~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
ב~ג~~ ר~פ
~ר ~~ירה
ה~ם
~ס~~יי
חא
~ר
~~~ מא
~ ש
~לא
~~לאחד
~~~~ינו ,הגיד~
הי~
~
ל~וסל
ו
ל
~
~
י
מ
ל
ו
ב
~
~ה ~ו
~' ~ ~~ ~~~י
~
י
~
~
י
~
~יו ,דאות
ש~ש~
י~
~~ו
ן~
מל
לא~ביר~~או
ו~ל~
מש~כ
ני~ וא~כ מ~דו~ שוא
ב
~
~י~ נאמן ב~יר~~ו~למי~ר~
~רא,
ש~מכ~שסמו
~~ ~ ~~
א~ למי
~
ש
~
~
~
~
ג
ה
ל
~~אדאיתא
~~ריודמשייל
ב~ר ~ שב~~ו
~~שו ~ ~
,
~ידינאנ~~ן
דשליחאא~
~
ש
~
~ ~ ~ ~~~
~~~
ליחא
~
~מ ב'(
א
~
י
א
ליתביה~שוס
~ו~
א
ו
ה
~ר
ן
~
מ
י
ר
~
י
ב
כ
יו~~ר ~ ~ ~~~~~~~~וח~~ בי~ לוח~ון ל~~~~וירם~ לי~נא ביש~אמשו"~~י~ו~שום)מוש~נ~)~~מן~ל~דמ~ו~~ייב~~ל~יו דובמ"ש~"ה~יא
~ר~~
שם ~מרא דב~ק~~~ל ללמדנו דהאדאין בו ~שוםהרי~~
מ~~ ~~~ ~ל~ה
ד~~~וד
ול
יכ
מ~י ~ש~ ~ו~ ~יו
~
~
ו
ר
י
ה
מ
~
ו
מ
~
~
~
מ~
,
ם
ו
ש
מ
א
ו
~
ג
"
~
א
מ
~
מ
ל
ב
א
א
~
ב
ר
~
א
י
ן
מ
י
ה
מ
ד
סבו~ ,
ו
ד
~~ב~ר~~ב
ו
י
נ
~
~
ן
י
~
ש
~
י
מ
ל
ליש~
ים ~ב מ
ו~רמרג~~ל~ב~~
~ין משום לש~~"א
~~ד
מ~בשמו~~~ואי~
ר~,אבלאינו
וי~רוש
ו~~ד~~ו~~וי
ה~~~ליו ומש
~
י
~
א
י
~
נ~
יו
מ~
,ו~נאאמ
~נ~
י
~
צא ~א
ם
א
~ימהקל~ול
~
~
ו
י
ב
ם
י
~
~
~
א
א
ש~
ו
א
ב
~
ש
ה
מ
י
א
~
ר
ו
~
~
א
מ
י
נ
~
ל
~~~ו~בכי~ו~ארי
~
~ו~
~ ב~ר ~~,ל
ב~~
(~וש~א ~מרוומחללנ
מ~
~ן)דףל
~,
הי~ים ~~~ו ו
,
~ו
א~
וד
רה
~ןב~נ
~נ
ה~
מד
ר
~
א
ו
~
ש
כ
~
ל
ש
כ~בשג~דה~ ~מלאכ~ו א~רכיי~ה ~לי~א~ילו שהוא אמת ~~.ל ~~ום~יןלנול~מכ~ניס רו~לצנרו~ ~א~
ו~
ו~
~ו~
בא~
שש
ס~ו ~למבח~~מ
~
~ובמ~
~
~
ל
~
,והלא כבר~אמראם
ונשא ~ונו,
גם
ד~ו
~מ
מ~~ה ~נו ~ם ,ו~~ב
א
~
מ
ר
~
כ
ו
~ו
~~
לשו~ב ~א~~
~י~
אבלאודאםלאיגידאסו
דות' אם
ר~י~~ ~~מו ~~
ש~ו~~יב
~ל ~~ם
ב~~~רים
~
א
~
אי~ ול~
ג
ר
מ
ל
י
כ
ד~
מו~ים ~רל~מו~
ל~~ם~א~ירגישוי~ה ו~כ~מם~י~ר~
מ~ד
"ג
~ו~ו ,ו~
א~
ש~
לא לאו לאיגיד ~יהלר~
~~דיש
י
~
~~~ ,ו~~~כם~ כאן~י~
ת
ר
~
~
~
~בו
ל
~
ו
ד
י
ג
י
ש
~~י
ו
ל
ל
כ
ה
נ
ו
א
י
א
ל
~
וו~ב~ח
ל
~ון
~ מ~~~~'
לי
ש~
מ~ב~מ~ומ~מ~~חר י~
מכ~יש ב~ל~ ~ ~ח~~
~~~ו ~י~ו ~~ ~ו,
~~
~~ם מ~כ שם
א
~ה
נת~ייבו ל~של למ"~
ה~~
~~~ ראשו
ל ~ר~ מע"כו~ ~ל~ו~ ~~ח
ו~ו~ ~ל~~~
~
~~
~
א
ש~
~רונ~ס
ל~
ל~נ~מאי~ור~~~
~~
~ל
~
~
א
ור~ הר~ ~ ~ו
~
ר ו~ ~מ~~ ~בוי
מח~נפרשים
ב~ומו
א~הרב
לד
י ~לב
~~מבלי
א~
י
ה
~~
~
~
~
~
ל
ב
~
~
ש
מ~~~וי~וישנונ~לוי~ן מח~ש~~~~ר ~ד~יון דשם א~
~~ומ~~ רבה
א
~
ו
~
,
בה
~~כ
לדח
~ו~~
~ודבמבו
כמו
~ל
~ ~יו~~ ~ן כ~מ א~~
~
מ
מ
~~ ~~ ב~~~ ש~
~~ו~~~~ ~פ~ו ~~~~ל~
~מ~
~~
~רמ
~וד~
ו~ וב~ר
~א~~ ~גחי~~ב~~~
כד~~א ~~
~~א~וליא
ח
~
ק
~
ו
ל
ו
ס
~
כ
~
ין ל
י
~
ל
~אמ~~
~
~
א
~~
וב~
ב~ה~ן ~ ~א~ד שהרג~ד~~
~~~
~~~
~
~~כ ~ ~ ~ו ב~~ לא
~~
ב~כו~
ו~~~
יין
מימ
~~ו ~בם
י
~
~
~ ~ ~~ ~אין לו ~~יםשיב~ א~",
ו~
ן~~מ~ש
ש~ ,
א~א~~~חוי~
כאכ
~~~ו
~וס~~
י
~
אומרו~~~
לו~ יש ~ו ~~מר א~
רל~~~~ ~~~ לדאגה ~ שאם~
באמ~ ~~ ~ג~ ,ל~
ליאום
הב~
~י~~
~
~~
~
~
כ
~
~
י
ל
~
~
ל
ב
א
כ~~
~ו
~
~
~
ה
ל
~
י
~
~
~
~
ל~
~ ~חוי ~~שהרי
~
~
~ו~ו~
~מ~נ~
~
~
י
~
ר
וכ~
~~
~~
~~
~
~
ו
נ
ו
~
~
~
~
ה
י
נ
~
ו
~
~
ו~~
~
~
~
י
~
ב
ו
~
~
לא~י~~י
~~
~
מ
ג
מ~ו~
מ~~
~י~
ב~
בח~~ ~~ ~~~ ~~ ~~ ~ ~~~ ,כל
~ו~
~
~
מ
ו
של
~ ל~~ ~
~~י ~ה ~ וב~~ל~~~
מ~~~ ל~ ,וג~
~~~
~
~
"
ו
~
ד ~ ~ ~~ם
~ר
~~
~
~
ן
ו
א
~
~
~
~~
~~
~~נס כ~ ~~~
~
מכ
~ ור~~~
~~
לא ~ ל~יאל
אל~א
~
~
~
ד
ל
~~
~~
~
ק
ו
ל
~
~
וש
~ ~ ~הי~ מ~~ מ~ ~ ~ ~~~~ר
~ימ~~לאו אם לא~ידונשא ~ונו
,נא~ בנ~ד ~ו
ו~
ונב
לדא~ה~ ,אבל במ~קשר
~
ו
ש
מ
~ ~~
שיו
אי
~ול~ ~ ~ ~ ~ ~~~ ~~~ ~ ~מ~ב
כ~~ וה"~
~ה~
~
~
~
~
ל
~
~
מ
~
~
ל
ו
מ~~נ~
~
א
ל
~י~~~דל~~י~ במומר ש~
ו
ל
~~~~ולו~~ן
כבי~רי
לוואין ל~ול ~ין ~~כל~יל ~א~כמשום נאמ~
~
ח
ש
ל
א
מ
~
ס
מ
ד
~מ
ו
כ~מ~~ור
יןמ~י~~ ~ ~~~~א
~פ~י
~~~~ג~
לה~י~ ~~ אל ב~י
מ~
ב
~~נן~~~~רא,
א~
~
~~
א~
ל~
~א
(
~
י
כ~וגן
כבי
ףנ~~
~~ ~~ ~ד~~)ב~~יןדש
ם~ר~~ מ ~~~~~ ,י,
~אין ~א~~ ~ ~ ~
~ש~ ~נכ
~שמר~
~ ~י~ ~~
ו~"ה'כל
~
י
~
~
~
~~
ב~~
~
ב~
אמןכבי~רי ב
~~~כ
וא
~~ם~~ ~~~ ~גש~ו ~ה
~ו~ ו~~ דא ~,ל~ שנ
~מ~~
~
ני
ר~
~
~
~
~
ס
ו
~
ב
~
ו~
ה~~
ו~~
ו
~
~
~
~
ו
~
~
~ל
~ ~ליו
~לה
~ול א~ל ~ן
~
~~ ~ ~ ,א~ ~
~א~ן~,
~ ~ ~~~ ח~~
~ ~ ~י~ ~ ח~~
~ר
~~ר
ל ~~ו ~מ~
שה~
ם~
~
~~ נא
~
~
~
~
ל~
~
כ
~
~
~~א
~
,
ל
~
ן
מ
~~
ב~~
~
~
א~ם~לי~~
י~~
~מ~ ~ מ~~~~ ~ ~~
~~
~~ ~~ ו~
כ~~ ~~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~א
במ~
~~~
~ן~ ~~
~
~
ל~~
~~ ו ~ ~
~
ו
~
ל
~
~ ~~ ~
~
~
~~
~~
ב~~ ~~ ~'~ מ~~~
~~ל~~~,
~~ ~~~ ~~
מש~ ~~
לאכו
~~~ ~ ב~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~~~)~~~
~
~
~ג~~ ~ '
~
~
~ ~ ~מ~ ל~ ו~~ ~~ ~ ~ ~ ~
~ ,
~ן ~ ~~ ,
,
~
~
מ
~
~
~~
~ל ~ ~ ~ל ~~
~ ~ ~~מו~ א~ ~~~ ~ ~
~ מ~
~כ
~~ל ~ ~~
~
~ ~ ~~ ~~ ~
~~
רו~ ~~~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ו ~ ~ ~יאמר
ס~י~~ ~~ ~ ~ ~~
~
~
~
~
~
~י~~
~
~ ~ ~~
~ח ~~~ו~
~ ~ ~~
~~~ו~
~ ~ ~ ~~
~
ב~ ~~ה ~י~~~~~ ~ ~םלאי~
י~
~
~
ו
~
~~ם
שמח~
~
ל~~
~מ~ו~~~ ~~ ~~ ~~ ~~ ~~~א ~ ~ ~~ ל~~~ ~~
~ ~ ~ ~
מ~ ~כ~
~י
~~~'(~ ~~
ל~
~ ~י~ ~ ~ ~
~~
נצ~ ~ ~ ~~ ~~~א~ ~ ~~~~~ מ~
~~
~
~ ~~ ~~
~ א~
מ~
~
ל
~
~
~
~
~
~
~
~
ו
~
ו
ל~~ ~מ~ ~~
~~ ~ ~ ~
בל~
~
~
א
~
~
~
~~
~
~
י
~
~~ה
מ~
~
~ ~~
~~
~
~ ~
ל~ ~ ~~,
~
~ ל~ ~~
ד~
~
~
~
מ~
~
~
~
~
~
~~ ~
~~
~ ~
~
~
~
~~ ~~ ~
~
~
~
~
~ד~יהוא מלוה
~אםלאיגיד ואע"גשהיה יכולהנתבע
חי
~ר
ה~
הי~ולו
ל~טור עצמו מתחול
~ אע~ג~י~ידו שמנהלו מ"מאינוחויב
משום שהיה ~~נהאו פרעון חוב ,מ"מ אחר שכבר הודה שאם
יעידו ה"ז מלוה ,חייבים העדים משום לא יגיד ,דאחר שיעידו
~וא מתחייב עפ"י ד"ת במה שהודה שאם ועידו ה"ז מלוה' וה"נ
אע"ג~אםלא ~בלו~ל עצמם להא~וןלו כביתרי ,אינם מ~ובים
ןעליומשוס אםלאיג'ד ,אבלאחרשקבלוהו
להא~יןלו ,ו~~ילאאי
לרב ולהאמון לו במה שיאמר ~סור שהוא אסור שוב נתחייבו
להאמיןלו ,ומ~ילאיש עליוהלאו דאםלא יגיד ,ואון לחלקבין
שני ~ום~עד א~ד ,שהרו היכ~שחי~ו חכמים להאמין לע"אה"ז
שם)דף לב'( ,וה"נשחייבו על עצמם
~ייב קרבן שבועה
א~"ת ,ה"ז עד ~חד כשנים ,לעניןהלאו
וה
ממבמ
להא~ין ונתחייבו בככך
תד
גי
א' ואע"ג דלעניןלהוציא מ~ון לא מהני הא~נהכבי
אדאיי
דראוםולכ
ת
' ב~ו"ק)~וףדףכו(~~ ,איכול להגוע להשו"ב
בזר~איסור,
בדבר שבממון וקפוח פרנסה' מ"מאינו~ני
דו
ןלמנוע ~ה
שהרי בהאדקיד~ין להוציא ~ה מבעלה נוגע ג"כ לממון לפוטרו
נאמן ו~חויב להעידלהפרושו מאיסורא,
~מזונותועודהרבה,
ש~
וה"נ לענון השו"ב~,ומ~"
"כ הוא שהרי מצד ה~ברא היהלןלמילף
דבר ~ר מ~מוןשאיןלהוציאאשה מבעלהאלא עפ"י שנים
י~
עידטי
ן
~ממולהוציא ממון,אלא שמ"מ אינו דומה לגמרי וכפירש"יב~
ן דבר ערוה ,ראוו להתירו בפחות מ~ניס כו'
)דףב (:בד"הואי
הריד~ינו דומה לגמריאלא שחמור משארו
י
נ
י
נ
ע
ר
ת
י
ה
ו
ר
ו
ס
י
א
'
ותדעשהרי רגלים לדברלא מהני להוציא ממון ,ובקנוי ו~תירה
נא~רה משוםרגלים לדבר ,וה"נ וש נ"מ בכמה דברים בין עדות
אשה לדבר שבממון וא~"מ ,וה"נ לענין עדותעל מהימןכביתרי,
אינו דומה עדות אשה 'לדבר ~ב~מון הא מיהו חמור עדות אשה
להוציא מבעלהמשאריאיםורין ,ומ"ממהנימהי~ןכביתרישמחויב
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
ויד~רו לאמר אם היום תהיהל~בד לעםהזה ,ולכאורה קשה
א
ד
א הר~ בפי' אמרואםהיום ת~יהעב
ל~ר~איה~ מז~ המקר
אי
י ~ ~ ~ ' ~ ~ ~ ~
ה ~ ~
א מ~
~וב~
בר לנגד רצונו ו~בודו אבל לאחר
וד
אלו ממנ
תו היוםשש
באו
~ ~ ~ ת,
~~ אותו
מה שחששו ר"א ח~~א וריב"גשהוא שררות,אינואלאבמישיגיע
~~~ א~~~א~
~ר~~ ~~~~ ~ ~
בדאגתו ,אבל מה
מחו~בום ,נוח היה להם שלא לענשו
~~'~~~~~'~~~~י~~
מ~
וו
ו,לכנ
לבדשתהיה עבד
ועשו עבדותו ,הואפי'המ~רא
~~~י~~
~
יו
ת~עבדם
וק~ם ,עודמאת ,ועבדתם ,בשעהה~
לעםהזה
בכ
ה~להסכום למו
לאחרוז
ג~םאז תעבדם ועניתם דברום ~~ים,היינו
שימלי~ואותך
עושה
אותם ותראה להו~~ם
~שעה ש~נשאותם
ב~לע~דם בכך ,וכך אניאימר נמעכ~'ה
~יי
שאתה ''~ת
וי
אלא
ם~כ~ותו ~יף ל~ח להשתדל ב~ובת השו"בכש
כו
חש
נ"ו ו~
לאי~נא~פשרכי
בא~תיש לח~ולעל~ו בני ,וא~רכ''ז הננו תפלה תחנה
ל~
ובק~ה פנמוית' שלואע~יאונהבי
מעכ~הנ~יצער ועג"נ מ~ה
א
ח
ו
כ
ש
ד
ר
ב
ד
ר
ש
א
ב
ש הוא מ~ב"ה על
י~~
~
ינ
~ע
בעזרולהאיר דברוויהיוהה
ק~
ם
ו
ב
ר
וכ~ לרחמיש~יס ~רובים וה'י~היה ה~
בעבודה:
י נר לרגלו ,כנפש
ונצר~ ב~ו~ ,רהי~
הע~ו~
ו~~
יו~~~
~~~~
'
~~ ~ ~
~~~
~
~י~~~
~
~~י~~
~
עצהותבונה להפ~יע עצמומחוב ~ה ~חמת דאגת מזונות וכדומה,
כך דעת הענין '~ ו~מ"מ'לא~יעש~ה~מע"כנ"י~מעשה עדשיראה
ד~רוםאלולפנינאויטז~ה'גדול הדורשראוילחקר~ם ולהםכיםאו
י
ז
ני
עליהס' ואםיוצא גם ממנו שמחויב מעכ"ת נ"י בדברא לחהנ
~
וה
ל"
להגיד משריםלפנימעכ"הנ"יאיךלהתנהג ,אע"גשידעתיבמע~
נ~י שיע~ה מעצ~ו הדבר בהכרח וכאלו כ~או דבר ה'ולא זולת
~"ו,מ"מ~בר אחז"ל במ~' מכות מ~זיןאלאלמזו~ין ,מש~ה
~יםלרחבעם,אםהיום תהיה
ינ
ק
~נני לפרש לפניוהמקראשא~רו הזא
~בד לעס הזה ועבדתם ועניתם דברים ~ובים וגו' ,ואין תיבת
~י
~''~
י
~~~~ו~י~וו~'~~~יי~י~~~יי~
~~~ו~ ~~~
~~~י~ ~ו''~ ~~~~~ ~~~~
~~~~
מיום ח"ואייר הגיעני ו~נה ביקש מעכ"הנ"יל~ות
דעתי בדבר הוראה
ר' מ~נדיל בכתב שנתן
שט~~
~~~~~חיים נתבעשלא ישש~
לה~ו"בר'
אלא עמואובר~ותו,והנה
חו
נגזר ע~"י הממ~שליוהם~~שרח"ייצ
א מן העיר,ובאההשאלה עדיין
יש הקשרשלא ישחוט ר'מענדילבלי רשות רח"י ,והודיא
ע
~ מע"כ
נ"י שכבר הורהגאון הדורהאב"ד מקאוונאנ"י שהותר~קשרמהא
דאי' ביו"ד )~י' רל~ב סט"ז( בשנים שנ~בעו זל"ז ואח"כ הוכרח
א' לעקורדי~ושבטלהה~בועה,ורבאחדהשיבשעדייןחלההשבועה
שלא
בלו רשות רח"ו ו~עייכנ"י אמר להתיר מתרו טעמי,
~
ו
ח
ש
י
'
י
~
)
א
חד
ם
ש
א
ת
י
א
ד
כ
ו
א
נ
ד
מ
ו
א
ח
"
י
ר
( בהגהת רמ~א
א
"
~
בב~ב'
ולמדנומטזה
)דף קמו( דממי
ע~ממתנה דקיי~ל כר"שבן מנסיא
שהלך בנו למדה"ו ושמע ש~ת בנו ונתן נכ~יו לאחר ואח"כ נודע
שבנוחיבטלההמתנה ,משוםאומדנא דמוכח ,וה"נודאיאלו י~ע
שרח"ו יע~ר דו~תו מכאןלא היה מתק~ר ע~ו כלל,וצד~ו דברי
נ"י בזה ,וגם הגאונים שהתירו~אי כוונו להלכה ~ו,אלא
מ~
עו"ם~~היה עולה עה"דשזה אינואלא בנודע ש~עה בשעת נדרו,
משא"כאם אירע אח"כ עניןשרא~י לבטל הנדר מזה הטעםלא
מהניכהא דמתנה,אםלא היהלובןונתן מתנה לא' ואח"כנולד
לובןלא בטלה הממ~נה שאין מתנה נע~ה מעי~רה בשביל מה
שנתחדש אח"כ,משא"כ בנ~ריםשאונסשאח"כ עו~ר הנדרמעיקרו,
ממילאאפילו נעשהעניןאח~כשיש אומדנא שאלוהיהכןלא היה
,ה"ז ב~ל הנדר מעיקרו ,הביאו הא שכתב בהגהת
ע"~
הו
נ
רדמ~''א בשנים ~נתקשרו זב"ז ואח"וכ
יצאא' מהם וכו',הא מיהא
ה
~
מ
א
נ
ד
מ
ו
א
ה
הטעםשל
ב~ל הכתב והותר לר' מענדיל ל~חוט
בלי ודיעת רח"י:
עוד טעם לבטל השבועה משום שנדר
~ע"כ~י
~~~~שבטל מקצתו בט
לכולו ,ואע"ג ~יי~ל )סי' רכ"טס"א(
רם
בו
בנודראו נשבע לחה
וי~והתירלו חברו מקצתלא בטלכולו ~ולא
'
י
ס
)
ה
"
ד
ב
כא"ח שהביא הב"ו ב
ו
ר
ב
ח
ל
ע
ב
ש
נ
ש
ל~וע
רכ"ח( דמי
לו לאיזה~מן והאריך לו חברו הזמן בטלה כל
,העלה
באם בטל
מע~כ ד~ה אינואלא באופן שהתירלו חבורו מהששאב"וכ
הי~
ע
ע
ו
~
ש
ל
ו
א
מקצתו מאליו ,והנה החידוש שהעלה מע"ל נ~יר
'
דםברת רבינו
גו~ דלא מחל חבירו מ~צתאלא באופן
~
ח
ו
ר
י
ם
א
ו
,
א
מ
י
נ
ה
~
ו
ב
ש
תהא בטל ה
ז
"
ה
ה
ל
~
ב
ד
ה
ע
ו
ב
ש
ה
מבטלה
המור~י
לג
~
ל
ש
מ
"
המחילה דע
א
ל
,
ם
א
כ
"
א
ש
מ
ל
~
ב
ו
י
ל
א
מ
ו
ת
צ
ק
מ
ל
~
ב
ן
כ
און
~מבי
ן נדר לעצמו או לחבירו ,ואם הותר מקצתו הותר כולו,
מיהו כ"זאינו נוגעלענין~שאלה,דאיןכאןנדר שבטלמ~צתו
שהרי נשבעלו זהאו זה,היינו אינויכוללקיוםזהי~ייסבזה
~
האופן ,תדעשאם רח"וחולהא~
איזהיוסואינו וכוללילך עמכו
ל,
וכיני~א דמו~ר לוה~ גםבלי רשותווידיעתו,וכןבדיןהשו"ע
שנ~בע ל~רועאו ללע~בחווד~עמו ,והנהאם נשבע
לואיזה
יר
לאפ
ןו~לו לשלם
~ך או לעבוד עמו בשווי מה ה~ך ונעשה עני ו
ןלו לעבודעמו בשווו
במזומנים ,וה"~ ,וכי נומא דה"השאי
ו
ת
צ
ק
מ
זה ה~ך ודבר או~נר~ורשאי זה נדר ש~טל
א
ל
א
ן יכול לשלםזה '
~
'אלא חב
לפרוע מאה רו~~כ~והוא~נישאין
מנשוידם
ה~ך
בזההאופןאמרינן נדר שהותר מ~צתוכו':
מבקש ~ע~כנ"י ממני להודיע לו דעתי בשב~ה ב~תב,
~~~ ו~תמא כל יקר ראתהוהנענוונו בנו~י ובתשובת אבל
למלא חפצו ,דודאיח'
דע~י הקלה הוארוצה
,
י~כתיב
כי
לבטא בשפ~ים,לא מהנלידעכ~~ב שהרואינו בטוי בש~תועםל',אבללא
כתיב לב~א בשפתים בלהרעאו להטיב ,היונו מה הוא
נשבע ,משא~כ על ה~אולר~נשבעאני ע~זלא לב~א
שפתים'
~
כו( שה~~ועהכת~
וכך מבואר במס~ת
~מ~ודלב~וי'
~
ו
ע
ו
~
ש
י
א
ק
א
ל
ל
ע
ה
~
~
ש
ה
,
ע
ו
מבואר דהבטוי
אנ
י ~~
)~
לאתב~שא
פתי~ ~םה
'וגו' ~ ו
ולא ~ומ~
דמ~"~
~~ ~~ת~ ~כ~~
~~
~~
~
~בעמ~מ כת,באלבאל~ברד~"אמבימדוותשבעשבומפעיה,עצדמהווי,כוש~הבוועשהבודעתכ~ב~טואי~
,
ב~
שע
וו
מב
אבל בש
ע מפי אחרים כמו שבועת ה~דות,דלאמהני ידות
והיינו שכתבוהתוס'ריש מ~כת נדרים דלהכילא ריש מ~ת
חרנ~משום דלית
שבועותכלכנויישבועות כשבו~ות כ~ובנדרים ו~~י
בשבועהידות,ואין הכוונהדאין כללידותבשבו~ה,שהריבפירוש
תנן בנדרים )פ"א( כנדרי רשעים נדרבנ~יר ובקרבן ובשבועה,
מטעםידות,אלאכוונת התוס' משום דבמ~ת שבועותמיירי
העדות ,מש"ה לא מצי למיתני
בוכהל~אופני
יל
בו~
ידותוא~כ
פה
אי
הוא~מ
כנוי שבועות
ש,
א~בשמ~וושעב~עמ~יאחריםלאמהונ
יוק'
די
קול הוא
לאמהני בכתב,והיינו דכתיב ושמעה קול אלה,
בגיטין )דףעב(קולולמעוט,הא דרבכהנא
בכתב
ה~תבולא כתיב שהוא
ת~
י
הא
וכו' ,עודכד
י
ת
י
~
ר
ש
י
נ
נ
ודי~
ן ~ה שבועה,
א~ל~שא~
שנשבע מכבר
הה
לד
בפע~עתה,אלא מו
נו~,וא~כאי
וכמבואר ב~גהת הרמ~א)סי'רל'יבסי"ב( וגם ה~יםלא~עידו
ש~א נשבעאלאקיי~ו ידו ,וא"כ אם באמתלא נשבעאין
בש
כ~בועה ממש
~
~~
~~~ ~ ~
~~ ~~
~~
~' ~~ו
'
~~~~ ~~~~~וז~~זי~
~~~~
~
~~ו~ ~~ ~~~~
~
~
~
~
~~~~~~~ן ~ר
מעכ"ה ~י"ו הגיעני ,והנה~וף העני
נתבאר
יפהע"י מכתב הרבהגאון מו"ה משהנ~ןני"ואב"ד
יט~~
~ד~
~י~
הכתבשנ~ןה~ו"ב
וב~,ולא נוסף במכתבו,כי אם
,
י
ש
הע~
ר"א להרב ש~בר מגדולתו ,ע"כעלי לבוא בראשונה בדבר
אלו היה בטוי שפתים של
ב~ה הנוסחשל
ל~ק
~יה נידון כחשוד
יה
בד~שנ
כתח
הנ
ש
בוע~ על כ~ה דברים ,ואם יעבוהרשו
לשחיטה ,והוא עבר על שב~תו אם שחיטתו פסולהוהוי כנבלה
ח"ואולא
דבר מעכ"ה~י"ו~במה~שה~לה הג~ון חו"ד לאםור
ה~חיטה מטעס כל דא~רלא תעבידאי עביד לא
מהני,והיינו
~~~~~~לפי הבנתו בדעת הגהתמרדכי בנשבע שלא ל~כור
ד~ם מכראינו מ~ור שהוא מטעם כל דא"ר לא תעביד,
~
אי
נע
ב
וש
ביןאיסורשל תורה לאיסור שבדהמלבו,וא"כ ה"הבנ
מלחא
ש
ל~לשחוט ,וכבר ראהעין מע"כ בשו"ת ח"ס )סי'ו'(' בעיקר
פי
' ~הגהתמרדכי שהואהמתמשוו~ם,שביטל והפ~יר ~כותולמכור,אבל
~~~ ~'~'~י~מ
'
ודאי מודים ל~ברת
ן ה~יסורים,ויבואר עוד
בי
~~~~וו~~וי~
י
~
~
~
~
י
~
~
~
~'
~
~
כ
לפנינו במה:
~
~~~ו~~י~~' יו~
~ ~~~~ ~~~ ~~~
י~~
~
ל
ח
ל
ו
י
~
י
~
~
~
י
י ~~א דאם נשבע
~~~~ או~רא~ילו
ל~כור אינו ~כור
~
~
~
~
י
~
~
י
~
~
~י~~ו
~~~
אש"לא~לו~ר בנשבע שלא
י עבידלאמהני,
~ו~ ~~~~ ~"~
~~~~~~~~~~~~י
~חמתא
~
"
כ
מ
א
~
ט
~
ה
ל
י
ב
נ
ב
ו
נ
י
א
~
כ
~
א
ו
,
א
ב
ו
ט
ה
~
~
ו
כשחוט,
נימא
~ג~~
לשחוט
מכתב מע"כ ~ד
ב~הל להיות בשוחט אותו ואת בנו ג"כ דה~נילא ~הני שחי~~וו~וי כנבילה,
~
~
ו
ש
ה
אשרהיהג"כ
ל
ש
ב
ר
ה
~~ ,ו
יא
~ר
לו ג"כיד בהו
וכברראיתימקשיםב~ה ומחלקיםב~ברות קלושות'ובחולין )דקט"ו(
ממ
הה
חו~"~ב על חוד~
וש~
חהו
ם
י
מ
י
~ לא מקשה הגמ'
ת
א
ר
י
ב
ע
ה
ו
ד
י
ב
ו
א
ל
ב
א
ל
ד
א
ל
א
,
ש
ל
כ
ל
כ
א
ת
ל
~
א
~~~~ממשלת המדי~ה
י
ו
ה
ל
ד
וגם שבט
מוי
ים כנבילה משוםדלא לא עלה עה"ד ,בש~ווחעטבה'
ולין ~לה~
י
י
ח
ה
ת
ע
ו
ל
"
נ
ה
ב
ר
ה
ק
ב
ש
ו
ר
ב
ד
,
ל
י
ק
ה
ר
ש
א
ו
ד
ו
ב
כ
ח
מהני
בעבור
י
פ
ל
והכי
צ~
מר
בע~
ד
לכ"ח ובאובשאלהאם הש~ב כשר'ל~ום על ~~תוהראשונה,או דש~יל וטרו ב~ידושין )דףנ~(,ואמאילאנימאדהוי נבילה
~ברי'
בודה דברים לאמרכי ~חרי אשר דלא מהני,וכן ~שה בשחוטי נימא דמטמא טומאתנבילות
'שו"ב עובר
'
~~ןל~י מתה~אבורש~ובאש
ו~בישוב התוס' על ~שיא בשוחט
~ן
אי
להשו~בהישן,והנני ו~ה לא שמענו~,א שהכלתלוחי
תעל~
להשיב בע
ר~פרווא~ית'
את הפסח על נימאדלא מהני,וייש~ודבירושלמי ~סחיםיש
ב~~ כדבריהם שהרב העביראת הש~ב~ ~ל י~םאין ~ו ~רא
,חוממ~תחלה יש לבאר דברו רבותינו התוס' דבפ~חים
~כ
~שולכה
חו~ב"תלא
י,והגאון ~ו
הש,י~והביאו בשם ריב"א דמשום
הכתוב לעכב
~~ שאלהכלל אם~ואכשרלאחרל~
,ולכאירה חול~יםשניבעלו
ה
מ
ט
ח
ש
נ
ש
ל
ע
ל
~
ש
~
'
ס
ו
ת
ה
,
,
ו
לפסוקדאם מת החכם עבר
אעשלנ~הריב"א שנ~לם
דפלל~
הוצר~
י~
אר
סר,אבל אח"כאיוסדו
רל~ ,ומכש"כ
~
~
ממנ
כ~ו הירושלמי במ~ומו,ומישרגיל בתהותסו,ס,יודע שהריב"א מ~יא
ב~יי הר~השאהורב'ג"כלא אסר א
ר~
ו~
שח
ל~א
,
תן
ימ
ה~
לה
ישובי, ,אלא הריב"אדייק
שלשיםיום
הי
ט הירושלמי יותר משארי רבותינובעל
ש~~ב כמקדםא:ח~ כ"~
להייו
~מ
ות
~ובא ,דבאמתהירושלמי ~~שה על
ש~ואלבר"י~ומר
~~ו"ב
כ~סו~קני אםיואילו~רי למע"כ ממה שהוא
על ה~ריקה,הדא אמ
תר~~פסח עצ~ו כשר
יכ
ממעה"
שכי~
לא
רד
א ~ו
ודחיר,יוסאמתחתיפי
~~~י"ואלכ
אל~~ר
~ו"ב למ~מו,כי כמדומה
~ר כו'
ת
כ
"
ח
א
ו
~
,
י
ב
ה
ה
י
ק
~
~
~ב את
א
ל
י
ל
~י
ט על
ח
ש
ת
א~רר,
כב~
ה בעה~ב ~ו
הכה~~ורש המחלו~ת בלב אי~
אותו~בחי,
דם~בחי ,התורה
מני
~
ו
~
י
ב
~
"
ו
~
ה
ב
~~,
~וע
~
א
ר
ק
מ
א
~
ו
ל
כ
א
ל
ה
'
י
ק
~
~
א
,
ו
נ
י
צ
מ
ש
י
א
ק
ד
צ
ב
מו~לי דתניתא
דבר
וחייבין ע~
את
הי~ןלפי דע
אל
~ם~ ,ם ~דקאושל המחלוקתלאמר לאיש~ ח
ב
י
י
ח
,
ה
ל
ו
ם
פ
ה
ת
י
א
ת
א
,
ר
ו
ט
פ
ה
~
י
כ
נויית~י המחמא~מרר"ח
י
י
ו
נ
ת
~
~
ס
פ
י
נ
ת
י
~
כ
מ
~
ר
~
י
~
בעיני~~ ו~
פי,
~
כצ
י~
תע
פ~
אי
~ו
הו~~צ~מו~הם ,ומהגם במק
ימ
ע~~
ם מ"דחייב כשנ
יב.עד יגי~ו גם
לת
ח"~
סל מחמתחימוצהכו' אסהמנחהנ~סלה~מ
להש
~~ומדים ~ל דם רעוהם לקפח
~ימוצה ואח"כ
~שר ~ו~טיםאשה
עודי~תרחייב,הרי אע~ג שכבר נפסלה
א
~
י
י
~
~
ת
~
ו
~
נ
ם
י
ל
~
מ
ו
ת
א
ם
~
י
צ
~
~
נ
~
ת
ש
ו
ד
~
ב
ש
א
ה
חחהמי~ ,ואימחמצה חייב~ ,נאין הכרח
~מ
ו
ה
ל
ו
ה
ד
י
ד
י
פ
~
ודמ~
ה
תמ~
הנ~ו~יסל~~יב ולהעלוה
ע~
מה
יר
~ו
הת
~~בחי שהוא כשר
האש~מימ~,והלא ~"כ נמשל ~ ממה ד~ראת
,דאפילו נפסל מכ"מ
וס~
~
ו~,
למ
חג
לכבות במים להעמםהאשמל
ול ,ו~דחה ב~~יא ~ה הו~ת
בכלל מבחאפ
סאושמר~אםלאי~יח
י,שמואל בר~י
ק
~
ח
'
לא~'
~~,
ל~י~לאבו~ בכח ה~צוח לה~~עי~ והגום~הדיוקמ~בחיאי
ן הוכחה ~כאילוליד~ני ר~ מ~~ה ה~לה
~ים
ה
ו
~ ,שר הדבר
ב~ב
הריב"א פשוט משוםשלאשנה ~ליו
ומ~לואהר~תלב,ע~ א~
רו~ה
~כב אבל
ושו~
~ה ו~~להעי~ הישובאיני
אלא אםנימא שהשחיטה מי~ריהכ
לר
~ת~
~ו~ארםחו~~וא ~דם
שלה~י~ו
~
א,
ש~חוי~טה ' ,שה~~ח
ה~מ~
ה~ומ
לפ
ד~~יו~,ו
דש"בא~,אמיגישו
~~,צדח ג
ין פ~ול
י~רהבו
או~לבא ~~פפ~~ נפסל כ~ו נשח~~לא לשמו וכדומה ~"~ ,בא הי~ובאשא
~
הש~בהישן ,דברי~~ב
מ~ינו~ לחוס~ל ש ד~~לי בקודשאלא כששנהעליו לע~ב ,אבל בתמורה מ~ים נימא
ויא~~ מד~
ו
~
~
~
ל
ב
~
ש
ה
א
~
ה
א
ל
כ
,
א
ל
ה
~
ח
ש
נ
ל
ל
כ
~
א
ט
י
ש
~
ו
ד
י
ב
ע
י
ו
ה
ו
ל
ו
ס
~
ד
ו
ב
ש
י
י
י
נ
ה
מ
א
~יין
לו
ת
~חוס~ל ~וםהקהלה ~,
' ~"~ ד~
'~,
~
י
ב
~
ש
ר
~
~
ו
ל
ע
ה
ל
~
י
~
י
~
ב
ש
דלמה בא הו~חת
~'
ל
י
~
י
ה
~
י
ח
~
ם
ג
ו
י
~
~
,
~
י
מ
ל
ש
ו
ר
י
ה
ל
~
ק
י
ו
ה
ד
י
א
ר
~
מ
~
ל
ו
י
כ
~
'
מ~ר~~
הא,שר
~~עדא~~ון
~חי:
רוח
וישסה אוצ~ כ ~פי~אותה התורה~בחי,ואיהוי
~ר
~י
ו
גיו
יא~ מיקרי
דו
הל
יח
~מ
מ~~בטבעה
ו
נ
ל
י
~
~ י
א
ר
~
,
ה
~
י
ח
ש
ד
ש
~
י
הר
יסו
א
ב
ת
ן
ל
ק,
~ר~~א
~לי
~
א
ת
ה
ד
מ
~
~
~
י
ב
נ
כ
ו~התוכ~ם ה~מי
לומד~ה~~"~
מצ~
יי~ב~ב
סס
ו
במע~~
,
~ ~ ~
~
~
שלו~ ~~
~
~
נ
~
מ~ר~
ל~~ו~
~~ ~
~~~ ~~
~
~
~
~
~
מ~ח~~~
~ ~
~
~
~
~שחיטתאותו ואת בנו וכדומה~ ,ממילא בנשבע שלא ישחוט ה~מ כאומרים שאין מאמיניםלאחר~ ,ש"ה
לע
כראוי כשר מ~"מא~ור להאכיא
ושחט שחיטתו כשרה:
שיודע
ה~~לרבים שהרי
~
~~~~~ להו~יף עוד שגם בנשבעשלא למכורדקיי"ל בחו~מ ~י' היא בחשמשקחת~נבילה ,והשו'~טשהאכילה ה"ה כחשודלהאכילנבילוה
ת,
ובסמ~ע ,הטעם ואםשאינו דומה כ~כ,שהרי חשוד לאותו דבר הוא שאוכל בעצמו
ר"ח( דאם מכרו מכור,ו~בינו
~~ו התו~' בתמורה נבילה,וכאן אינו חשוד ,ובאמת נסתפק הרא"ש ב~ה ו~יים
"ת
דלאאמרינן אםעבידלאמהניהוא משוםבשכ
~אכול דבר אי~ור מכ"מ מכוער
חשוד
)ד"ו( בד"ה והשתא ,באדם שנשבעשלא לגרש את אשתו ועבר במה"ל ואעפ"י
לכ~
ל~
שב
ן מהעניןלנשבעבעצמוהד
א
~ירשה ,דמש"ה מהני הגירושין לר~א משום~~וא בדה האי~ור וראוי לקונ~וכו'שאיענכ~"ל~ האמיהאאי
י ישחוט ועבר על שבו~תו~ ,וקא בא~רו רביםעל עצמם שחי~תו
~לבו,ואני ~מה,מכדי ~בראהואכיון דא~רלא תעביד ,מהל
משוםשאינונאמןב~יני~ם,ו~י מאכיל נבילה לרבים.ובמה
מה הא~וראו ו~ו אמא לא ה~שו ~ל מכירההמצויה
אלא נראה מה~~
אר~
בת
רו
יבאיםורדהוי מכירה אפילו לי
~
ב~ה"לשראוי לדמותו למומר לאותומדיבורש,
~וט ~מכר
,מש~כ~הרא"ש
~
~
ו
ש
ת
ב
ה
ר
ו
ת
א
ו
ה
ו
א
ב
ה
ש
ע
מ
ו
ת
ו
א
ב
ד
ה
ר
~
א
ו
ל
י
פ
א
ל
ש
ל
ע
~מוהלכאורה,
אחד
מטעם דאמרדמר~בא בב"ק )ד"ע( אתנן
הרא"שמיירי
'
א
,
ה
נ
י
ת
נ
א
ל
א
ת
ו
ע
י
ב
~
ב
ר
ב
ע
ת
א
י
ב
ב
ה
ת
נ
ק
ו
,וא~כ
ם
ע
~
ע
מ
ש
מ
ט
ח
ש
ו
,
א
ל
ש
ט
ח
ש
אמו ,הרי אפילו נתינה באיסור מיקרי
שהל~
יש
שחייב להחמיר או
נו
איסור ,וממה הוכיח רבא עודלעניןרבית
ח~אלא חשוד~ ,א ~ום דהחטיא לרבים שאני כמש"כ
אא
אהדרליה דניחי,מכ"מד
םע"נ~תןבריבית~לימא בשאל~ות דר"א~~י'צ~ב( במש"ככיון דהחטיא לרבים
וחי
ל~~
'
ו
כ
י
מ
ח
~
ל
ק~נדיכ,תיו
ר גלימאאלא משום דלאלימרו כדאיתא בב"מ מעברינן לי~,ויותר ממה~בארנו ב~"ד בהעמק שאל~ שם,ולפי
~א~צ אחי~
ה(אלמא דאפילוקניןבאי~רהויקנין,וכבררממ על
~ף ס
כ"מ אינו לשבועת השוחט,אלא שהגאון נוב~ק)~י'א'(
הוכ
דאתנן א~רה ~ורה כו' הגר"א בחו"מ שם ,וממה למדנו
~
~ הבין דעעתנ~הרא"ש,אלא משום שהשוחט עבר על הח'כל
חל
בכ
די
~
ניני' ב~יסורדאי עביד מהני,ולאהקשו התו~'אלא בגט ,וגם לשחוטכ~מי~ריחש~ד לשחיטה ,הבין הפר"ח ,ותמהע"~,
~
מ
ל
ל
כ
א
ה
~
ת
ש
ר
ו
~
מ
ה
~
ד
~ה
ו
ש
ק
ה
א
~
א
א
ל
ד
א
ל
ם
י
ל
ב
ו
~
ו
ם
י
ר
ע
ט
צ
מ
ל
"
ה
מ
ב
א
ר
ב
~
ה
מ
כ
ו
מ
ל
"
צ
מ
ל
ב
ק
י
ר
ה
ש
~ים שלא ל~תור וכ~ א~כו' ,ול~בראמוה"ה והגא~
ח"
דו
א נ
ל~
או
בא
ו~מוציא ~