ניתוח של מוטיבים בהלכות חג הסוכות בספרות התלמודית
חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"
מאת :יעקב נגן )גנק(
הוגש לסינט האוניברסיטה העברית
כסלו תשס"ד ,דצמבר 2003
חג הסוכות במחשבת חז"ל:
ניתוח של מוטיבים בהלכות חג הסוכות בספרות התלמודית
חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"
מאת :יעקב נגן )גנק(
הוגש לסינט האוניברסיטה העברית
כסלו תשס"ד ,דצמבר 2003
עבודה זו נעשתה בהדרכתם של
פרופסור משה אידל ושל פרופסור משה הלברטל
למיכל,
'עצם מעצמי ובשר מבשרי'
בגין לאחזאה לה
דאינון חד ולא אית פרודא בינייהו בכלא,
השתא שרי לשבחא לה,
'לזאת יקרא אשה'
דא היא דלא ישתכח כוותיה,
דא היא יקרא דביתא…
'לזאת יקרא אשה'
שלימו דכלא
לזאת ולא לאחרא.
)זוהר בראשית מט ע"ב(
äãåú éîìù
חיבור זה הוא פרי של שני עולמות ,בית המדרש והאוניברסיטה.
תחילתו בבתי המדרש של ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק ושל ישיבת הר עציון באלון
שבות .במהלך הלימוד הבחנתי כי ביסוד הסוגיות במסכת סוכה טמונות משמעויות
סימבוליות וערכיות המשקפות את יסודות תפיסת עולמם של בעלי הסוגיה.
כאשר המשכתי את עבודתי באוניברסיטה העברית עמדו בפני שתי מטרות :להרחיב את
הבנתי בסוגיות התלמודיות מתוך הכרת תחומי הידע הרבים של העולם האקדמי ,וגם
לתחום אותה מתוך התמודדות עם הביקורות והשימוש במתודות חדשות .את שני היסודות
הללו ,ההרחבה והבלימה ,מצאתי אצל מדריכיי ,פרופסור משה אידל ופרופסור משה
הלברטל ועל כך אני מודה להם.
תקוותי שעבודה זו ,שהיא יצירה משותפת של בית המדרש והאוניברסיטה ,תמצא
שימושית ומועילה גם לחוקר וגם לתלמיד הישיבה.
הרבה שותפים היו לעבודתי :שורש חיבורי לשני העולמות הוא מאבי מורי ומאמי מורתי:
פרופסור עזריאל זעליג גנק ואהובה לבית סוויאטיצקי שביתם מלא תורה וחכמה ,ותקוותי
היא להמשיך את דרכם .מורי ורבי הרב שמואל נחם גילה לי שהפסוק "טעמו וראו כי טוב
ה' "…מתממש על ידי לימוד גמרא ,ובזכותו אני מקדיש את חיי לתורה .תלמידיי בישיבת
עתניאל העלו הערות רבות וחשובות ביחס לתוכן הדברים ומכולם אני מודה במיוחד
לידידי היקר ברוך בירנבאוים .חותני ,פרופסור אוריאל סימון היה תמיד מוכן ומזומן לייעץ
לי ביחס לעבודתי ,ולמדתי הרבה מזהירותו בהסקת מסקנות ומן התבונה שלו.
עוד אני מודה לגברת ריבה רוטמן על מסירותה בעריכה הלשונית של החיבור .יבאו על
הברכה גם התורמים של האוניברסיטה העברית ושל קרן הזיכרון לתרבות יהודית
שבנדיבותם איפשרו לי לסיים עבודתי.
חג הסוכות הוא "זמן שמחתנו" .ילדיי :הלל עקיבא ,נועה שושנה ,מיכאל ברוך ,יונתן נחום
ונעמה-זוהרה טוני לימדו אותי רבות על השמחה .אחרונה חביבה אישתי מיכל ,שהייתה
לעזר כנגדי בכל שלבי העבודה ,לה אני מקדיש חיבור זה.
חי אב ,תשס"ד
יעקב נגן )גנק(
תוכן העניינים
מבוא -עמ' 5
א .הקדמה – עמ' 5
ב .התזה לפרקיה – עמ' 10
ג .מתודה – עמ' 13
ד .מצב המחקר – עמ' 21
פרק ראשון:
ארבעת המינים – קרבן או התגלות? -עמ' 27
א .הגדרת האובייקט – עמ' 29
ב .מהמקדש לגבולין – עמ' 39
ג .ביצוע המצווה – עמ' 53
פרק שני :מצוות סוכה בהלכה -בין בית למקדש – עמ' 66
א .מקדש – עמ' 67
ב .קודש קדשים – עמ' 77
ג .אחרית הימים – עמ' 90
ד .גן עדן – עמ' 93
ה .בית – עמ' 95
ו .סוכה :התפשטות השכינה מהמקדש לבית – עמ' 98
פרק שלישי:
שמחת בית השואבה :חגיגת המקדש וחנוכתו השנתית -עמ' 105
א .משמעות השם – עמ' 107
ב .הרקע המקראי – עמ' 109
ג .הקבלות שבין שמחת בית השואבה לבין האירועים המקראיים – עמ' 111
ד .תכניו של גילוי השכינה במקדש – עמ' 122
פרק רביעי:
ניסוך המים -בין בריאת העולם לבין אחרית הימים – עמ' 128
א .מי אחרית הימים – עמ' 129
ב .מי הבאר – עמ' 136
ג .מי ניסוך – עמ' 137
ד .מי תהום – עמ' 139
ה .מי עדן – עמ' 143
פרק חמישי :מים ,טבע והתגלות במצוות חג הסוכות – עמ' 152
א .מים – עמ' 153
ב .בריאת העולם ותיקון הטבע – עמ' 158
ג .התגלות – עמ' 165
ד .סוכות כהוויה של גן עדן ,מקדש ואחרית הימים – עמ' 171
נספחים -
א .הנגלה שבנסתר והנסתר שבנגלה :יחס הקבלה לתלמוד במצוות סוכה – עמ' 175
ב .בין ניסוך המים לשמחת בית השואבה – עמ' 182
ג .ניסוך המים כבריאת האדם – עמ' 186
אחרית דבר – עמ' 192
ביבליוגרפיה -
א .מחקרים – עמ' 195
ב .מהדורות של מקורות קדומים – עמ' 206
ג .כתבי יד – עמ' 209
תקציר באנגלית iii–ix
מבוא
א .הקדמה
בחג הסוכות מצוות רבות וטקסים מגוונים :סוכה ,ארבעת המינים ,ניסוך המים ,ערבה
למזבח ,שמחת בית השואבה ,שבעים הפרים ,ופעם בשבע שנים -הקהל .מגמת חיבור זה
היא לנתח את משמעותן של מצוות חג הסוכות במקורות חז"ל ,ואת אופי החג כפי שהוא
עולה ממכלול מצוותיו.
.1היחס שבין ההלכה לאגדה
מחקרי מתמקד במקורות הלכתיים שבספרות חז"ל ,והנחת המחקר שלי היא שניתן למצוא
משמעויות סימבוליות וערכיות המצויות ברקע של גיבוש ההלכה .אמנם הניסיון לעמוד על
השקפותיהם ועמדותיהם של החכמים התמקד בעבר בעיקר בחקר האגדה והמדרש ,אך
כבר יצחק בער עמד על ערכה של ההלכה ,בצד האגדה ,בהבנת עולמם הרעיוני של חז"ל.
ברור ,שאין להפריד בין ההלכה לבין מה שקוראים 'אגדה' ,כי שתיהן באות להעיד על הקשר שבין
עולם-של-מעלה לבין עולם-של-מטה .אנשי המיסטיקה של הדורות הבאים צדקו בהשתדלותם לפרט
את ההלכה והאגדה על דרך הסוד ,כי מראשית התהוותה טמונה בכל הלכה מידה רבה של סימבוליקה
מיתית-מיסטית…
1
בער פותח דבריו באמירה פנמנולוגית על המשותף שבין ההלכה ואגדה" ,כי שתיהן באות
להעיד על הקשר ,"…וממשיך בטיעון היסטורי "…כי מראשית התהוותה טמונה בכל
הלכה ."….אמירתו הגורפת "בכל הלכה "…אינה מקרית אלא משקפת את תפיסתו כי
בתקופה ההלניסטית התגבשו אידיאליים חברתיים דתיים עם אופי ספיריטואלי .חכמי
ההלכה בתקופת התנאים הולכים בעקבותיהם ,וממילא על בסיס התפיסה דתית "מיתית-
2
מיסטית" מתעצבים פרטי ההלכה .תפיסתו ההיסטורית של בער ספגה ביקורות חריפה,
גם ביחס לפרטיה וגם ביחס להנחותיה הכלליות ,בעיקר עקב העדר ביסוס במקורות.
1
2
3
בער ,ישראל בעמים ,עמ' .112
ראה סיכום של תפיסתו של בער באורבך ,חז"ל ,עמ' .11 – 9
שם ,חז"ל ,עמ' ,11עמ' .218 ,61
5
3
4
יאיר לורברבוים בספרו החדש מקדיש דיון נרחב ליחס שבין האגדה להלכה ,והוא מבסס
את התפיסה המתגבשת בעולם המחקר ,כפי שמבטא אותה יעקב זוסמן" :הלכה ואגדה הן
שני צדדים של אותו מטבע עצמו -עולם רעיוני אחד וקורפוס ספרותי אחד של אותם
5
חכמים עצמם -ואי אפשר בשום אופן להפריד ביניהם" .עולם רעיוני אחד -כי מקורן
6
באותם בתי מדרשות ואותם חכמים עסקו גם בהלכה וגם באגדה; קורפוס ספרותי אחד -
כי כמעט כל ספר מספרות חז"ל כולל בתוכו גם הלכה וגם אגדה.
7
הוכחות אלו לזיקה שבין ההלכה והאגדה בעולמם של חז"ל משתלבות עם הנימוק
הפנמנולוגי שבער העלה אבל בה בשעה הם סותרות את התפיסה ההיסטורית של בער בכך
שהן מדגישות את העיסוק הבו זמני ביסודות של ההלכה ואגדה ,בניגוד לבער הרואה את
ההלכה כתולדה של האגדה.
לאחרונה נעשה ניסיון ,במספר מחקרים ,לנתח את המשמעות הרעיונית של ההלכה
8
בספרות חז"ל .שאיפתי היא להמשיך בכיוון זה וליישמו בכל הנוגע להלכות חג הסוכות.
4
5
6
7
לורברבוים ,צלם אלוהים ,עמ' .145 – 105
זוסמן ,אורבך ,עמ' ,75מצוטט על ידי לורברבוים ,שם ,עמ' .106
לורברבוים ,שם ,עמ' .105
שם ,עמ' .106
טיעונים אלו נשמעים כל כך פשוטים ,שלורברבוים גם מתמודד עם השאלה מה מקורה של
התפיסה המניחה כמובנת מאליה את ההבחנה שבין הלכה ואגדה )שם ,עמ' .(116 – 109הוא
מתאר את תהליך ההפרדה ומניעיו מימי הגאונים עד עולם המחקר ,דרך הישיבות הליטאיות
ומשנתם של הוגי דעות במאות התשע-עשרה והעשרים .כמי שיוצא נגד המגמה להפריד יש
לציין את הרב אברהם יצחק קוק ,שבכתביו יש קריאות חוזרות ונשנות בעניין זה .הרב קוק
קורא לפתח מתודות למציאת החיבור שבין ההלכה לאגדה" .ההלכה והאגדה צריכות הן
להתאחד זו עם זו …מה שמרגיש העוסק בהלכה כשנכנס באגדה ,וכן להיפך ,שהוא נכנס לעולם
אחר ,נוטל את החלק היותר גדול של ההפריה הרוחנית …הננו קרואים לסול מסלולות כאלה
בארחות הלימוד ,שעל ידיהן ההלכה והאגדה תתחברנה חיבור עצמי" .אורות הקודש א ,עמ'
כה.
8
בין מחקרים אלה ניתן למנות את העבודות הבאות:
נאה ,פנומנולוגיה של התפילה
נאה מעיין בנוסח משניות ברכות על פי כתבי היד ומנתח אותן ניתוח פילולוגי .הוא מציג
תפיסה של תפילה כפרי שפתיים ,כנביעה הזורמת מהפה של המתפלל .רעיון זה הוא מוצא גם
באגדה וגם בהלכה של התנאים והוא מביא גם מקבילות מספרות קומראן.
קנוהל-נאה ,מילואים
קנוהל ונאה משווים בין שבעת ימי המילואים ויום חנוכת המשכן לבין יום הכיפורים ושבעת
ימי הפרישה של הכוהן הגדול הקודמים לחג .הם עורכים הקבלה של ההלכות בין שתי
התקופות הללו ומציעים לראות את יום הכיפורים והימים שלפניו כשחזור של ימי המילואים
וחנוכת המשכן .היוצא מזה ,שמדי שנה בחודש תשרי מתרחש שחזור של חנוכת המקדש .הם
קושרים זאת לתפיסת חז"ל שבריאת העולם הייתה בתשרי .לעומת זאת ,הם טוענים שקיימת
תפיסה ,המופיעה בספרות קומראן ,שדווקא בניסן חגגו את ימי המילואים ,זאת על פי שיטתם
של אנשי כת מדבר יהודה ,שהעולם נולד בניסן.
6
.2האופי המיסטי-מיתי של ההלכה
מלבד הטיעון שיש להלכה של חז"ל משמעות סימבולית ורעיונית ,אטען עוד ,במסגרת של
מצוות חג הסוכות ,כי לעתים יש למשמעות זו אופי מיסטי-מיתי .משום שיש לכל אחד
מהמונחים האלו מספר מובנים אגדיר כאן את מובן שבו אשתמש במונחים אלו:
ב'סמל' אני מתכוון לתהליך שבו דבר אחד ,בדרך כלל דבר מוחשי ,מייצג דבר אחר ,בדרך
כלל מופשט ,והופך להיות מוקד למחשבות ורגשות ביחס לדבר שהוא מייצג.
9
'מיסטיקה' "בדרך כלל מציין המונח מיסטיקה חוויה פנימית ואינטנסיווית של המציאות
10
הדתית העליונה )כגון האלהות("…
כוונתי ל'מיתוס' על פי ההגדרה הבאה:
A myth is an expression of the sacred in words: it reports realities and events for
the origin of the world that remain valid for the basis and purpose of all there is.
Consequently, a myth functions as a model for human activity, society, wisdom,
and knowledge… A myth, whether its subject is the acts of deities, or other
extraordinary events, always takes us back to “beginnings of all things”, hence the
11
cosmogony, the birth of the world, is a principal theme.
קנוהל ,קריאת שמע
קנוהל מציע שהמחלוקות שבין בית שמאי ובית הלל בפרטי הלכות מצוות קריאת שמע
מבטאות הבדלים יסודיים בין תפיסות העולם שלהם ,למשל בדבר היחס שבין קודש לחול
והיחס שבין ריטואליזם לדתיות ספונטנית.
הלברטל ,מהפכות פרשניות
הלברטל עוסק בעיקר בהלכות הנוגעות למערכות היחסים שבתוך המשפחה ,בין בעלים
לנשותיהם ובין אבות לבניהם ובנותיהם .על ידי ניתוח התהליך הפרשני העומד מאחורי
התהוותן של ההלכות ,הוא חושף את הערכים העומדים מאחורי פרשנות זו ,ערכים המעצבים
את ההלכה .בכך הוא עומד על המתח שבין התפיסה הפטריארכלית של המשפחה ,המודגשת
בכתובים ,לבין זכויות היחיד שבתוך המשפחה ,העולות כערך יסודי מתוך הנחות היסוד של
פרשנות התנאים לאותם מקראות.
ארליך ,כל עצמותי
ארליך חוקר את השפה הלא-מילולית של התפילה .פנים אלה של התפילה העולים מתוך
ההגדרות ההלכתיות של התפילה ונוגעים ללבוש ,כיווני עמידה ,מחוות גוף וכדומה ,הם חלק
אינטגרלי של דרך ההבעה של המתפלל ,ומבטאים גם את משמעות התפילה וגם את היחס
שבין המתפלל לאלוהיו.
תבורי ,שילוח הקן
תבורי מביא את הנימוקים למצוות שילוח הקן המופיעים בראשונים ובמדרשים המאוחרים
ובוחן אותם -בעיקר את המוטיב של רחמנות על בעלי חיים -כנגד החומר ההלכתי על מצווה
זו המצוי בספרות התנאים והאמוראים.
9
10
11
הייסיג ,סימבוליקה ,עמ' 204
האנציקלופדיה העברית ,כרך כג ,עמ' .346 – 345
באול ,מיתוס ,עמ' 262-261
7
אמנם טענתו של גרשם שלום היא כי ההלכה של חז"ל נעדרת כל ממד מיתי:
מהו המקנה בעצם להלכה ביהדות הרבנית את אופייה הבלתי-מיתי? התשובה ברורה :ניתוקה של
ההלכה מכל אירוע קוסמי .ההלכה מעוגנת רק בחלקה -אם היא מעוגנת כל-עיקר -בזיכרון ההיסטורי
12
ממש ,אך כבר אין היא מיוסדת במעשה פולחני המייצג מאורע מיתי …ניתוק זה של ההלכה,
המקיימת והמזינה כביכול את עצמה מתוך עצמה ,מן השורש הרגשי שממנו צמחה ,בא לידי ביטוי
13
אופייני בסיפור מעשה תלמודי המצוטט שוב ושוב בספרות הרבנית המאוחרת….
תשובה זו על
השאלה החוזרת ועולה בדבר טעמי מצוות היא טיפוסית לעומק התהום שנפרץ בין ההלכה לבין
התחום המיתי .עם כל עיסוקם של בעלי העיון בשאלת טעמי המצוות ,הרי בתודעה הרבנית נתפסה
שאלה זו כבלתי חשובה ….ההפרדה הזאת בין ההלכה לבין שורשיה האמוציונאליים היא מן ההישגים
14
הגדולים של היהדות הנורמאטיבית….
אך כנגד הקביעה הזו עומדת שיטתו של יצחק בער ,שצוטט לעיל ,שזכתה להרחבה
15
ולביסוס בעבודתו העדכנית של לורברבוים שעמד בה על המרכיבים המיתיים הקיימים
16
כפי שמציין לורברבוים ,הוויכוח עם שלום בנושא
בתוך ההלכה בסוגיית 'צלם אלוהים'.
17
זה הוא בשאלת היחס של היהדות הרבנית לקבלה .בזמן האחרון טענו חוקרים ,בעיקר
משה אידל ויהודה ליבס ,שיש לראות את הקבלה כהתפתחות אימננטית של היהדות
התלמודית
18
19
הכוללת את תחום ההלכה.
לביסוס טיעוני בדבר האופי המיתי-מיסטי של
12
אידל ,שלום ,עמ' 285כותב על גישת גרשום שלום ביחסו לריטואל בעולם הרבני:
“The development of Rabbinism is portrayed by Scholem as a “hypertrophy of
ritual” probably because of the gradual loss of contact with nature which caused,
”;inter alia, the replacement of the natural year by the historical year
בניגוד לגישת שלום ,העבודה הנוכחית מדגישה את התפיסה הקוסמולוגית של השנה בספרות
הרבנית ,והריטואלים של חג הסוכות כמשחזרים בריאת העולם וגן עדן ,ראה במיוחד פרקים
ד' וה'.
13
14
15
16
17
כאן מובא הסיפור שבו מגדיר ר' יוחנן בן זכאי את מצוות פרה אדומה כחוק וגזרה ,דהיינו
דבר שאין בו טעם) .ראה יומא סז ע"ב ורש"י שם(.
שלום ,פרקי יסוד ,עמ' .93
הכוונה לתפיסת בער ביחס לאופי ההלכה .לגבי התפיסה ההיסטורית של בער שהזכרנו לעיל,
לורברבוים חולק על דבריו ורואה את התפיסה המיתית ביחס לצלם אלהים כתפיסה החדשה
העומדת בניגוד לזו שעומדת מאחרי ההלכה הקדומה )לורברבוים ,צלם אלהים ,עמ' .(23 – 21
לורבבוים ,צלם אלהים.
שם ,עמ' ,118הערה .44
18
ליבס ,המיתוס היהודי; אידל ,קבלה ,עמ' .187 – 172במאמרו כיוונים חדשים )עמ' (170 – 168
מביא יהודה ליבס רשימה ביבליוגרפית של כתבי חוקרים נוספים ,העומדים על שורשיה הקדומים
של הקבלה וזיקתה ההדוקה ליהדות הרבנית .והשווה אידל ,תפיסת התורה; חשן ,תורת
הצמצום.
19
אידל ,קבלה ,עמ' .173
8
ההלכה של חז"ל אביא ,במסגרת הדיון על מצוות סוכה ,את תפיסתו של הזוהר על מצוות
סוכה ,ואשווה אותה לתפיסה העולה ממקורות חז"ל.
.3חשיבות ההלכה בחקר מחשבת חז"ל
לשימוש בחומר הלכתי לחקר מחשבת חז"ל יש חשיבות מיוחדת ,משום שתכונותיה של
ההלכה ואופיים של המקורות ההלכתיים מאפשרים חדירה למובנה של המצווה באופן
שאיננו ניתן באגדה .לדוגמה ,לפי המדרש והאגדה מסמלים ארבעת המינים את האבות,
האימהות ,אברי הגוף ,הקב"ה ,שכבות שונות של החברה בישראל ושל יושבי בית
המדרש.
20
על פי ספרות האגדה יש לארבעת המינים ,מלבד סמליותם זו ,גם תפקידים
שונים ,כגון לקלס ולהלל את ה' ולזכות בדין מלפניו .כל אחד מהתפקידים והמשמעויות
הסימבוליות מאיר אספקט מסוים של המצווה ,אולם מניתוח האגדה לא ברור משקלו של
כל אחד מהאספקטים בתוך המכלול .ההלכה ,לעומת זאת ,מתייחסת לכל חלק של תהליך
ביצוע הריטואל ,ומגדירה אותו לפרטיו .עושר הפרטים הקיים בהלכה מאפשר ניתוח
פנומנולוגי של המצווה ,ומאפשר לבחון את משקלן של משמעויות סימבוליות שונות
בהבניית הריטואל .מגבלה נוספת של המקורות האגדיים והמדרשיים היא הקושי לעמוד על
ההקשר שבו נאמרים הדברים :האם מדובר בהצגת גישות רעיוניות מגובשות על מהותה
של אותה מצווה ,האם אלו הן דרשות שמטרתן להפליג בערכה של המצווה ,או שמא אלו
21
אמצעים להדגשת חשיבותם של ערכים מסוימים .לעומת זאת ,אם יש לרעיון כוח לעצב
את פרטי ההלכה הרי הרעיון הוא הטעם המהותי של המצווה.
המפתח להבנת המשמעות הסימבולית של מצוות חג הסוכות ,כפי שנתגבשו בעולמם של
החכמים ,יהיה בידינו אם נצליח לעקוב אחר תהליך ההתהוות של הריטואל ולעמוד על
מניעיהם של בעלי ההלכה עצמם בעיצוב פרטי הריטואל .בהמשך המבוא אייחד לכך דיון
מתודי ואציע את האמצעים שבהם אנסה לעמוד על אלמנטים אלו דרך ניתוח הטקסטים
ההלכתיים.
20
21
ויקרא רבה ,פרשה ל' ,עמ' תשז ואילך; פסיקתא דרב כהנא' ,ולקחתם' ,עמ' 414ואילך.
ראה את דברי הרמב"ם "אבל ארבעת מינים שבלולב כבר אמרו חכמים ז"ל בכך טעמים
מסוימים על דרך הדרשות אשר דרכם ידוע אצל מי שמבין דבריהם ,והוא שהם אצלם כעין
המליצות הפיוטיות ,לא שכך הוא ענין אותו הכתוב" )מורה נבוכים ג:מג ,עמ' שעו(.
9
ניתוח הטקסטים ההלכתיים יאפשר לנו מעבר לרובד הפנומנולוגי של הדיון :לצורך
הבירור הפנומנולוגי אשתמש במתודות המשמשות בחקר הריטואל אצל חוקרי דתות
ואנתרופולוגים .חוקרים אלו רואים בריטואלים מפתח להבנת האדם ותפיסת עולמו.
ב .התזה לפרקיה
מוטיב מרכזי בעבודה הוא הקשר בין מצוות חג הסוכות לבין המקדש ,אחרית הימים ,גן
עדן ובריאת העולם ,שהמכנה המשותף ביניהם הוא שהם מהווים ייצוג של עולם מתוקן )או
מיקרוקוסמוס של עולם מתוקן( שיש בו התגלות .הדחף הדתי להגיע לעולם כזה מתואר על
ידי מירצ’ה אליאדה ב“המיתוס של השיבה הנצחית".
22
אציע לפרש כי משמעות הזיקה שבין חג הסוכות למושגים אלו היא שחג הסוכות מהווה
הומולוג ) (Homologueלהקשרים שבהם התקיימה המציאות הזאת ,דהיינו ,קיימת גם
הקבלה ביניהם; המציאות האידיאלית שהייתה בתחילת העולם ותחזור באחרית הימים
מוגבלת בהווה ,מבחינת מקומה ,לבית המקדש ,ומבחינת זמנה -לחג הסוכות.
עושר הפרטים בסוגיות ההלכתיות מאפשר להעמיק את הבנתנו בתופעה זו של ההקבלה
ובמוטיבים המרכיבים אותה ,כגון יחס לטבע ומקום ההתגלות בעולם ,וכן לבחון את מידת
הדמיון והשוני שיש בין הדגם שאליאדה מתאר לבין מוטיבים בחז"ל .בתוך כך תתאפשר
23
העמקה בנושא היחס המיוחד שבין חג הסוכות למקדש ,שרבים כבר עמדו עליו .לטענתי,
יחס זה איננו רק תוצאה של מיקום אירועי החג )חלק גדול של הפולחן בחג הסוכות
מתרחש במקדש( ,אלא הוא מהותי :ישנם קווים אופייניים רבים המשותפים לחג הסוכות
ולמקדש .כמו כן ,הקשר שבין סוכות ובין אחרית הימים איננו רק משום שכאשר ייבנה
המקדש באחרית הימים אפשר יהיה לחוג את חג הסוכות במלואו ,אלא הקשר קיים בעיקר
מצד המאפיינים המקבילים שבין סוכות ואחרית הימים .ההקבלה שבין חג הסוכות
ומצוותיו למקדש ,מאירה גם את היחס שבין המקדש לגבולין ,ואת המקדש כאב-טיפוס
וכדגם לחיים גם מחוצה לו.
22
23
אליאדה ,מיתוס .בהמשך המבוא אתייחס לביקורת שהועלתה על כיוונו של אליאדה בחקר
הדתות.
ראה להלן בסעיף "מצב המחקר".
10
העבודה מתחלקת לשני חלקים עיקריים .בחלק הראשון ,הכולל ארבעה פרקים ,אבחן כל
מצווה לעצמה ואתמקד במוטיב המרכזי של אותה מצווה .בחלק השני ,הכולל את הפרק
החמישי והנספחים אדון ביחס שבין המצוות השונות ,ואעמוד על מוטיבים חוזרים בתוכן.
בפרק הראשון ,על ארבעת המינים ,יוצע שקיימת תפיסה בחז"ל הרואה את ארבעת המינים
כמקבילים לקרבנות וכמסמלים אותם ,תפיסה שהיא מפתח להבנת המשמעות של הלכות
רבות הן בהגדרת חפצי המצווה ,והן בהגדרת ביצוע המצווה .התפיסה הזו של חז"ל גם
מאירה את היחס שבין המיקרוקוסמוס )המקדש( למקרוקוסמוס ,ובמקביל -גם את היחס
שבין העם והכוהנים ,משום שבקיום מצוות ארבעה מינים יוצא פולחן הקרבנות מגבולות
המקדש אל כל המרחב ,ומרשות הכוהנים אל כל העם .במהלך הפרק אדון גם בתפיסה
המיסטית של ארבעת המינים של רבי עקיבא הרואה את כל אחד מהמינים כייצוג של
הקב"ה.
בפרק השני ,הפרק על סוכה ,אנסה להראות מתוך הלכות סוכה שהסוכה אינה רק מבנה
המשמש לפולחן דתי ,אלא היא ביתו של האדם למשך ימי החג .ממד נוסף העולה מעיון
בהלכה הוא הזיקה בין הסוכה למקדש .ממד זה נובע בעיקר מעמדה אחת מבין עמדות
התנאים שיטתו של רבי עקיבא ,הסובר כי בסוכות המדבר המוזכרות בפסוק "בסוכות
24
הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" הכוונה לענני הכבוד לפיה סוכות
המדבר הם ענני הכבוד ,שכן גילוי השכינה משותף לענני הכבוד ולמקדש ,שהוא המקום
המיועד לגילוי השכינה בעולם .שתי תפיסות אלו ,הסוכה כבית והסוכה כמקדש ,אינן
מנותקות זו מזו ,אלא משתלבות יחדיו במשמעות הסוכה בעיני תנאים ואמוראים מסוימים;
השילוב של בית ומקדש מאפשר לאדם היהודי לקיים דחף דתי אוניברסלי :לגור בקרבת
האל .בזה הסוכה מגשימה את הבית האידיאלי ,כפי שהוא מתואר הן במקורות בחז"ל והן
במקורות מדתות אחרות.
הפרק השלישי הוא על שמחת בית השואבה ,ובו יוצע כי קיימת אינטרטקסטואליות בין
התיאור של החגיגה במשנה ובתוספתא לבין הסיפורים המקראיים על העלאת הארון
לירושלים על ידי דוד המלך )שמואל ב' ו -ז( ועל חנוכת המקדש על ידי שלמה המלך
)מלכים א' ח( .משמעות הקשר היא ,ששמחת בית השואבה היא חגיגה על המקדש ועל
השכינה השורה בו ,ולכן יש בחגיגות שמחת בית השואבה שחזור של האירועים המכוננים
24
ראה הערה 17בתחילת הפרק על סוכה.
11
של המקדש .אציע עוד ,שבשחזורים קיים ממד של חנוכת-מקדש מחודשת ,ובזה שמחת
25
בית השואבה קובעת את דמותו של חג הסוכות כחגו המובהק של המקדש.
הפרק הרביעי ידון בניסוך המים .במשנה ובתוספתא עולה זיקה בין המים שמנסכים בחג
הסוכות למים שיצאו מן המקדש באחרית הימים ,כמתואר בנבואתו של יחזקאל .משמעות
הקבלה זו בין מים למים היא ,שגם בניסוך המים בסוכות וגם במי המקדש לעתיד לבוא
ישנה חזרה על תהליכים של בריאת העולם; מי העתיד משחזרים את אירועי בריאת העולם
ומביאים פוריות וחיים לעולם; המים המנוסכים בסוכות ,המושווים אליהם ,משחזרים גם
הם את הבריאה מכוח השפעתם על התהום להביא מים לעולם .אוסיף שפרטי הטקס
משחזרים אלמנטים רבים של תהליך הבריאה המתואר בבראשית פרק ב ,כולל סיפור
בריאת האדם.
בפרק החמישי אציג שלושה מוטיבים החוזרים במצוות החג :מים ,טבע והתגלות .אציע כי
קיים יחס אורגני ביניהם ,ומכאן אעמוד על המשמעות המשותפת למצוות השונות של חג
הסוכות .תוך כדי כך אתייחס גם למצוות החג שלא הועלו בפרקים הקודמים :ערבה למזבח
וקרבנות החג.
25
ראה להלן בסיכום המחקר על חג הסוכות במקדש.
12
ג .מתודה
ממגמותיה של העבודה הנוכחית להראות ,שלא זו בלבד שהאופי המורכב של טקסטים
הלכתיים אינו מהווה בהכרח מכשול לחוקר של מחשבת ישראל ,אלא שהוא מאפשר
חשיפה של רעיונות העומדים מאחורי ההלכה .אשתמש בשלושה כלים עיקריים :מעקב
אחר השתלשלות הרעיונות ברבדים השונים בספרות חז"ל ,עמידה על אמצעים ספרותיים
של הסוגיה וניתוח מרכיבי המשא-ומתן שבסוגיה.
בטרם אסביר את שימושו של כל כלי ,ברצוני להדגיש את חשיבות ריבוי הכלים במהלך
החשיפה של הרעיונות המחשבתיים העולים מעיון ברובד ההלכתי של התלמוד .השאלות
העומדות בפני הפרשן הן :מהו עומק המשמעות שאפשר לייחס ליסודות השונים הבונים
את הטקסט התלמודי? האם יש בפרטי הסוגיה הבעת תפיסה פילוסופית עקרונית המצטרפת
בהכרח למסכת מחשבתית אחידה ומגובשת של הסוגיה השלימה? כאשר התלמוד מגייס
מקור לעניין מסוים ,למשל מביא ראיה מילולית מפסוק ,האם מותר – או צריך – לגרור
יחד עמו את כל המשמעות ומערכת האסוציאציות שיש לו בהקשרו המקורי אל תוך
"מחשבת" הסוגיה? בשאלות המתודולוגיות האלו לא ניתן להגיע להכרעה מוחלטת .אבל
ההתמודדות אתן מחייבת שימוש במרבית הכלים האפשריים כדי לבסס כמה שיותר את
ההצעות.
26
אדגים את מורכבות הבעיה מההקשר של הגדרת המלאכות האסורות בשבת .התלמוד
לומד את רשימת המלאכות האסורות בשבת מהמלאכות שעשו בבניין המשכן .לכאורה ,זה
מעיד על קשר מהותי שבין מלאכת שבת למלאכת המשכן ,ומתוך זה לזיקה רעיונית שבין
המשכן לבין השבת .בדיקה של הנחה זו מעלה כי כמעט כל המקומות שבהם מובאת בתורה
המילה 'מלאכה' ,בהקשר שממנו ניתן לעמוד על מה שכלול בתוכה ,הם בתיאורי המשכן.
נוסף לכך מצאנו ארבעה פסוקים הקובעים כי 'כל מלאכה' נעשית במשכן .נראה אם כן,
כי הבנת צו "לא תעשה כל מלאכה" בשבת ,יכולה להסתמך על מלאכות המשכן ,בלי
26
ראה את דבריו של אורבך ,חז"ל ,בסוף המבוא )עמ' " (14 – 13נלמד מהמקורות מה שניתן
ללמוד מהם בשיטות שפיתח המחקר התלמודי ,שאינן אלא השיטות הפילולוגיות
המקובלות….הבסיס הפילולוגי שם גבול להשערות ולדרשות ,שעצם טיב מקורותינו ואופיין
פותח להן פתח רחב .דרושה גם תשובת לב רבה הן לדרכי הפירוש והדרש ,שנקטו חז"ל
בהלכותיהם ובאגדותיהם ,והן לעיצוב האמונתי-צורני ,ששיוו לדבריהם הם .רק העמידה על
צדדים אלה יש בה כדי ללמדנו ,מהו המשקל שעלינו לייחס למאמר ,לדרשה או למשא ומתן
בדברי הלכה מבחינת רעיונית –מהותית ,ומה יש לזקוף על חשבון המתודה ,הצורה והנוסח.
בלי בחינתם הפילולוגית וניתוחם הצורני של המקורות לא ייתכן תיאור תולדותיהם של
רעיונות דתיים".
13
שיהיה קשר מהותי ביניהם ויתכן שמלאכת המשכן מהווה רק אמצעי להגדיר את היקף
המושגים הכלולים במושג 'מלאכה' .אם רוצים לברר את שאלת משמעות הזיקה שבין
מלאכת המשכן למלאכת שבת והאם בכלל יש קשר מהותי ביניהם ,העובדה שלומדים את
ההגדרות אחד מהשני יכולה אמנם לשמש כפתח לדיון אבל מסקנות חייבות לבא מתוך
הצלבה עם נימוקים נוספים שניתן להגיע עליהם על ידי שימוש במגוון כלי ניתוח.
27
בצדו של ניתוח המקורות מתקיימת גם הכרעה מתודית נוספת כאשר אנו נפגשים בטקסט
הטומן בתוכו אפשרות פרשנית חשובה שאיננה מוציאה מכלל אפשרות גם קריאה
מינימליסטית השוללת פרשנות זו .במציאות כזו עומדת בפנינו הדילמה האם לנקוט גישה
זהירה שמסתכנת בהשתקת קולו של התלמוד או לנקוט בגישה "מתירנית" שעלולה לחטוא
בדיבוב יתר? נראה לי כי ביחס לשאלה זו יש לחלק :בבניין הגרעין של כל תזה אין
להתבסס על השערות אלא יש למצוא לה בסיס מוצק .אחרי שביססנו את התזה הכללית,
ראוי להעלות גם אפשרות שהם בגדר הצעות ביחס לביטויים נוספים שלה) .תוך כדי
שמציינים שהם הצעות או השערות ולא כעובדות מוכרעות( .גישה זו מצמצמת את משקל