א"סשת ,'וחירי הפצמ' תבישיב תינימשה ידימלת תעצה
|
איסור ספיחין גידולי קרקע, שאינם פירות האילן, שגדלו מעצמם בשביעית. הספיחין קדושים בקדושת פירות
תובש רוסיא איסורי שבת המותרים מדאורייתא, אך נאסרו ע"י חכמים מסיבות של סייג לתורה. ב"שבות"
גח ורסא היום שלאחר היום האחרון של הרגל. שמו נובע מהפסוק "אסרו חג בעבותים…". דינים
תוישרפ עברא ארבע פרשיות שנקראות בארבע השבתות שלפני פורים ופסח, בקשר לאירועי אותם ימים.
תומוצ העברא ארבע ימי צום ואבל שנגזרו כזכר לחורבן המקדש והארץ. והם: י' בטבת, י"ז בתמוז, צום
ארבעת הטורים נכתבו ע"י ר' יעקב בן הרא"ש, והם מסכמים את כל הלכות היהדות לפרטיהם. ארבעת
ב"הב שני וחמישי ושני. סדרה של ימי צום לתשובה ולתפילה, בחודשים חשוון ואייר (אחרי החגים),
בטל בשישים כאשר דבר איסור מתערבב בהיתר בכמות של חלק אחד ביחס לחמישים ותשעה, הרי הוא
ביטול במאתיים לגבי דברים מסוימים, חמורים במיוחד (ערלה, כלאיים), גזרו חכמים שאין מספיק עבורם
ונכיהמ ילכ לוטיב כלי שאינו מוקצה בכניסת השבת, כי הוא מוכן למלאכת היתר, נאסר מלבטלו מהתירו זה
בין המצרים ימי אבל בשלשת השבועות שבין י"ז בתמוז וט' באב. בימים אלו נוהגים כמה וכמה מנהגי
בין כסה לעשור עשרת ימי תשובה, הימים שבין ר"ה ("בכסא ליום חגנו") ליוה"כ ("ובעשור לחודש השביעי").
תורשעמ רועיב במוצאי השנה השלישית והשביעית משבע שנות השמיטה יש לבער את כל המעשרות מן הבית
אצמי לב איסור התורה על המצאות חמץ בבית בימי חג הפסח.
תיחשת לב איסור השחתת דבר מאכל ללא צורך מספק. נובע מהפסוק "כי תצור אל עיר… לא תשחית את
בנין אב אחד מי"ג המידות בהן התורה נדרשת. כאשר מצאנו כלל מסוים בהלכה מסוימת ("האב") יש
רוסאה רבדל סיסב מהלכות מוקצה. חפץ שעליו מונח מוקצה בשבת, הופך בעצמו למוקצה, כי אין אפשרות
ארצמ רב בן מיצר, שכן. הלכה הנותנת עדיפות בקניית קרקע לשכן, על פניהם של אחרים.
היארה תוכרב ברכות הנאמרות בעת ראיית דברים מפליאים או ייחודיים, כמו הים הגדול, הרים גבוהים,
המחה תכרב ברכה הנאמרת אחת לעשרים ושמונה שנה, כאשר נכנסת השמש למחזור חדש שלה.
ביטמהו בוטה תכרב ברכת הודאה כללית, מעין "שהחיינו", הנאמרת כהודאה על דבר טוב לאדם האומר וגם .א הנבלה תכרב הברכה הנאמרת פעם בחודש כברכת הודאה על חידוש הלבנה. נאמרת בלילות שבין שלשה (או
"ונביר תא ברה" תכרב ברכה הנאמרת בפורים אחר קריאת מגילת אסתר, כהודאה על הניסים שנעשו לנו בפורים.
דוגיא וא דוג "קנה או אקנה". טיעון במישור הממוני בין שני שותפים, הרוצים לחלק את הרכוש המשותף,
אתציחמ תיחא דוג מחיצה (בעניין שבת, סוכה וכו') המתחילה בגובה ואינה מושלמת כלפי מטה, נחשבת כשלימה
אתציחמ קיסא דוג מחיצה (בעניין שבת, סוכה וכו') שאינה מושלמת בגובהה, נחשבת כגבוהה יותר ושלימה לעניין
הזינג תשמישי קדושה וכתבי קודש שבלו ואין להם שימוש, יש בהם קדושה, והם טעונים
דברי סופרים דברי הנביאים והחכמים שאחר חתימת התורה. מעמדם כ"דרבנן". "דברי תורה מדברי
אניד אתוכלמד אניד ההלכה מתחשבת בחוקים ובדינים הנהוגים ע"י השלטון החילוני, ונותנת לו תוקף הלכתי,
יאמד "דע מאי!", גידולי קרקע שנלקטו ע"י עם הארץ החשוד על המעשרות, שספק אם עישרם.
הלעגה הגעלת כלים נעשית בטבילת הכלים במים רותחים או שטיפתם במים רותחים. כלים
תונעשוה תפילות ובקשות הפותחות במילים "הושע נא…", הנאמרות בסוכות תוך הקפת בימת
הריכמ רתיה תריכמ הרתוה ,תיעיבש תוריפ תשודקב לקהלו ,תיעיבשב עקרקה תודובע תא ריתהל ידכב
הקסיע רתיה בכדי להתגבר על בעית הריבית במישור העסקי, כגון בהלוואות מבנקים וכדו' הוצע פתרון
הלכה ואין מורין כן הלכה שנפסקה כך, אך מסיבות אלו ואחרות הוחלט שאין להורות כן בפומבי מחשש שיבואו
יניסמ השמל הכלה הלכה שמקובל אצלנו שנאמרה למשה מסיני, אך לא הוזכרה – ולו ברמז – בתורה שבכתב.
ןיקיתו מנהגי אנשי מעלה, שהמפורסם שבהם הוא התחלת תפילת שמו"ע של שחר עם הנץ החמה,
הכונח תאז היום השמיני של חנוכה. ע"ש הקריאה ביום זה הפותחת במילים "זאת חנוכת המזבח…"
זכר לחורבן מנהגים שנתקנו במטרה להזכיר לנו את חורבן בית המקדש. כמו: השארת אמה שאינה
זריזין מקדימין למצוות כלל הקובע שכאשר בידינו להקדים בעשיית המצוה או לאחרה – עלינו להקדים. כמו למשל,
הברע טוביח ביום שביעי של סוכות יש "מנהג נביאים" או "תיקון נביאים" לחבוט אגד של מספר ענפי
התליצמ הבורמ התמח סוכה אמורה להיות מכוסה ברובה, כאשר סכך הסוכה אינו מכסה את רובה ו"חמתה מרובה
חתן בראשית האדם שזכה בעלייה לתורה בקריאת הפרשה הראשונה בתורה, ביום שמחת תורה.
חתן תורה האדם שזכה בעלייה לתורה בקריאת הפרשה האחרונה בתורה, ביום שמחת תורה.
לבט גידולי קרקע שלא הופרשו מהם תרומות או מעשרות (-חלקם של הכהן הלוי והעני). הגידולים
טבילת כלים הליבטה .וב שומישה ינפל הליבטב בייח – ונממ הנקנ וא יוגמ י"ע רצויש ,הליכאל דעוימה ילכ
טובל ושרץ בידו אדם המנסה להיטהר באמצעות טבילה, אך השרץ, מקור הטומאה, עדיין בידו, כך שהטבילה
לצל המחמ לוטלט חפץ מוקצה בשבת, שנאסר לטלטלו, כמו "מקצה מחמת איסור" וכדו' יש מקרים בהם ניתן
ה"נבי סדר ברכות ההבדלה: יין, בשמים, נר, הבדלה (=המבדיל בין קודש לחול). ראה:
םירקיעה ג"י י"ג עיקרי האמונה ביהדות ע"פ חלוקת הרמב"ם ב"שמונה פרקים". י"ג העיקרים נסובים על
רובעי לאו גרהי על כל המצוות שבתורה אין אדם מחויב למסור את נפשו. לבד מן היוצאים מן הכלל שעליהן
ז"הנקי ראשי תיבות: יין קידוש נר הבדלה זמן (=שהחיינו). סדר הברכות הנוהג למעשה בערב חג שחל
כבולעו כך פולטו מושג בהלכות הכשרת כלים, הקובע שלפי אופן השימוש בכלי כך תהיה הכשרתו. אם השימוש
הכרב לש סוכ ישנן ברכות הטעונות כוס של יין, כמו: ברכת המזון, קידוש, הבדלה וכדו'. כוס יין זו מכונה
תורפכ מעין "פדיון נפש". מנהג לקחת בעל חיים (תרנגול, דג) או כסף, לסובבו מעל הראש, ולומר
תילמרכ אחת מארבע רשויות השבת לעניין טלטול בה או ממנה לרשות אחרת. הכרמלית היא רשות
די רחאלכ עשיית מלאכה שלא באופן הרגיל. בעיקר מדובר לעניין איסורי שבת, שמלאכה שנעשית
לא תחנם איסור שנאמר לגבי שאינם יהודים. ישנן דעות שונות בפירוש הפסוק: מודים דרבנן בזמן שהש"ץ אומר את ברכת ההודאה בחזרת שמונה עשרה, הקהל אומר את "מודים דרבנן".
רוסיא תמחמ הצקומ חפץ שנועד לשם שימוש אסור בשבת, נאסר בטלטול כ"מוקצה מחמת איסור". דוגמא:
ןמוזמ דבר שהוכן לשם אותו שימוש. במידה והמדובר בהזמנה לצורך דבר שבקדושה אסור .א לקשה תיצחמ בכל שנה, מיום הקמת המשכן והלאה, חייב כל מבוגר בישראל לתת את מחצית השקל לטובת
מים אחרונים לפני ברכת המזון יש לשטוף את הידים, מחשש סכנה (-מלח סדומית) או לנקיון לפני הברכה.
מים שלנו ללון = להעביר את הלילה. לשם לישת המצות יש להשתמש במים שנשאבו יום קודם ולנו
שיטפב הכמ .הכאלמ תמלשה רוסיא התועמשמו ,תללוכ הכאלמ וז .תבשב תורוסאה תוכאלמה ט"למ תחא
תבשחמ תכאלמ אחד התנאים לאיסור מלאכה בשבת. התורה אוסרת עשיית מלאכה מתוכננת ומושלמת,
הכלמ הולמ "סעודה רביעית", "סעודת דוד המלך", סעודה הנאכלת במוצאי שבת. מכונה כך משום שהיא
מעות חיטין צדקה הנגבית מהקהל עבור קניית צרכי חג הפסח לעניי העיר. "חיטין" – קמח חיטים למצות.
ינש רשעמ יש להפריש חלק מיבולי הארץ, להעלותו ירושלימה ולאוכלו שם בטהרה. במידה והדבר אינו
הבכרמ השעמ ,הירא) תונוש תויח ינפ תומד וילעו ארובה תבכרמ תא האורה ,איבנה לאקזחי לש ויתונויזחמ
מעין שבע מעין חזרת ש"ץ (שבע ברכות שבשמו"ע של שבת) מקוצרת הנאמרת בליל שבת. תוקנה בכדי
מצא מין את מינו וניעור כאשר איסור מתבטל לכמות גדולה של היתר (כמו אחד בשישים) ונוספה כמות נוספת מאותו
הרישע הצמ מצה שנילושה שלא במים בלבד (במי פירות או בחלב וכדו' או בתוספת תבלינים). אינה כשרה
מצוות שהזמן גרמא מצוות התלויות בזמן. דוגמאות: תפילין (ביום) לולב (בחג) ועוד רבות. ממצוות עשה שהזמן
ארתאד ארמ "אדון המקום", הרב המקומי או החי באותה תקופה. החלטותיו מחייבות את אנשי מקומו
הוצמ תמ מת שאין מי שיעסוק בקבורתו. התורה הקפידה על כך מאוד. הנתקל בו עליו לעסוק בקבורתו
נותן טעם דבר מאכל הנותן את טעמו בתבשיל. רלוונטי לדין "ביטול ברוב", שבמקרה זה אינו בטל גם
יעבר עטנ בשנה רביעית לנטיעת האילן, פירותיו מותרים באכילה רק בתחומי ירושלים, או ע"י פדיון.
ניסוך המים בכל יום מימי סוכות יש לנסך מים על המזבח, כחלק מהבקשה על גשמי השנה. שאיבת המים
גולמ יסכנ נכסים שהכניסה האשה לבעלה מבית אביה. הנכסים גופם נשארים רכוש האשה, אך הבעל
נכסי צאן ברזל נכסים שהכניסה האשה לבעלה מבית אביה. הנכסים הופכים לרכוש הבעל, ולכן הוא חייב
תבשש רנ במוצאי יום הכיפורים יש לברך על הנר, ולשם כך יש ליטול אש מנר שדלק במשך כל היום.
דימת רנ ראשמ לידבהלש ,שדקמה תיב תרונמב (יעצמאה רנה וא ,ברעמ דצל ינשה רנה=) יברעמה רנה
הריתי המשנ לבד מן הנשמה הרגילה, יש ליהודי בשבת נשמה נוספת. השלכות: בשל כך יש לברך על לחם
האסב האס הלוואת סאה תוך התחייבות להשבת סאה כמוה בזמן אחר. הדבר אסור משום חשש ריבית,
רוהנ יגס עוור, סומא. בתרגום מילולי: אור רב. משמש בהשאלה כלשון "הפוך על הפוך", כאשר יש רצון
הדובעה רדס כיון שאין לנו אפשרות להקריב את קרבנות יום הכיפורים אנו אומרים את סדר עבודת הכהן
תיעיבש ירחוס אנשים העוברים על דברי תורה שאסרה על המסחר בפירות שביעית. נפסלים בעקבות כך
תקספמ הדועס הסעודה האחרונה בערב הצום (יוה"כ וט"ב). היא מפסיקה את האכילה, ולאחריה אין
הארבה תדועס ארוחת אבל הנאכלת בשוב האבלים מקבורת המת. מובאת ע"י השכנים, וכוללת ביצים או
סעודת סיום עם סיום מסכת גמרא או סדר משניות יש לערוך סעודת שמחה. מוגדרת כסעודת מצווה.
אקיפס קפס ספק ע"ג ספק, שגם אם נניח שלספק הראשון תינתן תשובה חיובית הרי שעדיין ישנו ספק
ספרים חיצוניים ספרים המכילים דברי הגות והיסטוריה בעלי משמעות, אך מסיבות אלו ואחרות הוחלט שלא
ם"תס ראשי תיבות של ספר תורה, תפילין ומזוזות. קרי, כתבי קודש שקדושתם חמורה לעניין כמה
סתם יינם יין של גויים, שיש חשש שמא הוקדש לע"ז, ולכן נאסר כ"יין נסך". חכמים החמירו בנושא זה
עובר לעשייתם בסמוך ולפני עשייתן. דין שנאמר לגבי ברכות המצוות: "כל המצוות מברך עליהם עובר
תורצח בוריע מגזירת חכמים שלא לטלטל מרה"י של האחד לרה"י של זולתו, וכן לא לרכוש משותף (חצר,
עירוב תבשילין אם חל חג ביום שישי, אסור לבשל בו לצורך השבת. אבל אם מניחים ערוב תבשלין, שהוא
תואכרע בתי דין שנוהגים שלא לפי חוקי התורה. נאסר באיסור חמור לפנות אליהם ולדון בהם; "אשר
פורים קטן כאשר השנה מעוברת, נחוג הפורים באדר השני, ואילו תאריך הפורים באדר הראשון אינו
פטר רחם פותח הרחם. בכור לאמו. חשוב לעניין כמה נושאים; פדיון בן בכור, בכור בהמה וחמור, ועוד.
פנים חדשות קרי, צורה חדשה או אדם חדש. לעניין טומאה וטהרה, במדה והכלי שינה צורתו מהותית עד
תודע ילוספ אנשים שאינם מהימנים ואינם מתקבלים כעדים או כדיינים. ביניהם: קטנים, אנשים
ארמיזד יקוספ פרקי תהילים הנאמרים לפני ברכות ק"ש כהכנה לתפילה. יש לברך לפניהם ("ברוך שאמר")
ינש חספ אדם שלא יכול היה להקריב את קרבן הפסח במועדו המקורי (בשל טומאה או מרחק) מקריבו
הישיר קיספ עיקרון בדיני שבת, העושה מלאכה מותרת, אבל בוודאי שעקב כך תיעשה גם מלאכה אסורה –
לובזורפ תקנת הלל הזקן, כשראה שנמנעים מלהלוות לעניים בשל שמיטת הכספים. עיקרון פעולה:
אסינ ימוסרפ פרסום הנס. מספר תקנות חכמים נעשו בכדי לפרסם נס שנעשה באותו זמן, ביניהן: ארבע
הרפ תשרפ אחת מארבע פרשיות. נקראת שתי שבתות לפני הפסח ונושאה הכנת פרה אדומה, להזכיר לעם
צידוק הדין נוסח הנאמר בשוב האבלים מקבורת המת, ועניינו קבלת גזירת שמים על עצמם.
אמייק לש רשק קשר הנעשה לעמוד ימים רבים, ואסור לקושרו בשבת. כגון: קשר כפול.
ריבית דברים אין לתגמל את המלווה מעבר להשבת חובו גרידא, אפילו לא בדברים, בהבעת תודה באופן
תוליכר ראובן המספר לשמעון את דבר הדיבה שדיבר לוי על שמעון עובר על איסור רכילות, "שמע מה
אתמחנד העבש שבע הפטרות הנקראות בשבתות שלאחר ט' באב וימי האבל, המדברות על נחמת ציון
שבעה נקיים זב או זבה מצווה לספור שבעה ימים נקיים (=ללא ראיית מראה טמא) בטרם יוכלו לטבול
שילוח הקן מתרי"ג מצוות. במידה ונמצא קן ובו אם-ציפור וביצים או אפרוחים, אין ליטול את שניהם
תודימ הרשע שלש שלש עשרה מידות שהתורה נדרשת. 13אופני הגיון בהם ניתן ללמוד הלכות מחודשות .א
שמיטת כספים במקביל לשמיטת הקרקעות בשביעית, יש לשמוט את כל החובות הכספיים, קרי, שאין אדם
תיעיבש תפסות מהפסוק "בחריש ובקציר תשבות…" נלמד שיש להוסיף זמן מה לפני שביעית באיסורי עבודת
תחום שבת התורה אסרה על יציאה מחוץ לתחום מקום מושבו של אדם ("אל יצא איש ממקומו…").
תורוכב תינעת תענית בערב פסח שמחויבים בה הבכורות, לזכר גזירת המוות שנגזרה על הבכורות בזמן מכת
תפילת נחם קטע תפילה הנאמר בתשעה באב בברכת ירושלים שבשמונה עשרה, המדבר על חורבן העיר,
בשוימד תועיקת סדר תקיעות שופר בר"ה שאינן בתוך תפילת העמידה של הקהל.
תקיעת כף לחיצת יד בין שני אנשים, מהווה אקט של הסכמה בסגירת חוזה מסחרי, או כאקט של שבועה
ת"רשת ראשי תיבות: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. אחת מהאפשרויות לצורת התרועה במצוות |
 
|