפי דבריו ,כננד
ה*רקנקשריפם" של הד"ר נרץ ..אמנם *ההשכלה', ,השגלען",
ז"הרעהרערם" שנואים מעיניו ,אולם אם נם יש בהם צורך
בנולה למען תהיהייהודיס שארית כארץ,אין להם זכותקיום
)2
בארץ-ישראל* בנידון זה הוא כותביי
*מכתבו קבלתי ותוכו רצוף קונטרס מכתב זכרון מאת
ד"ר נרץ ואחוזת מרעיו ,מראה עצטו כאוהב ובתוכו משים
ארבו לשפוך בוז וקלון על אחב"י :היושבים באה"ק .ופליאה
י איך הפה כה"ג את אזנו לקבל לה"ר וכו'*..
בעינ
*והרביעית הנה זה עיקר חזיון החטא שאין להם
שדהלען והם פראיםולנוים הבאים לשם כל היהודים כעיניתם
ללעג ולקלם ,הנה זה מקור כל דבריהם ,ולא אאמין שבעל
רעה שלמה ואינו רשק ינוה איש הולך תמים ופוקל צדק
יצאו בשנת תרל*נ בקונפרם
)8ואמנם הרב אבולעפיה בארר על המבמחו והוציא חרם
נניוחר על טפעלו –ל פראנקל,
)4טכתביו של ר' הלל
מיוחד ,הנקרא כשם .ספר תוכחת מנויהם
)5שוית מהר-ם שיק ,חלק אויה.
www.daat.ac.il
י"ר-
214
אתר דעת -מכללת הרצוג
י"ר
'*
אננל
שם הוא מוקר במקירה כללית קל כל ביה'ם בלא
וללמד תורה שבכתב ובעל פה ואין לסו טכשול אחר רק מה התנוך-
שאין ירע לשון לאומים ושאר מדעים ,ההוא יקרא פרא יוצא טן הכלל ,ודרך-אגב הוא טוכיר אח הסלחטות
אדם ? הרי זה הוא תכלית הבריאה וכו' .ואפי' ניפא שחסרון והתרמים כנגדם:
ן להכניס את ראשו לשאלת החנוך לא
ידיעזת המרעים עוינים אותם ילע
ג ולקלם ,ונם אם אמרו
*ם' אשריהי
יפה ת"ת עם ררך ארץ ,אשרי ארם טפחך טשולען בראותנו יצא שלם באבריו ,והרי הוא כאלו הכנימו לתוך קן של
ונשים לב מה היה מפראג ופ"ר וברמלוי וברלין שהיו מלאות דבורים עוקצים .וסי אשריעי
ז לרבר או לחשוב ע"א הצורך
שחת.
הטחזיקים בנושנות
חכטים ומופרים שומרי תורה ועכשיו נתקים בעו"ה ואתם להכנים סדרים יעורר רפאים ושדי
תלוקטו אחר לאחד ,מה נרם להם זאת ומי הוא אביהם אבות מטילים אימה ופתר והם בעצמם עשוים לבלי חת"* .מצב
י נכרים ישפיקו ,ואם חנוך הבנים בירושלים מעורר חמלה .התחפב'ם וטובי הרבנים
נזיקין הצולען והיעהרערם אשרבייר
אמנם אנו במרינותינו צריכים לזה לפעמים עיר ועיר כלשזנה חלים ומרנישיס את זה ,אך אין ככחם ישנות את הדבר.
לטעןיוכיויהיות להם שארית בארץ כשאר אומנות .אכל הם עומדים תחת שלטון ולחץ הפרורימטים פטר אינמ
בני אה"ק ,שנוסעים שסה לעבור את ה' ולפחדו בציון ,נרתעים משום רבר"" .בכרי לחזק את רברי אזכיר עוברא
שוהלען הנורמיס חטאים מי זה אשר 'מיתם שיעשו ,ואם יש אחת .לפני אחת עשרה שנה נכנסתי כחבר זעד בית היתומים
קלים ששולחים את בניהם אל המיסיון לא מתמרון שזהלען בירושלים .כשנודע הדבר ,קשרו טלחמה נגר המומר ונגדי.
ולא טחסרון מזונות ,אלא מצר קלות-רעת והמרון אמונה הם בירושיים הוציאו חרם בשם "להט החרב" ,עליו היו חתומים
עושים כן ,הארכתי בדברים פשוטים מרוב שיהי וכעמי 225איש טירושלים 45 ,טחכרון ,ו 8-מטבריה ומצמח .ר'
על הדנקשריפט"1
שטואל סלנמ לא היה בין החתוטים .החרם הזה הוא כתב-
אבל ר' קזריאל הילדמהימר לא ענה על כל החירופים שטנה אשר אין כסחו לכעור,ובו נאפר שאפי' יהיז המיסדים
והגידופים האיה .כחובב ציון נאמן הצטער רק "שמחרפיו גאונים וצריקים .ואפי' אם תהיה כוונתם לחזק את האמונה,
זה הוצא כרוז.
גרסו יחלול-השם" .השקפתו ע"א ארץ-ישראל שונה היתה יחול החרם עליהם .ארבעה שבועות אחרי
מהשקפה בני דורו ,והוא טביע אותה בדברים אלה :אמצאת טלא חרופים וגדופים נגדו .ככרוז זה נאסר" :הניעה אלינו
נפשי כל הימים היא לראות את ירושלים בצורה מזהירהג שמועה נוראה ,וכהר"ר ה' החליט להרחיק אתהילדים התמימים
והיא צריכה להתנשם בפועל ובירי אדם כטרם שיעלה לרצון מן התורה ,זהרבר הרע ביותר הוא ,שנם ר' עקיבא לעהרען
לפני אבינו שבשמים ,לבנות את ירושלים האידיאלית כפי נתן את ירו עטו" .כראותי ששיכותי אל הועד יגדיל את
ף לחלל את כבור ישראל -יצאתי ממנור
יעודי היייא'ם" .לפי רעתו נחוץ היה לחנך את בני ירושלים המהומה ויוס
כדי שיהיו ראויים למלא את התפקיר הזה ,חם החלום ,שהוא
"יש צווך הכוחי ,שכארץ-ישראל יתחנך דור בעל
נלחם בישוב הישן .להפך ,במשך כל שמונה-עשרה השנה ,אופי חזק ונאטן-רוח ,שיהיה לתפארת לעמנו ולארצנו .הנוער
שישב על כסא הרבנות בעיר איונשטר שכאוננריה ,הצטייז שבארץ'-שראל צריך לדעת את התורה וצריך להיות חדור
באומף*הכמפים לטובת החלוקה .מרי שנה בשנה שלח לא"י הכרת-ערכה .הוא מוכרת להיות מצוין כהייו המופתיים
23אלף זהובים .אך יחד עם זח שאף להכשיר את הדור עפ"י הטצוות המעשיות ועם זהמזוין כהשכלה ,לכה"פבידיקת
הצעיר ,שיהיה כלתי תלזי ככספי החלוקה .הוא היה גם חבר הלמורים ההכרחיים ,למעןיהיה מוכשר לעמור ברשות ע
יהיה זקוק לתטיכה –יחלוקה הבזויה .על הנוער.
הועדים השונים שברומיא ,שחרמו להם למטרה לימד בא"י ולא
ו הרבה בהעסולה ואמף כספים לטזבת כ ח להציל את ירושלים ואת כבורה הירוד בהשכלתו ,בהנהגתו
מושבות ,וכלימי
מאמרו היפה "שאלת ארץ-ישראל ותולדותיה" )8הוא פרי הישרה ,בחריצותו ובפועל-כפיו וביראתו הקודמת לחכמתו".
בעמדתו החיובית לטובת ביה"מ בארץ-ישראל ובדבריו.
התעטולה הזאת .במאמרו זה ,שיצא כאחת-עשרה שנה אחרי
ך
א
י
ר
ז
ע
הילרסהימר
יסוד בית היחזטיס הירוע ,הוא מקדיש פרק מיוחד לשאלת -הנאמרים באומץ-רוח ובנלוי-לב היה ר'
דומה לב"כ וכן דורו ,לר' דוד פרירסן סקרלין .ומה שמפליא
אותנו אצל שניהם זוהי ההכרה ,שביהים העברי נוקד להיות
ספר יעמק ברכה".
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לית-הממר שבארץ כספרות הכבמת
215
.
שרם ישובי חשוב .ואם יחמו של ר' עזריאל הילרמהימר
אל החרם היה יחם של במול ,מתוך צער ורונה כלפי
המחרימים,אין ר' דור פרידמן תמים-רעה אתו ,מאחר שהוא
נגש אל הענין כולו מתוך נקורת-סבם לאומית*כללית ומתוך
שאלת אמור והיתר ,ר' דוד פרידמן אטנם אינו חח2ב את
היהודים הידשביס ברגע הזה כירושלים לתושביה האמתיים,
,
י שתהיה להם הזכוו לחוק חוקים ולתקן תקנו
תו
זוקיר ,כ..ד
ך קיים לעתיר ,אך האמור שנזרו
מגיהיה להם תיקף יער
רש
עזריאל
במקומו עומר ומוכרחים לבטלו .לפי דברי
הילרמהימר ההשכלה היא דבר שבהיתר ,והרבר הזה בעיניו
בבתינת מהרכל ראשון ,ולפיכך כשם שאמור להתיר את
האסור ,כן אמור לאמור את-נ-המותר ור' דוד פרידמן משתדל
להוכיה את הרבר מש"מ ופומקים ,ולאחר שקלא וטריא אררך
י ממקנות אלו2 )8
הוא בא ליד
"הבבלי לא אמר כלל ללמד אתכניו שפה זרה .אדרבה,
לפי הנראה יש בזה נם מצוה כמו המצוהללמדו אומנות וכמו
שאמר רבי בא"י לשון מדרסי למה ,או לשון הקודש אוישון
יונית ,וכז ר"י שם בכבל לשון ארמי וכו' והירושלמי אמר
.מפני החשש שהלמירי אותו האיש שרדפו את היהודים יגלו
לרשות שב"י טקימים מצוות כסוור וכמדשהזהירו "אל תתודא
לרשות" ,וכ"ז *יה השש בזמנם
בזמננואין חשש שכו,-
ויכן אין איסור לאטדישנים שפות המתהלכזת בתבל וידיעזת
דרכי התשכון ועוד למודים אחרים הנצרכים לדרכי הממחר
וחיי אנשים ,רק שתהיה תחת השגחת אנשים כשרים וי"ש
ומשכילים ,שירעו יחנך את הנערים לפי דרכן ,וכמה עתות
ל
להגב'ל ע"ז"*
ולאחר שהסיק להלכה ,שלמוד שפוח זרות ושאר למודים
נצרכים ,הזא טתחיל לטתוח כקורת קשה על החרם .הוא
מודה אטנם *שלמיגרר מילתא" מותר אפילו להקל נגר איסור
דאורייתא וב"ש להתמיר ,ולרבני ירושלים היתה הזכות לתקן
תקנה כזאת ,אך לזמן טונבל אבל לא לאסור איסור-קולם.
*כירושלים עיה"ק ,שהיא נחשבת של כל ישראל ומשא
נפשם אליה ,לרעתי נחשבים כליישבי הנולה ככני עירה,
ואין ביכולת היושבים בה לעשות תקנות גרולות על כך
הבאים לדוך בה נלא המכם רעתם ,זעתה במשך הרב הזה
)7מאסר "איש הארם" מר"ש מוהליבר נדפס גהם2,כים
ב,הלבנון" שנה עשירית תרל"ר ,סובא ב.ספר שמואל ,-יכווון להרב
,.טטואל מוהליכר ,ערוךבידי הרבי"ל הכהן פישטן*
וכפי צוק העתים במדינתנו ,אשר הרבה מוכרחים לקקור
מארצם לחפש טרפם כאשר ימצאו כמדינות שוננת ,הנה
היראים דבר ה' והחרדים על דמריז יבחרו לגלות לארץ
הקרושה ,אשר עכ"פ מצות ישוב בה ,והעולים ההם …בחפצם
להשיג טרפם מיגיע כפם או מעבורת ארמה או מאומנות או
מסחר ידם ,טוכרתים הס לחנך את בניהם ,רזר העתיד ,על
דרך שיוכלו להתפרנס מכמו אלה ויצמרכו ללמוד שפה
ח2אר למודים ,וכאשר על קהל האשכנזים רובץ החרם הנרול
יצרו צעדם לעלות לאהיק וירחיקו נדוד לאמריקה וכרומה
ז תפוג תורה .ומה לעשית?
ועי"
*לדעתי לא חל החרם על אנשי חוץ-לארץ* כי לא
היה בכח רכני עיה"ק לאמור על אחיהם מלבא לשכן בקיה"ק.
עצתי היא ,והיתירו חרמם אשר הנהו בלי נבולות וילמדו
למורי חול ויפעמו מעץ הרעת וימנו ע"ז משביחים ת"ח וי"א
ויודעי עתים מה לקרב דמה לרחק והמפחרים יבאו אל הר
מרדם ציון ,וחניכיהם יתחנכו לתורה ויראת שדי ונם באומנות
ובלמודים לחידת נוי אחר בארץ ,אשר עליו יאסרכימי נוי
חכם ונבון כנוי הזה"…
ר'
שמדאל מוהילבר דרש במפגיע מאת רנני ירושלים
להסיר את ההרם
למוד למדדי חול ולשונות ,שאלת-
התנוך היתה בדרך כלל קרובה מאד ללבו* במאמריג שפרסם
ב*הלבנון" ,הוא מרכר הרבה על אודות החנוך ויחמו אל
ההשכלה היה תיובי בהחלם .כאהד ממאמריו אלה הדאשואי:
*מרוע זה מאמו כניעמנו בכל מלאכת-יד? אבותינו הראשונים
היו עוברי אדמה ורועי צאן 5מנרולי חכמי התלמוד ז"ל היו
כעלי מלאכות שונות ,וכלזה לא האפיל זוהר מעלתם ,ונהפוך
י קל חכמתם הרכה נתוספו מהרת הלב ומנוחת הנפש,
הוא,כ
ורק אנתנו ,כלימה תכמה פנינו ללמד אתכנינו אומנות* הנם
לאכול לחם כלתי מנואל בעושק ותרמית ,רק טעמלומיגיע
כפיו -הגם :ה לאשמה חחשכ ?"*).
במקים אתר הוא כותב* :אם כי שחתנת החיים אשר
בנן החכמה ,קוצים וחרולים סביב לה ,קכ'ז לא נאמר נואש
מלהשיגה ,ושוה היא כל עמל ותלאה אשר נסבול לטענה,כי
ו לטעת אותה קל מכועי התורה נכרם ה',
כאשר תשיגידינ
אזי תפרח כחבצלת השרון וריחה הטוב ישאפו כל רווני ארץ,
www.daat.ac.il
טעי
.a~? )8
216
אתר דעת -מכללת הרצוג
דשר '*
אנני
דכרם ה' יהיה לשם ולתהלה .אטנם בסה נסיר את הקוצים ערבית וצרפתית הן הכרחיות באה"ק ,כי ההמון מדבר ערבית
המעיקים מביב לה? הלא רק בחנוך הטוב ,כי הלא ידענו ונדולי הממשלה מרכרים צרפתית .אמנפ לה"ק חלילה לנרום
אשר לפני מאות שנים ,הרכה מגדולי עמנו היו רופאים ,איזה בטול או פחת ככסף החלוקה ,ואדרבה עלינו להשתדל
פילוסרפים ,טורים בכתי החכמה הכוללים ,ובם מהם אשרהיו שיבוא ויניע יותר כסף מדי שנה בשנה ,כי הכמף המעפ
רבי הטלוכה ,והתקלו לפקודות נבוהות במשרת המדינה ,וקל הבא כעת לא ימפיק רק לדמי דיוה .נם עלינו לראות
ן כי התחנכו ולהשנית היטב שהחלוקה תהיה כראוי ,היינו לתת להלומרים
כל זה היו נאמנים לה' ולתורתו ,ומדוע? יע
ד
מ
ע
ם
י
ש
ו
ל
ח
ה
ו
ם
י
נ
ק
ז
ה
ו
,
ם
כ
ר
נ
ו
ולבעלי מלאכות וכדומה אשר
פעמם בם
בחנוך טוב מראתם קדמה לחכמתם ,על כן
כפי
וריחם לא נמר .ע"כ נם קתה ,אם כל איש משכיל ביראת ה' יכולים להוזפרנם מטעשה ידיהם לא לישא פנים להם ולא
יחנך את בנו על ברכי האמונה הפהורה ,וירחיק מאתו אמדנת לחת כלל לאלה שאינם צריכים .כללו של דבר אם נשתדל
שיש ותפל ויתאמץ לפעת בלבד עמוק עמרק את למורי חוזי שבני ציון היקרים ידעו לרכר בשפות המדוברות כראוי ונם
ה' ,אשר כשלרכת-יה הטיפו אמרי קרוש
ובשפף נשתדל להרבות בעלי אומנות ומלאכות שונות ולחלקםבערים
י
א
ר
ש
י
רוחנ והתמתנות-נפש הריקד נחלי אש להבעיר את לב שונות ,אזי נרים אח מצכם הנשמי ונעמידהו על מצב מוכ
השוסעים למומר ה' ברעות טהורות דמצורפוח ומרות נעלות ונכדן"*).
ונשננות …ואז כאשר יזקין לא יסורו ממנו ,כי ההרגל נעשה
בזהירות נדולה יותר מדבר הנצי"ב על החנוך .כאחת
.
ה
ז
א
ו
ה
א
ו
ה
את
כנלה
ו
ת
ע
ד
)
~
ל
ו
י
ת
ו
ב
ו
ש
ת
ם
gaaשני כידוע ,אז ,אך אז,ילך במח כררך החכטה .והתורה
חולק
בענין
אמנם על אלה הסופרים ,אשמאז היתה יהורה לקרשו ישראל
והחכמה תתלכדנה אצלו ולא תפרדנה ויהיה לנם עמו" )9
על מצב החנוך בירושלים הוא ממפר בטכתכו:
לנוי לא היה דור פרוץ כעת הזאת ,לא כן האמת ,כי נס
מזויך הוא מצב עיה"ק ירושלים ברוחניות וכמהלהועיל בעת בראנו לאה"ק והרבה דורות אחריכן היה יצר הרע דע"נ
ץה במצבה הנשמי 1מצבה ברוחניוון טוב מאד ורק חמר שולט ובוער כתנור ולא היה איש בפוח בעצמו שלאיניעתקון .מצאנו בה אנשים לאלפים יראים ושלמים לע"ז ,אם לא שהתנהנ בררך חםירות להטות מחשכותיו תמיד
נשעני
מופלגים גרולים כתורה ,צנועים ומתוניס ואינם מהקנאים שיהא נוכח ה' דרכו ,משא"כ מאז שהתפללו אכה"נ על צרא
לשם שמים ,והם סבלנים צנועים ומקולים ,טובי לב ,עד כי דע"ז פרצו אה דרך התורה רק בתתנברות מרות רעות ומי
מטזונותיהם המצומצמות טאד יפרמו לעבי .אמנם חמרדן גדול שלא היה בו פבע אותן המדות לא חיה סמוכן"* ,אבל" ,הוא
יש כירושלים והוא כייחזיקו לאיסור נמור ללמד שפת ערבית מוסיף~ ,ברור החי שרכו בו אפיקורמות ושבושי דעות ,מי
וצרפתית לנערי ישראל ,אשר באמת הוא הב 'ח נרול בזמננו שאינו משים אל לבו להזהר הרבה הרי הוא כחזקת מכנה
לרעת לשון המדינה ,ובפרם כארץ-ישראל אשר שם אין שבמשך הזמן יהיה ננדר אחריהן"* .ככל זאת מי שמכריח את
מכינים כלל לשון המרינה ,ורוכם ככולם הם כאלם לאיפתח בנו מלטורי חול כע"כ נורם שהכן בועט בהוריד והולך בדרך
פיו ,וזאת היא מנה נדולה לבפול הממחר וההכרח לצפות עקלקלות כרי להשיג למודי חול .מדטכ איפוא "והרבר יהיה
ללחם הקלוקל ,לחם חחלוקה .ע"כ החובה על נרדלי ירושלים מופל על הצבור שלא יבריחו את הבנים מלמודי חול ,אבל
ר מדרך התורה
אשר דבריהםיהיו נשמעים ונם יש להם דעת בקניני תקולס ,יהא ההשנתה קל המדרה ,אשר יבחרו שלאימי
להשחדל שתתבמל האאונה הזאת שאמור ללמוד ונם צריכים לפנות שקות מרוזחות לקמק התורה וזה תה
את השפה המוכרחת לחיוה האדם ופרנסתו ,חרתי שפות אלה .תקיים בידם"י~).
9ש טכתנ זה נדפם בשם .מפרת נסיעתי לא
_רצנו הקרוביה"
ושל
ב*ספר שמואל* ונעתק-מיציבת ציון' לרצי סלוצקי
www.daat.ac.il
)10
ק18ק5רן
11ן ושם*
*נ!ק-וב
הבך* ,טיסך מיד.
אתר דעת -מכללת הרצוג
יראשון גיהושלים (-"4ם לאציל למל) גשנתהיט'ר
..,..
..
י,.
.
- ., .,
.,.,.:…..,.
1.
*,.,,,-.
..ן.: .
,..
…….. ………:..
.,,
.
,.
.ן
.
. .: …(,
,. .ך.. .. ….., ,. ..,.
.
..
…
.
.
.,
ן
,.,
שמעון אציל לביתימל
ומאצילי בית למל
והאשהלייט-סר
.
לררויג אוגוסס פראנקל
ב שנים:.פסמטא שלפני סמטת-המבוא לכותל המערבי)
'י~
-5היל:למייפני
'"
(
www.daat.ac.il
ביה"ס למלי כיום ביהץס.לבלות א '-נבנה בשנת תרסשג
אתר דעת -מכללת הרצוג
יה"
;י;
8
4" ,
4
לף,י,יי,
;4,4ש
אג
,
'אלן
ירי,
י,,,
"י
-י,,
י
ז,
4
י
ש
"ף
(1יע
;,
(,
.,.
1
על ,לנן
%
ו,,
;%
? ) .ז
ש,
ש4
ן
4י,
ש,
,ן
www.daat.ac.il
"
,
"